אם אתם בפתחו של הליך גירושין אתם מן הסתם תשאלו את עצמכם "האם יש מזונות במשמורת משותפת?"

השאלה הזו מאוד רלוונטית כאשר אתם מתגרשים ויש לכם ילדים קטינים מתחת לגיל 18. אפילו במצבים שבהם הילדים הם בין הגילאים 18-21. גם אז השאלה יכולה להיות רלוונטית. אם כי בגילאים אלה השאלה תהיה רלוונטית במידה פחותה יחסית.

ההסדר של משמורת משותפת הוא נפוץ מאוד. משתמשים בהסדר הזה במרבית הסדרי השהייה עם הילדים בהליכי גירושין. וזאת, על אף העובדה שההסדר אינו אוטומטי כלל ועיקר. למעשה, יש תנאים מתי משתמשים בהסדר הזה ומתי לא מאשרים את ההסדר של משמורת משותפת.

לחצו כאן לקריאת המאמר המסביר את ההשלכות המשפטיות והמעשיות של ההסדר של משמורת משותפת.

נניח ופסקו בתיק שלכם שההסדר יהיה של משמורת משותפת או שאתם רוצים להגיע להסכמה כזו, מה תהיינה ההשלכות של זה על תשלום המזונות? האם יש בכלל מזונות במשמורת משותפת?

על כך נסביר במאמר זה, מתוך מטרה להנגיש ולעשות לכם סדר לפני שאתם ניגשים להליך. כמובן שכל מקרה מחייב התייעצות פרטנית ונקודתית בתיק הספציפי. לכן אין לראות באמור במידע שלהלן בגדר ייעוץ משפטי.

בתי הדין הרבניים VS בתי המשפט לענייני משפחה

נסביר להלן שיש פער משמעותי ומרכזי מאוד בין 2 גישות מרכזיות. קרי בין הגישה של בית הדין הרבני לבין הגישה של בית המשפט לענייני משפחה.

הפערים הללו באים לידי ביטוי בשלל רחב מאוד של נושאים. זה בעיקר בא לידי ביטוי בנוגע לתשלום מזונות במשמורת משותפת ובתשובה לשאלה העקרונית האם יש מזונות במשמורת משותפת.

נתחיל לסקור את הגישה של בתי הדין הרבניים בנוגע לנושא המרכזי הזה. לאחר מכן נסביר על הגישה של בתי המשפט האזרחיים בנוגע לנושא מרכזי זה. וזאת, בכדי שתוכלו לקבל כיוון על הגישות הרלוונטיות. אך צריך לזכור שכשבוחנים היכן לנהל את התיק לא בוחנים את זה על סמך נקודה ספציפית. בוחנים את הנושא על סמך השקלול של כל הנסיבות. לכן, גם אם לצורך העניין עדיף לכם לעניין המזונות לדון בערכאה פלונית, אין הדבר אומר שאכן כדאי לכם לנהל שם את ההליך. וזאת, מכיוון שיתכן מאוד שבמכלול התיק אתם תפסידו על אף ריווח נקודתי וספציפי בנוגע למזונות.

האם יש מזונות במשמורת משותפת בבית הדין הרבני?

התשובה לכך היא חד משמעית: כן.

ככלל הגישה של בית הדין הרבני היא לחייב בתשלום מזונות תמיד. אפילו אם ההסדר הוא של משמורת משותפת.

הסיבה לכך היא מפני שהגישה ההלכתית מטילה את חובת תשלום המזונות במלואה (כמעט) על האבא. לכן, עליו לשאת בנטל התשלום של המזונות לילדים.

אמנם יש הבדל בסכומים שבתי הדין פוסקים אם יש הסדר של משמורת משותפת או הסדר אחר. ככל וההסדר קובע שהילדים נמצאים אצל האבא אחוז גבוה מהזמן, הרי שבתי הדין יפסקו מזונות בשיעור נמוך יותר באופן יחסי.

כך למשל, בעוד בהסדר של משמורת אצל האם ישלם האב סכום של כ 1,300-1,500 לילד לחודש, הרי שבהסדר של משמורת משותפת ישלם האב מידי חודש על כל ילד סך של כ 800 ש"ח לחודש.

הדברים תלויים בכמה פרמטרים. אך בהחלט ניתן לראות שככל והילדים נמצאים זמן רב עם האבא כך סך המזונות יורד. אם כי, האבא ימשיך לשלם מזונות גם אם יש הסדר של משמורת משותפת.

האם יש מזונות במשמורת משותפת בבית המשפט לענייני משפחה?

כאשר הנושא מגיע לפתחו של בית המשפט, הגישה היא אחרת לגמרי.

החוק ובעקבות כך גם בתי המשפט האזרחיים מטילים חובה שווה על שני ההורים לשאת בנטל העלויות של גידול הילדים.

לכן, ככל ורמת ההכנסה של שני ההורים היא דומה פחות או יותר, וככל והסדר זמני השהות מחולק באופן שווה פחות או יותר, כך אף אחד מהצדדים לא ישלם מזונות לצד השני.

הגישה קובעת שכל הורה ישלם לילדיו בזמנים שבהם הוא נמצא אצלו. אמנם יש עלויות חריגות וחד פעמיות שהן יתחלקו בין שני ההורים באופן שווה. כך למשל, טיפולי שיניים, ביגוד ועוד. אך ההוצאות השוטפות יתחלקו בין ההורים באופן שכל אחד נושא בנטל כאשר הילדים הם אצלו.

אגב, זה יוצר מצב שבו במצבים מסוימים האמא היא זו שתשלם מזונות לאבא. כך למשל, אם יש משמורת משותפת אך האבא הוא בעל כושר השתכרות נמוך מאוד, ולעומת זאת האמא משתכרת סכום גבוה מאוד מדי חודש, הרי שהאמא תשלם לאבא מזונות. לחילופין במצב שבו כושר ההשתכרות של הצדדים הוא דומה, אך הילדים נמצאים ברוב הזמן אצל האבא, הרי שגם במקרה כזה תשלם האמא לאבא את הכסף כהתקזזות על התשלום של המזונות.

כדאי לדעת שמחשבים את כושר ההשתכרות ולאו דווקא את ההשתכרות בפועל. כלומר אם ההורה יכול להשתכר סכום גבוה, אך בוחר שלא לעבוד על אף שהוא יכול, אז זה בעיה שלו והיחס כלפיו יהיה כמי שמרוויח את הסכומים שאותו הוא יכול להרוויח. כך למשל, אדם בעל השכלה אקדמית יכול להשתכר ככלל סכום הגבוה מאשר אדם ללא השכלה אקדמית (כמובן שזה לא תמיד ככה). לכן, יחשבו כמה ההורה יכול להרוויח ולא בהכרח כמה הוא מרוויח בתכלס.

הפוסט האם יש מזונות במשמורת משותפת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

האם משלמים מזונות במשמורת משותפת?

זה שאלה שרבים שואלים את עצמם. כמו כן, רבים שואלים אותי האם אפשר להיפטר מחובת התשלום של מזונות הילדים במשמורת משותפת. או לחילופין האם ניתן לחייב בתשלום זה. כמו כן, אם מחייבים במזונות במשמורת משותפת, מה יהיה גובה המזונות?

אחד מהנושאים הבוערים לבני זוג לקראת הגירושין, הוא לדעת מה הם החיובים של תשלום מזונות בין הגבר לאישה. ומה קורה במקרה שיש הסכמה בין ההורים על משמורת משותפת.

על פי החוק היום במדינת ישראל על כל הורה ישנו חיוב לדאוג למזונות הילדים שלו הקטינים. חיוב זה חל בין אם ההורים חיים ביחד לבין אם הורים חיים בנפרד.

יש הבדל בנושא הזה בין החוק לבין ההלכה. לפיכך, יש הבדל בין הפסיקה בבתי הדין הרבניים לבין הפסיקה בבתי המשפט.

חשוב לציין שההבדלים בין הגישות אינן עניין רק לדתיים מול חילוניים. אין רלוונטיות למידת הדתיות או החילוניות של הצדדים. לבתי הדין ולבתי המשפט יש בנושא הזה סמכות מקבילה. כך שגם אם אתם דתיים מאוד, יתכן שתרוויחו מבחינת הפסיקה אם תפנו לבית המשפט (כמובן, אין בכך משום חוות דעת הלכתית). וכמו כן, גם אם הנכם חילוניים מובהקים, יתכן שעדיף לכם לפנות לבית הדין הרבני בכדי למקסם את ההצלחה שלכם במסגרת ההליך.

מזונות במשמורת משותפת על פי הדין העברי

בתי הדין הרבניים פוסקים לפי הדין העברי. קרי על פי ההלכה היהודית. על פי הדין העברי החובה העיקרית של תשלום המזונות של הילדים מוטלת על האב.

לכך עולה השאלה מה יהיה במקרה הבא:

באים שני בני זוג שהסכימו ביניהם על משמורת משותפת לבית הדין הרבני. כעת הם דנים בבית הדין על מנת שיכריע להם בנוגע לתשלום המזונות לילדים. מה בית הדין קובע במצב כזה?

בית הדין יקבע שיש לאב לשלם מזונות עבור ילדיו. וזה אף על פי שהם חולקים את זמני השהות ואת ההוצאות השוטפות. אולם במקרה כזה כשמדובר במזונות במשמורת משותפת בית הדין יחייב את האב לשלם דמי מזונות מינימליים בלבד. כך למשל, פסיקה בנושא קובעת שבמצב כזה מחייבים את האבא בסך של 800 ש"ח בחודש לילד.

גובה המזונות משתנה ממקרה למקרה. זה תלוי בהרבה גורמים. כגון הרווח של בני זוג וכו'. הדבר הזה נמדד בעיקר בהתאם לכושר ההשתכרות. כך למשל, אדם בעל השכלה אקדמאית יש לו בדרך כלל יכולת להשתכר בסכום גבוה יחסית. לעומת זאת, אדם שאין לו הכשרה מקצועית, יש לו יכולת פחות גבוהה להשתכר סכומים גבוהים.

לקבלת יעוץ ספציפי למקרה בו אתם נמצאים, ניתן להתייעץ עם טוען רבני מומחה לדיני משפחה שיתן לכם מידע בנושא זה.

פסק דין תקדימי של בית משפט

לפני מספר שנים בית המשפט העליון חידש הלכה דרמטית מאוד (הלכת בע"מ 919/15). ההלכה שינתה באופן דרסטי את העניין של תשלום מזונות במשמורת משותפת.

ההלכה קובעת כי חוב המזונות אמנם חל על האב, אבל אם האב והאם חולקים שווה בשווה את זמני השהות עם הילדים, אין לאב חיוב לשלם מזונות עבור ילדיו. זה נובע בשל העובדה שאף הוא נושא בנטל הכלכלי באופן שוויוני.

ההלכה הזו קיימת רק במצבים שבהם כושר ההשתכרות של הצדדים הוא דומה. אם אחד ההורים מרוויח יותר, הרי שיקזזו את הסכומים.

פסיקת בית המשפט הנ"ל מדברת אך ורק לילדים מעל גיל 6. אך אם לזוג יש ילדים מתחת לגיל 6, החוב לפרנס את הילדים מוטלת על האב.

הסמכות המכריעה

מכיוון שישנו חילוקי דעות בין פסיקת בית המשפט לבית הדין הרבני, עולה השאלה מי קובע בנושא הזה? האם בית הדין הרבני קובע, או שמא דווקא בית המשפט לענייני משפחה?

התשובה לכך הינה מעט מורכבת.

החוק קובע שניתן לכרוך את תביעת מזונות הילדים לתביעת הגירושין. המשמעות של זה היא שמי שפתח ראשון בהליך, יכול לבחור היכן לנהל את תביעת מזונות הילדים. הוא יכול לבחור אם לכרוך את תביעת המזונות לתביעת הגירושין ואז לנהל את ההליך בבית הדין הרבני. לחילופין הוא יכול לבחור לפתוח בתביעה נפרדת בנושא מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה.

פסק דין משמורת משותפת ומזונות – היכן דנים בתביעת המזונות?

הלכת שרגאי ביצעה מהפכה בנושא. ההלכה הזו של בג"צ קובעת שיש הבדל בעניין תביעת מזונות הילדים.

על פי הלכת שרגאי, יש הבדל בין מזונות ההשבה לבין מזונות הילדים, וכדלהלן.

• מזונות ההשבה – אלה מזונות רטרואקטיביים שאותם ניתן לתבוע. את מזונות ההשבה ניתן לכרוך לתביעת הגירושין. הסיבה היא שהסכום הזה הוא כתביעה בין בני הזוג, ולכן יש לכך קשר לתביעת הגירושין.
• מזונות ילדים מכאן ולהבא – את התביעה הזו ניתן להגיש לבית הדין הרבני רק בהסכמת הצדדים. הסיבה היא מפני שאת התביעה הזו מנהלים בשביל הילדים, וזה לא נובע מכוח תביעת הגירושין. אגב, לא צריך הסכמה מפורשת של בניה זוג בכדי לנהל את התביעה בבית הדין הרבני. בשביל זה, מספיק שהצד הנתבע יגיב לגופו של עניין לעניין התביעה למזונות. זה לכשעצמו מהווה הכרה בסמכות בית הדין לדון בתביעה.

בית הדין הרבני הגדול דן בנושא. החלטת בית הדין הגדול היא שתמיד ניתן לכרוך את תביעת מזונות הילדים לתביעת הגירושין. זה בעצם עומד בסתירה להלכת שרגאי.

כיום, הנושא תלוי ועומד להכרעת בג"צ. בג"צ בוחן האם הלכת שרגאי עודנה במקומה עומדת או שיש לשנות את הפסיקה בנושא.

אם אתם שוקלים היכן עדיף לכם לנהל את ההליך של תביעת מזונות במשמורת משותפת וכן כיצד להצליח לנהל את ההליך במקום שטוב לכם, כדאי שתפנו לאיש מקצוע בעל ניסיון בתחום. תוכלו לפנות לטוען רבני בתחום של דיני משפחה לקבלת חוות דעת מקצועית בנושא.

הפוסט מזונות במשמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק בנוגע לתשלום מזונות ילדים במשמורת משותפת.

זה אחד מהמאפיינים העיקריים בתיק של תביעת גירושין שמגיע אלינו למשרד באופן די תדיר. השאלה היא בעצם מה הן ההשלכות של משמורת משותפת כלפי תשלום המזונות של האב על ילדיו הקטינים.

במאמר הבא נפרט את חיוב המזונות במשמורת משותפת. האם בכלל הם קיימים. ומה הם ההבדלים בין בתי הדין הרבניים בנושא הזה. כמו כן, מהי הגישה של בתי משפט לענייני משפחה בנושא.

פסיקת דמי המזונות – לפי הדין האישי

סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה"

כלומר ככלל הגישה היא שהנושא של מזונות הילדים הוא לפי הדין האישי. כלומר, בהורים יהודיים זה לפי ההלכה וכללי המשפט העברי.

בע"מ 919/15 – נקודת המפנה המשמעותית

פסיקת בית משפט שהתקבלה ביולי 2017 (919/15) ביצע מהפך בנושא מזונות הילדים בפסיקת בית משפט. הפסיקה קבעה נוסחה חדשה לחובת ההורים בתשלום המזונות על ילדים מעל לגיל 6. לפי הפסיקה, חובת המזונות מוטלת על שני ההורים בשווה. זהו. זה כבר לא על האב בלבד כמו שהיה נהוג עד אז.

התשלום בפועל יהיה בהתאם ל 2 פרמטרים מרכזיים:

• גובה כושר ההשתכרות של כל אחד מהצדדים. כלומר, כמה כל אחד יכול להרוויח (לא משנה כמה הוא מרוויח בפועל).
• היקפי זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים.

משמעות הדבר היא כדלהלן.

ניקח למשל זוג הורים שהחליטו להתגרש. שני בני הזוג מרוויחים שכר דומה. נניח לשם הדוגמא, 10,000 ש"ח. הם הגיעו יחד לכלל הסכמה שלטובת הילדים יהיה נכון להגיע להסדר של משמורת משותפת. בני הזוג הלכו לבית משפט להסדיר ולעגן את ההסכם הזה. במצב כזה, בית המשפט יפטור את האב מתשלום מזונות כל עוד שחלוקת שהות הילדים אצל האב והאם שוות.

יתרה מזאת, ישנם מצבים שבהם דווקא האמא תצטרך לשלם כסף לאבא. זה יקרה כאשר זמני השהות הם אצל האב ברוב הזמן. לחילופין, כאשר האמא יכולה להשתכר בסכום הגבוה משמעותית מהאבא.

נקודה חשובה שיש לשים לב אליה בשביל למנוע בלבול:

הנושא הנידון כאן הוא בנוגע לאופן החלוקה של זמני השהות. זה לא קשור לנושא האחריות ההורית. הנושא של אחריות הורית הוא נושא אחר ונפרד, ואין לכך השלכה בנוגע למזונות.

מזונות ילדים במשמורת משותפת בבתי הדין הרבניים

בתי הדין הרבניים שאינם מחויבים לפסיקת בית המשפט ממשיכים עדיין את המסורת בהם הם מטילים את חיוב המזונות על האב אף במקום של משמורת משותפת.

אמנם דין זה מפלה את הגבר וגורם לכך שהאב ישלם מזונות אף כשהוא מגדל את ילדיו בשווה לאם. אך בית הדין נצמד להלכה היהודית ולכך מחייבת במזונות את האב.

אך חשוב לציין שבית הדין במקרים כאלה יחייב את האב בדמי מזונות מינימליים בלבד. ישנה פסיקה המטילה במצב כזה חובה של דמי מזונות בסך של 800 ש"ח לחודש. ישנן גם פסיקות אחרות, אך הכיוון הוא להטיל סכום מזונות נמוך יחסית. וזאת, בשל אופן חלוקת זמני השהות.

מזונות ילדים במשמורת משותפת – סיכום

עקב חילוקי הדעות בין בית המשפט לבית הדין הרבני בנוגע לחיוב מזונות במשמורת משותפת, ישנו דיון שמתפתח לא פעם בין הגבר לאישה מי יכריע באלה הזאת, בית משפט או בית דין.

ישנו פולמוס משפטי סוער הנוגע לסמכות הדיון בנוגע למזונות הילדים. החוק קובע שהסמכות תהיה לבית הדין הרבני במקרה של כריכה. אך בג"צ הבדיל בין סוג המזונות, והגביל את סמכותו של בית הדין.

כיום, ישנו דיון בנוגע לעמדת בג"צ, ועתירה בנושא מונחת לפתחו של בג"צ. כך שהנושא טרם הוכרע.

מדובר בהחלטה משמעותית מאוד בין לגבר ובין לאשה. ולכן, מומלץ להיעזר באיש מקצוע כמו טוען רבני המומחה לדיני משפחה.   

הפוסט מזונות ילדים במשמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

המאמר הזה יעסוק בנושא הורות משותפת מזונות. האם צריך בכלל לשלם מזונות לילדים בהסדר של הורות משותפת?

אך לפני שניגע בכך, נסביר מה זה בעצם משמורת משותפת? כשזוג שהיה נשוי והחליט להיפרד הדבר החשוב דרך כלל עליו הם שמים דגש, הוא גידול הילדים. ולא פעם סלע המחלוקת העיקרי בין בני הזוג הוא דווקא על גידול הילדים.

'הסדר משמורת משותפת' הינו הסדר משפטי בהליך הגירושין. במסגרת ההסדר, חלים על האב ועל האם גם החובות וגם הזכויות המשותפות של הילדים.

חשוב לציין שההסדר של משמורת משותפת אינו אוטומטי. יש את הדרכים כדי להשיג הסדר של משמורת משותפת. אך ההסדר הזה בהחלט קיים במקרים רבים.

בהסדר משמורת משותפת ישנו יחס של הדיין המכריע אף לגובה ההכנסות של ההורים ולהסדר הספציפי בו הסכימו בני הזוג. לפי ההסכם המשותף שלהם יקבע הדיין אם יש צורך בתשלום נוסף של האב בשביל ילדיו. מה שנקרא 'תשלום מזונות הילדים'.

תשלום מזונות במשמורת משותפת

לפני שניכנס לפרטי החוק והקביעה של הרשויות במדינת ישראל לגבי תשלום האב למזונות במשמורת משותפת, יש לעשות הבחנה בנוגע לערכאה שדנה בכך. האם הדיון על המזונות נעשה בבית משפט לענייני משפחה או שהדיון נעשה בבית דין רבני.

דמי מזונות במשמורת משותפת בבית משפט לענייני משפחה

פסק דין שניתן בבית המשפט ביולי 2017 (919/15) ביצע מהפך בחוק מזונות הילדים. בפסק הדין קבע בית המשפט שילדים מעל גיל שש ומעלה חובת המזונות תהיה מוטלת על שני ההורים באופן שווה. זה לא יחול על האב בלבד כמו שהיה מוטל עד אז. פסק דין זה טלטל את המערכת המשפטית. הוא אחד מפסקי הדין הנודעים והמקיפים שעסקו בנושא.

לפי פסק הדין הנ"ל האב ישלם לאם על מזונות הילדים, רק במקרים שהוא מרוויח סך גבוה מהאם. או לחילופין אם אלה ילדים קטנים מתחת גיל 6. זאת, כמובן כל עוד וההסדר הוא של משמורת משותפת. שכן, ככל והסדר המשמורת הוא אחר, זה משפיע על היקף המזונות.

אגב, ככל והילדים מתחת לגיל 6, זה מקשה להשיג הסדר של משמורת משותפת. אם כי, זה לא מחייב.

הורות משותפת מזונות – בבית הדין הרבני

בתי דין רבניים אינם מחויבים בנושא הזה לפסקי בית משפט. ולפיכך עדיין בתי דין רבניים מטילים על האב דמי מזונות. זאת, על אף שהגיעו הצדדים להסכם של משמורת משותפת.

אולם ישנו הבדל משמעותי בפסיקת בית הדין בגובה המזונות. שכן, באם מדובר במשמורת משותפת, דמי המזונות יהיו מינימליים בלבד. לעומת זאת, אם הסדרי השהות של הילדים אצל האב מצומצמים יטיל בית הדין דמי מזונות גבוהים.

היכן דנים בנושא?

חשוב לציין, שישנה גישה ולפיה בית הדין הרבני כיום נטול סמכויות לדון במזונות הילדים כל עוד שיש התנגדות של אחד מהצדדים. אם כי, ישנן פסיקות בנושא לכאן ולכאן. כיום הנושא עודנו תלוי ועומד להכרעה של בג"צ.

אם שני ההורים לא מסתייגים באופן מפורש, בית הדין יראה את זה כהסכמה וסמכות לדון אף במזונות הילדים מלבד הגט והכתובה. לזה קוראים 'הסכמה מכללא'. זה יכול לכלול הסכמה מכוח ההתנהגות של הצדדים שהתחילו לדון בנושא ולא ערערו על עצם הסמכות לדון בכך בבית הדין הרבני.

סיכום

לסיכום: ישנו הבדל בנושא בין הגישה של בית הדין הרבני לבין הגישה של בית המשפט לענייני משפחה.

לפעמים יש פערים של הרבה מאוד כסף בין 2 הגישות הללו.

לכן, כדי לפנות לטוען רבני לענייני משפחה בכדי לקבל את הליווי המקצועי בכדי שלא תפסידו את כספכם. וכן בכדי לוודא שטובתם של הילדים תישמר באופן הכי יעיל ומקצועי.

הפוסט הורות משותפת מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא תשלום מזונות בהורות משותפת. נתמקד בנושא בהתאם לפסיקה הנוהגת בבתי הדין הרבניים. זאת, בדגש על הדין העברי שעל פיו מכריעים בדרך כלל בבתי הדין הרבניים.

נתחיל מעצם החובה לתשלום מזונות לילדים. בהמשך נענה על ההקשר שבין חובת המזונות להיקפי המשמורת.

על מי חלה החובה לשלם מזונות הילדים?

ההלכה בנושא היא די ברורה. כמעט תמיד החובה תהיה רק על האבא.

כך קובע הטור בסימן עא:

"חייב אדם לזון את בניו ובנותיו עד שהן בני שש.
וכתב רבינו מאיר מרוטנבורק אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם חייב לזונם, כיון דתקנת חכמים היא זכו במזונותיהם אפילו אם יש להם להתפרנס משלהם.
ומשש ואילך מצוה לזונם עד שיהיו גדולים, ועל זה נאמר "עושה צדקה בכל עת". ואם אינו רוצה אין כופין אותו אבל מפצירים בו, ואם אינו מתרצה מכלימים אותו ומכריזין עליו "פלוני אינו רוצה לפרנס בניו והרי הוא גרוע מעוף טמא שמרחם על בניו". במה דברים אמורים שאינו אמוד לנו בממון ליתן צדקה, אבל אם הוא אמוד שיש לו ממון ליתן צדקה לוקחין ממנו בעל כרחו משום צדקה וזנין אותן עד שיגדלו"

על בסיס דברים אלה פסק השולחן ערוך באבן העזר (בסימן עא סעיף א):

"חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש. אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם. ומשם ואילך, זנן כתקנת חכמים עד שיגדלו. ואם לא רצה, גוערין בו ומכלימין אותו ופוצרין בו. ואם לא רצה, מכריזין עליו בציבור ואומרים: "פלוני אכזרי הוא ואינו רוצה לזון בניו, והרי הוא פחות מעוף טמא שהוא זן אפרוחיו". ואין כופין אותו לזונן. במה דברים אמורים? בשאינו אמוד, אבל אם היה אמוד שיש לו ממון הראוי ליתן צדקה המספקת להם, מוציאים ממנו בעל כרחו, משום צדקה, וזנין אותם עד שיגדלו"

שימו לב: במקורות אלה וברוב המכריע של המקורות בדין העברי אנחנו רואים שרק האבא הוא זה שחייב לשלם מזונות לילדים. החובה היא אבסולוטית (כמעט) וכמעט תמיד תחול אך ורק על האבא.

אגב, יש נידון עד כמה האבא צריך לשלם מבחינת גובה המזונות ורמת החיים. האם החובה היא רק על רמת חיים בסיסית, או שזה בהתאם לרמת החיים שהילדים היו רגילים אליה.

גובה תשלום המזונות – כמה מזונות צריך לשלם בתכל'ס?

למעשה, יש את הנידון מה הגובה של המזונות במשמורת משותפת. אך לפני הכול, יש את הנידון היסודי מה נכלל בתשלום המזונות. האם צריך לשלם את הרמה הבסיסית והמינימלית. או לחילופין שצריך לשלם בהתאם לרמת החיים שהילדים התרגלו אליה.

החלקת מחוקק התלבט והתחבט בשאלה זו. וכך כתב בסימן עא סעיף קטן א:

"לא נתבאר אם די שנותן להם במזונות כל דהו או שצריך לזון אותם כשם שהוא זן את אשתו והם עולים עמה. ועיין בר"ן שכתב שמדין מזונות אמן נגעו בהם. היה משמע קצת שצריך לזון אותם במזונות שנותן לאמם. אבל להרא"ש בדין הבא על הפנויה סוף סימן זה שאף על פי שאינו חייב במזונות שלה, חייב הוא במזונות בנו הנולד ממנה. משמע קצת שאין הבן נגרר אחר אמו ועיין בסימן ע"ג ס"ו גבי כסות הוא הדין מזונות"

הרי לנו שהחלקת מחוקק התלבט בנושא ולא הכריע. כיום, הפסיקה היא שצריך לשלם בהתאם לרמת החיים אליה היו רגילים וברמה הסבירה בהתאם למבחן ההכנסה.

מזונות בהורות משותפת – הדילמה

הדילמה המרכזית כשדנים על תשלום מזונות בהורות משותפת הוא שלמעשה יש לכך שני היבטים.

1. החובה היא על האבא לשלם את המזונות. אז אם ככה, מה זה רלוונטי מה הם היקפי המשמורת?
2. ככל והמשמורת היא על האבא, אז הוא בכל מקרה משלם את המזונות באופן ישיר כאשר הילד נמצא אצלו. אז אם ככה, מה ההיגיון שהאבא עוד ישלם לאמא?

למען האמת, ההכרעה בנושא הזה בבית הדין היא די ברורה. וחשוב להבהיר שהגישה של בתי הדין בנושא הזה היא שונה מהותית ובאופן משמעותי מבתי המשפט.

מזונות בהורות משותפת בראי בית הדין הרבני

למעשה, הבאנו את הבסיס של החובה של האבא לשלם את המזונות.

לפי זה, ככל והמשמורת היא אצל האמא, ברור שהאבא צריך לשלם דמי מזונות מלאים.

ככל והמשמורת היא רק אצל האבא, יש היגיון לפטור את האבא מתשלום המזונות. שכן, האבא יכסה את הוצאותה ילדים באופן ישיר כאשר הם נמצאים אצלו.

ככל והמשמורת היא משותפת, אז עדיין יש לאבא חובה לשלם מזונות. אמנם בסכומים נמוכים מעט מהרגיל, כי האבא נושא בחלק מהתשלום באופן ישיר. אך עדיין החובה ללא ספק קיימת ונשארת.

הפחתת מזונות משמורת משותפת בבית הדין הרבני – סיכום

לסיכום, הגישה של ביתה דין הרבני לדילמה של מזונות בהורות משותפת נובעת מהדין העברי. לפי הדין העברי, האבא הוא זה שחייב לשלם לילדים שלו ולכסות את ההוצאות שלהם. אמנם ישנה התלבטות עד כמה הוא חייב לשלם, ובהתאם לאיזו רמת חיים. אך ברור שכמעט תמיד רק האבא הוא זה שנושא בנטל תשלום המזונות לילדים.

לכן, גם במשמורת משותפת תהיה חובה על האבא לשלם מזונות לילדים. יתכן שבסכום נמוך מהרגיל, וזה תלוי איזה הרכב דן בתיק. אך החובה הבסיסית נשארת.

פעמים רבות, במצבים של משמורת משותפת הגבר רוצה לפנות לבית המשפט בכדי שהתיק יתנהל שם ולא בבית הדין הרבני. ואכן, ישנם מקרים שבהם עדיף לגבר לנהל את ההליך של המזונות בבית המשפט. אך ישנם מצבים שדווקא בבית המשפט הוא יצטרך לשלם מזונות גבוהים ביחס לסכום הנהוג בבתי הדין הרבניים. בנוסף, על מנת להשפיע ולהכריע מי ידון בתיק ובפרט בחלק של תביעת המזונות יש להיות בקיא מאוד בתחום ובעל ניסיון מרשים בדיני המשפחה.

לכן, ככל ואתם נמצאים בצומת הדרכים, מומלץ לכם לפנות לטוען רבני מנוסה בכדי שיגבש עבורכם את האסטרטגיה שתלווה אתכם בכל הדרך להצלחה.

הפוסט מזונות בהורות משותפת בבית הדין הרבני הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

נושא שרבים שואלים אותי: "האם תמיד יש את המושג של מזונות מופחתים במשמורת משותפת?"

אפשר לומר שהנושא הזה מעסיק במיוחד כל הורה שהילדים שלו נמצאים במסגרת ההסדר של משמורת משותפת. זה לא משנה אם זה גבר או אישה. אם הוא מתייחס לכך לחיוב או לשלילה. תמיד תעלה השאלה, "אם יש משמורת משותפת, זה אומר שאני צריך לשלם פחות מזונות?" או השאלה המקבילה "אם יש משמורת משותפת, זה אומר שאני אקבל פחות מזונות?"

ככל והתשובה לשאלה היא חיובית, עולה שאלה נוספת. כלומר, ככל ואכן מפחיתים מגובה המזונות במקרה של הסדר משמורת משותפת, זה רק מעלה שאלה אחרת. והיא: "עד כמה ההפחתה היא משמעותית?"

במאמר זה ניתן את התשובה המלאה ל 2 השאלות החשובות הללו. בכדי להסביר את הדברים באופן טוב ומובן, נתחיל מסקירה קצרה על חובת המזונות מ 2 זוויות משפטיות, ואז נענה על שתי השאלות שהצגנו בפתיח. נסביר גם האם מפחיתים את המזונות במשמורת משותפת. ואז נגיע לחלק של עד כמה ההפחתה תהיה משמעותית.

מזונות הילדים על פי המשפט העברי – הסבר על עצם החובה

נתחיל דווקא משורש העניין. מעצם החובה של ההורים לשלם על ההוצאות של הילדים שלהם. מניין החובה הזו? מה המקור של זה?

אז למען האמת, יש לכך שני מקורות מרכזיים. יש לכך מקור מהמשפט העברי, שעל פיו למעשה נהוגים בבתי הדין הרבניים. ויש לכך מקור מהמשפט האזרחי, שעל פיו נוהגים בבתי המשפט.

למען האמת סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 מסדיר את אופן ההכרעה בנושא מזונות הילדים. על פי החוק, ככלל נושא המזונות של הילדים יהיה בהתאם לדין האישי. כלומר בבני זוג יהודים, הפסיקה תהיה לפי ההלכה.

כאמור, החובה לשלם מזונות בשביל הילדים נובעת גם מההלכה וגם מהחוק. נתחיל ממקור הפסיקה על פי המשפט העברי.

השו"ע באבן העזר (סימן עא סעיף א) פוסק כי:

"חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש, אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם; ומשם ואילך, זנן כתקנת חכמים עד שיגדלו. ואם לא רצה, גוערין בו ומכלימין אותו ופוצרין בו. ואם לא רצה, מכריזין עליו בציבור ואומרים: "פלוני אכזרי הוא ואינו רוצה לזון בניו, והרי הוא פחות מעוף טמא שהוא זן אפרוחיו"; ואין כופין אותו לזונן. במה דברים אמורים, בשאינו אמוד, אבל אם היה אמוד שיש לו ממון הראוי ליתן צדקה המספקת להם, מוציאים ממנו בעל כרחו, משום צדקה, וזנין אותם עד שיגדלו"

כלומר, החובה היא על האבא לזון את הילדים שלו. אמנם, במקרים מסוימים תהיה חובה על האמא לזון את הילדים. אך על פי המשפט העברי זה יקרה רק במקרים מיוחדים. וזה נובע בדרך כלל מדין 'מינקת'. הדין הזה למעשה מסדיר את האפשרות לחייב את האמא בתשלום המזונות לילדים ולפטור למעשה את האבא מתשלום המזונות.

אגב, גיל החובה לשלם לילדים על מזונותיהם ועל ההוצאות שלהם התרחב במהלך השנים. כיום, זה עד לגיל 18 ובמקרים מסוימים גם עד לגיל 21 (בתשלום חלקי של שליש מהמזונות).

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר המקיף על החובה למזונות הילדים מההיבט ההלכתי ועל תקנות הרבנות הראשית בנושא.

חובת מזונות הילדים בראי הדין האזרחי

החובה לשלם למזונות עבור הילדים קיים גם בחוק האזרחי. אם כי, ישנם הבדלים בנושא בין ההלכה לבין החוק. ועל כך נרחיב בהמשך.

סעיף 3א (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי:

"אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו"

כלומר, הרי לנו הבדל מהותי בין הדין העברי לדין האזרחי. הדין העברי מסדיר את חובת המזונות של האבא כלפי הילדים. לעומת זאת, הדין האזרחי אינו רואה הבדל מהותי בין שני ההורים, והוא למעשה מסדיר את חובת ההורים בתשלום המזונות. כלומר ישנה חובה גם על האבא וגם על האמא.

כלומר, השולחן ערוך פוסק שחייב אדום לזון את בניו ובנותיו, כלומר חובה רק על האבא ולא על האמא. אך מאידך, החוק קובע שאביו ואמו חייבים במזונות.

בע"מ 919/15 – נקודת המפנה

פסק דין משמעותי מאוד שקיים בנושא הינו בע"מ 919/15 שניתן ע"י בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון למעשה נתן הכרעה דרמטית מאוד שמשפיעה על הורים כה רבים. הוא קבע שהחלוקה של הנשיאה בנטל על תשלום מזונות הילדים תיקבע על בסיס שני פרמטרים מרכזיים.

• ההורה שיש לו את כושר ההשתכרות הגבוה, ישלם את הסכום הגבוה. נביא דוגמא כדי להמחיש את העניין. הורה אחד הוא עם 100% נכות ומתקשה לעבוד, ואילו ההורה האחר מרוויח משכורת גבוהה. במצב זה, הרי שההורה שמרוויח הרבה, ישלם יותר מזונות בשביל הילדים. שימו לב: זה לא מחייב שההורה בפועל אכן מרוויח סכום גבוה יותר. מספיק שהוא יכול להרוויח יותר.
• ההורה שהילדים נמצאים אצלו במרבית הזמן, ישלם פחות מזונות. ההיגיון הוא מפני שההורה שהילדים אצלו, נושא בנטל יותר. הוא זה שמשלם מעשית לילדים. לכן, ובכדי לחלק את העוגה באופן שווה, הרי שההורה השני צריך לשלם לידי ההורה המשמורן.

ההיגיון שבפסק הדין הוא שהחוק לא רואה הבדל מהותי בין החובה של האבא לבין החובה של האמא. למעשה, לפי החוק החובה של שניהם היא שווה. לפיכך, הפרמטרים לגובה המזונות יהיו באופן הרואה כמטרה את ערך השוויון בין שני ההורים.

לכן, ההורה שמרוויח יותר, ישלם יותר מאשר ההורה שמרוויח פחות. כמו כן, הורה שהילדים נמצאים אצלו מרבית הזמן, הוא למעשה משלם ישירות לילדים. ולכן, ההורה שאצלו הילדים פחות נמצאים, יצטרך לאזן את המצב ולשלם לידי ההורה המשמורן.

מזונות מופחתים במשמורת משותפת או ביטול חובת המזונות מהיסוד?

התוצאה של בע"מ 919/15 יכולה להיות מרחיקת לכת.

ניקח לדוגמא בני הורים סטנדרטיים. שניהם מרוויחים משכורת דומה. שניהם הורים נורמטיביים האוהבים את ילדיהם. הם עמדו בקריטריונים הרלוונטיים, וקבעו להם הסדר של משמורת משותפת.

פסק הדין למעשה קובע שאין בכלל חובת מזונות של אף אחד. כל צד יזון את הילדים וישלם לצרכיהם כשהילדים נמצאים אצל אותו הורה. כאשר הילדים אצל האבא, הרי שהאבא ידאג להם. וכשהם יהיו אצל האמא היא תדאג להם. כלומר, באופן שוטף אין חובת מזונות מצד אחד ההורים בתיווך של ההורה האחר.

הסיבה לכך היא מפני ששני ההורים מרוויח משכורת דומה, וכי יש הסדר של משמורת משותפת.

אגב, גם במקרים כאלו לפעמים יפסקו מזונות. אך אלה יהיו מזונות ספציפיים להוצאות חריגות. כך למשל, טיפולי שיניים, חוגים וכו'. הוצאות אלה אינן הוצאות שוטפות של לחם וחלב וכדומה. ולכן, הוצאה זו תתחלק באופן שווה בין שני ההורים.

השלכות פסק הדין על הליכי הגירושין

לפסק דין מטלטל זה של בע"מ 919/15 יש מספר רב של השלכות. ביניהם:

• איזון יחסי בין ההורים. ההורים מרגישים פחות ניצול ומחויבות יתר ביחס להורה האחר. זה אמנם לא אומר שאין תחושות של ניצול ושל סחיטה. אך זה לכל הפחות אמור להפחית את התחושות הקשות הללו.
• מאבקים גוברים על משמורת הילדים. הילדים הופכים לנכס כלכלי. ההורה המשמורן מרוויח למעשה כסף על כך שהוא המשמורן. נציין, שלמרות שאמורה להיות הלימה בין הוצאות גידול הילדים לבין גובה המזונות, במציאות זה לא תמיד כך. המשמעות היא ששני ההורים הופכים את הנושא של משמורת הילדים למריבה בהרבה יותר משמעותית.
• חוסר ודאות כלכלי. אין נוסחה אחידה לחיוב הורה בהוצאות גידול הילדים. הכול מאוד דינמי ומשתנה. זה לא רק כושר ההשתכרות המשתנה לעתים, אלא גם הסדרי המשמורת המשתנים לעתים רבות. כל זה מעמיד את ההורים בפני חוסר ודאות, ואת הילדים בפני מתחים המורגשים על ההורים.

מזונות מופחתים במשמורת משותפת – הגישה של בית הדין הרבני

בבית הדין הרבני הגישה היא אחרת. הרי לפי ההלכה החובה לזון את הילדים מוטלת (כמעט) תמיד על האבא. לכן, אין כל כך הבדל בעניין כושר ההשתכרות של הצדדים. זאת, למעט מקרים חריגים מאוד.

בנוסף, אין הבדל ממשי בכל הנוגע להיקפי המשמורת של הילדים. אמנם יש הרכבים הקושרים את גובה המזונות להיקפי המשמורת. אך זה לא כך בכל ההרכבים. יתרה מזאת, גם ההרכבים הקובעים מזונות מופחתים במשמורת משותפת, זה לא באופן דרמטי וחד משמעי כמו בבית משפט.

מזונות מופחתים במשמורת משותפת – הגישות השונות

היוצא מהאמור לעיל, שהגישה של בית המשפט כיום היא להפחית מאוד עד כדי כמעט שלילה של חובת המזונות במקרה של משמורת משותפת.

לעומת זאת, הגישה של בתי הדין הרבניים הינה להשאיר את חובת המזונות על האבא וללא קשר להיקפי המשמורת. ישנם הרכבים הקושרים בין הדברים, וישנם כאלה שפחות מקשרים בין זה לזה. אך בכל מקרה גם אם יקבעו הסדר של מזונות מופחתים במשמורת משותפת, זה לא יהיה באופן חד ובטח שלא יביא לכדי ביטול חובת האבא לשלם את המזונות לילדים.

אפשרות מזונות מופחתים במשמורת משותפת – סיכום

לסיכום, ישנו הבדל עקרוני בין ההלכה לבין החוק בנושא המזונות. זה גורר בהתאמה הבדל מהותי ויסודי בין הפסיקה בבתי הדין הרבניים לבין הפסיקה בבתי המשפט האזרחיים.

הגישה ההלכתית רואה באבא כמי שחייב לשלם על מזונות הילדים. החובה היא בדרך כלל רק על האבא, למעט מקרים חריגים שבהם ישנה חובה על האמא.

לכן, מבחינת בתי הדין אין הבדל מאוד גדול מה ההיקף של המשמורת. אמנם יכולה להיות לכך התייחסות בפסק הדין, אך לא באופן חד משמעי. וזה גם תלוי מאוד בהרכב הספציפי שדן בתיק.

לעומת זאת, החוק מסדיר את עקרון השוויון בין ההורים. לפי החוק יש חובה שווה על שני ההורים לשלם לילדים שלהם את המזונות.

לכן, מבחינת בתי המשפט תהיה משמעות מרכזית ואף מרחיקת לכת להיקף של המשמורת על הילדים. ככל ותהיה משמורת משותפת, הרי שתתכן הפחתה משמעותית בגובה המזונות ואף ביטול מוחלט של החובה לשלם על המזונות השוטפים של הילדים.

כאשר מגיעים להכריע בנושא הזה, חשוב לקבל חוות דעת מקצועית לפני שפועלים בנושא. טוען רבני מנוסה בתחום הגירושין יידע לתת לכם את הכלים להתמודדות בהליך הגירושין, ואף להנחות כיצד והיכן לנהל את התיק שלכם.

בהצלחה!

הפוסט מזונות מופחתים במשמורת משותפת – מה התנאים לכך? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הזה נעסוק בנושא ההקשר של משמורת משותפת ומזונות.

כל זוג הורים במדינת ישראל חייבים לדאוג לכל צרכיהם של ילדיהם. כמו למשל, מזון ולינה, ביגוד וחינוך וטיפולים רפואיים. ישנם צרכים שאינם הכרחיים. כך למשל, בילויים ומתנות וכד'. את ההוצאות האלה מחלקים בדרך כלל בין ההורים. לרוב על פי הסכם מסודר בין ההורים. אך זה כמובן מבוסס על הפסיקה הקיימת.

כאשר זוג ההורים מתגרשים מוטל עליהם לחלוק את ההוצאות ועליות תחזוקת הטיפול בילדים, על כל המשמע לכך.

יש להדגיש שהחובה לשלם מזונות היא גם מכוח החוק וגם מכוח המשפט העברי.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק במקורות החובה לשלם מזונות לילדים בגילאים והמצבים השונים.

משמורת משותפת

ישנם שני סוגים של משמורת של הורים כלפי ילדיהם. ישנו 'משמרת יחידנית'. כלומר ההורה המקבל עליו את המשמרת היחידה על הילד מטפל בו ודואג לו לכל צרכיו. זאת, בזמן שההורה השני לוקח על עצמו תשלום דמי מזונות. במקרים כאלה הילדים נפגשים גם אם ההורה שאינו המשמורן על פי הסדרי ראיה קבועים מראש.

לעומת זאת במשמורת משותפת שני ההורים לוקחים חלק שווה בטיפול הילדים על כל צרכיהם. הילדים מחלקים את זמן המגורים שלהם בין שתי בתי ההורים.

מכיוון שהסדר משמורת משותפת נהיה נפוץ יחסית בשנים האחרונות, זה מעורר שאלות חדשות שבעבר היו פחות נפוצות.

לפעמים נוצר מצב ששני ההורים חולקים יחד את הטיפול המלא בילד, ועדיין יהיה מוטל על האב לשאת בדמי מזונות.

מזונות במשמורת משותפת

אם שני בני הזוג משתכרים סכום שווה יתכן שבית הדין הרבני או בית המשפט יקבע שאין ביניהם חיוב מזונות אלא רק משמורת משותפת בלבד, וכל הורה דואג לילדים בזמן שהותם אצלו בבית ע"פ ההסכם. ואכן, כך פסק בית משפט העליון לפני מספר שנים בילדים מעל גיל שש. אם כי, הגישה של בית הדין הרבני היא אחרת. לפי הגישה של בית הדין הרבני, החובה של המזונות נשארת קיימת. אם כי, ישנו משקל גם להיקף המשמורת.

אך מכיוון שבדרך כלל אין בני הזוג משתכרים סכום שווה, וישנם לא פעם פערים משמעותיים בין משכורתו של הבעל לבין משכרותה של האם, במקרים כאלה ייתכן שבית הדין יטיל על ההורה האמיד יותר לשאת בסכום גדול יותר למען הטיפול בילדים, אף שמדובר במשמורת משותפת.

תשלום המזונות

סכום המזונות יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. הסכם כזה צריך לקבל אישור מבית הדין הרבני או מבית משפט לענייני משפחה. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש בקשה לתביעת מזונות ובית הדין יכריע בשאלת המזונות. כמובן שזה כרוך בתשלום אגרה כנדרש, ואז בית הדין או בית המשפט ידון בנושא.

אי עמידה בתשלום המזונות מהווה עבירה חמורה ועלול לגרום לסנקציות על ההורה שאינו עומד בהסכם או בהחלטת בית הדין.

פסק דין לביטול מתן מזונות או לשינוי גובה המזונות נתון להחלטת בית הדין או לבית המשפט. וזאת בתנאי שקיימות סיבות המצדיקות זאת. כך למשל, שינוי נסיבות משמעותי. זה יכול להיות שינוי משמעותי בהיקפי השכר של הצדדים וכושר ההשתכרות. זה גם יכול להיות בעקבות שינוי בהיקף זמני השהות ובהסדר המשמורת.

הפוסט משמורת משותפת ומזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא חישוב מזונות במשמורת משותפת. שאלה שרבים שואלים אותי היא: "כיצד מחשבים את מזונות הילדים?"

זו אחת מהשאלות הראשונות שנשאלים אנשי מקצוע על ידי בני זוג שנמצאים בתהליך של גירושין והיפרדות.

יש להקדים ולומר שישנו חילוק בחישוב דמי המזונות בין ילד מתחת לגיל 6 לבין ילד שגדול מגיל 6. אלה שני נושאים אחרים לגמרי.

הגורם לחישוב מזונות הילדים

כאשר באים בית הדין להטיל את חובת מזונות הילדים על הוריהם, הדבר היחיד שעומד מול עיני הדיינים זה טובת הילד. המבט המרכזי הוא לדאוג לכך שבמידת האפשר רמת החיים שאליו הילד היה רגיל תישאר ותישמר. אמנם זה לא חובה, וזה לא תמיד יקרה כך, אך יעדיפו לתת פתרונות בכיוון זה.

בהתאם לכך קובע בית הדין את גובה המזונות עבור הילדים. המזונות הללו יגבו מהורי הילד. כמובן שבית הדין נותן את עיניו גם במצבם הכלכלי של ההורים. לכן לפעמים הדיינים יחייבו אותם אך ורק את המינימום הנדרש להמשך לצרכים הכרחיים בלבד של הילד.

יחס הכנסות ההורים

בעניין המזונות, הגישה כיום בבית המשפט היא אחרת. לפי החידוש של בית המשפט העליון מלפני כמה שנים, קובעים את המזונות בתחשיב מסוים. לפי התחשיב, מחלקים את הוצאות המזונות על פי יחס ההשתכרות של ההורים. זאת, על מנת שכל הורה ישלם דמי מזונות בהתאם ליכולתו הכלכלית.

עד לפני כן היה מוטל על האב לשאת באופן כמעט אבסולוטי על מזונות הילד. זאת, ללא קשר לרמת הכנסותיו או לרמת הכנסתה הכלכלית של האם.

לעומת זאת, בהתאם לפסיקה העדכנית מחשבים זאת אחרת. כלומר, בית המשפט ייקח את יחס ההכנסות של ההורים ויפחית ממנו את גובה ההוצאות אשר מוציא כל הורה בעת שהות הילדים אצלו. ולפי זה ישלם כל הורה על הוצאת מחיתו של בנו.

חישוב מזונות במשמרת משותפת

מאז יולי 2017 בתי המשפט מחשבים באופן מדויק את מזונות הילד על פי שהותו אצל ההורים.

מונח חדש הביא בית המשפט העליון בשם 'יחסי זמן שהות'. המונח הזה מחליף את המונח של חלוקה דיכוטומית של משמרת משותפת. אלא חישוב הוצאות מזונות על פי זמן השהות המדויק של הילד אצל ההורה.

ככלל חשבון מזונות הילד במשמרת משותפת הינו עניין עדין התלוי בפרמטרים רבים. כמו למשל, גובה ההכנסות של ההורים, גיל הילד, וזמן השהות המדויק של הילד אצל ההורה.

הפוסט חישוב מזונות במשמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נקיף  באופן יסודי את הנושא של החובה לשלם מזונות הילדים. נגדיר את רמת החובה אשר הינה ברמות שונות, ונפרט אותם במאמר זה.

מזונות הילדים לפי ההלכה

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע שכל אדם חייב בתשלום מזונות הילדים הקטינים שלו לפי הוראות הדין הדתי האישי שחל עליו.

לפיכך, החובה לשלם מזונות הילדים הינה בהתאם להלכה. החובה הינה של ההורים כלפי ילדיהם, כאשר ההלכה מאוד רלוונטית בעניין (גם מבחינת הדין האזרחי).

ההלכה רואה באבא את האחראי העיקרי לפרנס את הילדים שלו. כלומר עיקר החובה הינה על האבא.

בשו"ע באבהע"ז סימן עא סעיף א נכתב כי:

^{חַיָּב אָדָם לָזוּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי שֵׁשׁ, אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם נְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לָהֶם מִבֵּית אֲבִי אִמָּם. וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ, זָנָן כְּתַקָּנַת חֲכָמִים עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ. וְאִם לֹא רָצָה, גּוֹעֲרִין בּוֹ וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ וּפוֹצְרִין בּוֹ. וְאִם לֹא רָצָה, מַכְרִיזִין עָלָיו בַּצִּבּוּר וְאוֹמְרִים: "פְּלוֹנִי אַכְזָרִי הוּא וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָזוּן בָּנָיו, וַהֲרֵי הוּא פָּחוּת מֵעוֹף טָמֵא שֶׁהוּא זָן אֶפְרוֹחָיו"; וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְזוּנָן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאֵינוֹ אָמוּד, אֲבָל אִם הָיָה אָמוּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן הָרָאוּי לִתֵּן צְדָקָה הַמַּסְפֶּקֶת לָהֶם, מוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ בְּעַל כָּרְחוֹ, מִשּׁוּם צְדָקָה, וְזָנִין אוֹתָם עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ.}

אך, ההלכה גם רואה בגיל הילדים עניין הרלוונטי מאוד בנוגע לחובה לשלם מזונות.

ברמת העיקרון ניתן לחלק את הגילאים ל 3 חלקים: עד לגיל 6. מעל גיל 6 ועד לגיל 15. ומגיל 15 ועד לגיל 18.

טוען רבני בהליך המזונות – למה צריך?

לכאורה הליך התביעה במזונות הילדים הוא נראה פשוט. ברור שהאבא צריך לשלם את המזונות. אז אם ככה, למה צריך לשכור את שירותיו של טוען רבני?

ההסבר הוא שהליך המזונות אינו פשוט כפי שאולי נראה בעין לא מקצועית. ההליך מורכב מהרבה מאוד רבדים. יש כמה שלבים ורמות של חובה. בנוסף, להכנסות הצדדים ולהיקפי המשמורת יכולות להיות השלכות לגובה המזונות ואף לעצם החובה. כמו כן, בנושא הזה יש הבדלי פסיקות באופן משמעותי בין בתי המשפט לבין בתי הדין.

להלן נסקור את השתלשלות החובה לתשלום המזונות אשר ניתן לחלק ל 4 שלבים כלליים.

מזונות ילדים – שלב א' בתקנה

במסכת כתובות (דף ס"ה ע"ב) נכתב:

"דרש רבי שמלאי אפיתחא דבי נשיאה, אף על פי שאמרו אין אדם זן בניו ובנותיו קטנים, אבל זן את קטני קטנים. ועד כמה? – עד בן שש".

הרא"ש (כתובות פרק ד' סימן י"ד) הביא את דברי מהר"ם מרוטנבורג:

"דרש רבי שמלאי אפיתחא דבי נשיאה, אף על פי שאמרו אין אדם זן בניו ובנותיו קטנים, אבל זן את קטני קטנים. ועד כמה? – עד בן שש. ותנן נמי אם היתה מינקת פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה. דשמעינן מינה דחייב לזון בניו ובנותיו כשהן קטני קטנים. ואפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם, פסק רבינו מאיר דחייב לזונם. דכיון דתקנת חכמים היא, זכו במזונותיהם, אפילו יש להם להתפרנס משלהן. דומיא דמזונות האישה מדכלל מזונות האישה דקתני ומוסיפין לה על מזונותיה בשביל הקטן, אלמא דין אחד להם".

הטור (אבן העזר סימן ע"א) פסק כדברי מהר"ם מרוטנבורג והרא"ש. וכן פסק להלכה גם המחבר בשולחן ערוך (סימן ע"א סעיף א'):

"חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש. אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם".

א"כ חובת תשלום מזונות על האב עד גיל שש ללא קשר למצבם הכלכלי מכח תקנת אושא.

גיל זה הינו הגיל בו החובה היא ברמה הכי גבוהה. קשה מאוד לפטור אבא מלשלם מזונות של הילדים שלו שהם מתחת לגיל 6.

מזונות הילדים מעל גיל שש – שלב ב' בתקנה

^{וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ, זָנָן כְּתַקָּנַת חֲכָמִים עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ. וְאִם לֹא רָצָה, גּוֹעֲרִין בּוֹ וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ וּפוֹצְרִין בּוֹ. וכו'}

והנה, יש תקנה לזון את בניו גם אחרי גיל שש מדין צדקה.

וכאן נשאלת השאלה: אם בכל מקרה האבא חייב להמשיך לשלם מזונות, אז מה ההבדל אם ילדיו הם בני שש או מתחת לגיל שש?

אלא שההבדל הינו שמזונות עד גיל שש נחשב לחוב ממוני גמור. עד כדי כך שאם האבא לא שילם, יורדים לנכסיו. לעומת זאת, מזונות מעל גיל שש הינו חוב מדיני צדקה בלבד. לכן, אם לא שילם, אין יורדים לנכסיו. הסנקציה במקרה זה תהיה רק שגוערים בו ומכלימים אותו על אי הרצון לדאוג לילדיו.

הרבנות הראשית – עמדתה בנוגע למזונות מעל גיל שש – שלב ג' בתקנה

בשנת תש"ד תיקנה הרבנות הראשית תקנה המרחיבה את יסוד החובה. בפסק דין 604877/10 בהקדמה לתקנה נאמר (ראה בספר דיני משפחה לד"ר שרשבסקי עמ' 568 – 566):

"לפנים בישראל אף על פי שמעצם הדין לא היו כופין את האב בממונו לזון את בניו הקטנים, אלא עד הגיל של שש שנים, היו מכלימים אותו ומכריזים עליו […] אך בזמננו לא איכשר דרא וכפייה מוסרית אין כוחה יפה כלל וכלל. החוק הממשלתי אינו נותן סמכות לרבנות בעניין מזונות ילדים אפילו לא למטה משש, אלא שבתי המשפט הממשלתיים זקוקים בנידון זה לפסוק על פי דיני ישראל […] כשטענו מצד הילדים, שבדיני ישראל כופין את האב מתורת צדקה, אם הוא אמיד, באה התשובה שהחוק הממשלתי אינו יכול להתחשב עם טענה זו […] בימינו אלה […] סכנות מוסריות גדולות צפויות להם (לבנות וגם לבנים) אם פרנסתם לא תהיה מובטחת על יסוד משפטי […] אי לזאת קבענו […] לחייב את האב בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו בכל הכפיות האפשריות החוקיות, לפרנס את בניו ובנותיו עד גיל של חמש עשרה שנה."

הסבר התקנה – גישה א'

החלטה זו של תקנת הרבנות הראשית מסדירה את המצב. הרקע הינו מפני שהבסיס של חובת מזונות ילדים מעל גיל שש נבע מכוח צדקה, ולא היה לו תוקף של חיוב משפטי. הצורך ביצירת חיוב משפטי נועד בעיקר כדי לממש את פסקי הדין באמצעות ההוצאה לפועל של בתי המשפט, כי כל עוד החיוב מבוסס על יסוד של צדקה, בתי המשפט אינם מתייחסים לפסק הדין כפסק מחייב מבחינה משפטית. לשם כך תוקנה התקנה "לחייב את האב בחיוב משפטי גמור", ומשעת התקנה ואילך, יש תוקף משפטי גמור לחיוב מזונות ילדים מעל גיל שש. כך גם עולה מהמשך החלטת הרבנות הראשית הנ"ל:

"כשם שמאז ומעולם עד היום הזה היה כח בית דין של ישראל יפה, לחייב את האב בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות, לפרנס את בניו ואת בנותיו עד גיל שש שנים, כך יהא מעתה ואילך כוחם יפה לחייבו בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו, ובכל הכפיות האפשריות החוקיות, לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה."

הרחבת החובה

תקנת הרבנות הראשית מרחיבה את חיוב מזונות לילדים מגיל שש עד גיל חמש עשרה, באותה מתכונת שהיתה עד כה תקנת אושא לילדים מחתת לגיל שש – "בחיוב משפטי גמור". כי כשם שהיה כח לחכמים באושא לתקן תקנות, כך גם יש כח לחכמי ישראל לדורותיהם לתקן תקנות, ולהרחיב את תקנת אושא בכל תוקפה וגדריה עד גיל חמש עשרה

ההחלטה משווה באופן ברור את דין מזונות ילדים גדולים מעל גיל שש, לדין מזונות ילדים מתחת לגיל שש:

"כשם שמאז ומעולם […] היה כח בית דין של ישראל יפה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור […] ולפרנס את בניו ואת בנותיו עד גיל שש שנים, כך יהא מעתה ואילך כוחם יפה לחייבו בחיוב משפטי גמור […] לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה."

הרבנות הראשית בתקנה זו הרחיבה את תקנת אושא עד גיל חמש עשרה לפי כל הלכותיה "בחיוב משפטי גמור" כפי שהיה עד כה בחיוב מזונות קטני קטנים. אין כל חילוק בין תקנת אושא המקורית החלה על קטני קטנים, לבין תקנת הרבנות הראשית, כי מנוסח זה עולה, שהרבנות הראשית רק הרחיבה את גיל הילדים הזכאים לתקנת אושא, שהרבנות הראשית רק הרחיבה את תקנת אושא עד גיל חמש עשרה לפי כל הלכותיה "בחיוב משפטי גמור", כפי שהיתה עד כה במזונות קטני קטנים, ללא כל שינוי בפרטי התקנה ביחס לילדים מעל גיל שש.

כבר התבארו לעיל דברי המהר"ם, שהתקנה לחייב את האב במזונות קטני קטנים עושה את החיוב המוטל על האב ל"חוב גמור", כלשונו של המהר"ם, והיא תקנה משפטית ולא תקנה של צדקה, ולכן האב חייב לשלם לילד את חובו גם אם הילד עשיר, ככל חיוב משפטי אחר. תקנת הרבנות הראשית המשיכה את הגדרת חיוב מזונות ילדים כחיוב משפטי, גם לילדים מעל גיל שש, בתורת חיוב משפטי גמור, ולכן גם אם הילד התובע הוא עשיר, בית הדין מוציא מהאב הנתבע ונותנים לילד התובע.

פסק דין המגבה גישה זו

גם באוסף פסקי דין של הרבנות הראשית לארץ ישראל (ח"א עמוד ק"נ) הבהירו הרבנים הראשיים הגרי"א הרצוג זצ"ל והגאון רבי בן ציון חי עזיאל זצ"ל והגרא"מ וליקובסקי זצ"ל, את משמעות התקנה:

"מוטעת היא ההנחה כאילו תקנת הרבנות הנ"ל מבוססת על החיוב המוסרי של צדקה גרידא. לפי האמת אין הדבר כן, אלא התקנה בעצמה יוצרת חובה משפטית עצמאית גמורה, שהיא איננה נובעת מדיני צדקה כלל ואיננה מוגבלת, איפוא, על ידי ההיקף המצומצם של דיני צדקה. תקנת הרבנות הראשית באה להעלות את גיל הילדים, שהאב חייב במזונותיהם, ולא מדין צדקה לעניים, אלא מדין חובת האב למזונות בניו ובנותיו, שכל המונע עצמו או משתמט מזה, הרי הוא חוטא לגבי ילדיו והורס חיי המשפחה בישראל, ואסור לו לאב לנער את חצנו מחובה אבהית זאת ולהטילה על הצבור או על האם."

עוד כתוב בפסק הדין הנ"ל:

"תקנת הרבנות הראשית באה להעלות את גיל הילדים, שהאב חייב במזונותיהם, ולא מדין צדקה לעניים, אלא מדין חובת האב למזונות בניו ובנותיו".

הסבר התקנה – גישה ב'

אמנם קיימת גם פרשנות אחרת בביאור תקנת הרבנות הראשית. בפסק הדין של בית הדין הגדול בפד"ר ד' (עמוד 7), בראשות הגר"ע הדאייא זצ"ל, הגר"י הדס זצ"ל, והגרי"ש אלישיב זצ"ל, נפסק:

"גם לפי תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד: לחייב את האב לפרנס את ילדיו עד הגיל של חמש עשרה שנה – נראה שבמקרה ויש רכוש להילדים אין חיוב על האב לפרנס אותם. עיין בסעיף ג' בתקנות הנ"ל:

פסק הדין ניתן ביום יב באייר תשי"ט. גם כעבור חודש ביום י' בסיון תשי"ט, פסק בית הדין הגדול (פד"ר ג' עמוד 172) בראשות הגרי"מ בן מנחם, הגר"י הדס והגרי"ש אלישיב זכר צדיקים לברכה, שאם יש לילדה הכנסה ממקור אחר, האב פטור, והסתמכו על פסק הדין הנ"ל שניתן על ידי בית הדין הגדול ביום י"ב באייר תשי"ט. להלן דבריהם:

"ראה בפסק דין של בית הדין הגדול לערעורים תיק תשי"ט – /ארבע עשרה/ האומר: גם לפי תקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד לחייב את האב לפרנס את ילדיו עד הגיל של חמש עשרה שנה נראה שבמקרה ויש רכוש להילדים אין חיוב על האב לפרנס אותם עיין בסעיף ג' בתקנות הנ"ל […] מתוך הדברים האמורים לעיל יש להניח כי התקנה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו לפרנס את בניו ובנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה, הוא לילדים כאלה דלית להו מגרמייהו כלום, והמה תלויים בחסדי אביהם, לא כילדים שפרנסתם מובטחת".

ונראה לסיכום בנושא חיוב האב במזונות ילדיו לאחר גיל שש, ישנה מחלוקת גדולה בין דייני ישראל בעבר וכיום, האם החיוב הוא מצד התקנה או מדין צדקה. רוב הפוסקים וביניהם הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף והגר"מ אליהו, קבעו שהחיוב הוא מדין צדקה. אולם היו כאלה ובהם הגרי"א הרצוג והגרב"צ עוזיאל, שקבעו שזו המשך התקנה.

היטיב לבטא דיון זה הרה"ג יעקב רוזנטל זצ"ל. הוא כתב שבסוגיה זו רבתה המבוכה בפסקי הדין, יש המחייבים את יישום התקנה מכוח הדין, ויש המחייבים את יישומה מדין צדקה.

עמדת מועצת הרבנות הראשית היא, שאין ראוי להכניס ראשנו בין ההרים הגבוהים שדנו בסוגיא העקרונית, האם התקנה מצד הדין או מדין צדקה, ועל כן שאלה זו נותרה בעינה, וכל דיין יכריע בעניין על פי שיקול דעתו."

מזונות הילדים – הרחבת תקנות הרבנות עד לגיל 18 – שלב ד' בתקנה

בהחלטת הרבנות הראשית מיום ט' תמוז תשל"ו החליטו כי:

"לאור הנסיבות המוסריות החינוכיות והכלכליות בזמננו מחליטים להעלות את חיוב האב למזונות ילדיו עד גיל 18."

החלטה זו התקבלה בישיבה בה נכח הרב הראשי הרב גורן בלבד והוא שהוביל את ההחלטה, הרב עובדיה יוסף לא ישב באותה ישיבה וכידוע התנגד להחלטה וסבר כי אין לה תוקף.

להלן גילוי דעת שכתב הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל:

"לדעתי תקנה כזאת צריכה להיות על ידי כל דייני ורבני ישראל וגדולי התורה, וכך נהגו רבותינו הגאונים נשיאי הרבנות הראשית לישראל ונשיאי בית הדין הגדול, הרב"ץ עוזיאל זצ"ל והגאון הרי"א הרצוג זצ"ל, בזמן שתיקנו התקנה לחייב במזונות הילדים עד גיל חמש עשרה. אחרת אין לתקנה כזאת שום תוקף לפי ההלכה".

אך כאמור בהחלטה האחרונה של מועצת הרבנות הראשית חזרה על החלטה להעלות את הגיל לגיל 18 מספר פעמים, וכך אכן נשתרש המנהג לחייב במזונות עד גיל 18.

הרב הראשי הרב אברהם שפירא זצ"ל במאמר שכתב בשורת הדין מתייחס לטענת הגר"ע יוסף ומסביר כי בעת התקנה הראשונה בשנת תש"ד היה צורך בכינוס כל דייני ישראל וראשי המועצות הדתיות כיוון שעוד לא היה את הכנסת והיה צורך בתקנת הציבור, אך כיום לאחר הקמת הכנסת וחקיקת חוק המזונות שבו נקבע שמי שאין חל עליו הדין האישי יהיה עליו חיוב של חוק המזונות ממילא אין צורך בתקנת הציבור ומספיק אדם חשוב שיאשר את התקנה וזה הרבנות הראשית שמאשרת את תקנת הציבור.

מזונות במשמורת משותפת

יש לציין כי ישנם מצבים שבהם היקף המשמורת משפיע על גובה המזונות.

בנושא הזה יש הבדל בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט.

לחצו כאן לקריאת המאמר המקיף העוסק בגובה המזונות במשמורת משותפת.

לחצו כאן לבדיקה מה גובה המזונות שיקבעו לכם.

טוען רבני בתביעת המזונות – סיכום

כפי שנכתב, יש מספר רבדים ורמות חובה בנוגע לתשלום המזונות. יש פרמטרים נוספים שיש בהם כדי להשפיע במידה רבה מאוד על עצם החובה לשלם מזונות, וכן על ההיקף.

לכן, כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי שייצג אתכם בהליך זה. טוען רבני הוא אדם הבקיא היטב בהליכים המשפטיים המתקיימים בבתי הדין. מעבר לעובדה שהוא למד בקורס טוען רבני את הנושאים ההלכתיים והמשפטיים הרלוונטיים לדיני המשפחה, הרי שלטוען הרבני יש ניסיון רב וממוקד בהליכים אלה.

הפוסט מזונות הילדים – הסבר יסודי ומקיף על חובה זו הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא מעניין ומרתק: תביעה להגדלת דמי מזונות. האם בכלל יש בסיס להגיש תביעה להגדיל את סך המזונות? כלומר, גם אם אפשר טכנית להגיש בקשה כזו, מהי ההסתברות שיקבלו החלטה להגדיל את המזונות אחרי שכבר קבעו את שיעור המזונות?

מזונות – אין יותר קבוע מהזמני

את נושא המזונות ניתן לחלק ל 2 חלקים.

1. מזונות קבועים. זה הסכום שאותו מחייבים לשלם את המזונות בשביל ההוצאות של הילדים. את הסכום הזה צריך לשלם מדי חודש בחודשו בהתאם למה שקבעו. לחצו כאן כדי לקרוא עוד על התחשיב שלפיו קובעים את דמי המזונות.
2. מזונות זמניים. מכיוון שההליכים המשפטיים אורכים זמן רב, ולאור הצורך בהוצאות רבות לקטינים, ניתן לבקש מזונות זמניים לקטינים. זה מסלול מהיר לחייב במזונות באופן זמני במקביל להליכים המשפטיים המתנהלים. התוקף של ההחלטה היא עד להחלטה בתיק הראשי של המזונות ועד להחלטה על המזונות הקבועים.

אף על פי שהמזונות הזמניים הם רק זמניים, הם בדרך כלל יהפכו להיות קבועים בכפוף לשינויים כאלו ואחרים. זה לא מחייב שהמזונות הזמניים ייהפכו לקבועים, אך ישנה אפשרות מרכזית שזה אכן מה שיקרה.

תביעה להגדלת דמי מזונות – אפשרי?

גם אם קבעו החלטה על מזונות קבועים, ניתן לשנות את זה באמצעות 2 אפשרויות.

1. הגשת בקשה להגדיל את דמי המזונות. צריך לבסס את הבקשה על בסיס שינוי בנסיבות ובהוצאות שתפחו. צריך להסביר למה למרות הסכום שקבעו לעניין המזונות, הרי שהמצב השתנה ומחייב לשלם סכום גבוה ממה שקבעו בתחילה. הסיכוי להגשת תביעה כזו בהחלט אפשריים, והצלחתי לא פעם לשנות את גובה המזונות. אם כי, העניין תלוי בנסיבות המקרה ולא בהכרח שתמיד זה כדאי מבחינה משפטית. לכן כדאי לפנות לטוען רבני בכדי שידריך אתכם האם כדאי לכם לבקש לשנות את זמי המזונות.
2. להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. על החלטה של דמי המזונות (כמו כל פסק דין של בית הדין הרבני האזורי) ניתן לערער. במקרה שבית הדין הרבני האזורי נתן פסק דין, אפשר לערער עליו לבית הדין הרבני הגדול. הגשת ערעור זה דבר שדורש מקצועיות רבה מאוד. יש תנאים מאוד ספציפיים איך ובאיזה אופן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול.

האם כדאי להגדיל את המזונות?

נקודה נוספת שכדאי לקחת בחשבון היא שכשם שניתן להגדיל את המזונות, כך ניתן גם להקטין את המזונות. לכן, לפני שמבצעים צעד כזה חשוב לדעת עד כמה ניתן לשנות את המזונות. יש לבדוק האם זה סכום שמצדיק את הסיכון הכרוך בכך. טוען רבני מקצועי יידע לענות לכם על השאלה הקריטית הזו לאחר שיראה את החומר בתיק הספציפי שלכם.

בהצלחה!

הפוסט תביעה להגדלת דמי מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא מאוד נפוץ המעסיק הורים רבים מאוד הנמצאים בהליך הגירושין: כמה משלמים מזונות במשמורת משותפת?

התשובה לכך היא משתנה בהתאם לפרטים רבים. בכל תיק יכולה להיות הכרעה אחרת, אבל באופן עקרוני יש לכך 2 כיווני חשיבה.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק בנושא ההסדר של משמורת משותפת.

מזונות ילדים במשמורת משותפת

ישנן 2 אפשרויות להתייחס לכל הנושא של מזונות הילדים.

1. הגישה הראשונה מתייחסת למזונות הילדים כחובה הורית כללית. כלומר שני ההורים צריכים לגדל את הילדים, לדאוג לילדיהם לכל צורכיהם. זה כולל עניינים רגשיים. להרעיף עליהם חום ואהבה. זה כולל טיפוח החינוך וההשקעה בנושא הזה. וזה גם כולל הוצאות כספיות. בכל הנושאים שני ההורים צריכים לשאת בנטל. כל עוד שבני הזוג חיים יחד, הם יכולים להתחלק בנטל באופנים שונים. כך למשל, הם יכולים להחליט שהגבר משקיע בעבודתו בכדי לפרנס את ילדיו, והאישה תשקיע את זמנה בלהיות עם הילדים, או להיפך. אבל כשבני הזוג נפרדים, עולה השאלה איך מחלקים את הנטל בין הצדדים. לפי הגישה הראשונה שני ההורים צריכים לשלם בשביל ההוצאות של הילדים. כל משפחה בהתאם לרמת החיים שלה או בהתאם לסטנדרט אחיד וכללי.
2. הגישה השנייה מחלקת מלכתחילה את הנשיאה בנטל בכל הנושאים. כך למשל, תפקיד הגבר יהיה לפרנס את הילדים. זה לא אומר שהאישה לא עובדת. היא יכולה לעבוד, ואף להשתכר בשכר גבוה יותר מבעלה, אבל כאשר יש מחלוקת מי יצטרך לפרנס את הילדים, הנטל יהיה על האבא של הילדים.

מזונות ילדים משמורת משותפת – 2 הגישות בפרקטיקה

כשמתרגמים את 2 הגישות שציינתי בפן המעשי, מקבלים את ההבדלים בין הגישה של בית המשפט לבין הגישה של בתי הדין.

אמנם בנושא הזה השתנו דברים רבים, והנושא אינו כפי שהיה בעבר. אך עדיין יש את ההבדלים בין 2 הגישות.

משמורת משותפת מזונות ילדים

יש להדגיש שהנושא הינו בעל פרטים רבים מאוד. במאמר זה נסקור בקצרה את אחד הנושאים המשמעותיים במקרים אלה. אך מכיוון שהנושא הוא רחב מאוד, יש להתייעץ בכל מקרה לגופו.

הגישה של בתי המשפט

הגישה של בית המשפט תהיה בדרך כלל בהתאם לגישה הראשונה. כלומר שני ההורים נושאים בנטל באופן שווה.

כאשר יש מחלוקת בין בני הזוג בנוגע לשאלה מי צריך לשאת בנטל, הרי שהנטל יהיה על שני ההורים במקביל ובאופן שווה.

לכן כאשר יש משמורת משותפת, אומר בית המשפט: "למה להטיל על אחד הצדדים לשלם מזונות? שיתקזזו אחד מהשני". כלומר כל צד ישלם את ההוצאות של הילדים שלו בזמן שהילדים נמצאים אצלו במשמורת.

זה לא אומר שלא תצטרכו לשלם בכלל על המזונות. שכן, יש הוצאות חריגות שאינן נכללות בהוצאות השוטפות והיומיומיות. אך ברמת העיקרון אין לאחד הצדדים חובה לשלם מעבר להורה האחר.

הגישה של בתי הדין

הגישה של בתי הדין הרבניים היא אחרת. לפי הגישה של ביה"ד, הרי שברמת העיקרון החובה לשלם לילדים את המזונות היא על האבא ולא על האמא. לכן גם במצב של משמורת משותפת, האבא יצטרך לשלם את המזונות על הזמנים בהם הילדים נמצאים אצל אמם. אמנם גובה התשלום יהיה נמוך יחסית, אך עדיין החובה תהיה על האבא.

במקרים ספציפיים אפשר יהיה להטיל על האמא (ואף רק על האמא) את החובה לשלם את המזונות.

דמי מזונות במשמורת משותפת

הנושא הזה תלוי בגורמים רבים. לכן אי אפשר להכליל את הנושא באופן גורף. אך ניתן לומר שבמקרה בו יש הסדר של משמורת משותפת, הרי ששיעור המזונות נמדד בעקבות פרמטרים רבים, כאשר אחד מהם הוא באיזה ערכאה משפטית דנים בתיק. ככל ודנים בבית המשפט, יש אפשרות סבירה יותר לפטור מהחובה לשלם את המזונות. ככל והתיק מתנהל בבית הדין, הרי שהחובה תישאר קיימת. אך גם בבית הדין הגישה בנושא משתנה במידה מסוימת.

לכן, אי אפשר להכליל באופן גורף היכן עדיף לגבר/לאישה לנהל את ההליך המשפטי. שכן, לעתים עדיף לנהל אותו בבית המשפט, ולעתים בבית הדין הרבני.

נוסף על כך, במסגרת השיקול היכן לנהל את ההליכים, יש משמעות למהירות ההליך. בדרך כלל ההליכים בבית הדין הרבני הם מהירים ביחס להליכים בבית המשפט. אכן, הם לוקחים זמן, אך בדרך כלל פחות מאשר בבית משפט.

מזונות קטינים במשמורת משותפת – סיכום

לסיכום ניתן לומר שבנושא של מזונות הילדים יש הבדלים בין הגישות של בתי המשפט לבין בתי הדין. זה אחר הנושאים שבהם יש את ההבדלים הדרמטיים בין הערכאות.

בנוסף, כדאי שתדעו שההחלטה על משמורת משותפת אינה אוטומטית כלל ועיקר. לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק באפשרויות השונות למשמורת על הילדים.

מכיוון שבנושא יש פרטים רבים, כדאי לכם לפנות ליעוץ מקצועי אצל טוען רבני שילווה אתכם וינהל את ההליך באופן מקצועי.

בהצלחה!

הפוסט מזונות משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אם אתם בהליך גירושין ושואלים את עצמכם "האם משלמים מזונות במשמורת משותפת", המאמר הקרוב הוא לגמרי בשבילכם.

התשובה לכך היא מורכבת מעט. נציג את הקווים המרכזיים שיכולים להשפיע בהכרעה על הנושא הזה.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בהסברת הנושא של משמורת משותפת.

ההבדלים בחובת המזונות בין בית המשפט לבית הדין

יש מספר רב של הבדלים בין בתי המשפט לבין בתי הדין הרבניים בנוגע לשאלות העוסקות בהליך הגירושין. אחד הדברים המרכזיים בהם קיימת מחלוקת עזה מאוד בין הערכאות הללו זה נושא החובה לשלם את המזונות.

שימו לב: אין מחלוקת על כך שבדרך כלל צריך לשלם מזונות. המחלוקת הינה אודות גובה שיעור המזונות וגם על עצם בסיס החובה.

להלן נפרט את הגישות ואת ההבדלים ביניהם.

גישת בית המשפט בנוגע לחובת המזונות

הגישה של בית המשפט הינה שכעיקרון שני ההורים שווים. לכן, למה "להפיל" על הבעל את החובה לשלם את המזונות? הרי שני ההורים צריכים לדאוג לילדים.

לפיכך בבית המשפט יחשבו מה גובה ההכנסות של כל אחד מההורים. בנוסף לכך יבדקו מה היקף המשמורת של כל אחד מההורים עם הילדים. זה נועד כדי לראות כמה הוצאות יש לכל אחד מההורים כשהילדים נמצאים אצלו.

לאחר מכן יערכו סוג של תחשיב כמה מזונות צריך לשלם.

אם כך, מה יקרה אם יש משמורת משותפת? האם במצב כזה יצטרכו לשלם מזונות?

התשובה היא שכפי שפרטנו לעיל, נושא המשמורת הוא חשוב אבל לא השאלה היחידה שחשוב לבדוק לפני ההכרעה. יצליבו את היקף המשמורת עם פערי השכר (ככל שישנן).

לכן, אם לצורך העניין יש משמורת משותפת, וכל אחד מההורים מרוויח שכר של 10,000 ש"ח (כלומר השכר הוא שווה ללא פערים), הנטייה תהיה שלא לחייב אף אחד במזונות. הרעיון שעומד מאחורי הגישה הזו הינו שמכיוון שההורים שווים במעמדם, כל אחד מההורים "ישלם מזונות" כשהילד נמצא אצלו. ההורה ידאג לילדיו לכל צרכיו במשך כל הזמנים שבהם הילדים אצלו. לכן הוא לא יצטרך לשלם מזונות (למעט הוצאות משותפות ו/או חריגות).

האם משלמים מזונות במשמורת משותפת לפי גישת בתי הדין?

הגישה בבתי הדין הרבניים השתנתה במהלך השנים. כיום הם מעט נוטים לכיוון של בית המשפט, אבל לא באותו היקף.

הגישה בעבר ראתה בבעל כתובת שצריכה לתת מ ענה לכל צרכי ילדיו. ולכן (למעט מקרים חריגים) הבעל היה צריך לשלם מזונות ללא קשר להיקפי המשמורת.

כיום גישת בתי הדין מחשבת את היקפי המשמורת כשאלה חשובה שמשפיעה על היקף החובה לשלם את המזונות. אם כי לא סביר שבית הדין הרבני יפטור לגמרי מחובה לשלם מזונות. אמנם יש מצבים כאלו והיו פעמים שבשל נימוקים חריגים הצלחתי לפטור מתשלום מזונות, אבל ללא ספק אלה סיטואציות מורכבות יותר.

אז לסיכום – האם משלמים מזונות במשמורת משותפת?

לסיכום יש הבדלים בנושא בין בתי המשפט לבין בתי הדין. בבתי המשפט לרוב לא יחייבו במזונות ככל ויש משמורת משותפת ואין פערי שכר בין ההורים. גם ככל ויחייבו במזונות, אלה מזונות בסכומים נמוכים מאוד.

לעומת זאת בבתי הדין יחייבו במזונות הילדים גם בסיטואציות אלה. אם כי כיום הגישה של בתי הדין משתנה ונוטה להפחית מאוד בגובה המזונות ככל ויש משמורת משותפת.

נוסף על כך, כדאי שתדעו שאם משנים את הסדר המשמורת של הילדים (זה יכול לקרות משלל סיבות), ישנו בדרך כלל גם את גובה המזונות.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בעניין שינוי משמורת הילדים.

הפוסט האם משלמים מזונות במשמורת משותפת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אנשים כה רבים שואלים אותי את השאלה הבאה: "האם שייך להגיש תביעת מזונות ללא גירושין"? אז במאמר זה נעסוק בתשובה לשאלה הזו.

לפני שנצלול לעומק הנושא, נקדים מעט רקע הנוגע לחובת ההורים לפרנס את הילדים.

מזונות – מהי חובת המזונות לפי החוק האזרחי?

החוק מחייב את ההורים לפרנס את הילדים שלהם. כך למשל, חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע (בסעיף 3 (א) לחוק) כי:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו"

גם סעיף 3א (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי:

"אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו"

חובת מזונות בהלכה

גם לפי ההלכה יש חובה על ההורים לפרנס את הילדים. כך למשל, נפסק (בשו"ע אבן העזר סימן ע"א סעיף א') כי:

"חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש"

החובה קיימת גם לילדים הגדולים מגיל שש. אף תקנת הרבנות הראשית – בשנת תש"ד ואף בשלב מאוחר יותר – הרחיבה את החובה של האבא לפרנס את ילדיו. אם כי יש הבדלים שונים בגילאי הילדים לעניין רמת החובה לשלם את המזונות.

תשלום מזונות – הבדלי גישות בפסיקה

ישנן גישות שונות בין החוק לבין ההלכה בנוגע לחישוב גובה המזונות. התחשיבים בנושא שונים מאוד בין בתי המשפט לבין בתי הדין. לכן כדאי להתייעץ עם טוען רבני בכדי לוודא שתצליחו בתביעת מזונות הילדים.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על מחשבון תשלום המזונות, בכדי לדעת כמה כסף תכל'ס תצטרכו לשלם בשביל מזונות הילדים.

יתרה מזאת, נושא מזונות הילדים נמצא בקונפליקט מסוים, שכן, הוא נמצא בסמכות מקבילה גם לבית המשפט וגם לבית הדין הרבני. לכן יש לנהל את ההליך באופן מאוד מקצועי ועל ידי טוען רבני מקצועי בכדי להצליח בהליך המורכב הזה.

תביעת מזונות ללא גירושין – אפשרי?

החובה לשלם את המזונות אינם דווקא בגלל הנישואין. אין רלוונטיות בין הקשר שהיה בין ההורים לבין החובה לפרנס את הילדים ולשלם את המזונות. גם בין ידועים בציבור שיש להם ילדים, יש את החובה לשלם את המזונות.

לכן ניתן בהחלט לומר שגם ללא גירושין פורמליים אפשר לתבוע מזונות בשביל הילדים. אין קשר בין מצב ההורים ואופי החיים המשותפים בין ההורים לבין החובה לשלם את המזונות.

תביעת מזונות ללא גירושין – סיכום

לסיכום ניתן לומר שיש חובה על ההורים לפרנס את הילדים. לכן בהליך הגירושין יחייבו את ההורים לשלם מזונות בשביל הילדים. יש בנושא הזה הבדלי גישות בין החוק לבין ההלכה. אולם אין קשר בין אופי החיים המשותפים שהיה בין ההורים לבין עצם החובה לשלם את מזונות הילדים.

הפוסט תביעת מזונות ללא גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

שאלה שרבים שואלים אותי היא אם יש אפשרות לקיים הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות?

זוהי שאלה שתלויה בפרטים רבים מאוד. להלן נפרט מספר פרטים הנוגעים לעניין. אם כי חשוב להדגיש שכדי לענות על תשובה ברורה וקונקרטית יותר, יש להציג את הפרטים המדויקים של המקרה הספציפי בכדי להציג חוות דעת מקצועית במקרה הקונקרטי.

חובת מזונות הילדים

יש חובה לפרנס את הילדים. החובה הזו היא גם הלכתית וגם חוקית. אולם יש הבדלים רבים בין החובה החוקית לפרנס את הילדים לבין החובה ההלכתית לפרנס אותם.

גיל הילדים

לדוגמא החוק מחייב לפרנס את הילדים עד לגיל 18. היחס של הילדים ככאלה שצריך לדאוג להם נשך עד לגיל 18 (כעיקרון).

לפי ההלכה הגישה היא אחרת. החובה הבסיסית לחובת המזונות היא עד גיל שש בלבד!

אמנם יש חובה לשלם מזונות גם לאחר גיל 6. אולם זה נובע ממקורות אחרים וברמת חובה אחרת מהחובה עד לגיל 6. זה מאוד רלוונטי במקרים רבים שבהם יש הבדל מה הבסיס לחייב את האבא לשלם את המזונות.

על מי החובה לפרנס את הילדים?

הבדל נוסף הקיים בין החוק להלכה, הוא על מי חלה החובה לשלם את דמי המזונות לילדים. על פי החוק החובה היא על שני ההורים באופן שווה. אין הבדל מהותי בין האבא לאמא בעניין הזה.

לעומת זאת לפי ההלכה עיקר חובת המזונות היא רק על האבא. אמנם זה לא תמיד נכון, ולעתים אפשר לחייב גם את האמא לשלם את המזונות, אבל רמת החובה העיקרית היא על האבא.

משמורת משותפת ללא מזונות – אפשרי?

הגישה בבית המשפט לענייני משפחה היא ששני ההורים צריכים לשלם את המזונות לילדים. לכן אם רמת ההכנסה בין ההורים היא שווה, והילדים נמצאים רק אצל הורה אחד, הרי שההורה השני צריך לשלם חצי מההוצאות.

לעומת זאת אם רמת ההכנסה בין שני ההורים היא שווה, אבל המשמורת היא משותפת, הרי שאין סיבה לחייב את אחד ההורים לשלם להורה השני על מזונות הילדים. שכן כל הורה יממן את הילדים בזמן שבו הם נמצאים אצלו.

לכן בתי המשפט נוטים שלא לחייב באופן שוטף בהוצאות של הילדים במצב שבו יש הסדר של משמורת משותפת.

לעומת זאת הגישה ההלכתית היא אחרת. בתי הדין הרבניים נוטים לחייב את האבא לשלם מזונות גם במצב של משמורת משותפת. אם כי כיום גם בתי הדין הרבניים נוטים שלא לחייב את האבא במצבים כאלו ברמה חובה גבוהה.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק במחשבון המזונות במשמורת משותפת.

משמורת משותפת ללא מזונות – סיכום

בנושא הזה יש הבדלים רבים בין בתי המשפט לבין בתי הדין. גם הגישה בבתי הדין משתנה ותלויה מאוד בנסיבות. לכן יש לפנות לטוען רבני בכדי להבין את המצב שלכם שתיק. רק כך תוכלו למקסם את ההצלחה שלכם.

בהצלחה!

הפוסט משמורת משותפת ללא מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בתביעת דמי מזונות. המזונות כוללים מזונות אישה ומזונות ילדים.

מזונות אישה

עד לגירושין האישה זכאית לקבל דמי מזונות אישה. הסיבה היא משום שלפי ההלכה על הבעל לפרנס את אשתו. כלומר ההכנסות של האישה שייכים לגבר, ואילו הגבר צריך לפרנס את אשתו. האישה יכולה כמובן להחליט שהיא מעדיפה לא לקבל מהבעל את המזונות ולא להעביר לו את המשכורת. אבל הבעל לא זכאי להתנות שלא יקבל את המשכורת של אשתו ולא ישלם לה מזונות.

לסיכומו של דבר: כשהאישה מרוויחה משכורת גבוהה, לא שווה לה להעביר את המשכורת לבעל. עדיף לה להישאר עם המשכורת שלה. כמובן שבמצב כזה היא לא תקבל מזונות. אבל כשהאישה מרוויחה שכר גבוה, עדיף לה לא לקבל מזונות ולא להעביר את המשכורת שלה. לעומת זאת כשהאישה מרוויחה סכום נמוך, שווה לה להעביר את המשכורת הדלה שלה לבעלה ולקבל ממנו את דמי המזונות המגיעים לה על פי הדין.

מזונות אישה לאחר הגירושין

לאחר שהאישה מתגרשת, היא כבר לא זכאית כלל לדמי המזונות. הסיבה היא משום שכל החיובים שהיו לבעלה כלפיה, פוקעים ברגע הגירושין. לכן בכל מצב האישה כבר לא תקבל דמי מזונות לאחר הגירושין.

תביעת דמי מזונות הילדים

בנוסף על החיוב של הבעל בתשלום מזונות לאשתו, יש עליו גם חיוב לשלם מזונות לילדיו. חובה זו הינה סבוכה מעט, וקיימים בה הבדלים רבים בין הגישה הנהוגה בבית המשפט לבין הגישה הקיימת בבתי הדין.

ככלל יש על כל אבא חובה לזון את ילדיו. החובה הזו קיימת ברמות שונות. עד שהילדים בני שש, החובה היא ברמה הגבוהה ביותר. לאחר גיל 6, החובה פוחתת מעט, אבל עדיין קיימת.

כיום החובה לשלם מזונות לילדים התרחבה מאוד. היא קיימת באופן כמעט מלא עד שהילדים יהיו בני 18. כאשר אם הילדים אינם עובדים, החובה תישאר עד לגיל 21. אם כי במצב זה שיעור גובה המזונות יהיה נמוך יותר ויעמוד על שליש מגובה המזונות הרגילים.

ככלל ניתן לומר שלעיתים חובת תשלום המזונות קיימת גם על האמא, אבל לא תמיד. נושא זה הינו מורכב יותר. בין השיקולים בקביעת גובה המזונות נמדדים המשכורות של ההורים והאם יש פערים משמעותיים ביניהם בשכר. כמו כן מתבססים על סמך הסדר המשמורת ומחלקים את הנשיאה בנטל המזונות בהתאם להיקפי המשמורת שנקבעו במקרה הספציפי.

לקריאת המאמר העוסק במחשבון גובה תשלום המזונות על כלל המרכיבים השונים, לחצו כאן.

תביעת דמי מזונות – היכן תובעים?

בתיק הגירושין יש בדרך כלל נושאים רבים. ולעיתים בכל נושא ידונו בערכאה אחרת. זאת בהתאם לכללי הסמכות. בנושא תביעת דמי מזונות הילדים, היו הבדלים רבים בפסיקה. בעבר היו יכולים לתבוע הן בבית המשפט והן בבית הדין. כיום הנושא נמצא בסימן שאלה גדול. ישנה פסיקה של בג"צ הקובעת שצריך את הסכמת הצדדים לדון בפני בית הדין הרבני בכדי שיהיה ניתן להגיש את תביעת מזונות הילדים לבית הדין הרבני. אולם, ישנה גישה הסוברת שפסיקה זו כבר אינה רלוונטית להיום. יש על כך אף עתירה שתלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון.

לכן ככלל אם הצדדים מסכימים ניתן יהיה להגיש את תביעת המזונות לבית הדין הרבני. אם אין הסכמה בין הצדדים על הגשת התביעה, על פי החוק היבש אפשר להגיש את התביעה לבית הדין הרבני. על פי פסיקת בג"צ הדבר אינו אפשרי. כיום אין הכרעה חד משמעית בנושא, והדבר נידון בבג"צ.

הפוסט תביעת דמי מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בפסק דין הנוגע לתשלום דמי מזונות במשמורת משותפת. נסקור במאמר זה את ההשלכות של פסקי דין שונים בנוגע לחובת המזונות במשמורת משותפת.

פסקי דין משמורת משותפת

בנושא הזה קיימים הבדלי גישות מאוד משמעותיים בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. להלן נסקור את הגישות השונות בנושא. הן בבתי הדין הרבניים, והן בבתי המשפט לענייני משפחה.

מזונות במשמורת משותפת פסק דין – בבית הדין הרבני

הגישה בבתי הדין הרבניים היא שככלל חובת המזונות הם על האבא. אמנם במקרים מסוימים האמא גם חייבת לזון את ילדיה, אולם זהו חיוב בדרגה נמוכה יותר.

מזונות במשמורת משותפת פסק דין – הגישה בבית המשפט

הגישה בבית המשפט היא שונה. בית המשפט מתייחס מאוד לסוג המשמורת ולהכנסות כל אחד מההורים. ההבדל בין סוג המשמורת והכנסות הצדדים ישפיע בצורה דרמטית על החובה לשלם את המזונות. לצורך הדוגמא אם ההכנסות של שני ההורים הן שוות והמשמורת היא משמורת משותפת, הגישה בבית המשפט נוטה לחלק את תשלום המזונות בצורה שוויונית בין ההורים.

משמורת משותפת – פסק דין תקדימי

יתרה מזאת, בדרך כלל במצב של משמורת משותפת ביהמ"ש יבטל כליל את חובת המזונות. מתוך הנחה שכשהילדים יהיו אצל האבא, הוא ידאג להם לכל צרכיהם. וכשיהיו אצל האמא, היא תדאג להם לכל הדברים. לפיכך בדרך כלל קיימת חובת מזונות רק על הוצאות חריגות בלבד.

היכן עדיף לדון בנושא המזונות?

כאשר באים לפתוח את התיק, עולה השאלה היכן עדיף לפתוח את התיק. יש סטיגמה ולפיה עדיף לגבר לפתוח את התיק בבית הדין הרבני. לעומת זאת עדיף לאישה לפתוח את התיק בבית המשפט לענייני משפחה.

אולם סטיגמה זו כלל אינה נכונה. ניתן לראות מדוגמא זו, עד כמה מדובר בסטיגמה שאינה קשורה כלל למציאות כל שהיא.

הלוא בית הדין הרבני לא נוטים לחייב את האישה בדמי מזונות. הם נוהגים בדרך כלל להטיל את כל חיוב המזונות על האבא בלבד.

לעומת זאת בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לחייב גם את האמא בתשלום המזונות.

סטיגמה? לא תמיד זה נכון!

דוגמא זו ממחישה את העובדה שהסטיגמות לא בהכרח נכונות. זוגות רבים חושבים שבתי המשפט הם לטובת האישה, ואילו בתי הדין הם לטובת הגבר. אמנם יש מקרים שזה נכון. אולם במקרים רבים מאוד, המציאות הפוכה לחלוטין.

במקרה הבא אספר על סיפור שהתרחש לא מכבר. לקוחה פנתה אלי וסיפרה לי שברצונה להתגרש. לאחר ששמעתי את סיפורה, המלצתי לה לפתוח את תיק הגירושין דווקא בבית הדין הרבני. כאשר בעלה שמע שהיא פתחה את התיק בבית הדין הרבני, הוא די נרגע… הוא חשב שהמצב הזה משחק לטובתו. התוצאה הסופית הוכיחה לו שלא רק שהמצב הזה לא שיחק לטובתו, אלא ההיפך המוחלט הוא הנכון. בבית הדין הרבני הוא הפסיד באופן מהדהד את התיק, ואילו האישה זכתה באופן מוחץ.

לכן חשוב להתנער מסטיגמות, וכדאי שטוען רבני ישמע את הסיפור שלכם וימליץ בפניכם היכן עדיף לפתוח את התיק, וכיצד לנהל את התיק שלך בצורה הטובה והיעילה ביותר.

סיכום

אמנם הדבר תלוי בפרמטרים שונים כמו הסדר המשמורת, רמת ההכנסה של כל אחד מהצדדים. אולם ניתן לומר באופן גורף שככלל לעיתים רבות דווקא לאישה יהיה עדיף לפתוח את התיק בבית הדין הרבני. נכון שהסטיגמה היא הפוכה, אבל הסטיגמה אינה מתיישבת עם העובדות.

הפוסט מזונות במשמורת משותפת פסק דין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא מזונות ילדים כאשר יש משמורת אב.

כשמדברים על תשלום של מזונות הילדים, הסיטואציה העומדת בראש של רובנו הינה שהילדים נמצאים אצל האמא, והאבא משלם מזונות בשביל צרכי הילדים.

אכן בחלק מהמקרים, זוהי הסיטואציה הקיימת. אולם בדרך כלל המשמורת הינה משמורת משותפת, ואז גם היחס של תשלום המזונות הינו אחר.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בתשלום מזונות הילדים במשמורת משותפת, ועל ההשלכות שיש למשמורת משותפת על קביעת גובה המזונות.

השאלה היא מה עושים כאשר המשמורת הינה מלאה אצל האבא? האם במצב כזה האמא תשלם לאבא דמי מזונות עבור הילדים?

הלכת שוויון בנטל המזונות

עד לא מכבר, החובה לשלם את דמי המזונות היו על האבא בלבד. אמנם במצבים חריגים, הייתה חובה גם על האמא. אולם ככלל החובה הייתה על האבא בלבד.

בית המשפט העליון הפך את הנושא ושינה בצורה דרמטית את היחס לחיוב בתשלום המזונות. בפסק הדין הידוע בבע"מ 919/15 שינה בית המשפט העליון את כל היחס הנוגע לתשלום המזונות.

בית המשפט העליון קבע שהתשלום של המזונות אינה רק חובה של האבא לשלם עבור ילדיו. אלא החובה היא של 2 ההורים לשלם עבור ילדיהם.

כלומר במצב שבו המשמורת תהיה מלאה אצל האבא, יוכלו לחייב את האמא בתשלום דמי המזונות. אמנם הדבר אינו וודאי. אם יש פערים גדולים בשכר בין 2 ההורים, תהיה לכך השלכה ממשית בנוגע לדמי המזונות. אולם ככלל הקביעה בנוגע למזונות תהיה ביחס שבין זמני המשמורת לבין פערי השכר שבין ההורים.

הגישה בבתי הדין הרבניים

בבתי הדין הרבניים הגישה היא יותר שמרנית. הגישה קובעת שחובת האמזונות הינה על האבא. אולם גם בבתי הדין הרבניים מחלחלת התפיסה שמשנה את הכללים וקובעת נורמות חדשות. כיום ניתן למצוא אף פסקי דין בבתי דין רבניים הקובעים שלאמא יש חיוב בתשלום המזונות.

כלומר המהפכה שהחלה מבית המשפט העליון מחלחלת אט אט אף לבתי הדין הרבניים, אולם לא בצורה מלאה.

מזונות ילדים משמורת אב – סיכום

לסיכום: בעבר הגישה הייתה שרק האבא הוא זה שמשלם את מזונות הילדים. בע"מ 919/15 שינה את הכלל הזה מן היסוד. לפי הפסיקה הזו (המחייבת את בתי המשפט), החובה הינה שווה בין 2 ההורים. בבתי הדין הרבניים התפיסה היא שחובת המזונות הינה על האבא בלבד. אולם גם בבתי הדין הרבניים נכנסה התפיסה החדשה המאזנת במעט את החובה הבלעדית של האבא בתשלום דמי המזונות.

לכן כדאי לפנות לטוען רבני שיידע למנף את מצבכם בצורה הטובה ביותר גם בנוגע לדמי המזונות.

הפוסט מזונות ילדים משמורת אב הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא תשלום דמי מזונות בחזקת הגיל הרך. תחילה נקדים את ההקדמה הנדרשת הנוגעת ל 2 מושגים מרכזיים אלה. לאחר מכן ננתח את המשמעות של תשלום המזונות במצב של חזקת הגיל הרך.

מזונות הילדים

הן לפי ההלכה והן לפי החוק, על ההורים לפרנס את הילדים עד לגיל מסוים. בנושא הזה עצמו אין הבדל בין ההלכה לבין החוק. אולם בפרטי הנושא הזה יש הבדלים רבים בין ההלכה היהודית לחוק האזרחי.

כך לדוגמא, לפי ההלכה החיוב העיקרי הינו על האבא. האמא חייבת בכך רק במצבים מסוימים וברמת חיוב פחותה משל האבא. אולם באופן כללי האבא הוא זה שחייב לשלם את המזונות לילדים. לעומת זאת בחוק אין הבדל מהותי בין שני ההורים, ושניהם חייבים לפרנס את ילדיהם.

חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך נקבעה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפי החוק ילדים עד לגיל 6 יהיו במשמורת של האמא בלבד. הם אמנם ישהו גם אצל האבא, והאבא גם יהיה שותף בהחלטות הנוגעות לילדיו. אולם ברוב המכריע של הזמן הילדים עד לגיל 6 יהיו אצל האמא.

הקימו את ועדת שניט (בראשות הפרופסור דן שניט) במטרה לבחון את חזקת הגיל הרך. הוועדה המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך. לכן כיום גם בתי המשפט אינם עושים שימוש גורף בחזקת הגיל הרך. אמנם זה נשאר בחוק, ואכן במקרים מסוימים עושים בכך שימוש. אבל כיום מחליטים בהתאם לטובת הילד ללא קשר לחזקת הגיל הרך.

מזונות הילדים – לפי משמורת?

קיימים הבדלים בפסיקה בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה.

הגישה של בתי הדין הינה שהחובה לפרנס את הילדים הינה על האבא. לכן מטילים את עיקר ההוצאה הכספית על האבא. אמנם במקרים מסוימים יקבעו שחובת המזונות תהיה בסכום נמוך יותר. לעיתים יקבעו שגם האמא צריכה לשאת בנטל ולשלם את המזונות. אולם ככלל הגישה היא שמחייבים יותר את האבא.

לעומת זאת הגישה בבתי המשפט היא יותר שוויונית. מחייבים את שני ההורים לשלם את המזונות.

ב 2 הערכאות יתנו את הדעת גם על פערי ההכנסות של 2 הצדדים (אם יש פער משמעותי ביניהם). כמו כן נושא המשמורת יתפוס מקום מרכזי בקביעה של גובה תשלום המזונות. זאת כאשר לדוגמא בבתי המשפט לעיתים כלל לא יקבעו חובת מזונות (כמו לדוגמא אם יש משמורת משותפת).

מזונות חזקת הגיל הרך – ההשפעה

יחד עם זאת, הפסיקות הינם שעד גיל 6 האבא הוא זה שישלם את דמי המזונות. זאת בהתאם לחזקת הגיל הרך. אמנם זה לא קיים תמיד, אך זהו הכיוון הכללי.

מכיוון שנושא תשלום המזונות הינו סבוך ואף עומד בלב המחלוקת שבין הערכאות השונות, לכן כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי שיש לו את הרקע המתאים כדי שיידע לתת לכם את המענה הנכון.

הפוסט מזונות חזקת הגיל הרך הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מחשבון מזונות בהורות משותפת

כדי להגיע לנוסחת המחשבון של תשלום המזונות בהורות משותפת, ניתן מעט רקע למשמעות של דמי המזונות ולמשמעות ההורות המשותפת.

מזונות ילדים – מה המשמעות?

ההורים חייבים לפרנס את ילדיהם הקטינים. הם חייבים בכך הן מבחינת החוק והן מבחינה הלכתית. ישנם הבדלי גישות בעניין בין החוק לבין ההלכה. החוק אינו רואה הבדל בין האבא לאמא. ברמת העיקרון החיוב מוטל על שניהם באותה מידה. לעומת זאת על פי ההלכה החיוב מוטל בעיקר על האבא. אמנם יש חריגים ויש רמות שונות של חיוב, אבל כעיקרון עיקר החיוב לפרנס את הילדים הוא על האבא.

כאשר בני הזוג נפרדים, ההורים עדיין חייבים לדאוג לילדים המשותפים. יש להבדיל בין מזונות האישה שהבעל צריך לשלם לפי ההלכה (כפי שגם התחייב בכתובה) לבין מזונות הילדים. החיוב למזונות האישה מפסיק ברגע שהבעל מגרש את אשתו (לא שנפרד, אלא שנותן גט). לעומת זאת החיוב למזונות הילדים נשאר בתוקפו גם אחרי הגירושין.

כאמור ישנם הבדלי גישות בנושא בין החוק לבין ההלכה, וישנם גם פערי גישות בין ביהמ"ש לבין בית הדין הרבני.

מה זה אומר משמורת משותפת?

כשהורים לילדים מתגרשים, זהו צעד מאוד משמעותי לילדים. אחד הנושאים המרכזיים בגירושין הם היכן ישהו הילדים? האם אצל האמא או שמא שצל האבא? ישנם כמה אפשרויות לפתרון הבעיה. ההסדר הנפוץ הוא משמורת משותפת. לפי ההסדר הזה הילדים ישהו בחלק מהימים אצל האבא ובחלק מהימים אצל האמא.

לקריאת המאמר שעוסק בנושא התנאים למשמורת משותפת לחצו כאן.

לקריאת המאמר שמתמקד באופן חלוקת הימים במשמורת משותפת לחצו כאן.

האם יש מזונות במשמורת משותפת?

סכום החיוב בתשלום המזונות משתנה בהתאם לנסיבות. הוא משתנה בהבדלי הגישות בין ביהמ"ש לביה"ד. והוא גם משתנה בין דיין לדיין או בין שופט לשופט.

יחד עם זאת כמעט בכל המקרים יהיה חיוב בתשלום המזונות. יש מצבים חריגים בלבד שמעניקים פטור מתשלום המזונות. אחד מהם הוא כשהילדים מעל גיל 6, ולאבא אין כסף לשלם עבור המזונות. בנושא זה ישנם פסקי דין לכאן ולכאן. לכן במצב הזה מאוד תלוי מי הדיין שידון בנושא המזונות, וכפי שנרחיב בהמשך.

מחשבון מזונות בהורות משותפת

לאחר שהבהרנו על משמעות דמי המזונות ועל המסגרת של המשמורת המשותפת, נעבור לחישוב גובה המזונות ולמחשבון מזונות בהורות משותפת.

ראשית חשוב לדעת שאין נוסח אחיד וחד משמעי בנוגע לסכום המדויק של גובה המזונות.

ולעצם העניין, יש בנושא הבדל מהותי בין ביהמ"ש לבית הדין הרבני לביהמ"ש.

בביהמ"ש החישוב הוא שמחשבים את סך ההוצאה החודשית לילד בהתאם למקום שהותו (כמה זמן הוא אצל האבא וכמה אצל האמא). בנוסף, מחשבים גם את רמת ההכנסה של כל אחד מההורים. אם האבא עשיר יותר מהאמא, הוא ישלם יותר. ואם האמא עשירה יותר, היא גם תשלם. החלוקה מחשבת גם את זמני השהות וגם את רמת ההכנסה.

לעומת זאת בית הדין הרבני מחשב את הדברים אחרת. עד גיל 6, יחייבו את האבא בכל תשלום המזונות. לאחר גיל 6, לרוב יחייבו את האבא, אבל אם לאבא אין כסף והאמא עשירה אז האמא תצטרך לשלם.

מזונות הילדים – עד לאיזה גיל

ההבדל בין הגילאים הוא מעניין הלכתי מה החיוב של האבא לזון את ילדיו. אם זה בגדר של חיוב או מצד עזרה (דין "צדקה"). לכן כשהחיוב אינו מעיקר הדין, זה כבר הופך לחיוב מעט יותר מעומעם שתלוי בנסיבות.

תקנות הרבנות הראשית הרחיבו את חיוב תשלום המזונות לאבא עד שהקטין מגיע לגיל 18. בנושא הזה קיימים פסקי דין סותרים עד כמה רמת החיוב של האבא. ישנם פסקי דין הרואים בתקנות חיוב גמור. לפי זה גם אם לאבא אין כסף, הוא חייב לשלם את דמי המזונות. לעומת זאת פסקי דין אחרים רואים בתקנות המשך דין של צדקה וברמת חיוב פחותה, ולפיה אם לאבא אין כסף הוא אינו מחויב לשלם עבור מזונות ילדיו.

לאחר גיל 18 זה כבר מאוד משתנה בהתאם למצב הילד. אם הילד אינו עובד, הוא בדרך כלל יקבל שליש מדמי המזונות.

שיעור המזונות

גובה שיעור המזונות אף הוא משתנה מאוד בין גישות שונות. חשוב להדגיש שבדמי המזונות כלולים גם הוצאות מדור וחינוך וכן הוצאות רפואיות.

במהלך השנים חלו שינויים בפסיקות אודות גובה שיעור המזונות.

השיעור הנהוג כיום בבתי משפט הם כ 1,400 ₪ לחודש לילד. ובבתי דין בין 800 ל 1,500 ₪ לחודש לילד.

בנוסף, חשוב להדגיש שתשלום המזונות אינו מחושב בהכפלת מספר הילדים.

לדוגמא: נניח שקבעו שדמי המזונות יהיו 1,500 ₪ בחודש. במצב שיש 4 ילדים, זה אמור להיות 6,000 ₪ לחודש. בפועל הסכום שקובעים נמוך משמעותית ויכול להגיע ל 5,000 ₪ בחודש.

הסיבה לכך היא משום שיש הוצאות קבועות שפחות משנה כמה ילדים יש. לדוגמא הוצאות החשמל הן הוצאות שאינם רחוקות משמעותית כתוצאה ממספר הילדים. יכול להיות שבמקום שחשבון החשמל עבור הילדים יהיה 500 ₪, הוא יהיה 600 ₪. אולם לא מדובר בהכפלה של הסכום כתוצאה ממספר כפול של ילדים.

בגלל שנושא המזונות הוא מורכב ותלוי בגורמים רבים ובגישות שונות, חשוב לפנות לטוען רבני מוסמך שגם עובד יחד עם עורכי דין מהצמרת המשפטית, כדי לקבל תמונת מצב מדוייקת.

הורות משותפת – מזונות

לסיכום ישנם נוסחאות כלליות כמה מזונות יצטרכו לשלם. יש בנושא הבדלים משמעותיים בגישות בין בית הדין לביהמ"ש. כדי לדעת בצורה מדויקת את ההשלכות של כל צעד בנוגע לילדים, מומלץ לפנות לטוען רבני מקצועי שיידע לסייע לכם.

הפוסט מחשבון מזונות הורות משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.