תנאים למשמורת משותפת
רבים שואלים אותי האם יש איזה שהם תנאים למשמורת משותפת. האם ההסדר של משמורת משותפת זה משהו אוטומטי. או לחילופין שיש תנאים כלשהם בכדי להשיג את ההסדר הזה.
הסדרי משמורת – מה זה בדיוק אומר?
בעבר הדעה הרווחת הייתה שלאחר שבני זוג מתגרשים ונפרדים דרכיהם באופן טבעי הילדים המשותפים של הזוג יישארו אצל האם.
אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי. בתי המשפט ובתי הדין החלו לראות בזכות של האב להיות כחלק אינטגרלי מחיי היום יום של הילדים. ולכך לא פעם שבית המשפט או הדיינים בבתי הדין הרבניים עושים כל מאמץ על מנת להוביל את בני הזוג להחלטה משותפת לגידול משותף של הילדים (אם כי, זה בכפוף לתנאים למשמורת משותפת, וכפי שנסביר להלן.)
המונח הזה נקרא בקרב הציבור הרחבה 'משמורת משותפת'. אגב, בעגה המקצועית זה נקרא "אחריות הורית משותפת עם חלוקה שווה זמני השהות".
ההסדר הזה נובע מתוך מטרה משותפת של ההורים. הם רוצים לגדל באופן תקין את הילדים. ברצונם (או לכל הפחות ברצון אחד מהם) למנוע מצב שבו הילדים לא יראו את הצד השני (בדרך כלל את האב) רק על פי הסדרי ראיה ובזמנים מצומצמים.
תנאים למשמורת משותפת – מה הם?
ישנם מספר תנאים בכדי להגיע להסדר של משמורת משותפת.
להלן נמנה את החלק המרכזי והדומיננטי של התנאים:
- מסוגלות הורית – זה אחד מהדברים הראשונים בהם ידונו הדיינים כאשר יגיע לפתחם נושא המשמורת המשותפת. הם ידונו מה היא המסוגלות של כל אחד מההורים לגדל את הילד ללא בן זוגו. לצורך הדוגמא האם בן הזוג (או בת הזוג) מסוגל להיות ביחידנות עם ילדיו? או שהוא ישאיר אותם דרך קבע אצל שמרטפיות ובכך הוא חוטא למטרה. וכן האם מצבו הרפואי או הנפשי מאפשר לגדל את ילדיו.
- קשר תקין בין הורי – בית הדין יבחון את מידת שיתוף הפעולה בין ההורים. האם ההורים משתפים פעולה ביניהם כנדרש בגידול משותף של ילדיהם. ובאם בית הדין יגלה שישנה איבה ופירוד בין ההורים, דבר שלא יכול לקיים גידול תקין וקשר בריא, בכזה מקרה ישקול בית הדין לשלול רעיון של משמורת משותפת, למען טובת הילדים.
- הסכמות משותפת – בית הדין יבדוק אם ישנם פערים גדולים בין הצדדים בכל הנוגע לאופן חינוך הילדים. הוא לא תמיד יאשר מסמך הסכם על משמורת משותפת. זאת, במיוחד כאשר ישנם חילוקי דעות מהותיות בין ההורים. זה יכול להיות בכל הנוגע לאופן החלוקה ו/או על צורת החינוך. רק כאשר ישנם הסכמות בין ההורים על הנוסחה בה הם מבקשים יחד לאמץ למען טובת ילדיהם, בית הדין יאשר הסכם של משמורת משותפת.
- מרחק מגורים בין ההורים – באם ההורים גרים במרחק משמעותי זה מזה, הרי שהנטיה תהיה להסדר אחר. במצב כזה תהיה נטיה שלא להסדיר את המשמורת המשותפת. זה למעשה חלק אינטגרלי מהתנאים למשמורת משותפת (הגם שזה פרט שנראה כמשהו טכני גרידא). התנאי הזה נובע מרצון למנוע את טלטול הילדים לנסיעות ארוכות ומתישות. למעשה, הסיבה אינה בכדי להקל על ההורים מפני הנסיעות (של לקחת ו/או להחזיר את הילדים), כי אם בכדי לדאוג לטובת הילדים שלא בחרו בסיטואציה הזו.
האם ניתן לשנות לאחר זמן את ההסכמה על ההסדר?
בקצרה התשובה היא: כן.
יכול לקרות מצב שבו לאחר זמן אחד מבני הזוג או שניהם החליטו שההסכם על משמורת משותפת כבר אינו רלוונטי. זה בדרך כלל יקרה כשיש שינוי משמעותי שאז אין כבר את כל התנאים למשמורת משותפת.
במקרה שכזה ניתן לגשת לבית הדין בתביעה. יש לנמק את הטענות ולהוכיח את העניין שחולל למעשה את כל ההבדל. הדיינים יבחנו שוב את הצדדים ויכריעו את טובת הילד/ים.
זה קורה באופן די נפוץ כאשר אחד מבני הזוג טוען שהשני כבר אינו מסוגל לגדל את ילדיו והוא מעוניין להיות המשמורן היחיד. לחילופין זה קורה לא מעט פעמים כאשר אחד מבני הזוג נישא שוב. דוגמא נוספת היא אם אחד מבני הזוג חלה וחל הרעה במצב שלו.
תמיד ניתן לפתוח את הסדר המשמורת. אם כי, על מנת לפתוח את ההסדר יש להוכיח כי חל שינוי מהותי ומשמעותי בנסיבות.
איך לאבחן שינוי מהותי בנסיבות?
דרך טובה לאבחן אם יש שינוי בנסיבות זה לבדוק האם אתם עומדים בתנאים למשמורת משותפת. אם התשובה היא חיובית, אז יהיה קשה לשנות את המצב. אם חל הבדל וכיום התנאים למשמורת משותפת אינם מתקיימים, הרי שניתן בהחלט לשנות את ההסדר.
נדגיש שישנם פעמים שחל שינוי מסוג אחר שמשפיע על הסיכוי לשנות את ההסדר. האמור לעיל הוא מידע כללי. אך פעמים רבות מרכיב אחד בנסיבות ישפיעו דרמטית לגבי ההסדר כולו.
לכן, כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי שיאבחן האם התנאים הקיימים מספיקים להסדר של משמורת משותפת, או שעדיף להימנע מהסדר כזה. הוא גם יידע כיצד לתרגם באופן הכי יעיל את המצב שלכם לבית הדין, בכדי להשיג את התוצאה הכי טובה.
