כשמדברים על הנושא של משמורת משותפת חשוב להבין את המשמעות של ההסדר הזה. כדאי מאוד לדעת שההסדר הזה הופך לנפוץ יותר ויותר. בבתי המשפט הוא מאוד קיים. גם בבתי הדין הוא נפוץ יחסית.

יחד עם זאת, ההסדר של משמורת משותפת הוא לא אוטומטי. לא תמיד יחליטו על ההסדר הזה.

קיים הבדל בין מה שמכנים בעגה הציבורית "משמורת משותפת" לבין ההגדרה המשפטית העדכנית שלו. כיום אין כבר את המושג של משמורת משותפת. כיום, יש אחריות הורית משותפת. ויש במקביל את הנושא של אופן חלוקת זמני השהות.

להלן נרחיב ונסביר את 2 המושגים היסודיים הללו.

משמורת משותפת – משמעות של אחריות הורית

לפני שנסביר את העומק של המושג הזה, נקדים ונאמר מוסכמת יסוד.

ככלל תמיד תהיה אחריות הורית משותפת.

וכעת, להסבר הנושא עצמו. מה זה בכלל אומר אחריות הורית משותפת?

אחריות הורית זה ההגדרה של השורש של הסמכות ההורית. ההורים יכולים להחליט על החלטות שונות בנוגע לילדים הקטינים שלהם. כך למשל, הם יכולים להחליט באילו מוסדות לימוד הם ילמדו. הם יכולים להחליט החלטות רפואיות שונות. כמו למשל, האם לתת להם טיפול רפואי מסוג מסוים או דווקא מסוג אחר. לפני ניתוח במקרה הצורך, יש לקבל אישור מההורים המאשרים את ביצוע הניתוח ולאחר שהרופאים הסבירו את המשמעויות של הניתוח ואת הסיכונים הכרוכים בו. כלומר, להורים יש סמכות רחבה להחליט בשלל החלטות הנוגעות לילדים שלהם.

כך הוא המצב אצל כל ההורים. אלה החיים בזוגיות טובה. אך גם לאלה החיים בזוגיות מקרטעת של מחלוקות בלתי פוסקות. וזה נכון אפילו אצל הורים שנפרדו ואף התגרשו. זה לא קשור לשאלה של איפה הילדים נמצאים ברוב הזמן, שזה נושא חשוב מאוד ועליו נרחיב בהמשך המאמר. אך מה שברור זה שבאופן עקרוני האחריות ההורית היא משותפת.

יש לסייג ולומר שלעתים רבות יש משמעות לבית שבו הילדים גדלים להחלטות שיתקבלו בנוגע לילדים בהליכי גירושין. כך לצורך ההמחשה, במקרה שבו האבא הוא חרדי והאמא היא חילונית. אז כאשר בהם לדון באלו מוסדות לימוד יתחנכו הילדים, יינתן מן הסתם משקל רב לאופי הבית שבו גדלים הילדים במרבית הזמן. זה לא המשקל היחיד, אך בהחלט משקל משמעותי מאוד. יחד עם זאת, זה לא מוריד מזכותו של ההורה השני להיות שותף מלא ושווה בקבלת ההחלטות הנוגעות לילדים.

משמורת משותפת – משמעות חלוקת זמני שהות

לעיל הסברנו על המושג של אחריות הורית ועל אחריות הורית משותפת. הנושא הזה הוא הנושא הפשוט (בדרך כלל) בהליך הגירושין. החלק המורכב יותר הוא בדרך כלל באופן החלוקה של זמני השהות עם הילדים. מי יהיה ברוב הזמן עם הילדים? האם יחלקו באופן שווה את הזמנים בין האבא לבין האמא? האם לאחר ההורים יש יתרון מובנה על ההורה האחר?

יש היבטים רבים כיצד מודדים את האופן חלוקת זמני השהות. הפרמטר המרכזי הוא להתייחס ולבחון את טובת הילד. זה מושג שלעתים יכול להיות מאוד שנוי במחלוקת. אך יש כלים שמסייעים לבחון את טובת הילדים, ובהתאמה לכך להתאים את החלוקה הנכונה והיעילה של זמני השהות עם הילדים.

אין כללים מדוייקים, אך ישנם מספר תנאים מחייבים בכדי שיקבעו את החלוקה השווה של זמני השהות, מה שמכונה בעגה העממית (הלא מקצועית) "משמורת משותפת". לחצו כאן בכדי לראות את התנאים הללו ובכדי לבחון את הסיכוי שגם במקרה שלכם יקבעו הסדר של משמורת משותפת.

נקודה נוספת שחשוב לדעת היא שיש הקשר ברור בין הגיל של הילדים לבין אופן החלוקה של זמני השהות. לחצו כאן למאמר העוסק בנושא, ויכול להיות רלוונטי ביותר אם יש לכם ילדים שהינם מתחת לגיל 6.

סיכום

לסיכום יש שני מושגים שעלולים להיות מבלבלים, אך חשוב לשים לב להבדל המהותי ביניהם.

• אחריות הורית משותפת. הנושא הזה מגדיר בעיקר את קבלת ההחלטות בנוגע לילדים. לפי החוק, האחריות ההורית היא משותפת לשני ההורים, וזה רלוונטי גם אם מתגרשים.
• חלוקה שווה של זמני השהות. מכונה בשפת העם "משמורת משותפת". העניין הזה נוגע לאופן שבו מחלקים את זמני השהות של הורים פרודים או גרושים עם הילדים שלהם. מתי הילדים יראו את האבא ומתי את האמא.

הנושא של אופן חלוקת זמני השהות עם הילדים יכול להיות בליבת המחלוקת בין הצדדים מתגרשים ואף הגרושים. לשם כך, יש לפנות למייצג מקצועי (אם התיק קיים בבית המשפט, אז לעורך דין, ואם התיק מתנהל בבית הדין הרבני אז לטוען רבני). וזאת, בכדי שיסייע לכם לדאוג שהילדים נמצאים בידיים הכי טובות בעולם ושההסדר שיתבצע יהא הולם את טובתם האמיתית של הילדים שלכם.

הפוסט משמורת משותפת – משמעות משפטית ומעשית הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רוצים להכיר פסקי דין על משמורת משותפת?

אם אתם לא עוסקים בתחום המשפטי, אתם אולי שואלים את עצמכם מה זה רלוונטי ולמה זה חשוב לדעת את פסקי הדין בנוגע למשמורת משותפת?

אז זהו, שהנושא הזה הוא מרכזי מאוד ובעל השלכות משמעותיות מאוד על ההליך של הגירושין שלכם.

איזה נתח חשיבות תופס נושא המשמורת ביחס לכלל הליך הגירושין?

משמורת משותפת היא אחד הנושאים המרכזיים והמורכבים בדיני משפחה. בפרט בעת הליכים משפטיים לגבי גירושין. המושג מתייחס להסדר שבו שני ההורים חולקים את האחריות והזמן המוקדש לילדים לאחר פרידה או גירושין. בשנים האחרונות, ישנה מגמה גוברת של בתי משפט להעדפה של פתרונות בסגנון של משמורת משותפת. זה נובע בעיקר מתוך הבנה שההורים יכולים לשתף פעולה למען טובת הילד.

אגב, כיום הנושא של משמורת כבר לא קיים. כיום יש חלוקה ברורה בין שני נושאים אחרים. יש את הנושא של האחריות ההורית. לעומת זאת, יש את הנושא של חלוקת זמני השהות. לחצו כאן לקריאת ההבדל בין שני המושגים הללו בכדי לדעת מה רלוונטי עבורכם.

פסקי דין משמורת משותפת – מה היתרונות של הסדר זה?

להסדר של משמורת משותפת יש יתרונות וחסרונות רבים. להלן נציין את חלקם הדומיננטי. זה נועד כמובן בכדי שתוכלו לקבל החלטה חכמה ומושכלת המתאימה לכם ולאישיות שלכם ולאופי ההליך. התקווה היא כמובן שמדריך זה יסייע לכם להבין באיזה הסדר לבחור בשביל הילדים שלכם. ככל ויש שאלות נוספות, אתם מוזמנים לפנות למשרדינו ונוכל לסייע במתן מענה ספציפי לתיק האישי שלכם.

להלן היתרונות המרכזיים של ההסדר של משמורת משותפת:

1. שיפור היחסים בין ההורים. משמורת משותפת עשויה להוביל לשיפור והתקשורת ושיתוף הפעולה בין ההורים דבר שיכול להועיל לילדים. זה נובע בעיקר לאור הצורך לתקשר עם ההורה השני בכל הנוגע להסדרים של הילדים. כך למשל, לתאם מתי לוקחים את הילדים ומתי מחזירים וכו'.
2. שימור הקשרים עם שני ההורים. אם הילדים מתגוררים עם שני ההורים הם יכולים לשמור על קשרים קרובים עם שניהם. הדבר הזה יכול לתרום לפיתוח רגשי בריא. ככל והקשר בין ההורים הוא תקין, הרי שהילדים ירוויחו המון מהסדר כזה של משמורת משותפת.
3. פיתוח מיומנות חיים. הילדים יכולים ללמוד לשתף פעולה לנהל משא ומתן ולפתור בעיות כששני ההורים מעורבים בחייהם.

משמורת משותפת -חסרונות

לצד היתרונות המשמעותיות של ההסדר של משמורת משותפת, הרי שלהסדר זה יש גם חסרונות.

להלן נמנה חלקים מהחסרונות של ההסדר של משמורת משותפת:

1. טלטול הילדים. הילדים נאלצים לנסוע בכל פעם מהורה אחד להורה השני. אין להם בית יציב משלהם. הדבר הזה יכול לשבש את סדר יומם של הילדים ולפגוע בהם.
2. הילדים נקרעים בין ההורים. הילדים יכולים להרגיש שהם קרועים בין שני ההורים. זה יקרה בעיקר אם ההורים רבים המון, ואז זה מוביל לפיצוץ, מה שבהכרח משפיע גם על הילדים.

פסקי דין משמורת משותפת – בתי הדין & בתי משפט

בתי המשפט בישראל מתייחסים למשמורת משותפת בהתאם למערכת היחסים בין ההורים, יכולת ההורות של כל אחד מהם והצרכים של הילדים. פסקי הדין נוטים להעדיף משמורת משותפת כאשר זה מתאפשר. אך יש גם לא מעט מקרים בהם מומלץ משמורת יחידנית. זה נובע בעיקר אם יש חשש לרווחת הילד.

בבית הדין הרבני סוגיות המשמורת המשותפת נחשבת לאחת מן הנושאים המרכזיים המעסיקים את הדיינים במקרים של גירושין. דיני המשפחה בישראל ובעיקר מערכת בתי הדין הרבניים, מתמקדים לא רק בזכויות ההורים אלא בעיקר ברווחת הילד. המגמה הכללית היא להעדיף משמורת משותפת, כאשר זה מתאפשר. זה כמובן נובע מתוך ההכרה שלילדים יש צורך בקשר משמעותי עם שני ההורים.

אתגרים במשמורת משותפת בבית הדין הרבני

1. קונפליקטים בין ההורים. לא אחת קונפליקטים בין ההורים יכולים להוביל להחלטות לא טובות לגבי משמורת והשפעה רעה על הילדים.
2. פרשנות שונה של ההלכה. בבתי הדין הרבניים לעיתים ישנם חילוקי דעות לגבי כיצד ליישם את ההלכה על מקרים ספציפיים. הדבר הזה עלול להשפיע על ההחלטות והפסיקה במקרים של משמורת משותפת.
3. שאלות על טובת הילד. הגדרת טובת הילד יכולה להשתנות ממקרה למקרה. לעיתים רבות יש קושי להגיע להסכמה בין ההורים במקרה של חילוקי דעות.

פסקי דין משמורת משותפת – סיכום

פסקי דין במשמורת משותפת בבית הדין הרבני משקפים את המגמה להעדיף את טובת הילד והצורך שלו בקשרים עם שני ההורים. עם זאת, יש לך לקחת בחשבון את האתגרים והקונפליקטים שיכולים להתעורר בתהליך. בתי הדין הרבניים עושים מאמצים רבים כדי למצוא פתרונות שיהיו לשביעות רצון כל הצדדים. אך חשוב שההורים יבינו את הצורך בשיתוף פעולה ורצון טוב למען עתיד ילדיהם.

כדאי שתדעו שלהסדר של משמורת משותפת יש השלכות רבות על נושאים נוספים. זה כולל בעיקר את נושא תשלום מזונות הילדים, כאשר הסכום (ככל ויש חיוב) משתנה ככל ויש הסדר של משמורת משותפת. לכן, לפני שאתם מגיעים להסדר כזה או אחר כדאי שתשקלו ותבדקו את כלל ההשלכות של הצעד שאתם עושים ומחליטים.

חשוב לדעת שההסדר של משמורת משותפת אינו מובן מאליו. זה תלוי בפרמטרים רבים ומשתנים. מכיוון שהילדים הם האוצר היקר לנו מכול ואנחנו רוצים בטובתם, אז בכדי להגיע למצב שבו הילדים לא נפגעים כתוצאה מההליך של הגירושין, כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי ובעל ניסיון בתחום שיוכל לסייע לכם וללוות אתכם באופן מקצועי בתהליך.

הפוסט פסקי דין משמורת משותפת – למה זה קריטי לכם לדעת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

האם יש תשלום מזונות במשמורת משותפת?

לכאורה, למה שיהיה הבדל? אז התשובה היא שהנושא הזה הוא אחד הקונפליקטים הכי נפוצים בהליך הגירושין. וזה מהווה למעשה את אחד הנושאים היותר מורכבים.

לפני הכול, נפתח בהקדמה קצרה.

במשמורת משותפת, ההורים חולקים את האחריות לטיפול בילדים. זה כולל בין היתר גם את ההיבטים הכלכליים הקשורים לגידול הילדים.

אחד הנושאים המרכזיים במסגרת זו הוא נושא המזונות – הכספים שהורה אחד משלם להורה השני לצורך תמיכה בגידול הילדים. שימו לב: זה לא תשלום בשביל ההורה השני. אכן, ההורה השני הוא שמקבל את התשלום. אך המטרה של התשלום היא בשביל הילדים בלבד.

מזונות הילדים – מה זה?

מזונות ילדים הם תשלומים שהורה מחויב לשלם להורה השני. זה לא עוד תשלום סתמי שקשור לגירושין. זה נובע מהצורך לשלם על הוצאות הילדים. כל הכסף הוא לצורך כיסוי הוצאות הקשורות לגידול הילדים. כמו למשל, מזון, ביגוד, חינוך, טיפול רפואי וכדומה.

התשלומים הללו יכולים להיות קבועים או משתנים. זה תלוי כמובן בהתאם לצרכי הילדים ולמצב הכלכלי של ההורים.

תשלום מזונות במשמורת משותפת – איך הסדר המשמורת משפיע על המזונות?

במצבים של משמורת משותפת, ההורים ככל הנראה ישתפו פעולה בכל הנוגע לגידול הילדים. זה מצריך מהם לתקשר ביניהם באופן שוטף על הילדים. נושאים כמו מי לוקח ומחזיר את הילדים הופכות לשגרתיות. זה מעלה את האפשרות לתקשורת תקינה יחסית בין ההורים. בנוסף, ככל והתקשורת בין ההורים אינה טובה, אז הסיכוי להגיע להסדר של משמורת משותפת הוא נמוך.

האם במשמורת משותפת אתם תמשיכו לשלם מזונות?

אז כאן התשובה מתחלקת לכמה קריטריונים. ראשית, בית הדין הרבני מחייב במזונות אף במשמורת משותפת. בבית משפט המצב הוא אחר. עד גיל 6, ממשיכים לחייב בתשלום של מזונות גם במשמורת משותפת. לאחר גיל 6, הדבר תלוי במספר פרמטרים אותם נפרט בהמשך.

במקרים רבים ההורים במשמורת משותפת יכולים להגיע להסכם שבו שניהם משתתפים בהוצאות. זה הסכם ששני הצדדים הסכימו לגבי זה, וזה הכי טוב כאשר הצדדים מצליחים להגיע להבנות ולהסכמות. אך ישנם מקרים שבהם ההרכב הכלכלי של ההורים אחר באופן משמעותי. הדבר הזה יכול בהחלט לדרוש תשלום מזונות.

קריטריונים לקביעת מזונות

כאשר קובעים את גובה המזונות במצבים של משמורת משותפת יש לקחת בחשבון מספר גורמים:

1. הכנסות ההורים – ההכנסות של כל אחד מההורים משפיעות על גובה המזונות. אם אחד ההורים מרוויח גבוה ביחס להורה השני, אז יתכן שהוא ישלם וישא בנטל. כלומר ישלם סכום יחסית גבוה בשביל מזונות הילדים. וזאת, מפאת היכולת ובהתאם לצרכיהם של הילדים.
2. צרכי הילדים – צרכי הילדים משתנים בהתאם לפרמטרים שונים. כמו למשל, גילם, מצבם הבריאותי וצרכים נוספים כגון חינוך חוגים ועוד.
3. זמני השהות עם ההורים – אם הילדים שוהים יותר זמן עם אחד ההורים זה יכול להשפיע על גובה המזונות.
4. הוצאות נוספות – ההוצאות שקשורות לדיור חינוך בריאות ופנאי של הילדים גם הם נלקחות בחשבון. כעיקרון, גם אם אין חובה לשלם מזונות, הרי שאת הסכומים של ההוצאות הנוספות והחריגות מחלקים באופן שווה בין שני ההורים.

חשיבותו של הסכם הוגן

בהסכמת בין ההורים לגבי המזונות חשוב שההורים ישתפו פעולה ויגיעו להסכם הוגן שיביא בחשבון את טובת הילדים. הסכם כזה יכול להימנע מחילוקי דעות עתידיים ולעזור לשני הצדדים להבין את ההוצאות הצפויות.

באופן כללי, כאשר הצדדים מצליחים להגיע להסכמות זה הכי טוב גם להם וגם לילדים שלהם. אם כי, חשוב לוודא שההסכם הוא חזק ויציב מבחינה משפטית בכדי שהוא לא יעורר מחלוקות בעתיד. לכן, כדאי שמגשר מקצועי יערוך לכם את ההסכם. וזאת, לאור העובדה שפעמים רבות הצדדים הצליחו להגיע ביניהם להסכמות ואף ערכו ביניהם הסכם, ואז לפתע צצה מחלוקת בין הצדדים והצדדים התחילו להתדיין על פרשנות ההסכם. הסכם צריך לעגן את כלל המצבים ולהגן על הצדדים מפני פלונטרים עתידיים, גם אלה הצפויים וגם אלה הלא צפויים. מגשר מקצועי ובעל ניסיון שתחום עיסוקו הוא בהליכי גירושין, יידע לתת לכם מענה יעיל ולערוך בשבילכם הסכם טוב ויעיל.

תשלום מזונות במשמורת משותפת – סיכום

נושא המזונות במשמורת משותפת הוא מורכב. זה דורש הבנה של הצרכים של הילדים ושל היכולת של ההורים. חשוב שההורים ישתפו פעולה ויגיעו להסכם הוגן שיביא בחשבון את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים הקשורים לגידול הילדים. לכן, יש לערוך את ההסכם אצל איש מקצוע בעל ניסיון בתחום.

במקרה של חילוקי דעות ניתן לפנות לטוען רבני מוסמך מומחה בדיני משפחה כדי להגיע להסכמות שיבטיחו את טובת הילד.

הפוסט תשלום מזונות במשמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים ההורים התוהים איך מבצעים הסדרי ראיה במשמורת משותפת.

למעשה, זה אחד מן הנושאים העיקריים והמרכזיים שמעסיקים בני זוג בזמן שהם מגיעים לקראת גירושין. כל הנושא של משמורת משותפת. כמו גם כל הדברים שבממשק עם הסדרי הראיה.

אז איך זה בדיוק עובד?

מה החלוקה של הסדרי הראיה שנוהגים לקבוע במשמורת משותפת?

אחריות הורית משותפת VS חלוקת זמני שהות

אמנם יש להבדיל בין המונח המשפטי של אחריות הורית משותפת, לבין חלוקה שווה של זמני השהות.

ככלל, החוק קובע ששני ההורים נושאים באחריות הורית משותפת. זה אומר שכל החלטה הנוגעת לילדים צריכה להתקבל בהסכמה של שני ההורים. ככל ויש מחלוקת בין ההורים, הערכאה המשפטית תכריע בנושא.

לעומת זאת, הנושא של זמני השהות הוא נושא מהותי מאוד בהליך הגירושין. פעמים רבות קורה מצב שבו הילדים בתווך בין שני ההורים הניצים. כל אחד מההורים קורע את הילדים מההורה האחר, ולמעשה כל אחד מההורים רב על זמני השהות של הילדים. המצב הזה בדרך כלל יוצר פגיעה רגשית ונפשית קשה מאוד בליבם הרך של הילדים.

לגופו של עניין, ילד צריך את שני הוריו. לכן, אף אם ההורים החליטו להיפרד ולהתגרש הילד עדיין זקוק לשני הוריו.

חוק הכשרות והאפוטרופסות מדבר על כשירות ההורים ועל היחס השווה שזקוקים הילדים מהוריהם. ואין זה משנה אם ההורים נשואים, גרושים או פרודים. ואין שום עילה לאחד מההורים להיפטר מהמחויבות שלו, אלא במקרים קיצוניים במיוחד.

תנאים למשמורת משותפת בבית הדין הרבני – איך להשיג משמורת משותפת?

בנושא הזה חלו שינויים מרחיקי לכת בגישה של בתי הדין הרבניים, וגם של בתי המשפט לענייני משפחה.

בעבר, בתי הדין הרבניים ובתי המשפט דגלו יותר לטובת המשמורת היחידנית של האם. כמובן עם הסדרי ראיה לאב.

מאז, חלו שינויים מרחיקי לכת.

כיום, הן בתי הדין והן בתי המשפט דוגלים בהסדר של משמורת משותפת. זה לא באופן אוטומטי, אבל זה הסדר שהולך וצובר תאוצה. זה נובע בעיקר מתוך עיקרון השוויון. אך גם מהגישה שכיום אבות מעורים יותר בחיי המשפחה, מהסיבה שגם נשים כיום הן פעמים רבות קרייריסטיות. כך שנוצר מצב של איזון ושוויון מסוים בין הגברים לנשים.

מטרת הסדרי הילדים הינה אך ורק לטובתם של הקטינים. לכן, אם בית הדין הרבני מתרשם שמשמורת משותפות היא לטובת הילדים, הרי שהוא יראה לנכון לאשר הסכם בו הילדים יוחזקו יחד במשותף עם ההורים על ידי הסדרי שהות משותפים.

משמורת משותפת הסדרי ראיה – אופן חלוקת הזמנים

הרבה פעמים ההורים מסכימים ביניהם על חלוקת הימים, וכאשר מגיע הנוסחה לבית הדין, ורואה הוא שיש בכל מן ההיגיון, מאשרים הדיינים את החלטתם.

אך לא פעם ההורים חלוקים ביניהם על זמני השהות, ואינם מגיעים לעמק השווה. במקרים כאלה ישנם כמה נוסחאות מקובלות שבית הדין או בית משפט יקבע על פיהם.

אין נוסחה אחת בנושא, ואפשר לחלק את זמני השהות בהתאם לנסיבות המקרה. אך החלוקה הנפוצה היא, שפעמיים בשבוע, (כמו למשל, ימי שני ורביעי) האב יחזיר את ילדיו ממוסדות הלימודים עד לתחילת יום לימודים שלאחריו. כמו כן בסופי שבוע לסירוגין ישהו הילדים אצל ההורים. כך שההורה שעל פי ההסכם אמור לקחת את הילד, יקח ההורה את הקטין ממוסד החינוך שלו ביום שישי וישהה אצלו עד תחילת יום הלימודים ביום ראשון.

יש נוסחאות נוספות לאופן חלוקת הימים במשמורת משותפת. והכי חשוב שהילדים יקבלו הסדר שיהיה הכי טוב בשבילם. זה המבט של בתי הדין ושל בתי המשפט, ולכן חשוב להסביר באופן אפקטיבי את היתרונות לילדים בהסדר שאותו אתם רוצים ליישם.

כמובן שכל הורה בזמן שהילד אצלו אחראי ההורה לכל רווחת הילד. זה כולל הוצאות שוטפות הנוגעות לשהות הילד אצל אותו הורה. זאת, מלבד הוצאות חריגות שהוחרגו גם בהסכם המשמורת המשותפת. שכן, הוצאות אלו יחולו על שניהם יחד. אם כי, בעניין התשלום של מזונות הילדים במשמורת משותפת, יש פערים משמעותיים מאוד בין גישות שונות. זה נובע מפערים בין הדין העברי לבין הדין האזרחי. פערים אלה באים לידי ביטוי בהבדלי הגישות הקיימים בנושא גם כיום בפסיקה. שכן, יש הבדל מהותי מאוד בפסיקה בין הגישה של בתי הדין הרבניים לבין הגישה של בתי המשפט לענייני משפחה. לכן, ככל והחלטתם על הסדר של משמורת משותפת, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בעל ניסיון בתחום. הוא יידע לכוון אתכם בכל הנוגע לגיבוש המדויק של ההסדר ובפרט בעניין התשלומים החודשיים של המזונות.

הפוסט משמורת משותפת הסדרי ראיה – כיצד מתבצע בתכלס? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

האם יש קשר בין משמורת משותפת לבין מרחק מגורים בין בני הזוג?

את השאלה הזו שואלים זוגות רבים שבאים למשרדנו. הם תוהים על המשמעויות וההשלכות של ההחלטה למשמורת משותפת.

לכאורה מה הקשר בין שני הדברים? הרי זכותו של כל אדם לגור היכן שהוא רוצה. הזכות הקניינית של האדם והזכות לגור במקום לפי רצונו היא זכות בסיסית. אך זכרו: כאשר עוסקים בגירושין, כל דבר הוא נושא שצריך להסדיר. וכן צריך לדעת כיצד להסדיר באופן הטוב והיעיל. גם הנושא של קביעת מקום המגורים הוא נושא לא פשוט בכלל. צריך לדעת כיצד להסדיר אותו מבחינה משפטית.

לא פעם מגיעים אלינו למשרד בני זוג שהגיעו יחד להחלטה על פרידתם. לכאורה אם הגיעו להסכם מלא על כל הדברים, זה הדרך הכי קלה להתגרש. אך המניע העיקרי שמונע מהם לגשת בפועל לבית הדין לצורך סידור גט, הוא ההסדר של המשמורת המשותפת שהם מעוניינים לעשות.

ובכל הסדר של משמורת משותפת יש לתת את הדעת על כמה וכמה פרטים חשובים וקריטיים. אחד מהם הוא היכן יתגוררו הורי הילדים בזמן שהסכימו ביניהם על משמורת משותפת.

האם מומלץ שההורים יגורו קרוב לאחר הגירושין?

הגורם העיקרי בהם הרשויות שמים עליו דגש הוא טובתם של הילדים. אגב, אין בכך הבדל בין בית משפט לבית בית הדין. שניהם שמים את הדגש על טובת הילדים. לכן כאשר ישנה הסכמה בין הורית לגדל את הילדים יחד תחת המטריה של 'משמורת משותפת', צריכים ההורים לשים לב על מקום מגוריהם. וזאת, בכדי למנוע מצב שזה מהווה חלילה מכשול לתורף ההסכם.

מרחק מגורים משמורת משותפת – מה המרחק המקסימלי?

כדי להסכם המשמורת המשותפת יתקיים צריך להיות מרחק גאוגרפי של עד 30 ק"מ. לחילופין חצי שעה נסיעה.

אם המרחק הוא מרחק רב מכך, בדרך כלל בית הדין לא יאשר משמורת משותפת במצב כזה. זה נובע מתוך החשש של פגיעה בסדר יומם של הילדים ובתקינות מהלך חייהם.

במקרים חריגים ניתן לדון ולהציג לרשות השופטת את הטענות.

בנושא הזה יש הבדלים בין בית המשפט לבין בית הדין. בדרך כלל בבית הדין אפשר לשכנע לקיים מסגרת של משמורת משותפת אף במרחק מגורים גבוה יותר. זה לא פשוט, אך במקרים רבים זה בהחלט אפשרי. לעומת זאת, בית המשפט בדרך כלל ידחה את זה על הסף.

איך מחשבים את מרחק המגורים?

כאמור, יש הגבלה של מרחק מגורים בין ההורים כאשר יש הסדר של משמורת משותפת.

בדרך כלל המרחק המקסימלי שנוטים לאשר אותו בקלות הוא עד ל 30 ק"מ בין ההורים.

חשוב לדעת שכשמדברים על מרחק של 30 ק"מ, אז יש 2 גישות לחשב את המרחק הזה. או בקו אווירי או בהתאם למסלול הנסיעה.

• בקו אווירי. כלומר, מודדים את המרחק בין נקודה X לנקודה Y מבחינת המרחק האווירי. בגישה זו לא מתייחסים כלל למרחק נסיעה דרך הכבישים ובהתאם לתוואי הדרך.
• מדידה לפי המרחק מבחינת נסיעה ובהתאם לתשתיות הדרכים.

בדרך כלל מתייחסים לפי תוואי הדרך ולא בקו אווירי.

מעבר דירה במשמורת משותפת – מה צריך לדעת לפני שעוברים דירה?

האם במקרה של משמורת משותפת יש חשיבה על מרחק המגורים גם בעתיד כאשר אחד הצדדים רוצה להעתיק את מקום מגוריו לאזור רחוק?

כאשר בני זוג הגיעו ביניהם להסכמה למשמורת משותפת ולאחר זמן מה החליט אחד מההורים להעתיק את מקומו למקום מגורים מרוחק יותר כגון מהמרכז לצפון הארץ או להיפך, חלים על ההורה מגבלות מסוימות. הוא אינו יכול לעשות כן בקלות. זה כאמור קשה עוד יותר כאשר ההליך מתנהל בבית המשפט. אך גם אם התיק נמצא בבית הדין, הרי שהחלפת אזור הדירה אינו טבעי כלל וכלל.

אם ההורה שמעוניין לעבור דירה התייעץ עם ההורה השני והגיעו יחד להחלטה ומעבר הדירה ישפיע לטובה על הקשר או שאין בכך מניעה, יכול ההורה לעבור דירה. במקרים רבים אף לא תצטרכו לגשת לרשות השופטת ולהודיע על כך. מצד שני, צריך לקחת בחשבון שבכל רגע נתון יכול ההורה שנשאר במקומו לגשת לבית הדין או לבית משפט ולבקש מהם לבטל את הסכם המשמורת. וזאת, בטענה שהמרחק גורם להשפעה שאינה מטיבה עם הילדים או שאינה ריאלית לקיים עמה הסכם של משמורת משותפת.

משמורת משותפת מרחק – סיכום

כאשר בני זוג החליטו להתגרש ולהפריד כוחות, וישנם בסיפור ילדים, עליהם לקחת אחריות ולבדוק מה באמת ההחלטה הכי טובה עבור ילדיהם.

אם הגיעו למסקנה שמשמורת משותפת זה הפתרון עבורם, מומלץ לגשת לאיש מקצוע שיערוך להם הסכם משפטי תקין על מנת לגרום למינימום נזקים אצל הילדים. במקביל, יש לקחת בחשבון את כלל השלכות שיהיו להסדר כזה של משמורת משותפת. לרבות על קביעת מקום מגורי הצדדים. וכן על שיקולים משפטיים נוספים שיכולים להשפיע מאוד על המשך החיים שלכם.

מעבר לכך, יש לזכור כי מקום המגורים של ההורים לאחר הגירושין הוא רק אחד מהתנאים להסדר של משמורת משותפת. המבחן תמיד יהיה בהתאם לטובת הילדים. בכדי להגיע לתוצאה הכי טובה לכם ולילדים שלכם, יש לפנות לעזרתם של אנשי מקצוע שמנוסים בייצוג בבית הדין הרבני.

הפוסט משמורת משותפת מרחק – מהו המרחק המקסימלי בין ההורים? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

שואלים את עצמכם: "איך מבצעים חלוקת ימים במשמורת משותפת"?

אתם לא לבד. זה שאלה שמעסיקה את כל מי שנמצא בהליך גירושין עם ילדים.

זה אחד מהנושאים המרכזיים בגירושין. זה מעסיק בני זוג בשעה שהם מנהלים את הליך הגירושין אחד מהשני. הנושא של מה יהיה גורלם של הילדים המשותפים שלהם.

ולא פעם מגיעים ההורים, קרי בני הזוג שמתגרשים, אלינו למשרד על מנת שנערוך להם הסכם גירושין מסודר. הכול בשביל למנוע מריבות עתידיות על המשמורת על הילדים. כך אפשר לסדר להם לוח זמנים מסודר של ימים של משמורת משותפת.

אופן התחשיב של חלוקת הימים

ישנם מספר אפשרויות איך לנהל את חלוקת הימים במשמורת משותפת.

נפתח ונאמר שבסופו של דבר אם ההורים הגיעו ביניהם להסכמה הגיונית ומתקבלת על הדעת לגבי חלוקת הילדים, בדרך כלל בית הדין יאשר את ההסכם. כמובן כל עוד ואין סיבה קונקרטית המונעת את זה. כאשר ישנם מצבים חריגים יחסית שבהם בית הדין יתערב בנושא ולא יאשר את ההסכם. כך למשל, במצב שבו ההסכם ואופן החלוקה פוגע בטובתם של הילדים.

ישנם כמה אפשרויות בהם ישנה אפשרות לערוך את החלוקה. להלן נפרט כאן כמה מהם על מנת לסבר את האוזן בלבד.

כדאי להבין את אופן התחשיב של הנוסחאות. לא מחשבים את הימים לפי כל שבוע בפני עצמו, אלא בסדר של שבועיים. כך למשל, כאשר בשבועיים יש 14 יום, אז חלוקה שווה ממש תהיה 7/7. כלומר שבוע פה ושבוע פה. זה כמובן לא אומר שהילדים יהיו משך שבוע רצוף אצל הורה אחד, ואז שבוע רצוף אצל ההורה השני. אלא זה אומר שתהיה חלוקת ימים שבה במצטבר הילדים יהיו ב 7 ימים מתוך השבועיים אצל כל אחד מההורים.

חלוקת ימים במשמורת משותפת – חלוקה שווה לחלוטין?

משמורת משותפת זה ביטוי שנשמע שהחלוקה צריכה להיות שווה לגמרי בין שני ההורים. אך האמת היא אחרת. עצם ההסדר של משמורת משותפת אינו מחייב חלוקה שווה בין שני ההורים. ובהחלט ייתכנו פערים בין מספר הימים שבהם ישהו הילדים אצל כל אחד מההורים.

להלן נפרט את אופן חלוקת הימים במשמורת משותפת:

* חלוקת 7/7 – חלוקה שוויונית לגמרי. חלוקה זו בעצם מביאה לילדים לשהות אצל כל אחד מההורים 7 ימים במשך השבועיים. זה בדרך כלל יעבוד באופן חלוקה של יום אצל האבא ויום אצל האמא. אם כי, פעמים רבות הנוסחה לא תיצמד לכך באופן הדוק. זה נובע בעיקר מאופן חלוקת הימים בסופי השבוע. כאשר בדרך כלל מחלקים את השבתות לסירוגין. כלומר בשבת אחת הילדים יהיו אצל הורה אחד, ובשבת שלאחריה יהיו אצל ההורה האחר.

*חלוקת 8/6 – זוהי חלוקה נפוצה יותר. לפי חלוקה זו הילדים ישנים אצל האב פעמיים בשבוע ואצל האם 3 פעמים במהלך השבוע. בנוסף בכל סוף שבוע מתחלפים הילדים כלומר פעם הם ישהו אצל האב ופעם אצל האם.

אגב, ההסדרים הללו הם דומים במהותם אם זה ילד אחד או מספר ילדים. לעתים, כאשר ישנם מספר ילדים זה יכול להשליך לגבי אופן חלוקת הימים ואף לעניין מספר הימים. זה יקרה בעיקר כאשר חלק מהילדים הם קטנים בני מתחת לגיל 6. וזאת, מכוח חזקת הגיל הרך שעדיין קיימת (אם כי משמעותה המשפטית פחתה מאוד בשנים האחרונות). אך זה יכול לנבוע גם מסיבות נפוצות אחרות.

משמעויות נגזרות לחלוקת הימים

צריך לתכנן את העניין מי לוקח את הילדים ומי מחזיר אותם.

ההסדר שמקובל בדרך כלל הוא שבכל פעם בהם נמצאים הילדים אצל אחד מההורים ולנים אצלו, על חובת ההורה להביא את הילד למקום הלימודים, או לדאוג לכך, והדבר באחריותו. ולחילופין על ההורה שהילד אמור להיות אצלו לאחר סיום יום הלימודים של הילד, מחובתו לדאוג לו ולהחזירו לביתו.

וכן בכל זמן שהילד אצל אחד מההורים, חובת ההורה לדאוג לילד לכל צרכיו השוטפים. כך למשל, ביקורים אצל רופא אם צריך, להביאו לחוגים, לדאוג לילד לציוד אישי ולשאר החובה ההורים שיש לאב או לאם כלפי גידול הילד.

עניין זה אינו נכלל בנושא התשלום על הוצאות אלה. מכיוון שהוצאות אלה נכללות בהגדרה של דמי מזונות אשר מהוות נושא נפרד. אם כי, יש בהחלט השלכה והלימה כזו או אחרת בין חלוקת הימים במשמורת משותפת לבין גובה חובת המזונות אם בכלל.

בדברים חריגים יכולים ההורים לקבוע ביניהם שהטיפול בילד יהיה משותף. וזה יהיה כך אפילו אם הילד נמצא כרגע אצל הורה מסוים.

האם אפשר לשנות את חלוקת זמני שהות במשמורת משותפת

הרבה פעמים סיכמו או שהחליטו על צורה מסוימת של זמני שהות. לאחר זמן, הנסיבות השתנו. זה גם יכול לקרות מכל סיבה אחרת שבה אחד מהצדדים או אפילו שניהם רוצים לשנות את זמני השהות. האם זה אפשרי? אם זה אפשרי, כיצד עושים את זה בפועל?

התשובה היא שישנה תמיד אפשרות לבקש מבית הדין בקשה לשינוי הסדרי ראיה. לאחר שבית הדין יראה לנכון שכך היא טובת הילד, יורה בית הדין לשנות את הסדרי הראיה.

באופן כללי אפשר לשנות את זמני השהות ככל והם נקבעו בהחלטה. אז יהיה אפשר להצביע על שינוי נסיבות וכדומה. לעומת זאת, אם החליטו על חלוקת הימים במשמורת משותפת במסגרת הסכם גירושין, אז השינוי של זה הופך להיות לקשה יחסית. אם כי, משרדינו טיפל במקרים רבים כאלה, כאשר בלא מעט פעמים הצליח לשפר את זמני השהות בהתאם לטובת הילדים.

אכיפת הסכם גירושין בנוגע למשמורת משותפת

לא פעם קורה שאחד מההורים לא עומד בהסכם ואינו לוקח אחריות על חלקו משמורת על הילדים. זה יכול להיות בנוגע לאופן חלוקת הימים במשמורת משותפת. אך זה יכול להיות גם בכל הפרה אחרת של הסכם הגירושין, ובייחוד על נושא זמני השהות. במצב כזה מוטל על הצד שכנגד לפנות לבית הדין או לבית משפט לענייני משפחה על מנת שיאכפו את הצד השני על חלקו בהסכם, ואף יטילו עליו סנקציות כלכליות.

בשביל למנוע מצבים כאלה מומלץ לפנות לטוען רבני מומחה בדיני משפחה שיערוך לכם הסכם מסודר וברור, ויסביר לכם על כל המשמעויות של פרטי ההסכם. ולאחר מכן יגישו לבית הדין על מנת שההסכם יקבל תוקף של פסק-דין משפטי. כאשר כאמור, בין היתרונות של הסכם זה העובדה שהוא יציב וקשה לשנות אותו. אף ביחס לשינוי של פסק דין.

הפוסט חלוקת ימים במשמורת משותפת – כיצד? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים אותי האם יש איזה שהם תנאים למשמורת משותפת. האם ההסדר של משמורת משותפת זה משהו אוטומטי. או לחילופין שיש תנאים כלשהם בכדי להשיג את ההסדר הזה.

הסדרי משמורת – מה זה בדיוק אומר?

בעבר הדעה הרווחת הייתה שלאחר שבני זוג מתגרשים ונפרדים דרכיהם באופן טבעי הילדים המשותפים של הזוג יישארו אצל האם.

אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי. בתי המשפט ובתי הדין החלו לראות בזכות של האב להיות כחלק אינטגרלי מחיי היום יום של הילדים. ולכך לא פעם שבית המשפט או הדיינים בבתי הדין הרבניים עושים כל מאמץ על מנת להוביל את בני הזוג להחלטה משותפת לגידול משותף של הילדים (אם כי, זה בכפוף לתנאים למשמורת משותפת, וכפי שנסביר להלן.)

המונח הזה נקרא בקרב הציבור הרחבה 'משמורת משותפת'. אגב, בעגה המקצועית זה נקרא "אחריות הורית משותפת עם חלוקה שווה זמני השהות".

ההסדר הזה נובע מתוך מטרה משותפת של ההורים. הם רוצים לגדל באופן תקין את הילדים. ברצונם (או לכל הפחות ברצון אחד מהם) למנוע מצב שבו הילדים לא יראו את הצד השני (בדרך כלל את האב) רק על פי הסדרי ראיה ובזמנים מצומצמים.

תנאים למשמורת משותפת – מה הם?

ישנם מספר תנאים בכדי להגיע להסדר של משמורת משותפת.

להלן נמנה את החלק המרכזי והדומיננטי של התנאים:

• מסוגלות הורית – זה אחד מהדברים הראשונים בהם ידונו הדיינים כאשר יגיע לפתחם נושא המשמורת המשותפת. הם ידונו מה היא המסוגלות של כל אחד מההורים לגדל את הילד ללא בן זוגו. לצורך הדוגמא האם בן הזוג (או בת הזוג) מסוגל להיות ביחידנות עם ילדיו? או שהוא ישאיר אותם דרך קבע אצל שמרטפיות ובכך הוא חוטא למטרה. וכן האם מצבו הרפואי או הנפשי מאפשר לגדל את ילדיו.
• קשר תקין בין הורי – בית הדין יבחון את מידת שיתוף הפעולה בין ההורים. האם ההורים משתפים פעולה ביניהם כנדרש בגידול משותף של ילדיהם. ובאם בית הדין יגלה שישנה איבה ופירוד בין ההורים, דבר שלא יכול לקיים גידול תקין וקשר בריא, בכזה מקרה ישקול בית הדין לשלול רעיון של משמורת משותפת, למען טובת הילדים.
• הסכמות משותפת – בית הדין יבדוק אם ישנם פערים גדולים בין הצדדים בכל הנוגע לאופן חינוך הילדים. הוא לא תמיד יאשר מסמך הסכם על משמורת משותפת. זאת, במיוחד כאשר ישנם חילוקי דעות מהותיות בין ההורים. זה יכול להיות בכל הנוגע לאופן החלוקה ו/או על צורת החינוך. רק כאשר ישנם הסכמות בין ההורים על הנוסחה בה הם מבקשים יחד לאמץ למען טובת ילדיהם, בית הדין יאשר הסכם של משמורת משותפת.
• מרחק מגורים בין ההורים – באם ההורים גרים במרחק משמעותי זה מזה, הרי שהנטיה תהיה להסדר אחר. במצב כזה תהיה נטיה שלא להסדיר את המשמורת המשותפת. זה למעשה חלק אינטגרלי מהתנאים למשמורת משותפת (הגם שזה פרט שנראה כמשהו טכני גרידא). התנאי הזה נובע מרצון למנוע את טלטול הילדים לנסיעות ארוכות ומתישות. למעשה, הסיבה אינה בכדי להקל על ההורים מפני הנסיעות (של לקחת ו/או להחזיר את הילדים), כי אם בכדי לדאוג לטובת הילדים שלא בחרו בסיטואציה הזו.

האם ניתן לשנות לאחר זמן את ההסכמה על ההסדר?

בקצרה התשובה היא: כן.

יכול לקרות מצב שבו לאחר זמן אחד מבני הזוג או שניהם החליטו שההסכם על משמורת משותפת כבר אינו רלוונטי. זה בדרך כלל יקרה כשיש שינוי משמעותי שאז אין כבר את כל התנאים למשמורת משותפת.

במקרה שכזה ניתן לגשת לבית הדין בתביעה. יש לנמק את הטענות ולהוכיח את העניין שחולל למעשה את כל ההבדל. הדיינים יבחנו שוב את הצדדים ויכריעו את טובת הילד/ים.

זה קורה באופן די נפוץ כאשר אחד מבני הזוג טוען שהשני כבר אינו מסוגל לגדל את ילדיו והוא מעוניין להיות המשמורן היחיד. לחילופין זה קורה לא מעט פעמים כאשר אחד מבני הזוג נישא שוב. דוגמא נוספת היא אם אחד מבני הזוג חלה וחל הרעה במצב שלו.

תמיד ניתן לפתוח את הסדר המשמורת. אם כי, על מנת לפתוח את ההסדר יש להוכיח כי חל שינוי מהותי ומשמעותי בנסיבות.

איך לאבחן שינוי מהותי בנסיבות?

דרך טובה לאבחן אם יש שינוי בנסיבות זה לבדוק האם אתם עומדים בתנאים למשמורת משותפת. אם התשובה היא חיובית, אז יהיה קשה לשנות את המצב. אם חל הבדל וכיום התנאים למשמורת משותפת אינם מתקיימים, הרי שניתן בהחלט לשנות את ההסדר.

נדגיש שישנם פעמים שחל שינוי מסוג אחר שמשפיע על הסיכוי לשנות את ההסדר. האמור לעיל הוא מידע כללי. אך פעמים רבות מרכיב אחד בנסיבות ישפיעו דרמטית לגבי ההסדר כולו.

לכן, כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי שיאבחן האם התנאים הקיימים מספיקים להסדר של משמורת משותפת, או שעדיף להימנע מהסדר כזה. הוא גם יידע כיצד לתרגם באופן הכי יעיל את המצב שלכם לבית הדין, בכדי להשיג את התוצאה הכי טובה.

הפוסט תנאים למשמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא החוק החדש של משמורת משותפת.

בשנים האחרונות יש ישנה מגמה בבתי משפט וכן בבתי דין להגיע להסדר שוויוני בין ההורים לגבי זמני השהות של הילדים המשותפים שלהם.

בשנת 2015 התפרסם פסק דין שמגדיר את המושג של משמורת משותפת כאחריות הורית. כלומר יש את הנושא של אחריות הורית שהיא ככלל משותפת. יחד עם זאת, יש את נושא חלוקת זמני השהות לפי ימים. יש כאלה שעדיין מכנים את הנושא של זמני השהות כעניין של משמורת. זה לא נכון, אבל זה עדיין ביטוי שרווח, לכל הפחות בקרב הציבור הרחב.

במאמר שלפניכם ננסה מעט להיכנס לפסיקה החדשה של בית המשפט. כמו גם על השפעתו על פסיקות בית הדין לגבי משמורת משותפת על פי החוק החדש.

מהו המושג של חזקת הגיל הרך?

חזקת הגיל הרך קובעת כי ילדים קטנים עד גיל 6 מחיובים להיות אצל האם בלבד. אלא אם כן אין לאם מסוגלות הורית לגדל את הילדים. בכזה מקרה ישהו הילדים אצל האב או לחילופין אצל אפוטרופוס. כל זה כמובן לפי החלטת בית הדין או בית המשפט.

משמורת משותפת – למה נוצר החוק החדש?

המחוקק ראה שקביעה זו גרמה להרבה מאוד דם רע בין ההורים. זה הוביל למצב שבו הרבה מהמתגרשים היו מנסים להוכיח בכל דרך אפשרית שההורה שכנגד אינו כשיר לגדל את הילד. למעשה, הפסיקה החדשה באה לפתור את זה.

כיום, בחלק מתיקי הגירושין, ההורים מביאים עמם כבר בתחילת הליך הגירושין חוות דעת. חוות הדעת למעשה מוכיחה עליו שיש להם מסוגלות הורית לגדל את הילד. חוות דעת על מסוגלות הורית יינתן ע"י איש מקצוע חיצוני ובלתי תלוי.

לאחר שבית הדין או בית המשפט קיבל לידיו את חוות הדעת, הדיון כעת יעשה על עצם הטענות לגבי החזקת הילדים ולא בהשחרת הורה אחד את חברו.

השינוי המבורך

בשנים האחרונות לאור כל מה שכתבנו על הפסיקה הישנה במשמורת יחידנית אצל האם עד גיל 6, החל בית המשפט לאמץ כמעט בכל מקרה את הפסיקה החדשה ולגרום להורים להגיע להסכם משמורת משותפת על הילדים שגילם אף פחות מ 6 שנים.

בתי הדין הרבניים אף הם יישרו קו עם הפסיקה הנ"ל. אפילו שעל פי ההלכה היהודית מתחת לגיל 6 ישנו חילוק בין הבנים לבנות לגבי השהות שלהם עם ההורה. אך למרות זאת, מעדיפים בית הדין להגיע עם הצדדים להסכם משמורת משותפת לטובת הילדים.

למעשה החוק החדש בנוגע למשמורת משותפת שינה לא רק את ההתייחסות הספציפית בנוגע למשמורת. זה גם חולל שינוי אצל המתגרשים והמתגרשות בנוגע להליך הכללי של הגירושין.

לסיכום

גם בבית הדין הרבני וגם בבית משפט יתנו הדיינים משקל אך ורק לטובת הילדים.

לכך מומלץ לכל בני זוג העומדים פני מערכת גירושין, ושיש להם ילדים משותפים, לגשת לטוען רבני לצורך יצוג משפטי הולם בבית הדין, ובחתירה למען טובת הילדים.

הטוען הרבני מכיר את הפסיקה העדכנית בנושא. לרבות החוק החדש של משמורת משותפת. וכן כמובן חוקים ופסיקות חדשות בכל הנוגע לגירושין ולכל הנושאים הנלווים לגירושין.

לכן, אם אתם נמצאים בצומת קבלת ההחלטות, חשוב שתדעו איך להתנהל באופן הכי יעיל ולטובת הילדים שלכם. טוען רבני יוכל לסייע לכם בתהליך.

בהצלחה!

הפוסט משמורת משותפת חוק חדש הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

את המאמר הזה אקדיש לכל מי שרוצה לערוך הסכם משמורת משותפת. זה נובע בדרך כלל מתוך רצון להגיע להסכמה. בנוסף לכך, במצבים רבים ההסדר של משמורת משותפת הוא אכן הכי יעיל וטוב. אם כי זה לא תמיד כך. שכן, ישנם פעמים שהסדר כזה הוא מזיק ואף פוגעני.

אחת הטראומות הגדולות ביותר שיש מכל מהלך כל שהוא להיפרדות בני זוג ועד לגירושין בפועל, הוא הטראומה שחווים הילדים. לא פעם ישנם לבני זוג ילד או כמה. הם יכולים להרגיש לפתע שהקרקע המוצקה שעליה הם חיו עד עתה נשמטת תחת רגליהם. עד עכשיו ההורים היו בשביליהם עוגן חזק שבם נאחזו בו. אך כרגע בשעת פרידתם נשארים הילדים במקום לא יציב ובטוח.

מה זה משמורת משותפת?

פתרון חלקי שניתן להביא לילדים של בני זוג העומדים להתגרש הוא חלוקה שווה בזמן השהות שלהם בין ההורים.

להסדר המשפטי הזה קוראים 'משמורת משותפת'. המשמעות שלו זה אחריות שווה של האם ושל האב על הילדים. זה כולל חלוקה של זמני השהות שלהם. כמובן ככל הניתן, ובהתאם לתנאים והנסיבות.

לכן, כל זמן שיש יכולת והסכמה בין ההורים לגידול מלא של הילדים, מומלץ לערוך הסכם מפורט ומסודר. ההסכם יעגן ביניהם את ההסכמות לגידול השווה של הילדים.

הסכם משמורת משותפת – דגשים חשובים

כאשר ההורים מסכימים ביניהם על משמורת משותפת, חשוב שהם ישימו לב על כמה דגשים בהם הם קובעים איפה הילדים ישהו והאם יש להם יכולת בכך. משום שאם לצורך ההמחשה, נקבע בהסכם שבימים א' – ג' הילדים יהיו אצל האב, אין אפשרות לגבר לבטל את ההתחייבות הזאת.

לעומת זאת אם האם הייתה משמורנית יחידה על הילדים, והאב לא הגיע להסדרי ראיה שיש לו עם הילדים, יש לזה פחות משמעות משפטית (מלבד הנזק הנפשי לילדים).

עוד דגש חשוב שכדאי לשים אליו לב לפני שעורכים הסכם 'משמורת משותפת'. והוא שיש קירבה גיאוגרפית בין ההורים. ובכך שיש לילדים יכולת ללמוד במוסד הלימודים שלהם בין שהם נמצאים אצל האב ובין אם הם נמצאים אצל האם.

והדגש הכי חשוב הוא שמומלץ מאוד שזה יעמוד לכם בראש מעיינכם, שבסופו של דבר המטרה היא טובת הילדים ולא טובת ההורים. ובסופו של יום כך גם הדיינים או השופטים שיעברו על ההסכם ויביאו לו תוקף, זה הדבר הראשון שהם יבדקו. האם ההסכם קולע לטובת הילדים או לא.

פתיחת ההסכם – זה אפשרי?

ניתן לפתוח מחדש הסכם של 'משמורת משותפת' יחסית בקלות. בטח ביחס לפתיחת הסכם גירושין. זה נובע משינוי של הנסיבות. לדוגמא: אם אחד מבני הזוג עבר דירה למקום מרוחק. במצב כזה כבר אין באפשרותו לגדל את ילדיו כמו שהיה על פי ההסכם. או לחילופין שחל על אחד מבני הזוג או על הילד חולי מסוים שאינו מאפשר זאת.

ככל ואתם מעוניינים בפתיחה מחודשת של ההסכם, יש לעמוד בכללים משפטיים חשובים. לעתים רבות יש להגיש בקשה מחודשת בפני אותה הערכאה משפטית שאשרה את ההסכם 'משמורת משותפת'. בית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה. אך מצד שני, ישנם פעמים שבהם ניתן יהיה להגיש את הבקשה דווקא במקומות אחרים.

לכן, בכל סיטואציה כזו כדאי לפנות ולהתייעץ עם אנשי המקצוע. במקרה זה, בטח ככל והתיק מתנהל בבית הדין הרבני הרי שכדאי להתייעץ עם טוען רבני בעל ניסיון בדיני משפחה.

הפוסט הסכם משמורת משותפת – זה מתאים לכם? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הזה נענה אחת ולתמיד על השאלה האם משמורת משותפת משלמים מזונות.

אחד הנושאים שהכי בולטים בכל מערכת גירושין שבהם יש גם ילדים הוא 'משמורת משותפת'. מטרתם הטבעית של כל זוג הורים נורמטיבי הוא להיטיב עם הילדים שלהם. לכן, הם רוצים לגרום לכך שתקופת הגירושין והחיים שלאחר מכן יעברו בצורה המיטבית עבור הילדים המשותפים שלהם.

משמורת משותפת הינו מושג האומר שהילדים המשותפים של בני הזוג המתגרשים ישהו באופן שווה ובהסכמה מלאה בין ההורים. זה אמנם לא מחייב שמחלקים את זמני השהות באופן שווה. אך זה בהחלט מחייב שיחלקו באופן שווה או כמעט שווה בין שני ההורים.

לא תמיד קובעים את ההסדר של משמורת משותפת. אך זה נחשב להסדר הנפוץ בהליכי גירושין, על אף שבמקרים רבים יש לו גם חסרונות מהותיים.

האם במשמורת משותפת האב יהיה חייב לשלם מזונות?

עד לפני זמן לא רב, נהגו הערכאות להטיל על האב חיוב תשלום מזונות במשמורת משותפת. הסיבה לכך היא משום שהחוב לפרנס ולזון ולדאוג לצרכיו של הילדים מוטלים על האב בלבד. ולפיכך על אף שמחצית מהזמן הילדים שוהים אצל האב, בכל אופן חייבו את האב במזונות הילדים למשך כל ימות השבוע.

אלא שלאחרונה בית המשפט העליון נתן פסק דין דרמטי שקבע הלכה תקדימית. פסק דין זה הינו פסק דין בע"מ 919/15. בית המשפט העליון למעשה חידש כי חוב המזונות מוטל על האב ועל האם באופן שווה. ולפיכך אם הילדים נמצאים אצל האב מחצית מהשבוע ובמחצית השנייה הילדים נמצאים אצל אמם – ההורים נושאים בנטל באופן שווה. אמנם, הבסיס לכך כתוב בחוק. אך החידוש הוא בכך שתיתכן סיטואציה שבה אף אחד מההורים לא יתחייב לשלם מזונות. כך למשל, במצב של משמורת משותפת, הרי שלא יחייבו לשלם מזונות ילדים. זאת, כל עוד שההורים משתכרים בשכר דומה. זה לא מחייב שכר זהה, אלא שלא יהיה פער גדול בשכר בין שני ההורים.

ילדים מתחת גיל שש

חשוב לציין שתיקון בית המשפט הנ"ל מתייחס לילדים מעל גיל 6. אך לילדים מתחת גיל 6 החוב לפרנס את הילדים נשאר רק על האב.

ולכך באם אתם רוצים לחשב מהו סכום המזונות שמשלמים עבור הילדים במשמורת משותפת, עליכם לחשב את גיל הילדים. עליכם להבדיל בין הילדים שמתחת לגיל שש לילדים שמעל גיל שש.

אולם גם בפסיקה הזאת חל שינוי בזמן האחרון. לא פעם בתי משפט פטרו את האב ממזונות אף עבור הילדים מתחת גיל 6 כאשר הילדים נמצאים אצל האב במסגרת משמרת משותפת.

חיוב מזונות במשמורת משותפת שההכנסות של ההורים אינם שוות

מה קורה אם בני הזוג הגיעו להסכמה על משמורת משותפת, אך הרווח החודשי של ההורים אינו שווה? כגון שהאב משתכר כפול ממה שהאם משתכרת.

במקרה כזה מוטל על האב לשלם מזונות. זאת, למרות שמדובר על משמורת משותפת. וזה אפילו עם הילדים הם מעל גיל 6.

הסיבה לכך הינה בשל עניין השוויון. העובדה היא שהחובה ככלל הינה על שני ההורים. אך החובה בפועל הינה בהתאם לסך ההכנסה של כל אחד מההורים.

למעשה, יש לכך גם מקור בהלכה היהודית. ההלכה קובעת שבמקום שהאב עשיר ויש לו יכולת לפרנס מוטל עליו החיוב מדין 'צדקה'. כביכול בית הדין או בית המשפט רואים את הילדים כחסרי כל וחובה על האב לפרנס במיוחד שיש לו ממון לשם כך.

פסיקת בתי הדין הרבניים במשמורת משותפת

על פי ההלכה היהודית אין משמעות גדולה למושג משמורת משותפת, אלא על האב יש חיוב לפרנס ולדאוג לבנו. ולכך גם במשמרת משותפת עדיין יטילו על האב חיוב מזונות.

אולם, אם ישנו הסדר של משמורת משותפת, בית הדין יחייבו את האב מזונות מינימליים. אם אין הסדרי שהות מסודרים, האב יתחייב במלוא סכום המזונות עבור ילדיו.

חשוב לזכור שהליך המזונות נידון בהתאם לדין האישי. כלומר הדין שעל פיו יפסקו בין בני זוג יהודים הוא על פי הדין העברי. אין לכך קשר אם בני הזוג דתיים או לא, אלא החוק בנושא הוא אחיד וברור.

חילוקי הדעות בין הערכאות בחיוב המזונות מצריך יעוץ משפטי ותורני על מנת שתעברו את תהליך הגירושין במינימום תקלות ובמקסימום רווח.

הפוסט האם משמורת משותפת משלמים מזונות? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק בנושא של משמורת משותפת ומרחק המגורים שיכול להיות בין בני הזוג בהסדר זה.

משמורת משותפת הינו הסדר בין גבר ואישה שהחליטו להתגרש. אבל בגלל שיש ילדים בסיפור, אז כל הורה מעוניין לגדל את הילד ולחיות לצידו. כך זה לפחות בדרך כלל. לכן, הסכימו ההורים שיהיה להם שותפת בגידול הילד ע"י הסדר של 'משמורת משותפת'. לפי ההסדר, הילדים נמצאים חצי מהזמן אצל הורה א' ואילו בשאר הזמן הם שוהים עם ההורה השני. ישנם הסדרים שונים כיצד לבצע את ההסדר של משמורת משותפת. אך ההסדר הנפוץ הוא חלוקה של הימים במהלך השבוע.

דא עקא, ישנם לא פעם מניעות שגורמות לעיכובים וחיכוכים. אחת מהם הינה מקום מגורי ההורים. לא פעם קורה שברגע שההורים נפרדים אחד מהשני, כל הורה הולך לדור בעיר אחרת. זה יכול להיות שכל הורה חוזר לעיר שבה מתגוררים הוריו וכל משפחתו. וזה יכול להיות בשל נסיבות אחרות. לעתים אף נוצר מצב שישנו מרחק גדול בין שני בתי ההורים. זה מעמיד את הילד בפני מצב שבו עליו להיטלטל בין שתי מחוזות רחוקים אחת מהשניה.

לכך בית הדין צריך להידרש לשאלה מהו מרחק סביר של מגורי ההורים שעדיין יהיה אפשר לקיים בו 'משמורת משותפת'. רק נבהיר: בית הדין לא מונע מאף הורה לעבור דירה. הוא רק קובע שבמצב כזה, יכולה להיות לכך השלכה בכל הנוגע להיקפי זמני השהות.

מרחק סביר

וזאת יש לדעת שאין לבית הדין או בית המשפט אמת מידה מדויקת שלפיה הם קובעים מהו המרחק שעד אליו יהיה אפשר לקיים משמרת משותפת, וממנו כבר לא.

אלא ישנם החלטות של דיינים ושופטים מהעבר שדנו בדבר. אפשר לומר שהמרחק הסביר המקסימלי הוא כ 30 ק"מ. אך כמובן שהכול תלוי בנסיבות.

מעבר הורה אחד לדירה רחוקה

מה קורה אם הורה אחד החליט לאחר זמן מה שהוא רוצה לעבור לדירה אחרת? כעיקרון בוודאי שאין מניעה. אך מה יקרה אם אותה דירה הינה רחוקה יותר, ובכך המרחק בין הגרוש לגרושתו יעלה למעלה מ 30 ק"מ?

אל אף שלכל אדם באשר הוא יש לו זכות לבחור היכן הוא יתגורר, במקרה זה יש לדעת שיש על כך מגבלות מסוימות.

• יש להורה העובר דירה חובה להתייעץ לפני כן עם ההורה השני, ולקבל את הסכמתו. מגבלה זו חלה על שני ההורים, בין אם הוא ההורה המשמורן בין אם לא. אך כמובן שזכות הווטו בנושא תהא ביחס להיקף המשמורת (ככל וישנם פערים גדולים).
• בית הדין או בית המשפט עשוי לבחון מחדש את חלוקת זמן שהות הילדים, וזאת לאור מעבר המגורים.
• במקרים מאוד מסוימים עלול בית הדין או בית המשפט למנוע את מעבר ההורה למקום רחוק, זה עלול לקרות בעיקר שמדובר על ההורה המשמורן. אין זה אומר שאותו הורה לא יוכל לעבור דירה. זה רק אומר שהוא לא יוכל לעבור דירה ביחד עם הילדים.

משמורת משותפת מרחק מגורים – סיכום

לסיכום, אם יש לכם משמורת משותפת, לא כדאי לעבור דירה לאזור רחוק מבלי לתאם. בדרך כלל תצליחו למצוא פתרונות לנושא מבלי להזדקק לאישור משפטי. אך ככל ונושא זה יגיע להכרעת הערכאה המשפטית, יש סיכוי די גבוה שתהיה לכך השלכה ממשית על זמני השהות.

חשוב לציין שלהיקפי זמני השהות יש בדרך כלל גם השפעה על תשלום דמי מזונות הילדים. לכן, זה בדרך כלל אפקט הדומינו שבו צעד אחד משפיע על צעדים נגררים רבים בהמשך הדרך.

אגב, במרבית המקרים בתי הדין מגלים סלחנות יחסית למעבר מגורים במשמורת משותפת. הם בדרך כלל סלחניים לכך ביחס לגישה של בתי המשפט. אם כי, זה מאוד תלוי במכלול הנסיבות, וגם בהרכב הספציפי.

בכל הדיונים האלה הכלל המנחה את הדיינים זה אך ורק טובת הילד. לכן מומלץ להתייעץ עם טוען רבני המומחה בדיני משפחה שילווה אתכם בתהליך מול בית הדין. וזאת, בכדי לוודא שזכויותיכם לא יפגעו.

הפוסט משמורת משותפת מרחק מגורים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

המאמר הזה יעסוק בנושא של חלוקת ימים במשמורת משותפת. הנושא הזה מעסיק הורים רבים שנמצאים בהליכי הגירושין. שכן, הנושא הזה עולה ברוב מקרי הגירושין.

כאשר זוג מחליטים להיפרד ולהתגרש, לא פעם בית הדין מורה להם להמשיך לגדל יחד את הילדים בהסדר של משמורת משותפת. חשוב לדעת, שההחלטה על משמורת משותפת אינה אוטומטית ואינה וודאית כלל. היא רק אחת מבין סוגים רבים של היקפי וסוגי משמורת.

כמובן שאם ההורים מגיעים לבד להסכמה על משמורת משותפת, בית הדין ייתן תוקף לכך. זאת, כל עוד שאין מניעה אמיתית להורים להמשיך לגדל את הילדים בשיתוף, על ידי חלוקה שוויונית ומשותפת.

אמנם ישנם אנשים החושבים שמשמורת משותפת פירושה חלוקה שווה בזמן של שהות הילדים בימות השבוע. אך מה שלא כולם יודעים זה שזה לא תמיד מתחלק כך. לרוב בית הדין ירבה את זכויות האישה בילדים עד גיל 6. בנוסף, גם אם הגיעו להסדר של משמורת משותפת יכול בית הדין להורות על הילדים הקטנים להישאר יותר ימים במהלך השבוע אצל האם ולא אצל האב. כלומר, זה גם תלוי בנסיבות וגם המשמורת המשותפת לא מחייבת חלוקה שווה של הזמנים.

הסיבה היא שבית הדין נותן דגש על טובת הילד לפני שהוא מתייחס לגופו של הסכם כזה הוא אחר. בנוסף, נושא המשמורת המשותפת אינו מחייב חלוקה שווה של זמני השהות. כן כדאי לדעת, שכיום אין את המושג של משמורת משותפת.

חלוקת ימים משמורת משותפת – משפיע על המזונות?

ישנם פעמים שבהם האם תצטרך לשלם לאב דמי מזונות. זאת, על אף שהם חתמו יחד על הסכם של משמרת משותפת. וזאת במקרה שהאם משתכרת סכום גבוה מהאב ויש לה יכול פרנסה מרובה. בית הדין יחשב גם את זה. הם יכולים להורות לאם לשלם לאב חלק ממזונות הילדים גם בשעה שיש ביניהם חלוקה שווה.

משום כך מומלץ מאוד להתייעץ עם טוען רבני מומחה לענייני משפחה לפני שחותמים על הסכם של משמרת משותפת. והסיבה היא לכך שהטוען הרבני ייצג את הלקוח מול בית הדין וישמור על זכיותיו ויוודא שהלקוח יוכל למצות את כל הזכויות המגיעות לו.

לחצו כאן כדי לקרוא על תשלום מזונות במשמורת משותפת.

מרכיבי ההתחשבות לקראת הסכם של משמורת משותפת

ישנם כמה מרכיבים חשובים באופן קביעת חלוקת הימים במשמורת משותפת. כגון מרחק מקום המגורים של ההורים. כמו כן, מרחק מקום הלימודים שכאשר הורה אחד גר בסמיכות למקום הלימודים וההורה השני גר במרחק רב יותר. הדברים הללו משפיעים מאוד על הטובה של הילדים. לכן, יש לשים לב בחלוקת שהות הילדים אצל הוריהם מול ימי הלימודים שלהם.

וכמובן המרכיב החשוב ביותר הוא טובת הילד. איפה נח לו לישון ולהסתובב, ומהם שעות העבודה של ההורים שלא יפגעו בתפקודו של הילד.

חלוקת הימים המעשית

לצורך הנוחות הורים רבים מחלקים את זמני השהות של הילדים פר חודש ולא פר שבוע. כך לדוגמא, הם מסכמים ביניהם ששבועיים מתוך חודש הילד יהיה אצל אביו ושבועיים אצל אמו, או בחלוקה שוויונית של שבוע לכאן ושבוע לשם.

בדרך כלל כדאי מאוד לאפשר להורה שהילד לא אצלו בשבוע הזה, כן להגיע ולפגוש את הילד. ככל שהילד צעיר כדאי לו לראות את שני ההורים כל יום למשך תקופה לאחר הגירושין. ובמידת הצורך אפשר לרווח את הזמנים מידי כמה תקופות.

חשוב לזכור כי הילדים הם המרכיב החשוב שעליהם צריך לתת את כל תשומת הלב. לכן, גם אם הורה אחד יוותר על זמני שהיה עם הילד למען עתידו (כגון שהאב גר רחוק ממקום הלימודים או מהגן) הוא יוצא נשכר בסופו של יום. כמובן שזה תלוי בכל מקרה עם הנסיבות הספציפיות. אך לעתים רבות הוויתור בנושא מסייע לילדים.

הפוסט חלוקת ימים משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא תביעה למשמורת משותפת, ובאופן כללי על נושא משמורת הילדים.

בואו נפתח דווקא בשאלה הבסיסית: מה זה משמורת הילדים?

בזמן שבני הזוג נפרדים וישנם ילד אחד או מספר ילדים בהליך הגירושין, יקבע בית הדין או בית המשפט את מקום שהות הילד/ים לפי עיקר טובתו של הילד.

ההכרעה בנושא אמנם יכולה להיות הן בבית המשפט והן בבית הדין. אך הדין שעל פיו יכריעו הוא הדין האזרחי. כלומר גם אם ידונו בתיק בבית הדין הרבני, ההכרעה תהיה על בסיס הדין האזרחי ולא על בסיס הדין הדתי. אם כי, כמעט ואין פערים בנושא בין הדין הדתי לאזרחי. הפערים בפסיקות הן בעקבות פרשנויות אחרות בין בתי המשפט לבין בתי הדין.

אצל מרבית הזוגות, הדיינים יטו לטובת האם את משמורת הילדים. דא עקא, ישנה אפשרות לבקש מבית הדין משמורת משותפת. שמטרתה לחלק את זמני שהות הילדים בין זוג ההורים המתגרשים.

עם זאת, קביעה כזאת אינה משליכה באופן ישיר על החלטת ההורים לגבי מוסדות לימוד וכדומה. הכרעות אלו מתקבלות על ידי שני הצדדים ובהתאם לטובת הילדים. אם כי, ההכרעה על המשמורת יכולה להשליך בעקיפין גם על נושאים אלה.

תביעה למשמורת משותפת VS הסדרי ראיה

כאמור, פעמים רבות בהליך גירושין הילדים נשארים למשמורת יחידנית אצל האם (משמרת מלאה לאם). זאת, מפני שרואים בה עדיפות בשמירת הילדים.

אבל במקביל לכך, נותנים בית הדין לאב גישה לפגוש את ילדיו. להסכם הזה קוראים 'הסדרי ראיה'. אולם ככל שבית הדין או בית המשפט רואה שיש צורך במשמרת משותפת, מאפשרים הדיינים גם לאב להיות זמני שהות שווים.

תביעה למשמורת משותפת – האם ניתן לשנות פסק דין של משמורת הילדים?

התשובה היא חד משמעית כן! זאת, על אף שיש תוקף משפטי לפסק הדין הנ"ל. אך כאשר יש הסכמה של הצדדים לפתוח שוב את הדיון לטובת הילד, ידרשו שוב הדיינים לדון בהסדרי הראיה או במשמורת המשותפת למען ילדם המשותף.

במקרה הצורך בית הדין יתרשם מהילד מה טוב בשבילו. זאת, באמצעות תסקיר עו"ס שרותי הרווחה.

במקרים חריגים בהם ההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם באופן המיטיב עם הילדים, בית הדין ימנה עובדת סוציאלית. היא תהיה אפוטרופוסית על הילד. זאת, בהתאם לעקרון 'טובת הילד'.

שימו לב, במקרה של אלימות מצד אחד מההורים, מוטב שהילד יקבל משמורת יחידנית אצל ההורה השני. זה יכול להיות בגלל אלימות פיזית, מינית, רגשית או כלכלית. לשם כך זקוק בית הדין לראיות וסימוכין שאכן יש מניעה מאחד ההורים לגדל את הילד.

טוען רבני לייצוג בנושא משמורת הילדים – למענכם ולמען ילדיכם!

זכרו, שישנה השפעה רבה על חייכם בקביעת בית הדין בנושא משמורת הילדים. זה החלטה הרת גורל שתשפיע על ילדיכם, אך להכרעה בנושא יש השלכות משמעותיות גם על החיים שלכם. כך למשל, כל עוד ששני הורים גרושים מגדלים יחד את ילדיהם, זה יכול במצבים מסוימים למנוע מהם לעבור דירה עם הילד.

מעל הכול, ההכרעה על המשמורת היא מהמורכבות שבהליך הגירושין. לעתים, יהיה טוב להגיע להסדר של משמורת משותפת. אך מאידך, יש פעמים שצעד כזה יהווה צעד בעייתי מאוד שיהיה קשה לתקן לאחר מכן.

לכן, מומלץ מאוד לשכור את שירותיו של טוען רבני מומחה לדיני משפחה. הוא יסביר לכם על ההשלכות ועל היתרונות ו/או החסרונות בכל אופציה אפשרית. ובאם החלטתם להגיע להסדר בעניין משמורת משותפת מחוץ לכותלי בית הדין/משפט.

ככל וברצונכם להגיע להסכמות, חשוב לעשות זאת באופן מקצועי שיעגן את זכויותיכם וישמרו על טובת הילדים. לכן, במצבים כאלה כדאי שתפנו לטוען רבני שהוא גם מגשר בענייני גירושין, שינסח לכם הסכם גירושין מקיף ומפורט. זאת, בכדי למנוע עוגמת נפש ליום שאחרי.

הפוסט תביעה למשמורת משותפת – כיצד להשיג משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים אותי כיצד אפשר להשיג הורות משותפת והאם הסכם גירושין הוא הצעד הנכון למטרה הזו. במאמר זה אשתדל לתת מענה כללי ומקיף על הנושא. כמובן שכל מקרה הוא פרטני ומצריך התייחסות נפרדת בהתאם לתיק הפרטני, וכי כל מה שנכתב במאמר הוא באופן כללי.

מה זה הורות משותפת?

הורות משותפת זה משהו אחר מאשר משמורת משותפת. ברעיון, מדובר במצב שבו שני ההורים מקבלים החלטות על הילדים שלהם באופן מתואם. במקרים רבים זה יכלול גם חלוקה שווה ממש של זמני השהות.

היתרונות של הורות משותפת רבים. הילדים נהנים מקשר טוב עם שני הוריהם. התקשורת בין הצדדים נשארת באופן תקין. זה לכאורה המצב הכי הוגן והכי טוב. אם כי במצבים מסוימים עדיף להגיע לפתרונות אחרים שמקלים על הילדים. כך למשל, כאשר הצדדים נפרדו בהליך קשה שכלל מריבות בלתי פוסקות, אם הילדים ישהו עם שני הוריהם הם יכנסו בעל כורחם לקלחת הזו. זה יכול לגרום לנזק נפשי כבד מאוד על הילדים. לכן, במצבים כאלו בית הדין יעדיף למצוא פתרונות אחרים המועילים ומשפרים ככל הניתן את טובתו של הילד.

לחצו כאן לקריאת המאמר המקיף העוסק בנושא ההורות המשותפת.

הסכם גירושין – זה כדאי?

כאשר הצדדים עומדים בפני תהליך של גירושין, ניצבות בפניהם 2 אפשרויות מובילות. לעתים רבות הבחירה בין שניהם היא קשה. במקרים רבים השכל אומר לפעול באופן אחד, והרגש בוחר באופן טבעי לנקוט בדרך אחרת.

היתרון הקיים בהליך הגירושין במסגרת הסכם הוא רב מאוד. הצדדים לא ממשיכים לחיות יחד, כי אין ברירה אחרת. מצד שני הם עושים את זה באופן מכבד. במצב כזה, הילדים הם הנהנים העיקריים מההליך. הם נשארים בקשר טוב עם שני הוריהם ולא נכנסים למריבות וליחסים שבין שני ההורים שלהם.

גם לצדדים זה הליך קל יחסית. אמנם לעתים הרגש אומר לתבוע, כי הצד השני פעל באופן לא נכון. אך לעומת זאת, ככל ותצליחו להגיע להסכם, הרי שתוכלו למקסם את הרווחים שלכם ללא ניהול הליך מתיש יקר וסוחט מבחינה נפשית ורגשית.

לא תמיד כדאי להגיע להסכם גירושין, כי כל מקרה לגופו. אם כי, ברמה הכללית זה הליך מאוד מומלץ ככל שזה אפשרי.

אפשר להגיע להסכם גירושין במגוון רחב של דרכים. אחת הדרכים הנפוצות לכך הינה במסגרת הליך גישור, אך זה לא מחייב.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בהיבטים השונים של הליך הגישור.

הסכם גירושין הורות משותפת – סיכום

במסגרת של הורות משותפת שני ההורים מגדלים אתה ילדים. ברבים מהמקרים יקבעו הסדר זמני שהות שווים בין ההורים. הדרך הנכונה והטובה להשיג הסדר זה הינו באמצעות הסכם גירושין שבו יקבעו הסדר של הורות משותפת. אם כי ההכרעה בנושא יכולה להיות גם הכרעה משפטית ללא הסכם.

בדרך כלל להסכם יש יתרונות רבים העולים בהרבה על חסרונותיו. זאת, על אף שכמובן שכל מקרה לגופו. לכן, אם ברצונכם לבדוק מהי הדרך הטובה עבורכם להשיג הורות משותפת והאם הסכם גירושין היא הדרך היעילה בשבילכם, תוכלו לקבוע שיחת ייעוץ במסגרתה נכין את האסטרטגיה הטובה והמתאימה עבורכם.

בהצלחה!

הפוסט הסכם גירושין הורות משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הסיבות נגד משמורת משותפת.

לכאורה המשמורת המשותפת הוא הפתרון האידיאלי. כך הילדים נהנים משני הורים, כאשר הם מחלקים את הזמן שלהם בין שני ההורים. לכאורה זה הפתרון האידיאלי. ואכן, בפעמים רבות זהו הפתרון הכי טוב.

אולם, מהניסיון ניתן לומר שיש הרבה פעמים שהפתרון של משמורת משותפת הוא מוקש בעייתי.

זה לא שתמיד נהיה נגד משמורת משותפת. פעמים רבות זה הפתרון הכי טוב, אבל כל מקרה הוא לגופו ולא ניתן להקיש ממקרה אחד לרעהו.

להלן נפרט כמה מקרים שבהם עדיף יהיה להימנע מהפתרון של משמורת משותפת.

סוג ההורים

כאשר ההורים לא מתקשרים ביניהם באופן ענייני, הילדים מאוד יפגעו אם תהיה משמורת משותפת. הסיבה היא כי ההורים יתנקמו זה בזה דרך הילדים.

הם יריבו כל הזמן מי מקיים את ההסדר ומי מפר אותו. לכן לא כדאי להגיע להסדר של משמורת משותפת במצב כזה.

יתרה מזאת, בית הדין ובית המשפט לא יכריעו על הסדר של משמורת משותפת במצב שבו ההורים מתנהלים באופן שלא מאפשר את ההסדר. אולם כמובן שיהיה צורך לנמק מבחינה משפטית את ההתנגדות להגעה להסדר של משמורת משותפת.

מקרים נוספים שבהם בית המשפט ובית הדין יהיו נגד משמורת משותפת זה כאשר אחד ההורים אינו כשיר לגדל את הילדים. זה יכול להיות בעקבות שלל סיבות כמו התנהגות אלימה, לצד סיבות נוספות.

משמורת משותפת – לא הליך אוטומטי

הורים רבים חושבים שההסדר של משמורת משותפת הוא הליך אוטומטי. האמת היא שזה רחוק מאוד מכך. פעמים רבות מגיעים להסדרים אחרים. אגב, גם כאשר שני ההורים הם אנשים טובים, יהיו פעמים שטובת הילדים מחייבת הגעה להסדר אחר. כך למשל, כאשר ההורים גרים במרחק רב האחד מהשני. במצב זה הילדים ייפגעו מההסדר של משמורת משותפת, ולכן יקבעו הסדר אחר.

נגד משמורת משותפת – סיכום

לסיכום ניתן לומר שההסדר של משמורת משותפת יכול להיות ההסדר הטוב ביותר. אבל יהיו פעמים שבהם ההסדר יפגע מאוד בילדים.

הן בתי הדין הרבניים והן בתי המשפט יכריעו בנוגע לילדים בהתאם לטובת הילדים. לכן יהיו פעמים שבהם הם יובילו הסדר של משמורת משותפת, אבל יהיו פעמים שבהם הם יהיו נגד משמורת משותפת. במצב כזה יגיעו לפתרון אחר שיועיל לילדים.

בכדי להגיע לתוצאה הטובה לטובת הילדים, יש לפנות לטוען רבני מקצועי שיידע להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורכם, ובעיקר בשביל הילדים שלכם.

הפוסט נגד משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יענה על השאלה מה זה הורות משותפת. נסביר את המושגים סביב נושא ההורות והמשמורת על הילדים.

דומיננטיות ההורים

ככלל במצב שבו בני הזוג נשואים, שניהם מאוד מאוד דומיננטיים בחיי הילדים שלהם. זה טבעי שלעתים הורה אחד מרגיש יותר בולט ודומיננטי עם ילדיו, אבל בגדול שני ההורים שווים מבחינת הילדים.

כאשר בני הזוג מתגרשים, יש שינוי מאוד גדול בסיטואציה, וזה כמובן משפיע גם על הילדים.

לפתע ההורות של כל אחד מההורים אינה משהו שקורה באופן אוטומטי. פתאום יש על כך דיונים רבים סביב נושא ההורות של כל אחד מההורים. זה כבר לא טבעי ומובן מאליו.

יחד עם זאת ניתן לומר שנשמרת לכל אחד מההורים הזכות הבסיסית להורות.

בנושא הזה יש להפריד בין עצם ההורות לבין הסדרי משמורת כאלו ואחרים.

לעתים רבות מגיעים להסדר משמורת שנותן עדיפות לאחד ההורים מבחינת זמני השהות. ההחלטה הזו קורית בגלל שבית הדין מגיע למסקנה ולפיה טובת הילדים מחייבת הגעה להסדר מסוג זה.

אולם גם במצבים אלה כל אחד מההורים נשאר דומיננטי מאוד. הוא שותף מלא בהחלטות הנוגעות לילדים.

להלן נציג דוגמא אחת (מני רבות) העוסקות הנושא הסמכות ההורית.

חילוקי דעות בין ההורים

בשלהי גלי הקורונה שפקדו את העולם כולו, היה את חיסוני הקורונה. החיסונים הללו הביאו לדעיכה מאוד משמעותית של נגיף הקורונה, אולם החיסון היה ניסיוני וחדש. האפשרות לנטילת חיסון כנגד נגיף הקורונה עוררה מצד אחד שמחה רבה. סוף סוף נראה האור בקצה המנהרה ויש סיכוי לגמור עם הנגיף ששיתק את העולם כולו. אולם מצד שני החיסונים עוררו גם חשש בקרב לא מעט אנשים. אנשים אלה חששו מנטילת החיסונים, מכיוון שאלה חיסונים חדשים יחסית. לא בדקו את החיסונים הללו לאורך שנים, אלא פיתחו אותם בהליך מהיר יחסית. זה נבע כמובן מהצורך הבהול להשיג חיסון שימגר את הקורונה, אולם זה עורר חשש בקרב לא מעט אנשים.

היו זוג שהיו בהליכי גירושין והיו להם ילדים קטינים. ההורים ראו את החיסונים באופן שונה מאוד. בעוד אחד ההורים רצה לחסן את הילד שלו מכיוון שהוא ראה בכך צורך ומעשה חשוב שיש בו כדי להציל חיים, ההורה השני ראה בנטילת החיסון באותו שלב כצעד שעלול לפגוע בבריאות של הילד. לכן הורה אחד מאוד תמך ודרש שהקטין יקבל את החיסון נגד הקורונה. ואילו ההורה השני התנגד לכך באופן חד משמעי.

הנושא הזה הגיע לפתחו של בית הדין שהכריע בנושא.

מבלי להתייחס לגוף הנימוקים סביב ההחלטה של בית הדין, עצם הדיון בנושא הזה ממחיש את המושג של הורות משותפת.

גם אם יש הורה שנחשב למשמורן יחיד, והוא נמצא עם הילד ברוב הגדול של הזמן, זה לא הופך את דעתו לבלעדית. גם להורה השני יש זכות ממשית להביע את דעתו. כך למשל להביע את רצונו או את התנגדותו בנוגע לכך שהילד יקבל את החיסון נגד הקורונה.

מה זה הורות משותפת – סיכום

לסיכום ניתן לומר שעל אף שקובעים הסדר של משמורן יחיד, זה לא סותר את ההורות המשותפת. גם ההורה שאינו המשמורן, הוא שותף באופן מלא ופעיל בגידול הילדים.

הפוסט מה זה הורות משותפת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא משמורת משותפת ללא הסכמת האם. נענה על השאלה האם הדבר אפשרי בכלל. או שצריך את הסכמת האם בשביל הסדר של משמורת משותפת.

משמורת משותפת – מה זה?

משמורת משותפת זה הסדר שקובע שהילדים יהיו אצל שני ההורים. קובעים את הימים שבהם הילדים יהיו אצל כל אחד מההורים. ההסדר הזה לא קורה באופן אוטומטי, אבל הוא מאוד נפוץ וקיים במקרים רבים מאוד.

את ההסדר של המשמורת קובעים לאחר שבודקים מהי טובת הילד. עושים זאת באמצעות תסקיר שרותי הרווחה. הם מתרשמים מההתנהלות של כל אחד מההורים כלפי הילדים. הם גם בודקים את הקשר הקיים בין שני ההורים. ככל ששני ההורים הם הורים טובים, וככל שהקשר שבין ההורים הוא סביר, כך הסיכויים להגיע להסדר של משמורת משותפת עולים בצורה רבה מאוד.

בשביל להגיע להסדר של משמורת משותפת, לא צריך שהקשר בין ההורים יהיה ממש טוב. הרעיון הוא רק שההורים יתנהלו בצורה עניינית ויחשבו מהי טובת הילד ושלא יתנהלו רק מרצון לנקום בבן/בת הזוג.

לכן הדבר הכי חשוב שבודקים לפני הגעה להסדר של משמורת זה מהי טובת הילד.

משמורת משותפת ללא הסכמת האם – אפשרי?

כאשר באים להחליט על משמורת משותפת, רוצים להתרשם מההתנהלות של הצדדים ומטובת הילד. ישמעו את עמדת הצדדים וינסו להתחשב בעמדות הללו ככל והן יציגו את הטענות בצורה המקצועית עם הנימוקים הרלוונטיים והמקצועיים.

מצד שני ההורים לא יכולים לעכב את ההסדר של המשמורת סתם כך. הם לא יכולים לעכב רק מרצון אישי או מרצון לנקום או לסחוט את הבן/בת זוג.

לכן כאשר באים להתנגד להסדר של משמורת משותפת, צריך לנמק את זה באמצעות טענות מאוד מקצועיות וממוקדות שיפריכו את האפשרות הזו. זה מורכב מאוד ותלוי גם בהרכב שמחליט בעניין.

ככלל לא צריך את הסכמת הצדדים בשביל להגיע למשמורת משותפת, אבל בהחלט ניתן לומר שכל צד יכול לעכב את ההגעה למשמורת משותפת אם הנסיבות מצדיקות את זה ואם הוא מגיע עם ייצוג מקצועי ומנוסה.

לשם כך יש להגיע עם ייצוג של טוען רבני מקצועי שיידע למקסם את ההצלחות שלכם בתיק, לטובתכם ולטובת הילדים שלכם.

סיכום

לא צריך את הסכמת הצדדים בכדי להגיע להסדר של משמורת משותפת. אולם כל אחד מההורים יכול להביע את דעתו בנוגע להסדר המשמורת. ככל והוא יגיע עם ייצוג יותר מקצועי, כך הסיכויים להגיע להסדר משמורת שהוא רוצה, גבוה בצורה משמעותית מאוד.

הפוסט משמורת משותפת ללא הסכמת האם הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק בקשר שבין משמורת משותפת לבין נושא החובה לשלם מזונות. נבדוק עד כמה יש השפעה בין היקף המשמורת לבין גובה שיעור המזונות. נבחן מה יהיה גובה המזונות במצב של משמורת משותפת. והאם יש הבדלים בנושא הזה בין הגישה של בית משפט לבין הגישה של בית הדין.

הקדמה

גם על פי ההלכה וגם על פי החוק יש חובה על כל הורה לפרנס את הילדים. בנושא הבסיסי הזה אין הבדל בין החוק להלכה. זה נועד למטרה סוציאלית בכדי לדאוג לקטינים שאינם יכולים לדאוג לעצמם. אם כי חשוב לדעת שבגדרי החובה למזונות יש הבדלים רבים מאוד בין החוק לבין ההלכה.

משמורת משותפת ומזונות

בנושא המשמעותי הזה יש הבדלים מאוד מרכזיים בין בית המשפט לבין בית הדין. הגישות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני נובעות מההבדלים בין ההלכה לבין החוק, וכן מנקודות נוספות.

מזונות במשמורת משותפת – ההלכה

על פי ההלכה החובה לפרנס את הילדים הינה של האבא. אמנם במצבים מסוימים יש חובה גם על האמא לפרנס את הילדים. לדוגמא כאשר האמא היא עשירה, והאבא הוא עני. אולם עיקר החובה לפרנס את הילדים היא על האבא.

לכן יש פחות רלוונטיות לסוג והיקף המשמורת של כל אחד מההורים. החובה לפרנס את הילדים היא של האבא ללא כל קשר לפרטים האחרים העוסקים בהסדרי המשמורת השונים.

אמנם יש הבדל מסוים בין סוגי המשמורת שבא לידי ביטוי גם בקביעת שיעור גובה המזונות. ככל שהילדים נמצאים יותר אצל האבא, כך הסכום שנדרש לשלם למזונות נמוך יותר. זה נובע מהעובדה שהילדים נמצאים פחות אצל האמא, ולכן עולה לאמא פחות כסף להחזיק את הילדים. לכן להסדר המשמורת יש השפעה מסוימת גם על גובה המזונות. אולם זה לא באופן גורף ורחב.

תשלום מזונות במשמורת משותפת – החוק

החוק בעניין המזונות אחר מאוד מההלכה. ההבדל בגישות מתחיל עוד מהבסיס של החובה לפרנס את הילדים. על פי החוק החובה לפרנס את הילדים היא על שני ההורים. כלומר אין חיוב על אחד ההורים יותר מאשר על ההורה השני. לכן הגישה מלכתחילה היא אחרת לגמרי מאשר הגישה ההלכתית.

כאשר יש משמורת משותפת, יוצא שכל אחד משלם לילדים את ההוצאות שצריך בזמן שהילדים אצלו. כלומר אין טעם לחייב את אחד ההורים לשלם מזונות, כי בכל מקרה החובה לשלם מזונות היא על שני ההורים, ושני ההורים נושאים בנטל שווה כי המשמורת היא שווה. לכן במקרים רבים בתי המשפט יאמצו את הגישה הזו ולא יחייבו כלל לשלם מזונות במצב כזה של משמורת משותפת. אמנם יש לדעת שישנן הוצאות חריגות שאותם שני ההורים יצטרכו לשלם באופן שווה.

סיכום

בנושא ההשלכות של המשמורת על גובה המזונות יש הבדלים רבים בין הערכאות השונות. הפערים בין הגישות הללו יכולות להגיע לסכומים גבוהים מאוד של כסף. בנוסף, ישנם הבדלים נוספים בעניין תשלום המזונות בין הגישה של בתי המשפט לבין הגישה של בתי הדין. לכן כדאי מאוד לפנות לטוען רבני מקצועי על מנת שילווה אתכם באופן המקצועי והיעיל ביותר.

הפוסט משמורת משותפת – מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא משמורת משותפת על כלל ההשלכות שלו.

ראשית, נעסוק השאלה היכן ידונו בנושא הזה? האם בבית המשפט לענייני משפחה או שמא בבית הדין הרבני?

הערכאה הרלוונטית

בנושא המשמורת יש מרוץ סמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. המשמעות היא שאפשר לדון בנושא המשמורת גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני.

לקריאת המאמר העוסק במירוץ הסמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין, לחצו כאן.

משמורת משותפת – ההסדר הכי טוב?

רבים חושבים שהסדר של משמורת משותפת הוא ההסדר הכי טוב ונכון לטובת הילדים. אכן, במצבים רבים זוהי האמת. כשמבצעים חלוקה של ימים, הילדים יכולים להיות גם עם האבא וגם עם האמא. יש לכך חשיבות רבה במקרים רבים. אולם לא תמיד זה דבר מועיל. לפעמים אחד ההורים מתנכל לילדים ולא יודע לטפל בהם בצורה טובה. במצב זה יהיה זה עוול להשאיר את הילדים אצלו ללא השגחה משך חצי מהימים.

מקרה נוסף בו לא בהכרח כדאי לשאוף לחלק את זמני השהות בשוויוניות, זה במצב בו אחד ההורים מסית את הילדים כנגד ההורה האחר. מדובר במקרים רבים ומצערים, וזה יכול להגיע אף לכדי ניכור הורי. במצב זה, ההורה מנצל את העובדה שבימים רבים הילדים אצלו, אבל הוא מנצל זאת בכדי להסית באותם ימים כנגד ההורה האחר. זוהי התנהלות שעלולה לפגוע בטובת הילדים ועלולה לפצוע את נפשם הרכה.

לכן, אין הגדרה חד משמעית מהי טובת הילדים בנושא המשמורת ובכל מקרה יש לדון לגופם של דברים.

לקריאת המאמר העונה על השאלה באלו קריטריונים עליכם לעמוד בכדי להשיג משמורת משותפת, לחצו כאן.

משמורת משותפת – הסיכויים

לאחר שהבהרנו שבהסדר זה יש יתרונות וחסרונות, נעבור לבחינת הסיכויים. עד כמה יש סיכוי להגיע להסדר של משמורת משותפת? או שבכלל זהו הליך כמעט אוטומטי?

התשובה היא שהעניין מורכב ותלוי במספר היבטים. ראשית יש להבין שזה לא מובן מאליו שההסדר יהיה של חלוקת ימים שוויונית בין שני ההורים.

על מנת להשיג הסדר זה, יש לעמוד במספר פרמטרים מרכזיים. לאחר מכן הסיכויים להשיג הסדר כזה עולים בצורה ניכרת. אם כי יש לוודא שהעניין נעשה במקצועיות וביעילות משפטית. נתקלתי לא פעם בהורים טובים שקיבלו זמני שהות מאוד מצומצמים בגלל שלא היה להם ייצוג משפטי נאות. לאחר שהם באו למשרדי והנחיתי אותם על אסטרטגיה מתאימה וליוויתי אותם לאורך הדרך, הם קיבלו משמורת משותפת עם זמני שהות הנוטים לטובתם באופן מובהק.

סיכום

נושא הסדר המשמורת הוא מהנושאים החשובים בהליך הגירושין. לכן יש לפנות לטוען רבני מקצועי שילווה אתכם בהליך זה בכדי למקסם את הצלחתכם.

הפוסט משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נענה על השאלה הכה חשובה: "מה זה משמורת משותפת"?

אנשים רבים חושבים שמשמורת משותפת זה הליך שקורה אוטומטי. בית הדין רק מאשר את ההסדר הזה באופן אוטומטי.

האמת היא שונה לחלוטין. במאמר זה נעשה סדר בדברים.

תחילה נסביר את עצם המושג. אח"כ נענה על השאלה כיצד משיגים את ההסדר הזה, ומה צריך לעשות כדי להגיע לתוצאה הזו.

מהי משמורת משותפת? הילדים – להיכן?

כאשר הורים מתגרשים, עולה השאלה היכן יהיו הילדים. יש לכך מספר פתרונות אפשריים. הילדים יכולים להיות אצל האמא כל הזמן. אגב, המקרה הזה דומיננטי (אם כי היום הוא כבר פחות נפוץ) אצל ילדים מתחת לגיל 6.

לקריאת המאמר אודות הסדר משמורת של ילדים מתחת לגיל 6, לחצו כאן.

בנוסף, אפשר לקבוע שהילדים יהיו אצל האבא כל הזמן.

עצם העובדה שהילדים יגדלו רק אצל הורה אחד, זה לא אומר שאין להורה השני מעמד מבחינת הילדים.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העונה על השאלה איזה מעמד יש להורה שאינו משמורן על הילד?

בנוסף, אפשר לקבוע שהילדים יגדלו אצל שני ההורים יחד. המושג הזה נקרא גם משמורת משותפת.

ניתן לקבוע שיחלקו את הימים בצורה שבה הילד יהיה יום אחד אצל האבא, ואילו ביום למחרת אצל האמא. אפשר גם להגיע להסדר אחר. לדוגמא שהילד יהיה בשבוע אחד אצל האבא ובשבוע אחר אצל האמא. אם כי ברוב הפעמים יחלקו את הזמן בימים בודדים של יום פה ויום פה, או יומיים פה ויומיים פה.

לחצו כאן כדי לקרוא על האפשרויות המעשיות לחלוקת הימים.

משמורת – מי קובע?

על מנת לקבוע הסדר של משמורת משותפת, צריך לבקש את זה. גם בית המשפט וגם בית הדין יכולים להחליט על הסדר כזה.

ההחלטה בנושא תהיה בדרך כלל לאחר גיבוש של המלצות תסקיר שרותי הרווחה.

האם ניתן להפוך את ההחלטה?

במקרים רבים קיבלו החלטה על משמורת משותפת. אולם במהלך הזמן ולאור שינויים מסוימים, יש רצון מהצד השני לשנות את ההחלטה ולהתחיל בהסדר אחר לילדים.

במצב כזה ניתן לבקש לשנות את הסדר המשמורת. צריך להסביר מדוע המצב השתנה, ומדוע כרגע הסדר המשמורת צריך להיות שונה.

משמורת משותפת – איך משיגים את זה?

כדי להגיע למצב שבו תקבלו הסדר של משמורת המתאימה לילדיכם, יש לפנות לטוען רבני. הוא בקיא מאוד בנושאים השונים בהליכי הגירושין, ויידע לנצח גם בתיק שלכם.

אם אתם רוצים להיות רגועים שאתם עושים את המיטב על מנת שהילדים שלכם יזכו להסדר המשמורת הטוב ביותר, אתם מוזמנים לפנות למשרדינו, ואנו נעשה את המירב כדי למצות את הזכויות שלכם.

הפוסט מה זה משמורת משותפת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הורות משותפת במצב של גירושין.

בעבר השתמשו בביטוי של "משמורת". כך לדוגמא הביטוי המוכר של "משמורת משותפת". כיום הביטוי הוא "אחריות הורית". כמו לדוגמא "אחריות הורית משותפת".

כך או כך, מהי המשמעות של המשמורת ומהי המשמעות של הורות משותפת? האם יש הבדל כלשהו בין 2 המושגים הללו?

2 המושגים הללו אמנם נשמעים באוזן לא מקצועית כצורת ניסוח שונה לביטוי שזהה לחלוטין. אולם האמת היא שאלה 2 מושגים שונים בתכלית.

משמורת

משמורת זה הסדר של קביעת זמנים בהם ילד נמצא אצל כל אחד מההורים. קובעים את הזמנים הללו בצורות שונות. כך לדוגמא במשמורת משותפת יחלקו את הימים בצורה די שוויונית בין שני ההורים.

לא תמיד יקבעו הסדר של משמורת משותפת. לעיתים יגיעו להסדרים אחרים כמו הסדר של משמורן יחיד.

לחצו כאן כדי לקרוא על התנאים ההכרחיים על מנת שהערכאה המשפטית תקבל הכרעה על משמורת משותפת.

אחריות הורית

אחריות הורית זהו מושג רחב בהרבה. המשמעות של אחריות הורית זה שההורה אחראי על הילדים. יש לו סמכות לכוון ולעצב את עתידם. כך לדוגמא הוא זכאי לקבוע באיזה זרם חינוך ילדיו יגדלו ויתחנכו. אמנם במקרים שבהם יש סתירה בין רצון האבא לרצון האמא, תהיה הכרעה משפטית בעניין. אולם לדעות של 2 ההורים יש משקל רב בעיצוב דמותו של הילד שלהם.

הורות משותפת גירושין

המצב של גירושין לא תמיד יקבעו על משמורת משותפת. הסיבה היא משום שכשקובעים את הסדר המשמורת, קובעים את זה על בסיס השיקול של טובת הילד. הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני יחליט על הסדר המשמורת בהתאם למה שהוא רואה כטובת הילד. במקרים רבים הערכאה המשפטית יכולה להתרשם שטובת הילד זה הסדר של משמורן יחיד. המשמעות היא שהילד יהיה כמעט כל הזמן אצל אחד ההורים בלבד.

גם במצב שבו קבעו הסדר של משמורן יחיד, אין זה אומר שההורה השני לא רלוונטי. הסיבה לכך הינה משום שלשני ההורים יש אחריות הורית על הילדים שלהם.

סיכום

ההסדרים השונים על הילדים להורים שנמצאים בהליכי גירושין הינם רבים. לעיתים יקבעו על משמורת משותפת, אבל לא בהכרח. גם במצב שבו קבעו הסדר אחר, האחריות ההורית עודנה קיימת והיא מוטלת על שני ההורים גם יחד.

הפוסט הורות משותפת גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא החובה לשלם דמי מדור במשמורת משותפת. נקדים תחילה על המושג "דמי מדור".

דמי מדור – מה זה?

הן על פי ההלכה והן על פי החוק על ההורים לדאוג לפרנס את הילדים הקטנים שלהם. אמנם יש חילוקי דעות בין ההלכה לחוק בנוגע לשאלה מי צריך לשלם וכמה כסף. אולם ברור שההורים חייבים לפרנס את ילדיהם הקטנים עד לגיל מסוים.

ההגדרה של פרנסת הילדים מכילה פרטים רבים. זה יכול להיות לשלם עבור הקניות הבסיסיות בסופר. זה גם יכול להיות הוצאות חינוך שונות. זה גם יכול להיות הוצאות של נסיעות. וכמובן שזה יכול להיות גם הוצאות חריגות ולא קבועות. כך לדוגמא הוצאות על טיפולים רפואיים ועוד.

חלק מרכזי מחובת הפרנסה היא לדאוג לילדים לדירה, לקורת גג. זהו צורך מינימאלי לקיום חיים סבירים. ההורים צריכים לשלם בשביל המדור. דבר זה נקרא "דמי מדור".

מדור – איזה?

על פי הפסיקה ההורים אמנם אכן חייבים לשלם את דמי המדור, אולם נקבע שדמי המדור הינם בסכום המינמאלי ביותר עבור מדור סביר. כך לדוגמא נקבע בפסה"ד בתיק מס' 1336937/2. ההכרעה בנושא הייתה בבית הדין הרבני הגדול בהרכב כ' הדיינים הרב איגרא, הרב שפירא והרב עמוס. זהו פס"ד עדכני שניתן בתקופה זו ממש.

דמי מדור- מה הם כוללים?

חשוב להדגיש שדמי מדור זה לא רק הסכום שהדירה עולה. זה כולל גם התחזוקה של הדירה. כך לדוגמא זה כולל גם את תשלומי הארנונה ועוד.

דמי מדור במשמורת משותפת – כיצד?

מחשבים את אופן החלוקה של דמי המדור בצורה הזו. כאשר יש לצדדים ילד אחד, האבא צריך לשלם שליש מעלויות המדור. לעומת זאת כאשר יש לצדדים 2 ילדים, עליו לשלם סכום של 40% מכלל עלויות המדור. כאשר יש לצדדים 3 ילדים ומעלה, הרי שהאבא צריך לשלם חצי מעלויות המדור.

כך מחלקים את עלויות המדור בין ההורים. העובדה שהילדים נמצאים בהסדר משמורת כזה או אחר, משפיעה בהחלט על הצורה שבה יחלקו את דמי המדור. כך לדוגמא ככל שהילדים יהיו יותר אצל האמא, כך עליה לקבל דמי מדור גבוהים יותר מאשר אם הילדים נמצאים רק אצל האבא. הדבר דומה במידה מסוימת לדמי המזונות שגם בהם יש קשר בין הסדר המשמורת לבין שיעור דמי המזונות.

דמי מדור – תמיד?

לא תמיד צריך לשלם את דמי המדור. כך לדוגמא אם לאישה לא עולה כסף לגור בבית. במצב זה אין כל הצדקה שהיא תקבל כסף עבור עלויות שלא קיימים כלל. אולם בכל מקרה שבו לאישה יש עלויות בגלל הצורך של הילדים בבית, יחייבו את הבעל בתשלום דמי המדור.

הפוסט דמי מדור במשמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נענה על השאלה שמבלבלת הורים רבים שנמצאים בהליכי הגירושין: "מה ההבדל בין משמורת משותפת להסדרי ראיה"?

נסביר מה זו משמורת משותפת. כמו כן נסביר מה זה הסדרי ראיה. לאחר מכן נחדד את ההבדל בין משמורת משותפת להסדרי ראיה.

משמורת משותפת

משמורת משותפת זהו הסדר ולפיו הילדים מחלקים את זמנם בין הורים. בדרך כלל ילדים להורים שנפרדו יהיו בחלק מהזמן אצל האבא, ובחלק מהזמן אצל האמא. ההסדר של משמורת משותפת הוא אמנם לא קבוע. יש פעמים שבהם לא יקבעו הסדר זה של משמורת משותפת. אולם זהו ההסדר הנפוץ פעמים רבות.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על משמורת משותפת.

לחצו כאן כדי לקרוא את התנאים הנדרשים לשם הכרעה על הסדר משמורת משותפת.

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה זה אומר קביעה של זמנים שבהם הילדים יראו את ההורים. קובעים לו"ז מפורט ממתי ועד מתי הילדים יהיו אצל כל אחד מההורים. לעיתים הסדרי הראיה יהיו רחבים יותר ויכללו שעות רבות, ולעיתים יכללו שעות מעטות. אולם המשמעות של הסדר ראיה זה כל טווח הזמן של הילדים אצל כל אחד מההורים.

ניתן לשנות את מסגרות הזמן. ניתן לבקש להרחיב את זמני השהות או לשנות מבחינת ימים ושעות. אולם הדרך לשנות זאת צריכה לעבור בערכאה משפטית שצריכה להכריע אם לקבל את הבקשה לשנות את זמני השהות או לדחות את הבקשה.

חשוב מאוד לא לנסות לקבע עובדות בשטח. לא לפעול בניגוד להחלטת בית המשפט או בית הדין בנושא הזה. הערכאות יראו בחומרה רבה מי שמפר את ההחלטה על הסדר הראיה וזמני השהות. על אחת כמה וכמה אם לא מדובר בהפרה חד פעמית, אלא בהפרה שחוזרת על עצמה. להפרה מסוג זה יכולות להיות השלכות רבות שיכולות לפגוע משמעותית בהורה שהפר את הסדרי הראיה. זה יכול להיות באמצעות הטלת קנסות ואף באמצעות שינוי בסכום המזונות.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על המשמעות של הסדרי ראיה.

מה ההבדל בין משמורת משותפת הסדרי ראיה?

לאחר שהבהרנו את המושגים החשובים הללו, נענה לשאלה עמה פתחנו את המאמר הנוכחי. הרי שכעת ברור שהסדרי ראיה זה פרט מתוך קביעת המשמורת. ראשית יש להכריע אם תהיה משמורת משותפת או שיכריעו על הסדר אחר. לאחר מכן יש להכריע על הסדר ראיה עם לוחות זמנים מלאים מתי הילדים יהיו אצל כל אחד מההורים.

נושא קביעת הסדרי ראיה ובכלל נושא הילדים בגירושין הוא נושא מאוד מרכזי וחשוב. אם אכפת לכם מילדיכם ואתם מעוניינים לסייע להם, חשוב שתפנו לאיש מקצוע שיידע לסייע להם ולכם. בנושא קביעת המשמורת הטוען הרבני הוא איש המקצוע שבקיא בנושא ויכול לעזור לכם להגיע להסדיר שייטיב עם ילדיכם ואיתכם. לכן חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי שייצג אתכם נאמנה.

הפוסט מה ההבדל בין משמורת משותפת הסדרי ראיה? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הסדרי ראיה משמורת משותפת. השאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות היא: "מה המשמעות של הסדרי ראיה?"

הסדרי ראיה משמורת משותפת – מה קובעים?

כשקובעים את ההסדר של משמורת משותפת, קובעים על כל התהליך. מפרטים בפירוט מדויק ככל הניתן של הזמנים. כלומר קובעים איך מחלקים את הימים בימי חול.

כמו כן קובעים היכן ישהו הילדים בשבתות ובחגים. בדרך כלל הילדים ישהו לסירוגין אצל כל אחד מההורים בכל שבת שניה.

בנוסף הם יהיו בחגים אצל אחד ההורים אף אם ביום זה הם היו אמורים להיות אצל ההורה האחר. כלומר החגים גוברים על ימי חול.

בנוסף בדרך כלל תהיה קביעה על החלפה בין החגים. כך לדוגמא אם בשנה אחת הילדים יהיו בחג השבועות אצל האבא, בשנה שלאחר מכן הם יהיו אצל האמא.

משמורת משותפת הסדרי ראייה – ניתן לשנות?

כאשר ביתה משפט או בית הדין קובע איך יחלקו את הזמנים במשמורת משותפת, עושים מאמץ כדי להגיע לתוצאה הכי טובה. נותנים דגש עיקרי על טובת הילדים.

יחד עם זאת לא פעם הנסיבות מאלצות לשנות את לוחות הזמנים. לכן ניתן להגיש בקשה לשינוי של זמני השהות. בית המשפט או בית הדין ידון בנושא, ויקבל את הכרעתו לאחר שמיעת כל הצדדים ולאחר שיבדוק מהי טובת הילדים.

משמורת – עמידה בזמני השהות שנקבעו

חשוב מאוד לעמוד בזמני השהות כפי שהחליטו. המשמעות של הפרת זמני השהות יכולה להיות מרחיקת לכת. אפשר לקבוע קנסות ואף שינוי בתשלום המזונות עבור הילדים.

בתי המשפט ובתי הדין רואים בחומרה רבה כל שינוי בזמני השהות בניגוד להחלטה. במיוחד אם אחד הצדדים מפר מספר פעמים את זמני השהות.

לכן אם הנסיבות גורמות לשינוי בזמני השהות, חשוב מאוד שזה יעבור בהליך מסודר בבית המשפט או בבית הדין.

נושא משמורת הילדים הוא אחד הנושאים הכי משמעותיים בהליך הגירושין. כל צעד יכול להשפיע על כל כך הרבה דברים שרק איש מקצוע שזה תחום עיסוקו יידע לאבחן. לכן חשוב מאוד לפנות לטוען רבני מקצועי לפני שפועלים בנושא משמורת הילדים. גם אם מדובר בבקשה שנראית פשוטה כמו שינוי זמני השהות, חשוב שטוען רבני יעשה את העבודה כי יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על כל פעולה שכזו.

הפוסט הסדרי ראיה משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אנשים רבים חושבים שעל פי החוק ההסדר בהליכי גירושין יהיה תמיד משמורת משותפת. כלומר בכל המקרים (למעט חריגים וקיצוניים) יחליטו על משמורת משותפת.

המחשבה הזו הינה טעות קריטית. היא נובעת מחצאי אמת. יש אכן סטיגמה ולפיה משמורת משותפת זה תהליך שקורה אוטומטית. אולם זה רחוק מלהיות מדויק.

כדי שיחליטו על משמורת משותפת צריכים לקיים מספר תנאים. ללא תנאים אלה, סביר להניח שלא תהיה משמורת משותפת. התנאים הם בסיסיים, אבל חשובים מאוד שכן אם לא כל התנאים מתקיימים, הסיכוי למשמורת משותפת פשוט כמעט ואינו קיים.

כך לדוגמא על שני ההורים להיות כשירים לגדל את הילדים. הן בתי המשפט והן בתי הדין הרבניים יכריעו בנושא הילדים על פי מה שהם רואים כטובת הילדים. לכן בנושא הזה יש להם טווח שיקול דעת רחב מאוד.

לקריאת התנאים המלאים לקיום הסדר של משמורת משותפת, על מנת לדעת עד כמה יש לכם סיכוי לקבל הסדר של משמורת משותפת, לחצו כאן.

משמורת לילדים קטנים

לפי החוק היבש ילדים עד גיל שש יהיו אצל האמא. כך קובע החוק בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (בסעיפים 24 ו 25 לחוק):

"היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אויינו, הותרו או הופקעו… רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין… מי מהם יחזיק בקטין… הסכם כזה טעון את אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין…

לא באו ההורים לידי הסכם… רשאי בית המשפט לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת"

כלומר מפה נולד המושג של "חזקת הגיל הרך" הקובע שילדים עד גיל 6 יהיו אצל האמא. חזקת הגיל הרך הייתה קיימת שנים רבות. למעשה החוק לא השתנה, וחזקת הגיל הרך עודנה קיימת בחוק. אולם היא קיימת לרוב "על הנייר" בלבד.

מאז שינו לחלוטין את הפסיקה. כיום ברוב המקרים יקבעו הסדר של משמורת משותפת.

בשנת 2005 הקימה ציפי לבני (שכיהנה באותה תקופה כשרת המשפטים) את ועדת שניט (שבראשה עמד אז פרופ' דן שניט וכללה חברים רבים מהתחום המשפטי והפסיכולוגי) לבחינת חזקת הגיל הרך.

המלצות ועדת שניט היו בין היתר לבטל כליל את חזקת הגיל הרך. כך לדוגמא כתוב בהמלצות ועדת שניט:

"על פי עקרון העל של טובת הילד, כמפורט בדוח הביניים, החלטת בית המשפט בעניין חלוקת האחריות ההורית צריכה להיבחן לגבי כל ילד בצורה פרטנית ולא על פי איזושהי חזקה כללית. לכן כאשר ההורים מתקשים להגיע לכלל הסכמה ביניהם על אופן מימוש אחריותם או שאינם מקיימים את ההסכמות שהגיעו אליהן, הם או ילדם, יוכלו לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש אחריותם ההורית על ידם יחד ולחוד"

לכן כיום הקביעה תהיה בדרך כלל על משמורת משותפת. אם כי גם כיום יש מצבים רבים בהם יקבעו הסדר שונה עבור הילדים.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על משמורת משותפת בפסיקה העדכנית.

הפוסט חוק משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הנוכחי נעסוק בנושא הורות משותפת וננסה לנתח האם הורות משותפת שווה לטובת הילד וזהו הפתרון הכי יעיל לילד.

המשמעות של הורות משותפת היא שהילד גדל בחלק מהזמן אצל האבא ובחלק מהימים אצל האמא. כלומר מחלקים את הזמן בין שני ההורים.

לכאורה זהו הפתרון האידיאלי. זה נראה כמו הפתרון הכי טוב לילדים. אולם בהחלט ניתן לומר שלפתרון זה קיימים חסרונות בולטים ומשמעותיים ביותר.

לחצו כאן כדי להבין יותר לעומק את החסרונות הגלומים בהחלטה על הורות משותפת.

לצד החסרונות הקיימים בפתרון של ההורות המשותפת, יש לפתרון זה גם יתרונות רבים. להלן נסקור חלק מהיתרונות בהורות משותפת.

הקשר עם שני ההורים

אם שני ההורים הינם אנשים טובים ונורמטיביים, אז ברוב הפעמים הורות משותפת הוא הפתרון הנכון והשווה לטובת הילד.

ברוב המכריע של המקרים, ילדים להורים שהתגרשו לא רוצים שההורים יחיו בנפרד. רובם מביעים תקווה שההורים ישובו לחיות יחד. הם אוהבים את שני ההורים. רוצים בקשר עם שניהם. קשה להם עם המצב הזה. הם מרגישים שהם אוהבים את האבא. ומצד שני הם אוהבים וקשורים לאמא. מצב זה מביא לכך שהם נקרעים בין אהבתם העזה לאבא לכמיהתם הנכספת לאמא. זהו קושי רב ובלתי סבל בשביל הילדים. הקושי הזה יכול להביא לפגיעה קשה מאוד בילדים.

לכן הסדר שבו הילדים יהיו גם אצל האבא וגם אצל האמא, יכול להיות פתרון מסוים. אמנם זהו פתרון חלקי שלא פותר את הבעיות לחלוטין. אולם גם פתרון חלקי יכול להיות מועיל במצבים אלה.

ההקלה להורים

יתרון משמעותי נוסף בהסדר של הורות משותפת זו העובדה שזה יכול לגרום להקלה מאוד משמעותית להורים עצמם.

הליכי הגירושין יכולים להיות אמוציונאליים ביותר. יכולים לכלול ביטויים קשים שהורה אחד מטיח בהורה השני.

המצב שבו הילדים נמצאים אצל שני ההורים, תרגיע את ההורים. הם יבינו שלא לוקחים להם את הילדים. שמכבדים את רצונם. שנותנים להם את המרחב שלהם, ומבטאים את רצונם.

הסדר זה גם יכול להביא לכך שההורים ידברו ביניהם יותר. זה מתחיל משאלות טכניות פשוטות. בסגנון "מי יקח היום את הילד לגן?". אמנם אלה שאלות טכניות, אך בעלות השלכות רבות לטווח ארוך.

התהליך הזה יגרום למצב בו ההורים ידברו ישירות בצורה טובה יותר. בהמשך זה גם יגיע לשאלות בנושאים שבמחלוקת. שאלות כמו "לאיזה בית ספר לשלוח את הילדה?".

התקשורת הישירה בין ההורים יכולה להפחית את האיבה ביניהם. הדבר יביא לתוצאה שהילדים עצמם יקחו את הגירושין ביתר קלות. הם ירגישו הקלה רבה כשהם יידעו ויראו שההורים מכבדים האחד את השני.

הורות משותפת שווה טובת הילד – תמיד?

כל הנכתב לעיל נראה כמציאות אוטופית עבור רוב המתגרשים. רוב הגרושים חושבים שאי אפשר להגיע למצב כאלו. שצורת חיים כזו אינה ריאלית במקרה שלהם.

הסיבה היא משום שבדרך כלל לפחות אחד ההורים הוא באופי לוחמני. אם אחד הצדדים לא רואה את היתרונות בהורות משותפת, הפתרון יהיה פחות מועיל.

סיכום

לסיכום ניתן לקבוע שהורות משותפת שווה לטובת הילד במקרים מסוימים. במקרים אלה יהיה טוב לילדים להגיע להסדר כזה למרות שזה יכול להיות קצת קשה בתחילת הדרך. יחד עם זאת במקרים רבים אחרים ההסדר של הורות משותפת עלולה שלא להשיג את מטרתה ואף לפגוע בטובת הילדים. הדבר תלוי באופי ההורים ובסיטואציות התלויות בגורמים רבים.

הפוסט הורות משותפת שווה טובת הילד הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

זוגות רבים בהליכי גירושין שואלים את עצמם מאיזה גיל קובעים על משמורת משותפת.

העניין תלוי היכן דנים בנושאי הילדים. יש גישות שונות בין ביהמ"ש לענייני משפחה לבין ביה"ד הרבני.

בפתח הדברים יש להדגיש שהנכתב במאמר לא מתייחס למצב בו אחד ההורים מתעלל ופוגע בילדיו. במקרה זה יחליטו על משמורת שבה ההורה הפוגע לא יהיה המשמורן. כל הנכתב במאמר זה עוסק במצב בו שני ההורים הם נורמטיביים ודואגים לילדיהם.

גיל משמורת משותפת – בית המשפט לענייני משפחה

בביהמ"ש לענייני משפחה יש את המושג "חזקת הגיל הרך". חזקת הגיל הרך קובעת שעד גיל 6, הילדים יהיו אצל האמא. רק בנסיבות חריגות ביהמ"ש יכול לחרוג מחזקת הגיל הרך ולקבוע משמורת בהסדר שונה.

חזקת הגיל הרך מתבססת על סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בה נקבע כי:

"רשאי בית המשפט לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

גם לפי חזקת הגיל הרך, יש משמעות רבה להורות של האבא. נקבעים זמני שהות שבהם הילדים יהיו אצל האבא. בנוסף, יש לו גם אחריות הורית על נושאים שונים הקשורים לילדים ומצריכים גם את אישורו של האבא.

בשנת 2005 ציפי לבני שכיהנה באותו זמן כשרת המשפטים הקימה את ועדת שניט בראשה עמד פרופ' דן שניט. הוועדה המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך. ההמלצה התבססה על העובדה שלא תמיד לילדים הכי טוב להיות אצל האמא, ולכן יש לקבוע בכל מקרה לפי הנסיבות.

מאז מסקנות ועדת שניט חל מפנה משמעותי בגישה של ביהמ"ש. כיום ביהמ"ש לענייני משפחה קובעים משמורת משותפת גם לקטינים מתחת לגיל 6. אמנם יש פעמים שחזקת הגיל הרך קיימת, אבל זה כבר לא קורה באופן אוטומטי.

הגישה בבית הדין הרבני

בביה"ד הרבני היחס למשמורת משותפת שונה. לפי ההלכה עד לגיל 6 הילדים יהיו אצל האמא. לאחר גיל 6 הבנות יהיו אצל האמא ואילו הבנים יהיו אצל האבא.

כיום הנושא מאוד תלוי בזהות הדיינים שיושב בהרכב. אם כי ניתן לומר שחזקת הגיל הרך קיימת לא מעט בבתי הדין הרבניים. בביה"ד יקבעו לרוב שילדים עד גיל 6 יהיו אצל האמא.

משמורת משותפת לאחר גיל 6

לאחר גיל 6, הן ביהמ"ש והן ביה"ד יקבע בדרך כלל על משמורת משותפת. אמנם יש תנאים שונים לקביעת הסדר של משמורת משותפת. בין התנאים ניתן למנות את טיב היחסים בין ההורים וכן את מרחק המגורים בין ההורים ועוד תנאים נוספים.

לסיכום ניתן לומר בהכללה שיקבעו משמורת משותפת החל מגיל 6. כאשר עד לגיל 6, הדבר תלוי איזו ערכאה שיפוטית שנה בנושא המשמורת.

הפוסט משמורת משותפת מאיזה גיל הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אחד הנושאים העולים בהליך גירושין של זוג עם ילדים קטנים היא האם יקבעו הסדר של משמורת משותפת לילדים מתחת לגיל 6.

הנושא הזה תלוי בנסיבות וכן בערכאה השיפוטית בה התיק מתנהל. בנוסף, חשוב להבין שבמהלך השנים חלו בנושא שינויים רבים. במאמר הקרוב נפרט את הגישות השונות בנושא ואת המצב העדכני.

הגישה בבית המשפט לענייני משפחה

יש את המושג של חזקת הגיל הרך. המושג אומר שבגיל הרך (עד גיל 6) הילדים יהיו אצל האמא. אמנם יהיו זמני שהות בהם הילדים יהיו אצל האבא, אבל המשמורת תהיה אצל האבא.

הבסיס לחזקת הגיל הרך נקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962.

כדי להקדים מעט רקע, נקבע בסעיף 24 לחוק זה כי:

"היו הורי הקטין חיים בנפרד… רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין… מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע. הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין".

כלומר סעיף 24 קובע שבמצב שבו ההורים נפרדים, יהיה אפשר לסכם היכן ישהו הילדים.

בסעיף 25 לחוק נקבע כי:

"לא באו ההורים לידי הסכם… רשאי בית המשפט לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

כלומר סעיף 25 למעשה מהווה הבסיס החוקי לחזקת הגיל הרך. הסעיף קובע שילדים עד גיל 6, יהיו אצל האמא.

יחד עם זאת נקבע בחוק שישנה אפשרות שהילדים יהיו אצל האבא. כדי שזה יקרה, יש צורך בנסיבות מיוחדות.

בעבר, על בסיס חוק זה קבע ביהמ"ש שילדים עד גיל 6 יהיו אצל האמא (למעט מקרים חריגים).

שינוי הגישה בבתי המשפט

בשנת 2005 מינתה ציפי לבני (שכיהנה באותה תקופה כשרת המשפטים) את הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין. הוועדה המכונה גם ועדת שניט (על שם הפרופ' דן שניט) הגישה את המלצותיה בנושא. הוועדה המליצה לבטל את סעיף חזקת הגיל הרך. ההמלצה התבססה על העובדה שאי אפשר לקבוע באופן גורף היכן טוב לילד קטן לגדול. זה תלוי בנסיבות שמשתנות ולא ניתן לקבוע כלל אחיד בעניין.

מאז ניסו מספר רב של פעמים לשנות את החוק של חזקת הגיל הרך, אך נכון לעכשיו עדיין לא שינו את החוק.

מאז המלצות ועדת שניט חל מפנה משמעותי בגישה של בתי המשפט לחזקת הגיל הרך. כיום בתי המשפט כבר פחות פוסקים על פי חזקת הגיל הרך. אמנם "על הנייר" חזקת הגיל הרך עודנה קיימת, אבל פעמים רבות קובעים בתי המשפט שהמשמורת תהיה משותפת אף לפני גיל 6.

הסבר על גישת בתי המשפט כיום

אתם לבטח שואלים את עצמכם: "אם לא ביטלו את חזקת הגיל הרך, איך זה שביהמ"ש פוסק בניגוד לחזקת הגיל הרך ובניגוד לחוק מפורש?"

השאלה היא שאלה חוקתית ואף נוגעת גם בזרמים השונים של מערכת המשפט. ניתן לחלק את הגישות בין הזרם של השמרנות המשפטית לזרם של האקטיביזם השיפוטי.

יחד עם זאת חשוב להבהיר שהחוק עצמו מעניק את האפשרות לביהמ"ש לקבוע שהילדים לא יהיו רק אצל האמא אף לפני גיל 6.

כאמור סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סעיף "חזקת הגיל הרך") קובע כי:

"ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

על בסיס סעיף זה יש סמכות לביהמ"ש לקבוע כל משמורת שהוא רואה לנכון. וביהמ"ש אכן פועל בהתאם לסמכות זאת והוא למעשה כמעט עיקר מתוכן את חזקת הגיל הרך. אמנם יש פסיקות המעניקות תוקף לחזקת הגיל הרך, אבל כיום חזקת הגיל הרך אינה הכרעה אוטומטית.

הגישה בבתי הדין הרבניים

בבתי הדין הרבניים הגישה היא שונה לחלוטין. לפי ההלכה המשמורת של ילדים קטנים תהיה אצל האמא. לאחר שהילדים גדלים (גיל 6), יש כבר הסדרים שונים. בדרך כלל הבנות יהיו אצל האמא, והבנים אצל האבא.

התוצאה של הפסיקה זו היא מעניינת. יש סטיגמה שלגברים עדיף לדון בביה"ד, ולנשים עדיף לפתוח את התיק בביהמ"ש.

לפי האמור יש פעמים שהמצב הפוך לחלוטין. חזקת הגיל הרך קיימת בביה"ד בצורה ברורה בהרבה מביהמ"ש. יש מצבים שבהם ביהמ"ש היה קובע שהילדים יהיו במשמורת משותפת, ואילו ביה"ד יקבע שהילדים יהיו אצל האמא.

משמורת משותפת לילדים מתחת לגיל 6

לסיכום, יש בנושא הבדלים בין גישות שונות. במהלך השנים חלו שינויים בגישות אלה.

חשוב להדגיש שבמקרה שבו למשל האמא מזניחה את הילדים, זה כמובן ישפיע על המשמורת. הן ביהמ"ש והן ביה"ד רואה חשיבות ראשונה במעלה את טובת הילדים. לכן הם לא ישאירו את הילדים אצל הורה שמזניח ופוגע בילדיו.

הנושא מכיל בתוכו עוד פרטים רבים נוספים. לכן חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי שיכוון אתכם היכן כדאי לכם לפתוח את התיק. הוא גם יידע לעזור לכם להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתכם, ולתוצאה שהכי תועיל לילדיכם.

הפוסט משמורת משותפת מתחת לגיל 6 הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

הורים רבים העומדים בפני גירושין, תוהים מה זה אומר משמורת משותפת. זהו מושג מוכר, אבל לרוב אנשים פחות מודעים לאיך זה מתבצע ומה המשמעויות של החלטה מסוג זה.

הפתרון של משמורת משותפת אומר למעשה שהילדים יהיו בחלק מהזמן אצל האבא, ובחלק האחר של הזמן אצל האמא.

האם משמורת משותפת קורה בהליך אוטומטי?

הורים רבים חושבים שכשהם מתגרשים, הפתרון האולטימטיבי והאוטומטי לילדים יהיה חלוקה של הימים. כמובן שבמקרים רבים זהו אכן הפתרון. יחד עם זאת חשוב מאוד להדגיש שזה לא הפתרון הקבוע, וזה לא מובן מאליו שיקבעו הסדר כזה.

משמורת משותפת – המשמעות

התיאוריה שבה הילדים יהיו בחלק מהזמן אצל האבא ובחלק מהזמן אצל האמא זוהי תיאוריה שנשמעת טוב. זה נשמע פתרון הגיוני. מצד שני יש פעמים שהסדר כזה יהיה הרה אסון עבור הילדים. אם התנאים למשמורת משותפת לא קיימים, טובת הילדים תחייב הסדר אחר. במצב זה גם ביהמ"ש וגם ביה"ד (למרות הבדלי גישות מהותיים גם בנושא הזה) יקבע הסדר אחר עבור הילדים.

במצב שבו כל התנאים למשמורת משותפת מתממשים, הרי שמדובר בפתרון הגיוני. השלב הבא יהיה לקבוע איך מממשים את הפתרון. איך מבצעים את זה מבחינה מעשית.

יש כמה פתרונות איך לחלק את הימים במשמורת משותפת. בכל מקרה יהיה צורך להתאים את המשמורת המשותפת לצרכי הצדדים ולטובת הקטינים.

האם יש השלכות נוספות לקביעת מקום השהות של הילדים?

מקום המגורים של הילדים משפיע בצורה רחבה. לא רק על קביעת העניין עצמו היכן הילדים ישהו. לא רק עבור התפתחותם הפיזית, הנפשית, החינוכית והערכית. אלא גם בהשלכות נוספות, ואפילו כלכליות.

לדוגמא לעיתים רבות יקבעו את דמי המזונות בהתאם למשמורת על הילדים. המשמעות יכולה להגיע לסכומים גבוהים מדי חודש, שמה שיקבע אם יקבלו/יתנו יהיה הסדר המשמורת על הילדים.

משמורת משותפת – הגדרה

שמתי לב שלקוחת רבים שואלים על העניין הזה ואינם מודעים להשלכות של קביעת משמורן יחיד. המחשבה שעולה בראש אחרי קביעה על משמורן יחיד היא שאם יש משמורן יחיד זה אומר שההורה הזה הוא כביכול ההורה היחיד של הילד. כביכול הוא יכול לגדל את הילד כרצונו ובלי להתחשב בהורה השני.

המצב שונה בתכלית. למרות שהילד יגדל אצל הורה אחד, להורה השני יש זכויות רבות בקביעת דברים בנוגע לילדים. יתחשבו בדעתו לדוגמא בקביעת מסגרת הלימודים של הילד ובדברים רבים נוספים.

קביעת הסדר המשמורת זו קביעה חשובה מאוד. בעיקר לטובת הילדים, אבל גם עם השלכות כלכליות משמעותיות ביותר. יחד עם זאת זה לא אומר שאם נקבע משמורן יחיד, אז ההורה השני אינו רלוונטי.

מכיוון שהילדים הם אלה שיקרים לנו מכול, והשלכות של קביעת הסדר עבור הילדים יכולות להיות אף בלתי הפיכות, חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי כדי שתוכלו לדאוג שהילדים יהיו בהסדר שידאג להתפתחותם ולטובתם.

חשוב להבהיר שאמנם הערכאות השיפוטיות מתייחסות לטובת הילדים. יחד עם זאת אם אין מישהו שייצג אתכם בצורה טובה, התוצאה בדרך כלל תהיה הרסנית. הערכאות השיפוטיות לא עושות את העבודה אם אין מייצג מקצועי שיידע להביא להישגים משמעותיים בתיק שלכם.

סיכום

הליך קביעת המשמורת אינו אוטומטי ואין הסדר אולטימטיבי. יתרה מזאת, קביעת המשמורת אינה קובעת מי יחליט את ההחלטות בנוגע לילדים. אלה 2 נושאים נפרדים לגמרי.

בכל שאלה, אני פה לרשותכם.

בהצלחה!

הפוסט מה זה אומר משמורת משותפת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים האם יש חסרונות למשמורת משותפת.

התשובה לכך תלויה בגורמים רבים. יש פעמים שהמשמורת המשותפת זה ההסדר הטוב ביותר גם עבורכם וגם עבור ילדכם. מצד שני יש פעמים שמדובר בהסדר גרוע ביותר. לדוגמא אם ההורים גרים במרחק ניכר האחד מהשני, קביעה של משמורת משותפת במצב כזה יפגע משמעותית בילד. הוא יצטרך לנסוע שעות ארוכות בכל פעם מהורה אחד לשני. לכן בדרך כלל גם לא יקבעו משמורת משותפת במצב בו ההורים גרים במרחק ניכור האחד מהשני.

לקריאה אודות המרחק המקסימאלי האפשרי בין ההורים כאשר יש הסדר של משמורת משותפת – לחצו כאן.

השלכות המשמורת המשותפת על תשלום המזונות

לעיתים הלקוחות לא יודעים שלקביעת ההסדר עבור הילדים יכולה להיות השפעה כלכלית משמעותית מאוד. קביעת דמי המזונות עבור הילדים נקבעים גם בהתחשב בהסדר של הילדים. לכן חשוב שטוען רבני מקצועי ילווה אתכם ויסביר לכם את כל המשמעויות בקביעת הסדר המשמורת. כל מקרה משתנה בהתאם לנסיבות וגם בהתחשב במצב הכלכלי. לכן צריך להתאים את הפתרונות לכל לקוח בהתאם לנסיבות שלו ספציפית.

להבנת ההשלכות הכלכליות בקביעת הסדר המשמורת של הילדים – לחצו כאן.

ההשפעה על חינוך הילדים

חסרון משמעותי במשמורת משותפת זו העובדה שהילד יהיה אצל שני ההורים. אם הפערים בין ההורים הוא משמעותי, זה עלול לפגוע מבחינת היציבות הנפשית בילדים. למשל אם אחד ההורים הוא חרדי ואילו ההורה השני הוא חילוני. אפשר להסתדר גם במצב כזה. יש אף זוגות שחיים יחד למרות פערי ההשקפה המשמעותיים ביניהם. יחד עם זאת ברוב המקרים כשההורים נמצאים בהליכי גירושין, קשה להם יותר להכיל ולקבל את אורח חייו של ההורה השני. במצב זה קביעת משמורת משותפת עלולה לפגוע בצורה מאוד משמעותית בילד וביציבותו הנפשית. כל הורה ינסה למשוך אותו לכיוון אחר, והילד יתהה ויהיה מבולבל. לדוגמא, הורה אחד יסע איתו לטיול בשבת. ואילו ההורה האחר לא יאפשר לו אפילו להדליק את האור בשבת.

לכן צריך להתאים את קביעת המשמורת בהתאם לנסיבות הספציפיות והמדויקת של כל מקרה לגופו של עניין.

האם כשיש משמורן יחיד, הוא היחיד שקובע בגידול הילדים?

גם אם נקבע הסדר שבו אחד ההורים הוא משמורן יחיד, זה לא אומר שהוא יכול לגדל את הילד כרצונו ובלי להתחשב בהורה השני.

להורה השני יש "מילה" בצורה מאוד משמעותית גם אם אינו מגדל את ילדיו. למרות שהילד יגדל אצל אחד ההורים, תהיה משמעות רבה גם לדעתו של ההורה השני בנושאים שקשורים לגידול הילדים בנושאים רבים.

הפוסט משמורת משותפת – חסרונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

איך למנוע משמורת משותפת

הורים רבים הנמצאים בהליך הגירושין שואלים את עצמם איך למנוע משמורת משותפת ולהיות משמורן יחיד? האם הדבר הזה אפשרי?

ראשית, התשובה לשאלה אם ניתן להיות משמורן יחיד היא חיובית. האפשרות הזו קיימת בהחלט. הדבר אפשרי ואף קורה בלא מעט מקרים.

לכן השאלה אינה האם ניתן למנוע משמורת משותפת. אלא השאלה היא איך למנוע משמורת משותפת?

איך להיות משמורן יחיד?

ראשית, כשאתם מגיעים לפגישת ייעוץ עם טוען רבני כדי לקבל את התשובה הפרטנית איך במקרה הספציפי שלכם אפשר להיות משמורן יחיד, חשוב להיות מוכנים לשאלה שהטוען הרבני צפוי לשאול אתכם. השאלה היא: "למה אתם מעוניינים למנוע משמורת משותפת?"

מטרת השאלה לא נועדה כדי לנסות להוריד אתכם מהניסיון להיות משמורן יחיד. השאלה נועדה כדי להשיג את מבוקשכם.

לדוגמא יש מקרים שבהם התשובה הינה "כי בן הזוג שלי מתעלל בילדיו ואני חוששת לשלום ילדיי". במקרה כזה על הטוען הרבני יהיה לבסס את הטיעון מבחינה מקצועית. להוכיח את הדברים. לדעת כיצד לשכנע את בית הדין שטובת הילדים אינה משמורת משותפת.

יש מקרים שבהם התשובה תהיה "כי בת הזוג שלי לא מתעניינת בילדים, ולא טוב להם להיות אצלה". גם במקרה זה כמובן שלא מספיק לטעון את הדברים. הטיעון צריך ביסוס מקצועי שאותו טוען רבני מקצועי יידע לתרגם את הרצונות שלכם לפסק דין שייחלתם לו.

אז במקרה שהתשובות שלכם היא אחת משתי התשובות שנמנו לעיל או שיש לכם תשובות אחרות המסבירות את הרצון שלכם להיות משמורן יחיד, יש סיכוי גבוה שאכן תוכלו להיות משמורן יחיד.

אז תמיד אפשר למנוע משמורת משותפת?

למרות החלק הראשון של המאמר שמביע אופטימיות רבה בסיכוייכם להיות משמורן יחיד, הדברים הינם מורכבים.

חשוב להבהיר שבדרך כלל ייקבע משמורת משותפת במתכונת כזו או אחרת.

לקריאת המאמר העוסק בחלוקת ימים במשמורת משותפת לחצו כאן.

תצטרכו לתרגם את העובדות בצורה מאוד מקצועית ומשכנעת כדי להיות משמורן יחיד. בתי הדין מאוד מתייחסים לטובת הילדים, ולכן הם מגיעים בגישה שמעודדת משמורת משותפת. כדי להיות משמורן יחיד, תצטרכו לנמק בצורה משכנעת מדוע במקרה הנוכחי הדבר שונה מתיקי גירושין אחרים. יהיה צורך להסביר למה דווקא במקרה שלכם משמורת משותפת תפגע בילדים.

בית הדין ובית המשפט יתייחס מאוד גם לתסקיר שרותי הרווחה. התסקיר למעשה בודק את התנהלות ההורים ומה טוב לילדים. התסקיר אינו שורה תחתונה ויש דרך לערער על ממצאי התסקיר, אבל יש משקל משמעותי מאוד לתסקיר.

כדי לדעת כמה סיכויים יש לכם כדי להיות משמורן יחיד, כדאי שתתייעצו בעניין עם טוען רבני מקצועי שיידע לעזור לכם להעריך נכונה את סיכוייכם וגם איך לממש את רצונכם בצורה המיטבית והיעילה.

לקריאת התנאים העיקריים הנחוצים לקיום משמורת משותפת, לחצו כאן.

הפוסט איך למנוע משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

משמורת משותפת – התנאים למשמורת משותפת

מה התנאים הנדרשים לקיום מסגרת של משמורת משותפת?

כאשר בני הזוג נמצאים בהליך הגירושין וסוגיית הילדים עולה על הפרק, יש כמה פתרונות. לעיתים יקבעו שהורה אחד יהיה המשמורן. אולם בדרך כלל יקבעו שתהיה משמורת משותפת.

כאמור הפתרון הזה הוא הנפוץ ביותר, אבל הוא לא מחייב.

יש מספר תנאים בסיסיים כדי לאפשר משמורת משותפת.

משמורת משותפת – תנאים מרכזיים למשמורת משותפת

סוג ההורים

ראשית כאשר בית הדין או בית המשפט ייכנס לעוביי הקורה לפתור את נושא הילדים, הם ינסו להתרשם מאישיות ההורים. הם יבדקו עד כמה אכפת להורים מילדיהם. כמה הוא מסורים ומתפקדים כהורים.

לעיתים הורה אחד מעוניין להיות משמורן יחיד על הילדים. ואז הוא מנסה להמציא שההורה האחר פוגע בילדים. זו תופעה מצערת שמחייבת התייחסות מקצועית כדי להתמודד מול סיטואציה כזו. לעיתים מדובר בהורה שאכן פגע בילדים, אבל לפעמים מדובר בהאשמת שווא כדי לסחוט את ההורה השני. לדוגמא, לחצו כאן.

במקרה שאחד ההורים אכן פוגע בטובת הקטינים, יהיו בדרך כלל מפגשים עם ליווי מקצועי. זה הפתרון הנפוץ מול הורה שנחשד שמתעלל בילדיו. זו יכולה להיות התעללות פיזית, נפשית, מינית, או כל פגיעה אחרת.

מרחק מגורים

תנאי חשוב נוסף לקיום הסדר של משמורת משותפת, זהו מרחק המגורים בין שני ההורים. הגישה היא שכשהילדים נודדים בין הורה אחד לשני, על ההורים לגור בסמיכות יחסית האחד לשני. המטרה היא שהילדים לא יצטרכו לנדוד בשעות נסיעה ארוכות. יש כמה גישות לקביעת הרדיוס של מרחק המגורים בין ההורים.

לקריאת המאמר אודות רדיוס המרחק האפשרי בין ההורים שנמצאים בהסדר של משמורת משותפת, לחצו כאן.

קשר סביר בין ההורים

תנאי משמעותי נוסף שחשוב כדי לקיים משמורת משותפת זה התקשורת בין ההורים.

בדרך כלל הורים שהתגרשו אינם בקשר טוב ביניהם. יש סכסוך (לעיתים אפילו סכסוך עז) ביניהם. הלא זה מה שהוביל לגירושין.

יחד עם זאת יש מצבים בהם ההורים מתעלים מעל עצמם. הם מסוגלים לתקשר עם ההורה השני. גם אם לא בתקשורת רציפה, אבל לפחות בצורה סבירה. התקשורת הזו חשובה מאוד לטובת הילדים. לכן הערכאה השיפוטית תבדוק את טיב הקשר בין ההורים לפני שיקבלו החלטה על משמורת משותפת.

ישנם לא מעט זוגות שמתמודדים בהליך גירושין ואינם יודעים איך מבצעים את הדברים. לאן פונים ואיך משיגים את מה שרוצים. לכן לקריאת המדריך איך לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני לחצו כאן.

הפוסט משמורת משותפת – תנאים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

משמורת משותפת – מרחק מגורים משפיע?

במאמר זה נסקור על השאלה שמטרידה הורים רבים בהליך הגירושין: "עד כמה רדיוס מרחק המגורים משפיע על המשמורת המשותפת"?

תופעה מאוד נפוצה בין בני זוג שנפרדו, היא שעיקר דאגתם הם על ילדיהם. אמנם יחסיהם עם בן/בת הזוג שלהם עלו על שרטון ואינן ניתנים לאיחוי. יחד עם זאת הילדים הם שעומדים בראש מעייניהם. הדאגה, האכפתיות והמסירות כלפי ילדיהם היא מאבני היסוד החשובים של אישיותם. יש מדריכים רבים איך להפחית את הנזקים לילדים בהליך הגירושין.

אחד המתווים העיקריים בהתנהלות מול הילדים זוהי המשמורת המשותפת. אם בית הדין הרבני הורה על קיום משמורת משותפת, אז איך זה מתבצע בפועל? האם מרחק המגורים בין ההורים משפיע על ההחלטה למשמורת משותפת? מהו הרדיוס המקסימאלי שההורים יכולים לגור במרחק זה מזה ועדיין להיות במסגרת משמורת משותפת?

לחצו כאן לקריאת המאמר שעוסק במשמעות המעשית של משמורת משותפת.

משמורת משותפת – מה ההשלכות של הורים שגרים ברדיוס רחוק?

כשבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה דן בנושא קביעת משמורת משותפת, הוא מעמיד בראש סדר העדיפויות את טובת הילדים. אם ההורים גרים בקרבת מקום אחד מהשני, זה מאפשר ביתר קלות קיום של משמורת משותפת. הילדים יכולים לנסוע יותר בקלות מבין הורה אחד להורה השני.

כשההורים גרים במרחק זה מזה, הדבר מקשה על קיום המשמורת המשותפת. לילד קשה לנסוע בכל פעם נסיעות ארוכות מהורה להורה.

משמורת משותפת – רדיוס מקסימאלי למרחק

אין תשובה חד משמעית לרדיוס מקסימאלי למרחק בין ההורים שעדיין יאפשר משמורת משותפת. ניתן לומר שבית הדין ובית המשפט יתירו מרחק סביר של עד 30 ק"מ ללא בעיה משמעותית. מעבר לכך, זה תלוי בנסיבות ולא תמיד יאשרו זאת.

מה קורה אם הורה רוצה לעבור לדירה שרחוקה מההורה השני?

במצב שבו אחד ההורים מעוניין לעבור לדירה שרחוקה משמעותית מהדירה של ההורה השני (כשהילדים הם במשמורת משותפת) צריך שבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה יאשר זאת.

לעיתים בנסיבות העניין הם יתירו להורה לעבור דירה למקום רחוק. יחד עם זאת בעקבות הקושי שזה עשוי לעורר לילדים, הם אינם ממהרים לאשר מעבר דירה לאזור רחוק.

סיכום

ניתן לומר שבתי הדין ובתי המשפט אינם ממהרים לקבוע את אזורי המגורים של ההורים. יחד עם זאת כאשר יש משמורת משותפת יש חשיבות שמגורי ההורים לא יהיו מאוד רחוקים. לכן הם ישתדלו לאזן בין הצרכים השונים.

הפוסט משמורת משותפת רדיוס הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

 משמורת משותפת – חלוקת ימים

חלק מאוד משמעותי בהליך הגירושין הוא עתיד הילדים. כשבין ההסדרים הנהוגים זהו חלוקת הימים במשמורת משותפת.

חשוב להדגיש שלהליך הגירושין יש השפעה דרמטית על עתיד הילדים. יש מחקרים רבים שמוכיחים את ההשלכות של הגירושין על עתיד הילדים.

נושא האחריות על הילדים הוא מהנושאים היותר מורכבים בהליך הגירושין.

לעיתים בני הזוג מגיעים בעצמם להסכם גירושין הכוללים בין היתר את המשמורת על הילדים. זהו מצב שלא תמיד מתאפשר, אבל כשזה אפשרי זה בדרך כלל המצב האידיאלי.

בחלק גדול מהמקרים אין הסכמה בנוגע למשמורת על הילדים. הילדים הם היקרים לנו מכול ועתידם חשוב לנו. המשך הקשר איתם הוא אחד הדברים הכי משמעותיים בגירושין. לכן פעמים רבות בני הזוג לא מסכימים בנוגע להסדר שהות עם הילדים.

במצב כזה בית הדין הרבני יכול להכריע את גורל הילדים. עליכם לפתוח תיק בבית הדין הרבני ושם תהיה הכרעה בנוגע לשהות עם הילדים.

יש לציין שבנושא קביעת המשמורת יש סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה.

אז איך בית הדין יחליט בנוגע לילדים?

חשוב להדגיש שלמרות ההבדלים בין ביה"ד לביהמ"ש, שניהם יכריעו כשטובת הילדים עומדת בראש מעייניהם.

לדוגמא אם אחד ההורים מתעלל בילדיו ופוגע בהם, מן הסתם ההכרעה תהיה שהילדים יהיו במשמורת של בן הזוג השני.

במקרה סטנדרטי ששני ההורים מתנהלים בצורה נאותה לילדיהם, ההכרעה בדרך כלל תהיה לסוג של משמורת משותפת. זה אומר איזושהי חלוקה מסוימת של שהות לצד שני ההורים. כך שבימים מסוימים הילדים יהיו אצל האבא, ובימים האחרים אצל האמא.

החלוקה גם יכולה להיות בחלוקת לשבועות, כך ששבוע אחד הילדים יהיו אצל האבא ובשבוע אחר אצל האמא. אם כי ברוב הפעמים החלוקה תהיה לפי ימים.

בהכרעה תהיה התייחסות גם לשהות בשבתות ובחגים. כך שבדרך כלל הילדים יהיו בשבת אחת אצל האמא ובשבוע שלאחר מכן אצל האבא, וחוזר חלילה. ובחגים תהיה חלוקה מסוימת, כשגם חלוקה זו תשתנה בשנה שלאחר מכן (כלומר חלוקה לסירוגין).

חלוקת ימים במשמורת משותפת – בהסדר או בהכרעה?

לשאלה הזו אין תשובה חד משמעית. יש יתרונות לכאן ולכאן, וזה מאוד תלוי בפרטים ובאופי הצדדים.

היתרון המשמעותי בחלוקת ימים בהסדר זו העובדה שהצדדים יכולים לסכם ביניהם את החלוקה בצורה שתהיה הכי נוחה לשניהם.

יתרון משמעותי נוסף בהגעה להסכם זו העובדה שבכך חוסכים סכסוך שהוא לעיתים מיותר ומזיק. הסכסוך גם פוגע בילדים שלא אמורים להיות אשמים בכך שהוריהם נפרדו.

הבעייתיות בהגעה להסכם זו העובדה שלא תמיד זה אפשרי. לעיתים בני הזוג לא מצליחים להגיע להסדר ואז יש צורך בהכרעה שיפוטית.

בעייתיות נוספת בהגעה להסדר זו העובדה שאם בן/בת הזוג מתעלל בילדים ופוגע בהם, זה כמובן יהיה אסון להגיע להסדר של חלוקת ימים. שהות של הילדים לצד הורה שכזה היא אסון עבור הילדים. יש יתרון בהגעה להסכם, אבל כמובן שלא על חשבון הילדים.

אם מנסים להגיע להסכמה, חשוב להיוועץ בטוען רבני מקצועי כדי שיידע להשיג עבורכם את מלוא זכויותיכם. אם לא מצליחים להגיע להסכמה, זה כמובן מצריך התדיינות ואז חשיבות הייצוג ע"י טוען רבני היא כבירה.

הפוסט משמורת משותפת חלוקת ימים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.