הגשת תביעה לגירושין
את הגשת התביעה לגירושין ניתן לבצע הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. שני הערכאות הללו מוסמכות לדון בנושאים רבים הקשורים לגירושין.
ישנם הבדלים רבים בין הערכאות בנוגע לפסיקות שלהם. יש גישות שונות בפסיקה הבאות לידי ביטוי בנושאים רבים. הליכים כמו משמורת הילדים, חלוקת הרכוש ועוד, יכולים לקבל הכרעה שונה לחלוטין אם ידונו עליהם בביה"ד או בביהמ"ש.
הגשת תביעה לגירושין – איפה דנים בתכלס?
הקביעה היכן ידונו בתיק הגירושין שלכם, תלויה בשני משתנים.
ראשית הדבר תלוי בנושאים השונים הקיימים בהליך הגירושין שלכם.
שנית הדבר תלוי מי היה הראשון לפתוח בהליך ליישוב סכסוך.
להלן נפרט את שני הכללים הללו ביתר פירוט.
הסמכות לדון
הכלל הראשון נוגע לנושאים שקשורים לתיק הגירושין שלכם. אכן לביה"ד ולביהמ"ש ישנם סמכויות דומות. אולם יש נושאים שבהם רק אחד מהם מוסמך לדון.
לדוגמא בנושא חיוב הגט ותשלום הכתובה, יש לביה"ד סמכות מלאה ובלעדית לדון. אין לביהמ"ש כל סמכות להתערב בנושאים אלה.
לעומת זאת נושא כמו מזונות הילדים יכולים לדון בו בביהמ"ש. אך יכולים לדון בו גם בביה"ד אם שני הצדדים מסכימים לכך. בנושא זה קיים הצורך בהסכמת הצדדים כדי לדון בנושא בבית הדין הרבני.
בכל שאר הנושאים הן ביהמ"ש והן ביה"ד יכולים לדון ולהכריע (אף ללא הסכמת הצדדים).
מרוץ הסמכויות
הכלל השני קובע שמי שהיה הראשון לפתוח בהליך ליישוב סכסוך, הוא הראשון שיכול לפתוח בתביעת הגירושין. לכן הוא יכול לבחור אם לפתוח את התיק בביהמ"ש או בביה"ד.
ההליך ליישוב סכסוך הוא חובה על פי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. החוק קובע שבכל סכסוך משפחתי ינסו להגיע להסדר בפרק זמן של עד 75 יום מעת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
לאחר פרק זמן זה, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יכול להגיש תוך 15 יום תביעה לגירושין.
רק אם הצד שפתח בהליך לא הגיש תביעת גירושין במשך פרק הזמן כפי שנקבע, יוכל הצד השני להגיש תביעה לגירושין.
חשוב להדגיש שהצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לא חייב להגיש את התביעה לאותה ערכאה. כך לדוגמא יתכן שהוא הגיש את הבקשה בביהמ"ש, אך את התביעה הוא יוכל להגיש לביה"ד.
החוק הזה למעשה ממריץ את האנשים להגיש בקשות ליישוב סכסוך. המטרה היא להגיש ראשונים את הבקשה כדי לבחור היכן לדון בהמשך. זאת מכיוון שלסוג הערכאה השיפוטית שתדון בתיק הגירושין יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על התוצאה הסופית.
