משמורת ילדים

משמורת ילדים – איזה משמורת הכי תתאים לך?

ישנם סוגים שונים של משמורת ילדים. לכל זוג מתאים סוג אחר של משמורת. מבחינת האופי, ההיקף, ופרטים נוספים הנכללים בהסדר הספציפי של המשמורת.

למעשה, הסוג הנפוץ של משמורת הוא משמורת משותפת. בנוסף לכך, ישנה אפשרות של משמורת מלאה אצל האמא. כמו כן, ישנה אפשרות של משמורת מלאה אצל האבא, אך סוג זה של משמורת הינו פחות נפוץ וממעטים להשתמש בו. ולהלן נפרט את כל סוגי המשמורת. נפרט את היתרונות והחסרונות הקיימים בכל אחד מסוגי המשמורת. וזאת, בכדי שתוכלו להתאים לעצמכם את סוג המשמורת שיהיה הכי טוב ויעיל בשבילכם, ובעיקר בשביל הילדים שלכם.

יש לציין, שהמינוח של משמורת ממשיך להיות נפוץ בשיח בין אנשים הנמצאים בהליכי גירושין. ואולם, בשיח המשפטי והמקצועי הוא כבר לא קיים כלל.

חשוב לדעת שלשאלה של הסדר המשמורת יש חשיבות מכרעת לנושאים נוספים הקשורים להליכי הגירושין. כך למשל, הסדר המשמורת יכול להשפיע באופן דרמטי על היקף התשלום של מזונות הילדים, ועל השאלה האם תהיה בכלל חובה לשלם מזונות. ועל כך נרחיב להלן.

נתחיל דווקא מהמושג של משמורת משותפת. שכן, זה ההסדר של המשמורת שקיים בהיקף הכי נפוץ.

משמורת משותפת

חלק מאוד משמעותי בהליך הגירושין הוא עתיד הילדים. כשבין ההסדרים הנהוגים זהו חלוקת הימים במשמורת משותפת.

חשוב להדגיש שלהליך הגירושין יש השפעה דרמטית על עתיד הילדים. יש מחקרים רבים שמוכיחים את ההשלכות של הגירושין על עתיד הילדים.

נושא האחריות על הילדים הוא מהנושאים היותר מורכבים בהליך הגירושין.

לעיתים בני הזוג מגיעים בעצמם להסכם גירושין הכוללים בין היתר את המשמורת על הילדים. זהו מצב שלא תמיד מתאפשר, אבל כשזה אפשרי זה בדרך כלל המצב האידיאלי.

בחלק גדול מהמקרים אין הסכמה בנוגע למשמורת על הילדים. הילדים הם היקרים לנו מכול ועתידם חשוב לנו. המשך הקשר איתם הוא אחד הדברים הכי משמעותיים בגירושין. לכן פעמים רבות בני הזוג לא מסכימים בנוגע להסדר שהות עם הילדים.

במצב כזה בית הדין הרבני יכול להכריע את גורל הילדים. עליכם לפתוח תיק בבית הדין הרבני ושם תהיה הכרעה בנוגע לשהות עם הילדים.

יש לציין שבנושא קביעת המשמורת יש סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה.

משמורת ילדים – איך בית הדין יחליט בנוגע לילדים?

חשוב להדגיש שלמרות ההבדלים בין ביה"ד לביהמ"ש, שניהם יכריעו כשטובת הילדים עומדת בראש מעייניהם.

לדוגמא אם אחד ההורים מתעלל בילדיו ופוגע בהם, מן הסתם ההכרעה תהיה שהילדים יהיו במשמורת של בן הזוג השני.

במקרה סטנדרטי ששני ההורים מתנהלים בצורה נאותה לילדיהם, ההכרעה בדרך כלל תהיה לסוג של משמורת משותפת. זה אומר איזושהי חלוקה מסוימת של שהות לצד שני ההורים. כך שבימים מסוימים הילדים יהיו אצל האבא, ובימים האחרים אצל האמא.

החלוקה גם יכולה להיות בחלוקת לשבועות, כך ששבוע אחד הילדים יהיו אצל האבא ובשבוע אחר אצל האמא. אם כי ברוב הפעמים החלוקה תהיה לפי ימים.

בהכרעה תהיה התייחסות גם לשהות בשבתות ובחגים. כך שבדרך כלל הילדים יהיו בשבת אחת אצל האמא ובשבוע שלאחר מכן אצל האבא, וחוזר חלילה. ובחגים תהיה חלוקה מסוימת, כשגם חלוקה זו תשתנה בשנה שלאחר מכן (כלומר חלוקה לסירוגין).

חלוקת ימים במשמורת משותפת – בהסדר או בהכרעה?

לשאלה הזו אין תשובה חד משמעית. יש יתרונות לכאן ולכאן, וזה מאוד תלוי בפרטים ובאופי הצדדים.

היתרון המשמעותי בחלוקת ימים בהסדר זו העובדה שהצדדים יכולים לסכם ביניהם את החלוקה בצורה שתהיה הכי נוחה לשניהם.

יתרון משמעותי נוסף בהגעה להסכם זו העובדה שבכך חוסכים סכסוך שהוא לעיתים מיותר ומזיק. הסכסוך גם פוגע בילדים שלא אמורים להיות אשמים בכך שהוריהם נפרדו.

הבעייתיות בהגעה להסכם זו העובדה שלא תמיד זה אפשרי. לעיתים בני הזוג לא מצליחים להגיע להסדר ואז יש צורך בהכרעה שיפוטית.

בעייתיות נוספת בהגעה להסדר זו העובדה שאם בן/בת הזוג מתעלל בילדים ופוגע בהם, זה כמובן יהיה אסון להגיע להסדר של חלוקת ימים. שהות של הילדים לצד הורה שכזה היא אסון עבור הילדים. יש יתרון בהגעה להסכם, אבל כמובן שלא על חשבון הילדים.

אם מנסים להגיע להסכמה, חשוב להיוועץ בטוען רבני מקצועי כדי שיידע להשיג עבורכם את מלוא זכויותיכם. אם לא מצליחים להגיע להסכמה, זה כמובן מצריך התדיינות ואז חשיבות הייצוג ע"י טוען רבני היא כבירה.

משמורת משותפת? לא באופן אוטומטי!

חשוב לציין שההסדר של משמורת משותפת הוא אמנם נפוץ יחסית. הוא אפילו ההסדר הכי נפוץ מבחינת ההיקף. אך זה לא קורה באופן אוטומטי.

במקרים רבים מאוד מחליטים על הסדר משמורת אחר. זה הסדר משמורת שאינו שוויוני כלל וכלל, וזה יכול לנבוע מהרבה סיבות. להלן נפרט את סוגי המשמורת הנוספים ואימתי עושים בהם שימוש בדרך כלל.

משמורת ילדים מלאה לאם

ישנם מקרים שבהם מחליטים על הסדר משמורת שבמסגרתו הילדים נמצאים ברוב המכריע של הזמן אצל האמא. זה יכול להיות בגלל סיבות רבות שאת חלקם נמנה בהמשך המאמר. אך זה יכול לנבוע אף מעניין שהוא כביכול טכני לחלוטין. וזה הגיל של הילדים. ככל והילדים (ובמקרים רבים די בחלק מהילדים) הינם בני פחות מגיל 6, הרי שבסבירות מאוד גבוה יחליטו על הסדר של משמורת הילדים אצל האמא.

"למה?" אתם בטח שואלים את עצמכם. אז האמת היא שזה החוק. אבל האמת היא שגם המצב החוקי של זה הוא לא לגמרי ברור. זה ממש לא עניין של "שחור ולבן" אלא יש הרבה מאוד "אפור" באמצע. אך בכל זאת ניתן לומר שישנה עדיפות מסוימת לאמא מבחינת היקפי המשמורת כל עוד והילדים הינם בני פחות מגיל שש.

המקור לכך הינו מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. שם בסעיף 25 לחוק נמצא מה שנקרא בעגה המשפטית "חזקת הגיל הרך".

חזקת הגיל הרך

למעשה, סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע כי:

"היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו, בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט"

כלומר, ההורים יכולים להחליט על היקפי המשמורת בדרך שבה הם בעצמם מצליחים להגיע להסכם. זה בדרך כלל הפתרון הכי יעיל וטוב. במקרה כזה, ככל וההסכם עומד בקנה אחד עם הטובה של הילדים, בית המשפט ובית הדין מאשר אותו די בקלות ובאופן מהיר.

מה קורה אם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה? אז סעיף 25 לחוק קובע כי:

"לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת"

)ההדגש אינו במקור(

כלומר, במצב שבו ההורים לא מצליחים להגיע להסכם על נושא המשמורת וזמני השהות של הילדים (לצערי זה נפוץ מאוד במסגרת של הליכי גירושין), אז בית המשפט (וכך גם בית הדין) יכולים להחליט לפי שיקול הדעת שלהם. עד כאן הכול ברור ומובן. אך בסעיף הזה ישנה החרגה מעניינת ושנויה במחלוקת עזה (אגב, המחלוקת הזו קיימת עד היום).

ההחרגה בסעיף קובעת שילדים עד לגיל 6 יהיו אצל האמא. אמנם ישנה אפשרות שלא יהיו אצל האמא. וזאת, במקרה שישנן סיבות מיוחדות לשנות את ההסדר של המשמורת. אך ככלל הילדים עד לגיל שש יהיו אצל האמא.

הנושא הזה נקרא "חזקת הגיל הרך". כלומר בגיל הרך הילדים יהיו אצל האמא באופן כללי.

חזקת הגיל הרך – הדילמה

הנושא של חזקת הגיל הרך הינו שנוי במחלוקת עזה עד לימינו ממש. קמה וועדה שמטרתה הייתה לבחון את הנושא. היא גיבשה מסקנות ובדעת רוב המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך. אך עד עתה (2023) לא שינו את הסעיף.

עם זאת, כיום נוטים לייחס לחזקת הגיל הרך שיקול מסוים אך לא בלעדי. במקרים רבים קובעים הסדר משמורת הנוגד את חזקת הגיל הרך.

משמורת ילדים מלאה לאבא

לצד האפשרות הסבירה של משמורת משותפת, ישנה האפשרות של משמורת מלאה לאם. זה נפוץ כאמור בגיל הרך ששם יש את "חזקת הגיל הרך".

נוסף על זה, ישנה אפשרות של משמורת מלאה של הילדים אצל האבא. זה פחות נפוץ, וממעטים להשתמש בזה. אך במצבים מסוימים זה קיים. זה לא קורה בגלל שזה האבא, אלא בגלל שיש נסיבות שמצדיקות את ההסדר שבו הילדים ישהו אצל אחד מההורים.

משמורת ילדים אצל אחד ההורים – ישנן נסיבות המצדיקות את זה

יכולות להיות מספר סיבות שיצדיקו את ההסדר שבו הילדים ישהו אצל אחד מההורים. זה לא ההסדר האולטימטיבי. לא נוטים להשתמש בזה, אך במצבים רבים זה קורה. לעתים כמשהו זמני, אך כפי שאומרים ש"אין קבוע מהזמני", אז אכן פעמים רבות ההסדר הקבוע נשאר דומה מאוד להסדר הזמני.

סיבות לדוגמא שיכולות להשפיע על היקפי המשמורת שבו הילדים יהיו אצל אחד מההורים באופן רב יחסית להורה האחר:

1. הורה אחד אינו כשיר לגדל את הילד.
2. הורה אחד מסית את הילדים כנגד ההורה האחר.
3. מרחק מגורים רב בין ההורים.

להלן נפרט את האפשרויות הללו. נדגיש, שישנן אפשרויות נוספות שבגללן יקבעו הסדר משמורת שבו הילדים יהיו אצל הורה אחד זמן רב מההורה האחר. כל הדוגמאות הללו הינן הדוגמאות הנפוצות, אך כמובן שכל מקרה לגופו.

כשירות לגדל את הילדים

הסיבה הראשונה והנפוצה שבגללה הילדים ישהו אצל הורה אחד זמן רב באופן יחסי היא כאשר ההורה אחר לא כשיר לגדל את הילדים.

זה יכול להיות בגלל שהוא אלים כלפי הילדים. זה יכול להיות בעקבות העובדה שהוא לוקה בנפשו. אך זה יכול להיות גם הורה נורמטיבי ואף הורה טוב. כך למשל, אם הורה אחד עובד לפרנסתו שעות רבות, זה יכול להוות משקל להכרעה בכל הנוגע לשאלתה משמורת.

כלומר, בית הדין או בית המשפט אינם מענישים או מצ'פרים את ההורים. הם קובעים רק בהתאם לטובת הילדים. הם בוחנים מה הכי טוב לילדים ולפי זה הם מחליטים על ההסדר של המשמורת. הם בוחנים את טובת הילדים בעזרת תסקיר של עובד סוציאלי (כך בדרך כלל). אך התסקיר אינו מהווה סוף פסוק וניתן לערער עליו ולהגיע לתוצאה הרצויה אף כאשר זה בניגוד לעמדתו של העובד הסוציאלי.

ניכור הורי והסתת הילדים

תופעה מאוד מצערת שקיימת רבות בהליכי הגירושין היא שהורה אחד (לעתים שניהם) מסית את הילדים כנגד ההורה האחר.

לעתים קשה להוכיח את זה, אך יש את הדרכים המקצועיות המאפשרות להוכיח זאת.

במקרה שבו בית הדין או בית המשפט יתרשם שההורה האחד מנצל את זמני השהות בכדי להסית את הילדים כנגד ההורה האחר, או אפילו אם אינו מסית באופן ישיר אלא גורם לתופעה של ניכור הורי, הם יכולים לשלול מאותו הורה את זכותו לזמני שהות. במצב כזה הילדים יהיו אצל ההורה שאינו מנכר את ילדיו.

בנוסף, אם אתם חווים את התופעה המצערת של ניכור הורי, הרי שיש סל כלים די רחב כדי להתמודד עם התנהלות זו באופן משפטי ומקצועי.

מרחק מגורים רחוק בין ההורים – פקטור לקביעת משמורת הילדים

נקודה נוספת ומעניינת שיכולה להוות פקטור מרכזי בקביעה של היקף משמורת הילדים זה השאלה של מרחק המגורים בין ההורים.

כפי שפרטנו לעיל בית הדין ובית המשפט מתרשמים מטובת הילד כאשר הם באים לקבוע הסדר של משמורת. לפיכך, הם ישקלו גם מה יהיה הכי נוח לילדים. למשל, אם ההורים גרים רחוק אחד מהשני, הם צפויים להתרשם כי טובת הילדים תיפגע אם ייאלצו להיות במשמורת שווה של שני ההורים. זה יצריך מהם לנדוד ולגמוא מרחקים רבים בכל פעם שיסעו מהורה אחד להורה האחר. זה מתיש ופוגע באיכות החיים שלהם. לכן, בתי הדין ובתי המשפט לא נוטים לאשר הסדר של משמורת משותפת במצב שההורים גרים במרחק רב אחד מהשני.

רבים שואלים אותי מה המרחק המקסימלי שאותו ההורים יכולים להתרחק זה מזה?

למען האמת שאין תשובה חד משמעית בנושא. ככלל ניתן יהיה להתרחק זה מזה עד למרחק של 30 ק"מ. מעבר לכך זה תלוי בנסיבות, אבל כבר לא תמיד יאשרו את זה.

משמורת ילדים VS אחריות הורית

נקודה שרבים לא יודעים היא שיש הבדל מהותי בין זמני השהות (או היקפי המשמורת) לבין הנושא של אחריות הורית.

נושא המשמורת (או מדויק יותר יהיה לקרוא לזה "זמני שהות") הינו קביעה היכן הילד ישהה. כמה זמן הוא ישהה אצל כל אחד מההורים.

לעומת זאת, גם אם הילד יגדל אצל הורה אחד (למשל, ילד קטן שמחילים עליו את "חזקת הגיל הרך"), עדיין יש להורה האחר זכויות ייחודיות על הילד. כך למשל, כל הכרעה הנוגעת לילד תצטרך להתבצע רק לאחר הסכמת ההורה. ככל וישנם פערים בנושא ספציפי בין ההורים, בית הדין או בית המשפט יכריע בנושא. אך ההורה המשמורן לא יכול לבטל את דעתו של ההורה שאינו משמורן. למעשה, להורה המשמורן אין עדיפות מהותית על פני ההורה שאינו משמורן בנושאים אלה.

אם כי, במקרים מסוימים להורה המשמורן יש עדיפות עקיפה על פני ההורה שאינו המשמורן בנוגע לחילוקי דעות שצצות בין ההורים בנוגע לנושאים הקשורים לילד. אך זוהי עדיפות עקיפה ולא עדיפות מהותית.

השלכת היקף משמורת הילדים על שאלת המזונות

חשוב לדעת שכשאתם מגיעים להסכמה או דנים לגבי הנושא של משמורת ילדים, זה לא רק דיון לגבי המשמורת על הילדים שלכם. זה יכול להשפיע בעקיפין גם על נושאים נוספים. כאשר הבולט שבהם זה הנושא של תשלום המזונות עבור הילדים שלכם. זה יכול להשפיע על ההיקף וגובה התשלום של המזונות, ולעתים אף על עצם החובה לשלם מזונות עבור הילדים.

בעניין הזה הנושא תלוי בין גישות שונות. ובמרכזן בין הגישה ההלכתית כפי שבאה לידי ביטוי בבית הדין הרבני, לבין הגישה האזרחית כפי שבאה לידי ביטוי בבית המשפט לענייני משפחה. זאת, כאשר במרבית הפעמים לאישה יהיה עדיף לנהל את הליך המזונות דווקא בבית הדין הרבני. אך כמובן שכל מקרה הוא לגופו ותלוי בנסיבות הספציפיות הקיימות בתיק.

משמורת ילדים – סיכום ההסדרים השונים

הנושא של משמורת הילדים הוא מורכב ותלוי בנסיבות רבות היכולות להשפיע על ההחלטה של היקף המשמורת על הילדים.

המקרה הנפוץ הוא של משמורת משותפת. בהסדר זה מחלקים חלוקה שווה (או כמעט שווה) של הזמן בין שני ההורים.

ישנה אפשרות ליתן לאמא את המשמורת המלאה. זה יקרה בדרך כלל בגיל הרך ועד לגיל 6. וזאת, מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המעניק גושפנקא חוקית לנושא "חזקת הגיל הרך". אך כיום הפחיתו מאוד בשימוש בסעיף זה.

במקרים מסוימים יתנו את המשמורת המלאה לאבא. זה יכול לקרות אם האמא מתנהלת באופן הפוגע בילד. אך זה יכול לקרות גם אם מרחק המגורים בין ההורים הוא רב. בכל מקרה במקרים כאלה, בדרך כלל יגבשו תסקיר אותו עורך עובד סוציאלי ואשר מטרתו הינה לבחון את הטובה של הילדים.

הנושא של משמורת הילדים הוא חשוב ביותר. הוא עומד בדרך כלל בליבת ההליך לגירושין. בנוסף, יש לו השלכות משמעותיות, ולעתים רבות אף מרחיקות לכת, על כל הליך הגירושין. לכן, כדאי להתייעץ בנושא עם טוען רבני מקצועי שיכוון אתכם כיצד להצליח בניהול ההליך.