לפני שניגש לעצם השאלה האם אפשר לתבוע כתובה לאחר גירושין, בואו ננסה רגע לעצור ולהסביר לעצמינו מהו חיוב כתובה? מי חייב אותו למי? והאם בכלל יש לו תוקף משפטי?

חיוב הכתובה

חז"ל בזמן התלמוד (מסכת כתובות) תקנו כתובה לאשה. זהו למעשה חוב תשלום על הבעל כלפי אשתו שבעת הגירושין יהיה חייב הבעל לשלם לה סכום כסף מסוים כפי שנכתב בכתובה. והטעם הוא (לפי רוב השיטות) מפני שלא יהיה קל בעיני הבעל להוציאה.

[לאחר מיתת הבעל גם כן זכאית האישה לקבל את כתובתה, והדבר מעוגן גם בחוק בסעיף 104 לחוק הירושה] 

הכתובה היא שטר חוב שהבעל כותב לאשתו קודם הנישואין. השטר יהיה חתום על ידי הבעל וינתן לו תוקף על ידי חתימת שני עדים.

מסמך הכתובה משמש כמסמך משפטי לכל דבר ועניין. ויכולה האישה להוציא מבעלה או מיורשיו כסף ע"פ הכתובה שלה. כל זה בכפוף לפן ההלכתי וכל עוד שלא הפסידה את כתובתה.

מתי בית הדין יפטרו את הבעל מלשלם לה את כתובתה?

קיימות עילות בהם לא יהיה מחיוב הבעל לשלם לאשה את כתובתה, נפרט כאן כמה דוגמאות. אולם יש לשים לב שכל מקרה לגופו, ותלוי בעוד גורמים שיתבררו בבית הדין. לכן תמיד מומלץ לגשת לטוען רבני מומחה בענייני משפחה, שיסדר את הדברים וילווה אתכם בכל התהליך.

להלן כמה דוגמאות לפטור את הבעל מכתובה:

• אישה שמונעת מבעלה חיי אישות לגמרי. אישה כזאת מוגדרת כאישה 'מורדת' ומאבדת בדרך כלל את זכותה לתבוע את כתובתה.
• אישה שבגדה בבעלה עם גבר אחר וניהלה איתו חיי אישות, מפסידה את כתובתה. כמובן שכל טענה כזאת צריכה להתברר על ידי הוכחות וראיות הקבילות בבתי הדין.
• אישה שהפרה הסכם שסוכם בין הגבר לאשה עוד לפני הנישואין גם כן יכול לגרום להפסד כתובתה. כגון שסיכמו על אורח חיים מסוים וכד'.

כאמור הפרטים בכך מרובים ודורשים ליווי מקצועי.

האם אפשר לתבוע כתובה זמן רב לאחר הגירושין?

ברמת העיקרון אין מניעה לתבוע את הכתובה אף זמן רב לאחר הגירושין. להיפך, ישנם מקרים שבהם עדיף שלא לתבוע מראש את הכתובה, כי יש לכך השלכות הלכתיות ומשפטיות. אך לצד זאת, יש להיזהר ממצב ומטענה שבה הדבר ייראה כוויתור על הכתובה.

כך שככלל ניתן בהחלט לתבוע את הכתובה לאחר הגירושין, ואף זמן רב לאחר מכן. אך לצד זאת, יש להגן על הזכויות שלכם במסגרת הגירושין בכדי שלא לפגוע בזכויות שלכם לאחר הגירושין.

האם אפשר לתבוע כתובה לאחר גירושין? סיכום

אישה לאחר גירושיה זכאית לתבוע את כתובתה בבית הדין הרבני בהתאם למשפט העברי שמזכה אותה בסך הכתובה.

אולם ישנו מונח האומר ש'אין כפל מבצעים', כלומר האישה לא יכולה ללכת לבית משפט אזרחי ולתבוע את זכותה ל'חוק איזון משאבים' ובד בבד לתבוע את כתובתה בבית הדין. ולכן הרבה מבתי הדין יקזזו מכתובתה את הסכום שקיבלה מבית המשפט.

את הכתובה אפשר בהחלט לתבוע גם לאחר הגירושין, ואף זמן רב לאחר הגירושין. אם כי, תצטרכו להתמודד עם הטענה שהיה וויתור על תשלום הכתובה. זה יכול להיות באמצעות וויתור מפורש, או וויתור הנובע מהתנהגות הצדדים ומההתרשמות.

כדאי לדעת, שאת ההליך של תביעת הכתובה אפשר לנהל רק בבית הדין הרבני. אין בבית משפט הליך של תביעת כתובה. שכן, הנושא הוא הלכתי מובהק ונמצא לפי החוק בסמכותו המלאה והבלעדית של בתי הדין הרבניים.

הפוסט האם אפשר לתבוע כתובה לאחר גירושין? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה עוסק בנושא שקיים ברוב המכריע של תביעות הגירושין, והוא נושא תביעה לכתובה.

עוד מזמן חז"ל תיקנו שכל אשה שנישאת חייבת לקבל שטר כתובה מבעלה. הכתובה היא בעצם שטר חוב שכותב הבעל לאשתו הטריה. בכתובה הוא מחייב את עצמו לדאוג לכל צרכיה. כך למשל, לשלם לה מזונות בהתאם לצרכיה. בנוסף, הבעל מתחייב שבמצבים מסוימים הוא ישלם לאישה סכום כסף כלשהוא. כך למשל, במקרה שהבעל יגרש אותה בלי הצדקה מספקת או במקרה שהוא ימות לפניה.

יש כמה סיבות לכך שכותבים את הכתובה. אחד הטעמים המרכזיים לכך הוא 'כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה' (תלמוד בבלי מסכת כתובות). כלומר, בכדי שהבעל לא יגרש את אשתו ללא כל סיבה. לכן, תיקנו את הכתובה. המטרה היא להפעיל סנקציה על הבעל שלא יגרש את אשתו בלי סיבה מספקת. עורכים את הכתובה כדי שהאישה תהא בטוחה ומעוגנת בחיי הנישואין שלהם.

תביעה לכתובה בשעת גירושין

סביב הכתובה נוצרו בעבר דילמות משפטיות רבות. כך למשל, עלתה השאלה האם זה נכלל בתוך חלוקת הרכוש המשותף. או לחילופין שצריך לתת את זה לאשה ללא קשר לשאר הנכסים. מדין תורה תוקף הכתובה הנ"ל ככל שטר חוב ואפילו מעבר לכך. והבעל חייב לשלם לה את כתובתה בשעת הגירושין כל עוד שלא הוכיח שהיא הפסידה את זכותה לגבות את הכתובה.

בסופו של דבר הכריעו גם בזמנינו שהסיבה לגירושין היא הסיבה לתשלום או לאי התשלום של הכתובה. זה מה שמכריע האם האישה זכאית לתשלום הכתובה, וללא שום קשר לשאר הנכסים שיש לבני הזוג.

בנוסף, עלתה השאלה על מי נטל ההוכחה בעניין תשלום הכתובה. האם זה חובה גמורה של הבעל. כלומר, ברמה שהאישה הינה כמחזיקה בסך הכתובה, ואז קשה יהיה לפטור את הבעל מלשלם לאישה את הכתובה. או לחילופין שהבעל הוא המחזיק בכסף. לכן, האישה שרוצה לגבות את הכתובה היא זו שרוצה להוציא מהמחזיק בכסף. ולפיכך, על האישה להוכיח, ועליה נטל הראיה. ישנן פסיקות לכאן ולכאן. ויש שמחדשים שתלוי הדבר מהו הספק, אם הוא ספק בדין או במציאות. לכן, הנושא מכיל בתוכו פרטים רבים המשפיעים על כל תיק ספציפי. זאת, מכיוון שהנושא הזה עולה לא אחת במסגרת ניהול הליך הגירושין.

סכום הכתובה

סכום הכתובה שהבעל צריך לשלם לאשה, זה כפי הסכום שמופיע בכתובה. לא פעם כותבים בכתובה סכומים גבוהים שאין יכולת אמיתית לבעל לעמוד בהם. כאמור, בית הדין רואה בזה כשטר חוב לכל דבר וענין. לכן, לפני שמתחייבים על סכומים גבוהים, יש לקחת בחשבון כי מדובר בהתחייבות אמיתית ובעלת תוקף משפטי מחייב.

אמנם, אם הסכום הנכתב הוא גבוה ולא מציאותי, יש יכולת לדיינים להפחית מהסכום שכתב בכתובה. עם זאת, יש מקרים שבהם הבעל כתב בכתובה סכומי כסף גבוהים מאוד. זה אף הגיע לסדר גודל של מאות אלפי שקלים. אם כי, הדברים תלויים בנסיבות העניין.

בנוסף, כדאי לדעת שיש גם את נושא פיצויי הגירושין ונושא מזונות משקמים. אך החובה לשלם מזונות משקמים לא חייבת להיות מצד הבעל כלפי אשתו. היא יכולה בהחלט להיות חובה של האישה כלפי בעלה.

מתי האישה מפסידה את הכתובה?

ישנם מקרים בהם בני הזוג יתגרשו, אבל האישה לא תהא זכאית לקבל את כתובתה. כגון באשה שהיא עצמה הגישה את תביעת הגירושין בטענה שהיא מאסה בחיי הנישואין. ברמת העיקרון לאשה כזאת יש דין 'מורדת' על פי התורה, ולכן היא עלולה להפסיד את כל הכתובה שלה.

חשוב להדגיש כי לפעמים יהיה חיוב כתובה, אף על פי שהאישה היא זאת שהגישה את תביעת הגירושין. כך למשל, במקרה שבעלה התנהג כלפיה באלימות פיזית או מילולית ויש ביד האישה הוכחות וראיות לדבר.

בנוסף, לבגידה יכולה להיות משמעות אדירה לעניין הכתובה.

תביעת הכתובה ע"י טוען רבני

כל נושא הגט נידון דווקא בבית הדין, ולבית המשפט אין סמכות לדון בנושאים אלה. בכלל הגט נכלל גם נושא הכתובה שהינו בסמכות הבלעדית של בתי הדין הרבניים. הסיבות לכך שנושא הכתובה הינו בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני הינן מגוונות. הן נובעות בראש ובראשונה מהחוק לשיפוט בתי הדין הרבניים הקובע זאת מפורשות והמעגן את סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני לדון בנושאי הכתובה. בנוסף, יש לזכור ששטר הכתובה הינו מסמך יהודי קדום ועם תוקף הלכתי. כן יש לציין, שלנושא הכתובה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על נושא הגט והגירושין עצמם, ואף ליכולת והאפשרות להינשא לאחר מכן. כל הסיבות הללו וסיבות נוספות הפכו את בתי הדין הרבניים למחליטים היחידים בנושא הכתובה.

בשל כך שבית הדין הרבני הוא זה שדן בנושא הכתובה, לכן, כיום רוב הזוגות שמתגרשים מעדיפים להגיש את תביעת הכתובה ע"י טוען רבני מוסמך הבקיא בהלכות חיוב מתן כתובה. הידע ההלכתי של טוען רבני בנושאי הגירושין והכתובה הינה עצומה ומסייעת להצליח בהליך המורכב הזה.

הפוסט תביעה לכתובה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא תביעת כתובה ופיצויים. האם תמיד צריך לשלם את הכתובה? האם צריך לשלם עוד כסף בהליך הגירושין? מתי מכריעים בנושאים הללו? האם לפני שהבעל נותן את הגט או שמכריעים בזה רק אחר כך?

כתובה

הכתובה היא חובה הלכתית. לפי ההלכה כל בני זוג נשואים צריכים להתחייב על שטר הכתובה. זה כולל התחייבויות שונות הנוגעות לעצם חיי הנישואין. מעבר לכל, הכתובה כוללת גם את היחסים בין הצדדים לאחר שהם נפרדים. גם אם הם נפרדים בעקבות גירושין, וגם אם הם נפרדים כתוצאה מכך שהבעל מת.

הרעיון העומד בבסיס של הכתובה הוא כדי שהבעל יימנע מלגרש את אשתו ללא עילה מספקת. לכן קבעו שאם הבעל יגרש את אשתו, הוא יצטרך לשלם לה סך כסף שנקבע מראש. יש רף מינימלי לסכום הכתובה. אבל רבים מוסיפים כסף רב בכתובה מעבר למינימום.

במצבים שבהם האישה היא זו שאשמה בגירושין, הבעל לא צריך לשלם את הכתובה. הסיבה היא משום שלא על מקרים כאלו תיקנו את הכתובה. תיקנו את הכתובה כדי שהבעל לא יגרש ללא עילה מספקת, ולא בשביל שהבעל לא יגרש את אשתו כאשר יש עילת גירושין מספקת.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על תביעת כתובה.

פיצויי גירושין

בנוסף לחיוב הכתובה, יש מושג הנקרא פיצויי גירושין. כלומר הבעל צריך לפצות את האישה על הגירושין. המושג היה קיים ודומיננטי מאוד בעבר. אז היו מצבים רבים שבהם האישה הייתה מתגרשת ונותרת ללא נכסים. זאת, בשל העובדה שהחליטו לתת את כל הנכסים לבעל.

כיום, לאחר הלכת בבלי הקובעת חלוקה שווה בין בני הזוג בהליכי הגירושין, נוצר ההבדל. לכן החובה לפצות בפיצויי גירושין פחת משמעותית.

הנושא מאוד תלוי בהרכב הדיינים. יש בתי דין שבהם לא יתנו כלל פיצויי גירושין. לעומת זאת יש מקומות שבהם יחייבו את הבעל אף בתשלום פיצויי גירושין.

תביעת כתובה ופיצויים – מתי מכריעים בהליכים אלה?

ברמת העיקרון בדרך כלל לפני שהבעל יתן גט יחייבו אותו לשלם את הכתובה. לעומת זאת יש מצבים רבים שבהם יבחרו קודם להכריע בנושא הגט, ורק לאחר מכן להכריע בנושא הכתובה והפיצויים. במצבים אלה כוח המיקוח של הבעל יורד מאוד. לכן זה בדרך כלל יהיה האינטרס של האישה להגיע למצב זה.

גם העניין הזה מאוד תלוי בהרכב הדיינים הדנים בתיק. העניין נובע מגישות הלכתיות ופרקטיות המשתנות בהתאם לנסיבות ובהתאם לסגנון הדיינים.

תביעת כתובה ופיצויים – סיכום

יש כמה נושאים הקשורים להליך הגירושין מעבר לגירושין עצמם. נושאים אלה משתנים בהתאם לנסיבות והרכב הדיינים.

טוען רבני בעל ניסיון בתחום יידע להגן על הזכויות שלכם בכדי לוודא שתצליחו בהליכים אלה. לעיתים רבות אנשים שאינם בקיאים ברזי המקצוע עושים טעויות העולות להם ביוקר בהמשך ההליך. לעיתים אף אי אפשר לתקן את הנזקים שנעשו בעקבות הטעויות הללו. לכן חשוב ביותר לפנות לטוען רבני בכדי שהוא ייצג אתכם בבית הדין הרבני.

הפוסט תביעת כתובה ופיצויים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה עוסק בנושא תביעת כתובה בגירושין. כיצד תובעים את הכתובה, והיכן אפשר להגיש את התביעה. כמו כן נעסוק בשאלה "האם תמיד צריך לשלם את הכתובה?"

נקדים לעסוק בקצרה מהו בכלל הכתובה, ואז נסקור את התשובות לשאלות המשמעותיות הללו.

כתובה – מה זה?

הכתובה היא מעין הסכם בין בני הזוג. הצדדים מסכמים על הפרטים הכתובים בכתובה לפני הנישואין. המקור לכתובה הינו הלכתי. יש לכך כמה דעות בנושא מקור החיוב, אולם נתייחס בעיקר לדעה המקובלת כיום.

חז"ל הם שתיקנו את שטר הכתובה. הסיבה המרכזית לחייב את הכתובה כתנאי לנישואין, היא בכדי ש"לא יהא קל בעיניו לגרשה". כלומר מכיוון שעל פי ההלכה הבעל יכול לגרש את אשתו אף ללא הסכמת האישה, עלול להיות מצב שבו הבעל יסחט את אשתו. במצב שבו האישה לא תרצה לעשות את מה שהבעל רוצה, הוא יגרש אותה בקלות רבה. (אגב, כיום הבעל לא יכול לגרש את אשתו ללא רצון האישה. ההבדל הזה נובע מתקנה מאוחרת יותר של חז"ל.)

לכן תיקנו את הכתובה בכדי "לאיים" על הבעל. לאמור, אם אתה (הבעל) תגרש את אשתך, תדע לך שתצטרך לשלם את סכום הכתובה כפי שנקבע בשטר הכתובה.

תביעה לכתובה – תמיד?

לאחר שהבהרנו בקצרה את המושג של "כתובה", ניתן להבין מתי יש חובה לשלם את הכתובה. אם הבעל אשם בגירושין, הרי שעליו לשלם את הכתובה. אף אם אין אשמה משמעותית על אחד הצדדים באשר לפירוק הנישואין והמשפחה, עדיין יש חובה על הבעל לשלם את הכתובה כפי שהבטיח במעמד הנישואין. אולם לעומת זאת אם האשמה על הגירושין היא על האישה, הרי שאין סיבה לחייב את הבעל לשלם את הכתובה. לכן במצב כזה הבעל יהיה פטור מלשלם את הכתובה.

בתרגום לנושאים מעשיים, אם האישה התנהלה באלימות או בגידה או התנהלה בצורה שאינה מאפשרת את המשך חיי הנישואין, הבעל לא יצטרך לשלם את הכתובה. חשוב לדעת, שלא מספיק לנמק מבחינה עובדתית למה אחד הצדדים אשם/לא אשם בפירוק הנישואין. צריך גם לנמק מבחינה הלכתית האם יש עילה לגירושין.

תביעת כתובה בגירושין – איך לתבוע והיכן?

בניגוד לנושאים אחרים שבהם אפשר לדון גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני, הרי שאת נושא הכתובה ניתן לתבוע אך ורק בבית הדין הרבני.

נושא הכתובה הוא נושא הלכתי מובהק. לכן יש חשיבות קריטית בייצוג מקצועי על ידי טוען רבני. רק טוען רבני יידע לנמק את הנימוקים ההלכתיים לחייב/לפטור בנושא הכתובה. לכן כשהנושא הוא תביעת כתובה, יש חשיבות רבה ביותר לייצוג מקצועי בידי טוען רבני.

תביעה לכתובה – סיכום

נושא הכתובה הינו נושא הלכתי מובהק. מקורו הוא מדין שקבעו חז"ל (לפי חלק גדול מהדעות). בדרך כלל הבעל יצטרך לשלם את הכתובה בזמן הגירושין. אולם זה לא מחייב תמיד. יש פעמים בהם הבעל יהיה פטור מלשלם את הכתובה. לכן יש לפנות לטוען רבני בכדי שייצג אתכם בהליך תביעת כתובה בגירושין.

הפוסט תביעת כתובה בגירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הנוכחי נעסוק בתהליך של תביעת הכתובה.

הכתובה הוא מסמך שעליו מתחייב הבעל בזמן החתונה. הוא מתחייב שאם יגרש את אשתו, הוא ישלם לה את סכום הכסף שקבע.

לפי ההלכה אי אפשר להתחתן ללא הכתובה. הסיבה היא כי הכתובה נועדה להגן על זכויותיה של האישה מפני גירושין ללא סיבה מספקת.

הרי ללא הכתובה הבעל היה יכול לגרש את אשתו ללא סיבה משמעותית וללא סנקציה כלשהי. הכתובה נועדה למנוע מצבים אלו.

תהליך תביעת כתובה – כיצד?

לאחר שהסברנו על משמעות המושג כתובה, נעבור לשאלה כיצד תובעים את הכתובה.

חשוב לדעת שלא תמיד האישה זכאית לכתובה. יש פעמים שבהם היא תהיה זכאית, אבל יש פעמים שבהם יקבעו שהבעל פטור מלשלם לאשתו את דמי הכתובה.

הסיבה לכך תהיה בדרך כלל מכיוון שהאישה אשמה בגירושין. לדוגמא אם האישה בגדה וקיימה רומן מחוץ לנישואין. במצב זה היא זו שגרמה לגירושין ואינה יכולה לתבוע את הכתובה.

יש לכך אף סיבה מעבר לכך. תארו לעצמכם שהבעל התחייב על סכום של מיליון שקל בכתובה. אם הנישואין מעט חורקים, יתכן שהאישה תעדיף לעזוב את בעלה ולקבל ממנו מיליון שקל מאשר לנסות ולאחות את הקשר. המשמעות היא שהבעל נופל קורבן למזימה של תביעה מיותרת שכל מטרתה נועדה רק כדי לסחוט ממנו כספים שלא ביושר.

לכן מצד אחד הכתובה נועדה להגן על האישה, אך מצד שני לא יתנו לאישה לסחוט ולקבל את הכתובה במצב בו היא זו שאשמה בגירושין.

תהליך תביעת כתובה – אימתי?

את הכתובה יש לתבוע בדרך כלל בתביעת גירושין כרוכה המוגשת לבית הדין הרבני. חשוב לדעת שהמקום היחיד שמוסמך להכריע בנושא הכתובה הינו אך ורק בית הדין הרבני. זאת בניגוד לנושאים אחרים בגירושין שבהם יש סמכות מקבילה גם לבית המשפט לענייני משפחה.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק בנושא תביעת כתובה לאחר גירושין כדי לדעת עד מתי אפשר לתבוע על הכתובה.

כפל מבצעים

במצבים מסוימים חלוקת הרכוש תתבצע בבית המשפט בצורה שמנוגדת להלכה. לדוגמא באישה שבגדה, יש פערי תפיסות מאוד משמעותיים בין ההלכה וביה"ד לבין ביהמ"ש.

כלומר יש מצבים שבהם ביהמ"ש הוא זה שקובע על חלוקת הרכוש. וישנן סיטואציות שבהם חלוקת הרכוש תהיה לרעת הגבר מבחינה הלכתית. כלומר הגבר יקבל פחות כסף ממה שהוא זכאי מבחינה הלכתית.

במצבים אלה קובע בית הדין הרבני שאין כפל מבצעים. לא יהא זה הוגן להפלות את הגבר בחלוקת הרכוש וגם לחייב אותו בכל תשלום הכתובה. לכן הסכום יתקזז מתשלום הכתובה.

סיכום

לסיכום ניתן לומר שהכתובה על כלל דיניה באה כדי לאזן בין הצרכים השונים. היא מאזנת בין הגנה חשובה על האישה מצד אחד. אולם מאידך הכול נעשה באופן שלא יפלה את הגבר מאידך.

הפרטים של חיוב הכתובה והמצבים בהם הבעל חייב או פטור מתשלום הכתובה הינם רבים מאוד. לכן חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי כדי שיבנה לכם אסטרטגיה מנצחת בבית הדין.

הפוסט תהליך תביעת כתובה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הנוכחי נעסוק בנושא תביעת הכתובה במקרה של בגידה.

יש מצבים שבהם בן זוג בוגד בבן הזוג. זה יכול להיות גבר שבוגד באשתו ויכול להיות אישה שבוגדת בבעלה. להלן נבאר את ההבדל בין המקרים.

כתובה – מה המשמעות המעשית לכתובה?

הכתובה הינו מסמך הלכתי מחייב. בין היתר כתוב שם שאם הבעל יגרש את אשתו הוא ישלם לה סכום כסף מסוים.

ישנה הגבלת מינימום לסכום הכתובה, אך אין הגבלת מקסימום. ניתן להתחייב על איזה סכום שהוא רוצה.

מטרת הכתובה היא למנוע מצב שבו הבעל מגרש את אשתו על כל מה ש"לא נראה לו" או ש"לא בא לו" להמשיך בזוגיות עם אשתו.

לכן הכתובה קובעת רף של קנס שאותו יצטרך הבעל לשלם לאשתו אם יגרש אותה ללא עילה שתצדיק זאת.

יחד עם זאת אם יש עילה שמצדיקה (לפעמים אף מחייבת) גירושין, הבעל פטור מלשלם את הכתובה. הסיבה היא שהרי לא זו הייתה מטרת הכתובה. מטרת הכתובה היא למנוע גירושין מיותרים, ולא כדי למנוע גירושין מוצדקים או מחויבי המציאות.

תביעת כתובה עקב בגידה – עילה מוצדקת?

לאחר שהבהרנו את מטרת הכתובה, ואת ההבדל בין גירושין בעילה צודקת לבין גירושין ללא עילה המצדיקה זאת, נעבור לדון האם בגידה היא עילה מספקת לגירושין ומה ההשלכות של בגידה על תשלום הכתובה.

בגידה היא מעשה חמור מאוד. הן מבחינה ערכית והן מבחינה הלכתית. ההלכה אף מכירה בבגידה כאחת העילות הכי חזקות לגירושין. לכן במקרה שבו הבעל בגד באשתו, הוא יצטרך לשלם לה את הכתובה. ובמקרה שבו האישה בגדה בבעלה, היא לא תקבל את הכתובה.

לעיתים המשמעות של הוכחת בגידה יכולה להגיע לסך של מאות אלפי שקלים. זוגות רבים כותבים בכתובה סך של מאות אלפי שקלים. לכן כל תוצאה של חיוב/פטור בתשלום הכתובה, משליך על סדר גודל מאוד גבוה של כסף.

הוכחת הבגידה

על מנת להוכיח בגידה, יש צורך להוכיח את העניין בצורה ברורה וחד משמעית. לא מספיק לטעון על סמך תחושות שהייתה בגידה. אמנם פעמים רבות התחושה היא שבן/בת הזוג בוגד. אולם לא מספיק להציף את התחושות הללו. התחושות יכולות להביא לתוצאה של בדיקת התחושות כדי לחקור את הנושא ולבדוק היטב האם זה אכן נכון.

הדרך להוכיח אם היה בגידה יכולה להיעשות במספר דרכים. לעיתים יש לבן הזוג הוכחות שהשיג אותם בעצמו. זה יכול להיות התכתבויות, תמונות וכדומה. אם כי, יש להדגיש שצריך שההוכחות הללו יהיו מבוססות מאוד עם צבר אירועים.

במקרים רבים אין את האפשרות להשיג הוכחות ברמה מספקת. לכן נדרשת התערבותו של חוקר פרטי. הוא אדם שמוסמך על פי החוק לבצע דברים שונים על מנת לחקור אם הייתה בגידה.

לכן פעמים רבות ההמלצה תהיה לשכור את שירותיו של החוקר הפרטי. יחד עם זאת אם ההשלכות הכספיות של השאלה אם הייתה בגידה הינם נמוכים, לא בטוח שיהיה נכון לבסס את הטענה על בגידה. זה יכול לקרות במצב בו סכום הכתובה הוא נמוך וגם אין רכוש רב לצדדים.

לכן כדאי מאוד לפנות לטוען רבני כדי שידריך אתכם האם יש צורך לפנות לחוקר פרטי, וכיצד לממש את זכויותיכם במקרה של בגידה.

הפוסט תביעת כתובה בגידה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הנוכחי נעסוק בתביעת הכתובה והאם הערכאה לדיון בתביעת הכתובה היא בבית משפט לענייני משפחה או שמא בבית הדין הרבני.

כפי שנסביר להלן ישנם נושאים בהליך הגירושין שלביהמ"ש ולביה"ד יש סמכות מקבילה. לעומת זאת ישנם נושאים שבהם יש ערכאה אחת בלבד שיכולה להכריע בנושא. אז האם בכתובה יש סמכות מקבילה או בלעדי?

כתובה – המשמעות

לפני שנעסוק בערכאה שדנה בנושא תביעת הכתובה, נסביר בקצרה מהי הכתובה.

הכתובה הוא מסמך משפטי מחייב שבו הבעל מתחייב לשלם לאשתו סכום כסף אם יגרש אותה.

אמנם לא תמיד הוא אכן יצטרך לשלם את הכתובה והדבר תלוי בפרמטרים רבים.

כתובה – היכן לתבוע? בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

לאחר שהסברנו מהי הכתובה, נשאלת השאלה להיכן להגיש את תביעת הכתובה?

האם המקום הנכון להגיש תביעת כתובה הינה לביהמ"ש לענייני משפחה או לבית הדין הרבני?

התשובה לכך היא חד משמעית. המקום היחיד שאליו ניתן להגיש תביעת כתובה הינו רק לבית הדין הרבני. יתרה מזאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות כלל לדון בנושא תשלום הכתובה.

הסמכויות

ברוב הנושאים הקשורים לגירושין, יש סמכות מקבילה לשני גופים. לבית המשפט לענייני משפחה מחד, ולבית הדין הרבני מאידך.

בנושא חיוב הגט ותשלום הכתובה הסמכות של בית הדין הרבני היא בלעדית.

בית הדין מכריע בנושאים אלה על כל זוג יהודים שהם אזרחי המדינה. כך נקבע במפורש בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג – 1953:

"ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי הדין הרבניים…

הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין"

כלומר בית הדין הרבני יונק את סמכויותיו מכוח החוק המעניקים לו סמכויות נרחבות בתיקי הגירושין. הוא יכול להכריע בנושאים רבים הקשורים לגירושין. ובנושא הכתובה זוהי אף הערכאה היחידה המוסמכת לדון בכך.

לכן ניתן לקבוע בבירור שלא ניתן להגיש תביעת כתובה לבית המשפט לענייני משפחה. את תביעת הכתובה ניתן להגיש אך ורק לבית הדין הרבני. הוא הגוף היחיד שיכול להכריע בנושא זה.

מכיוון שלעיתים שיעור הכתובה הוא גבוה מאוד, וגם כולל בתוכו פרטים רבים מאוד, חשוב לפנות לטוען רבני שילווה אתכם בדרך למיצוי הזכויות המגיעות לכם.

לחצו כאן כדי לבדוק אם תוכלו להגיש תביעת כתובה גם לאחר הגירושין.

הפוסט תביעת כתובה בבית משפט לענייני משפחה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

תביעת כתובה לאחר גירושין – אפשרי?

כדי לענות על השאלה האם וכיצד אפשר להגיש תביעת כתובה לאחר הגירושין, נקדים את סדר ההליך בגירושין.

הליך הגירושין לרוב מכיל תביעות בנושאים רבים. נושאים כמו משמורת הילדים, חלוקת הרכוש, תביעת מזונות וכמובן תביעת הכתובה.

יש בדרך כלל סדר מסוים לתביעות וקצב מסוים לפסקי דין בכל נושא. אמנם זה משתנה מתיק לתיק, אבל ברוב המקרים הבעל ישלם את הכתובה לפני שנותן את הגט.

סדר הליך הגירושין

מכיוון שהתביעות בגירושין כוללות תביעות רבות, היו פסקי דין רבים איך הסדר הנכון להחליט בתביעות.

בתי הדין הרבניים החליטו בפסקי דין רבים שלפעמים ידונו קודם בנושא הגט ולפעמים קודם בכתובה. בית הדין החליט שאין סדר מחייב. אלא לפעמים עדיף שהבעל יתן גט, ורק לאחר מכן ידונו על נושא הכתובה. הכול תלוי בנסיבות המקרה.

לדוגמא יש מקרים בהם קיים חשש שהבעל יסרב לתת גט. במצב כזה התוצאה היא שהאישה היא עגונה. שכן הן לפי ההלכה והן לפי החוק האזרחי לאישה נשואה אסור להתחתן עם גבר נוסף.

במצב כזה בית הדין יעדיף קודם לקבוע שהבעל יתן גט לאשה. זאת מתוך מטרה שלא לסכן את האישה בכך שתהיה עגונה. מיד לאחר שלב זה, האישה יכולה להתחתן (כעבור המתנה של 3 חודשים). ורק בשלב שלאחר מכן ידונו על חיוב הבעל לשלם את הכתובה.

יש מצבים נוספים שבהם בית הדין יעדיף לדון קודם בנושא הגירושין עצמו, ורק בשלב מאוחר יותר בחיוב הכתובה.

תביעת כתובה זמן רב לאחר הגירושין

הגיע אלי בעבר תיק של אישה שהתגרשה לפני שנים רבות. כל נושא הגירושין נידון במשך שנים ארוכות. משום מה נושא חיוב הכתובה לא עלה כלל במהלך הדיונים.

חשוב להבהיר: ברוב המקרים הבעל יצטרך לשלם את הכתובה. מצד שני בית הדין לא יתערב ויחייב את הבעל. כדי לחייב את הבעל בתשלום הכתובה, האישה תצטרך לדרוש זאת.

במקרה הנידון האישה (באמצעות עורך דינה) לא תבעה את כתובתה, אף על פי שמדובר בהון רב.

לאחר שנים רבות היא נזכרה שבעצם לא קיבלה ולו שקל אחד מדמי הכתובה שהבעל חייב לשלם לה.

היא פנתה אלי בשאלה האם היא יכולה לדרוש את דמי הכתובה אפילו שעברו שנים ארוכות מאז הגירושין?

ראשית, זהו מקרה נדיר יחסית. בניגוד למקרים שבהם דוחים את הדיון בכתובה למועד שלאחר נתינת הגט, במקרה זה האישה בכלל לא תבעה את הכתובה.

אולם למרות העובדה שחלפו מאז הגירושין שנים ארוכות, האישה זכאית לכתובה. העובדה שלא תבעה את הכתובה אינה אומרת שוויתרה על זכויותיה. לכן היא זכאית לקבל את שווי הכתובה.

הפוסט תביעת כתובה לאחר גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

כדי להסביר על המשמעויות של תביעת הכתובה, נקדים מהי הכתובה.

כתובה היא מעין הסכם שאותו הצדדים עורכים במועד החתונה. ההסכם כולל את המחויבויות השונות בין בני הזוג.

המשמעות המרכזית של הכתובה בהליך הגירושין זהו הסעיף בכתובה שקובע שבמקרה של היפרדות על הבעל לשלם סך כסף מסוים.

מטרת כתיבת הכתובה היא הלכתית. הסיבה שעמדה מאחורי החובה לכתוב כתובה היא כדי לנסות ולצמצם את תופעת הגירושין. תביעת הכתובה היא מעין סנקציה נגד הגבר במקרה שבו הוא האשם בגירושין.

חשוב להדגיש שהיא מחייבת כדי להינשא ולהירשם באופן מלא כנשואים במדינת ישראל.

מה סכום הכתובה?

ככלל אין סכום מסוים לכתובה. יש סכום מינימאלי לכתובה, אבל אין רף מקסימאלי לכתובה.

בנוסף לעיתים כשסכום הכתובה הוא גבוה באופן משמעותי, אפשר להיפטר מחלק מהחוב באמצעות טקטיקות משפטיות שונות.

תביעה לכתובה – תמיד שווה להגיש?

הכתובה היא מסמך מחייב מבחינה משפטית. אולם יש מצבים שבהם הגבר יוכל להתגרש גם ללא תשלום הכתובה. לדוגמא אם הגירושין היו בגלל התנהלות פוגענית של האישה, לרוב הוא יהיה פטור מלשלם את הכתובה. הסיבה היא כי זה לא יהיה הוגן שהאישה תתנהג בצורה פוגענית כדי לקבל את כספי הכתובה.

לעומת זאת יש פעמים שבהם הגבר יצטרך לשלם את הכתובה למרות שאשתו פגעה בו. לדוגמא אם גם הגבר התנהל בצורה פוגענית כלפי אשתו.

אז אתם חושבים על פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני ועכשיו אתם חושבים על תביעת כתובה? לפעמים זה מאוד משתלם ורווחי, אבל לא תמיד.

יש פעמים ששווה להגיש תביעה לכתובה. מצד שני מניסיוני יש פעמים שאנשים תובעים תביעות חסרות תועלת שרק פוגעות בתובע.

הדברים אינם חד משמעיים, כי זה מאוד תלוי בניואנסים הדקים של עילת הגירושין.

על כן חשוב שטוען רבני מוסמך ילווה אתכם כדי למצות את כל הזכויות המגיעות לכם.

תביעת כתובה – אין כפל מבצעים!

נקודה מאוד חשובה נוספת זו ההשלכה של חלוקת הרכוש על חיוב הכתובה.

בחלוקת הרכוש יש הבדל מהותי בין החוק לבין ההלכה.

לפי החוק חלוקת הרכוש בגירושין תהיה בצורה שוויונית בין הבעל לאישה. אין הבדל בין רמות ההכנסה בין הבעל לאישה. לרוב תהיה חלוקה בצורה שווה בין הבעל לאישה.

לעומת זאת הגישה ההלכתית היא שונה. לפי ההלכה יש הבדל בין סוגי הנכסים והבעלות שלהם.

בית הדין הרבני מחויב לפסוק לפי החוק ולחלק את הנכסים בצורה שווה בין בני הזוג.

מצד שני קובע בית הדין הרבני שאי אפשר גם לחלק את הרכוש בצורה שווה (במקרים שבהם לפי ההלכה זה לא שייך לאישה), וגם לתת לאישה כתובה בסך גבוה.

לכן קבע בית הדין הרבני שבמקרים שבהם האישה מקבלת עודף רכוש (על פי ההלכה), היא לא תקבל גם את סכום הכתובה.

מכיוון שתביעת הכתובה הוא נושא רחב, וסכום הכתובה הוא לעיתים מאוד גבוה, יש חשיבות לפעול בחוכמה ותחכום על מנת למצות את זכויותיכם.

הפוסט תביעת כתובה בגירושין – המשמעויות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.