תביעת כתובה

תביעת כתובה – מהי הכתובה?

אחד הנושאים שיכולים להיות משמעותיים מאוד בהליך הגירושין ובמסגרות נוספות הינו ההליך של תביעת כתובה.

הכתובה הוא מסמך שעליו מתחייב הבעל בזמן החתונה. הוא מתחייב שאם יגרש את אשתו, הוא ישלם לה את סכום הכסף שקבע.

לפי ההלכה אי אפשר להתחתן ללא הכתובה. הסיבה היא כי הכתובה נועדה להגן על זכויותיה של האישה מפני גירושין ללא סיבה מספקת.

הרי ללא הכתובה הבעל היה יכול לגרש את אשתו ללא סיבה משמעותית וללא סנקציה כלשהי. הכתובה נועדה למנוע מצבים אלו.

 

הכתובה – למה היא נועדה?

למעשה, ישנן שתי סיבות מרכזיות לכך שיש את הנושא של הכתובה.

לפי דעה אחת זה חובה מן התורה. וכך גם כותבים בנוסחאות שונות של הכתובה.

אך לדעה אחרת זה מתקנה מאוחרת יותר. הסיבה לכך שתיקנו את הכתובה זה בכדי שהבעל לא ימהר לגרש את אשתו ללא סיבה שמצדיקה את זה. זאת, בשל העובדה שהבעל יודע שיפעילו כנגדו את הסנקציה ויחייבו אותו לשלם את הכתובה. אם כי, גם לדעה זו יש המפרשים שהיא נועדה למנוע חשש מן התורה לתוקף הנישואין אם לא ערכו את הכתובה.

כך או כך, הכתובה הפכה לנחלת הכלל. כל זוג שמתחתן כדת משה וישראל בהכרח עורך כתובה בזמן הנישואין.

ישנם הבדלים בין העדות והמגזרים השונים בכל הנוגע לסכום גובה הכתובה. כך למשל, בקהילות אשכנז מקובל לכתוב את הסכום המינימלי של הכתובה. זה מאתיים זוז בשביל רווקה, ומאה זוז (מנה) לאישה אלמנה שהתחתנה בנישואין שניים. המחיר משתנה מעת לעת, אך מעריכים את הסכום הזה בכ 1,000 דולר פחות או יותר. ברור כי כשהכתובה הינה בערך כזה היא מונעת מריבות עתידיות והיא כמעט לא מהווה סנקציה כלפי הבעל או כלפי האישה לגירושין לא מוצדקים ללא עילה הלכתית.

לעומת זאת, בקרוב עדות המזרח מקובל מאוד לכתוב בכתובה סך גבוה בהרבה. יש הנוהגים לכתוב סכומים של 180,000 ש"ח. ישנם שכותבים סך של כחצי מיליון. ישנם אף כאלו שכותבים סכומים הגבוהים עוד יותר.

חשוב להדגיש שהבעל לא יוכל לטעון שהוא הגזים וסתם כתב בכתובה. כמו כן, הוא לא יוכל לטעון שהוא לא היה מודע באופן מלא למשמעות של ההתחייבות על הכתובה. אמנם פעמים רבות לא יחייבו אותו על כל הסכום שכתוב בכתובה. אך בזמן הנישואין יש לקחת בחשבון שאת כל הסכום שכתוב בכתובה יתכן ובמקרה שבו הזוג ייפרדו הרי שהבעל יצטרך לשלם הכול עד לשקל האחרון.

 

הליך לפסילת הכתובה

ישנם מקרים שבהם בית הדין יקבע שהבעל לא צריך לשלם את הכתובה לאשתו. זאת, מכמה סיבות אפשריות ואשר להלן נפרט חלק מהן. ככלל ניתן לומר שכאשר סיבת הגירושין אינה באשמתו של הבעל, הרי שסביר להניח שלא יצטרך לשלם את הכתובה.

לעומת זאת, וכפי שפרטנו לעיל הבעל לא יוכל לטעון שלא ידע על המשמעות של הכתובה.

יתרה מזאת, בתי הדין לא נוהגים להתערב בנושא התוקף עצמו של הכתובה. וזאת, משתי סיבות:

1. אין בדרך כלל הצדקה לטענות מסוג זה. הכתובה הינו מסמך משפטי מחייב שעורכים אותו בדרך כלל באופן מקצועי ויעיל מאוד מבחינה משפטית. ישנם נוסחאות די קבועות לכתובה (ישנן מספר נוסחאות לכתובה). כל הנוסחאות הללו מעגנות את התוקף המשפטי של הכתובה באופן יעיל ואפקטיבי מאוד.
2. לא ימהרו להעלות טענות על כשרות הכתובה, שכן אם הכתובה אינה כשרה הרי שהיו נישואין ללא כתובה. הדבר הזה מהווה פגם בנישואין. למרות העובדה שהנישואין תקפים גם אם אין כתובה, אך הדבר מהווה איסור. לכן בית הדין לא ימהר לפסול את הכתובה.

 

תהליך תביעת כתובה – כיצד?

לאחר שהסברנו על משמעות המושג כתובה, נעבור לשאלה כיצד תובעים את הכתובה.

חשוב לדעת שלא תמיד האישה זכאית לכתובה. יש פעמים שבהם היא תהיה זכאית, אבל יש פעמים שבהם יקבעו שהבעל פטור מלשלם לאשתו את דמי הכתובה.

הסיבה לכך תהיה בדרך כלל מכיוון שהאישה אשמה בגירושין. לדוגמא אם האישה בגדה וקיימה רומן מחוץ לנישואין. במצב זה היא זו שגרמה לגירושין ואינה יכולה לתבוע את הכתובה.

יש לכך אף סיבה מעבר לכך. תארו לעצמכם שהבעל התחייב על סכום של מיליון שקל בכתובה. אם הנישואין מעט חורקים, יתכן שהאישה תעדיף לעזוב את בעלה ולקבל ממנו מיליון שקל מאשר לנסות ולאחות את הקשר. המשמעות היא שהבעל נופל קורבן למזימה של תביעה מיותרת שכל מטרתה נועדה רק כדי לסחוט ממנו כספים שלא ביושר.

לכן מצד אחד הכתובה נועדה להגן על האישה, אך מצד שני לא יתנו לאישה לסחוט ולקבל את הכתובה במצב בו היא זו שאשמה בגירושין.

 

תהליך תביעת כתובה – אימתי?

את הכתובה יש לתבוע בדרך כלל בתביעת גירושין כרוכה המוגשת לבית הדין הרבני. חשוב לדעת שהמקום היחיד שמוסמך להכריע בנושא הכתובה הינו אך ורק בית הדין הרבני. זאת בניגוד לנושאים אחרים בגירושין שבהם יש סמכות מקבילה גם לבית המשפט לענייני משפחה.

במקביל, פעמים רבות נבחר מבחינה אסטרטגית שלא לתבוע את הכתובה במסגרת תביעת הגירושין. הסיבה לכך יכולה להיות למשל בכדי שלא לגרום לבית הדין להתרשם כביכול האישה רוצה להתגרש בכדי לקבל כסף. חשוב להדגיש, שמבחינה פרוצדורלית ומהותית ניתן בהחלט לתבוע את הכתובה אף לאחר הגירושין. אך יש לעשות זאת באופן מקצועי ויעיל ותוך הסבר לכך שהאישה לא ויתרה על הכתובה מעולם. ועל כך נרחיב להלן.

 

סיכום

לסיכום ניתן לומר שהכתובה על כלל דיניה באה כדי לאזן בין הצרכים השונים. היא מאזנת בין הגנה חשובה על האישה מצד אחד. אולם מאידך הכול נעשה באופן שלא יפלה את הגבר מאידך.

הפרטים של חיוב הכתובה והמצבים בהם הבעל חייב או פטור מתשלום הכתובה הינם רבים מאוד. לכן חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי כדי שיבנה לכם אסטרטגיה מנצחת בבית הדין.

 

תביעת כתובה עקב בגידה – עילה מוצדקת?

לאחר שהבהרנו את מטרת הכתובה, ואת ההבדל בין גירושין בעילה צודקת לבין גירושין ללא עילה המצדיקה זאת, נעבור לדון האם בגידה היא עילה מספקת לגירושין ומה ההשלכות של בגידה על תשלום הכתובה.

בגידה היא מעשה חמור מאוד. הן מבחינה ערכית והן מבחינה הלכתית. ההלכה אף מכירה בבגידה כאחת העילות הכי חזקות לגירושין. לכן במקרה שבו הבעל בגד באשתו, הוא יצטרך לשלם לה את הכתובה. ובמקרה שבו האישה בגדה בבעלה, היא לא תקבל את הכתובה.

לעיתים המשמעות של הוכחת בגידה יכולה להגיע לסך של מאות אלפי שקלים. זוגות רבים כותבים בכתובה סך של מאות אלפי שקלים. לכן כל תוצאה של חיוב/פטור בתשלום הכתובה, משליך על סדר גודל מאוד גבוה של כסף.

הוכחת הבגידה

על מנת להוכיח בגידה, יש צורך להוכיח את העניין בצורה ברורה וחד משמעית. לא מספיק לטעון על סמך תחושות שהייתה בגידה. אמנם פעמים רבות התחושה היא שבן/בת הזוג בוגד. אולם לא מספיק להציף את התחושות הללו. התחושות יכולות להביא לתוצאה של בדיקת התחושות כדי לחקור את הנושא ולבדוק היטב האם זה אכן נכון.

הדרך להוכיח אם היה בגידה יכולה להיעשות במספר דרכים. לעיתים יש לבן הזוג הוכחות שהשיג אותם בעצמו. זה יכול להיות התכתבויות, תמונות וכדומה. אם כי, יש להדגיש שצריך שההוכחות הללו יהיו מבוססות מאוד עם צבר אירועים.

במקרים רבים אין את האפשרות להשיג הוכחות ברמה מספקת. לכן נדרשת התערבותו של חוקר פרטי. הוא אדם שמוסמך על פי החוק לבצע דברים שונים על מנת לחקור אם הייתה בגידה.

לכן פעמים רבות ההמלצה תהיה לשכור את שירותיו של החוקר הפרטי. יחד עם זאת אם ההשלכות הכספיות של השאלה אם הייתה בגידה הינם נמוכים, לא בטוח שיהיה נכון לבסס את הטענה על בגידה. זה יכול לקרות במצב בו סכום הכתובה הוא נמוך וגם אין רכוש רב לצדדים.

לכן כדאי מאוד לפנות לטוען רבני כדי שידריך אתכם האם יש צורך לפנות לחוקר פרטי, וכיצד לממש את זכויותיכם במקרה של בגידה.

 

תביעת כתובה – היכן? בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

לאחר שהסברנו מהי הכתובה, נשאלת השאלה להיכן להגיש את תביעת הכתובה?

האם המקום הנכון להגיש תביעת כתובה הינה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני?

התשובה לכך היא חד משמעית. המקום היחיד שאליו ניתן להגיש תביעת כתובה הינו רק לבית הדין הרבני. יתרה מזאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות כלל לדון בנושא תשלום הכתובה.

 

הסמכויות

ברוב הנושאים הקשורים לגירושין, יש סמכות מקבילה לשני גופים. לבית המשפט לענייני משפחה מחד, ולבית הדין הרבני מאידך.

בנושא חיוב הגט ותשלום הכתובה הסמכות של בית הדין הרבני היא בלעדית.

בית הדין מכריע בנושאים אלה על כל זוג יהודים שהם אזרחי המדינה. כך נקבע במפורש בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג – 1953:

"ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי הדין הרבניים…

הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין"

 

כלומר בית הדין הרבני יונק את סמכויותיו מכוח החוק המעניקים לו סמכויות נרחבות בתיקי הגירושין. הוא יכול להכריע בנושאים רבים הקשורים לגירושין. ובנושא הכתובה זוהי אף הערכאה היחידה המוסמכת לדון בכך.

לכן ניתן לקבוע בבירור שלא ניתן להגיש תביעת כתובה לבית המשפט לענייני משפחה. את תביעת הכתובה ניתן להגיש אך ורק לבית הדין הרבני. הוא הגוף היחיד שיכול להכריע בנושא זה.

מכיוון שלעיתים שיעור הכתובה הוא גבוה מאוד, וגם כולל בתוכו פרטים רבים מאוד, חשוב לפנות לטוען רבני שילווה אתכם בדרך למיצוי הזכויות המגיעות לכם.

 

תביעת כתובה לאחר גירושין – אפשרי?

כדי לענות על השאלה האם וכיצד אפשר להגיש תביעת כתובה לאחר הגירושין, נקדים את סדר ההליך בגירושין.

הליך הגירושין לרוב מכיל תביעות בנושאים רבים. נושאים כמו משמורת הילדים, חלוקת הרכוש, תביעת מזונות וכמובן תביעת הכתובה.

יש בדרך כלל סדר מסוים לתביעות וקצב מסוים לפסקי דין בכל נושא. אמנם זה משתנה מתיק לתיק, אבל ברוב המקרים הבעל ישלם את הכתובה לפני שנותן את הגט.

 

סדר הליך הגירושין

מכיוון שהתביעות בגירושין כוללות תביעות רבות, היו פסקי דין רבים איך הסדר הנכון להחליט בתביעות.

בתי הדין הרבניים החליטו בפסקי דין רבים שלפעמים ידונו קודם בנושא הגט ולפעמים קודם בכתובה. בית הדין החליט שאין סדר מחייב. אלא לפעמים עדיף שהבעל יתן גט, ורק לאחר מכן ידונו על נושא הכתובה. הכול תלוי בנסיבות המקרה.

לדוגמא יש מקרים בהם קיים חשש שהבעל יסרב לתת גט. במצב כזה התוצאה היא שהאישה היא עגונה. שכן הן לפי ההלכה והן לפי החוק האזרחי לאישה נשואה אסור להתחתן עם גבר נוסף.

במצב כזה בית הדין יעדיף קודם לקבוע שהבעל יתן גט לאשה. זאת מתוך מטרה שלא לסכן את האישה בכך שתהיה עגונה. מיד לאחר שלב זה, האישה יכולה להתחתן (כעבור המתנה של 3 חודשים). ורק בשלב שלאחר מכן ידונו על חיוב הבעל לשלם את הכתובה.

יש מצבים נוספים שבהם בית הדין יעדיף לדון קודם בנושא הגירושין עצמו, ורק בשלב מאוחר יותר בחיוב הכתובה.

 

תביעת כתובה זמן רב לאחר הגירושין

הגיע אלי בעבר תיק של אישה שהתגרשה לפני שנים רבות. כל נושא הגירושין נידון במשך שנים ארוכות. משום מה נושא חיוב הכתובה לא עלה כלל במהלך הדיונים.

חשוב להבהיר: ברוב המקרים הבעל יצטרך לשלם את הכתובה. מצד שני בית הדין לא יתערב ויחייב את הבעל. כדי לחייב את הבעל בתשלום הכתובה, האישה תצטרך לדרוש זאת.

במקרה הנידון האישה (באמצעות עורך דינה) לא תבעה את כתובתה, אף על פי שמדובר בהון רב.

לאחר שנים רבות היא נזכרה שבעצם לא קיבלה ולו שקל אחד מדמי הכתובה שהבעל חייב לשלם לה.

היא פנתה אלי בשאלה האם היא יכולה לדרוש את דמי הכתובה אפילו שעברו שנים ארוכות מאז הגירושין?

ראשית, זהו מקרה נדיר יחסית. בניגוד למקרים שבהם דוחים את הדיון בכתובה למועד שלאחר נתינת הגט, במקרה זה האישה בכלל לא תבעה את הכתובה.

אולם למרות העובדה שחלפו מאז הגירושין שנים ארוכות, האישה זכאית לכתובה. העובדה שלא תבעה את הכתובה אינה אומרת שוויתרה על זכויותיה. לכן היא זכאית לקבל את שווי הכתובה. אם כי, חשוב להדגיש את הנקודה שהאישה מעולם לא ויתרה על הכתובה. שכן, ככל ובית הדין יחשוב ויתרשם שהאישה ויתרה על הכתובה וכי בשל כך היא לא תבעה את הכתובה עד כה, הרי שהוא יפסוק שהאישה לא תהיה זכאית כלל לכתובה.

 

תביעת כתובה? אין כפל מבצעים!

במקרים רבים בית הדין יערב את הנושא של חלוקת הרכוש לתוך הנושא של הכתובה.

הרקע לדברים הוא כדלהלן: חלוקת הרכוש לפי המשפט העברי היא אחרת לגמרי מהחוק האזרחי ומהפסיקה הקיימת בהליך האזרחי. כיום, בעקבות פסיקות בג"צ שניתנו בנושא (בייחוד פסק דין 'בבלי' בבג"צ 1000/92), הרי שגם בתי הדין הרבניים פוסקים בהתאם לחוק האזרחי על כל המשתמש מכך. זה כולל פסיקה בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. זה כולל אפילו פסיקה ברוח הפסיקה הקיימת בעניין כוונת שיתוף (אם כי בנושא הזה ישנם לעתים קונפליקטים והבדלים בגישות בין בתי הדין לבין בתי המשפט).

לכן, בית הדין הרבני אומר לעצמו שמצד אחד הוא יכול לתת לאישה זכויות שמגיע לה לפי הדין האזרחי אפילו אם בדין הדתי היא לא תהיה זכאית לזה. ולכן את הכסף הזה בתי הדין נוהגים לקזז מסך הכתובה.

בית הדין בעצם קובע שהאישה תקבל את המגיע לה. אך היא לא תקבל גם את הזכויות שהדין האזרחי מעניק בניגוד להלכה, וגם את הזכויות שהדין ההלכתי מעניק לה. כלומר מה שביתה דין קובע זה שהאישה תקבל זכויות רק מכוח דין אחד. או 'בבלי' או 'תלמוד בבלי'. כלומר או הזכויות המגיעות לה מכוח פסק הדין 'בבלי' או את הזכויות המגיעות לה בהתאם לתלמוד בבלי והדין ההלכתי הקיים.

 

כתובה לאלמנה

בנוסף לדברים אלה, הרי שישנה אפשרות נוספת לאישה לקבל את הכתובה. זה יקרה כאשר הבעל ימות לפני האישה. במצב כזה האישה זכאית לקבל את סכום הכתובה מהנכסים ששייכים לבעל.

יתרה מזאת, לאלמנה יש קדימות לעניין פירעון הכתובה לעומת היורשים. יש בכך דינים רבים. לא תמיד כדאי לאלמנה לקבל את הכתובה, שכן במצב כזה היא מאבדת זכויות אחרות. לכן, במצבים כאלה כדאי להתייעץ עם טוען רבני הבקיא היטב בדין העברי הקיים במסגרת תביעת כתובה מהעיזבון.