הסכם ממון בין בני זוג

הסכם ממון בין בני זוג זהו אחד הנושאים שלא תמיד קיימים בהליכי הגירושין אך הוא בעל השפעה מרכזית ומשמעותית מאוד בהליך ככל וישנו הסכם כזה. ההסכם הזה נועד להגדיר כיצד יחלקו את נכסיהם של השניים כאשר הם החליטו להיפרד. אמנם הסכם ממון תקף גם למי שעתיד להתחתן אפילו בנישואין אזרחיים. זאת, במטרה שתהיה הזכות הממונית של כל אחד בנכס מוגדרת בדיוק למי היא שייכת. יתרה מזאת, ההסכם יכול להיות משמעותי מאוד אף ביחסים בין חבר וחברה. זאת, אף אם הם לא התחתנו ואף אינם מתכוונים להתחתן בעתיד.

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973 קובע כי בשעת פטירה של אחד מבני הזוג או גירושין כל אחד מבני הזוג ממחצית משווי הנכסים והרכוש המשותף. כל זאת, בהתאם להסדר איזון נכסים ומה שכתוב בהסכם.

אז בכדי להבין את הרעיון והקונספט של הסכם ממון בין בני זוג, בואו נעשה סדר כיצד מחלקים את הרכוש המשותף ללא הסכם ממון. ואז יהיה יותר ברור מה התועלת הקיימת בעריכת ההסכם. מה יהיו ההשלכות לכך. בעיקר בכל הנוגע להקשר הכספי (אך לא רק).

חלוקת רכוש בגירושין – מה אומר החוק?

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973 קובע בין היתר כי:

"עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

(ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.

(ג) בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות"

הרעיון העומד מאחורי החוק אומר למעשה את הדבר הבא. כאשר בני הזוג נפרדים מחלקים את כל הרכוש המשותף לבני הזוג. הדבר הזה נקרא 'איזון משאבים'. כלומר, מאזנים את כל המשאבים (נכסים). ואז דואגים שאף אחד לא ייצא מקופח, אלא כל אחד יקבל את חלקו. אך לצד זאת חשוב לדעת כי ישנם נכסים מאוד מסוימים וספציפיים שאותם לא יחלקו במסגרת איזון המשאבים.

כך למשל, אם אחד הצדדים קיבל מתנה במשך חיי הנישואין. הרי שבן הזוג לא יקבל את השווי של חצי מהמתנה. כמו כן, אם אחד מהצדדים קיבל דירה בירושה מהוריו, אין לכך כל קשר לבן הזוג. הוא לא יהיה זכאי לקחת את חלקו בדירה בגין איזון המשאבים. שכן, נכסים שהתקבלו לידי אחד מבני הזוג במתנה או בירושה אינם נכללים כלל במסגרת איזון המשאבים ולא מחלקים אותם בין בני הזוג. אלא הם נשארים בבעלות המלאה של מי שקיבל את אותו רכוש.

בדומה לכך, כספים שאחד מבני הזוג קיבל כפיצוי גם הם לא נחשבים לרכוש משותף לעניין איזון המשאבים. גם כספים אלו לא מתחלקים בין בני הזוג. כל כספי הפיצויים נשארים בבעלות של מי שמקבל אותם. זה נפוץ מאוד למשל שאחד מבני הזוג קיבל פיצוי בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים שקרתה במהלך חיי הנישואין.

כלומר, ברמת העיקרון מחלקים את כל הרכוש המשותף. זאת, למעט נכסים מסוימים שאינם נכללים במסגרת ההליך לאיזון משאבים. אשר אותם לא מחלקים בין בני הזוג.

מועד הקרע – מהו?

יש לציין, שיש מועד הקובע לעניין איזון המשאבים, והוא מועד הקרע בין בני הזוג. זה מועד בעל חשיבות עליונה ביותר. שכן, מחלקים את הרכוש המשותף שבני הזוג צברו במהלך החיים המשותפים ועד למועד הקרע. לעומת זאת, הנכסים שבני הזוג צברו לאחר מועד הקרע, אינם נכללים עוד במסגרת איזון המשאבים. ולפיכך, נכסים אלה אינם ברי איזון ולא מחלקים אותם בין בני הזוג, אלא הם שייכים למי שצבר את אותו רכוש.

קיים פולמוס משפטי רחב היקף בנוגע לקביעה של העיתוי של מועד הקרע. זה נובע בשל החשיבות הרבה בקביעת המועד. מכיוון שהבדל ולו קטן במועד הקרע המדויק יכול להשליך באופן ממשי על סכומי כסף גבוהים ביותר. לכן, לא פעם הצדדים נחלקים בדעתם מה בדיוק נחשב למועד הקרע, והאם מועד הקרע היה בשלב מוקדם יותר או שמא בשלב מאוחר יותר.

ככלל, ובהתאם לפסיקה המקובלת יש שני מועדים שייחשבו למועד הקרע.

המועד הראשון הינו ביום עזיבת אחד מהצדדים את הבית המשותף. לעומת זאת, המועד השני הינו ביום שבו הגיש התובע את תביעת הגירושין לערכאה המשפטית.

הרעיון שעומד מאחורי רוח הפסיקה הינו כי מועד הקרע הוא המועד שבו היחסים של הצדדים הפכו לבלתי ניתנים לאיחוי, וכי למעשה חיי הנישואין של הצדדים התנתקו ועברו קרע משמעותי. לכן, ככל ואחד מבני הזוג התגלה כבוגד בבן או בבת הזוג, הרי שבמקרים מסוימים זה יוכל להיחשב כמועד הקרע. אך זהו נושא מורכב מאוד שעורר פולמוס משפטי רחב שעורר גלים בזמנו. זה קרה בעקבות פסיקה של בית הדין הרבני ובעקבות פסיקת בג"צ בנושא. ככלל נקבע כי מועד הקרע אינו נותן ביטוי לאשמת מי מהצדדים בקרע ובמשבר בחיי הנישואין, אך בגידה יכולה בנסיבות מסוימות להיחשב למועד הקרע.

חושבים שמחלקים את הרכוש בגירושין? אז זהו, שלא בהכרח

חשוב לציין, כי חלוקת הרכוש אינה דווקא בשלב הגירושין. לעתים רבות מחלקים את הרכוש באופן הנפרד מהליך הגירושין עצמו. גם בחוק יחסי ממון בין בני זוג ישנה התייחסות מפורשת לאפשרות הזו, והדברים אכן קורים מדי יום ביומו.

וכך קובע סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973:

"הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1)  חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א) הליך להתרת נישואין;

(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11.

(2)  קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג"

כלומר, ישנה אפשרות לבצע את איזון המשאבים אף באופן המנותק להליך הגירושין עצמו בכפוף לתנאים מסוימים. אם כי, חשוב לציין שבמקרים רבים בתי המשפט ובתי הדין נוהגים לבצע את איזון המשאבים אף אם זה לא עמד בקריטריונים המנויים לעיל. וזאת מכוח סעיף 5א (ב) לחוק. סעיף זה למעשה מעגן את האפשרות הזו בהתאם לשיקול הדעת של בית המשפט ובית הדין ובכפוף לתנאים מסוימים.

כוונת שיתוף – אלמנט חשוב ומשפיע שצריך להיבחן במשקפיים משפטיות מקצועיות ומנוסות

בנוסף לכל הנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין המשותפים, יש גם נכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים באופן בלעדי. את הנכסים הללו הביא אחד הצדדים בדרך כלל לפני חיי הנישואין.

לפי הפסיקה הקיימת מחלקים גם את הנכסים הללו. זה לא תמיד יקרה, אך ישנם פרמטרים שונים שבוחנים אותם. ככל ופרמטרים אלה מתקיימים, הרי שיחלקו גם את אותו רכוש. זה יקרה אפילו אם הנכסים רשומים באופן בלעדי על שם אחד מבני הזוג בלבד.

הפרמטרים שאותם בוחנים בשביל לקבוע אם יחלקו את אותו רכוש הוא בכדי לבדוק האם הייתה כוונת שיתוף. כלומר, האם בעל הרכוש התכוון לשתף את בן/בת הזוג באותו רכוש. כך למשל, אם הצדדים נטלו משכנתא על הדירה, זה מהווה כוונת שיתוף. לכן, יחלקו את הדירה גם אם היא רשומה על שם אחד מבני הזוג באופן בלעדי.

ישנם פרמטרים רבים לבחינת הרכוש ולבדיקה האם הייתה כוונת שיתוף. בנוסף, לעתים התנהלות הצדדים יכולה להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף. לחילופין, ישנם פעמים שבהם מתרשמים מהצדדים כי לא הייתה כוונת שיתוף. אם כי, חשוב להדגיש שבחינת הנושא נעשית באמצעות בחינה מקצועית מבחינה משפטית. ולכן יתכן שבעיני אדם מהצד זה ייראה כתוצאה לא נכונה וכתרגום לא מתאים להתנהלות של הצדדים. כלומר, בעיני אדם מהצד זה ייראה כאילו לא הייתה כוונת שיתוף. אך הערכאה המשפטית תראה את זה באור אחר לגמרי ותקבע כי הייתה כוונת שיתוף על הנכס. וכן יכול להיות גם להיפך. לכן, יש להתייעץ עם איש מקצוע בכדי שיסייע לכם לבחון את הנושא בנוגע לרכוש האם יקבעו שהייתה כוונת שיתוף או אין כוונת שיתוף. איש מקצוע מנוסה יוכל לתרגם את המצב של הנכס כולל את ההתנהגות של בני הזוג ולומר לכם מה ככל הנראה תהיה ההכרעה בנושא.

הסכם ממון בין בני זוג – משנה את כל התמונה

כל הנאמר לעיל הינו הסבר לאופן שבו מחלקים את הרכוש בדרך כלל. אך חשוב להבהיר כי כאן נכנס אלמנט חשוב מאוד, והוא הסכם ממון בין בני זוג. ההסכם הזה משנה באחת את כל תמונת המצב. שכן, אם ערכו את ההסכם באופן שיועיל לפי החוק, הרי שיבצעו את חלוקת הרכוש בהתאם למה שהצדדים הסכימו במסגרת ההסכם.

הסכם ממון בין בני זוג – מהם הנושאים שכדאי לשים עליהם דגש בהסכם ממון?

נמנה כאן כמה מהנושאים המרכזיים שכדאי שתכניסו לתוך הסכם ממון.

נכסים קיימים ורכוש זמין – כל דבר שנמצא בבעלות בני הזוג, בין אם זה מקרקעין או מטלטלין.
חובות שישנם לבני הזוג – כל חוב שקיים כולל משכנתא או כל חוב שקיים או חוב עתידי יש להכניס להסכם הממון ולפרט מי ישא בתשלומים.
הוצאות שוטפות – יש לפרט כיצד בני הזוג ינהגו בהוצאות עתידיות שיזמנו להם בהמשך החיים.
הכנסות עתידיות – פירושו כל הכנסה עתידית, איפה יופקד ולמי תהיה גישה לזה. זה יכול להיות הכנסה מכל מיני מקורות. לרבות זכויות עתידיות. כגון: ריווח שהצטבר על הנכסים הקיימים. אם כי בכל הנוגע לירושה ומתנה, הדין החל הוא אחר. שכן, ככלל לא יחול עליהם איזון המשאבים.
פנסיה וקרנות השתלמות – פעמים רבות כספי הפנסיה או קרני השתלמות מגיעים לסכומים של עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים. יש לתת את הדעת איך הם מתחלקים בין בני הזוג במקרה של היפרדות
כמובן שישנם עוד כל מיני סעיפים שניתן לשים עליהם דגש. יש לערוך הסכם כזה בדקדוק רב. כמובן שניתן לשים כל סעיף שהצדדים מסכימים לגביו, כל עוד שהסעיף אינו מנוגד לחוק.

הסכם ממון בין בני זוג – אופן עריכת ההסכם

מבחינה רעיונית, ניתן לערוך את הסכם הממון באופן עצמאי ולהגיש אותו לשופט או לדיין בשביל שיאשרו את תוקפו. אבל מומלץ לגשת לטוען רבני מומחה בדיני משפחה שיערוך לכם את ההסכם ממון עם שימת דגש על כל הפרטים הקיימים. מהלך כזה יכול למנוע קטטות ומריבות עתידיות.

בנוסף, ההשלכה שיכולה להיות בכל סעיף שתכתבו או שלא תכתבו בהסכם הממון יכול להגיע להרבה מאוד כסף. לכן, כדאי לחסוך מריבות עתידיות והפסד כספי גבוה, ולפתור הכול בהסכם ממון יעיל ומעוגן מבחינה משפטית.

צריך מקצועיות רבה כדי לערוך הסכם ממון. בדרך כלל דרוש בעל מקצוע שיערוך את ההסכם מול שני הצדדים. לכך מומלץ להסתייע בטוען רבני לענייני משפחה.

לאחר שבני הזוג הסכימו למסמך ההסכם, ומקבלים על עצמם את תוכן החלוקה כפי שהיא כתובה בהסכם ממון יש לקבל על כך אישור רשמי מגורם מוסמך. חשוב להדגיש שברוב המקרים האישור אינו רק למטרה פורמלית. שכן, ללא האישור יתכן שלא יהיה בכלל שום תוקף להסכם הזה. העניין תלוי בפרטים שונים וכן על טיב הקשר בין בני הזוג. בכל מקרה, כדאי ולעתים אף חובה להביא את ההסכם לאישור של גורם שמוסמך לכך.

מיהו הגורם המאשר הסכם ממון?

כאן זה תלוי האם זה הסכם שעורכים לפני הנישואין או הסכם שאותו עורכים לאחר הנישואין.

לפני הנישואין ניתן לאשר את ההסכם מול נוטריון או מול רשם נישואין ואין צורך לאשר אותו בבית דין או מול שופט בבית משפט. אם כי, ניתן להביא את ההסכם גם לאישור של בית הדין או בית המשפט.

בהסכם שנעשה לאחר שבני הזוג נישאו צריך ההסכם לקבל אישור של בית דין רבני או של בית משפט לענייני משפחה.

בנוסף, את ההסכם של ידועים בציבור לא צריכים להביא לאישור של אף גורם. שכן, חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו חל עליהם (אלא רק הלכת השיתוף). אם כי, כדאי לאשר גם את ההסכם הזה. שכן, זה יכול להוסיף תוקף להסכם.

מכיוון שההסכם יכול להשפיע על הרבה מאוד כסף (כמו גם על דירה ועוד), כדאי להקדיש לכך מחשבה רבה. לכן, כדאי לפנות לטוען רבני שיערוך הסכם ממון יעיל שמגן עליכם מבחינה משפטית.

נשואים VS ידועים בציבור

כאמור לעיל, יש הבדלים הנוגעים לטיב הקשר בין בני הזוג, וכן בנוגע לפורמליות שלו.

יש הבדלים נוספים. כך למשל, כל זוג נשוי או זוג העומד להתחתן דרך הרבנות יכול להגיש הסכם ממון. זאת, כמובן לאחר עריכה מקצועית ותשלום האגרות הקבועות בחוק. אגב, כדי לאשר את הסכם הממון בבית הדין הרבני, תצטרכו לשלם אגרה. האגרה הינה בסך של 297 ש"ח (נכון לשנת 2023). במקביל, במקרה של גירושין, הבעל צריך לתת גט לאשתו.

זוג שאינו נישא דרך הרבנות, ורק הכריז על עצמו כזוג ידוע בציבור, בית הדין ידון בשאלה האם בשעת היפרדותם צריכה האישה לקבל גט. כל זמן שבית הדין לא מטיל עליהם כלל נתינת גט בשעת היפרדות אינם שייכים כלל בהסכם נישואין פורמלי. שכן הסכם זה שייך רק בזוגות שנשואים כדת וכדין.

אמנם ישנם מקרים שגם באופן שבני הזוג רק מוגדרים 'ידועים בציבור' בית הדין יחייב את הגבר לתת גט לאשה במקרה של היפרדות. כך למשל, במקרה שבית הדין גילה שהגבר נתן טבעת לאשה על מנת לקדש אותה. וגם בני הזוג הכריזו על עצמם כנשואים וכך גם הכירו אותם. וכן אם הם חתמו יחד על הצהרה של הסכמה לנשואים. יש פסיקות רבות בנושא. חלקן נותנות הכרה הלכתית משמעותית למעמד של ידועים בציבור.

בכל זה ידון בית הדין אם זקוקה האישה ל'גט לחומרא'. ובאם יחליט בית הדין שכן, הבעל יצטרך לתת גט לאשתו. בנוסף, יהיו לכך גם השלכות הלכתיות וחוקיות נוספות.

הסכם ממון בין בני זוג שאינם נשואים – ידועים בציבור

כאמור, ישנו הבדל באופן אישור ההסכם באם הזוג הינו נשוי באופן פורמלי. או לחילופין שהם מוגדרים רק כידועים בציבור.

בעוד שחוק יחסי ממון בין בני זוג חל על זוג נשוי. מה שדורש את עריכת ההסכם באופן הנדרש בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג. כלומר לאשר את הסכם הממון באופן הנדרש וכפי שמפורט לעיל. לעומת זאת, על ידועים בציבור לא חל החוק ליחסי ממון בין בני זוג. לכן, אין רלוונטיות וחובה לאשר את ההסכם בהתאם למה שנדרש מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג. אם כי, חשוב לערוך את ההסכם גם בקרב ידועים בציבור. שכן, הלכת השיתוף (כמפורט לעיל בעניין כוונת השיתוף) חלה גם חלה אף על ידועים בציבור.

אך מהי בעצם ההגדרה המדויקת של ידועים בציבור? איך תדעו האם גם אתם ידועים בציבור?

ידועים בציבור – כך תדעו האם אתם צפויים להיות מוגדרים כידועים בציבור

ישנם שני עקרונות כללים לקביעה של זוג כידועים בציבור.

הפרמטר הראשון הוא קיום חיי משפחה משותפת. מודדים את זה לפי ההתנהלות של הצדדים. אם הם התנהלו באופן שמראה שקשרו את גורלם אחד לשני במסירות. חשוב להבהיר שהם יכולים להיות מוגדרים כידועים בציבור אפילו אם הם מתגוררים בבתים נפרדים והם כלל אינם מתגוררים באותו בית. ואף אם מעולם הם לא התגוררו באותו הבית.

הפרמטר השני הינו ניהול משק בית משותף. זה יכול לכלול חשבון בנק המשותף לבניה זוג, ויכול להיות באמצעות צעדים אחרים. אם כי, הפסיקה קובעת כי ניהול משק בית משותף הוא אמנם פרמטר מרכזי בקביעת בני הזוג כידועים בציבור אך זה לא פרמטר חובה. כלומר, בני הזוג יכולים להיות מוכרים כידועים בציבור. חרף העובדה כי הם אינם מנהלים ביניהם משק בית משותף.

ההגדרה של בני הזוג כידועים בציבור הינה משמעותית מאוד ויכולה להשליך על הרבה מאוד כסף. אך ההגדרה היא מעט חמקמקה ופעמים רבות היא נובעת משלל פרמטרים מצטברים שאינם חד משמעיים. לכן, בכל מקרה שבו יש סיכוי שבו תהיו מוגדרים כידועים בציבור כדאי לערוך ביניכם הסכם ממון. וזאת, בכדי למנוע מחלוקות כספיות משמעותיות במקרה של פרידה מכל סיבה שהיא.