חלוקת עסק בגירושין – איך מבצעים את תחשיב החלוקה?
בעלי עסקים או כאלה שבני / בנות הזוג שלהם הם בעלי עסק והינם עומדים לפני גירושין מן הסתם שואלים את עצמם איך מבצעים חלוקת עסק בגירושין.
התשובה לכך מתחלקת בין אלה שמכירים את הדין הנוהג. זאת, כולל כל הניואנסים הדקים שלעתים קובעים את התוצאה. לעומת זאת, יש כאלה שלא ממש מכירים את הנושא לעומק. המשמעות היא שהם עלולים ליפול בפח עם תכנית פעולה לא נכונה שרק תסבך אותם בעתיד הקרוב.
האמת היא שחלוקת עסק בגירושין זה משהו אחר מאשר חלוקה של רכוש אחר. להלן נסביר את ההבדלים. אך תחילה נסקור בקצרה את אופן חלוקת רכוש רגיל, בכדי להסביר באופן ברור ונהיר במה שונה חלוקת עסק מכל רכוש אחר.
חלוקת רכוש בגירושין – ההבדל בין רכוש פנימי לרכוש חיצוני
כשבאים לדון בנוגע לחלוקת רכוש בגירושין, יש להבדיל בין 2 סוגים של רכוש:
- נכס פנימי. כלומר הנכס הזה נצבר במהלך חיי הנישואין של הצדדים. ככלל נכסים אלה מתחלקים באופן שווה בין בני הזוג. זה לא משנה אם שניהם מרוויחים שכר דומה, שאז שניהם צברו יחד את הנכס. זה יכול להיות גם כאשר רק אחד מהצדדים עובד וחסך את הכסף. כמעט תמיד יחלקו באופן שווה את הנכסים הפנימיים. יש יוצאים מן הכלל (כמו למשל, נכס שהתקבל בירושה או במתנה וכן דוגמאות נוספות). יחד עם זאת, באופן כללי מחלקים באופן שווה. וזאת, מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג.
- נכס חיצוני. כלומר אחד מבני הזוג הביא עמו לחיי הנישואין את הנכס. כאן המצב הוא בדרך כלל מעט מורכב יותר. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, אין חלוקה שווה על אותם נכסים חיצוניים. יחד עם זאת, להלן נסביר שפעמים רבות יחלקו גם את הנכסים הללו באופן שווה. וזאת, במקרים ובנסיבות שלהלן נפרט לכל הפחות את חלקם הנפוץ.
יש לציין שאמנם דיברנו על סוגי נכסים. אך זה יכול בהחלט להיות גם כסף מזומן או כל כסף שנמצא בבנק וכדומה. זה לא חייב להיות דווקא נכס. אם כי, תיכף נסביר שחלוקת עסק בגירושין זה פרוצדורה עם גישה מעט אחרת.
כוונת שיתוף – מה המשמעות המשפטית של זה?
כאמור לעיל, במקרה של גירושין הרי שבדרך כלל מחלקים את הנכסים הפנימיים באופן שווה בין בני הזוג. לעומת זאת, ההסדר של חלוקה שווה של הנכסים לא חל (לכל הפחות באופן גורף) על נכסים חיצוניים.
אך כאן יש היבט נוסף שנכנס למשוואה ויכול לשנות את כל התמונה. זה המושג של כוונת השיתוף.
כוונת שיתוף זה מצב שבו למרות העובדה שאחד מבני הזוג הוא שהביא את הנכס החיצוני באופן בלעדי, הרי שהוא התכוון לשתף בנכס את בן הזוג.
חשוב להדגיש שלא בהכרח שנדרשת הוכחה לכך שבן הזוג המשתף אכן התכוון לשתף את בן הזוג בנכס החיצוני. ההכרעה בנושא היא של הערכאה המשפטית שדנה בכך לפי פרמטרים שונים, כאשר בדרך כלל לא נדרשת ההתייחסות של בן הזוג לשאלה האם הוא ספציפית אכן התכוון לשתף את הנכס. דהיינו, ההתייחסות היא כיצד אנחנו רואים את הכוונה של בן הזוג בנוגע לאפשרות השיתוף, ולא דנים האם בן הזוג אכן התכוון לשתף בפועל.
במצב של כוונת שיתוף, הרי שהחלוקה של הנכס תהיה באופן שווה בין בני הזוג. כלומר חצי חצי. וזאת, על אף שמדובר בנכס חיצוני.
כוונת שיתוף – דוגמאות לנסיבות שמייצרות שיתוף
ישנן מספר דוגמאות להתנהגויות של בני הזוג שיכולות להעיד על כוונת שיתוף. להלן נמנה את חלקן, ובדגש על אלה הנפוצות יחסית.
בעניין זה חשוב להבהיר שיש כוונת שיתוף בנוגע לחלוקת רכוש רגיל. במקביל יש את כוונת השיתוף הנדרשת לחלוקת עסק בגירושין. להלן נראה הבדלים בין הדברים.
התנהגויות אלה יכולות להיחשב לכוונת שיתוף:
- נטילת משכנתא משותפת על הדירה. ככל ובני הזוג נטלו יחד משכנתא על חלק מסוים מהדירה (על אף שרק אחד מבני הזוג רכש את הדירה בעצמו טרם הנישואין), הרי שיש בכך כדי להעיד על כוונת שיתוף. וזאת, מפני שבעצם נטילת המשכנתא, בני הזוג נעשים מעין שותפים (ברמה כזו או אחרת) בדירה.
- מגורים של פרק זמן ממושך בדירה. ככל ובני הזוג חיו יחד בדירה (שהיא נכס חיצוני), זה בהחלט יכול להעיד על כוונת שיתוף.
- שימוש משמעותי של בן הזוג ברכב המשמש כנכס חיצוני של בן הזוג השני. עצם העובדה שבן הזוג משתמש באופן פעיל ומשמעותי ברכב של בן הזוג שהביא עמו את הרכב, יש בכך לבד בכדי להעיד על כוונת שיתוף. בייחוד כאשר לכך מתלוות הוכחות נוספות המעידות על כך ואף מחזקות את הזיקה וכוונת השיתוף. כך למשל, אם בן הזוג משלם על הביטוח. לחילופין, אם הרכב הזה משמש אותו למקום העבודה. כך למשל, זה מוגדר כרכב שלו לעניין כניסה עם רכב זה לחניון במקום העבודה.
יש כמובן מקרים רבים נוספים המגדירים כוונת שיתוף. בנוסף, ישנם מצבים המצויים בשטח האפור שעל כך יש פסיקה ענפה האם להגדיר אותם כנכסים שיש בהם כוונת שיתוף או לא. במקרים רבים אף אין הכרעה חד משמעית לכאן או לכאן, והדברים מצויים בתחום שיקול הדעת של השופט או הדיין.
חלוקת עסק בגירושין – האם נדרשת כוונת שיתוף?
למעשה, כאשר עוסקים בחלוקת עסק בגירושין, הכיוון הזה הוא קצת אחר. יש בכך שינוי שנעשה בנושא הזה.
בעבר, היו צריכים להוכיח כוונת שיתוף ברמה מאוד גבוהה. אגב, לא רק במצב שבו העסק הוא חיצוני ונרכש בטרם הנישואין. כי אם גם עסק פנימי שנבנה במהלך חיי הנישואין הייתה נדרשת הבאת ראיות מוגברות להוכחה על כוונת שיתוף.
יש פסק דין ידוע ששינה את התמונה באופן מאוד מהותי.
פסק הדין בסיליאן בע"א 122/83 שינה את ההגדרות הנוגעות לחלוקת עסק בגירושין.
הסיפור שם היה על זוג שחיו יחד כעשר שנים. האישה תבעה את חלקה בעסק שאותה הקים בעלה, והיה רשום על שמו בלבד.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעת האישה. הסיבה היא הגיונית וכפי שפרטנו לעיל. וזאת, מפני שבשביל לחלק עסק במסגרת תיק גירושין נדרש הבאת ראיות מוגברת לכוונת שיתוף, מה שלא היה במקרה הזה.
התיק הגיע לבית המשפט העליון שהפך את ההחלטה. בפסק הדין קובע השופט ברק שעצם אורח החיים המשותף הוא כשלעצמו הוכחה על כוונת שיתוף גם על נכסים עסקיים. יתרה מזאת, גם אם הבעל הסתיר מהאישה את העסק, זה לא פוגע בכוונת השיתוף היסודית.
לכן, לאחר פסק הדין הזה קל בהרבה לדרוש את החלוקה השוויונית של העסק במסגרת הליך הגירושין. קל בהרבה להוכיח את כוונת השיתוף גם כאשר הנושא הוא העסק. ואף כשהנושא אינו רק על נכסים אחרים.
חלוקת עסק בגירושין כשיש הסכם ממון
הסכם ממון הוא הסכם יעיל מאוד. הוא יעיל גם לעניין חלוקת רכוש רגיל במסגרת תיק הגירושין. אך הוא מתאים גם לחלוקת עסק בגירושין.
חשוב לוודא שההסכם נערך ומאושר באופן הנדרש. שכן, ככל ויש בעיות בעריכתו ו/או באישורו הוא פשוט לא יהיה תקף כלל מבחינה משפטית. זה כמובן יהא חבל מאוד, בטח לאחר שטרחתם בנושא. זה עלול לגרור לוויכוחים ואף להפסדים של הרבה מאוד כסף.
לכן, חשוב מאוד לערוך את ההסכם ממון באופן מקצועי אצל איש מקצוע. גם אם לא ערכתם הסכם ממון, ניתן לערוך הסכם ממון גם לאחר הנישואין. אם כי, ישנם הבדלים בנושא בין הסכם ממון טרום הנישואין לבין הסכם ממון שנערך לאחר הנישואין.
טוען רבני המתמחה בתחום יידע לכוון אתכם. במידת הצורך ידע לערוך בשבילכם הסכם ממון באופן שיהיה יעיל ותקף מבחינה משפטית.
בנוסף, אם הגעתם לצומת שבה אתם נדרשים לחלק את הרכוש בשל הגירושין, ואף אם בכלל זה חלוקת עסק, טוען רבני מקצועי יידע לייצג אתכם נאמנה בהליך, וחשוב כמובן להסתייע באנשי המקצוע הכי טובים ומנוסים בתחום.