האם יש מזונות במשמורת משותפת? מה אומרת על כך הפסיקה העדכנית?
אם אתם בפתחו של הליך גירושין אתם מן הסתם תשאלו את עצמכם "האם יש מזונות במשמורת משותפת?"
השאלה הזו מאוד רלוונטית כאשר אתם מתגרשים ויש לכם ילדים קטינים מתחת לגיל 18. אפילו במצבים שבהם הילדים הם בין הגילאים 18-21. גם אז השאלה יכולה להיות רלוונטית. אם כי בגילאים אלה השאלה תהיה רלוונטית במידה פחותה יחסית.
ההסדר של משמורת משותפת הוא נפוץ מאוד. משתמשים בהסדר הזה במרבית הסדרי השהייה עם הילדים בהליכי גירושין. וזאת, על אף העובדה שההסדר אינו אוטומטי כלל ועיקר. למעשה, יש תנאים מתי משתמשים בהסדר הזה ומתי לא מאשרים את ההסדר של משמורת משותפת.
לחצו כאן לקריאת המאמר המסביר את ההשלכות המשפטיות והמעשיות של ההסדר של משמורת משותפת.
נניח ופסקו בתיק שלכם שההסדר יהיה של משמורת משותפת או שאתם רוצים להגיע להסכמה כזו, מה תהיינה ההשלכות של זה על תשלום המזונות? האם יש בכלל מזונות במשמורת משותפת?
על כך נסביר במאמר זה, מתוך מטרה להנגיש ולעשות לכם סדר לפני שאתם ניגשים להליך. כמובן שכל מקרה מחייב התייעצות פרטנית ונקודתית בתיק הספציפי. לכן אין לראות באמור במידע שלהלן בגדר ייעוץ משפטי.
בתי הדין הרבניים VS בתי המשפט לענייני משפחה
נסביר להלן שיש פער משמעותי ומרכזי מאוד בין 2 גישות מרכזיות. קרי בין הגישה של בית הדין הרבני לבין הגישה של בית המשפט לענייני משפחה.
הפערים הללו באים לידי ביטוי בשלל רחב מאוד של נושאים. זה בעיקר בא לידי ביטוי בנוגע לתשלום מזונות במשמורת משותפת ובתשובה לשאלה העקרונית האם יש מזונות במשמורת משותפת.
נתחיל לסקור את הגישה של בתי הדין הרבניים בנוגע לנושא המרכזי הזה. לאחר מכן נסביר על הגישה של בתי המשפט האזרחיים בנוגע לנושא מרכזי זה. וזאת, בכדי שתוכלו לקבל כיוון על הגישות הרלוונטיות. אך צריך לזכור שכשבוחנים היכן לנהל את התיק לא בוחנים את זה על סמך נקודה ספציפית. בוחנים את הנושא על סמך השקלול של כל הנסיבות. לכן, גם אם לצורך העניין עדיף לכם לעניין המזונות לדון בערכאה פלונית, אין הדבר אומר שאכן כדאי לכם לנהל שם את ההליך. וזאת, מכיוון שיתכן מאוד שבמכלול התיק אתם תפסידו על אף ריווח נקודתי וספציפי בנוגע למזונות.
האם יש מזונות במשמורת משותפת בבית הדין הרבני?
התשובה לכך היא חד משמעית: כן.
ככלל הגישה של בית הדין הרבני היא לחייב בתשלום מזונות תמיד. אפילו אם ההסדר הוא של משמורת משותפת.
הסיבה לכך היא מפני שהגישה ההלכתית מטילה את חובת תשלום המזונות במלואה (כמעט) על האבא. לכן, עליו לשאת בנטל התשלום של המזונות לילדים.
אמנם יש הבדל בסכומים שבתי הדין פוסקים אם יש הסדר של משמורת משותפת או הסדר אחר. ככל וההסדר קובע שהילדים נמצאים אצל האבא אחוז גבוה מהזמן, הרי שבתי הדין יפסקו מזונות בשיעור נמוך יותר באופן יחסי.
כך למשל, בעוד בהסדר של משמורת אצל האם ישלם האב סכום של כ 1,300-1,500 לילד לחודש, הרי שבהסדר של משמורת משותפת ישלם האב מידי חודש על כל ילד סך של כ 800 ש"ח לחודש.
הדברים תלויים בכמה פרמטרים. אך בהחלט ניתן לראות שככל והילדים נמצאים זמן רב עם האבא כך סך המזונות יורד. אם כי, האבא ימשיך לשלם מזונות גם אם יש הסדר של משמורת משותפת.
האם יש מזונות במשמורת משותפת בבית המשפט לענייני משפחה?
כאשר הנושא מגיע לפתחו של בית המשפט, הגישה היא אחרת לגמרי.
החוק ובעקבות כך גם בתי המשפט האזרחיים מטילים חובה שווה על שני ההורים לשאת בנטל העלויות של גידול הילדים.
לכן, ככל ורמת ההכנסה של שני ההורים היא דומה פחות או יותר, וככל והסדר זמני השהות מחולק באופן שווה פחות או יותר, כך אף אחד מהצדדים לא ישלם מזונות לצד השני.
הגישה קובעת שכל הורה ישלם לילדיו בזמנים שבהם הוא נמצא אצלו. אמנם יש עלויות חריגות וחד פעמיות שהן יתחלקו בין שני ההורים באופן שווה. כך למשל, טיפולי שיניים, ביגוד ועוד. אך ההוצאות השוטפות יתחלקו בין ההורים באופן שכל אחד נושא בנטל כאשר הילדים הם אצלו.
אגב, זה יוצר מצב שבו במצבים מסוימים האמא היא זו שתשלם מזונות לאבא. כך למשל, אם יש משמורת משותפת אך האבא הוא בעל כושר השתכרות נמוך מאוד, ולעומת זאת האמא משתכרת סכום גבוה מאוד מדי חודש, הרי שהאמא תשלם לאבא מזונות. לחילופין במצב שבו כושר ההשתכרות של הצדדים הוא דומה, אך הילדים נמצאים ברוב הזמן אצל האבא, הרי שגם במקרה כזה תשלם האמא לאבא את הכסף כהתקזזות על התשלום של המזונות.
כדאי לדעת שמחשבים את כושר ההשתכרות ולאו דווקא את ההשתכרות בפועל. כלומר אם ההורה יכול להשתכר סכום גבוה, אך בוחר שלא לעבוד על אף שהוא יכול, אז זה בעיה שלו והיחס כלפיו יהיה כמי שמרוויח את הסכומים שאותו הוא יכול להרוויח. כך למשל, אדם בעל השכלה אקדמית יכול להשתכר ככלל סכום הגבוה מאשר אדם ללא השכלה אקדמית (כמובן שזה לא תמיד ככה). לכן, יחשבו כמה ההורה יכול להרוויח ולא בהכרח כמה הוא מרוויח בתכלס.
