גירושין בגלל יציאה בשאלה – איך בית הדין הרבני מתייחס ליציאה בשאלה?
בגירושין בגלל יציאה בשאלה יש מאפיינים שאין במרבית תיקי הגירושין.
יש לכך 2 היבטים מרכזיים:
- ההשפעה על עצם הגירושין. מה שקוראים לו בהלכה היהודית "עילת גירושין". וכתוצאה מסוימת מכך זה החובה לשלם את הכתובה.
- זמני השהות עם הילדים.
עילות גירושין – מה זה אומר?
על פי ההלכה, כדי לכפות גט אם אחד הצדדים לא רוצה להתגרש צריך לבסס "עילת גירושין".
למעשה, בחתונה הצדדים קושרים את עצמם זה בגורלו של זה. אם הם רוצים להפר את הברית ביניהם, צריכים אחד מהשניים:
- הסכמה. אם הצדדים מסכימים על הגירושין, זו הדרך הכי קלה להתגרש. יכול להיות שאחד רוצה את הגירושין והשני זורם. אך כל עוד וזה מגיע מהסכמה של שני הצדדים זה ההליך הכי קל מבחינה הלכתית ומשפטית.
- עילת גירושין. כשיש עילת גירושין אז יש כביכול סיבה שמצדיקה הלכתית ומשפטית בכדי להתגרש. לפעמים זה מביא לידי כך שיש חובה להתגרש ולפעמים זה לא ברמה של חובה אלא סוג של המלצה. בכל אופן כאשר יש עילת גירושין זה משהו שמהווה שלב מרכזי מאוד בדרך לכפיית גט.
אגב, לעילת גירושין יש השפעה מרכזית לנושא הכתובה. כעיקרון הצד ה"בעייתי" בסיפור (שיש עילה לחייב אותו בגט) מפסיד את הכתובה. זה לא תמיד, וזה יכול לסבך את התמונה. אך כעיקרון במרבית הפעמים יש קשר הדוק בין הנושאים הללו.
גירושין בגלל יציאה בשאלה – יש עילת גירושין?
האם בגירושין בגלל יציאה בשאלה יש עילת גירושין מכוח עצם היציאה בשאלה?
יש את הנושא של עוברת על דת. לעתים יציאה בשאלה בהחלט תביא לעילת גירושין. אך חשוב לדעת שעצם היציאה בשאלה לא תמיד תהווה עילת גירושין.
בקצרה, עוברת על דת זה אומר שיש הכשלה על איסורים הלכתיים. כך למשל, אם הצדדים מקיימים יחסים כאשר האישה קיבלה מחזור (והיא נידה הלכתית) תוך הסתרת העובדה מהאיש וללא רצונו, זה הגדרה קלאסית של עוברת על דת.
כל עוד ואחד מהצדדים אינו מקיים את ההלכה זה כמובן לא מגדיר את המצב לעבירה על דת. מה שמגדיר את המצב לעבירה על דת (מבחינת גירושין וכתובה) זה רק כשיש הכשלה של הצד השני ללא ידיעתו או בניגוד לרצונו.
לכן, עצם היציאה בשאלה לא מגדיר את המצב כמעבר על דת (בהיבט הזוגי). אך בהחלט יתכנו מצבים שזה יגיע גם למצבים הללו. הכול כמובן בהתאם להתנהלות עצמה.
מה שכן, ישנן עילות כלליות יותר. כמו למשל, הגדרת "מאיס עלי". כך שליציאה בשאלה יכולה להיות השלכה לתיק הגירושין עצמו.
חשוב לדעת שכל עילת גירושין יכולה להוביל לתוצאה אחרת. למשל, מבחינת החיוב או הפטור מהכתובה. לכן, בכל מקרה קונקרטי יש להתייעץ עם טוען רבני הבקיא בהיבטים ההלכתיים הללו על מנת שייעץ לכם וילווה אתכם בתהליך.
גירושין בגלל יציאה בשאלה – ישליך על זמני השהות עם הילדים?
חשש גדול מאוד ליוצאים בשאלה עם ילדים החפצים להתגרש הוא מפני ההשפעה של הנושא על היקף זמני השהות שלהם עם ילדיהם.
החשש הזה גובר כאשר התיק של הילדים קיים בבית הדין הרבני. החשש הוא בגלל תפיסה שלפיה בית הדין הרבני כמוסד דתי יתנגד להסדרי שהות של הילדים עם ההורה שיצא בשאלה.
אפשר בהחלט להבין את החשש הזה.
אך האם יש באמת מקום לחשש?
האם בית הדין הרבני מתייחס להשקפות ההורים ומחליט לפיהם על זמני השהות?
אז האמת היא (כרגיל) מורכבת יותר.
כאשר בית הדין הרבני (כמו גם בית המשפט לענייני משפחה) מחליט על זמני השהות של הילדים הוא שם בראש מעייניו שיקול אחד בלבד: טובת הילדים.
מה שמעניין את הערכאה המשפטית זה רק מהי טובת הילדים.
אורח חיים כזה או אחר לא ישפיע על ההחלטה בעניין זמני השהות בגלל עצם אורח החיים.
מה שכן, אורח חיים שמנוגד למשל לתפיסות של בית הספר של הילדים זה כבר משהו שמבלבל את הילדים ויכול לפגוע בהם.
לכן הגישה תהיה לנסות ולהתאים לילדים את המסגרות המתאימות ואת זמני השהות המתאימים.
יש לכך פתרונות שונים כמו בתי ספר ממלכתיים דתיים או ממלכתיים חרדיים. בכל מצב מוצאים את הפתרונות המתאימים להם.
