בית הדין הרבני בתהליך הגירושין
כשעוסקים בנושא של תפקידו בית הדין הרבני בתהליך הגירושין יש לכך מספר רבדים.
יש את נושא הסמכות, ויש את הנושא של הסגנון.
נתחיל בנושא של הסמכות.
האם הנושא של הגירושין בכלל קיים בבית הדין הרבני?
איפה בעצם חלוקת הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה?
בית הדין הרבני בתהליך הגירושין – הבדל בין סמכות בלעדית למקבילה
יש נושאים בהליכי הגירושין שהם בסמכות מלאה ובלעדית של בית הדין הרבני. לעומת זאת יש נושאים שהם בסמכות מקבילה. כלומר נושאים אלה הם גם בסמכות של בית הדין הרבני, אך בהחלט יכולים להיות גם בסמכות של בית המשפט לענייני משפחה.
הנושא של הסמכויות הוא מאוד לא פשוט. לא אחת הוא משפיע ממש על התוצאות של ההליך.
הסיבה לפער הזה הוא הפערים התפיסתיים בין בתי הדין הרבניים לבית בתי המשפט לענייני משפחה. ועל כך נרחיב להלן.
אז תכלס, מה נמצא בסמכות הבלעדית של בתי הדין ומה נמצא בסמכות מקבילה?
נעשה סדר בהליכים השונים. ונסקור את מה שבסמכות בלעדית של בית הדין הרבני. לאחר מכן נסקור את מה שנמצא בסמכות מקבילה (גם בית הדין הרבני וגם בית משפט לענייני משפחה).
מה נמצא בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני?
הנושאים הבאים תמיד יהיו רק בבית הדין הרבני:
- גירושין. הגט עצמו וגם כל התהליך של חיוב בגט.
- שלום בית. יש הליך שנקרא 'תביעת שלום בית'. מקומו תמיד יהיה רק בבית הדין הרבני.
- תביעת כתובה. לא תמיד חייבים לתבוע את הכתובה יחד עם תביעת הגירושין, אבל תביעת הכתובה תמיד תהיה בבית הדין הרבני.
יש לסייג שהסמכות תהיה לבית הדין הרבני בלבד רק כאשר שני הצדדים הם יהודים (לא משנה אם דתיים או לא) וישראלים. כאשר זה לא המצב, הרי שזה מחייב להתייעץ פרטנית לגבי עניין זה.
מה נמצא בסמכות מקבילה?
הנושאים שלהלן הם בסמכות מקבילה (כלומר, גם של בית הדין הרבני וגם של בית המשפט לענייני משפחה):
- תביעת זמני שהות, וכן על אופן גידול וחינוך הילדים הקטינים.
- תביעת מזונות הילדים (זה שנוי מאוד במחלוקת משפטית, ויש על כך פסיקות רבות לכאן ולכאן).
- תביעת מזונות אישה (בתנאים מסוימים ועד לסידור הגט).
- תביעה בעניין הרכוש. (כולל במצבים מורכבים).
לעתים יש תביעות נוספות ויש לבחון את מקור ומיקום הסמכות.
מה עושים במצבי סמכות מקבילה?
לכאורה כשיש סמכות בלעדית זה הכי קל. מאוד ברור היכן מנהלים את ההליך. אך מה עושים כאשר הדבר אינו פשוט?
מה עושים במצבים ובהליכים שבהם יש סמכות מקבילה?
אז בפשטות, יש יתרון מסוים למי שפתח את ההליך ויש פרק זמן מסוים שבו רק הוא יכול לבחור היכן לפתוח את התיק.
בנוסף, יש מצבים שלאור נסיבות ספציפיות בתיק הרי שאין אפשרות לבחור בין הערכאות השונות. לכן, במיוחד כשיש סמכות מקבילה חובה להתייעץ עם איש מקצוע שידריך אתכם היכן לפתוח את התיק, ובעיקר גם היכן הכי משתלם לכם לפתוח ולנהל את התיק.
בית הדין הרבני בתהליך הגירושין – ניהול תיק באופן אחר לגמרי מבית המשפט
יש הבדל ענק (!) בין אופן ניהול התיק בבית המשפט לבין אופן ניהול התיק בבית הדין הרבני.
זה מתחיל מהפסיקה שהיא מאוד מאוד אחרת.
זה ממשיך אפילו בשפה, בתפיסה, במקורות שהם מאוד מאוד שונים.
גם דרך ניהול הדיון היא מאוד שונה וגם הפרוצדורה עצמה היא אחרת לגמרי.
לכן, ברור שאם אתם בוחרים מייצג בהליך הגירושין, ומאחר וברור שלכל הפחות חלק מהתיק יהיה בבית הדין הרבני, הרי שכדאי לתת על כך את הדעת שתבואו עם מייצג שבקיא בעולמות בתי הדין הרבניים.
האם יש חובה שהמייצג שלכם יהיה (גם) טוען רבני? לא תמיד בהכרח. זה תמיד מומלץ. אך יש פעמים שזה ממש קריטי ומשנה תיק בין תיק צולע שמט ליפול לבין תיק יציב ואיתן שמתנהל בדרך הבטוחה להצלחה.
גישות שונות לעניין הסמכות של בית הדין הרבני
הנושא של הסמכות של בית הדין הרבני הוא נושא די שנוי במחלוקת. יש המצדדים במעמדו של בית הדין הרבני ומנופפים בעיקר בהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. יש המתנגדים לקיומו של ממסד בתי הדין הרבניים, וממנופפים בעיקר בהיותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית.
המצב כיום הוא מצב ביניים. ובו מצד אחד יש ממסד רבני מאוד חזק ואיתן. אך מצד שני גם מאוד מוגבל מבחינת היקף הסמכויות. ישנו מתח מתמיד על היקף הסמכויות ועל אופן פסיקתו. זה קורה לאור הציבוריות הישראלית וגם בשל פסיקות שונות של בג"צ שחי את המתח בין הערכאות השונות.
כך או כך, אם אתם מגיעים לבית הדין הרבני קחו בחשבון שהסגנון והגישה היא מאוד אחרת מבתי המשפט. מה שאומר שאתם צריכים לבוא מוכנים אליה.
בהצלחה!
