דף הבית » כתב תביעה לגירושין – דוגמא מעשית

כתב תביעה לגירושין – דוגמא מעשית

כתב תביעה לגירושין – דוגמא

אתם רוצים להבין איך נראה כתב תביעה לגירושין לדוגמא?

אתם עומדים לפני תביעת גירושין בבית דין רבני או שאתם שוקלים מהלך כזה ורוצים להגיע הכי מוכנים שיש לרגע המשמעותי הזה?

אם לא, המאמר הזה אולי פחות רלוונטי אליכם. אך אם אתם שוקלים להגיש תביעת גירושין בבית דין רבני, חשוב שתקראו את המאמר שיעשה לכם סדר בהליך. נעשה סדר מבחינה פורמלית באופן מלא וממוקד. איך לעשות את זה בתכלס. מתי מגישים מה ולהיכן. על כל זה במאמר זה שלפניכם.

כתב תביעה לגירושין – דוגמא מה אפשר להגיש בבית דין רבני?

לפני שאתם פותחים את ההליך, קריטי לכם מן הסתם לדעת מה ההליך יכלול.

אז בכל הליך גירושין זה כולל חלקים שונים. יש פעמים שיש ילדים קטינים ברקע ויש פעמים שלא. וכן בפרמטרים נוספים שמשליכים על ההיקף של תביעת הגירושין.

נעשה סדר בתביעת גירושין סטנדרטית אשר מקיפה את כל הנושאים השגרתיים. יש מצבים שבהם אל תביעות אלו מתווספות תביעות נוספות, אך אלה הן תביעות פחות שגרתיות. במצבים אלה זה כמובן מחייב התייעצות מאוד ממוקדת לעניין ואינן נוגעות בדרך כלל לציבור המתגרשים בכללותו.

להלן נעשה סדר בסוג התביעות ולהיכן ניתן להגיש אותם.

פירוט התביעות ומקום הגשתם

ישנן תביעות אשר אותן ניתן להגיש רק בבית הדין הרבני. לעומת זאת ישנן תביעות שאותן אפשר לבחור היכן להגיש. האם להגיש בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

נפתח בסוגי התביעות אשר אותן אפשר להגיש רק בבית הדין הרבני.

התביעות שאפשר להגיש רק בבית הדין הרבני

תביעת גירושין. את תביעת הגירושין עצמה (מתן הגט או גט לחומרא במצבים מסוימים) אפשר להגיש רק לבית הדין הרבני. כלומר אין לאף ערכאה משפטית אחרת (כולל בית המשפט לענייני משפחה) סמכות לדון ולהחליט בנוגע לגירושין עצמם (למעט בפרמטרים מאוד ספציפיים).
תביעת כתובה. הכתובה היא מסמך מחייב אשר עלותו יכולה להגיע לסכומים גבוהים מאוד (אף אם זה לא כתוב בפירוש בכתובה). גם את תביעת הכתובה אפשר להגיש רק לבית הדין הרבני. בנוגע לכתובה המצב ברור מאוד. אין כל ספק שלאף ערכאה אחרת זולת בית הדין הרבני אין סמכות לדון בכל הנוגע לתשלום או אי תשלום הכתובה. יתרה מזאת, נושא הכתובה הוא נושא הלכתי נטו. בנושא הזה בתי הדין הרבניים פוסקים רק לפי ההלכה הצרופה. ולכן זה מחייב היערכות מוקדמת נכונה.
תביעת שלום בית. לפעמים מגישים תביעת שלום בית או תביעת שלום בית ולחילופין גירושין. יש היבטים רבים המעניקים יתרונות משמעותיים לעצם הגשת תביעת שלום בית. את תביעת שלום הבית אפשר להגיש רק לבית הדין הרבני. אי אפשר להגיש את התביעה לבית המשפט. למעשה, כל מה שקשור למצב האישי בין בני הזוג (גירושין או שלום בית) מתנהל רק בבית הדין הרבני. בנושאים אלה לבתי המשפט (על הערכאות השונות, לרבות לבית המשפט העליון) אין כל דריסת רגל.

התביעות שיש בהן סמכות מקבילה לביה"ד ולביהמ"ש

תביעה להסדרי שהות עם הילדים. הילדים הם החשובים לנו מכול, וכאשר מתגרשים ועולה השאלה היכן ישהו הילדים, אז ניתן להגיש תביעה להסדרי שהות עם הילדים. הנושא הזה יכול להיות נידון הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. אמנם לבית הדין הרבני יש יתרון מסוים מבחינת סמכויות בנוגע לתביעה להסדרי זמני השהות של הילדים, אך כעיקרון יש סמכות בנושא גם לבתי המשפט לענייני משפחה.
תביעה לחלוקת רכוש ופירוק שיתוף. כאשר לבני הזוג יש רכוש משותף אשר אותו הם רוצים לחלק בזמן הגירושין או בסמוך לו (או לאחר הגירושין), אפשר להגיש תביעה בנושא. את התביעה אפשר להגיש הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.
תביעת מזונות הילדים. כאשר יש ילדים קטינים, הרי שחלה החובה לשלם להם את המזונות בשביל סיפוק צרכיהם. אפשר להגיש תביעה בנושא בכדי למצות את הזכויות ולדאוג לרווחתם של הילדים. יש קונפליקט משפטי מאוד מורכב בנוגע לזהות הערכאה המשפטית המוסמכת לדון בנוגע לתביעת מזונות הילדים. כעיקרון לשון החוק הוא שהנושא נמצא בסמכותו של בית הדין הרבני. אם כי לא בסמכותו הבלעדית. הפסיקה כיום אינה חד משמעית, ויש המבדילים בין סוגים שונים של מזונות. הנושא הזה הינו אחד מהנושאים היותר מורכבים והיותר שנויים במחלוקת בין הערכאות והגישות השונות בתחום.
אישור הסכם גירושין. כל הסכם גירושין מקבל את התוקף שלו מהרגע שבו ערכאה משפטית אישרה אותו. לפני כן, אין לו מעמד משפטי מחייב. ניתן לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה בכדי לאשר את הסכם הגירושין. לעתים יש הבדל לאן פונים, ולא תמיד שניהם מוסמכים לדון בכך. אך כעיקרון הפערים ביניהם הינם מעטים ונוגעים בעיקר למקרים ספציפיים.

מתי ניתן להגיש את התביעות?

על פי רוב, לפני שאתם מגישים את התביעות, תצטרכו לעבור את ההליך ליישוב סכסוך.

במסגרת ההליך ינסו לנתב את התביעה שלכם לאפיקים אחרים. כמו למשל, הליך גישור או להליך של שלום בית וטיפול זוגי.

רק לאחר 60 ים מאז שנפתח ההליך ליישוב סכסוך, תוכלו לפתוח בהליך של תביעות (למעט תביעות דחופות או זמניות מסוימות ובאופן שאושרו בתקנות אשר אותם ניתן להגיש גם בתוך ה 60 יום של תקופת עיכוב ההליכים).

האמת, שלא לגמרי מדויק להגיד שלאחר ה 60 יום תוכלו לפתוח בהליך של תביעות. שכן, לאחר ה 60 יום ישנם 15 ימים שבהם רק הצד שפתח את ההליך ליישוב סכסוך יכול להגיש תביעה. לעומת זאת, הצד השני אינו יכול להגיש שום תביעה בתוך פרק הזמן הזה.

היתרון של זה הינו עצום לטובת הצד שפתח בהליך ליישוב סכסוך. הצד שפותח את ההליך ליישוב סכסוך יכול לבחור איזה תביעה להגיש ולהיכן. פעמים רבות ישנם הבדלים מאוד משמעותיים ודרמטיים בין הפסיקה בבתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה. לכן, תמיד יש יתרון להיות בצד שהוא היוזם של ההליך. זה מקנה יתרון דרמטי שבהחלט יכול להשפיע על התוצאות של ההליך.