חלוקת רכוש בגירושין בית דין רבני
לאור החשיבות הרבה הקיימת לנושא הרכוש בהליך הגירושין, נעסוק במאמר זה בנושא חלוקת רכוש בגירושין בית דין רבני.
כאשר בני זוג החליטו לפרק את התא המשפחתי ולהגיש תביעת גירושין, עומד לפני התובע שתי אופציות משפטיות העסקות בדיני משפחה ובתביעת גירושין. בית הדין הרבני ובית משפט לענייני משפחה.
כל אחת מהערכאות האלה כפופות למשפט האזרחי ולמשפט העברי (ההלכתי). אולם ישנם הבדלים בהגשת התביעה בין בית דין רבני לבית משפט לענייני משפחה.
במאמר כאן נעסוק בהשלכות ובסמכויות שיש לבית דין רבני בנוגע לגירושין בכלל ולחלוקת רכוש בפרט.
חלוקת רכוש והסכמי גירושין
המשפט העברי שונה מהמשפט האזרחי ביחס לחלוקת הרכוש. לצורך הדוגמא – לפי המשפט האזרחי חלוקת רכוש תעשה באופן שיוויוני. וזאת, מכוח חוק 'יחסי ממון'. כלומר, אין כמעט התייחסות לכסף שנצבר ע"י אחד מהצדדים כיתרון בחלוקת הרכוש.
אלא שבית הדין הרבני היום כפוף לחוק במדינת ישראל. ולכן אם הזדקק בית הדין להגיע לידי חלוקת רכוש, החלוקה תתבצע שווה בשווה ובלא שום קשר לסכומים אותם הביאו כל אחד מהצדדים.
אמנם במקרה של חלוקת רכוש לאחר פרידה בית הדין ידון על פי החוק העברי. כלומר שכל אחד מבני הזוג נוטל את הממון שהוא צבר במהלך שנות הנישואין. כל זה כפוף להסכמת שני הצדדים שידונו בית הדין על פי דין תורה. לעומת זאת, אם אחד מהצדדים מתנגד ודורש שידונו אותם על פי החוק האזרחי, קרי 'חוק יחסי ממון', בית הדין יחויב להיענות לדרישתו. אגב, כיום במרבית המקרים בתי הדין הרבניים דנים בהתאם לחוק יחסי ממון ובאופן (בדרך כלל) דומה להליך האזרחי.
חלוקת רכוש – יוצא מן הכלל
אמנם על פי חוק 'יחסי ממון' יחלקו בני הזוג את רכושם שווה בשווה. אך ישנם מספר דברים אשר הוחרגו בחוק.
- ירושה שהתקבלה בשעת הנישואין לאחד מבני הזוג, תוחרג בעת החלוקת רכוש.
- מתנה שהתקבלה לאחד מבני הזוג גם כן תוחרג, כל עוד שמקבל המתנה לא הכניס את המתנה לחשבון המשותף שלהם.
- רכוש שהיה רשום על שם של אחד מבני הזוג עוד לפני נישואיהם. זאת, כל עוד ולא הייתה כוונת שיתוף. כלומר שבן הזוג לא התכוון לשתף את בן הזוג השני ברכוש זה.
ישנם פעמים שבית הדין יורה על חלוקה לא שיוויונית ברכוש המשותף. כגון שהוכח שאחד מבני הזוג מבריח כספים מהשני באופן מכוון ובמטרה למנוע ממנו חלק ממוני ברכוש. ובאם הוכח באופן ברור לבית הדין שנעשה כאן הברחת ממון, בית הדין יפצה על כך את בן/ת הזוג הנפגע/ת מכך.
חלוקת רכוש בגירושין בית דין רבני – במקרה של בגידה
בעבר קבע בית הדין הרבני הגדול, שישנה השפעה לבגידה בחלוקת הרכוש. מדובר במקרה שבו הוכח שהאישה בגדה משך זמן רב בבעלה. (אגב, לנושא הבגידה יש השלכה מרכזית מאוד על תשלום הכתובה.)
והסיבה היא שבמעשה הבגידה גרם הבוגד לפירוק התא המשפחתי. ולפיכך, יש לכך השלכה על חלוקת הרכוש מכמה סיבות. להלן נמנה את הסיבות המרכזיות:
- מועד הקרע הוא מועד הבגידה. מחלקים את הרכוש המשותף עד למועד הקרע. ולפי הקביעה של בית הדין, מועד הבגידה נחשב למועד הקרע.
- שאלת האשם בגירושין יחסית דומיננטית בבית הדין הרבני. במיוחד בעבר, אך גם כיום. לכן, הבוגד נחשב לאשם בגירושין במקרים רבים, ולפיכך זכויותיו עשויות להיפגע במסגרת ניהול ההליך.
- לבן הזוג הנבגד לא הייתה כוונה לשתף בנכסים אילו היה יודע שבן הזוג בוגד בו. לפיכך, זה משליך על חלק מהנכסים שאמורים לחלק בהתאם לכוונת השיתוף.
אמנם יש לציין שבבית משפט אין כל השלכה בחלוקת הרכוש גם כאשר הוכח שאחד מבני הזוג בוגד. זאת, למעט מקרים מאוד חריגים ויוצאי דופן.
תביעת כתובה בחלוקת רכוש
חשוב לדעת, שבבית הדין הרבני כאשר דנים על פי חוק 'יחסי ממון' לא ניתן לאשה לתבוע את מלוא כתובתה.
הסיבה לכך הינה משום שתביעת הכתובה נעשית על פי הדין העברי ואילו חוק יחסי ממון נשען על הדין האזרחי. לכן צריכה האישה להחליט האם היא תובעת על פי הדין העברי, ובעזרת טוען רבני היא תקבל את כתובתה (בהתאם לדיני ההלכה), או לחילופין שהיא תובעת מכוח הדין האזרחי, ואז היא תזכה בחלוקת ממון באופן שיוויוני אבל תפסיד את כתובתה.
זה לא בהכרח שהאישה תפסיד את כל הכתובה שלה במצב של חלוקת רכוש שוויונית. אך בית הדין יקזז את מה שהיא מקבלת בחלוקת רכוש באופן העודף על זכאותה על פי הדין העברי ויחשב את זה בזכאותה לכתובה.
חלוקת רכוש בגירושין בית דין רבני – סיכום
לסיכום, נושא חלוקת הרכוש תלוי בין הדין העברי לבין הדין האזרחי. כיום, במרבית המקרים אין הבדלים משמעותיים בפסיקה בין הגישה של בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט. אך במקרים מסוימים יתכנו הבדלים בין הערכאות. כך למשל, במקרה של בגידה.
בנוסף, לחלוקת הרכוש יכולה להיות השפעה משמעותית מאוד על נושא תשלום הכתובה. כאשר תביעת הכתובה הינה בסמכותו המלאה והבלעדית של בית הדין הרבני ולבית המשפט אין כל סמכות לדון בנושא.