האם אפשר לתבוע כתובה לאחר גירושין?
לפני שניגש לעצם השאלה האם אפשר לתבוע כתובה לאחר גירושין, בואו ננסה רגע לעצור ולהסביר לעצמינו מהו חיוב כתובה? מי חייב אותו למי? והאם בכלל יש לו תוקף משפטי?
חיוב הכתובה
חז"ל בזמן התלמוד (מסכת כתובות) תקנו כתובה לאשה. זהו למעשה חוב תשלום על הבעל כלפי אשתו שבעת הגירושין יהיה חייב הבעל לשלם לה סכום כסף מסוים כפי שנכתב בכתובה. והטעם הוא (לפי רוב השיטות) מפני שלא יהיה קל בעיני הבעל להוציאה.
[לאחר מיתת הבעל גם כן זכאית האישה לקבל את כתובתה, והדבר מעוגן גם בחוק בסעיף 104 לחוק הירושה]
הכתובה היא שטר חוב שהבעל כותב לאשתו קודם הנישואין. השטר יהיה חתום על ידי הבעל וינתן לו תוקף על ידי חתימת שני עדים.
מסמך הכתובה משמש כמסמך משפטי לכל דבר ועניין. ויכולה האישה להוציא מבעלה או מיורשיו כסף ע"פ הכתובה שלה. כל זה בכפוף לפן ההלכתי וכל עוד שלא הפסידה את כתובתה.
מתי בית הדין יפטרו את הבעל מלשלם לה את כתובתה?
קיימות עילות בהם לא יהיה מחיוב הבעל לשלם לאשה את כתובתה, נפרט כאן כמה דוגמאות. אולם יש לשים לב שכל מקרה לגופו, ותלוי בעוד גורמים שיתבררו בבית הדין. לכן תמיד מומלץ לגשת לטוען רבני מומחה בענייני משפחה, שיסדר את הדברים וילווה אתכם בכל התהליך.
להלן כמה דוגמאות לפטור את הבעל מכתובה:
- אישה שמונעת מבעלה חיי אישות לגמרי. אישה כזאת מוגדרת כאישה 'מורדת' ומאבדת בדרך כלל את זכותה לתבוע את כתובתה.
- אישה שבגדה בבעלה עם גבר אחר וניהלה איתו חיי אישות, מפסידה את כתובתה. כמובן שכל טענה כזאת צריכה להתברר על ידי הוכחות וראיות הקבילות בבתי הדין.
- אישה שהפרה הסכם שסוכם בין הגבר לאשה עוד לפני הנישואין גם כן יכול לגרום להפסד כתובתה. כגון שסיכמו על אורח חיים מסוים וכד'.
כאמור הפרטים בכך מרובים ודורשים ליווי מקצועי.
האם אפשר לתבוע כתובה זמן רב לאחר הגירושין?
ברמת העיקרון אין מניעה לתבוע את הכתובה אף זמן רב לאחר הגירושין. להיפך, ישנם מקרים שבהם עדיף שלא לתבוע מראש את הכתובה, כי יש לכך השלכות הלכתיות ומשפטיות. אך לצד זאת, יש להיזהר ממצב ומטענה שבה הדבר ייראה כוויתור על הכתובה.
כך שככלל ניתן בהחלט לתבוע את הכתובה לאחר הגירושין, ואף זמן רב לאחר מכן. אך לצד זאת, יש להגן על הזכויות שלכם במסגרת הגירושין בכדי שלא לפגוע בזכויות שלכם לאחר הגירושין.
האם אפשר לתבוע כתובה לאחר גירושין? סיכום
אישה לאחר גירושיה זכאית לתבוע את כתובתה בבית הדין הרבני בהתאם למשפט העברי שמזכה אותה בסך הכתובה.
אולם ישנו מונח האומר ש'אין כפל מבצעים', כלומר האישה לא יכולה ללכת לבית משפט אזרחי ולתבוע את זכותה ל'חוק איזון משאבים' ובד בבד לתבוע את כתובתה בבית הדין. ולכן הרבה מבתי הדין יקזזו מכתובתה את הסכום שקיבלה מבית המשפט.
את הכתובה אפשר בהחלט לתבוע גם לאחר הגירושין, ואף זמן רב לאחר הגירושין. אם כי, תצטרכו להתמודד עם הטענה שהיה וויתור על תשלום הכתובה. זה יכול להיות באמצעות וויתור מפורש, או וויתור הנובע מהתנהגות הצדדים ומההתרשמות.
כדאי לדעת, שאת ההליך של תביעת הכתובה אפשר לנהל רק בבית הדין הרבני. אין בבית משפט הליך של תביעת כתובה. שכן, הנושא הוא הלכתי מובהק ונמצא לפי החוק בסמכותו המלאה והבלעדית של בתי הדין הרבניים.
