סוגי משמורת ילדים – מה האפשרויות הקיימות?
אחד הנושאים המרכזיים ברוב הליכי הגירושין הינם משמורת הילדים, ובמאמר הנוכחי נעסוק בסוגי משמורת הילדים.
הילדים הם היקרים לנו מכול, וכולנו רוצים להגן עליהם, לדאוג להם, לרווחתם ולהצלחתם. אנו רוצים שיהיו קרובים לנו. במצב של גירושין, כאשר ההורים נפרדים, עולה השאלה מה יקרה מכאן והלאה עם הילדים?
החזקת ילדים בגירושין – פתרונות שונים
יש פתרונות רבים לנושא החזקת הילדים בתהליכי גירושין. ישנם סוגים רבים של משמורת ילדים. ההכרעה אודות סוג מסוים של משמורת נקבעת בהתאם לקיומם של גורמים רבים מאוד. במאמר הנוכחי נסקור את הסוגים של משמורת הילדים, וננתח את האפשרויות הללו.
סוגי משמורת ילדים – הסדר משמורת משותפת
הפתרון הנפוץ ביותר הוא משמורת משותפת. המשמעות היא שהילדים יהיו בחלק מהזמן אצל האבא, ובחלק מהזמן אצל האמא.
זה נשמע פתרון הוגן, סביר וראוי.
זה גם נשמע כמו הפתרון הטוב ביותר לילד. כך הוא יהיה קרוב גם לאבא וגם לאמא. שניהם יהיו מעורבים בחייו וידאגו לו.
עם זאת חשוב להעיר שיש לפתרון הזה גם בעיות רבות מאוד.
ראשית, אם אחד ההורים פוגע בילדים, הפתרון של משמורת משותפת עלול להיות לא פחות מהרסני לילדים.
אגב, כשמדברים על פגיעות זה לא חייב להיות דווקא פגיעות פיזיות או מיניות. זה יכול להיות הסתה כנגד ההורה האחר. תופעה זו מכונה ניכור הורי. כלומר יש הרבה מצבים שבהם ההורה פוגע בילדיו, תוך גרימת נזק משמעותי לילדיו.
נוסף על כך, בהסדר של משמורת משותפת, המשמעות היא שלילדים אין בית יציב. הם נעים ושבים מבית לבית, ואין להם בית אחד ברור.
הבעייתיות בהעדר בית יציב גוברת כאשר שני ההורים גרים במרחק ניכר זה מזה. מצב זה פוגע בילד ומצריך ממנו לנסוע בכל פעם כשהוא נע מהורה להורה.
משמורן יחיד
פתרון של משמורן יחיד קיים במקרים רבים.
האפשרות הזו קיימת בעיקר במקרים שבהם אחד ההורים פוגע בילדיו.
האפשרות גם קיימת במקרים בהם יש מרחק ניכר מאוד בין ההורים. אמנם הטלטול לא נעים גם כשהמרחק אינו רב. אולם ביה"ד וביהמ"ש אינו ממהר לקבוע משמורן יחיד בשל מרחק בין ההורים. בדרך כלל יקבעו הסדר של משמורן יחיד רק כשהמרחק בין הבתים של ההורים הוא גדול ומשמעותי.
משמורת מלאה לאם
על פי חזקת הגיל הרך, המשמורת של ילדים עד גיל 6 תהיה בידי האמא בלבד. אמנם נעשו שינויים רבים בחזקת הגיל הרך. שינויים הבאים לידי ביטוי בפסיקות רבות. אולם החזקה עודנה קיימת בחוק.
חשוב להדגיש שבנושא חזקת הגיל הרך קיימים הבדלים מאוד מהותיים בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים.
