גישור כהליך חסוי – למען הביטחון והיעילות

גישור כהליך חסוי – הקדמה

גישור כהליך חסוי זה אחד הדברים המאוד חשובים.

כדאי לדעת לפני שמגיעים לגישור את כל המעטפת מסביב. להבין את המשמעות של הגישור ומה זה אומר.

כך למשל, לדעת לאן חותרים במסגרת הליך הגישור. להבין מה זה אומר מבחינת עלויות (הליך הגישור לרוב זול משמעותית לעומת ניהול הליכים משפטיים).

בין יתר הדברים המאוד חשובים לפני שמתחילים את הגישור עצמו, זה להבין מה המשמעות של מה שנאמר בחלל חדר הגישור.

האם הדברים הללו עוברים הלאה? האם לאחר עריכת הסכם הגירושין בבואנו לאשר את ההסכם בפני הערכאה המשפטית יהיה דיווח על "איך הגענו להסכם הזה" ומה הן עמדות הצדדים בנושא?

לטובת העניין, נעשה סדר בדברים.

גישור כהליך חסוי – הכול נשאר בחדר!

מאוד חשוב לדעת שכל מה שנאמר בגישור, נשאר רק בחדר הגישור ולא יוצא החוצה.

למגשר יש חובה לחיסיון מלא על כל מה שנאמר במסגרת הגישור. אסור לו להעביר הלאה. אסור לספר, להדליף. כמו כן, אין לגלות לצד השני מה שלא הוסכם שיעבור אליו (ודובר במסגרת פגישה נפרדת שערך המגשר עם כל אחד מהצדדים, ככל וזה התקיים).

הסיבה לכך כפולה:

1. יש חובת חיסיון בסיסית מבחינה אתית. כללי האתיקה אוסרים על מגשר לגלות מידע שנמסר במסגרת הליך הגישור. זו חובה אתית הדומה לבעלי מקצועות אחרים (כמו רופאים למשל שגם עליהם חלה חובת החיסיון) שמפאת רגישותם חלה עליהם החובה האתית שלא לחשוף את מה שהתרחש בעבודתם.
2. בשביל שהליך הגישור יצליח צריך ששני הצדדים יחשפו את כל הקלפים. לוודא שהם לא ישאירו אצלם קלפים מפאת החשש שזה ידלוף הלאה. לכן, ובכדי להבטיח את האמינות ולתת את הביטחון שאפשר לחשוף ולדבר על הכול, יש את החובה המאוד חמורה שלא לחשוף שום דבר ממה שהתרחש בגישור.

האם בתי הדין / המשפט יתערבו בהסכם?

לא פעם בתי הדין ובתי המשפט רואים צורך להתערב במהות ובתוכן ההסכם. זה יקרה בעיקר ב 1 מבין 2 המקרים הבאים:

1. הם יראו את ההסכם ככזה שפוגע בצד הקשור להליך (בדרך כלל בילדים של הצדדים). במצב כזה לא יוכלו לאשר את ההסכם. כי גם אם הצדדים הסכימו על מה שכתוב בהסכם, הם לא יכולים להרשות פגיעה בצד לעניין. בטח וכל שכן כאשר העניין יכול להביא לפגיעה בקטינים.
2. הם יראו את ההסכם ככזה שאינו הוגן באופן קיצוני עבור אחד מהצדדים. במצב כזה הם יוכלו לאשר את ההסכם. אבל לרוב ישקפו עבור הצד החלש עד כמה ההסכם הזה אינו הוגן עבורו. במקרה כזה יכול הצד החלש להתעורר ולהיזכר שהוא בעצם מתנגד להסכם. בסיטואציה כזו אנחנו בעצם רואים את פיצוץ ההסכם הלכה למעשה. אמנם יש פעמים שניתן יהיה לפתור את זה. אבל זה בהחלט יכול לסבך ולהקשות על העניין.

חשוב לדעת שכל עוד והערכאה המשפטית לא אישרה את ההסכם, הרי שההסכם הוא ללא תוקף משפטי. ואז אי אפשר לאכוף את האמור בו במסגרת הליך משפטי.

כמובן שמגשר בעל ניסיון ומקצועיות יידע להוביל להסכם כזה שגם יהיה ערוך בצורה טובה ואשר הערכאה המשפטית תאמץ אותו ותאשר אותו ללא בעיה. זו אחת הסיבות לכך שחשוב מאוד שלמגשר תהיה השכלה והסמכה משפטית מעבר להיותו מגשר. הוא יכול להיות טוען רבני, משפטן או עורך דין. העיקר שיכיר את עולם המשפט ויהיה בעל הניסיון הנדרש בתחום).