טוענים רבניים – מי הם?
שאלתם את עצמכם מה זה אומר להיות טוענים רבניים, במה הם עובדים, ומה ההכשרה והניסיון שהם עברו בכדי להיות טוענים רבניים?
נסביר את הדברים בהיבט המעשי, ונעשה סדר בדברים.
נתחיל ראשית כל להסביר מה הם הסמכויות של טוענים רבניים. לאחר מכן נחדד דגשים בנושא העבודה של הטוענים הרבניים. וזאת, לרבות ההכשרה שהם עוברים בכדי להגיע למקום הזה בו הם נמצאים.
טוענים רבניים – מה הסמכויות שלהם?
טוענים רבניים רשאים לייצג בסוגיות שונות שנידונים בבית הדין הרבני.
למעשה, הנושא של הסמכויות של בתי הדין הרבניים משתנים מעת לעת. השינוי הזה הוא בעקבות שינויים בחקיקה, ובעיקר בעקבות שינויים בפסיקה המשפטית.
להלן הנושאים העיקריים שבהם בתי הדין הרבניים דנים ביום יום. בנושאים הללו יש לטוענים רבניים בקיאות וידע רב ורחב מאוד.
להלן חלק מהנושאים הקיימים בסמכות של בית הדין הרבני:
- תביעת גירושין
- מזונות לאשה מעוכבת
- מזונות הילדים
- כתובה
- חלוקת רכוש
- הסדרי שהות
- משמורת משותפת
- סידור גט
- הסכם גירושין
- שלום בית
- ירושות וצוואות
- צווים זמניים (כמו צו עיכוב יציאה מהארץ)
- חליצה
- גיור
- הקדשות (אדם המבקש להקדיש את נכסיו)
- כשרות יוחסין (הכרת אבהות)
סמכות בלעדית של בית הדין הרבני או סמכות מקבילה?
חשוב להבדיל בין 2 רמות של סמכות.
יש רמת סמכות שבה אפשר לפנות בנושא מסוים רק לבית הדין הרבני. כלומר אי אפשר לפנות בנושא הזה לשום מקום אחר, אלא אך ורק לבית הדין הרבני.
לעומת זאת יש נושאים שבהם אפשר אמנם לפנות בנושא לבית הדין הרבני. יחד עם זאת, הנושא הזה לא נמצא רק בסמכות של בית הדין הרבני. כלומר אפשר לפנות בנושא הזה גם לערכאות משפטיות אחרות (בדרך כלל בית המשפט לענייני משפחה).
למעשה, הנושא של גירושין ושלום בית זה בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני. אין לאף ערכאה משפטית סמכות לדון בנושאים הללו, כולל לא לבית המשפט. גם בכל הנוגע לתביעה של הכתובה זה יהיה רק בבית הדין הרבני. קרי, לבית המשפט אין שום סמכות לדון בנוגע לכתובה.
לעומת זאת ברוב הנושאים האחרים יש סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה. המשמעות היא שאפשר לפתוח תיק בנושא בבית הדין הרבני, ואפשר לפתוח את התיק בבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר אתם מתלבטים היכן לפתוח את התיק, חשוב להבהיר שישנם הבדלים מהותיים מאוד בפסיקה בין הגישות של בית הדין הרבני לבין הגישה של בתי המשפט האזרחיים.
בבואנו לבחון היכן להגיש את התביעה, יש לשקלל את כלל ההיבטים של התיק. ככל והתיק יתנהל בבית משפט, יש לפנות לעורך דין לענייני משפחה. ככל והתיק קיים בבית הדין הרבני, יש לפנות לטוען רבני מקצועי. במקרה שבו התיק מתנהל במקביל גם בבית המשפט וגם בבית הדין, יש לפנות למשרד שבו יש גם עורך דין וגם טוען רבני. וזאת, על מנת שתהיו מוגנים באופן מלא במסגרת ההליך.
מה הם ההבדלים בין טוען רבני לעורך דין?
כדי להבין מה ההבדל בין שני תחומי אלו יש להבין קודם מה הדמיון ביניהם.
- גם עורך דין לעניני משפחה וגם טוען רבני מייצגים אדם בבית הדין הרבני בכל תהליך הגירושין.
- אותם כללי האתיקה החלים על עורכי דין חלים אף על טוענים רבניים. אחד מכללי האתיקה הבולטים הוא, שמירת הסודיות ודיסקרטיות מלאה כלפי הלקוח.
אחרי שהבנו את הדמיון ביניהם, נפנה להבין את השוני.
- מבחינת גבולות העיסוק – טוען רבני יכול לייצג רק בבית הדין הרבני בעוד שעורך דין יכול לייצג הן בבית דין הרבני הן בבית משפט.
- מבחינת הידע ההלכתי – כאשר מתנהל דיון מורכב בבית הדין הרבני בנושא כתובה למשל, בשביל לייצג צריך אדם שלמד את כל הדינים והסוגיות הסבוכות בנושא זה ויודע אותם היטב. טוען רבני הוכשר לכך ועבר מבחנים מקיפים בפן ההלכתי של דיני משפחה ולכן יש לו יתרון בולט על עורך דין הבקי בעיקר בדין האזרחי.
- מבחינת המבחנים – ההכשרה של טוען רבני אחרת לגמרי מההכשרה של עורך דין. עורך דין הוא בוגר לימודים אקדמיים בעיקר בתחומי המשפט האזרחיים. בניגוד אליו, הטוענים הרבניים הם בעלי השכלה ממוקדת בתחומים שבהם בית הדין הרבני מוסמך לדון. לכן הידע שלו הוא רחב בהרבה הגם שהוא מתמקד בתחום ספציפי.
ניתן למשול זאת להליך של ניתוח בלב. אפשר לקחת רופא כללי שיעשה את הניתוח. אבל מן הסתם אף אחד לא היה רוצה לעשות את זה. וזאת, מפני שכולנו מבינים שבשביל ניתוח לב יש לפנות לאדם שזה התחום הספציפי שלו. אותו הדבר גם בהליכים המשפטיים בנושא הגירושין. אפשר לפנות לאדם שזה חלק מהמכלול שהוא עוסק, ואפשר לפנות למי שזה ה-תחום שלו. בדרך כלל התוצאה תדבר בעד עצמה ותצדיק את הפנייה לאיש מקצוע שזה תחום ההתמחות שלו.
