מזונות במשמורת משותפת

מזונות במשמורת משותפת – הקדמה

האם משלמים מזונות במשמורת משותפת?

זה שאלה שרבים שואלים את עצמם. כמו כן, רבים שואלים אותי האם אפשר להיפטר מחובת התשלום של מזונות הילדים במשמורת משותפת. או לחילופין האם ניתן לחייב בתשלום זה. כמו כן, אם מחייבים במזונות במשמורת משותפת, מה יהיה גובה המזונות?

אחד מהנושאים הבוערים לבני זוג לקראת הגירושין, הוא לדעת מה הם החיובים של תשלום מזונות בין הגבר לאישה. ומה קורה במקרה שיש הסכמה בין ההורים על משמורת משותפת.

על פי החוק היום במדינת ישראל על כל הורה ישנו חיוב לדאוג למזונות הילדים שלו הקטינים. חיוב זה חל בין אם ההורים חיים ביחד לבין אם הורים חיים בנפרד.

יש הבדל בנושא הזה בין החוק לבין ההלכה. לפיכך, יש הבדל בין הפסיקה בבתי הדין הרבניים לבין הפסיקה בבתי המשפט.

חשוב לציין שההבדלים בין הגישות אינן עניין רק לדתיים מול חילוניים. אין רלוונטיות למידת הדתיות או החילוניות של הצדדים. לבתי הדין ולבתי המשפט יש בנושא הזה סמכות מקבילה. כך שגם אם אתם דתיים מאוד, יתכן שתרוויחו מבחינת הפסיקה אם תפנו לבית המשפט (כמובן, אין בכך משום חוות דעת הלכתית). וכמו כן, גם אם הנכם חילוניים מובהקים, יתכן שעדיף לכם לפנות לבית הדין הרבני בכדי למקסם את ההצלחה שלכם במסגרת ההליך.

מזונות במשמורת משותפת על פי הדין העברי

בתי הדין הרבניים פוסקים לפי הדין העברי. קרי על פי ההלכה היהודית. על פי הדין העברי החובה העיקרית של תשלום המזונות של הילדים מוטלת על האב.

לכך עולה השאלה מה יהיה במקרה הבא:

באים שני בני זוג שהסכימו ביניהם על משמורת משותפת לבית הדין הרבני. כעת הם דנים בבית הדין על מנת שיכריע להם בנוגע לתשלום המזונות לילדים. מה בית הדין קובע במצב כזה?

בית הדין יקבע שיש לאב לשלם מזונות עבור ילדיו. וזה אף על פי שהם חולקים את זמני השהות ואת ההוצאות השוטפות. אולם במקרה כזה כשמדובר במזונות במשמורת משותפת בית הדין יחייב את האב לשלם דמי מזונות מינימליים בלבד. כך למשל, פסיקה בנושא קובעת שבמצב כזה מחייבים את האבא בסך של 800 ש"ח בחודש לילד.

גובה המזונות משתנה ממקרה למקרה. זה תלוי בהרבה גורמים. כגון הרווח של בני זוג וכו'. הדבר הזה נמדד בעיקר בהתאם לכושר ההשתכרות. כך למשל, אדם בעל השכלה אקדמאית יש לו בדרך כלל יכולת להשתכר בסכום גבוה יחסית. לעומת זאת, אדם שאין לו הכשרה מקצועית, יש לו יכולת פחות גבוהה להשתכר סכומים גבוהים.

לקבלת יעוץ ספציפי למקרה בו אתם נמצאים, ניתן להתייעץ עם טוען רבני מומחה לדיני משפחה שיתן לכם מידע בנושא זה.

פסק דין תקדימי של בית משפט

לפני מספר שנים בית המשפט העליון חידש הלכה דרמטית מאוד (הלכת בע"מ 919/15). ההלכה שינתה באופן דרסטי את העניין של תשלום מזונות במשמורת משותפת.

ההלכה קובעת כי חוב המזונות אמנם חל על האב, אבל אם האב והאם חולקים שווה בשווה את זמני השהות עם הילדים, אין לאב חיוב לשלם מזונות עבור ילדיו. זה נובע בשל העובדה שאף הוא נושא בנטל הכלכלי באופן שוויוני.

ההלכה הזו קיימת רק במצבים שבהם כושר ההשתכרות של הצדדים הוא דומה. אם אחד ההורים מרוויח יותר, הרי שיקזזו את הסכומים.

פסיקת בית המשפט הנ"ל מדברת אך ורק לילדים מעל גיל 6. אך אם לזוג יש ילדים מתחת לגיל 6, החוב לפרנס את הילדים מוטלת על האב.

הסמכות המכריעה

מכיוון שישנו חילוקי דעות בין פסיקת בית המשפט לבית הדין הרבני, עולה השאלה מי קובע בנושא הזה? האם בית הדין הרבני קובע, או שמא דווקא בית המשפט לענייני משפחה?

התשובה לכך הינה מעט מורכבת.

החוק קובע שניתן לכרוך את תביעת מזונות הילדים לתביעת הגירושין. המשמעות של זה היא שמי שפתח ראשון בהליך, יכול לבחור היכן לנהל את תביעת מזונות הילדים. הוא יכול לבחור אם לכרוך את תביעת המזונות לתביעת הגירושין ואז לנהל את ההליך בבית הדין הרבני. לחילופין הוא יכול לבחור לפתוח בתביעה נפרדת בנושא מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה.

פסק דין משמורת משותפת ומזונות – היכן דנים בתביעת המזונות?

הלכת שרגאי ביצעה מהפכה בנושא. ההלכה הזו של בג"צ קובעת שיש הבדל בעניין תביעת מזונות הילדים.

על פי הלכת שרגאי, יש הבדל בין מזונות ההשבה לבין מזונות הילדים, וכדלהלן.

• מזונות ההשבה – אלה מזונות רטרואקטיביים שאותם ניתן לתבוע. את מזונות ההשבה ניתן לכרוך לתביעת הגירושין. הסיבה היא שהסכום הזה הוא כתביעה בין בני הזוג, ולכן יש לכך קשר לתביעת הגירושין.
• מזונות ילדים מכאן ולהבא – את התביעה הזו ניתן להגיש לבית הדין הרבני רק בהסכמת הצדדים. הסיבה היא מפני שאת התביעה הזו מנהלים בשביל הילדים, וזה לא נובע מכוח תביעת הגירושין. אגב, לא צריך הסכמה מפורשת של בניה זוג בכדי לנהל את התביעה בבית הדין הרבני. בשביל זה, מספיק שהצד הנתבע יגיב לגופו של עניין לעניין התביעה למזונות. זה לכשעצמו מהווה הכרה בסמכות בית הדין לדון בתביעה.

בית הדין הרבני הגדול דן בנושא. החלטת בית הדין הגדול היא שתמיד ניתן לכרוך את תביעת מזונות הילדים לתביעת הגירושין. זה בעצם עומד בסתירה להלכת שרגאי.

כיום, הנושא תלוי ועומד להכרעת בג"צ. בג"צ בוחן האם הלכת שרגאי עודנה במקומה עומדת או שיש לשנות את הפסיקה בנושא.

אם אתם שוקלים היכן עדיף לכם לנהל את ההליך של תביעת מזונות במשמורת משותפת וכן כיצד להצליח לנהל את ההליך במקום שטוב לכם, כדאי שתפנו לאיש מקצוע בעל ניסיון בתחום. תוכלו לפנות לטוען רבני בתחום של דיני משפחה לקבלת חוות דעת מקצועית בנושא.