משמורת בגיל הרך – היכן?

משמורת בגיל הרך – יכול להשפיע על כל הילדים

רבים שואלים אותי: "מה הוא הסדר משמורת בגיל הרך?" היכן שוהים הילדים להורים לאחר הגירושין?

בעצם, מהו בכלל חזקת הגל הרך?

במקרה בהם ההורים לא מגיעים להסכמה בעניין המשמורת על ילדיהם, יורו הדיינים על קביעת משמורת של הקטינים. בדרך כלל ההסדר על ילדים מתחת לגיל 6 יהיה משמורת מלאה של האם. כך זה לפחות היה בעבר. בהמשך נתייחס למצב הנוכחי בפסיקה העדכנית.

למעשה, ישנו עיקרון שלפיו לא מפרידים ילדים אחד מהשני ללא סיבה מיוחדת. ולכך אם אין הסכמה בין ההורים על משמורת הילדים וישנו ילד/ים מתחת לגיל 6 לא יפרידו את שאר האחים אחד מהשני. מה שאומר שהדבר ישפיע על החלטת הדיינים על ההסדר כולו. כלומר, גם לגבי המשמורת של הילדים שמעל גיל 6.

חזקת הגיל הרך – מתקיימת תמיד?

החוק קובע את הנושא של חזקת הגיל הרך. כלומר שילדים מתחת לגיל 6 יהיו אצל האם. אם כי, החוק מחריג לשיקול הדעת של הערכאה המשפטית את האפשרות להגיע ולהכריע על הסדר אחר.

אם אב הילדים מעוניין שילדיו ימסרו לו ולא לאם הילדים, מוטל עליו להוכיח כי קיימות נסיבות מוצדקות לכך שהילדים יהיו בחזקתו. כך למשל, להוכיח שהאם לא יכולה לגדל את הילדים בגלל מצבה הנפשי או הפיזי.

וועדת שניט – נקודת המפנה

הועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט, פורסם בשנת 2011) הגישה המלצות בכל הנוגע למשמורת בגיל הרך. היא למעשה המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך, ולכל הפחות שלא תהיה חזקה גורפת בנושא. חלף זאת, יש לקבוע את משמורת הילד לפי טובת הילד הספציפי. וזאת, ללא כל קשר לגילו.

אמנם צריך לדעת שזה רק המלצה של ועדת שניט. אך הכנסת לא ביטלה את חזקת הגיל הרך בחקיקה. ולכן היא עדיין בתוקף. אם כי, בתי המשפט ובתי הדין מייחסים לה פחות חשיבות מבעבר. כיום, הערכאות המשפטיות נוטות שלא לפעול בהתאם לחזקת הגיל הרך. וזאת, לכל הפחות לא באופן אוטומטי (כפי שהיה בעבר).

הגישה בבתי דין רבניים

בבתי דין רבניים נוהגים עדיין לקבוע את הדין על פי חזקת הגיל הרך. וכאמור ילדים מתחת גיל 6 יהיו בחזקתה של האם. אם כי, גם בבתי הדין הנטייה היא כיום להפחית באוטומטיות של חזקת הגיל הרך. כיום בתי הדין הרבניים נוטים להכריע לגופו של עניין ולא בתבנית קבועה.

שיטת הרמב"ם (אישות פרק כ"א הלכה י"ז) שישנו חילוק בגיל הילד כלפי המשמורת. כלומר יש הבדל בין ילד מתחת לגיל 6 לבין ילד מעל לגיל 6. ודברי הרמב"ם הנ"ל מהווים אבן יסוד לפסיקת בית הדין כלפי משמורת הילדים הקטינים.

אולם יתכן מאוד גם בבתי דין רבניים שכלל הילדים יהיו תחת משמורת משותפת. וזה קורה בעיקר כאשר הדיינים רואים שהאב היה פעיל בטיפול הילדים עוד בטרם הגירושין.

משמורת בגיל הרך – מי קובע?

כאשר מגישים לבית הדין הרבני את תביעת הגירושין, ניתן לכרוך אליה גם את תביעת המשמורת.

לצד זאת, ניתן להגיש תביעת משמורת לבית המשפט ככל וטרם הוגש תביעת משמורת לבית הדין הרבני.

טרם הגשת התביעה למען משמורת הילדים יש להגיש לבית הדין בקשה לישוב סכסוך. רק אם יישוב הסכסוך לא צלח, ניתן יהיה להגיש לבית הדין תביעה לדיון בגירושין – תביעת גט, ולכרוך בתביעה אף את תביעת המשמורת.

חשוב להדגיש שלבסוף המטרה המשותפת היא אך ורק טובת הילדים. אל תתנו לאגו אישי ולוויכוחים חסרי טעם להשפיע על הנשמות הצעירות של ילדיכם. הנזק של זה לילדים הוא רב ואינו מצדיק את צורת המאבק הזו. זאת, לכל הפחות כאשר יש הסדר הגיוני לטובת הילדים וכאשר שני ההורים הם הורים טובים לילדיהם.