משמורת ילדים זמנית
מכירים את הביטוי "אין יותר קבוע מהזמני"? אז מסתבר שלעתים רבות המושג הזה קיים במציאות, וזה קיים גם בתהליכי גירושין, ולכן נקדיש את המאמר הזה לנושא של משמורת ילדים זמנית. וכל זאת, בהנחה שהזמני יכול במקרים רבים להפוך למשהו קבוע יחסית.
כאשר מגיעים אלינו למשרד גבר או אישה במטרה לפתוח תיק גירושין ולהתחיל בהליך של היפרדות, אנחנו שואלים אותם האם יש להם ילדים משותפים?
במקרים שבהם התשובה היא חיובית, אנחנו בודקים מולם את הנושא הבא. האם יש ביניהם הסכמה בינתיים על מקום שהות הילדים עד נתינת הגט? לעתים התשובה תהיה שכן.
לא כל הזוגות יכולים להסכים ביניהם על היקף המשמורת של כל אחד מההורים עם הילדים. אך חלק מהזוגות יכולים להגיע להסכמה זמנית בנושא. הם יסכימו ביניהם על משמורת זמנית של הילדים עד נתינת הגט. המטרה היא לתת עוגן ומרחב לילדים בזמן שההורים דנים שלא בפניהם על המשך חיי הזוגיות שלהם ועל מקום מגוריהם של הילדים בעתיד.
משמורת ילדים זמנית – כיצד קובעים אותה?
כאמור, הרבה פעמים ניתן להגיע להסכמה הדדית ישירה בין ההורים. וכל זאת, ללא התערבות של מערכת בתי הדין או המשפט. באם ישנה הסכמה כזאת בין ההורים, מומלץ לערוך עליה הסכם. כמובן שעל ההסכם להיות מסודר וחתום בין הצדדים בשביל למנוע חוסר הבנה בעתיד.
אולם לא פעם קורה שגם בתקופה של תהליך נתינת הגט ישנה מחלוקת בין ההורים על מקום שהיית הילדים. הדבר הזה מביא לחוסר הסכמה על המשמורת הזמנית של הילדים.
במקרה כזה יש להגיש בקשה לקביעת משמורת זמנית לבית דין רבני (או לבית המשפט לענייניי משפחה). בד בבד מומלץ כבר להגיש בקשה למשמורת קבועה. את ההחלטה שתינתן מעבירים לבני הזוג ולבאי כוחם.
יש לציין כי לפי הפסיקה הנושא של משמורת הילדים הינו כרוך לתביעת הגירושין מעצם טיבו וטבעו. מה שאומר, שאם פתחו בתיק של גירושין (ככלל רק בית הדין הרבני מוסמך לנהל את תיק הגירושין) ולא פתחו בבית המשפט תיק של משמורת, הרי שהתיק יתנהל בכרוך לתביעת הגירושין. וזאת, על אף שלא כרכו במפורש את תביעת המשמורת לתביעת הגירושין.
אם כי, ישנו הבדל מסוים אם התיק מתנהל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. זה נוגע בדרך כלל להיקף שאלת הסמכות. לכן, רצוי בדרך כלל לכרוך לתביעת הגירושין באופן מפורש גם את נושא המשמורת וגם את נושא חינוכם של הילדים.
משמורת זמנית – השפעת גיל הילדים
בכל עניין בו מתקבלת החלטה בעניין הילד תהיה זו החלטה הכפופה לעיקרון 'טובת הילד'. ולפיכך ילדים עד גיל 6 יחול עליהם 'חזקת הגיל הרך'. חזקה זו קובעת שהילדים יישארו אצל אמם. אלא אם כן נבצר מהאם לטפל בילדים עקב מצבה הפיזי או הנפשי. כמו כן, ישנם מקרים נוספים שבהם הילדים לא יהיו אצל האמא.
כיום המגמה הינה לבטל דה פקטו (גם אם לא באופן רשמי ובחקיקה מסודרת) את נושא חזקת הגיל הרך. קיימים מספר רב של פסקי דין העוקפים למעשה את חזקת הגיל הרך. ולפיכך, החזקה עודנה קיימת, אך אינה מחייבת באופן מלא.
תוקף ההחלטה על הילדים
תוקף ההחלטה הזמנית היא עד לקביעת המשמרת הקבועה על הילדים. אולם יתכן שאם הוכח לבית הדין כי נשתנו הנסיבות בית הדין ישנה את החלטתו אף לגבי המשמרת הזמנית לילדים.
זה יוכל לקרות כתוצאה מהתרשמות של בית הדין בנושא. זה בדרך כלל יקרה בעקבות חוות דעת של שרותי הרווחה בנוגע לכשירות של ההורים לגדל את ילדיהם. אך לעתים בית הדין יכול להשתכנע באופן אחר מגורמי הרווחה. זה נדיר, אך במקרים מסוימים זה בהחלט עשוי לקרות.
חשוב לדעת לפני הגשת הבקשה
ישנם כמה נקודות שכדאי לכם לדעת לפני שאתם מגישים תביעת משמורת זמנית לילדים:
- בדרך כלל, טרם הגשת התביעה יש להגיש בקשה לישוב סכסוך במשפחה. אם כי, לעתים יש דרך לעקוף את ההליך הזה.
- ככלל, רק אם ההליך ליישוב סכסוך לא צלח, ניתן יהיה להגיש את התביעה למשמורת זמנית. וזאת, במועד הקבוע בחוק.
- במקרים מסוימים יהיה ניתן להגיש תביעת משמורת ע"י קרוב משפחה. כגון: סבא או סבתא דוד או דודה. זה יקרה בדרך כלל כהצעה להסדר זמני. להצעה זו יש להגיב לפי נסיבות המקרה. אך מדובר בדרך כלל במדרון חלקלק שיש להיות ערניים לגבי המשך ההתרחשות.
- אם הדיון מתנהל בבית הדין הרבני, יש להגיש תביעת גירושין ונושא משמרת הילדים יידון בה כחלק מהתביעה. ניתן להגיש לבית הדין הרבני תביעת משמורת ללא תביעת גירושין בזמן שזה בהסכמת שני הצדדים בלבד.
- ידועים בציבור יגישו את תביעת המשמורת לבית משפט לענייניי משפחה.
- בני דתות אחרות, ככלל יגישו את תביעת המשמורת לבית הדין הדתי של הדת שלהם. לחילופין הם יכולים להגיש את התביעה בנושא לבית המשפט לענייני משפחה.
בכל שלב מומלץ להתייעץ עם טוען רבני מומחה לדיני משפחה. הוא יידע ללוות אתכם בכל ההליך הביורוקרטי מול בית הדין, ויעשה לכם סדר בכל הליך הגירושין המורכב.
