הגשת תביעת גירושין – כיצד?
מאמר זה יעסוק בנושאים פרוצדורליים חשובים שכדאי לדעת לפני שמבצעים את ההליך להגשת תביעת גירושין.
בהליך גירושין שבני זוג עוברים יחד, מלבד המשברים הנפשיים והעצב הנגרם מהיפרדות בני הזוג, צריך לדעת שכאשר ניגשים לבית הדין במטרה של 'לפרק את החבילה' ישנם הליכים טכניים הנדרשים לעשותם מול בתי הדין בשביל שהדיינים ידנו ויפסקו בין הצדדים.
איך מגישים בקשה לגירושין בבית הדין רבני?
כל בני זוג יהודים שחייו יחדיו כזוג נשוי, בין אם הם נישאו בחתונה על ידי הרבנות ואפילו אם הם נישאו בחתונה אזרחית, ברגע שהם רוצים להיפרד, הם חייבים להגיש בקשה לפתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני.
בעניין זוג שנישאו בנישואין אזרחיים זה מעט אחרת. לכאורה היה מקום להגדיר אותם כזוג לא נשוי. שכן, הם מעולם לא התחתנו בהליך דתי. אך, יש תוקף מסוים לנישואין אלה מבחינה דתית. לכן, הם יצטרכו להתגרש, ולו לחומרא. כך קבע בית הדין הרבני הגדול בפסה"ד הידוע בכינויו "פסק דין בני נוח". זאת, במענה לשאלה בג"צ בתיק מס' 2232/03.
כך או כך, כאשר רוצים להתגרש, ניתן לעשות זאת באמצעות שני דרכים. הדרך הראשונה הינה להגיש תביעת גירושין העוסקת רק בנושא הגירושין והכתובה. נושאים אלה הינם בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני בלבד.
הדרך השניה לבצע את הליך הגשת תביעת גירושין הינו באמצעות הגשת תביעת גירושין כרוכה.
הגשת תביעת גירושין כרוכה
הדרך של להגיש תביעה כרוכה כוללת פרטים רבים נוספים. היא עוסקת בנושאים מעבר לתביעת הגירושין עצמה. בתביעה, המגיש יכול לכלול גם את ענייני הרכוש, הילדים והמזונות. נושא זה נקרא כריכה. והינו מתוקף האמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 הקובע בסעיף 3 לחוק כי:
"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג"
לכן, אם לא דנו בעניינים האלה בעבר בבית המשפט או שלא הוגשה תביעה מוקדמת לבית המשפט בנדון הנ"ל, ידון בית הדין בתביעת הגירושין הזאת הכוללת את חלוקת הרכוש, משמורת הילדים והסדרי ראיה, ומזונות.
כל זאת, הינו בכפוף למבחן המשולש כפי שנקבע בפס"ד גבעולי (ע"א 118/80). המבחן המשולש קובע שהתביעה צריכה להיות כנה. כמו כן, הכריכה צריכה להיות כנה וצריך לבצע אותה כדין. לכן, יש לפנות לטוען רבני מקצועי שיכין לכם את התביעה. זאת, מפני שככל והכריכה לא תתבצע כנדרש, הרי שלא תהיה לכך שום משמעות, ואף עלול להיגרם נזק בלתי הפיך למצב שלכם בתיק.
בנוסף, יש לציין כי קיים סייג בכל הנוגע לניהול הליך מזונות הילדים בבית הדין הרבני. ויש בזה הבדל בין מזונות הילדים לבין מזונות השבה. כדאי להתייעץ בנושא עם טוען רבני מוסמך שיסביר לכם את הסטטוס של התיק הספציפי שלכם.
הגשת תביעת גירושין – מה מכיל כתב התביעה
בטרם שניגשים לבית הדין לצורך הגשת תביעה, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. בקשה זו הינה לאור חקיקה שנקבעה בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014. ולכן, רק באם ביצעתם את ההליך הנדרש, וההליך לא צלח, ניתן יהיה להגיש כתב תביעה כמפורט להלן.
כשמגישים כתב תביעה לבית הדין, יש לצרף תעודת זהות וזה כולל אף את הספח של התעודת זהות. בנוסף, רצוי לצרף מסמכים נוספים הנוגעים לתביעה. כך למשל, את ההעתק מהכתובה. ככל והכתובה לא אצלכם, יש את הדרך לאתר את הכתובה ולצרף אותה לתביעה.
טופס כתב התביעה כולל פרטים רבים בנושאים שונים. בהם התובע צריך לפרט את טענותיו ובצירוף אסמכתאות נדרשות. כך למשל, בפרק הנוגע לילדים המשותפים של בני הזוג, התובע צריך לפרט את רצונו בחינוך הילדים, כגון סגנון מוסדות רצויים וכד'.
בפרק 'עילת התביעה' יש לציין את סיבת הגירושין באופן מפורט. אם כי, חשוב לציין שלא צריך לפרט את כלל ההוכחות הקיימות בתיק. שכן, מבחינה אסטרטגית פעמים רבות עדיף להשאיר את השלב הזה להמשך. כך למשל, אם הבעל טוען שאישתו בגדה בו, שזו עילה שבית הדין שם עליה דגש מיוחד, יש לבעל לספק לבית הדין הקלטות או עדויות התומכות באמיתות טענתו. ואולם, לא בהכרח שהשלב שבו כדאי לספק את ההוכחות הינו השלב הראשוני. בדרך כלל השלב הזה הינו מתקדם, ועדיף לבצע אותו בהמשך.
הליך 'שלום בית'
במהלך הדיונים בפני בית הדין הרבני, ייתכן ובני הזוג יצטרכו להשתתף בהליך הנקרא 'שלום בית'. בהליך זה מטרת בית הדין לעשות מאמץ לגשר בין בני הזוג ולמנוע את הגירושין ביניהם.
אמנם ישנם מקרים שבית הדין מתרשם כי אין סיכוי למהלך כזה. כך למשל, במקרים של אלימות המשפחה או במקרים שמבחינת ההלכה היהודית יש איסור לבני הזוג להישאר יחד. במקרים כאלה מיד בית הדין מתחיל לדון בתביעת הגירושין.
פרטים נוספים שכדאי לדעת
הגשת כתב תביעה כרוכה בתשלום אגרה. במקרים מסוימים ישנה אפשרות להגיש בקשה לפטור מאגרה. אם כי, חשוב לציין שהאגרה זה רק חלק מהעלויות הצפויות לכם בניהול הליך הגירושין.
הדיונים בבית הדין נערכים בדלתיים סגורות. הם אינם פתוחים כלל לקהל הרחב, מלבד לבעלי הדין לבאי כוחם. מלבד זאת, אסור לפרסם את התוכן של הדיון. לכן, כל התוכן הינו חשאי, ותמיד יישאר חשאי. ואף כאשר בית הדין יפרסם את פסק הדין, הם לא יפרסמו פרטים מזהים כמו שמות הצדדים ועוד.
הגשת כתב התביעה כוללת פרטים רבים כנאמר. לכן מומלץ מאוד לגשת לטוען רבני לענייני משפחה, בשביל שיעזור לכם למלאות את הכתב תביעה ושידייק את טענותיכם לקראת הדיונים בבית הדין.
חשוב לציין שכל טענה שהעליתם במסגרת כתב התביעה יכולה לשמש לטובתם או נגדכם בהמשך ההליך. לכן, אדם שאינו מקצועי צפוי לעשות שגיאות רבות שיעלו לו ביוקר בהמשך ניהול ההליך. אולם, אז זה יכול להיות מאוחר מדי בשביל לתקן את הנזקים. לכן, כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי ובעל ניסיון כבר בשלב הראשוני.