תשלום מזונות משמורת משותפת – נצרך או לא קיים?

תשלום מזונות משמורת משותפת – ככה זה עובד?

תשלום מזונות משמורת משותפת – זה משהו נפוץ או שזה לא קיים בכלל?

במאמר זה נעשה סדר בנושא, ובפרט לאחר פסק הדין שנתן בג"צ לאחרונה בעניין המזונות. זה פסק דין שבהחלט טלטל את כל המערכת. ההשפעה שלו ניכרת היטב ועוד ידברו בנושא עוד רבות מן הסתם.

הסמכות המהותית להכרעה בתיקי הגירושין

מבחינת בית המשפט לענייני משפחה יש הבדל מאוד משמעותי (לפחות נכון להיום) בגיל הילדים. קרי, בין ילדים מעל גיל 6 לבין ילדים מתחת לגיל 6.

נסביר את הדברים;

יש את הנושא של מי הערכאה שדנה בנושא. את מי החוק מסמיך להכריע בנושא. האם זה בית המשפט לענייני משפחה. או שזה דווקא בית הדין הרבני.

נושא נוסף הוא לפי איזה כללים הערכאה דנה בתיק באותו נושא. כלומר יש סטיגמה (שנוצרה במידה מסוימת של צדק) שבית הדין הרבני דן לפי ההלכה והמשפט העברי. ואילו בית המשפט לענייני משפחה דן לפי החוק האזרחי.

הסטיגמה הזו אינה מופרכת לגמרי, אבל היא רחוקה מאוד מלהיות מדויקת. כעיקרון יש כללים גם של המשפט המהותי לפי איזה דין תדון הערכאה המשפטית בכל אחד מהתיקים הקשורים לגירושין.

כך למשל ולעניינו, הנושא של המזונות יכול להיות בסמכות של בית המשפט לענייני משפחה. במקביל זה יכול להיות בסמכות של בית הדין הרבני (בתנאים מסוימים). אך מה שחשוב לדעת זה שגם אם התיק יהיה בבית הדין הרבני והן אם התיק יהיה בבית משפט לענייני משפחה, ההכרעה תהיה לפי הדין הדתי. כלומר גם בית המשפט יקבע ויכריע בנושא של המזונות לפי ההלכה. כמובן ככל והצדדים הם יהודים. וזאת, כאשר הרמה הדתית של הצדדים אינה רלוונטית כלל ועיקר.

אם ככה לכאורה, לא אמור להיות הבדל בפסיקה בין בית משפט לבין בית הדין. כך זה אולי לכאורה. בפועל ההבדלים בין הערכאות הוא חד מאוד. כך זה באופן כללי ברוב הנושאים, ובעיקר זה בא לידי ביטוי בנושא של תשלום מזונות. ואם בתשלום של המזונות יהיה פערים משמעותיים בין בתי הדין לבין בתי המשפט, אז בעניין תשלום מזונות משמורת משותפת הפערים הם דרמטיים במיוחד.

תשלום מזונות משמורת משותפת בבית משפט לענייני משפחה

כאמור לעיל הנושא של המזונות נפסק לפי הדין הדתי (אצל יהודים זה ההלכה). לכן, בית המשפט מפריד בין ילדים בני מתחת לגיל 6, לבין ילדים בני 6 ומעלה.

הסיבה היא שגם ההלכה בעצמה מפרידה בין גילאי הילדים כרמת חובה אחרת של האב לפרנס את הילדים.

אמנם בית המשפט לא נצמד ממש לדין הדתי. אך יחד עם זאת הוא בהחלט שואב איזושהי השראה מסוימת מהדין הדתי. וזה קורה גם בין היתר כאשר הוא עושה את ההפרדה הזו.

ובשורה התחתונה זה אומר בעצם את הדבר הבא;

עד לגיל 6, החובה של תשלום המזונות יהיה על האבא בלבד.

מגיל 6 ומעלה החובה תהיה על שני ההורים באופן שווה, ובהתאם לכושר ההשתכרות של הצדדים וחלוקת זמני השהות.

לכן, במצב של משמורת משותפת וכושר השתכרות דומה, יש פער משמעותי בין ילדים מעל גיל 6 לבין ילדים מתחת לגיל שש. שכן, במצב כזה האבא ישלם על הילדים עד לגיל 6 את סכום המזונות. לאחר שהילדים יגיעו לגיל שש האבא יפסיק לשלם מזונות ולמעשה ההוצאות לגידול הילדים יתחלק באופן שווה בין שני ההורים.

תשלום מזונות משמורת משותפת – בבית הדין הרבני

הגישה בבית הדין הרבני כעיקרון נצמדת לדין ההלכתי הבסיסי הקובע שהאבא הוא זה שחייב לשלם את המזונות.

לכן, בדרך כלל לא יהיה הבדל מהותי בין ילד מתחת לגיל שש לבין ילד מעל גיל שש. וזאת, על אף שבהלכה יש כן איזשהו הבדל מסוים בגיל הילדים.

לכן, בסיטואציה של משמורת משותפת וכושר השתכרות דומה בין ההורים, מבחינת בית הדין הרבני אין פער בין גילאי הילדים. במצב כזה בית הדין הרבני יחייב במזונות. אמנם הסכום יהיה נמוך יחסית, אך בהחלט יטילו חובה לשלם מזונות.