משמורת על תינוק

משמורת על תינוק

רבים שואלים את עצמם איך מנהלים את נושא המשמורת על תינוק. היכן יהיה המשמורת? עד כמה יש רלוונטיות בין הגיל לבין הסדר המשמורת?

הנושא הזה ידע הבדלים רבים במהלך השנים.

חזקת הגיל הרך

ככלל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שהמשמורת של כל ילד עד לגיל שש יהיה בידי האמא.

כך נכתב בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962:

"לא באו ההורים לידי הסכם… רשאי בית המשפט לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

המושג הזה נקרא בשם "חזקת הגיל הרך".

נעשו מספר ניסיונות לבטל את חזקת הגיל הרך. שכן יש להחליט לפי טובת הילד ולא לפי מין ההורה. אולם כל הניסיונות הללו עדיין לא צלחו. זאת, בגלל התנגדות רבה הנובעת מהגישה הקובעת שילדים קטנים צריכים שאמא שלהם תטפל בהם. אמנם במקרים חריגים גם החוק מאשר הגעה להסדר אחר, אבל ככלל הגישה היא שהתינוק יהיה אצל האמא.

פסיקות בנושא חזקת הגיל הרך

יש מספר פסיקות מאוד דומיננטיות בנושא חזקת הגיל הרך ומשמורת על תינוק.

כך למשל תמ"ש 1745-11-13. תיק זה התנהל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו. שם כב' השופט יהורם שקד קבע שחזקת הגיל הרך פחות רלוונטית. לפי הקביעה שלו יש להחליט רק בהתאם לטובת הילדים ללא כל קשר לחזקת הגיל הרך.

כך למשל כתב כב' השופט יהורם שקד:

"חזקת הגיל הרך, כשמה, חזקה היא. קרי, ניתנת היא לסתירה במקרים מסוימים בהם טובתו של הקטין לסטות ממנה"

ואכן בתיק זה נקבע שתהיה משמורת משותפת על אף גיל הילדה.

לעומת זאת נקבע שחזקת הגיל הרך עודנה קיימת. לכן כרגע חזקת הגיל הרך עומדת בתוקפה. אולם ניתן לעקוף את החזקה ככל ויש סיבות לכך.

משמורת על תינוק בראי ההלכה

הגישה ההלכתית היא אחרת. הגישה ההלכתית היא שעד לגיל 6 הילדים יהיו אצל האמא. אמנם יש חריגים גם מבחינה הלכתית. גם על פי ההלכה ההחלטה על המשמורת תהיה בהתאם לטובת הקטינים.

ככל והילד גדל, אפשר יותר לבדוק מהי טובתו כאשר שואלים אותו ומבינים ממנו מה טוב לו. אולם ככל והוא קטן, לעתים קשה לראות מה טוב לו. לכן בודקים זאת דרך מבחני עזר שונים.

כדי לגבש את האסטרטגיה בנושא הזה, יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי למקסם את ההצלחה בתיק.

אפשר להשפיע ולעצב את העתיד!

יש עוד נקודה מאוד חשובה כאשר עוסקים באופן גידול הילד, ובפרט בגיל הרך.

ברגעים הללו ההורות שלכם עומדת למבחן. כאשר הילד הוא עוד תינוק קל יחסית להשפיע על הכיוון שלו/ה.

בסיטואציה הזו הדבר הנכון הוא להגיע להסכם עם הצד השני. נכון, זה קשה. זה גם יכול להיות מתיש. אך זה יהיה הדבר הנכון בשביל הילד שלכם. כאשר הוא תינוק הוא לא ממש מבין מה קורה סביבו. אך כאשר הוא יגדל, הפער בין אם התגרשתם בטוב ובהסכם לבין אם התגרשתם במלחמות ומאבקים זה הבדל ענק שיעשה את ההבדל בין ילד בריא ונפשו עם שמחת חיים לבין ילד עם צלקת נפשית שתישאר לו לנצח.

הגיוני שיהיה לכם קשה להגיע להסכם. בשביל זה בדיוק נועד הליך הגישור ובשביל זה יש מגשרים מקצועיים. הם יוכלו לנתב את הדברים להסכמה. אך ברור שהאפשרות הזו היא האפשרות הנכונה למי שרוצה להיטיב לילדים שלו.