בעלי עסקים או כאלה שבני / בנות הזוג שלהם הם בעלי עסק והינם עומדים לפני גירושין מן הסתם שואלים את עצמם איך מבצעים חלוקת עסק בגירושין.

התשובה לכך מתחלקת בין אלה שמכירים את הדין הנוהג. זאת, כולל כל הניואנסים הדקים שלעתים קובעים את התוצאה. לעומת זאת, יש כאלה שלא ממש מכירים את הנושא לעומק. המשמעות היא שהם עלולים ליפול בפח עם תכנית פעולה לא נכונה שרק תסבך אותם בעתיד הקרוב.

האמת היא שחלוקת עסק בגירושין זה משהו אחר מאשר חלוקה של רכוש אחר. להלן נסביר את ההבדלים. אך תחילה נסקור בקצרה את אופן חלוקת רכוש רגיל, בכדי להסביר באופן ברור ונהיר במה שונה חלוקת עסק מכל רכוש אחר.

חלוקת רכוש בגירושין – ההבדל בין רכוש פנימי לרכוש חיצוני

כשבאים לדון בנוגע לחלוקת רכוש בגירושין, יש להבדיל בין 2 סוגים של רכוש:

• נכס פנימי. כלומר הנכס הזה נצבר במהלך חיי הנישואין של הצדדים. ככלל נכסים אלה מתחלקים באופן שווה בין בני הזוג. זה לא משנה אם שניהם מרוויחים שכר דומה, שאז שניהם צברו יחד את הנכס. זה יכול להיות גם כאשר רק אחד מהצדדים עובד וחסך את הכסף. כמעט תמיד יחלקו באופן שווה את הנכסים הפנימיים. יש יוצאים מן הכלל (כמו למשל, נכס שהתקבל בירושה או במתנה וכן דוגמאות נוספות). יחד עם זאת, באופן כללי מחלקים באופן שווה. וזאת, מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג.
• נכס חיצוני. כלומר אחד מבני הזוג הביא עמו לחיי הנישואין את הנכס. כאן המצב הוא בדרך כלל מעט מורכב יותר. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, אין חלוקה שווה על אותם נכסים חיצוניים. יחד עם זאת, להלן נסביר שפעמים רבות יחלקו גם את הנכסים הללו באופן שווה. וזאת, במקרים ובנסיבות שלהלן נפרט לכל הפחות את חלקם הנפוץ.

יש לציין שאמנם דיברנו על סוגי נכסים. אך זה יכול בהחלט להיות גם כסף מזומן או כל כסף שנמצא בבנק וכדומה. זה לא חייב להיות דווקא נכס. אם כי, תיכף נסביר שחלוקת עסק בגירושין זה פרוצדורה עם גישה מעט אחרת.

כוונת שיתוף – מה המשמעות המשפטית של זה?

כאמור לעיל, במקרה של גירושין הרי שבדרך כלל מחלקים את הנכסים הפנימיים באופן שווה בין בני הזוג. לעומת זאת, ההסדר של חלוקה שווה של הנכסים לא חל (לכל הפחות באופן גורף) על נכסים חיצוניים.

אך כאן יש היבט נוסף שנכנס למשוואה ויכול לשנות את כל התמונה. זה המושג של כוונת השיתוף.

כוונת שיתוף זה מצב שבו למרות העובדה שאחד מבני הזוג הוא שהביא את הנכס החיצוני באופן בלעדי, הרי שהוא התכוון לשתף בנכס את בן הזוג.

חשוב להדגיש שלא בהכרח שנדרשת הוכחה לכך שבן הזוג המשתף אכן התכוון לשתף את בן הזוג בנכס החיצוני. ההכרעה בנושא היא של הערכאה המשפטית שדנה בכך לפי פרמטרים שונים, כאשר בדרך כלל לא נדרשת ההתייחסות של בן הזוג לשאלה האם הוא ספציפית אכן התכוון לשתף את הנכס. דהיינו, ההתייחסות היא כיצד אנחנו רואים את הכוונה של בן הזוג בנוגע לאפשרות השיתוף, ולא דנים האם בן הזוג אכן התכוון לשתף בפועל.

במצב של כוונת שיתוף, הרי שהחלוקה של הנכס תהיה באופן שווה בין בני הזוג. כלומר חצי חצי. וזאת, על אף שמדובר בנכס חיצוני.

כוונת שיתוף – דוגמאות לנסיבות שמייצרות שיתוף

ישנן מספר דוגמאות להתנהגויות של בני הזוג שיכולות להעיד על כוונת שיתוף. להלן נמנה את חלקן, ובדגש על אלה הנפוצות יחסית.

בעניין זה חשוב להבהיר שיש כוונת שיתוף בנוגע לחלוקת רכוש רגיל. במקביל יש את כוונת השיתוף הנדרשת לחלוקת עסק בגירושין. להלן נראה הבדלים בין הדברים.

התנהגויות אלה יכולות להיחשב לכוונת שיתוף:

• נטילת משכנתא משותפת על הדירה. ככל ובני הזוג נטלו יחד משכנתא על חלק מסוים מהדירה (על אף שרק אחד מבני הזוג רכש את הדירה בעצמו טרם הנישואין), הרי שיש בכך כדי להעיד על כוונת שיתוף. וזאת, מפני שבעצם נטילת המשכנתא, בני הזוג נעשים מעין שותפים (ברמה כזו או אחרת) בדירה.
• מגורים של פרק זמן ממושך בדירה. ככל ובני הזוג חיו יחד בדירה (שהיא נכס חיצוני), זה בהחלט יכול להעיד על כוונת שיתוף.
• שימוש משמעותי של בן הזוג ברכב המשמש כנכס חיצוני של בן הזוג השני. עצם העובדה שבן הזוג משתמש באופן פעיל ומשמעותי ברכב של בן הזוג שהביא עמו את הרכב, יש בכך לבד בכדי להעיד על כוונת שיתוף. בייחוד כאשר לכך מתלוות הוכחות נוספות המעידות על כך ואף מחזקות את הזיקה וכוונת השיתוף. כך למשל, אם בן הזוג משלם על הביטוח. לחילופין, אם הרכב הזה משמש אותו למקום העבודה. כך למשל, זה מוגדר כרכב שלו לעניין כניסה עם רכב זה לחניון במקום העבודה.

יש כמובן מקרים רבים נוספים המגדירים כוונת שיתוף. בנוסף, ישנם מצבים המצויים בשטח האפור שעל כך יש פסיקה ענפה האם להגדיר אותם כנכסים שיש בהם כוונת שיתוף או לא. במקרים רבים אף אין הכרעה חד משמעית לכאן או לכאן, והדברים מצויים בתחום שיקול הדעת של השופט או הדיין.

חלוקת עסק בגירושין – האם נדרשת כוונת שיתוף?

למעשה, כאשר עוסקים בחלוקת עסק בגירושין, הכיוון הזה הוא קצת אחר. יש בכך שינוי שנעשה בנושא הזה.

בעבר, היו צריכים להוכיח כוונת שיתוף ברמה מאוד גבוהה. אגב, לא רק במצב שבו העסק הוא חיצוני ונרכש בטרם הנישואין. כי אם גם עסק פנימי שנבנה במהלך חיי הנישואין הייתה נדרשת הבאת ראיות מוגברות להוכחה על כוונת שיתוף.

יש פסק דין ידוע ששינה את התמונה באופן מאוד מהותי.

פסק הדין בסיליאן בע"א 122/83 שינה את ההגדרות הנוגעות לחלוקת עסק בגירושין.

הסיפור שם היה על זוג שחיו יחד כעשר שנים. האישה תבעה את חלקה בעסק שאותה הקים בעלה, והיה רשום על שמו בלבד.

בית המשפט המחוזי דחה את תביעת האישה. הסיבה היא הגיונית וכפי שפרטנו לעיל. וזאת, מפני שבשביל לחלק עסק במסגרת תיק גירושין נדרש הבאת ראיות מוגברת לכוונת שיתוף, מה שלא היה במקרה הזה.

התיק הגיע לבית המשפט העליון שהפך את ההחלטה. בפסק הדין קובע השופט ברק שעצם אורח החיים המשותף הוא כשלעצמו הוכחה על כוונת שיתוף גם על נכסים עסקיים. יתרה מזאת, גם אם הבעל הסתיר מהאישה את העסק, זה לא פוגע בכוונת השיתוף היסודית.

לכן, לאחר פסק הדין הזה קל בהרבה לדרוש את החלוקה השוויונית של העסק במסגרת הליך הגירושין. קל בהרבה להוכיח את כוונת השיתוף גם כאשר הנושא הוא העסק. ואף כשהנושא אינו רק על נכסים אחרים.

חלוקת עסק בגירושין כשיש הסכם ממון

הסכם ממון הוא הסכם יעיל מאוד. הוא יעיל גם לעניין חלוקת רכוש רגיל במסגרת תיק הגירושין. אך הוא מתאים גם לחלוקת עסק בגירושין.

חשוב לוודא שההסכם נערך ומאושר באופן הנדרש. שכן, ככל ויש בעיות בעריכתו ו/או באישורו הוא פשוט לא יהיה תקף כלל מבחינה משפטית. זה כמובן יהא חבל מאוד, בטח לאחר שטרחתם בנושא. זה עלול לגרור לוויכוחים ואף להפסדים של הרבה מאוד כסף.

לכן, חשוב מאוד לערוך את ההסכם ממון באופן מקצועי אצל איש מקצוע. גם אם לא ערכתם הסכם ממון, ניתן לערוך הסכם ממון גם לאחר הנישואין. אם כי, ישנם הבדלים בנושא בין הסכם ממון טרום הנישואין לבין הסכם ממון שנערך לאחר הנישואין.

טוען רבני המתמחה בתחום יידע לכוון אתכם. במידת הצורך ידע לערוך בשבילכם הסכם ממון באופן שיהיה יעיל ותקף מבחינה משפטית.

בנוסף, אם הגעתם לצומת שבה אתם נדרשים לחלק את הרכוש בשל הגירושין, ואף אם בכלל זה חלוקת עסק, טוען רבני מקצועי יידע לייצג אתכם נאמנה בהליך, וחשוב כמובן להסתייע באנשי המקצוע הכי טובים ומנוסים בתחום.

הפוסט חלוקת עסק בגירושין – בשוויוניות או לא? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא החוק החדש של משמורת משותפת.

בשנים האחרונות יש ישנה מגמה בבתי משפט וכן בבתי דין להגיע להסדר שוויוני בין ההורים לגבי זמני השהות של הילדים המשותפים שלהם.

בשנת 2015 התפרסם פסק דין שמגדיר את המושג של משמורת משותפת כאחריות הורית. כלומר יש את הנושא של אחריות הורית שהיא ככלל משותפת. יחד עם זאת, יש את נושא חלוקת זמני השהות לפי ימים. יש כאלה שעדיין מכנים את הנושא של זמני השהות כעניין של משמורת. זה לא נכון, אבל זה עדיין ביטוי שרווח, לכל הפחות בקרב הציבור הרחב.

במאמר שלפניכם ננסה מעט להיכנס לפסיקה החדשה של בית המשפט. כמו גם על השפעתו על פסיקות בית הדין לגבי משמורת משותפת על פי החוק החדש.

מהו המושג של חזקת הגיל הרך?

חזקת הגיל הרך קובעת כי ילדים קטנים עד גיל 6 מחיובים להיות אצל האם בלבד. אלא אם כן אין לאם מסוגלות הורית לגדל את הילדים. בכזה מקרה ישהו הילדים אצל האב או לחילופין אצל אפוטרופוס. כל זה כמובן לפי החלטת בית הדין או בית המשפט.

משמורת משותפת – למה נוצר החוק החדש?

המחוקק ראה שקביעה זו גרמה להרבה מאוד דם רע בין ההורים. זה הוביל למצב שבו הרבה מהמתגרשים היו מנסים להוכיח בכל דרך אפשרית שההורה שכנגד אינו כשיר לגדל את הילד. למעשה, הפסיקה החדשה באה לפתור את זה.

כיום, בחלק מתיקי הגירושין, ההורים מביאים עמם כבר בתחילת הליך הגירושין חוות דעת. חוות הדעת למעשה מוכיחה עליו שיש להם מסוגלות הורית לגדל את הילד. חוות דעת על מסוגלות הורית יינתן ע"י איש מקצוע חיצוני ובלתי תלוי.

לאחר שבית הדין או בית המשפט קיבל לידיו את חוות הדעת, הדיון כעת יעשה על עצם הטענות לגבי החזקת הילדים ולא בהשחרת הורה אחד את חברו.

השינוי המבורך

בשנים האחרונות לאור כל מה שכתבנו על הפסיקה הישנה במשמורת יחידנית אצל האם עד גיל 6, החל בית המשפט לאמץ כמעט בכל מקרה את הפסיקה החדשה ולגרום להורים להגיע להסכם משמורת משותפת על הילדים שגילם אף פחות מ 6 שנים.

בתי הדין הרבניים אף הם יישרו קו עם הפסיקה הנ"ל. אפילו שעל פי ההלכה היהודית מתחת לגיל 6 ישנו חילוק בין הבנים לבנות לגבי השהות שלהם עם ההורה. אך למרות זאת, מעדיפים בית הדין להגיע עם הצדדים להסכם משמורת משותפת לטובת הילדים.

למעשה החוק החדש בנוגע למשמורת משותפת שינה לא רק את ההתייחסות הספציפית בנוגע למשמורת. זה גם חולל שינוי אצל המתגרשים והמתגרשות בנוגע להליך הכללי של הגירושין.

לסיכום

גם בבית הדין הרבני וגם בבית משפט יתנו הדיינים משקל אך ורק לטובת הילדים.

לכך מומלץ לכל בני זוג העומדים פני מערכת גירושין, ושיש להם ילדים משותפים, לגשת לטוען רבני לצורך יצוג משפטי הולם בבית הדין, ובחתירה למען טובת הילדים.

הטוען הרבני מכיר את הפסיקה העדכנית בנושא. לרבות החוק החדש של משמורת משותפת. וכן כמובן חוקים ופסיקות חדשות בכל הנוגע לגירושין ולכל הנושאים הנלווים לגירושין.

לכן, אם אתם נמצאים בצומת קבלת ההחלטות, חשוב שתדעו איך להתנהל באופן הכי יעיל ולטובת הילדים שלכם. טוען רבני יוכל לסייע לכם בתהליך.

בהצלחה!

הפוסט משמורת משותפת חוק חדש הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אחד הדברים המרכזיים בתביעת גירושין זה תביעת משמורת. זה קורה בדרך כלל במסגרת הליך הגירושין. שכן, אחד המרכיבים העיקריים בהם בני הזוג חולקים ברגע שהם החליטו להיפרד הוא הדיון לגבי מקום שהותם של הילדים הקטינים המשותפים שלהם. ובנוסח משפטי יותר, מהי המשמורת של הילדים.

משמורת – מה זה?

למען הדיוק המשפטי המונח 'משמורת' אינו מופיע בלשון החוק, אלא 'אחריות הורית' או 'אפוטרופסות'. זה הוא מונח המגדיר את האחריות ההורית כפי שמופיע בלשון החוק. הלוא הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

נוסף על כך יש את הנושא של החלוקה של זמני השהות עם הילדים. זה מהווה החסם העיקרי בתביעת משמורת.

במילה אפוטרופסות מונח הזכות להורה של הילד להחליט ולהכריע לילדו הקטין על הצרכים שלו. כך למשל, צרכים רפואיים או צרכים חינוכיים וכדומה.

תביעת משמורת – איך תובעים?

כאשר ההורים אינם מסכימים ביניהם ואינם מצליחים להגיע לעמק השווה בהחלטה בענייני משמורת הילדים, ניתן להגיש תביעת משמורת לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני האזורי. זאת, בתנאי שהצד השני כבר לא פתח בתביעה בערכאה המקבילה.

ישנם שני סוגי משמורת בהם יכולים הדיינים לדון בהם, והם משמורת משותפת או משמורת מלאה. ונסביר את המושגים.

• משמורת משותפת בה ההורים חולקים באופן שווה את הזכויות והחובות על הילדים. הדבר הזה נותן זכויות להורה גם לזמני השהות של הילדים. וגם מטיל חובות בנוגע להוצאות הממוניות עבור ילדיו. אם כי, החובות להוצאות הממוניות אינן תמיד בהשלכה ותוצאה מהיקף המשמורת וזמני השהות. זאת, על אף שיש משמעות רבה לזמני השהות בעניין הקביעה של תשלום המזונות.
• משמורת מלאה (משמורת יחידנית) בה הדיין מכריע שאחד ההורים הינו המשמורן היחיד של הילד או הילדים ואילו להורה השני יש את הזכות לפגוש את ילדיו במסגרת הסדרי ראיה אשר יקבעו על ידי בית הדין.

כדי שבית הדין ידון אף בשאלת המשמורת מומלץ לציין בכתב התביעה כי בית הדין מתבקש לדון אף בשאלת המשמורת. חשוב לציין שניתן אף להגיש בבית הדין תביעת משמורת ללא תביעת גירושין כלל.

משמורת – כרוך מעצם טיבו וטבעו

רצוי להגיע להכרעה בנושא של המשמורת באופן מוסכם על הצדדים. זה בדרך כלל יקרה באמצעות מגשר או באמצעות המייצגים של הצדדים. אך מה קורה במצב שבו הצדדים לא הגיעו להסכמות, ואף לא הצליחו להגיע להסכמות היכן לנהל את תביעת המשמורת? מה יקרה אם יש חילוקי דעות בין הצדדים האם לנהל את ההליך בבית משפט או בבית הדין?

פסיקת ביהמ"ש קובעת שהנושא של זמני השהות הינה כרוכה מעצם טיבה וטבעה להליך הגירושין. לפיכך, אם אחד הצדדים הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני (תביעת גירושין אפשר להגיש רק לבית הדין הרבני), הרי שהצד השני כבר לא יוכל להגיש תביעת משמורת בבית המשפט.

כלומר האפשרות היחידה להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה היא רק כאשר טרם נפתח תיק גירושין בבית הדין הרבני.

כמובן שרצוי לכרוך את נושא המשמורת אל תביעת הגירושין. וזאת, מסיבות רבות ובכלל זה בכדי לחסוך את המחלוקות שצפויות לעלות בנושא. אך יחד עם זאת, גם אם זה לא נכרך זה כרוך באופן אוטומטי.

תביעת משמורת – שלבי ההליך

שונה הליך התביעה בין בית משפט לענייני משפחה לבית דין.

בבית משפט – אחר שאחד מבני הזוג הגיש את התביעה על הצד השני להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה. בהעדר הסכמה בין הורית בית המשפט יפנה את הצדדים לצורך קבלת תסקיר סעד ע"י פקיד מהשירותים חברתיים שבמקום מגורי הזוג.

בבית הדין הרבני – לאחר הגשת תביעת הגירושין יקבע דיון ובו ידון גם נושא המשמורת. גם בבית הדין יפנו בדרך כלל לפקיד סעד לגבש תסקיר.

איך מערערים על ההחלטה?

ההליך של הערעור מצריך שליטה מלאה בהליך כולל בפרוצדורה שנלווית אליו. גם בהליך הערעור יש הבדלים בין בית משפט לבין בית הדין.

בבית משפט – ערעור על פסק דין למשמורת בבית משפט ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום, על החלטה למשמורת זמנית ניתן להגיש בקשת ערעור בתוך 30 יום.

שימו לב: הערעור על פסק הדין יהיה בזכות. לעומת זאת, הערעור על החלטה תהיה רק ברשות (כלומר יש לבקש רשות לערער על ההחלטה).

בבית הדין – ערעור על פסק בית הדין בעניין משמורת יש להגיש לבית הדין הגדול בתוך 30 יום. הערעור במצב כזה יהיה בזכות. על החלטה למשמורת זמנית ניתן לערער ברשות (צריך לקבל לכך אישור מבית הדין הרבני הגדול) בתוך 10 ימים.

לסיכום, הנה טבלה שתעשה סדר בפרוצדורה.

הפוסט תביעת משמורת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים אותי: "מה הוא הסדר משמורת בגיל הרך?" היכן שוהים הילדים להורים לאחר הגירושין?

בעצם, מהו בכלל חזקת הגל הרך?

במקרה בהם ההורים לא מגיעים להסכמה בעניין המשמורת על ילדיהם, יורו הדיינים על קביעת משמורת של הקטינים. בדרך כלל ההסדר על ילדים מתחת לגיל 6 יהיה משמורת מלאה של האם. כך זה לפחות היה בעבר. בהמשך נתייחס למצב הנוכחי בפסיקה העדכנית.

למעשה, ישנו עיקרון שלפיו לא מפרידים ילדים אחד מהשני ללא סיבה מיוחדת. ולכך אם אין הסכמה בין ההורים על משמורת הילדים וישנו ילד/ים מתחת לגיל 6 לא יפרידו את שאר האחים אחד מהשני. מה שאומר שהדבר ישפיע על החלטת הדיינים על ההסדר כולו. כלומר, גם לגבי המשמורת של הילדים שמעל גיל 6.

חזקת הגיל הרך – מתקיימת תמיד?

החוק קובע את הנושא של חזקת הגיל הרך. כלומר שילדים מתחת לגיל 6 יהיו אצל האם. אם כי, החוק מחריג לשיקול הדעת של הערכאה המשפטית את האפשרות להגיע ולהכריע על הסדר אחר.

אם אב הילדים מעוניין שילדיו ימסרו לו ולא לאם הילדים, מוטל עליו להוכיח כי קיימות נסיבות מוצדקות לכך שהילדים יהיו בחזקתו. כך למשל, להוכיח שהאם לא יכולה לגדל את הילדים בגלל מצבה הנפשי או הפיזי.

וועדת שניט – נקודת המפנה

הועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט, פורסם בשנת 2011) הגישה המלצות בכל הנוגע למשמורת בגיל הרך. היא למעשה המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך, ולכל הפחות שלא תהיה חזקה גורפת בנושא. חלף זאת, יש לקבוע את משמורת הילד לפי טובת הילד הספציפי. וזאת, ללא כל קשר לגילו.

אמנם צריך לדעת שזה רק המלצה של ועדת שניט. אך הכנסת לא ביטלה את חזקת הגיל הרך בחקיקה. ולכן היא עדיין בתוקף. אם כי, בתי המשפט ובתי הדין מייחסים לה פחות חשיבות מבעבר. כיום, הערכאות המשפטיות נוטות שלא לפעול בהתאם לחזקת הגיל הרך. וזאת, לכל הפחות לא באופן אוטומטי (כפי שהיה בעבר).

הגישה בבתי דין רבניים

בבתי דין רבניים נוהגים עדיין לקבוע את הדין על פי חזקת הגיל הרך. וכאמור ילדים מתחת גיל 6 יהיו בחזקתה של האם. אם כי, גם בבתי הדין הנטייה היא כיום להפחית באוטומטיות של חזקת הגיל הרך. כיום בתי הדין הרבניים נוטים להכריע לגופו של עניין ולא בתבנית קבועה.

שיטת הרמב"ם (אישות פרק כ"א הלכה י"ז) שישנו חילוק בגיל הילד כלפי המשמורת. כלומר יש הבדל בין ילד מתחת לגיל 6 לבין ילד מעל לגיל 6. ודברי הרמב"ם הנ"ל מהווים אבן יסוד לפסיקת בית הדין כלפי משמורת הילדים הקטינים.

אולם יתכן מאוד גם בבתי דין רבניים שכלל הילדים יהיו תחת משמורת משותפת. וזה קורה בעיקר כאשר הדיינים רואים שהאב היה פעיל בטיפול הילדים עוד בטרם הגירושין.

משמורת בגיל הרך – מי קובע?

כאשר מגישים לבית הדין הרבני את תביעת הגירושין, ניתן לכרוך אליה גם את תביעת המשמורת.

לצד זאת, ניתן להגיש תביעת משמורת לבית המשפט ככל וטרם הוגש תביעת משמורת לבית הדין הרבני.

טרם הגשת התביעה למען משמורת הילדים יש להגיש לבית הדין בקשה לישוב סכסוך. רק אם יישוב הסכסוך לא צלח, ניתן יהיה להגיש לבית הדין תביעה לדיון בגירושין – תביעת גט, ולכרוך בתביעה אף את תביעת המשמורת.

חשוב להדגיש שלבסוף המטרה המשותפת היא אך ורק טובת הילדים. אל תתנו לאגו אישי ולוויכוחים חסרי טעם להשפיע על הנשמות הצעירות של ילדיכם. הנזק של זה לילדים הוא רב ואינו מצדיק את צורת המאבק הזו. זאת, לכל הפחות כאשר יש הסדר הגיוני לטובת הילדים וכאשר שני ההורים הם הורים טובים לילדיהם.

הפוסט משמורת בגיל הרך – היכן? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה חשוב במיוחד לכל מי שנמצא/ת בהליך של פנייה לרבנות פתיחת תיק גירושין.

במדינת ישראל החוק קובע שבני זוג הרוצים לפרק את החבילה ולהתגרש אחד מהשנייה הם צריכים לפנות לבית הדין הרבני לצורך הגשת בקשה לגירושין.

יש הבדל אם שני הצדדים רוצים להתגרש, והם עושים את זה בהסכמה. או לחילופין שרק אחד מהצדדים רוצה להתגרש. לחילופין, ששני הצדדים חפצים להתגרש אך אין ביניהם הסכמה. זה יכול להיות שאין ביניהם הסכמה בנוגע לפרטים הנוגעים לגירושין עצמם, או לכל יתר הנושאים.

אגב, כדאי שתדעו שכיום אפשר לפתוח תיק גירושין אונליין. כך שלא תצטרכו להגיע לשם כך פיזית אל בית הדין הרבני.

גירושין בהסכמה

אם שני הצדדים רוצים להתגרש ויש ביניהם הסכמה מלאה על הפרטים, ההליך הוא קל יחסית.

במצב כזה מגישים לבית הדין את הסכם הגירושין. בצמוד לכך מגישים לבית הדין את הבקשה המשותפת לאישור ההסכם ולקביעת מועד לדיון לסידור גט.

הדיון הזה נקבע לזמן מהיר מאוד (בדרך כלל זה עניין של ימים ספורים בלבד). ואז למעשה הצדדים מתגרשים באופן הכי חלק, מהיר, פשוט וזול.

גירושין שלא בהסכמה

באם רק אחד מבני הזוג מעוניין בגירושין עליו יהיה להגיש 'תביעת גירושין' לבית הדין הרבני.

ההליך הזה הוא מורכב יותר. אך ככל ומתחילים אותו באופן נכון, אפשר לפתור הרבה מהבעיות שעלולות לצוץ בהמשך הדרך.

אגב, פעמים רבות כדאי להגיש תביעת גירושין כרוכה. זה הליך שמקל על הבירוקרטיה, ובו למעשה כורכים נושאים נוספים הקשורים להליך הגירושין.

פתיחת התיק תתבצע בבית הדין האזורי שנמצא באזור מגורי בני הזוג. בבקשה יש לכלול את כל הפרטים האישיים של בני הזוג. באם הם מיוצגים ע"י בא כח (טוען רבני או עורך דין) יש גם לכלול כתב ייפוי כח ודרכי התקשרות עם המייצג.

הרבה מהבקשות או הגשת התביעות לבית הדין דורשות תשלום אגרה. יש להתעדכן באתר של בתי הדין בסכום האגרה הספציפי לבקשה או התביעה אותה הגשתם.

רבנות פתיחת תיק גירושין – פגישת מהו"ת לפני הכול

בשנת 2016 חוקק החוק להסדר התדיינות בדיני משפחה. החוק קובע שלפני כל תביעת גירושין שרוצה מי מבני הזוג להגיש יש להגיש בקשה לישוב סכסוך. מטרת החוק לעודד משפחות בסכסוך ולבדוק אפיקים אחרים בסכסוך ביניהם טרם הפניה להליך משפטי.

נדגיש: ההליך ליישוב סכסוך הוא רק בגירושין שלא בהסכמה. ככל וישנה הסכמה, לא צריך לפתוח תיק ליישוב סכסוך, אלא עוברים לפרוצדורה מהירה.

בפגית יישוב הסכסוך ישבו בני הזוג עם עובד/ת סוציאלי/ת. וזאת, במטרה להתגבר על המשבר החולף על בני הזוג, ולסייע בישוב הסכסוך.

תהליך הפגישות למטרת ישוב הסכסוך הינה בדרך כלל עד 4 פגישות. זה אורך כחודש וחצי עד לסיום התהליך. הפגישות הן מכוח החוק ואינן עולות כסף. לעומת זאת, פתיחת התיק ליישוב סכסוך זה בתשלום אגרה.

מפגשי מהו"ת (מידע – הערכה ותיאום) יערכו תוך 60 יום מיום הגשת הבקשה. יתכן וחלק מהמפגשים יערכו בנפרד אבל ככלל המפגשים במשותף עם בני הזוג.

נקודות שחשוב לדעת לפני שפותחים בהליך ליישוב סכסוך

קיבצנו מספר דברים שמאוד חשוב לדעת אותם לפני שניגשים להליך. למעשה, לפני שפותחים את ההליך ליישוב סכסוך ומגיעים אל פגישות המהו"ת.

חשוב לדעת: על המפגשים חל חסיון מלא, והדברים לא יעברו לבית הדין או לבית משפט. כך שזה לא ישמש נגדכם במהלך הדיונים. לצד זאת, ישנה חשיבות רבה מאוד לגבי מה אתם אומרים/לא אומרים במסגרת המפגשים. שכן, יש פעמים שכדאי לשלוף טיעונים מסוימים בשלב זה. לצד זאת, ישנם פעמים שבהם אם תשלפו טענה מסוימת, זה יפגע בכם מהותית בהליך.

בפגישה הראשונה ישתתפו בני הזוג בלבד. מכאן והילך ניתן יהיה לבאי כח הצדדים להשתתף גם הם בפגישות.

עוד חשוב לדעת: שהזמנה למפגש מהו"ת הינו חובה גמורה, ודינה כמו הזמנה לבית משפט. באם אחד הצדדים לא הופיעה לפגישה ניתן יהיה לבית הדין להשית עליו קנסות.

סוף התהליך – אם לא הגיעו הצדדים להסכמות ופניהם להמשיך הלאה בתביעת גירושין, יהיה על הפותח בבקשה זמן של 15 יום בו הוא יכול לפתוח בתביעת גירושין. חשוב להדגיש: בזמן הזה של ה 15 יום, רק מי שפתח בהליך ליישוב סכסוך יכול להגיש תביעה. לעומת זאת, הצד השני לא יכול להגיש תביעה במסגרת פרק הזמן הזה, אלא רק לאחר מכן.

במהלך 15 הימים הללו ניתן לפנות לרבנות ולפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני. לתביעה ניתן לכרוך גם דברים נוספים במסגרת תביעת גירושין כרוכה.

מכיוון שהתהליך הינו מסורבל בירוקרטית ונפשית, ויש לפעול במקצועיות מול התהליך המשפטי ומול טענות הנגד של הצד השני, מומלץ לפנות לטוען רבני מומחה לדיני משפחה שילווה אתכם בתהליך הגירושין עד להשגת הצדק.

הפוסט רבנות פתיחת תיק גירושין – כיצד? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

המאמר הזה יעסוק בנושא הורות משותפת מזונות. האם צריך בכלל לשלם מזונות לילדים בהסדר של הורות משותפת?

אך לפני שניגע בכך, נסביר מה זה בעצם משמורת משותפת? כשזוג שהיה נשוי והחליט להיפרד הדבר החשוב דרך כלל עליו הם שמים דגש, הוא גידול הילדים. ולא פעם סלע המחלוקת העיקרי בין בני הזוג הוא דווקא על גידול הילדים.

'הסדר משמורת משותפת' הינו הסדר משפטי בהליך הגירושין. במסגרת ההסדר, חלים על האב ועל האם גם החובות וגם הזכויות המשותפות של הילדים.

חשוב לציין שההסדר של משמורת משותפת אינו אוטומטי. יש את הדרכים כדי להשיג הסדר של משמורת משותפת. אך ההסדר הזה בהחלט קיים במקרים רבים.

בהסדר משמורת משותפת ישנו יחס של הדיין המכריע אף לגובה ההכנסות של ההורים ולהסדר הספציפי בו הסכימו בני הזוג. לפי ההסכם המשותף שלהם יקבע הדיין אם יש צורך בתשלום נוסף של האב בשביל ילדיו. מה שנקרא 'תשלום מזונות הילדים'.

תשלום מזונות במשמורת משותפת

לפני שניכנס לפרטי החוק והקביעה של הרשויות במדינת ישראל לגבי תשלום האב למזונות במשמורת משותפת, יש לעשות הבחנה בנוגע לערכאה שדנה בכך. האם הדיון על המזונות נעשה בבית משפט לענייני משפחה או שהדיון נעשה בבית דין רבני.

דמי מזונות במשמורת משותפת בבית משפט לענייני משפחה

פסק דין שניתן בבית המשפט ביולי 2017 (919/15) ביצע מהפך בחוק מזונות הילדים. בפסק הדין קבע בית המשפט שילדים מעל גיל שש ומעלה חובת המזונות תהיה מוטלת על שני ההורים באופן שווה. זה לא יחול על האב בלבד כמו שהיה מוטל עד אז. פסק דין זה טלטל את המערכת המשפטית. הוא אחד מפסקי הדין הנודעים והמקיפים שעסקו בנושא.

לפי פסק הדין הנ"ל האב ישלם לאם על מזונות הילדים, רק במקרים שהוא מרוויח סך גבוה מהאם. או לחילופין אם אלה ילדים קטנים מתחת גיל 6. זאת, כמובן כל עוד וההסדר הוא של משמורת משותפת. שכן, ככל והסדר המשמורת הוא אחר, זה משפיע על היקף המזונות.

אגב, ככל והילדים מתחת לגיל 6, זה מקשה להשיג הסדר של משמורת משותפת. אם כי, זה לא מחייב.

הורות משותפת מזונות – בבית הדין הרבני

בתי דין רבניים אינם מחויבים בנושא הזה לפסקי בית משפט. ולפיכך עדיין בתי דין רבניים מטילים על האב דמי מזונות. זאת, על אף שהגיעו הצדדים להסכם של משמורת משותפת.

אולם ישנו הבדל משמעותי בפסיקת בית הדין בגובה המזונות. שכן, באם מדובר במשמורת משותפת, דמי המזונות יהיו מינימליים בלבד. לעומת זאת, אם הסדרי השהות של הילדים אצל האב מצומצמים יטיל בית הדין דמי מזונות גבוהים.

היכן דנים בנושא?

חשוב לציין, שישנה גישה ולפיה בית הדין הרבני כיום נטול סמכויות לדון במזונות הילדים כל עוד שיש התנגדות של אחד מהצדדים. אם כי, ישנן פסיקות בנושא לכאן ולכאן. כיום הנושא עודנו תלוי ועומד להכרעה של בג"צ.

אם שני ההורים לא מסתייגים באופן מפורש, בית הדין יראה את זה כהסכמה וסמכות לדון אף במזונות הילדים מלבד הגט והכתובה. לזה קוראים 'הסכמה מכללא'. זה יכול לכלול הסכמה מכוח ההתנהגות של הצדדים שהתחילו לדון בנושא ולא ערערו על עצם הסמכות לדון בכך בבית הדין הרבני.

סיכום

לסיכום: ישנו הבדל בנושא בין הגישה של בית הדין הרבני לבין הגישה של בית המשפט לענייני משפחה.

לפעמים יש פערים של הרבה מאוד כסף בין 2 הגישות הללו.

לכן, כדי לפנות לטוען רבני לענייני משפחה בכדי לקבל את הליווי המקצועי בכדי שלא תפסידו את כספכם. וכן בכדי לוודא שטובתם של הילדים תישמר באופן הכי יעיל ומקצועי.

הפוסט הורות משותפת מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה הינו מקיף ויעשה סדר לפני שאתם פותחים תיק ברבנות גירושים.

למעשה, הגירושין כוללים הרבה מאוד פרטים. בייחוד כאשר יש ילדים קטנים, אך גם בגירושין ללא ילדים. זה יכול לכלול נושאים כספיים ועוד. אך מעל הכול זה נושא הגט עצמו.

כאשר גבר ואישה יהודיים אשר נישאו דרך הרבנות כדת משה וישראל החליטו לשים קץ לחיי הנישואים שלהם, הדבר הראשון שעולה ביניהם הוא נתינת גט כריתות בין הבעל לאשה.

במאמר הבא ננסה מעט לעשות סדר לקראת פתיחת תיק ברבנות לצורך גירושין בין בני הזוג.

הסמכות הקובעת

גבר ואישה הרוצים להתגרש בארץ ישראל, יכולים להתגרש אך ורק ע"י בית הדין הרבני. בדרך כלל גם בני זוג שנישאו בנשואים אזרחיים מחוץ לישראל יכול להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני. אלא אם כן החוק המקומי במדינת נישואיהם מאפשר להם אחרת. אם כי, לעניין נישואין אזרחיים זה אחרת בפרטים רבים. יש דעות לכאן ולכאן. כיום הנטייה היא לחייב בגט לחומרא. יש לציין שישנם הבדלים מהותיים בין גט רגיל לבין גט לחומרא.

סדר פתיחת תיק גירושים ברבנות

דבר ראשון יש להגיש לבית הדין הרבני בקשה להתגרש. את הטופס ניתן לקבל במזכירות של בתי הדין.

במקרה בו יש כבר הסכמה בין הצדדים על אופן תהליך הגירושין, יש להגיש לבית הדין בקשה משותפת לגירושין וכן את הסכם הגירושין. את ההסכם מביאים לבית הדין בכדי לקבל את האישור. מיד לאחר האישור, ההסכם מקבל תוקף מלא כמו פסק דין (ובדרך כלל אף מעבר לכך).

כל עוד שלא הוגש הסכם גירושין לבית הדין, בית הדין יפתח בתהליך ישוב סכסוך בין בני הזוג. כאן ישנה חשיבות רבה מאוד למי פתח בהליך ליישוב סכסוך. ככלל, תמיד עדיף להיות היוזם של המהלכים ולא הצד שנגרר. לכן, אם אתם מתלבטים אם לפתוח בהליך ליישוב סכסוך או שלא לפתוח, בדרך כלל עדיף יהיה לפתוח. זאת, כמובן כאשר אתם מרגישים בשלים לתהליך ולאחר שהבנתם את המשמעויות שיש לכך.

סרבנות גט על ידי אחד מהצדדים

ישנם מקרים רבים ומצערים שבהם אחד מבני הזוג הגיש לבית הדין תביעת גירושין ואילו הצד השני מסרב להתגרש. זה נקרה מבחינת בית הדין 'סרבן גט'. אגב, יש נטייה לחשוב שהגברים הם סרבני הגט. אך האמת היא שישם מקרים שבהם דווקא האישה היא זו שמסרבת לקבל את הגט.

על פי ההלכה בזמן הזה יש לתת ולקבל את הגט בהסכמה. לכן, אם אחד מבני הזוג מסרב לגט בית הדין לא יכפה נתינת או קבלת גט על המסרב. לפעמים יטילו סנקציות כאלה ואחרות על המסרב, על מנת לשכנע אותו להסכים על עניין הגט כל עוד הוכח שאין שום סיכוי לשלום בית ביניהם.

חשוב לציין שאם הסרבנות מגיעה מכיוונו של הגבר ישנם לכך השלכות חמורות יותר. כיוון שבכך הוא מעגן את אשתו ללא יכולת להינשא בהיתר. שונה הדבר אם האישה היא הסרבנית. שכן, על פי ההלכה הגבר לא מנוע מלהינשא שוב. אם כי, בימינו זה פחות רלוונטי, אך משום הטעם הזה החמירו יותר בגבר סרבן מאשר באישה סרבנית.

תיק ברבנות גירושים – מה לכלול בתביעה?

ישנם מצבים שבהם כדאי להגיש תביעת גירושין כרוכה. כלומר לכלול נושאים נוספים אל תוך תביעת הגירושין.

ישנם מצבים שבהם הדבר אינו כדאי. לכן, יש להתייעץ עם איש מקצוע בעל ניסיון בתחום, על מנת לדעת האם ומה לכרוך לתביעת הגירושין.

שימו לב: את תביעת הגירושין אפשר להגיש רק בבית הדין הרבני (ולא בבית המשפט). לכן, החשיבות של הייצוג על ידי טוען רבני זה נושא בעל משמעות כבדת משקל שיכולה לתרום לניצחון הכולל שלכם בתהליך.

בהצלחה!

הפוסט תיק ברבנות גירושים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

את המאמר הזה אקדיש לכל מי שרוצה לערוך הסכם משמורת משותפת. זה נובע בדרך כלל מתוך רצון להגיע להסכמה. בנוסף לכך, במצבים רבים ההסדר של משמורת משותפת הוא אכן הכי יעיל וטוב. אם כי זה לא תמיד כך. שכן, ישנם פעמים שהסדר כזה הוא מזיק ואף פוגעני.

אחת הטראומות הגדולות ביותר שיש מכל מהלך כל שהוא להיפרדות בני זוג ועד לגירושין בפועל, הוא הטראומה שחווים הילדים. לא פעם ישנם לבני זוג ילד או כמה. הם יכולים להרגיש לפתע שהקרקע המוצקה שעליה הם חיו עד עתה נשמטת תחת רגליהם. עד עכשיו ההורים היו בשביליהם עוגן חזק שבם נאחזו בו. אך כרגע בשעת פרידתם נשארים הילדים במקום לא יציב ובטוח.

מה זה משמורת משותפת?

פתרון חלקי שניתן להביא לילדים של בני זוג העומדים להתגרש הוא חלוקה שווה בזמן השהות שלהם בין ההורים.

להסדר המשפטי הזה קוראים 'משמורת משותפת'. המשמעות שלו זה אחריות שווה של האם ושל האב על הילדים. זה כולל חלוקה של זמני השהות שלהם. כמובן ככל הניתן, ובהתאם לתנאים והנסיבות.

לכן, כל זמן שיש יכולת והסכמה בין ההורים לגידול מלא של הילדים, מומלץ לערוך הסכם מפורט ומסודר. ההסכם יעגן ביניהם את ההסכמות לגידול השווה של הילדים.

הסכם משמורת משותפת – דגשים חשובים

כאשר ההורים מסכימים ביניהם על משמורת משותפת, חשוב שהם ישימו לב על כמה דגשים בהם הם קובעים איפה הילדים ישהו והאם יש להם יכולת בכך. משום שאם לצורך ההמחשה, נקבע בהסכם שבימים א' – ג' הילדים יהיו אצל האב, אין אפשרות לגבר לבטל את ההתחייבות הזאת.

לעומת זאת אם האם הייתה משמורנית יחידה על הילדים, והאב לא הגיע להסדרי ראיה שיש לו עם הילדים, יש לזה פחות משמעות משפטית (מלבד הנזק הנפשי לילדים).

עוד דגש חשוב שכדאי לשים אליו לב לפני שעורכים הסכם 'משמורת משותפת'. והוא שיש קירבה גיאוגרפית בין ההורים. ובכך שיש לילדים יכולת ללמוד במוסד הלימודים שלהם בין שהם נמצאים אצל האב ובין אם הם נמצאים אצל האם.

והדגש הכי חשוב הוא שמומלץ מאוד שזה יעמוד לכם בראש מעיינכם, שבסופו של דבר המטרה היא טובת הילדים ולא טובת ההורים. ובסופו של יום כך גם הדיינים או השופטים שיעברו על ההסכם ויביאו לו תוקף, זה הדבר הראשון שהם יבדקו. האם ההסכם קולע לטובת הילדים או לא.

פתיחת ההסכם – זה אפשרי?

ניתן לפתוח מחדש הסכם של 'משמורת משותפת' יחסית בקלות. בטח ביחס לפתיחת הסכם גירושין. זה נובע משינוי של הנסיבות. לדוגמא: אם אחד מבני הזוג עבר דירה למקום מרוחק. במצב כזה כבר אין באפשרותו לגדל את ילדיו כמו שהיה על פי ההסכם. או לחילופין שחל על אחד מבני הזוג או על הילד חולי מסוים שאינו מאפשר זאת.

ככל ואתם מעוניינים בפתיחה מחודשת של ההסכם, יש לעמוד בכללים משפטיים חשובים. לעתים רבות יש להגיש בקשה מחודשת בפני אותה הערכאה משפטית שאשרה את ההסכם 'משמורת משותפת'. בית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה. אך מצד שני, ישנם פעמים שבהם ניתן יהיה להגיש את הבקשה דווקא במקומות אחרים.

לכן, בכל סיטואציה כזו כדאי לפנות ולהתייעץ עם אנשי המקצוע. במקרה זה, בטח ככל והתיק מתנהל בבית הדין הרבני הרי שכדאי להתייעץ עם טוען רבני בעל ניסיון בדיני משפחה.

הפוסט הסכם משמורת משותפת – זה מתאים לכם? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נסביר כיצד לפתוח תיק ברבנות לגירושין. כל בני זוג שרוצים להיפרד להתגרש אחד מהשנייה, צריכים לפנות לבית הדין הרבני לצורך ביצוע הליך הגירושין.

החוק במדינת ישראל מסדיר את המעמד של בתי הדין הרבניים. על פי החוק, היפרדות של בני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל, ייעשו אך ורק בבית הדין הרבני. רק בית הדין הרבני הוא המוסמך הבלעדי לכל נושא התביעה של הגט והכתובה של האישה. למעשה, אין לאף ערכאה משפטית אחרת כל סמכות לדון בנושאים אלה. זה כולל אף את בית המשפט לענייני משפחה.

איך פותחים תיק ברבנות לגירושין?

כאשר באים לפתוח תיק ברבנות לגירושין, יש לעשות הבחנה בין שני מצבים. בין זוג שרוצים להתגרש בהסכמה לבין אם אחד מבני הזוג תובע את הגירושין ללא הסכמת בן הזוג השני.

אם בני הזוג מעוניינים יחד לפרק את החבילה עליהם להגיש 'בקשה לגירושין בהסכמה'. לעומת זאת אם רק צד אחד רוצה להתגרש, מוטל עליו להגיש לבית הדין הרבני 'תביעת גירושין'. בכך הוא תובע את הצד שכנגדו להתגרש.

יש להדגיש שברוב הפעמים בית הדין ישלח את בני הזוג לגישור. וזאת, לשם ניסיון לעשיית שלום בית. רק כאשר בית הדין הרבני יגיע למסקנה שזה לא אפשרי, אז בית הדין יפתח את התיק וידון בטענות הצדדים.

יש עוד הבדל בין גירושין בהסכמה לגירושין שלא בהסכמה. וזה בנוגע להליך ליישוב סכסוך. על פי החוק, בכל פתיחה של הליך גירושין שלא בהסכמה, יש לפתוח בהליך ליישוב סכסוך. במסגרת ההליך, מנסים לפתור את המחלוקות בהסכמה, ובכך למנוע את הגשת התביעה. לעומת זאת, ככל והגירושין הינם בהסכמה, הרי שההליך הוא מהיר ואינו דורש פתיחת תיק ליישוב סכסוך.

איך פותחים תיק גירושין ברבנות – כיצד מבצעים זאת בפועל?

בשביל לפתוח תיק ברבנות יש לגשת אל בית הדין הרבני. יש לפתוח את התיק דווקא בבית הדין הרבני שיש לו את הסמכות המקומית. קרי, שהוא נמצא באזור המגורים האחרון של בני הזוג.

מתלבטים באיזה בית דין עליכם לפתוח את התיק? לחצו כאן וגלו.

בבית הדין יש להגיש את תביעת הגירושין או הבקשה לגירושין בהסכמה, לפי העניין.

כאשר מגישים את הבקשה יש למלא את כל הפרטים המלאים של בני הזוג. באם בני הזוג מיוצגים על ידי טוען רבני יש לכלול גם ייפוי כוח של הבא כוח ופרטי המייצג. בנוסף, ככל וטוען רבני מייצג את הצדדים, הרי שהוא בדרך כלל יפתח בשבילכם את ההליך. הוא יוודא שההליך ייפתח בצורה חלקה ויעילה, לשם מניעת בעיות העלולות לצוץ בהמשך הדרך.

כמה אגרה צריך לשלם?

ככל השירותים הניתנים על ידי משרדי הממשלה, גם בבית הדין הרבני כך. יש לשלם אגרות על פתיחת תיק. סכום האגרות מתעדכן מעת לעת באתר של בתי הדין הרבניים.

נכון לשנת 2024, האגרה עבור גירושין בהסכמה הינה בסך של 308 ש"ח. לעומת זאת, הגשת תביעת גירושין הינה בתשלום אגרה של 431 ש"ח. זאת, רק בגין תביעת הגירושין עצמה. כאשר ככל ומוסיפים לכך תביעות נוספות (כמו מזונות, זמני שהות של הילדים, חלוקת רכוש, כתובה ועוד), הרי שיש להוסיף תשלום אגרה בגין כל אחת מהתביעות הנוספות.

כל דיון שנעשה בבית הדין הרבני בנוגע להליך גירושין של בני זוג, הדיון נעשה בדלתיים סגורות וחל עליהם איסור פרסום.

הסכם גירושין

יכולים הצדדים לנסח הסכם גירושין. ניתן ומומלץ להיעזר בטוען רבני או בעורך דין לענייני משפחה. ההסכם יכלול הסכמות על כל הזכויות וכן הסדרי חובות של בני הזוג. ההסכם יכלול בתוכו את כל הפרטים הנוגעים לבני הזוג. זה כולל כמובן משמורת הילדים, מזונות הילדים, וכתובה.

הסכם גירושין זקוק לאישור של בית משפט או בית רבני במושב של 3 דיינים. לאחר מכן, ההסכם מקבל תוקף של פסק דין, ואף מעבר לכך. שכן, הליך לביטול ו/או שינוי של הסכם הוא בדרך כלל מורכב ביותר. ולרוב הינו אף מורכב יותר ביחס לערעור על פסק דין.

לפתוח תיק ברבנות גירושין – סיכום

פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני מחייב שימת לב למילוי הפרטים המדויקים. וכן יש לשים לב שאתם ממלאים את הטופס הנכון על פי מצבכם.

בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם טוען רבני מומחה לענייני משפחה בכל הנוגע על פתיחת תיק גירושין בבתי הדין.

הפוסט לפתוח תיק ברבנות גירושין – כיצד? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים אותי מה קובע חוק משמורת ילדים להורים בהליכי גירושין. האם יש בכלל חוק שמסדיר את הנושא הזה, או שאיש הישר בעיניו יעשה?

אז למען האמת, אפשר לחלק את התשובה לכך לכמה חלקים. מן הצד האחד אין חוק אחד ספציפי שמסדיר את כל הנושא הזה של משמורת ילדים. אך מן הצד השני, ישנו חוק שמסדיר את הבסיס לעניין. כאשר לכך התווספו מספר רב של פסקי דין אשר הם יוצקים תוכן משפטי ממשי לחוק.

המסגרת החוקית הבסיסית להסדרת משמורת הילדים בכלל, ובפרט בהליכי גירושין קיים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. חוק זה נחקק בשנת 1962, ומסדיר נושאי יסוד מרכזיים בכל הנוגע לקטינים.

למה זה כל כך חשוב?

הנושא של משמורת ילדים הוא אחד הנושאים הכי קריטיים במסגרת הליך הגירושין. ההשפעות שיש לגירושין על הילדים (בכל גיל) הן עצומות.

בנוסף, ההשלכות של סגנון ההסדר של המשמורת תשפיע במידה רבה על הילדים ועל עיצוב דמותם. זה משהו שהם נשארים איתו לנצח.

מכיוון שהילדים הם האוצר הכי יקר עבורנו, וכולנו רוצים בשבילם את ההכי הכי טוב, עולה השאלה כיצד להתמודד עם זה מבחינה משפטית.

חשוב להבהיר שהשפה צריכה להיות משפטית (מטבע הדברים כמובן), אך במרכז נמצא הילד והילדה. המבט הוא אליהם וזה הדבר שצריך לעמוד במרכזו של ההליך בכל הנוגע לקביעת המשמורת.

לאחר ההבנה על חשיבות ההליך והקביעה על ההסדר המדויק של המשמורת, נרחיב במה אומר החוק בנושא ומה מתקיים בפועל בפסיקה, כולל בפסיקות העדכניות ביותר.

מי האפוטרופוס על הילדים, ומה זה אומר?

למעשה, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 מסדיר בין היתר את הנושא של משמורת ילדים להורים בתהליכי גירושין ולאחר הגירושין.

סעיף 14 לחוק זה קובע כי:

"ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים"

כלומר, המצב הרגיל הוא ששני ההורים הם האפוטרופוסים על הילדים שלהם.

שימו לב: החוק לא מפריד בין הורים גרושים או פרודים או שחיים בזוגיות טובה. כמובן שככל ואין בעיה חוקית ואין מניעה ומערער על הנושא, אז החוק די מתייתר. שכן, אין ויכוח על כך ששני ההורים הם האפוטרופוסים על הילדים שלהם ככל והם מסתדרים היטב ביניהם וכל עוד ושניהם אכן דואגים לילדים שלהם. הבעיות צצות כמובן בדרך כלל כאשר יש קרע בין ההורים. בייחוד כאשר ההורים נמצאים בהליכי הגירושין.

הרעיון של אפוטרופסות זה לא רק זכויות, אלא גם חובות. כך קובע סעיף 15 לחוק הנ"ל:

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו"

גם סעיף 17 מסדיר את חובת ההורים. וכך קובע החוק בסעיף זה:

"באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין"

אגב, מעטים המקרים שבהם בית המשפט נכנס לעובי הקורה להגדיר אם ההורים התנהלו באופן מסור או לא. זאת, חרף העובדה כי היו מקרים בעבר שבהם בית המשפט קבע שההורים לא פעלו במסירות כפי שקובע החוק וכפי שנדרש מהם מעצם היותם הורים.

הסכמה משני ההורים – נדרשת?

ברמת העיקרון כל סוגיה כבדת משקל על הילדים צריך להיות בתאום ובהסכמה של שני ההורים. זה לא רק היגיון טבעי (בטח כל עוד וההורים פועלים באופן רציונלי). זה גם לא רק עניין של טובת הילדים בגדילה לבית יציב וחם. אלא זה גם עניין שהחוק בעצמו קובע.

סעיף 18(א) לחוק הנ"ל קובע ומסדיר את החובה לשיתוף פעולה ולהסכמה בין ההורים. וכך קובע החוק:

"בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה"

החוק מגדיר מצבים שבהם יש הסתייגות לכך. ובמקרה של מחלוקת בין ההורים, תכריע על כך הערכאה המשפטית. כלומר בית המשפט במצב רגיל. לעומת זאת במצב של הליך גירושין, זה יידון פעמים רבות בבית הדין הרבני.

חוק משמורת ילדים – איך קובעים את הסדר המשמורת?

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסדיר במידה מסוימת את נושא ההסדר של משמורת הילדים בהליך גירושין. וכך קובע הסעיף:

"לא באו ההורים לידי הסכם… רשאי… לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת"

כלומר, החוק קובע שבמצב של חילוקי דעות, הערכאה המשפטית תכריע בנושא. בחוק המקורי זה כתוב על בית המשפט, אך חשוב לדעת שגם לבית הדין יש את הסמכות החוקית המלאה לדון בנושא זה. וכך גם קובע החוק לשיפוט בתי דין רבניים.

בנוסף, החוק קובע שישנה חזקת הגיל הרך. בהתאם לזאת, המשמורת על ילדים עד לגיל שש יהיו אצל האמא. אך החוק מכיר בסייגים ובמצבים שבהם ההכרעה תהיה אחרת.

נעשו ניסיונות לבטל את חזקת הגיל הרך. כיום ישנן פסיקות רבות המפריכות את חזקת הגיל הרך. אך חשוב לזכור שהנושא של חזקת הגיל הרך עודנו קיים בספר החוקים, ועל מנת להפריך אותו יש לנמק את זה מבחינה משפטית באופן טוב ויעיל.

חוק משמורת ילדים & פסיקה

העולה מהאמור, שהחוק מסדיר בקווים כלליים את נושא משמורת הילדים. אך למעשה אין קביעה חד משמעית בנושא.

בפסיקה ישנם שיקולים שונים הנותנים מענה ופתרון לבעיות ספציפיות או רוחביות.

ככלל הגישה בנושא הזה מאוד דומה בין בתי המשפט לבין בתי הדין. בשניהם יתייחסו לטובת הילדים.

ישנם הורים שחושבים שמגיע להם להיות זמן רב עם הילדים ביחס להורה האחר. הם מנמקים את זה בסיבות הגיוניות, אך הם לא יצליחו כך בהליך המשפטי. שכן, השופט והדיין יתייחסו לטובת הילדים ולא לנימוקים הנוגעים לזכות ההורה או לכל נימוק שאינו קשור באופן הדוק ומבוסס דיו לטובת הילדים.

יתרה מזאת, פעמים רבות אחד הצדדים טוען שצריך לקבוע הסדר מסוים למשמורת. הוא מנמק את זה בטובת הילדים. אך הדיין או השופט מספיק חכמים כדי לקלוט את מה שנמצא בין השורות… הם מבינים האם באמת טובת הילדים מניעה אותו ואת הצעתו, או שיקולים אחרים. לעתים אכן טובת הילדים היא המניע, אך יש לשכנע את הערכאה המשפטית שזה אכן הטובה של הילדים.

חוק משמורת ילדים – סיכום

לסיכום, החוק מסדיר בקווים מסוימים את נושא המשמורת. ככלל, שני ההורים הם האפוטרופוסים על הילדים. יש לזה משמעות חוקית מרחיקת לכת, וכי זה לא רק הצהרה דקלרטיבית גרידא.

ככל והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות בכל הנוגע להיקפי זמני השהות, הרי שהערכאה המשפטית תכריע בנושא תוך שקילת טובת הילדים.

כמובן שישנו השיקול של חזקת הגיל הרך. אך כיום יש לו משמעות עמומה משהו, וזה לא חד משמעי כפי שהיה בעבר.

חשוב לדעת שפעמים רבות קובעים קודם הסדר של משמורת זמנית. רק לאחר מכן קובעים הסדר קבוע. להסדר הזמני יש השלכות מהותיות ואף מרחיקות לכת על ההסדר הקבוע. לכן, יש לשקול באופן מקצועי את האסטרטגיה בהליך כבר מהדיון על ההסדר הזמני.

הילדים זה הדבר שהכי חשוב לכל הורה טבעי. זה האוצר היקר לו/לה מכול. לכן, אם אתם נמצאים בצומת הדרכים, אל תוותרו על הגעה להסדר שיעשה הכי טוב לילדים שלכם. מומלץ לפנות לאיש מקצוע שיידע לתת את המענה המשפטי וההלכתי לסיטואציה המורכבת שנקלעתם אליה.

אתם עושים את זה גם בשביל עצמכם, אך בעיקר בשביל ילדיכם.

בהצלחה!

הפוסט חוק משמורת ילדים בגירושין – מה הוא קובע? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אחד הנושאים שמעסיקים בני זוג בהליך הגירושין זה אופן חישוב חלוקת רכוש בגירושין.

פעמים רבות סלע המחלוקת העיקרי בין בני זוג במהלך חיי הנישואין שלהם זה הרכוש שלהם. אחד רוצה לשלם לדברים שונים בזמן שהשני מתנגד לכך. על אחת כמה וכמה כשזוג מגיע להתגרש. אז עולים טענות משני הצדדים על החלק שלהם ברכוש שנצבר או שקיים בחשבונם של בני הזוג.

חלוקת רכוש בגירושין

בני זוג שמקימים תא משפחתי צוברים בדרך כלל רכוש. זה יכול להיות רכוש רב, כגון דירת מגורים. זה יכול להיות גם כסף מזומן או רכבים ומיטלטלין. בנוסף, לעתים יש גם עסקים או מוניטין עסקי שיכול להיות שווה לא מעט כסף. וכן קרנות גמל או נאמנות וכן חסכונות וכו'.

מבחינה משפטית כל ענייני חלוקת הרכוש ביו בני זוג מעוגנים בחוק הנקרא 'חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973'. החוק הזה למעשה מסדיר את אופן חישוב חלוקת רכוש בגירושין.

בהתאם לחוק, בעת פקיעת נישואין כלל נכסיהם והרכוש של בני הזוג יחולק ויאוזן בינייהם באופן שווה. כלומר ישנו הוראה של המחוקק לחלק את נכסי בני הזוג באופן שווה בשווה בין שניהם. אם כי, זה לא כולל את כל הנכסים, אלא ישנם חריגים.

חישוב חלוקת רכוש בגירושין – היוצאים מן הכלל

אך כמאמר הפתגם ש'לכל כלל יש יוצא מן הכלל', הרי שגם כאן יש יוצאים מן הכלל. גם לחוק הנ"ל ישנם מקרים בהם לא יחלקו את מלוא הרכוש באופן שוויוני.

ואלו הם סוגי הרכוש שהוחרגו מן החוק כפי שנקבע בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון:

1. קצבאות זקנה וקצבאות המשולמות כתוצאה מנכות או קצבת אלמנות שיש לאשה מנישואין קודמים.
2. רכוש שקיבל אחד מבני הזוג לפני הנישואין. כמובן שיש להוכיח שאכן קיבל לפני הנישואין. גם כאשר הרכוש היה לפני הנישואין, ישנם מצבים שהפסיקה קובעת שיחלקו באופן שווה.
3. רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה. אין הבדל מתי הוא קיבל את המתנה. וזה יכול להיות אפילו אם קיבל זאת במהלך שנות נישואיהם. כמובן שזה מקבל משמעות רבה לעניין חישוב חלוקת רכוש במסגרת הליך הגירושין.
4. רכוש שאחד מבני הזוג קיבל בירושה. וזאת, אף אם הוא קיבל את זה במהלך חיי הנישואין.
5. חריג נוסף לחוק להסדר איזון משאבים הוא כאשר בני הזוג ערכו הסכם. כלומר הם הסכימו בכתב על רכוש מסוים שלא יחלקו ביניהם באופן שוויוני. ככל שיש הסכם כזה בכתב בית הדין רואה כהסכם ממון. במצב כזה, התייחסות אליו תהיה שונה וחריגה מחוק יחסי ממון האמור למעלה. אם כי, חשוב להדגיש שההסכם צריך לעמוד בתנאים משפטיים הכרחיים. ככל וההסכם לא יהיה באופן הנכון, הרי שלא יהיה לו שום משמעות, ואז יחלקו את הרכוש בהתאם לחוק יחסי ממון ולא על פי ההסכם. וזאת, על אף שההסכם היה כתוב באופן חד משמעי וברור.

יש פרטים ומשתנים כה רבים שיכולים להיווצר בתהליך הגירושין בכלל. ובפרט כאשר עוסקים בחלוקת רכוש ובאופן חישוב חלוקת רכוש בגירושין. בשל כך, מומלץ לגשת לטוען רבני מומחה בענייני משפחה שילווה אתכם בכל תהליך הגירושין ובחלוקת הממון.

לסיכום

הליך חלוקת הרכוש כאשר בני זוג מחליטים לפרק את החבילה הוא קריטי למהלך תקין של תהליך הגירושין. מכיוון שזהו סלע המחלוקת העיקרי שנוצר במהלך ההיפרדות של בני הזוג, ישנו ערך רב ומשמעותי לפנות לגורם מקצועי שילווה אתכם בכל התהליך.

בני זוג יכולים לגשת למגשר מקצועי. ושם לנסות לפתור את הסכסוך שלהם באמצעות הליך גישור. לפעמים זוהי פרוצדורה מומלצת. אך צריך לזכור שהליך גישור אינו משפטי ואינו מחייב ככל ולא הגיעו להסכם. שכן, במקרה ואין הסכמה בין הצדדים לאחר תהליך הגישור יצטרכו הצדדים לגשת לבית הדין ולפתוח בהליך משפטי ולהגיע להכרעה בסכסוך.

לכן, גם כאשר הצדדים פונים למגשר, כדאי להתייעץ לפני כן עם איש מקצוע שידריך אתכם איך להגיע ליעד שאליו אתם רוצים להגיע.

הפוסט חישוב חלוקת רכוש בגירושין – כיצד לחשב? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

כתב תביעה גירושין זה אחד המסמכים הכי חשובים בהליך הגירושין. הוא למעשה בונה את התשתית של המשך ההליך. צריך לדעת מה לכתוב, מתי לכתוב וכיצד לכתוב.

במדינת ישראל יש רק סמכות אחת להליכי הגירושין עצמם. כל זוג יהודי שמעוניין או נצרך להתגרש, צריך לעשות את זה דווקא על ידי בית הדין הרבני. לא ניתן לעשות את זה על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

כמו כן, הדיון על הכתובה הוא חלק מהליך הגירושין עצמו. לכן, לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית ויחידה על נושא הכתובה. כלומר, גם על תביעת הכתובה יתקיים הדיון רק בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה.

כתב תביעה גירושין – התנאים המקדימים לקראת ההגשה

ישנם מספר תנאים בכדי שבית הדין הרבני ידון בתביעת הגירושין. ואלה הם התנאים:

1. בני זוג נשואים יהודיים שהם אזרחי המדינה או תושביה. כמובן שככל והם רוצים להתגרש בהסכמה, לא צריך לנהל הליכי דיון. במצב כזה הפרוצדורה פשוטה יחסית. אך ככל והם אינם מעוניינים להתגרש בהסכמה, אז צריך לנהל הליך גירושין.
2. בני זוג שנישאו נישואים אזרחיים בחו"ל ורוצים להיפרד. במצב כזה, בדרך כלל צריך להתגרש לחומרא. יש הבדל בין הליך גירושין זה להליך גירושין רגיל.

כמו כן, במקרים רבים יש לבית הדין סמכות בינלאומית בתביעה לגירושין. זה אף כאשר הם לא אזרחי ישראל ולא מתגוררים כאן. במקרים מסוימים יש הבדל מי הגיש את התביעה, האם זה הגבר או שזו האישה. המקרים הללו הם מורכבים. בדרך כלל הם מצריכים מיומנות ומקצועיות. וזאת, מפני שאלה מקרי יוצאי דופן שהם פחות שגרתיים. לכן, חשוב לפנות לאיש מקצוע בעל ניסיון רב.

תביעת גירושין כרוכה

כאמור, הסמכות לדון בתביעת הגירושין והכתובה זה אך ורק בידו של בית הדין הרבני. אין לאף ערכאה אחרת סמכות מקבילה לדון בנושאים אלה. בנוסף, ישנן סוגיות נוספות הנלוות לגירושין שבהן יש סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית משפט לענייני משפחה. בין הנושאים הללו: משמורת הילדים ואופן גידולם וחינוכם, מזונות הילדים ומזונות האישה, חלוקת הרכוש.

מה עושים כאשר בני הזוג (או אחד/אחת מבני הזוג) רוצים שבית הדין הרבני ידון להם בתביעת הגירושין כולל שאר התוספות הנלוות כמו שהזכרנו?

במצב כזה, יש על התובע או התובעת לכרוך בתביעה את שאר העניינים הנלווים. קוראים לזה 'תביעת גירושין כרוכה'. זה צריך לעמוד בפרמטרים משפטיים שונים. שכן, אם לא ניסחו את התביעה הכרוכה באופן נאות, דינה להידחות על הסף, ואף לבטל את מקום הסמכות.

אם התובע או התובעת רוצים שאת שאר העניינים הנלווים ידון בית משפט לענייני משפחה, יש להגיש תביעה נוספת לבית משפט מלבד התביעת גירושין שהגישו לבית הדין. יש לכך כללים רבים שמחייבים פנייה לאיש מקצוע שמתמחה בתחום, בכדי לצלוח ביעילות את שאלת הסמכות.

נבהיר: שאלת הסמכות היא כל כך חשובה בהליך הגירושין. יש אינספור מקרים שבהם שאלת הסמכות אף הגיעה לבית המשפט העליון. הסיבה היא בגלל הפערים המהותיים הגדולים בגישות בין בתי הדין לבין בתי המשפט בשאלות רבות בהליכי הגירושין. זה בא לידי ביטוי בפסיקה וזה דבר שקורה מדי יום ביומו. לכן, זה לא רק עניין טכני היכן לדון בתיק או בחלקים ממנו. אלא זה בדרך כלל ישפיע אף על התוצאה של ההליך.

כתב תביעה גירושין – למי מגישים את התביעה?

לצורך הגשת תביעת הגירושין יש לפנות לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים של בני הזוג. לחילופין, אם בני הזוג נפרדו אז למקום מגוריהם המשותף האחרון.

מומלץ לפני שניגשים את תביעת הגירושין להתייעץ עם טוען רבני מומחה לענייני משפחה. וזאת, על מנת לבחון האם כדאי להגיש תביעה כרוכה, ומה הדרישה בהגשת התביעה.

כדאי שתדעו, שניתן להגיש את תביעת הגירושין באופן ממוחשב. אינכם צריכים לבוא לשם כך לבית הדין הרבני.

בקשה לישוב סכסוך

לפני שאחד מבני הזוג מגיש את תביעת הגירושין מוטל עליו להגיש לבית הדין בקשה לישוב סכסוך. אם הליך הישוב לא צלח ניתן להגיש כעת את תביעת הגירושין למזכירות בתי הדין.

דגשים חשובים לקראת הליך הגירושין

• את כתב התביעה לגירושין ניתן לקחת ממזכירות בתי הדין, ולהגישו חתום ומלא כולל אמצעי זיהוי. אך כמובן בשביל לייעל את ההליך ולהשפיע על התוצאה שלו, כדאי למלא כתב תביעה באופן שיהיה יעיל מבחינה משפטית ולא בטופס.
• לא חייב להגיש תעודת נישואין עם הכתב תביעה, אלא אם אינם רשומים כנשואים בתעודת זהות.
• במקרה בו אתם מיוצגים על ידי טוען רבני או עורך דין, יש לצרף ייפוי כח.
• החשיבות של ייצוג משפטי הוא כבר מהשלב הראשוני. מי שאינו מיוצג, בסבירות כמעט ודאית הוא יעשה טעויות מהותיות מחוסר ידע. לא תמיד ניתן לתקן את הטעויות הללו. לכן, ישנה חשיבות בייצוג משפטי מקצועי ויעיל כבר מהשלב שבו אתם חושבים להתגרש.
• שימו לב: הגשת תביעה בבית הדין עולה אגרה. לכן יש להסדיר את התשלום מול המזכירות או לבקש פטור. כמו כן, כל חלק בתביעה (כגון, רכוש, כתובה וכו') זה תיק נפרד וצריך לשלם בגינו אגרה נפרדת.
• חשוב שתדעו: דיון בענייני גירושין נערך בדלתיים סגורות ואינם פתוחים לקהל הרחב. כמו כן, ישנו איסור פירסום לגבי תוכן הדיונים.
• לפני שאתם פותחים בהליך הגירושין, כדאי שתדעו מראש מה העלויות הצפויות לכם במסגרת ניהול ההליך. כמובן שלא תוותרו על ניהול ההליך בשל העלויות של זה. אך זה יעזור לכם לנהל את ההליך באופן יותר רגוע תוך שאתם יודעים מראש את הצפי מבחינה כספית.

הפוסט כתב תביעה גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא תשלום מזונות בהורות משותפת. נתמקד בנושא בהתאם לפסיקה הנוהגת בבתי הדין הרבניים. זאת, בדגש על הדין העברי שעל פיו מכריעים בדרך כלל בבתי הדין הרבניים.

נתחיל מעצם החובה לתשלום מזונות לילדים. בהמשך נענה על ההקשר שבין חובת המזונות להיקפי המשמורת.

על מי חלה החובה לשלם מזונות הילדים?

ההלכה בנושא היא די ברורה. כמעט תמיד החובה תהיה רק על האבא.

כך קובע הטור בסימן עא:

"חייב אדם לזון את בניו ובנותיו עד שהן בני שש.
וכתב רבינו מאיר מרוטנבורק אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם חייב לזונם, כיון דתקנת חכמים היא זכו במזונותיהם אפילו אם יש להם להתפרנס משלהם.
ומשש ואילך מצוה לזונם עד שיהיו גדולים, ועל זה נאמר "עושה צדקה בכל עת". ואם אינו רוצה אין כופין אותו אבל מפצירים בו, ואם אינו מתרצה מכלימים אותו ומכריזין עליו "פלוני אינו רוצה לפרנס בניו והרי הוא גרוע מעוף טמא שמרחם על בניו". במה דברים אמורים שאינו אמוד לנו בממון ליתן צדקה, אבל אם הוא אמוד שיש לו ממון ליתן צדקה לוקחין ממנו בעל כרחו משום צדקה וזנין אותן עד שיגדלו"

על בסיס דברים אלה פסק השולחן ערוך באבן העזר (בסימן עא סעיף א):

"חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש. אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם. ומשם ואילך, זנן כתקנת חכמים עד שיגדלו. ואם לא רצה, גוערין בו ומכלימין אותו ופוצרין בו. ואם לא רצה, מכריזין עליו בציבור ואומרים: "פלוני אכזרי הוא ואינו רוצה לזון בניו, והרי הוא פחות מעוף טמא שהוא זן אפרוחיו". ואין כופין אותו לזונן. במה דברים אמורים? בשאינו אמוד, אבל אם היה אמוד שיש לו ממון הראוי ליתן צדקה המספקת להם, מוציאים ממנו בעל כרחו, משום צדקה, וזנין אותם עד שיגדלו"

שימו לב: במקורות אלה וברוב המכריע של המקורות בדין העברי אנחנו רואים שרק האבא הוא זה שחייב לשלם מזונות לילדים. החובה היא אבסולוטית (כמעט) וכמעט תמיד תחול אך ורק על האבא.

אגב, יש נידון עד כמה האבא צריך לשלם מבחינת גובה המזונות ורמת החיים. האם החובה היא רק על רמת חיים בסיסית, או שזה בהתאם לרמת החיים שהילדים היו רגילים אליה.

גובה תשלום המזונות – כמה מזונות צריך לשלם בתכל'ס?

למעשה, יש את הנידון מה הגובה של המזונות במשמורת משותפת. אך לפני הכול, יש את הנידון היסודי מה נכלל בתשלום המזונות. האם צריך לשלם את הרמה הבסיסית והמינימלית. או לחילופין שצריך לשלם בהתאם לרמת החיים שהילדים התרגלו אליה.

החלקת מחוקק התלבט והתחבט בשאלה זו. וכך כתב בסימן עא סעיף קטן א:

"לא נתבאר אם די שנותן להם במזונות כל דהו או שצריך לזון אותם כשם שהוא זן את אשתו והם עולים עמה. ועיין בר"ן שכתב שמדין מזונות אמן נגעו בהם. היה משמע קצת שצריך לזון אותם במזונות שנותן לאמם. אבל להרא"ש בדין הבא על הפנויה סוף סימן זה שאף על פי שאינו חייב במזונות שלה, חייב הוא במזונות בנו הנולד ממנה. משמע קצת שאין הבן נגרר אחר אמו ועיין בסימן ע"ג ס"ו גבי כסות הוא הדין מזונות"

הרי לנו שהחלקת מחוקק התלבט בנושא ולא הכריע. כיום, הפסיקה היא שצריך לשלם בהתאם לרמת החיים אליה היו רגילים וברמה הסבירה בהתאם למבחן ההכנסה.

מזונות בהורות משותפת – הדילמה

הדילמה המרכזית כשדנים על תשלום מזונות בהורות משותפת הוא שלמעשה יש לכך שני היבטים.

1. החובה היא על האבא לשלם את המזונות. אז אם ככה, מה זה רלוונטי מה הם היקפי המשמורת?
2. ככל והמשמורת היא על האבא, אז הוא בכל מקרה משלם את המזונות באופן ישיר כאשר הילד נמצא אצלו. אז אם ככה, מה ההיגיון שהאבא עוד ישלם לאמא?

למען האמת, ההכרעה בנושא הזה בבית הדין היא די ברורה. וחשוב להבהיר שהגישה של בתי הדין בנושא הזה היא שונה מהותית ובאופן משמעותי מבתי המשפט.

מזונות בהורות משותפת בראי בית הדין הרבני

למעשה, הבאנו את הבסיס של החובה של האבא לשלם את המזונות.

לפי זה, ככל והמשמורת היא אצל האמא, ברור שהאבא צריך לשלם דמי מזונות מלאים.

ככל והמשמורת היא רק אצל האבא, יש היגיון לפטור את האבא מתשלום המזונות. שכן, האבא יכסה את הוצאותה ילדים באופן ישיר כאשר הם נמצאים אצלו.

ככל והמשמורת היא משותפת, אז עדיין יש לאבא חובה לשלם מזונות. אמנם בסכומים נמוכים מעט מהרגיל, כי האבא נושא בחלק מהתשלום באופן ישיר. אך עדיין החובה ללא ספק קיימת ונשארת.

הפחתת מזונות משמורת משותפת בבית הדין הרבני – סיכום

לסיכום, הגישה של ביתה דין הרבני לדילמה של מזונות בהורות משותפת נובעת מהדין העברי. לפי הדין העברי, האבא הוא זה שחייב לשלם לילדים שלו ולכסות את ההוצאות שלהם. אמנם ישנה התלבטות עד כמה הוא חייב לשלם, ובהתאם לאיזו רמת חיים. אך ברור שכמעט תמיד רק האבא הוא זה שנושא בנטל תשלום המזונות לילדים.

לכן, גם במשמורת משותפת תהיה חובה על האבא לשלם מזונות לילדים. יתכן שבסכום נמוך מהרגיל, וזה תלוי איזה הרכב דן בתיק. אך החובה הבסיסית נשארת.

פעמים רבות, במצבים של משמורת משותפת הגבר רוצה לפנות לבית המשפט בכדי שהתיק יתנהל שם ולא בבית הדין הרבני. ואכן, ישנם מקרים שבהם עדיף לגבר לנהל את ההליך של המזונות בבית המשפט. אך ישנם מצבים שדווקא בבית המשפט הוא יצטרך לשלם מזונות גבוהים ביחס לסכום הנהוג בבתי הדין הרבניים. בנוסף, על מנת להשפיע ולהכריע מי ידון בתיק ובפרט בחלק של תביעת המזונות יש להיות בקיא מאוד בתחום ובעל ניסיון מרשים בדיני המשפחה.

לכן, ככל ואתם נמצאים בצומת הדרכים, מומלץ לכם לפנות לטוען רבני מנוסה בכדי שיגבש עבורכם את האסטרטגיה שתלווה אתכם בכל הדרך להצלחה.

הפוסט מזונות בהורות משותפת בבית הדין הרבני הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

נושא שרבים מבלבלים בין כמה מושגים נפוצים זה הנושא של יחסי ממון בין בני הזוג ולאחר הגירושין. יש כמה מושגים הנוגעים לסוגיה זו. במאמר זה נעסוק בנושא חשוב זה.

יחסי ממון מכוח החוק

יש חוק מיוחד לנושא של אופן חלוקת הרכוש בתהליך של גירושין. החוק הזה הינו חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

החוק למעשה מסדיר את החלוקה השווה בנכסים המשותפים לבני הזוג. לפי החוק, אם הצדדים לא ערכו ביניהם הסכם ממון, הרי שיחלקו את הרכוש המשותף לצדדים באופן שווה בין בני הזוג. זאת, למעט מספר נכסים שאותם החוק מחריג. כך למשל, ירושה זה יוצא דופן. שכן, את הירושה לא מחלקים בין בני הזוג. לכן, אם ערכו את הצוואה באופן יעיל מבחינה משפטית, הרי שהירושה תהיה רק בבעלות של המוטב בצוואה ולא לבן/בת הזוג.

נדגיש: החוק לא עוסק בנכסים של אחד הצדדים בלבד. הוא עוסק רק בנכסים ובזכויות המשותפות לצדדים.

כוונת שיתוף – הפסיקה העדכנית

קיים רובד נוסף לעניין יחסי ממון בין בני הזוג וחלוקה של הרכוש. זה לא קיים בחוק עצמו, אך הוא בהחלט קיים ואף נפוץ מאוד בפסיקה. וזה: כוונת השיתוף.

כוונת השיתוף אומרת למעשה את הדבר הבא. אמנם הנכס נמצא בבעלות של אחד מבני הזוג בלבד. אך ישנה הוכחה והתרשמות שבן הזוג הרשום בנכס התכוון לשתף את בן הזוג השני באותו הנכס. במצב הזה, יפסקו שהנכס מתחלק באופן שווה בין בני הזוג. וזאת, על אף שהנכס הוא רשום רק על שם בן הזוג.

כמובן שהנושא של כוונת שיתוף מעורר מחלוקת במקרים רבים. שכן, זה מושג מעט כללי. לא שייך להגדיר אותו בקווים חד משמעיים של שחור ולבן, אלא יש הרבה שטח אפור באמצע. להלן נביא כמה פרמטרים שמשתמשים בהם על מנת לבחון האם יש כוונת שיתוף בנכס בין בני הזוג או שאין את כוונת השיתוף.

כוונת שיתוף – פרמטרים למבחן

בבואנו לבחון אם יש כוונת שיתוף בנכס, יש מספר פרמטרים שניתן לבדוק על מנת להכריע בנושא. להלן נציין כמה פרמטרים, אך כמובן שכל מקרה לגופו ובכל מקרה יבחנו את נושא כוונת השיתוף. כמו כן, הפרמטרים שלהלן אינם מכריעים ב 100%, אלא זה חלק מרכזי בשקלול בטרם ההכרעה.

• משך הנישואין. ככל שבני הזוג חיו יחד משך זמן ארוך, יש סבירות גבוהה לכך שהתכוונו לשתף בנכסים.
• פעילות משותפת באותו הנכס. למשל, אם שני בני הזוג שיפצו דירה הרשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד, זה כנראה יעיד על כוונת שיתוף.
• הודאה של בן הזוג הרשום בנכס. ככל שבן הזוג הרשום בנכס הודה בעבר על כך שהוא מתכוון לשתף את בן הזוג השני באותו נכס, זה יוכל להעיד על כוונת שיתוף.
• נטילת חוב משותף על הנכס. ככל ולצדדים יש חוב משותף על הנכס (כמו למשל משכנתא על הדירה וכדומה), הרי שסביר שההכרעה תהיה שהייתה כוונת שיתוף.

יחס ממוני בין בין זוג – סיכום

לסיכום, ישנם שני רבדים להתייחס אליהם בכל הנוגע ליחסי ממון בהליך גירושין.

1. מבחינת החוק היבש. שם קובע החוק שמחלקים את רוב הנכסים המשותפים לצדדים.
2. הפסיקה העדכנית בנושא. לפי זה יחלקו את כל הרכוש שהייתה בהם כוונה לשיתוף בין בני הזוג. זה הגדרה רחבה למדי. במקרים שבהם יש מחלוקת אם הייתה כוונת שיתוף או לא, תכריע על כך הערכאה המשפטית. אגב, זה מאוד נפוץ שיש מחלוקת על נושא זה.

הנושא של חלוקת הרכוש בהליכי גירושין הוא מורכב מאוד. לשם כך, כדאי לפנות לטוען רבני מוסמך ובעל ניסיון רב בדיני משפחה שיוכל לייצג אתכם בכבוד ולמקסם את ההצלחה שלכם בתיק.

בהצלחה!

הפוסט יחסי ממון בין בני הזוג – חוק יחסי ממון & כוונת השיתוף הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הזה נענה אחת ולתמיד על השאלה האם משמורת משותפת משלמים מזונות.

אחד הנושאים שהכי בולטים בכל מערכת גירושין שבהם יש גם ילדים הוא 'משמורת משותפת'. מטרתם הטבעית של כל זוג הורים נורמטיבי הוא להיטיב עם הילדים שלהם. לכן, הם רוצים לגרום לכך שתקופת הגירושין והחיים שלאחר מכן יעברו בצורה המיטבית עבור הילדים המשותפים שלהם.

משמורת משותפת הינו מושג האומר שהילדים המשותפים של בני הזוג המתגרשים ישהו באופן שווה ובהסכמה מלאה בין ההורים. זה אמנם לא מחייב שמחלקים את זמני השהות באופן שווה. אך זה בהחלט מחייב שיחלקו באופן שווה או כמעט שווה בין שני ההורים.

לא תמיד קובעים את ההסדר של משמורת משותפת. אך זה נחשב להסדר הנפוץ בהליכי גירושין, על אף שבמקרים רבים יש לו גם חסרונות מהותיים.

האם במשמורת משותפת האב יהיה חייב לשלם מזונות?

עד לפני זמן לא רב, נהגו הערכאות להטיל על האב חיוב תשלום מזונות במשמורת משותפת. הסיבה לכך היא משום שהחוב לפרנס ולזון ולדאוג לצרכיו של הילדים מוטלים על האב בלבד. ולפיכך על אף שמחצית מהזמן הילדים שוהים אצל האב, בכל אופן חייבו את האב במזונות הילדים למשך כל ימות השבוע.

אלא שלאחרונה בית המשפט העליון נתן פסק דין דרמטי שקבע הלכה תקדימית. פסק דין זה הינו פסק דין בע"מ 919/15. בית המשפט העליון למעשה חידש כי חוב המזונות מוטל על האב ועל האם באופן שווה. ולפיכך אם הילדים נמצאים אצל האב מחצית מהשבוע ובמחצית השנייה הילדים נמצאים אצל אמם – ההורים נושאים בנטל באופן שווה. אמנם, הבסיס לכך כתוב בחוק. אך החידוש הוא בכך שתיתכן סיטואציה שבה אף אחד מההורים לא יתחייב לשלם מזונות. כך למשל, במצב של משמורת משותפת, הרי שלא יחייבו לשלם מזונות ילדים. זאת, כל עוד שההורים משתכרים בשכר דומה. זה לא מחייב שכר זהה, אלא שלא יהיה פער גדול בשכר בין שני ההורים.

ילדים מתחת גיל שש

חשוב לציין שתיקון בית המשפט הנ"ל מתייחס לילדים מעל גיל 6. אך לילדים מתחת גיל 6 החוב לפרנס את הילדים נשאר רק על האב.

ולכך באם אתם רוצים לחשב מהו סכום המזונות שמשלמים עבור הילדים במשמורת משותפת, עליכם לחשב את גיל הילדים. עליכם להבדיל בין הילדים שמתחת לגיל שש לילדים שמעל גיל שש.

אולם גם בפסיקה הזאת חל שינוי בזמן האחרון. לא פעם בתי משפט פטרו את האב ממזונות אף עבור הילדים מתחת גיל 6 כאשר הילדים נמצאים אצל האב במסגרת משמרת משותפת.

חיוב מזונות במשמורת משותפת שההכנסות של ההורים אינם שוות

מה קורה אם בני הזוג הגיעו להסכמה על משמורת משותפת, אך הרווח החודשי של ההורים אינו שווה? כגון שהאב משתכר כפול ממה שהאם משתכרת.

במקרה כזה מוטל על האב לשלם מזונות. זאת, למרות שמדובר על משמורת משותפת. וזה אפילו עם הילדים הם מעל גיל 6.

הסיבה לכך הינה בשל עניין השוויון. העובדה היא שהחובה ככלל הינה על שני ההורים. אך החובה בפועל הינה בהתאם לסך ההכנסה של כל אחד מההורים.

למעשה, יש לכך גם מקור בהלכה היהודית. ההלכה קובעת שבמקום שהאב עשיר ויש לו יכולת לפרנס מוטל עליו החיוב מדין 'צדקה'. כביכול בית הדין או בית המשפט רואים את הילדים כחסרי כל וחובה על האב לפרנס במיוחד שיש לו ממון לשם כך.

פסיקת בתי הדין הרבניים במשמורת משותפת

על פי ההלכה היהודית אין משמעות גדולה למושג משמורת משותפת, אלא על האב יש חיוב לפרנס ולדאוג לבנו. ולכך גם במשמרת משותפת עדיין יטילו על האב חיוב מזונות.

אולם, אם ישנו הסדר של משמורת משותפת, בית הדין יחייבו את האב מזונות מינימליים. אם אין הסדרי שהות מסודרים, האב יתחייב במלוא סכום המזונות עבור ילדיו.

חשוב לזכור שהליך המזונות נידון בהתאם לדין האישי. כלומר הדין שעל פיו יפסקו בין בני זוג יהודים הוא על פי הדין העברי. אין לכך קשר אם בני הזוג דתיים או לא, אלא החוק בנושא הוא אחיד וברור.

חילוקי הדעות בין הערכאות בחיוב המזונות מצריך יעוץ משפטי ותורני על מנת שתעברו את תהליך הגירושין במינימום תקלות ובמקסימום רווח.

הפוסט האם משמורת משותפת משלמים מזונות? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

נושא שרבים שואלים אותי: "האם תמיד יש את המושג של מזונות מופחתים במשמורת משותפת?"

אפשר לומר שהנושא הזה מעסיק במיוחד כל הורה שהילדים שלו נמצאים במסגרת ההסדר של משמורת משותפת. זה לא משנה אם זה גבר או אישה. אם הוא מתייחס לכך לחיוב או לשלילה. תמיד תעלה השאלה, "אם יש משמורת משותפת, זה אומר שאני צריך לשלם פחות מזונות?" או השאלה המקבילה "אם יש משמורת משותפת, זה אומר שאני אקבל פחות מזונות?"

ככל והתשובה לשאלה היא חיובית, עולה שאלה נוספת. כלומר, ככל ואכן מפחיתים מגובה המזונות במקרה של הסדר משמורת משותפת, זה רק מעלה שאלה אחרת. והיא: "עד כמה ההפחתה היא משמעותית?"

במאמר זה ניתן את התשובה המלאה ל 2 השאלות החשובות הללו. בכדי להסביר את הדברים באופן טוב ומובן, נתחיל מסקירה קצרה על חובת המזונות מ 2 זוויות משפטיות, ואז נענה על שתי השאלות שהצגנו בפתיח. נסביר גם האם מפחיתים את המזונות במשמורת משותפת. ואז נגיע לחלק של עד כמה ההפחתה תהיה משמעותית.

מזונות הילדים על פי המשפט העברי – הסבר על עצם החובה

נתחיל דווקא משורש העניין. מעצם החובה של ההורים לשלם על ההוצאות של הילדים שלהם. מניין החובה הזו? מה המקור של זה?

אז למען האמת, יש לכך שני מקורות מרכזיים. יש לכך מקור מהמשפט העברי, שעל פיו למעשה נהוגים בבתי הדין הרבניים. ויש לכך מקור מהמשפט האזרחי, שעל פיו נוהגים בבתי המשפט.

למען האמת סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 מסדיר את אופן ההכרעה בנושא מזונות הילדים. על פי החוק, ככלל נושא המזונות של הילדים יהיה בהתאם לדין האישי. כלומר בבני זוג יהודים, הפסיקה תהיה לפי ההלכה.

כאמור, החובה לשלם מזונות בשביל הילדים נובעת גם מההלכה וגם מהחוק. נתחיל ממקור הפסיקה על פי המשפט העברי.

השו"ע באבן העזר (סימן עא סעיף א) פוסק כי:

"חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש, אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם; ומשם ואילך, זנן כתקנת חכמים עד שיגדלו. ואם לא רצה, גוערין בו ומכלימין אותו ופוצרין בו. ואם לא רצה, מכריזין עליו בציבור ואומרים: "פלוני אכזרי הוא ואינו רוצה לזון בניו, והרי הוא פחות מעוף טמא שהוא זן אפרוחיו"; ואין כופין אותו לזונן. במה דברים אמורים, בשאינו אמוד, אבל אם היה אמוד שיש לו ממון הראוי ליתן צדקה המספקת להם, מוציאים ממנו בעל כרחו, משום צדקה, וזנין אותם עד שיגדלו"

כלומר, החובה היא על האבא לזון את הילדים שלו. אמנם, במקרים מסוימים תהיה חובה על האמא לזון את הילדים. אך על פי המשפט העברי זה יקרה רק במקרים מיוחדים. וזה נובע בדרך כלל מדין 'מינקת'. הדין הזה למעשה מסדיר את האפשרות לחייב את האמא בתשלום המזונות לילדים ולפטור למעשה את האבא מתשלום המזונות.

אגב, גיל החובה לשלם לילדים על מזונותיהם ועל ההוצאות שלהם התרחב במהלך השנים. כיום, זה עד לגיל 18 ובמקרים מסוימים גם עד לגיל 21 (בתשלום חלקי של שליש מהמזונות).

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר המקיף על החובה למזונות הילדים מההיבט ההלכתי ועל תקנות הרבנות הראשית בנושא.

חובת מזונות הילדים בראי הדין האזרחי

החובה לשלם למזונות עבור הילדים קיים גם בחוק האזרחי. אם כי, ישנם הבדלים בנושא בין ההלכה לבין החוק. ועל כך נרחיב בהמשך.

סעיף 3א (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי:

"אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו"

כלומר, הרי לנו הבדל מהותי בין הדין העברי לדין האזרחי. הדין העברי מסדיר את חובת המזונות של האבא כלפי הילדים. לעומת זאת, הדין האזרחי אינו רואה הבדל מהותי בין שני ההורים, והוא למעשה מסדיר את חובת ההורים בתשלום המזונות. כלומר ישנה חובה גם על האבא וגם על האמא.

כלומר, השולחן ערוך פוסק שחייב אדום לזון את בניו ובנותיו, כלומר חובה רק על האבא ולא על האמא. אך מאידך, החוק קובע שאביו ואמו חייבים במזונות.

בע"מ 919/15 – נקודת המפנה

פסק דין משמעותי מאוד שקיים בנושא הינו בע"מ 919/15 שניתן ע"י בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון למעשה נתן הכרעה דרמטית מאוד שמשפיעה על הורים כה רבים. הוא קבע שהחלוקה של הנשיאה בנטל על תשלום מזונות הילדים תיקבע על בסיס שני פרמטרים מרכזיים.

• ההורה שיש לו את כושר ההשתכרות הגבוה, ישלם את הסכום הגבוה. נביא דוגמא כדי להמחיש את העניין. הורה אחד הוא עם 100% נכות ומתקשה לעבוד, ואילו ההורה האחר מרוויח משכורת גבוהה. במצב זה, הרי שההורה שמרוויח הרבה, ישלם יותר מזונות בשביל הילדים. שימו לב: זה לא מחייב שההורה בפועל אכן מרוויח סכום גבוה יותר. מספיק שהוא יכול להרוויח יותר.
• ההורה שהילדים נמצאים אצלו במרבית הזמן, ישלם פחות מזונות. ההיגיון הוא מפני שההורה שהילדים אצלו, נושא בנטל יותר. הוא זה שמשלם מעשית לילדים. לכן, ובכדי לחלק את העוגה באופן שווה, הרי שההורה השני צריך לשלם לידי ההורה המשמורן.

ההיגיון שבפסק הדין הוא שהחוק לא רואה הבדל מהותי בין החובה של האבא לבין החובה של האמא. למעשה, לפי החוק החובה של שניהם היא שווה. לפיכך, הפרמטרים לגובה המזונות יהיו באופן הרואה כמטרה את ערך השוויון בין שני ההורים.

לכן, ההורה שמרוויח יותר, ישלם יותר מאשר ההורה שמרוויח פחות. כמו כן, הורה שהילדים נמצאים אצלו מרבית הזמן, הוא למעשה משלם ישירות לילדים. ולכן, ההורה שאצלו הילדים פחות נמצאים, יצטרך לאזן את המצב ולשלם לידי ההורה המשמורן.

מזונות מופחתים במשמורת משותפת או ביטול חובת המזונות מהיסוד?

התוצאה של בע"מ 919/15 יכולה להיות מרחיקת לכת.

ניקח לדוגמא בני הורים סטנדרטיים. שניהם מרוויחים משכורת דומה. שניהם הורים נורמטיביים האוהבים את ילדיהם. הם עמדו בקריטריונים הרלוונטיים, וקבעו להם הסדר של משמורת משותפת.

פסק הדין למעשה קובע שאין בכלל חובת מזונות של אף אחד. כל צד יזון את הילדים וישלם לצרכיהם כשהילדים נמצאים אצל אותו הורה. כאשר הילדים אצל האבא, הרי שהאבא ידאג להם. וכשהם יהיו אצל האמא היא תדאג להם. כלומר, באופן שוטף אין חובת מזונות מצד אחד ההורים בתיווך של ההורה האחר.

הסיבה לכך היא מפני ששני ההורים מרוויח משכורת דומה, וכי יש הסדר של משמורת משותפת.

אגב, גם במקרים כאלו לפעמים יפסקו מזונות. אך אלה יהיו מזונות ספציפיים להוצאות חריגות. כך למשל, טיפולי שיניים, חוגים וכו'. הוצאות אלה אינן הוצאות שוטפות של לחם וחלב וכדומה. ולכן, הוצאה זו תתחלק באופן שווה בין שני ההורים.

השלכות פסק הדין על הליכי הגירושין

לפסק דין מטלטל זה של בע"מ 919/15 יש מספר רב של השלכות. ביניהם:

• איזון יחסי בין ההורים. ההורים מרגישים פחות ניצול ומחויבות יתר ביחס להורה האחר. זה אמנם לא אומר שאין תחושות של ניצול ושל סחיטה. אך זה לכל הפחות אמור להפחית את התחושות הקשות הללו.
• מאבקים גוברים על משמורת הילדים. הילדים הופכים לנכס כלכלי. ההורה המשמורן מרוויח למעשה כסף על כך שהוא המשמורן. נציין, שלמרות שאמורה להיות הלימה בין הוצאות גידול הילדים לבין גובה המזונות, במציאות זה לא תמיד כך. המשמעות היא ששני ההורים הופכים את הנושא של משמורת הילדים למריבה בהרבה יותר משמעותית.
• חוסר ודאות כלכלי. אין נוסחה אחידה לחיוב הורה בהוצאות גידול הילדים. הכול מאוד דינמי ומשתנה. זה לא רק כושר ההשתכרות המשתנה לעתים, אלא גם הסדרי המשמורת המשתנים לעתים רבות. כל זה מעמיד את ההורים בפני חוסר ודאות, ואת הילדים בפני מתחים המורגשים על ההורים.

מזונות מופחתים במשמורת משותפת – הגישה של בית הדין הרבני

בבית הדין הרבני הגישה היא אחרת. הרי לפי ההלכה החובה לזון את הילדים מוטלת (כמעט) תמיד על האבא. לכן, אין כל כך הבדל בעניין כושר ההשתכרות של הצדדים. זאת, למעט מקרים חריגים מאוד.

בנוסף, אין הבדל ממשי בכל הנוגע להיקפי המשמורת של הילדים. אמנם יש הרכבים הקושרים את גובה המזונות להיקפי המשמורת. אך זה לא כך בכל ההרכבים. יתרה מזאת, גם ההרכבים הקובעים מזונות מופחתים במשמורת משותפת, זה לא באופן דרמטי וחד משמעי כמו בבית משפט.

מזונות מופחתים במשמורת משותפת – הגישות השונות

היוצא מהאמור לעיל, שהגישה של בית המשפט כיום היא להפחית מאוד עד כדי כמעט שלילה של חובת המזונות במקרה של משמורת משותפת.

לעומת זאת, הגישה של בתי הדין הרבניים הינה להשאיר את חובת המזונות על האבא וללא קשר להיקפי המשמורת. ישנם הרכבים הקושרים בין הדברים, וישנם כאלה שפחות מקשרים בין זה לזה. אך בכל מקרה גם אם יקבעו הסדר של מזונות מופחתים במשמורת משותפת, זה לא יהיה באופן חד ובטח שלא יביא לכדי ביטול חובת האבא לשלם את המזונות לילדים.

אפשרות מזונות מופחתים במשמורת משותפת – סיכום

לסיכום, ישנו הבדל עקרוני בין ההלכה לבין החוק בנושא המזונות. זה גורר בהתאמה הבדל מהותי ויסודי בין הפסיקה בבתי הדין הרבניים לבין הפסיקה בבתי המשפט האזרחיים.

הגישה ההלכתית רואה באבא כמי שחייב לשלם על מזונות הילדים. החובה היא בדרך כלל רק על האבא, למעט מקרים חריגים שבהם ישנה חובה על האמא.

לכן, מבחינת בתי הדין אין הבדל מאוד גדול מה ההיקף של המשמורת. אמנם יכולה להיות לכך התייחסות בפסק הדין, אך לא באופן חד משמעי. וזה גם תלוי מאוד בהרכב הספציפי שדן בתיק.

לעומת זאת, החוק מסדיר את עקרון השוויון בין ההורים. לפי החוק יש חובה שווה על שני ההורים לשלם לילדים שלהם את המזונות.

לכן, מבחינת בתי המשפט תהיה משמעות מרכזית ואף מרחיקת לכת להיקף של המשמורת על הילדים. ככל ותהיה משמורת משותפת, הרי שתתכן הפחתה משמעותית בגובה המזונות ואף ביטול מוחלט של החובה לשלם על המזונות השוטפים של הילדים.

כאשר מגיעים להכריע בנושא הזה, חשוב לקבל חוות דעת מקצועית לפני שפועלים בנושא. טוען רבני מנוסה בתחום הגירושין יידע לתת לכם את הכלים להתמודדות בהליך הגירושין, ואף להנחות כיצד והיכן לנהל את התיק שלכם.

בהצלחה!

הפוסט מזונות מופחתים במשמורת משותפת – מה התנאים לכך? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אחד הנושאים שהם הכי חשובים בגירושין, זה הנושא של החזקת ילדים בגירושין. בכך נעסוק במאמר זה.

כל זוג שנישא והתחתן כדין בבית הדין הרבני ישנה עליו חובה לדאוג לכל צרכיו ועניינו של ילדיו הנולדים לו ולאשתו במהלך שנות נישואיהם.

לפי ההסדר החקיקתי במדינת ישראל הוריו הביולוגים של הקטינים הם האפוטרופוסים הטבעיים שלהם. כך קובע סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. גם לאחר פרידה או גירושין של ההורים, שני ההורים נשארים האפוטרופוסים לילדיהם הקטנים. הם אחראים במשותף לכל ההחלטות הנוגעים לגידולם ולחינוכם של הילדים, תוך דאגה ושמירה לצרכיהם ולשלומם.

החזקת הילדים בגירושין – איזו ערכאה מוסמכת להכריע בנושא חשוב זה?

הסמכות הערכאות לדון בענייני משמורת הילדים לאחר גירושין, נתונה לבית משפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני.

בפועל הסמכות קיימת בערכאה שבה החלו הצדדים את תהליך תביעת הגירושין.

בנוסף, הנושא של החזקת הילדים הוא כרוך מעצם טיבו וטבעו לתביעת הגירושין. כלומר, אם אחד הצדדים הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, הרי שהנושא של החזקת הילדים יידון בבית הדין הרבני. זאת, בתנאי שהצד השני לא הקדים לפתוח תיק של החזקת הילדים בבית המשפט לענייני משפחה.

סוגי המשמרות הקיימים

ישנם סוגים שונים של הסדרים בכל הנוגע לילדים בהליכי גירושין.

משמורת יחידנית – כאשר אחד ההורים נוטל על הילדים חזקה מלאה. דבר זה נפוץ כאשר אחד מההורים אינו נמצא בארץ לתקופה ממושכת. לחילופין, זה קיים כאשר אחד ההורים אינו כשיר כלל לגדל ולטפל בילד. זה יכול להיות על רקע רפואי או נפשי, או מכל סיבה אחרת.

משמורת משותפת – בהם ההורים הגרושים חולקים יחד את הנטל בגידול הילדים. נטל הכולל את דאגתם לכל צרכיהם של הילדים, ומשמעותה של משמורת משותפת שגם בחלוקת זמן שהות הילדים מתחלקים בהם ההורים יחד.

אגב, חשוב להבהיר שיש הבדל בין נושא האחריות ההורית לבין היקף המשמורת. גם אם ההסדר הוא שהילדים נמצאים אצל אחד ההורים, זה לא שולל את הזכויות של ההורה השני בכל הנוגע לאחריות על הילדים. כל דבר הקשור להכרעות בכל הנוגע לילדים, יצטרך להיות בהסכמת 2 ההורים. ככל ואין הסכמה על דבר מסוים, תכריע על כך הערכאה המשפטית.

חזקת הגיל הרך

סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מורה כי במקרה שההורים לא מגיעים להסכמה, הערכאה המשפטית רשאית להחליט מי הוא זה שיחזיק בקטין.

אולם החוק הזה מגביל וקובע "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבה מיוחדת להורות אחרת". כך כתוב בפירוש בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

לא פעם בית הדין יכריע שגם ילדים מל גיל 6 ישארו אצל אימם כל עוד שישנם כאן עוד ילדים מתחת גיל 6. וזאת, על מנת שלא להפריד בין האחים.

עקב ריבוי הפרטים והמשתנים מומלץ להיפגש ולהתייעץ עם טוען רבני, מומחה בדיני משפחה. הוא יידע כיצד להגיע לתוצאה הכי טובה בשבילכם, ובעיקר בשביל הילדים שלכם.

הפוסט החזקת ילדים בגירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יסביר כיצד לנהל תביעת גירושין בבית דין רבני.

מן הסתם, תעלה השאלה: "למה דווקא בבית דין רבני?" או "האם אי אפשר לנהל את ההליך בבית משפט לענייני משפחה?"

התשובה היא שעל פי החוק במדינת ישראל, כל תביעת גירושין של יהודים בארץ ישראל חייבת להיות מוגשת בבית דין רבני. חוק זה חל על כל אזרחי המדינה ותושביה היהודים.

לא ניתן להגיש תביעת גירושין בבית משפט לענייני משפחה, שכן רק לבית הדין הרבני ניתנה הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין של גבר ואישה יהודיים.

וכך קובע סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953:

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

סעיף 2 לחוק קובע גם את הדין הנוהג בענייני נישואין וגירושין. וכך קובע החוק:

נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.

כלומר החוק מסדיר את ההליכים של התביעה בנושא גירושין. מצד אחד הוא מעניק לבתי הדין הרבניים את הסמכות שיפוט היחידה והבלעדית בנושא. ומצד שני, הוא קובע שבתי הדין יתנו את פסקי הדין בנושאים אלה בהתאם לדין תורה.

אגב, פסקי הדין קובעים שאין קשר לאמונה הדתית של בני הזוג. היה מקרה של בני זוג אתאיסטים שכפרו בסמכות של בית הדין הרבני לקבוע בנוגע להליכי הפרידה שלהם. ואולם, בג"צ קבע כי הסמכות הינה של בית הדין הרבני בלבד, וכפי העולה מהחוק הנ"ל. זה לא רלוונטי אם בני הזוג מכירים ביהדות. כל עוד והם מוגדרים כיהודים, הרי שסמכות השיפוט בענייני נישואיהם ו/או גירושיהם יהיו בבית הדין הרבני ולפי דין תורה.

כיצד מתנהל הליך הגירושין?

פתיחת תביעת גירושין כרוכה במילוי טופס תביעה ותשלום אגרה. בטופס יש למלאות את כל הפרטים הקשורים לעצם התביעה. במידה ואין מקום בטופס בית הדין ניתן לצרף צרור דפים עם הוספות והשלמות.

חשוב מאוד למלא כמה שיותר פרטים, ולהגיש לבית הדין תביעה ברורה. דבר זה יחסוך ממכם הרבה כאב ראש אח"כ.

לפעמים כדאי לכם לפרט על עילות הגירושין ולצרף לכך אסמכתאות. אך חשוב לציין שבבית הדין הרבני אין חובה לכך. לכן, יש פעמים שיהיה עדיף שלא להציג לבית הדין את התמונה המלאה בשלב הראשוני. וזאת, בכדי לשלוף את "השפנים מהכובע" בבוא העת.

מסמכים אותם יש לצרף לבקשה:

1. צילום תעודת זהות + ספח של התובע/ת
2. כתב תביעה. זה יכול להיות תביעה לגירושין בלבד, ויכול להיות תביעת גירושין כרוכה (אפרט על כך להלן)
3. צילום של תעודת נישואין (כדי להוכיח שאכן הייתם נשואים באופן רשמי)
4. צילום של הכתובה. אם אין לכם את הכתובה, ניתן לאתר אותה ולהגיש את זה

שימו לב שמקום הדיון של בית הדין נקבע לפי מקום המגורים האחרון של בני הזוג. וזאת, בהתאם לכללי הסמכות המקומית.

לחץ כאן כדי לאתר את בית הדין שלו סמכות השיפוט עבורכם.

בנוסף, חשוב שתדעו שבדרך כלל תצטרכו ראשית לפתוח בהליך ליישוב סכסוך. זה הליך שאורך כחודשיים, ובו בדרך כלל לא תוכלו להגיש תביעות בנושא הגירושין. אך ישנם מקרים שבהם תוכלו לנהל הליך משפטי גם בתוך התקופה ליישוב סכסוך.

תביעה גירושין כרוכה

ניתן לכרוך בתביעת הגירושין עוד שלל תביעות ולהגישם לבית הדין.

כגון, חלוקת רכוש, מזונות האישה, מזונות הילדים, הסדרי שהות ומשמורת הילדים.

לא תמיד ניתן או כדאי לכרוך תביעות נוספות על תביעת הגירושין. מומלץ לפנות לטוען רבני הבקיא במסדרונות בית הדין, ולהתייעץ עמו בכל הקשור לתביעת גירושין והמסתעף.

הפוסט תביעת גירושין בבית דין רבני – כיצד לנהל את ההליך? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק בנושא של משמורת משותפת ומרחק המגורים שיכול להיות בין בני הזוג בהסדר זה.

משמורת משותפת הינו הסדר בין גבר ואישה שהחליטו להתגרש. אבל בגלל שיש ילדים בסיפור, אז כל הורה מעוניין לגדל את הילד ולחיות לצידו. כך זה לפחות בדרך כלל. לכן, הסכימו ההורים שיהיה להם שותפת בגידול הילד ע"י הסדר של 'משמורת משותפת'. לפי ההסדר, הילדים נמצאים חצי מהזמן אצל הורה א' ואילו בשאר הזמן הם שוהים עם ההורה השני. ישנם הסדרים שונים כיצד לבצע את ההסדר של משמורת משותפת. אך ההסדר הנפוץ הוא חלוקה של הימים במהלך השבוע.

דא עקא, ישנם לא פעם מניעות שגורמות לעיכובים וחיכוכים. אחת מהם הינה מקום מגורי ההורים. לא פעם קורה שברגע שההורים נפרדים אחד מהשני, כל הורה הולך לדור בעיר אחרת. זה יכול להיות שכל הורה חוזר לעיר שבה מתגוררים הוריו וכל משפחתו. וזה יכול להיות בשל נסיבות אחרות. לעתים אף נוצר מצב שישנו מרחק גדול בין שני בתי ההורים. זה מעמיד את הילד בפני מצב שבו עליו להיטלטל בין שתי מחוזות רחוקים אחת מהשניה.

לכך בית הדין צריך להידרש לשאלה מהו מרחק סביר של מגורי ההורים שעדיין יהיה אפשר לקיים בו 'משמורת משותפת'. רק נבהיר: בית הדין לא מונע מאף הורה לעבור דירה. הוא רק קובע שבמצב כזה, יכולה להיות לכך השלכה בכל הנוגע להיקפי זמני השהות.

מרחק סביר

וזאת יש לדעת שאין לבית הדין או בית המשפט אמת מידה מדויקת שלפיה הם קובעים מהו המרחק שעד אליו יהיה אפשר לקיים משמרת משותפת, וממנו כבר לא.

אלא ישנם החלטות של דיינים ושופטים מהעבר שדנו בדבר. אפשר לומר שהמרחק הסביר המקסימלי הוא כ 30 ק"מ. אך כמובן שהכול תלוי בנסיבות.

מעבר הורה אחד לדירה רחוקה

מה קורה אם הורה אחד החליט לאחר זמן מה שהוא רוצה לעבור לדירה אחרת? כעיקרון בוודאי שאין מניעה. אך מה יקרה אם אותה דירה הינה רחוקה יותר, ובכך המרחק בין הגרוש לגרושתו יעלה למעלה מ 30 ק"מ?

אל אף שלכל אדם באשר הוא יש לו זכות לבחור היכן הוא יתגורר, במקרה זה יש לדעת שיש על כך מגבלות מסוימות.

• יש להורה העובר דירה חובה להתייעץ לפני כן עם ההורה השני, ולקבל את הסכמתו. מגבלה זו חלה על שני ההורים, בין אם הוא ההורה המשמורן בין אם לא. אך כמובן שזכות הווטו בנושא תהא ביחס להיקף המשמורת (ככל וישנם פערים גדולים).
• בית הדין או בית המשפט עשוי לבחון מחדש את חלוקת זמן שהות הילדים, וזאת לאור מעבר המגורים.
• במקרים מאוד מסוימים עלול בית הדין או בית המשפט למנוע את מעבר ההורה למקום רחוק, זה עלול לקרות בעיקר שמדובר על ההורה המשמורן. אין זה אומר שאותו הורה לא יוכל לעבור דירה. זה רק אומר שהוא לא יוכל לעבור דירה ביחד עם הילדים.

משמורת משותפת מרחק מגורים – סיכום

לסיכום, אם יש לכם משמורת משותפת, לא כדאי לעבור דירה לאזור רחוק מבלי לתאם. בדרך כלל תצליחו למצוא פתרונות לנושא מבלי להזדקק לאישור משפטי. אך ככל ונושא זה יגיע להכרעת הערכאה המשפטית, יש סיכוי די גבוה שתהיה לכך השלכה ממשית על זמני השהות.

חשוב לציין שלהיקפי זמני השהות יש בדרך כלל גם השפעה על תשלום דמי מזונות הילדים. לכן, זה בדרך כלל אפקט הדומינו שבו צעד אחד משפיע על צעדים נגררים רבים בהמשך הדרך.

אגב, במרבית המקרים בתי הדין מגלים סלחנות יחסית למעבר מגורים במשמורת משותפת. הם בדרך כלל סלחניים לכך ביחס לגישה של בתי המשפט. אם כי, זה מאוד תלוי במכלול הנסיבות, וגם בהרכב הספציפי.

בכל הדיונים האלה הכלל המנחה את הדיינים זה אך ורק טובת הילד. לכן מומלץ להתייעץ עם טוען רבני המומחה בדיני משפחה שילווה אתכם בתהליך מול בית הדין. וזאת, בכדי לוודא שזכויותיכם לא יפגעו.

הפוסט משמורת משותפת מרחק מגורים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

חוק חלוקת רכוש בגירושין מוכר גם בשם יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973.

מהות החוק הוא להסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג. זה בעיקר במקרה של גירושין, אך לאו דווקא. בנוסף, ישנה הסדרה של המושג הסכם ממון. כאשר בהסכם ממון בני הזוג יכולים לחלק את רכושם כפי רצונם. לרוב, הסכם ממון טעון אישור משפטי. זה יכול להיות או אישור של בית משפט או בית דין רבני. הערכאות שיביאו תוקף להסכם ממון, זה רק לאחר שנכחו שההסכם נכתב מרצונם החופשי.

חוק חלוקת רכוש בגירושין – על מה זה חל?

חוק יחסי ממון קובע שכאשר בני זוג מתגרשים, הרכוש המשותף שהם צברו לאורך שנות הנישואין שלהם יתחלק ביניהם באופן שווה. זאת, מלבד רכוש שהוא יוצא מן הכלל. כך למשל, רכוש אישי שנקנה לפני החתונה או ירושה שקיבל אחד מהצדדים או מתנה.

על פניו נשמע שהדברים הם פשוטים – רכוש משותף שווה חלוקה שווה.

אולם הלכה למעשה גם נכסים אישיים יכולים להפוך לרכוש משותף. כגון אם היה לאחד מבני הזוג דירה לפני הנישואין ולאחר החתונה שני בני הזוג התגוררו בה לכל אורך שנות נישואיהם, אותה דירה תחשב לרכוש משותף. לכן, יהיה לצד השני זכות לטעון לחלוקה שווה של הנכס.

לכלל הזה קוראים בשפה המשפטית 'הלכת השיתוף'. משתמשים בכלל הזה בדרך כלל בנדל"ן. אם כי, זה נכון גם לגבי רכוש נוסף.

הסכם ממון

לחתימה על הסכם ממון ישנו מעלה ויתרון. זה למעשה מאפשר לבני זוג לנהל חיים משותפים ללא חשש של אינטרס כלכלי לאחד מהצדדים. וזאת, משום שסוגיית חלוקת הרכוש כבר נקבעה בהסכם שאושר משפטית ע"י הערכאה המתאימה.

אגב, אפשר לערוך את הסכם הממון גם לאחר הנישואין. אם כי, ככלל עדיף לערוך את ההסכם לפני הנישואין.

חשוב להבין שלא כל הסכם ממון הוא בעל תוקף משפטי. במקביל, לא כל הסכם מחייב אישור של ערכאה משפטית. טוען רבני המנוסה בעריכת הסכמי ממון יוכל לערוך בשבילכם הסכם ממון שיגן עליכם ויעגן את הזכויות שלכם.

איזון משאבים

זוג שבא להתגרש ולא ערך הסכם ממון, חוק יחסי ממון קובע כי חלוקת הרכוש של בני הזוג תתבצע לפי הכלל של איזון משאבים. לדוגמא אם היה שווים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שווים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף ואם בשווי כסף.

כל זה בתנאי שיש הסכמה בין בני הזוג. במקום שבו אין הסכמה אלא טענות אחד על חברו בנוגע לשווי הנכסים או בעלותם, יכריע בית הדין או בית המשפט לפי הנסיבות והראיות.

בגלל מורכבות החוק וריבוי החיכוכים שיכולים להיווצר במהלך תהליך הגירושין, מומלץ להתייעץ בנושא עם טוען רבני מומחה בדיני משפחה.

הפוסט חוק חלוקת רכוש בגירושין – מהו? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

יש נושא שלא תמיד עולה בתביעות גירושין, וזה הנושא של תביעת נזיקין בגירושין. ברמת העיקרון המקרה הדומיננטי של תביעת נזיקין בהליכי גירושין עולה בכל הנוגע לילדים הקטינים. לצד זאת, ישנה אפשרות (תיאורטית בעיקרה) של הגשת תביעת נזיקין בעניינים אחרים הנוגעים לגירושין. להלן נפרט על הנושאים הללו, ועל המשמעויות של הצעד הזה.

ניכור הורי – היכולת להתמודד עם התופעה בכלים מקצועיים

ישנם מצבים שבהם במסגרת הליך הגירושין אחד ההורים מנכר את הילדים כלפי ההורה האחר. זה הליך שדומה בעיקרו להסתה של הילד כנגד ההורה האחר. אם כי, לעתים רבות זה יהיה בצעדים יותר מתוחכמים. לא תמיד זה יקרה בהסתה מתמשכת כלפי ההורה האחר. אלא לעתים זה יהיה מתוך רמיזות שהילדים יבינו מבלי שההורה יגיד את הדברים בקולו.

ישנם דרכים שונות להתמודד עם התופעה הקשה של ניכור הורי. אחד הדרכים הדומיננטיות לכך זה באמצעות הגשת תביעת נזיקין בגין הניכור ההורי.

לעתים רבות יהיה קשה מאוד להוכיח את הניכור ההורי. אך לאחר שתעברו את המשוכה הזו, הרי שתוכלו לקבל סכומי כסף גבוהים מאוד כפיצוי בגין הניכור ההורי. המטרה היא לא בכדי להרוויח את הכסף. אלא גם (ואף ניתן לומר שבעיקר) בכדי להרתיע את ההורה מפני התנהלות כזו של ניכור הורי. ישנן פסיקות שבהם חייבו את ההורה בסכומי כסף גבוהים של מאות אלפי שקלים בגין הניכור ההורי. במצב הזה, ההורה המנכר יחשוב היטב לפני שהוא מתנהג באופן הזה עם ילדיו כנגד ההורה האחר.

זה לא דרך ההתמודדות היחידה בכדי להתמודד עם התופעה המצערת של ניכור הורי. זה חלק בלתי נפרד מארסנל הכלים להתמודדות עם התופעה הקשה, אך ישנם דרכים נוספות. לעתים רבות נשלב כמה מהדרכים, בכדי להצליח ולמגר את התופעה הפסולה של ניכור הורי (לכל הפחות במקרה הספציפי, ודרך זה גם על הכלל).

לחץ כאן לקריאת המאמר העוסק בדרכי ההתמודדות עם התופעה של ניכור הורי.

תביעת נזיקין – על מה הנזק?

חשוב להבהיר שבכל מה שקשור לתביעת נזיקין זה צריך לעמוד בפרמטרים שונים כפי שנקבע בחוק ובפסיקה.

במקרה של ניכור הורי, יש נזק ברור (ככל שהצלחתם להוכיח שאכן היה ניכור הורי, משימה לא פשוטה בכלל בימינו). הנזק הוא שההורה המנכר הזיק ופגע בקשר של ההורה המנוכר עם ילדיו.

דוגמא נוספת: בן זוג שהוא סרבן גט. זה יכול במקרים מסוימים להיחשב לעוולה נזיקית המצדיקה תביעה נזיקית. זה כמובן מאוד תלוי בנסיבות המקרה, אך ישנם מקרים שבהם תביעה נזיקית יכול להוות פתרון מסוים (גם אם מצומצם) לתופעה.

ישנם מצבים שבהם יש סוגי נזק אחרים. וחשוב לדעת שלא כל מקרה שבו לדעתכם נגרם לכם נזק זה יהווה עילה לתביעת נזיקין.

כך למשל, בגידה לא תהווה עילה לתביעה נזיקית בגין הפרת חוזה והנזקים שנגרמו בעקבות כך. זאת, בעקבות החוק שקובע שקשרי נישואין לא יהוו חוזה לעניין הפרת החוזה. לכן, לא ניתן לתבוע בתביעה נזיקית במקרה של בגידה.

לכן, בגידה אמנם יכולה להשפיע משמעותית על תיק הגירושין, ואולם זה לא יהווה עילה להגשת תביעת נזיקין בגירושין.

הפוסט תביעת נזיקין בגירושין – על מה ואיך זה עובד? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

לאור החשיבות הרבה הקיימת לנושא הרכוש בהליך הגירושין, נעסוק במאמר זה בנושא חלוקת רכוש בגירושין בית דין רבני.

כאשר בני זוג החליטו לפרק את התא המשפחתי ולהגיש תביעת גירושין, עומד לפני התובע שתי אופציות משפטיות העסקות בדיני משפחה ובתביעת גירושין. בית הדין הרבני ובית משפט לענייני משפחה.

כל אחת מהערכאות האלה כפופות למשפט האזרחי ולמשפט העברי (ההלכתי). אולם ישנם הבדלים בהגשת התביעה בין בית דין רבני לבית משפט לענייני משפחה.

במאמר כאן נעסוק בהשלכות ובסמכויות שיש לבית דין רבני בנוגע לגירושין בכלל ולחלוקת רכוש בפרט.

חלוקת רכוש והסכמי גירושין

המשפט העברי שונה מהמשפט האזרחי ביחס לחלוקת הרכוש. לצורך הדוגמא – לפי המשפט האזרחי חלוקת רכוש תעשה באופן שיוויוני. וזאת, מכוח חוק 'יחסי ממון'. כלומר, אין כמעט התייחסות לכסף שנצבר ע"י אחד מהצדדים כיתרון בחלוקת הרכוש.

אלא שבית הדין הרבני היום כפוף לחוק במדינת ישראל. ולכן אם הזדקק בית הדין להגיע לידי חלוקת רכוש, החלוקה תתבצע שווה בשווה ובלא שום קשר לסכומים אותם הביאו כל אחד מהצדדים.

אמנם במקרה של חלוקת רכוש לאחר פרידה בית הדין ידון על פי החוק העברי. כלומר שכל אחד מבני הזוג נוטל את הממון שהוא צבר במהלך שנות הנישואין. כל זה כפוף להסכמת שני הצדדים שידונו בית הדין על פי דין תורה. לעומת זאת, אם אחד מהצדדים מתנגד ודורש שידונו אותם על פי החוק האזרחי, קרי 'חוק יחסי ממון', בית הדין יחויב להיענות לדרישתו. אגב, כיום במרבית המקרים בתי הדין הרבניים דנים בהתאם לחוק יחסי ממון ובאופן (בדרך כלל) דומה להליך האזרחי.

חלוקת רכוש – יוצא מן הכלל

אמנם על פי חוק 'יחסי ממון' יחלקו בני הזוג את רכושם שווה בשווה. אך ישנם מספר דברים אשר הוחרגו בחוק.

• ירושה שהתקבלה בשעת הנישואין לאחד מבני הזוג, תוחרג בעת החלוקת רכוש.
• מתנה שהתקבלה לאחד מבני הזוג גם כן תוחרג, כל עוד שמקבל המתנה לא הכניס את המתנה לחשבון המשותף שלהם.
• רכוש שהיה רשום על שם של אחד מבני הזוג עוד לפני נישואיהם. זאת, כל עוד ולא הייתה כוונת שיתוף. כלומר שבן הזוג לא התכוון לשתף את בן הזוג השני ברכוש זה.

ישנם פעמים שבית הדין יורה על חלוקה לא שיוויונית ברכוש המשותף. כגון שהוכח שאחד מבני הזוג מבריח כספים מהשני באופן מכוון ובמטרה למנוע ממנו חלק ממוני ברכוש. ובאם הוכח באופן ברור לבית הדין שנעשה כאן הברחת ממון, בית הדין יפצה על כך את בן/ת הזוג הנפגע/ת מכך.

חלוקת רכוש בגירושין בית דין רבני – במקרה של בגידה

בעבר קבע בית הדין הרבני הגדול, שישנה השפעה לבגידה בחלוקת הרכוש. מדובר במקרה שבו הוכח שהאישה בגדה משך זמן רב בבעלה. (אגב, לנושא הבגידה יש השלכה מרכזית מאוד על תשלום הכתובה.)

והסיבה היא שבמעשה הבגידה גרם הבוגד לפירוק התא המשפחתי. ולפיכך, יש לכך השלכה על חלוקת הרכוש מכמה סיבות. להלן נמנה את הסיבות המרכזיות:

• מועד הקרע הוא מועד הבגידה. מחלקים את הרכוש המשותף עד למועד הקרע. ולפי הקביעה של בית הדין, מועד הבגידה נחשב למועד הקרע.
• שאלת האשם בגירושין יחסית דומיננטית בבית הדין הרבני. במיוחד בעבר, אך גם כיום. לכן, הבוגד נחשב לאשם בגירושין במקרים רבים, ולפיכך זכויותיו עשויות להיפגע במסגרת ניהול ההליך.
• לבן הזוג הנבגד לא הייתה כוונה לשתף בנכסים אילו היה יודע שבן הזוג בוגד בו. לפיכך, זה משליך על חלק מהנכסים שאמורים לחלק בהתאם לכוונת השיתוף.

אמנם יש לציין שבבית משפט אין כל השלכה בחלוקת הרכוש גם כאשר הוכח שאחד מבני הזוג בוגד. זאת, למעט מקרים מאוד חריגים ויוצאי דופן.

תביעת כתובה בחלוקת רכוש

חשוב לדעת, שבבית הדין הרבני כאשר דנים על פי חוק 'יחסי ממון' לא ניתן לאשה לתבוע את מלוא כתובתה.

הסיבה לכך הינה משום שתביעת הכתובה נעשית על פי הדין העברי ואילו חוק יחסי ממון נשען על הדין האזרחי. לכן צריכה האישה להחליט האם היא תובעת על פי הדין העברי, ובעזרת טוען רבני היא תקבל את כתובתה (בהתאם לדיני ההלכה), או לחילופין שהיא תובעת מכוח הדין האזרחי, ואז היא תזכה בחלוקת ממון באופן שיוויוני אבל תפסיד את כתובתה.

זה לא בהכרח שהאישה תפסיד את כל הכתובה שלה במצב של חלוקת רכוש שוויונית. אך בית הדין יקזז את מה שהיא מקבלת בחלוקת רכוש באופן העודף על זכאותה על פי הדין העברי ויחשב את זה בזכאותה לכתובה.

חלוקת רכוש בגירושין בית דין רבני – סיכום

לסיכום, נושא חלוקת הרכוש תלוי בין הדין העברי לבין הדין האזרחי. כיום, במרבית המקרים אין הבדלים משמעותיים בפסיקה בין הגישה של בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט. אך במקרים מסוימים יתכנו הבדלים בין הערכאות. כך למשל, במקרה של בגידה.

בנוסף, לחלוקת הרכוש יכולה להיות השפעה משמעותית מאוד על נושא תשלום הכתובה. כאשר תביעת הכתובה הינה בסמכותו המלאה והבלעדית של בית הדין הרבני ולבית המשפט אין כל סמכות לדון בנושא.

הפוסט חלוקת רכוש בגירושין בית דין רבני – איך בית הדין מחלק את הרכוש? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

לפני שניגש לעצם השאלה האם אפשר לתבוע כתובה לאחר גירושין, בואו ננסה רגע לעצור ולהסביר לעצמינו מהו חיוב כתובה? מי חייב אותו למי? והאם בכלל יש לו תוקף משפטי?

חיוב הכתובה

חז"ל בזמן התלמוד (מסכת כתובות) תקנו כתובה לאשה. זהו למעשה חוב תשלום על הבעל כלפי אשתו שבעת הגירושין יהיה חייב הבעל לשלם לה סכום כסף מסוים כפי שנכתב בכתובה. והטעם הוא (לפי רוב השיטות) מפני שלא יהיה קל בעיני הבעל להוציאה.

[לאחר מיתת הבעל גם כן זכאית האישה לקבל את כתובתה, והדבר מעוגן גם בחוק בסעיף 104 לחוק הירושה] 

הכתובה היא שטר חוב שהבעל כותב לאשתו קודם הנישואין. השטר יהיה חתום על ידי הבעל וינתן לו תוקף על ידי חתימת שני עדים.

מסמך הכתובה משמש כמסמך משפטי לכל דבר ועניין. ויכולה האישה להוציא מבעלה או מיורשיו כסף ע"פ הכתובה שלה. כל זה בכפוף לפן ההלכתי וכל עוד שלא הפסידה את כתובתה.

מתי בית הדין יפטרו את הבעל מלשלם לה את כתובתה?

קיימות עילות בהם לא יהיה מחיוב הבעל לשלם לאשה את כתובתה, נפרט כאן כמה דוגמאות. אולם יש לשים לב שכל מקרה לגופו, ותלוי בעוד גורמים שיתבררו בבית הדין. לכן תמיד מומלץ לגשת לטוען רבני מומחה בענייני משפחה, שיסדר את הדברים וילווה אתכם בכל התהליך.

להלן כמה דוגמאות לפטור את הבעל מכתובה:

• אישה שמונעת מבעלה חיי אישות לגמרי. אישה כזאת מוגדרת כאישה 'מורדת' ומאבדת בדרך כלל את זכותה לתבוע את כתובתה.
• אישה שבגדה בבעלה עם גבר אחר וניהלה איתו חיי אישות, מפסידה את כתובתה. כמובן שכל טענה כזאת צריכה להתברר על ידי הוכחות וראיות הקבילות בבתי הדין.
• אישה שהפרה הסכם שסוכם בין הגבר לאשה עוד לפני הנישואין גם כן יכול לגרום להפסד כתובתה. כגון שסיכמו על אורח חיים מסוים וכד'.

כאמור הפרטים בכך מרובים ודורשים ליווי מקצועי.

האם אפשר לתבוע כתובה זמן רב לאחר הגירושין?

ברמת העיקרון אין מניעה לתבוע את הכתובה אף זמן רב לאחר הגירושין. להיפך, ישנם מקרים שבהם עדיף שלא לתבוע מראש את הכתובה, כי יש לכך השלכות הלכתיות ומשפטיות. אך לצד זאת, יש להיזהר ממצב ומטענה שבה הדבר ייראה כוויתור על הכתובה.

כך שככלל ניתן בהחלט לתבוע את הכתובה לאחר הגירושין, ואף זמן רב לאחר מכן. אך לצד זאת, יש להגן על הזכויות שלכם במסגרת הגירושין בכדי שלא לפגוע בזכויות שלכם לאחר הגירושין.

האם אפשר לתבוע כתובה לאחר גירושין? סיכום

אישה לאחר גירושיה זכאית לתבוע את כתובתה בבית הדין הרבני בהתאם למשפט העברי שמזכה אותה בסך הכתובה.

אולם ישנו מונח האומר ש'אין כפל מבצעים', כלומר האישה לא יכולה ללכת לבית משפט אזרחי ולתבוע את זכותה ל'חוק איזון משאבים' ובד בבד לתבוע את כתובתה בבית הדין. ולכן הרבה מבתי הדין יקזזו מכתובתה את הסכום שקיבלה מבית המשפט.

את הכתובה אפשר בהחלט לתבוע גם לאחר הגירושין, ואף זמן רב לאחר הגירושין. אם כי, תצטרכו להתמודד עם הטענה שהיה וויתור על תשלום הכתובה. זה יכול להיות באמצעות וויתור מפורש, או וויתור הנובע מהתנהגות הצדדים ומההתרשמות.

כדאי לדעת, שאת ההליך של תביעת הכתובה אפשר לנהל רק בבית הדין הרבני. אין בבית משפט הליך של תביעת כתובה. שכן, הנושא הוא הלכתי מובהק ונמצא לפי החוק בסמכותו המלאה והבלעדית של בתי הדין הרבניים.

הפוסט האם אפשר לתבוע כתובה לאחר גירושין? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

המאמר הזה יעסוק בנושא חלוקת רכוש גירושין. מניסיונם של טוענים רבניים וכל בעלי המקצוע שמתעסקים עם זוגות לפני גירושין, ידוע שאחת מסלעי המחלוקת העיקרית בין בני הזוג הוא חלוקת הרכוש המשותף ביניהם.

זה נושא רחב הכולל כמה וכמה סוגיות משפטיות והלכתיות. כדאי לגשת לטוען רבני שייצג אותכם מול בתי הדין בעיקר בסוגיה מורכבת זאת. במאמר הזה ננסה להעלות נקודות חשובות כדי שתכירו את זכיותיכם ושתוכלו למצות אותם ביושר על פי דין.

מהו רכוש משותף?

הרכוש המשותף הוא כל רכוש שנמצא בידי הזוג עד לשעת הגירושין. בין היתר את הדירה והרכב. אך זה כולל גם נכסים שאינם ממשיים ומידיים. כך למשל, חסכונות משותפים, קופות גמל וקרן השתלמות, פיצויים ופיטורין, פנסיה וכו'. אם יש לאחד מבני הזוג עסק פרטי, אף הוא חלק מהרכוש המשותף. אם כי, לעתים יש הבדלים בנושא.

בכלל רכוש משותף ישנו גם מושג הנקרא קניין רוחני. כגון תמלוגים מספר שנכתב במהלך הנישואין או תמלוגים על שיר שהוציא אחד מהצדדים וכד'.

חובות שצברו במהלך הנישואין הם גם כן נחשבים רכוש משותף של בני הזוג. זאת, אלא אם כן הוכח שאין להם קשר לתא המשפחתי שלהם. כך למשל, אם אלה חובות שבאו מהימורים או ממעשים בלתי חוקיים. זאת, בתנאי שביצע אחד מבני הזוג ללא הסכמת הצד השני. בנוסף, ישנם מצבים שבהם אחד הצדדים מציג חובות שכביכול קיימים. זאת, מתוך מטרה לבצע חלוקת רכוש שווה בשבילו. לכן, לא יבצעו את חלוקת האחריות על חובות אלה.

מה אינו רכוש משותף?

מה שלא נכלל תחת ההגדרה של רכוש משותף הינו רכוש שיש להם מלפני הנישואין, וכן מתנות או ירושות שהתקבלו במהלך הנישואין.

אמנם ישנם מקרים שיהיה אפשר להוכיח גם על נכסים שהיו לפני הנישואין שהיה בהם כוונת שיתוף ויהיו נכללים תחת ההגדרה של רכוש משותף. ישנם פרמטרים שונים בכדי לבסס את כוונת השיתוף.

חוק יחסי ממון

בשנת ה'תשל"ג (1973) נכנס לתוקף חוק יחסי ממון. חוק זה קובע ברירת מחדל עבור חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג. ברירה זו הינה 'הסדר איזון משאבים'.

בהתאם לחוק, כל זוג שנישא לאחר שנת 1973 ופקעו נישואיו עקב גירושין, כלל נכסיהם של בני הזוג יתחלק באופן שווה ביניהם. זאת, ככל והצדדים לא ערכו ביניהם הסכם ממון. שכן, אם הצדדים ערכו הסכם ממון באופן היעיל מבחינה משפטית אז יחלקו את הרכוש בהתאם למה שכתוב בהסכם. חשוב להדגיש כי לא כל הסכם ממון הוא תקף משפטית.

יש לציין, שחוק יחסי ממון מסדיר את אפשרות לחלק את הרכוש גם במנותק מהליך הגירושין בנסיבות מסוימות.

חלוקת רכוש גירושין – באיזו ערכאה? בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

הסמכות המכריעה לכך היא בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים קובע כי אם הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ונכרכה בה גם תביעת לחלוקת רכוש ואיזון משאבים, אז הסמכות הבלעדית בכזה מקרה תהיה של בית הדין הרבני בלבד.

לעומת זאת אם הגישו קודם תביעה לחלוקת רכוש בבית המשפט לענייני משפחה, הרי שידונו בתביעה בבית המשפט. במקרה כזה לא יהיה לבית הדין הרבני הסמכות להכריע בנושא יחד עם תביעת הגט.

כפי שנאמר, ישנם פרטים רבים בנושא הזה של חלוקת רכוש בגירושין. לכן, כדאי לפנות לקבלת יעוץ וליווי של איש מקצוע הבקי במסדרונות בתי הדין. הוא יוכל למצות את זכויותיכם במהלך הגירושין בכלל ובחלוקת רכוש בפרט.

הפוסט חלוקת רכוש גירושין – איך לחלק את הרכוש בגירושין? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הזה נעסוק בנושא ההקשר של משמורת משותפת ומזונות.

כל זוג הורים במדינת ישראל חייבים לדאוג לכל צרכיהם של ילדיהם. כמו למשל, מזון ולינה, ביגוד וחינוך וטיפולים רפואיים. ישנם צרכים שאינם הכרחיים. כך למשל, בילויים ומתנות וכד'. את ההוצאות האלה מחלקים בדרך כלל בין ההורים. לרוב על פי הסכם מסודר בין ההורים. אך זה כמובן מבוסס על הפסיקה הקיימת.

כאשר זוג ההורים מתגרשים מוטל עליהם לחלוק את ההוצאות ועליות תחזוקת הטיפול בילדים, על כל המשמע לכך.

יש להדגיש שהחובה לשלם מזונות היא גם מכוח החוק וגם מכוח המשפט העברי.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק במקורות החובה לשלם מזונות לילדים בגילאים והמצבים השונים.

משמורת משותפת

ישנם שני סוגים של משמורת של הורים כלפי ילדיהם. ישנו 'משמרת יחידנית'. כלומר ההורה המקבל עליו את המשמרת היחידה על הילד מטפל בו ודואג לו לכל צרכיו. זאת, בזמן שההורה השני לוקח על עצמו תשלום דמי מזונות. במקרים כאלה הילדים נפגשים גם אם ההורה שאינו המשמורן על פי הסדרי ראיה קבועים מראש.

לעומת זאת במשמורת משותפת שני ההורים לוקחים חלק שווה בטיפול הילדים על כל צרכיהם. הילדים מחלקים את זמן המגורים שלהם בין שתי בתי ההורים.

מכיוון שהסדר משמורת משותפת נהיה נפוץ יחסית בשנים האחרונות, זה מעורר שאלות חדשות שבעבר היו פחות נפוצות.

לפעמים נוצר מצב ששני ההורים חולקים יחד את הטיפול המלא בילד, ועדיין יהיה מוטל על האב לשאת בדמי מזונות.

מזונות במשמורת משותפת

אם שני בני הזוג משתכרים סכום שווה יתכן שבית הדין הרבני או בית המשפט יקבע שאין ביניהם חיוב מזונות אלא רק משמורת משותפת בלבד, וכל הורה דואג לילדים בזמן שהותם אצלו בבית ע"פ ההסכם. ואכן, כך פסק בית משפט העליון לפני מספר שנים בילדים מעל גיל שש. אם כי, הגישה של בית הדין הרבני היא אחרת. לפי הגישה של בית הדין הרבני, החובה של המזונות נשארת קיימת. אם כי, ישנו משקל גם להיקף המשמורת.

אך מכיוון שבדרך כלל אין בני הזוג משתכרים סכום שווה, וישנם לא פעם פערים משמעותיים בין משכורתו של הבעל לבין משכרותה של האם, במקרים כאלה ייתכן שבית הדין יטיל על ההורה האמיד יותר לשאת בסכום גדול יותר למען הטיפול בילדים, אף שמדובר במשמורת משותפת.

תשלום המזונות

סכום המזונות יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. הסכם כזה צריך לקבל אישור מבית הדין הרבני או מבית משפט לענייני משפחה. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש בקשה לתביעת מזונות ובית הדין יכריע בשאלת המזונות. כמובן שזה כרוך בתשלום אגרה כנדרש, ואז בית הדין או בית המשפט ידון בנושא.

אי עמידה בתשלום המזונות מהווה עבירה חמורה ועלול לגרום לסנקציות על ההורה שאינו עומד בהסכם או בהחלטת בית הדין.

פסק דין לביטול מתן מזונות או לשינוי גובה המזונות נתון להחלטת בית הדין או לבית המשפט. וזאת בתנאי שקיימות סיבות המצדיקות זאת. כך למשל, שינוי נסיבות משמעותי. זה יכול להיות שינוי משמעותי בהיקפי השכר של הצדדים וכושר ההשתכרות. זה גם יכול להיות בעקבות שינוי בהיקף זמני השהות ובהסדר המשמורת.

הפוסט משמורת משותפת ומזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מכירים את הביטוי "אין יותר קבוע מהזמני"? אז מסתבר שלעתים רבות המושג הזה קיים במציאות, וזה קיים גם בתהליכי גירושין, ולכן נקדיש את המאמר הזה לנושא של משמורת ילדים זמנית. וכל זאת, בהנחה שהזמני יכול במקרים רבים להפוך למשהו קבוע יחסית.

כאשר מגיעים אלינו למשרד גבר או אישה במטרה לפתוח תיק גירושין ולהתחיל בהליך של היפרדות, אנחנו שואלים אותם האם יש להם ילדים משותפים?

במקרים שבהם התשובה היא חיובית, אנחנו בודקים מולם את הנושא הבא. האם יש ביניהם הסכמה בינתיים על מקום שהות הילדים עד נתינת הגט? לעתים התשובה תהיה שכן.

לא כל הזוגות יכולים להסכים ביניהם על היקף המשמורת של כל אחד מההורים עם הילדים. אך חלק מהזוגות יכולים להגיע להסכמה זמנית בנושא. הם יסכימו ביניהם על משמורת זמנית של הילדים עד נתינת הגט. המטרה היא לתת עוגן ומרחב לילדים בזמן שההורים דנים שלא בפניהם על המשך חיי הזוגיות שלהם ועל מקום מגוריהם של הילדים בעתיד.

משמורת ילדים זמנית – כיצד קובעים אותה?

כאמור, הרבה פעמים ניתן להגיע להסכמה הדדית ישירה בין ההורים. וכל זאת, ללא התערבות של מערכת בתי הדין או המשפט. באם ישנה הסכמה כזאת בין ההורים, מומלץ לערוך עליה הסכם. כמובן שעל ההסכם להיות מסודר וחתום בין הצדדים בשביל למנוע חוסר הבנה בעתיד.

אולם לא פעם קורה שגם בתקופה של תהליך נתינת הגט ישנה מחלוקת בין ההורים על מקום שהיית הילדים. הדבר הזה מביא לחוסר הסכמה על המשמורת הזמנית של הילדים.

במקרה כזה יש להגיש בקשה לקביעת משמורת זמנית לבית דין רבני (או לבית המשפט לענייניי משפחה). בד בבד מומלץ כבר להגיש בקשה למשמורת קבועה. את ההחלטה שתינתן מעבירים לבני הזוג ולבאי כוחם.

יש לציין כי לפי הפסיקה הנושא של משמורת הילדים הינו כרוך לתביעת הגירושין מעצם טיבו וטבעו. מה שאומר, שאם פתחו בתיק של גירושין (ככלל רק בית הדין הרבני מוסמך לנהל את תיק הגירושין) ולא פתחו בבית המשפט תיק של משמורת, הרי שהתיק יתנהל בכרוך לתביעת הגירושין. וזאת, על אף שלא כרכו במפורש את תביעת המשמורת לתביעת הגירושין.

אם כי, ישנו הבדל מסוים אם התיק מתנהל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. זה נוגע בדרך כלל להיקף שאלת הסמכות. לכן, רצוי בדרך כלל לכרוך לתביעת הגירושין באופן מפורש גם את נושא המשמורת וגם את נושא חינוכם של הילדים.

משמורת זמנית – השפעת גיל הילדים

בכל עניין בו מתקבלת החלטה בעניין הילד תהיה זו החלטה הכפופה לעיקרון 'טובת הילד'. ולפיכך ילדים עד גיל 6 יחול עליהם 'חזקת הגיל הרך'. חזקה זו קובעת שהילדים יישארו אצל אמם. אלא אם כן נבצר מהאם לטפל בילדים עקב מצבה הפיזי או הנפשי. כמו כן, ישנם מקרים נוספים שבהם הילדים לא יהיו אצל האמא.

כיום המגמה הינה לבטל דה פקטו (גם אם לא באופן רשמי ובחקיקה מסודרת) את נושא חזקת הגיל הרך. קיימים מספר רב של פסקי דין העוקפים למעשה את חזקת הגיל הרך. ולפיכך, החזקה עודנה קיימת, אך אינה מחייבת באופן מלא.

תוקף ההחלטה על הילדים

תוקף ההחלטה הזמנית היא עד לקביעת המשמרת הקבועה על הילדים. אולם יתכן שאם הוכח לבית הדין כי נשתנו הנסיבות בית הדין ישנה את החלטתו אף לגבי המשמרת הזמנית לילדים.

זה יוכל לקרות כתוצאה מהתרשמות של בית הדין בנושא. זה בדרך כלל יקרה בעקבות חוות דעת של שרותי הרווחה בנוגע לכשירות של ההורים לגדל את ילדיהם. אך לעתים בית הדין יכול להשתכנע באופן אחר מגורמי הרווחה. זה נדיר, אך במקרים מסוימים זה בהחלט עשוי לקרות.

חשוב לדעת לפני הגשת הבקשה

ישנם כמה נקודות שכדאי לכם לדעת לפני שאתם מגישים תביעת משמורת זמנית לילדים:

• בדרך כלל, טרם הגשת התביעה יש להגיש בקשה לישוב סכסוך במשפחה. אם כי, לעתים יש דרך לעקוף את ההליך הזה.
• ככלל, רק אם ההליך ליישוב סכסוך לא צלח, ניתן יהיה להגיש את התביעה למשמורת זמנית. וזאת, במועד הקבוע בחוק.
• במקרים מסוימים יהיה ניתן להגיש תביעת משמורת ע"י קרוב משפחה. כגון: סבא או סבתא דוד או דודה. זה יקרה בדרך כלל כהצעה להסדר זמני. להצעה זו יש להגיב לפי נסיבות המקרה. אך מדובר בדרך כלל במדרון חלקלק שיש להיות ערניים לגבי המשך ההתרחשות.
• אם הדיון מתנהל בבית הדין הרבני, יש להגיש תביעת גירושין ונושא משמרת הילדים יידון בה כחלק מהתביעה. ניתן להגיש לבית הדין הרבני תביעת משמורת ללא תביעת גירושין בזמן שזה בהסכמת שני הצדדים בלבד.
• ידועים בציבור יגישו את תביעת המשמורת לבית משפט לענייניי משפחה.
• בני דתות אחרות, ככלל יגישו את תביעת המשמורת לבית הדין הדתי של הדת שלהם. לחילופין הם יכולים להגיש את התביעה בנושא לבית המשפט לענייני משפחה.

בכל שלב מומלץ להתייעץ עם טוען רבני מומחה לדיני משפחה. הוא יידע ללוות אתכם בכל ההליך הביורוקרטי מול בית הדין, ויעשה לכם סדר בכל הליך הגירושין המורכב.

הפוסט משמורת ילדים זמנית – איך מבצעים וכיצד הופכים אותה לקבוע? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נסביר איך לבצע את פתיחת תיק ברבנות לגירושין.

כידוע כל תחילתו של תהליך היפרדות בין בני הזוג, הוא בפתיחתו בפועל של תיק גירושין. המטרה היא מתן הגט לאשה ע"י הגבר.

על פי החוק בישראל לבית הדין הרבני ישנו את הסמכות העליונה (ולעתים אף הבלעדית) בנוגע להליך הגירושין והוא הסמכות הבלעדית שיכול לאשר ולתת תוקף לגט.

מלבד מתן הגט עצמו ישנם את שאר ענייני הגט. על חלק מהעניינים הללו יש סמכות בלעדית של בית הדין הרבני. ועל חלק אחר של נושאים יש סמכות מקבילה ובהם יכולים לדון גם בית הדין וגם בית משפט לענייני משפחה. מכיוון שיש לשני הגופים האלה סמכות שווה ומקבילה ישנה 'מרוץ סמכויות' ומרגע שמגישים תביעה לאחת מהערכאות האלה כלל ענייני הגירושין ידונו בה, מלבד סידור הגט עצמו שיעשה בבית הדין הרבני וכן הנושאים הנמצאים בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני.

פתיחת תיק גירושין ברבנות – איך פותחים בפועל?

פתיחת תיק הגירושין נעשה בבית הדין הרבני הנמצא באזור מגורי הצדדים או באזור המגורים האחרון של בני הזוג.

ישנם הבדלים בפתיחת תיק כשמדובר בבקשה משותפת בהסכמה או בתביעה של אחד מהצדדים.

כמו בשאר תביעות, גם בתביעת הגירושין יש לפרט ולנמק את בקשת פתיחת התיק ולצרף פירטי זיהוי של בני הזוג, באם ישנם ילדים יש לצרף אף את הפרטים האישיים שלהם.

את כל הפרטים האלה ממלאים בטפסים ייעודיים אותם ניתן להוריד באתר של בתי הדין. אם כי, רצוי מאוד שלא לפתוח את התיק באמצעות הטפסים בלבד, אלא לצרף לכך תביעה מנומקת ויעילה מבחינה משפטית.

את התביעה מגישים בשלושה עותקים למזכירות בתי הדין ועותק נוסף לצד השני. כיום אגרת פתיחת תיק עומד על 415 ₪ (נכון לשנת 2023). כמובן, כשאתם פותחים בהליך כדאי לדעת מה הם העלויות שצפויות לכם כתוצאה מניהול ההליכים.

ישנה חשיבות רבה במילוי פרטים נוספים לעניין תפיסת הסמכות. עניין זה יכול להשפיע רבות על כל המשך ניהול ההליך. יש דברים שחשוב להדגיש אותם כבר בשלב הראשוני. לצד זאת, ישנם דברים שעדיף לא להעלות בשלב הראשון. ולפיכך, כדאי להתייעץ עם טוען רבני בעל ניסיון בכדי שילווה אתכם בפתיחת ההליך.

מה ההבדל בין לפתוח תיק בבית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה?

• פתיחת תיק בבית הדין משמעותה שככל הנראה מכאן ואילך כל היקף התיק והשלכותיו יעשו אך ורק בבית הדין.
• באם פתחו את התיק בבית משפט, עדיין סידורי הגט עצמו יעשו בבית דין, דבר זה גורם לשני גופים להתערב בתהליך הגירושין מה שלפעמים מסרבל את ההליך כולו.
• אין הבדל ישיר מבחינת הדין הנוהג בין בתי הדין לבין בתי המשפט. ישנם דברים שגם בתי המשפט יפסקו בהתאם להלכה היהודית ויתנו לכך משקל מכריע. לצד זאת, ישנם נושאים שבהם בתי הדין יפסקו בהתאם לחוק האזרחי.
• קיימים הבדלי גישות הנוגעות לפרשנות בין בתי הדין לבין בתי המשפט. זה לא בהכרח שהם פוסקים מכוח דין אחר, אלא בעיקר מבחינת השקפת עולמם וניתוח ההלכה והחוק באופן אחר זה מזה. לפיכך, ישנה חשיבות רבה היכן ההליך מתקיים.

פתיחת תיק ברבנות גירושין – תביעת גירושין כרוכה

בשעה שמגיש אחד הצדדים תביעת גירושין לבית הדין הרבני, יכול המגיש לכרוך עם תביעתו עניינים נוספים הקשורים לגירושין. ההליך הזה נקרא בשם 'תביעת גירושין כרוכה'.

מהם הדברים אותם ניתן לכרוך? חלוקת רכוש, מזונות הילדים לאחר הגירושין וכן מזונות האישה כל עוד ולא ניתן גט, משמורת הילדים והסדרי ראיה וכו'.

לצד זאת, על הכריכה לעמוד בפרמטרים שנקבעו. ולפיכך, הגשת תביעה כרוכה דורשת מקצועיות ומיומנות רבה בכדי לגבש אסטרטגיה מועילה.

בנוסף, ישנם נושאים שיכולים להשפיע על הכריכה. כך למשל, ישנם נושאים שדורשים את הסכמת הצדדים לכריכה. כמו כן, ישנם נושאים הכרוכים מעצם טבעם לתביעת הגירושין ולא צריך לכרוך אותם לתביעה.

ריבוי הפרטים והמשתנים מחייב ייעוץ וייצוג של טוען רבני מומחה לענייני משפחה. הוא ייתן לכם ליווי בכל שלב בתהליך הגירושין. החל מתביעת הגט וההסכמים ועד נתינת הגט ותשלום המזונות.

הפוסט פתיחת תיק ברבנות גירושין – מה צריך להביא לפתיחת תיק גירושין ברבנות? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

הסכם יחסי ממון בין בני זוג נועד להגדיר כיצד יחלקו את נכסיהם של השניים כאשר הם החליטו להיפרד. אמנם הסכם ממון תקף גם למי שעתיד להתחתן אפילו בנישואין אזרחיים. זאת, במטרה שתהיה הזכות הממונית של כל אחד בנכס מוגדרת בדיוק למי היא שייכת. יתרה מזאת, ההסכם יכול להיות משמעותי מאוד אף ביחסים בין חבר וחברה. זאת, אף אם הם לא התחתנו ואף אינם מתכוונים להתחתן בעתיד.

מטרת חוק 'יחסי ממון בין בני זוג' קובע כי בשעת פטירה של אחד מבני הזוג או גירושין כל אחד מבני הזוג ממחצית משווי הנכסים והרכוש המשותף. כל זאת, בהתאם להסדר איזון נכסים ומה שכתוב בהסכם.

יחסי ממון בין בני זוג עם הסכם ממון

צריך מקצועיות רבה כדי לערוך הסכם ממון. בדרך כלל דרוש בעל מקצוע שיערוך את ההסכם מול שני הצדדים. לכך מומלץ להסתייע בטוען רבני לענייני משפחה.

לאחר שבני הזוג הסכימו למסמך ההסכם, ומקבלים על עצמם את תוכן החלוקה כפי שהיא כתובה בהסכם ממון יש לקבל על כך אישור רשמי מגורם מוסמך. חשוב להדגיש שברוב המקרים האישור אינו רק למטרה פורמלית. שכן, ללא האישור יתכן שלא יהיה בכלל שום תוקף להסכם הזה. העניין תלוי בפרטים שונים וכן על טיב הקשר בין בני הזוג. בכל מקרה, כדאי ולעתים אף חובה להביא את ההסכם לאישור של גורם שמוסמך לכך.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק בדגשים נוספים בהסכם ממון שכדאי לדעת.

מיהו הגורם המאשר הסכם ממון?

כאן זה תלוי האם זה הסכם שעורכים לפני הנישואין או הסכם שאותו עורכים לאחר הנישואין.

לפני הנישואין ניתן לאשר את ההסכם מול נוטריון או מול רשם נישואין ואין צורך לאשר אותו בבית דין או מול שופט בבית משפט. אם כי, ניתן להביא את ההסכם גם לאישור של בית הדין או בית המשפט.

בהסכם שנעשה לאחר שבני הזוג נישאו צריך ההסכם לקבל אישור של בית דין רבני או של בית משפט לענייני משפחה.

בנוסף, את ההסכם של ידועים בציבור לא צריכים להביא לאישור של אף גורם. שכן, חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו חל עליהם (אלא רק הלכת השיתוף). אם כי, כדאי לאשר גם את ההסכם הזה. שכן, זה יכול להוסיף תוקף להסכם.

מכיוון שההסכם יכול להשפיע על הרבה מאוד כסף (כמו גם על דירה ועוד), כדאי להקדיש לכך מחשבה רבה. לכן, כדאי לפנות לטוען רבני שיערוך הסכם ממון יעיל שמגן עליכם מבחינה משפטית.

נשואים VS ידועים בציבור

כאמור לעיל, יש הבדלים הנוגעים לטיב הקשר בין בני הזוג, וכן בנוגע לפורמליות שלו.

יש הבדלים נוספים. כך למשל, כל זוג נשוי או זוג העומד להתחתן דרך הרבנות יכול להגיש הסכם ממון. זאת, כמובן לאחר עריכה מקצועית ותשלום האגרות הקבועות בחוק. אגב, כדי לאשר את הסכם הממון בבית הדין הרבני, תצטרכו לשלם אגרה בסך של 297 ש"ח (נכון לשנת 2023). במקביל, במקרה של גירושין, הבעל צריך לתת גט לאשתו.

זוג שאינו נישא דרך הרבנות, ורק הכריז על עצמו כזוג ידוע בציבור, בית הדין ידון בשאלה האם בשעת היפרדותם צריכה האישה לקבל גט. כל זמן שבית הדין לא מטיל עליהם כלל נתינת גט בשעת היפרדות אינם שייכים כלל בהסכם נישואין פורמלי, שכן הסכם זה שייך רק בזוגות שנשואים כדת וכדין.

אמנם ישנם מקרים שגם באופן שבני הזוג רק מוגדרים 'ידועים בציבור' בית הדין יחייב את הגבר לתת גט לאשה במקרה של היפרדות. כך למשל, במקרה שבית הדין גילה שהגבר נתן טבעת לאשה על מנת לקדש אותה, וגם בני הזוג הכריזו על עצמם כנשואים וכך גם הכירו אותם, וכן אם הם חתמו יחד על הצהרה של הסכמה לנשואים. יש פסיקות רבות בנושא. חלקן נותנות הכרה הלכתית משמעותית למעמד של ידועים בציבור.

בכל זה ידון בית הדין אם זקוקה האישה ל'גט לחומרא'. ובאם יחליט בית הדין שכן, הבעל יצטרך לתת גט לאשתו. בנוסף, יהיו לכך גם השלכות הלכתיות וחוקיות נוספות.

הפוסט יחסי ממון בין בני זוג הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

המאמר הזה יעסוק בנושא של חלוקת ימים במשמורת משותפת. הנושא הזה מעסיק הורים רבים שנמצאים בהליכי הגירושין. שכן, הנושא הזה עולה ברוב מקרי הגירושין.

כאשר זוג מחליטים להיפרד ולהתגרש, לא פעם בית הדין מורה להם להמשיך לגדל יחד את הילדים בהסדר של משמורת משותפת. חשוב לדעת, שההחלטה על משמורת משותפת אינה אוטומטית ואינה וודאית כלל. היא רק אחת מבין סוגים רבים של היקפי וסוגי משמורת.

כמובן שאם ההורים מגיעים לבד להסכמה על משמורת משותפת, בית הדין ייתן תוקף לכך. זאת, כל עוד שאין מניעה אמיתית להורים להמשיך לגדל את הילדים בשיתוף, על ידי חלוקה שוויונית ומשותפת.

אמנם ישנם אנשים החושבים שמשמורת משותפת פירושה חלוקה שווה בזמן של שהות הילדים בימות השבוע. אך מה שלא כולם יודעים זה שזה לא תמיד מתחלק כך. לרוב בית הדין ירבה את זכויות האישה בילדים עד גיל 6. בנוסף, גם אם הגיעו להסדר של משמורת משותפת יכול בית הדין להורות על הילדים הקטנים להישאר יותר ימים במהלך השבוע אצל האם ולא אצל האב. כלומר, זה גם תלוי בנסיבות וגם המשמורת המשותפת לא מחייבת חלוקה שווה של הזמנים.

הסיבה היא שבית הדין נותן דגש על טובת הילד לפני שהוא מתייחס לגופו של הסכם כזה הוא אחר. בנוסף, נושא המשמורת המשותפת אינו מחייב חלוקה שווה של זמני השהות. כן כדאי לדעת, שכיום אין את המושג של משמורת משותפת.

חלוקת ימים משמורת משותפת – משפיע על המזונות?

ישנם פעמים שבהם האם תצטרך לשלם לאב דמי מזונות. זאת, על אף שהם חתמו יחד על הסכם של משמרת משותפת. וזאת במקרה שהאם משתכרת סכום גבוה מהאב ויש לה יכול פרנסה מרובה. בית הדין יחשב גם את זה. הם יכולים להורות לאם לשלם לאב חלק ממזונות הילדים גם בשעה שיש ביניהם חלוקה שווה.

משום כך מומלץ מאוד להתייעץ עם טוען רבני מומחה לענייני משפחה לפני שחותמים על הסכם של משמרת משותפת. והסיבה היא לכך שהטוען הרבני ייצג את הלקוח מול בית הדין וישמור על זכיותיו ויוודא שהלקוח יוכל למצות את כל הזכויות המגיעות לו.

לחצו כאן כדי לקרוא על תשלום מזונות במשמורת משותפת.

מרכיבי ההתחשבות לקראת הסכם של משמורת משותפת

ישנם כמה מרכיבים חשובים באופן קביעת חלוקת הימים במשמורת משותפת. כגון מרחק מקום המגורים של ההורים. כמו כן, מרחק מקום הלימודים שכאשר הורה אחד גר בסמיכות למקום הלימודים וההורה השני גר במרחק רב יותר. הדברים הללו משפיעים מאוד על הטובה של הילדים. לכן, יש לשים לב בחלוקת שהות הילדים אצל הוריהם מול ימי הלימודים שלהם.

וכמובן המרכיב החשוב ביותר הוא טובת הילד. איפה נח לו לישון ולהסתובב, ומהם שעות העבודה של ההורים שלא יפגעו בתפקודו של הילד.

חלוקת הימים המעשית

לצורך הנוחות הורים רבים מחלקים את זמני השהות של הילדים פר חודש ולא פר שבוע. כך לדוגמא, הם מסכמים ביניהם ששבועיים מתוך חודש הילד יהיה אצל אביו ושבועיים אצל אמו, או בחלוקה שוויונית של שבוע לכאן ושבוע לשם.

בדרך כלל כדאי מאוד לאפשר להורה שהילד לא אצלו בשבוע הזה, כן להגיע ולפגוש את הילד. ככל שהילד צעיר כדאי לו לראות את שני ההורים כל יום למשך תקופה לאחר הגירושין. ובמידת הצורך אפשר לרווח את הזמנים מידי כמה תקופות.

חשוב לזכור כי הילדים הם המרכיב החשוב שעליהם צריך לתת את כל תשומת הלב. לכן, גם אם הורה אחד יוותר על זמני שהיה עם הילד למען עתידו (כגון שהאב גר רחוק ממקום הלימודים או מהגן) הוא יוצא נשכר בסופו של יום. כמובן שזה תלוי בכל מקרה עם הנסיבות הספציפיות. אך לעתים רבות הוויתור בנושא מסייע לילדים.

הפוסט חלוקת ימים משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

ידועים בציבור – מהי ההגדרה המשפטית המדויקת שלהם?

ידועים בציבור הינם למעשה בני זוג שלא נישאו באופן רשמי. יש להבדיל בין ידועים בציבור לבין מי שנישאו, גם אם לא נישאו דרך הרבנות. כך למשל, אם נישאו בנישואים אזרחיים או שנישאו באופן פרטי. במצבים אלה יהיו לכך השלכות שונות ואחרות מאשר ידועים בציבור.

לא כל בני זוג שחיים יחד והם חברים הופכים בהכרח לידועים בציבור. ידועים בציבור אינם צריכים לחיות יחד משך זמן ארוך. אך הם צריכים להיות בעלי מאפיינים מסוימים. כך למשל, ניהול משק בית משותף זה פקטור חשוב בקביעה שלהם כידועים בציבור. זה לא חובה מבחינה משפטית, אבל זה דוגמא למבחן משמעותי.

הסכם ממון – למה?

הסכם ממון הוא הסכם חשוב מאוד. לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, במקרה שהצדדים נפרדים מחלקים את הרכוש המשותף באופן שווה. אגב, יש פעמים שיחלקו את הרכוש המשותף אף ללא פרידה. אך בכל אופן ככלל מחלקים באופן שווה (או כמעט שווה). זה כולל נכסים כמו הדירה, וכן את כל שאר הנכסים והרכוש של בני הזוג.

בנוסף, ישנה הלכה משפטית שנקראת "הלכת השיתוף". הלכה זו קובעת שאף נכסים שנצברו על ידי אחד מבני הזוג בלבד, יכולים להתחלק באופן שווה בין בני הזוג. זאת, בהתחשב בעובדה שבני הזוג התכוונו להשתתף ולחלק את הנכס. בשביל לקיים שיתוף, יש להוכיח ברמה סבירה שזה היה הכוונה של בני הזוג.

ישנם הבדלים בין איזון המשאבים הנובעת מכוח חוק יחסי ממון לבין חלוקת הרכוש הנובעת מכוח הלכת השיתוף.

כך למשל, על ידועים בציבור לא חל החוק של יחסי ממון בין בני זוג. אך הדין החל עליהם הוא חלוקת הרכוש בהתאם להלכת השיתוף.

ההבדל הוא באופן עריכת הסכם ממון. בעוד שבני זוג נשואים צריכים לאשר את הסכם הממון, וככל ולא אישרו את ההסכם הרי שאין לכך כל תוקף משפטי. הרי שבין ידועים בציבור לא צריך לאשר את ההסכם. אמנם עדיף להביא את ההסכם לאישור משפטי, אך זה לא חובה בשביל לתת להסכם תוקף משפטי מחייב ולעגן את ההסכם.

הסכם ממון בין ידועים בציבור – סיכום

לסיכום, לא כל בני זוג חברים הם בהכרח ידועים בציבור. ההגדרה של ידועים בציבור הינה תלויה בפרמטרים שונים. ככל וההגדרה של הצדדים הינה של ידועים בציבור, הרי שכדאי לערוך הסכם ממון בכדי להסדיר את היחסים הכספיים של הצדדים.

בנוסף, ישנם מספר הבדלים באופן עריכת ואישור ההסכם בין בני זוג נשואים לבין ידועים בציבור. לכן, כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי בכדי שיערוך בשבילכם הסכם ממון שיהיה בעל תוקף משפטי ויעגן את הזכויות שלכם.

כמו כן, כדאי לערוך הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור. לחץ כאן למאמר העוסק בנושא הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור.

הפוסט הסכם ממון בין ידועים בציבור – המשמעויות והמאפיינים המיוחדים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים אותי את השאלה: "מהו הסכם יחסי ממון?". אז במאמר זה נענה על השאלה ונסביר את הדברים.

הסכם ממון בין בני זוג, הינו מושג שנולד מכוח החוק שנכנס לתוקף בשנת 1973. מאז חל הסדר של 'איזון משאבים'. הסדר זה קובע כי בכל מקום של פקיעת חיי הנישואין עקב גירושין או ממות מייד קמה זכותו של כל אחד בהסדר חלוקה ברכוש המשותף, ומתקיים איזון משאבים. כלומר מחלקים את הרכוש באופן שווה.

בעקבות החקיקה של חוק יחסי ממון, ניתן היום במצבים מסוימים לאזן את הרכוש בין בני הזוג עוד בטרם פקיעת הנישואין. כך למשל, במקרה שבני הזוג נמצאים בהליך היפרדות ועוד לפני קבלת הגט.

יש לציין כי חוק יחסי הממון חל רק על זוגות הנשואים ושאושרו על ידי בית הדין הרבני. הוא אינו חל על זוגות הידועים בציבור. על זוגות שהינם ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף. אך יש הבדלים מהותיים ביניהם לבין בני זוג נשואים.

מהי המטרה של חוק יחסי ממון?

הסכם ממון מטרתו להסדיר את התנהלות הכלכלית במהלך הנישואין. ובעיקר, את חלוקת הרכוש לאחר היפרדות בני הזוג.

במקרה שבני זוג ערכו הסכם כזה וחתמו עליו יכולים הם לקבוע כל עיקרון בנוגע ליחס שלהם לרכוש, ולנכסים שברשותם. והכל לפי אומדן דעתם. אם כי חשוב להבהיר, שעצם עריכת ההסכם והחתימה עליו עדיין לא מקנה לו תוקף משפטי (ככל ובני הזוג נשואים). בשביל שלהסכם יהיה תוקף משפטי, צריך לאשר אותו אצל גורם המוסמך לכך.

יחסי ממון – מהם הנושאים שכדאי לשים עליו דגש בהסכם ממון?

נמנה כאן כמה מהנושאים המרכזיים שכדאי שתכניסו לתוך הסכם ממון.

• נכסים קיימים ורכוש זמין – כל דבר שנמצא בבעלות בני הזוג, בין אם זה מקרקעין או מטלטלין.
• חובות שישנם לבני הזוג – כל חוב שקיים כולל משכנתא או כל חוב שקיים או חוב עתידי יש להכניס להסכם הממון ולפרט מי ישא בתשלומים.
• הוצאות שוטפות – יש לפרט כיצד בני הזוג ינהגו בהוצאות עתידיות שיזמנו להם בהמשך החיים.
• הכנסות עתידיות – פירושו כל הכנסה עתידית, איפה יופקד ולמי תהיה גישה לזה. זה יכול להיות הכנסה מכל מיני מקורות. לרבות זכויות עתידיות. כגון: ריווח שהצטבר על הנכסים הקיימים. אם כי בכל הנוגע לירושה ומתנה, הדין החל הוא אחר. שכן, ככלל לא יחול עליהם איזון המשאבים.
• פנסיה וקרנות השתלמות – פעמים רבות כספי הפנסיה או קרני השתלמות מגיעים לסכומים של עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים. יש לתת את הדעת איך הם מתחלקים בין בני הזוג במקרה של היפרדות

כמובן שישנם עוד כל מיני סעיפים שניתן לשים עליהם דגש. יש לערוך הסכם כזה בדקדוק רב. כמובן שניתן לשים כל סעיף שהצדדים מסכימים לגביו, כל עוד שהסעיף אינו מנוגד לחוק.

אישור הסכם יחסי ממון

הסכם ממון יאושר על ידי בית משפט או בית הדין הרבני. זאת, לאחר שהצדדים הגישו את הסכם הממון לדיין או שופט. לאחר מכן, הם יתנו לו תוקף של פסק דין. זוהי פרוצדורה פשוטה יחסית החוסכת מכם הרבה מאוד עגמת נפש ובעיות בהמשך ככל ותיפרדו.

לאחר שנתנו להסכם את התוקף של פסק דין, ניתן לאכוף את הפסק דין הנ"ל על ידי ערכאות.

אגב, שונה הדבר בידועים בציבור. בבני זוג שהינם ידועים בציבור לא חל עליהם חוק יחסי ממון. הדין החל עליהם לעניין איזון הנכסים הוא רק מכוח הלכת השיתוף. ולכן הם לא צריכים לאשר את הסכם הממון.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק באישור הסכם יחסי ממון בין ידועים בציבור.

אופן עריכת הסכם הממון

מבחינה רעיונית, ניתן לערוך את הסכם הממון באופן עצמאי ולהגיש אותו לשופט או לדיין בשביל שיאשרו את תוקפו. אבל מומלץ לגשת לטוען רבני מומחה בדיני משפחה שיערוך לכם את ההסכם ממון עם שימת דגש על כל הפרטים הקיימים. מהלך כזה יכול למנוע קטטות ומריבות עתידיות.

בנוסף, ההשלכה שיכולה להיות בכל סעיף שתכתבו או שלא תכתבו בהסכם הממון יכול להגיע להרבה מאוד כסף. לכן, כדאי לחסוך מריבות עתידיות והפסד כספי גבוה, ולפתור הכול בהסכם ממון יעיל ומעוגן מבחינה משפטית.

מהו הסכם יחסי ממון? – סיכום

לסיכום, הסכם ממון מעגן את הזכויות שלכם מבחינת הרכוש. שכן, ללא הסכם ממון יחלקו את הרכוש באופן שווה. זאת, בהתאם לחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973. לכן, חשוב לערוך הסכם ממון יעיל מבחינה משפטית.

הפוסט מהו הסכם יחסי ממון? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה עוסק בנושא שקיים ברוב המכריע של תביעות הגירושין, והוא נושא תביעה לכתובה.

עוד מזמן חז"ל תיקנו שכל אשה שנישאת חייבת לקבל שטר כתובה מבעלה. הכתובה היא בעצם שטר חוב שכותב הבעל לאשתו הטריה. בכתובה הוא מחייב את עצמו לדאוג לכל צרכיה. כך למשל, לשלם לה מזונות בהתאם לצרכיה. בנוסף, הבעל מתחייב שבמצבים מסוימים הוא ישלם לאישה סכום כסף כלשהוא. כך למשל, במקרה שהבעל יגרש אותה בלי הצדקה מספקת או במקרה שהוא ימות לפניה.

יש כמה סיבות לכך שכותבים את הכתובה. אחד הטעמים המרכזיים לכך הוא 'כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה' (תלמוד בבלי מסכת כתובות). כלומר, בכדי שהבעל לא יגרש את אשתו ללא כל סיבה. לכן, תיקנו את הכתובה. המטרה היא להפעיל סנקציה על הבעל שלא יגרש את אשתו בלי סיבה מספקת. עורכים את הכתובה כדי שהאישה תהא בטוחה ומעוגנת בחיי הנישואין שלהם.

תביעה לכתובה בשעת גירושין

סביב הכתובה נוצרו בעבר דילמות משפטיות רבות. כך למשל, עלתה השאלה האם זה נכלל בתוך חלוקת הרכוש המשותף. או לחילופין שצריך לתת את זה לאשה ללא קשר לשאר הנכסים. מדין תורה תוקף הכתובה הנ"ל ככל שטר חוב ואפילו מעבר לכך. והבעל חייב לשלם לה את כתובתה בשעת הגירושין כל עוד שלא הוכיח שהיא הפסידה את זכותה לגבות את הכתובה.

בסופו של דבר הכריעו גם בזמנינו שהסיבה לגירושין היא הסיבה לתשלום או לאי התשלום של הכתובה. זה מה שמכריע האם האישה זכאית לתשלום הכתובה, וללא שום קשר לשאר הנכסים שיש לבני הזוג.

בנוסף, עלתה השאלה על מי נטל ההוכחה בעניין תשלום הכתובה. האם זה חובה גמורה של הבעל. כלומר, ברמה שהאישה הינה כמחזיקה בסך הכתובה, ואז קשה יהיה לפטור את הבעל מלשלם לאישה את הכתובה. או לחילופין שהבעל הוא המחזיק בכסף. לכן, האישה שרוצה לגבות את הכתובה היא זו שרוצה להוציא מהמחזיק בכסף. ולפיכך, על האישה להוכיח, ועליה נטל הראיה. ישנן פסיקות לכאן ולכאן. ויש שמחדשים שתלוי הדבר מהו הספק, אם הוא ספק בדין או במציאות. לכן, הנושא מכיל בתוכו פרטים רבים המשפיעים על כל תיק ספציפי. זאת, מכיוון שהנושא הזה עולה לא אחת במסגרת ניהול הליך הגירושין.

סכום הכתובה

סכום הכתובה שהבעל צריך לשלם לאשה, זה כפי הסכום שמופיע בכתובה. לא פעם כותבים בכתובה סכומים גבוהים שאין יכולת אמיתית לבעל לעמוד בהם. כאמור, בית הדין רואה בזה כשטר חוב לכל דבר וענין. לכן, לפני שמתחייבים על סכומים גבוהים, יש לקחת בחשבון כי מדובר בהתחייבות אמיתית ובעלת תוקף משפטי מחייב.

אמנם, אם הסכום הנכתב הוא גבוה ולא מציאותי, יש יכולת לדיינים להפחית מהסכום שכתב בכתובה. עם זאת, יש מקרים שבהם הבעל כתב בכתובה סכומי כסף גבוהים מאוד. זה אף הגיע לסדר גודל של מאות אלפי שקלים. אם כי, הדברים תלויים בנסיבות העניין.

בנוסף, כדאי לדעת שיש גם את נושא פיצויי הגירושין ונושא מזונות משקמים. אך החובה לשלם מזונות משקמים לא חייבת להיות מצד הבעל כלפי אשתו. היא יכולה בהחלט להיות חובה של האישה כלפי בעלה.

מתי האישה מפסידה את הכתובה?

ישנם מקרים בהם בני הזוג יתגרשו, אבל האישה לא תהא זכאית לקבל את כתובתה. כגון באשה שהיא עצמה הגישה את תביעת הגירושין בטענה שהיא מאסה בחיי הנישואין. ברמת העיקרון לאשה כזאת יש דין 'מורדת' על פי התורה, ולכן היא עלולה להפסיד את כל הכתובה שלה.

חשוב להדגיש כי לפעמים יהיה חיוב כתובה, אף על פי שהאישה היא זאת שהגישה את תביעת הגירושין. כך למשל, במקרה שבעלה התנהג כלפיה באלימות פיזית או מילולית ויש ביד האישה הוכחות וראיות לדבר.

בנוסף, לבגידה יכולה להיות משמעות אדירה לעניין הכתובה.

תביעת הכתובה ע"י טוען רבני

כל נושא הגט נידון דווקא בבית הדין, ולבית המשפט אין סמכות לדון בנושאים אלה. בכלל הגט נכלל גם נושא הכתובה שהינו בסמכות הבלעדית של בתי הדין הרבניים. הסיבות לכך שנושא הכתובה הינו בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני הינן מגוונות. הן נובעות בראש ובראשונה מהחוק לשיפוט בתי הדין הרבניים הקובע זאת מפורשות והמעגן את סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני לדון בנושאי הכתובה. בנוסף, יש לזכור ששטר הכתובה הינו מסמך יהודי קדום ועם תוקף הלכתי. כן יש לציין, שלנושא הכתובה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על נושא הגט והגירושין עצמם, ואף ליכולת והאפשרות להינשא לאחר מכן. כל הסיבות הללו וסיבות נוספות הפכו את בתי הדין הרבניים למחליטים היחידים בנושא הכתובה.

בשל כך שבית הדין הרבני הוא זה שדן בנושא הכתובה, לכן, כיום רוב הזוגות שמתגרשים מעדיפים להגיש את תביעת הכתובה ע"י טוען רבני מוסמך הבקיא בהלכות חיוב מתן כתובה. הידע ההלכתי של טוען רבני בנושאי הגירושין והכתובה הינה עצומה ומסייעת להצליח בהליך המורכב הזה.

הפוסט תביעה לכתובה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

הגשת תביעת גירושין – כיצד?

מאמר זה יעסוק בנושאים פרוצדורליים חשובים שכדאי לדעת לפני שמבצעים את ההליך להגשת תביעת גירושין.

בהליך גירושין שבני זוג עוברים יחד, מלבד המשברים הנפשיים והעצב הנגרם מהיפרדות בני הזוג, צריך לדעת שכאשר ניגשים לבית הדין במטרה של 'לפרק את החבילה' ישנם הליכים טכניים הנדרשים לעשותם מול בתי הדין בשביל שהדיינים ידנו ויפסקו בין הצדדים.

איך מגישים בקשה לגירושין בבית הדין רבני?

כל בני זוג יהודים שחייו יחדיו כזוג נשוי, בין אם הם נישאו בחתונה על ידי הרבנות ואפילו אם הם נישאו בחתונה אזרחית, ברגע שהם רוצים להיפרד, הם חייבים להגיש בקשה לפתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני.

בעניין זוג שנישאו בנישואין אזרחיים זה מעט אחרת. לכאורה היה מקום להגדיר אותם כזוג לא נשוי. שכן, הם מעולם לא התחתנו בהליך דתי. אך, יש תוקף מסוים לנישואין אלה מבחינה דתית. לכן, הם יצטרכו להתגרש, ולו לחומרא. כך קבע בית הדין הרבני הגדול בפסה"ד הידוע בכינויו "פסק דין בני נוח". זאת, במענה לשאלה בג"צ בתיק מס' 2232/03.

כך או כך, כאשר רוצים להתגרש, ניתן לעשות זאת באמצעות שני דרכים. הדרך הראשונה הינה להגיש תביעת גירושין העוסקת רק בנושא הגירושין והכתובה. נושאים אלה הינם בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני בלבד.

הדרך השניה לבצע את הליך הגשת תביעת גירושין הינו באמצעות הגשת תביעת גירושין כרוכה.

הגשת תביעת גירושין כרוכה

הדרך של להגיש תביעה כרוכה כוללת פרטים רבים נוספים. היא עוסקת בנושאים מעבר לתביעת הגירושין עצמה. בתביעה, המגיש יכול לכלול גם את ענייני הרכוש, הילדים והמזונות. נושא זה נקרא כריכה. והינו מתוקף האמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 הקובע בסעיף 3 לחוק כי:

"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג"

לכן, אם לא דנו בעניינים האלה בעבר בבית המשפט או שלא הוגשה תביעה מוקדמת לבית המשפט בנדון הנ"ל, ידון בית הדין בתביעת הגירושין הזאת הכוללת את חלוקת הרכוש, משמורת הילדים והסדרי ראיה, ומזונות.

כל זאת, הינו בכפוף למבחן המשולש כפי שנקבע בפס"ד גבעולי (ע"א 118/80). המבחן המשולש קובע שהתביעה צריכה להיות כנה. כמו כן, הכריכה צריכה להיות כנה וצריך לבצע אותה כדין. לכן, יש לפנות לטוען רבני מקצועי שיכין לכם את התביעה. זאת, מפני שככל והכריכה לא תתבצע כנדרש, הרי שלא תהיה לכך שום משמעות, ואף עלול להיגרם נזק בלתי הפיך למצב שלכם בתיק.

בנוסף, יש לציין כי קיים סייג בכל הנוגע לניהול הליך מזונות הילדים בבית הדין הרבני. ויש בזה הבדל בין מזונות הילדים לבין מזונות השבה. כדאי להתייעץ בנושא עם טוען רבני מוסמך שיסביר לכם את הסטטוס של התיק הספציפי שלכם.

הגשת תביעת גירושין – מה מכיל כתב התביעה

בטרם שניגשים לבית הדין לצורך הגשת תביעה, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. בקשה זו הינה לאור חקיקה שנקבעה בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014. ולכן, רק באם ביצעתם את ההליך הנדרש, וההליך לא צלח, ניתן יהיה להגיש כתב תביעה כמפורט להלן.

כשמגישים כתב תביעה לבית הדין, יש לצרף תעודת זהות וזה כולל אף את הספח של התעודת זהות. בנוסף, רצוי לצרף מסמכים נוספים הנוגעים לתביעה. כך למשל, את ההעתק מהכתובה. ככל והכתובה לא אצלכם, יש את הדרך לאתר את הכתובה ולצרף אותה לתביעה.

טופס כתב התביעה כולל פרטים רבים בנושאים שונים. בהם התובע צריך לפרט את טענותיו ובצירוף אסמכתאות נדרשות. כך למשל, בפרק הנוגע לילדים המשותפים של בני הזוג, התובע צריך לפרט את רצונו בחינוך הילדים, כגון סגנון מוסדות רצויים וכד'.

בפרק 'עילת התביעה' יש לציין את סיבת הגירושין באופן מפורט. אם כי, חשוב לציין שלא צריך לפרט את כלל ההוכחות הקיימות בתיק. שכן, מבחינה אסטרטגית פעמים רבות עדיף להשאיר את השלב הזה להמשך. כך למשל, אם הבעל טוען שאישתו בגדה בו, שזו עילה שבית הדין שם עליה דגש מיוחד, יש לבעל לספק לבית הדין הקלטות או עדויות התומכות באמיתות טענתו. ואולם, לא בהכרח שהשלב שבו כדאי לספק את ההוכחות הינו השלב הראשוני. בדרך כלל השלב הזה הינו מתקדם, ועדיף לבצע אותו בהמשך.

הליך 'שלום בית'

במהלך הדיונים בפני בית הדין הרבני, ייתכן ובני הזוג יצטרכו להשתתף בהליך הנקרא 'שלום בית'. בהליך זה מטרת בית הדין לעשות מאמץ לגשר בין בני הזוג ולמנוע את הגירושין ביניהם.

אמנם ישנם מקרים שבית הדין מתרשם כי אין סיכוי למהלך כזה. כך למשל, במקרים של אלימות המשפחה או במקרים שמבחינת ההלכה היהודית יש איסור לבני הזוג להישאר יחד. במקרים כאלה מיד בית הדין מתחיל לדון בתביעת הגירושין.

פרטים נוספים שכדאי לדעת

הגשת כתב תביעה כרוכה בתשלום אגרה. במקרים מסוימים ישנה אפשרות להגיש בקשה לפטור מאגרה. אם כי, חשוב לציין שהאגרה זה רק חלק מהעלויות הצפויות לכם בניהול הליך הגירושין.

הדיונים בבית הדין נערכים בדלתיים סגורות. הם אינם פתוחים כלל לקהל הרחב, מלבד לבעלי הדין לבאי כוחם. מלבד זאת, אסור לפרסם את התוכן של הדיון. לכן, כל התוכן הינו חשאי, ותמיד יישאר חשאי. ואף כאשר בית הדין יפרסם את פסק הדין, הם לא יפרסמו פרטים מזהים כמו שמות הצדדים ועוד.

הגשת כתב התביעה כוללת פרטים רבים כנאמר. לכן מומלץ מאוד לגשת לטוען רבני לענייני משפחה, בשביל שיעזור לכם למלאות את הכתב תביעה ושידייק את טענותיכם לקראת הדיונים בבית הדין.

חשוב לציין שכל טענה שהעליתם במסגרת כתב התביעה יכולה לשמש לטובתם או נגדכם בהמשך ההליך. לכן, אדם שאינו מקצועי צפוי לעשות שגיאות רבות שיעלו לו ביוקר בהמשך ניהול ההליך. אולם, אז זה יכול להיות מאוחר מדי בשביל לתקן את הנזקים. לכן, כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי ובעל ניסיון כבר בשלב הראשוני.

הפוסט הגשת תביעת גירושין – המאמר המקיף שיעשה לכם סדר בפרוצדורה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

זוגות רבים העומדים בפני הליך גירושין שואלים את עצמם כמה עולה לפתוח תיק גירושין ברבנות. מאמר זה יקיף את כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת ההליך. זאת, בכדי שתדעו כמה תצטרכו לשלם במסגרת ההליך.

התשובה לכך תלויה בכמה פרמטרים. ועליהם נעמוד כאן במאמר זה.

דבר ראשון יש להבחין בין כמה סוגי הוצאות. יש את תשלום אגרות לבית הדין הרבני. לעומת זאת יש את תשלום השכר טרחה לטוענים הרבניים המייצגים את הצדדים. ולהלן נפרט הבדל מהותי בין הוצאות אלה.

מלבד זאת, לא פעם ישנן הוצאות נוספות. כך לדוגמא, תשלום למגשר או חוות דעת של פסיכולוג או כל בעל מקצוע אחר. זה גם יכול להיות שמאי מקרקעין, חוקר פרטי ועוד.

תשלום אגרות – יש הבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט?

כאשר פותחים תיק בבית הדין הרבני, יש לשלם אגרה לבית הדין הרבני. אם פותחים את התיק בבית משפט יש לשלם את האגרה לבית המשפט.

סכום האגרה יכול להיות שונה בין בית הדין לבין בית המשפט. כך למשל, בנוגע ל'אגרת פתיחת תיק גירושין' כאשר התביעה מוגשת בהסכמת בני הזוג. נכון לשנת 2023, בבית המשפט ישלמו בני הזוג 529 ש"ח. לעומת זאת בבית הדין סכום האגרה הינו 488 ש"ח.

יש דוגמאות נוספות שמחישות את הפערים שיכולים להיות בין בית המשפט לבין בית הדין. כך למשל, בכל הנוגע ל'אגרת פתיחת תיק מזונות'. כאשר נכון לשנת 2023, בבית המשפט האגרה עומדת על סך של 261 ש"ח, ואילו בבית הדין האגרה הינה בסך של 254 ש"ח.

כלומר, אין בדרך כלל פערים גדולים בגובה האגרות בין בית המשפט לבית בית הדין. עם זאת, בדרך כלל האגרות בבית הדין הינן במחיר נמוך מעט ביחס לאגרות בבית המשפט. כמובן שחשוב לזכור שלעתים רבות יש פערים משמעותיים בפסיקה בין בתי הדין לבין בתי המשפט. ולכן השיקול של גובה האגרה לעתים יהיה פחות רלוונטי ביחס לעדיפות בבחירת ערכאה משיקולים של פסקי דין ברוח המתאימה יותר לצד שפתח בהליך.

בנוסף, חשוב להדגיש כי גובה תשלומי האגרות משתנים מתקופה לתקופה. לכן, יש לעיין בשעת מעשה באתר בתי הדין או בית המשפט.

טוען רבני – שכר טרחה

בנוסף על המחיר הקבוע לתשלום אגרות לערכאה המשפטית, יש לשלם על הוצאות נוספות. כך למשל, בשביל לקבל ייצוג משפטי נאות של טוען רבני. כאן אין חוקים ברורים. שכר הטרחה מורכב ממורכבות התיק ומהיבטים שונים. כגון: משך התהליך של התיק, התערבות בעלי מקצוע, האם יש ילדים, האם יש נכסים וכמה ואיך מגישים לבית הדין חלוקת רכוש.

כאשר בני הזוג מתגרשים בהסכמה ואין ביניהם מחלוקות רבות, כך גם השכר טירחה של הטוען רבני תהיה פחותה. ובמקום שישנם מחלוקות ומריבות, כגון על משמורת הילדים ועל מזונותיהם, יצטרכו בני הזוג לשלם יותר על הייצוג בבתי הדין לערכאות עקב מורכבתו של התיק.

כמה עולה לפתוח תיק גירושין ברבנות? מה לגבי הוצאות נוספות?

בני זוג רבים פונים לתהליך גישור פרטי שלא במסגרת בתי הדין. או לחילופין שהם הולכים ליועץ או ליועצת נישואין במהלך פתיחת התיק. דבר זה מוסיף עלויות כספיות. אולם לפעמים המטרה היא להגיע לגירושין בהסכמה. במקרה כזה יש לשקול להוציא כעת כסף על גישור ולחסוך כסף אח"כ בניהול הליך מתמשך על כל המשמעויות (גם הכספיות) הכרוכות בכך.

בנוסף, יכול להיות שתיק הגירושין יהיה מלווה בפסיכולוג או במומחה אקטואר (במקרה שיש חילוקי דעות בהיקף הזכויות הפנסיוניות) שיש לשלם להם שכר טרחה בנפרד.

כמה עולה לפתוח תיק גירושין ברבנות? סיכום

כדי לענות על השאלה כמה עולה פתיחת תיק גירושין ברבנות, יש לעמוד על מספר רב של היבטים. זה מורכב מכמה גורמים כמו אגרות, שכר טירחה, והוצאות נלוות.

מומלץ לגשת לטוען רבני הבקיא במסדרונות בתי הדין, ושבו עמו לפגישות יעוץ בשביל שיוכל לתת לכם סקירה רחבה על התיק איתו אתם באים.

כדאי לבצע את פגישת הייעוץ לפני שאתם שוקלים לפתוח בהליך הגירושין, בכדי לדעת מה הצפי של התהליך. לדעת מראש כמה זה הוא צפוי להימשך, וכמה זה יעלה לכם בתכלס.

הפוסט כמה עולה לפתוח תיק גירושין ברבנות? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא חישוב מזונות במשמורת משותפת. שאלה שרבים שואלים אותי היא: "כיצד מחשבים את מזונות הילדים?"

זו אחת מהשאלות הראשונות שנשאלים אנשי מקצוע על ידי בני זוג שנמצאים בתהליך של גירושין והיפרדות.

יש להקדים ולומר שישנו חילוק בחישוב דמי המזונות בין ילד מתחת לגיל 6 לבין ילד שגדול מגיל 6. אלה שני נושאים אחרים לגמרי.

הגורם לחישוב מזונות הילדים

כאשר באים בית הדין להטיל את חובת מזונות הילדים על הוריהם, הדבר היחיד שעומד מול עיני הדיינים זה טובת הילד. המבט המרכזי הוא לדאוג לכך שבמידת האפשר רמת החיים שאליו הילד היה רגיל תישאר ותישמר. אמנם זה לא חובה, וזה לא תמיד יקרה כך, אך יעדיפו לתת פתרונות בכיוון זה.

בהתאם לכך קובע בית הדין את גובה המזונות עבור הילדים. המזונות הללו יגבו מהורי הילד. כמובן שבית הדין נותן את עיניו גם במצבם הכלכלי של ההורים. לכן לפעמים הדיינים יחייבו אותם אך ורק את המינימום הנדרש להמשך לצרכים הכרחיים בלבד של הילד.

יחס הכנסות ההורים

בעניין המזונות, הגישה כיום בבית המשפט היא אחרת. לפי החידוש של בית המשפט העליון מלפני כמה שנים, קובעים את המזונות בתחשיב מסוים. לפי התחשיב, מחלקים את הוצאות המזונות על פי יחס ההשתכרות של ההורים. זאת, על מנת שכל הורה ישלם דמי מזונות בהתאם ליכולתו הכלכלית.

עד לפני כן היה מוטל על האב לשאת באופן כמעט אבסולוטי על מזונות הילד. זאת, ללא קשר לרמת הכנסותיו או לרמת הכנסתה הכלכלית של האם.

לעומת זאת, בהתאם לפסיקה העדכנית מחשבים זאת אחרת. כלומר, בית המשפט ייקח את יחס ההכנסות של ההורים ויפחית ממנו את גובה ההוצאות אשר מוציא כל הורה בעת שהות הילדים אצלו. ולפי זה ישלם כל הורה על הוצאת מחיתו של בנו.

חישוב מזונות במשמרת משותפת

מאז יולי 2017 בתי המשפט מחשבים באופן מדויק את מזונות הילד על פי שהותו אצל ההורים.

מונח חדש הביא בית המשפט העליון בשם 'יחסי זמן שהות'. המונח הזה מחליף את המונח של חלוקה דיכוטומית של משמרת משותפת. אלא חישוב הוצאות מזונות על פי זמן השהות המדויק של הילד אצל ההורה.

ככלל חשבון מזונות הילד במשמרת משותפת הינו עניין עדין התלוי בפרמטרים רבים. כמו למשל, גובה ההכנסות של ההורים, גיל הילד, וזמן השהות המדויק של הילד אצל ההורה.

הפוסט חישוב מזונות במשמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

משמורת ילדים עד גיל 6

מאמר זה יעסוק בנושא משמורת ילדים עד גיל 6. נדון בהיקפי המשמורת, ועד כמה הגיל רלוונטי להכרעה בנושא המשמורת.

ישנו כלל משפטי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שלפיו כאשר ההורים לא מסכימים ביניהם על שאלת משמורת הילדים, בית המשפט או הדיינים בבית הדין יורו על מסירת הילדים מתחת לגיל שש לחזקת האם.

חוק זה הינו למעשה חזקת הגיל הרך. לכן, כל עוד שאין נסיבות מיוחדת, ילד מתחת גיל שש יהיה אצל האם.

עם זאת התכנסה ועדה בשם וועדת שניט שדנה במשמורת ההורית המשותפת. ובשנת 2011 פרסמה הוועדה את מסקנותיה והחליטה לבטל את חזקת הגיל הרך. וטבעה מושג חדש בשם 'אחריות הורית משותפת'.

אמנם רבים אימצו את מסקנות ועדת שניט. ישנם שופטים שתומכים בחלוקת אחריות הורית גם לילדים מתחת גיל שש. אך צריך לזכור שבהרבה מן המקרים השופטים מעדיפים את 'חזקת הגיל הרך' ולהשאיר את הילד אצל אימו. כמובן שלא ישאירו את הילד אצל האמא בכל מחיר. לכן, אם למשל האמא לא כשירה לגדל את הילד, הילד יישאר אצל אביו אף אם גילו מתחת לגיל שש.

גיל הילד – משמעות תורנית לגיל הילד

לפי הדין הדתי (שולחן ערוך חלק אבהע"ז) ישנה גם התייחסות לגיל הילד. כלומר אם הבן הינו מתחת לגיל שש יישאר הילד אצל אימו. זאת, בתנאי שיש לאב גישה לילד. כיוון שהמטרה היא שיוכל האב להתעסק בחינוכו של הילד וללמדו. משא"כ בבת מתחת לגיל שש ישנה לאם עדיפות להשאירה בחזקתה, גם אם אין לאב גישה אליה.

אם כי, חשוב להדגיש שזה ההלכה הבסיסית. אך ההלכה מכירה בכך שהדבר הרלוונטי כשקובעים את היקפי המשמורת הוא נושא טובת הילד.

בזמנינו בתי הדין נותנים עדיפות עליונה לחזקת האם לילדים מתחת לגיל שש, בין בבנים ובין בבנות. וכל זה במטרה שלא לפגוע בחסינותו של הילד. במקרה כזה כמובן שהאב יצטרך לשלם מזונות לאם על טיפולה בילד.

אמנם יתכן ובית הדין יאשר לאב גישה ושליטה על מוסדות הלימוד של הילד, אבל מגורי הילד יישארו אצל האם.

במקרים רבים שיש לילד אחים בוגרים מעל גיל שש, יושם גם כאן חוק חזקת הגיל הרך. במצב זה בית הדין יורה להשאיר את כל הילדים בחזקת האם. זאת, בכדי לא לפגוע בילד הרך, וכדי לא לפגוע במרקם המשפחתי העדין הנוצר מכורח הגירושין.

לקריאת המאמר העוסק בשיקולים נוספים לקביעת הסדר המשמורת לחצו כאן.

נסיבות מיוחדת

אב שמעוניין שילדיו שמתחת לגיל שש ימסרו לחזקתו, צריך להוכיח לבית הדין כי קיימות נסיבות מיוחדת וסיבות המצדיקות את זה, לטובת הילד.

כגון, אם המתעללת או אם המכורה לסמים או לאלכוהול ושאינה מסוגלת לגדל את ילדיה.

או שהאב הוכיח שכבר במשך תקופה ארוכה (בזמן שהיו פרודים) הוא זה שגידל לבד את הילדים ללא התערבותה של האם בכלל.

וישנם גם נסיבות שאינם מיוחדת שבית הדין מתחשב בהם. כגון כאשר הם רוצה להגר לארץ אחרת או למקום רחוק מהמקום בו התגוררו עד עתה.

משמורת ילדים עד גיל 6 – סיכום

לסיכום ניתן לומר שכל עוד והילדים הם בני פחות מגיל 6, הנטייה תהיה להשאיר את הילדים אצל האמא. אם כי זה לא חובה ותלוי בנסיבות רבות.

מומלץ מאוד להתייעץ עם טוען רבני מומחה ובעל ניסיון. בפרט כאשר יש ילדים קטנים בבית. זאת, כדי שחס וחלילה הילדים לא ייפגעו עוד יותר מתהליך הגירושין שההורים עוברים ביניהם.

בנוסף, חשוב לדעת שלהיקף המשמורת יש השלכה מעשית על תשלום המזונות. לכן, יש להתייעץ בנושא עם טוען רבני מקצועי.

הפוסט משמורת ילדים עד גיל 6 הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא תביעה למשמורת משותפת, ובאופן כללי על נושא משמורת הילדים.

בואו נפתח דווקא בשאלה הבסיסית: מה זה משמורת הילדים?

בזמן שבני הזוג נפרדים וישנם ילד אחד או מספר ילדים בהליך הגירושין, יקבע בית הדין או בית המשפט את מקום שהות הילד/ים לפי עיקר טובתו של הילד.

ההכרעה בנושא אמנם יכולה להיות הן בבית המשפט והן בבית הדין. אך הדין שעל פיו יכריעו הוא הדין האזרחי. כלומר גם אם ידונו בתיק בבית הדין הרבני, ההכרעה תהיה על בסיס הדין האזרחי ולא על בסיס הדין הדתי. אם כי, כמעט ואין פערים בנושא בין הדין הדתי לאזרחי. הפערים בפסיקות הן בעקבות פרשנויות אחרות בין בתי המשפט לבין בתי הדין.

אצל מרבית הזוגות, הדיינים יטו לטובת האם את משמורת הילדים. דא עקא, ישנה אפשרות לבקש מבית הדין משמורת משותפת. שמטרתה לחלק את זמני שהות הילדים בין זוג ההורים המתגרשים.

עם זאת, קביעה כזאת אינה משליכה באופן ישיר על החלטת ההורים לגבי מוסדות לימוד וכדומה. הכרעות אלו מתקבלות על ידי שני הצדדים ובהתאם לטובת הילדים. אם כי, ההכרעה על המשמורת יכולה להשליך בעקיפין גם על נושאים אלה.

תביעה למשמורת משותפת VS הסדרי ראיה

כאמור, פעמים רבות בהליך גירושין הילדים נשארים למשמורת יחידנית אצל האם (משמרת מלאה לאם). זאת, מפני שרואים בה עדיפות בשמירת הילדים.

אבל במקביל לכך, נותנים בית הדין לאב גישה לפגוש את ילדיו. להסכם הזה קוראים 'הסדרי ראיה'. אולם ככל שבית הדין או בית המשפט רואה שיש צורך במשמרת משותפת, מאפשרים הדיינים גם לאב להיות זמני שהות שווים.

תביעה למשמורת משותפת – האם ניתן לשנות פסק דין של משמורת הילדים?

התשובה היא חד משמעית כן! זאת, על אף שיש תוקף משפטי לפסק הדין הנ"ל. אך כאשר יש הסכמה של הצדדים לפתוח שוב את הדיון לטובת הילד, ידרשו שוב הדיינים לדון בהסדרי הראיה או במשמורת המשותפת למען ילדם המשותף.

במקרה הצורך בית הדין יתרשם מהילד מה טוב בשבילו. זאת, באמצעות תסקיר עו"ס שרותי הרווחה.

במקרים חריגים בהם ההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם באופן המיטיב עם הילדים, בית הדין ימנה עובדת סוציאלית. היא תהיה אפוטרופוסית על הילד. זאת, בהתאם לעקרון 'טובת הילד'.

שימו לב, במקרה של אלימות מצד אחד מההורים, מוטב שהילד יקבל משמורת יחידנית אצל ההורה השני. זה יכול להיות בגלל אלימות פיזית, מינית, רגשית או כלכלית. לשם כך זקוק בית הדין לראיות וסימוכין שאכן יש מניעה מאחד ההורים לגדל את הילד.

טוען רבני לייצוג בנושא משמורת הילדים – למענכם ולמען ילדיכם!

זכרו, שישנה השפעה רבה על חייכם בקביעת בית הדין בנושא משמורת הילדים. זה החלטה הרת גורל שתשפיע על ילדיכם, אך להכרעה בנושא יש השלכות משמעותיות גם על החיים שלכם. כך למשל, כל עוד ששני הורים גרושים מגדלים יחד את ילדיהם, זה יכול במצבים מסוימים למנוע מהם לעבור דירה עם הילד.

מעל הכול, ההכרעה על המשמורת היא מהמורכבות שבהליך הגירושין. לעתים, יהיה טוב להגיע להסדר של משמורת משותפת. אך מאידך, יש פעמים שצעד כזה יהווה צעד בעייתי מאוד שיהיה קשה לתקן לאחר מכן.

לכן, מומלץ מאוד לשכור את שירותיו של טוען רבני מומחה לדיני משפחה. הוא יסביר לכם על ההשלכות ועל היתרונות ו/או החסרונות בכל אופציה אפשרית. ובאם החלטתם להגיע להסדר בעניין משמורת משותפת מחוץ לכותלי בית הדין/משפט.

ככל וברצונכם להגיע להסכמות, חשוב לעשות זאת באופן מקצועי שיעגן את זכויותיכם וישמרו על טובת הילדים. לכן, במצבים כאלה כדאי שתפנו לטוען רבני שהוא גם מגשר בענייני גירושין, שינסח לכם הסכם גירושין מקיף ומפורט. זאת, בכדי למנוע עוגמת נפש ליום שאחרי.

הפוסט תביעה למשמורת משותפת – כיצד להשיג משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

הליך הגירושין במדינת ישראל מתחיל בפתיחת תיק גירושין ברבנות. פתיחת תיק לצורך גירושין הינו הליך מורכב שבעיקרו נתינת הגט על ידי הגבר לאשה. אך הוא כולל בתוכו את כל מעטפת ההיפרדות בני הזוג. ממזונות וכתובה ועד משמורת הילדים.

לפי החוק במדינת ישראל, לבית הדין סמכות עליונה בכל הנוגע לתהליך הגירושין. רק בית הדין יכול לאשר לבסוף את תוקף הגט.

ישנו הבדל בפתיחת תיק גירושין ברבנות אם זה בהסכמה, או בתביעת רק אחד מהצדדים.

גירושין בהסכמה

במקרה ובני הזוג מגיעים יחד להסכמה לפתיחת תיק גירושין, יערכו בני הזוג הסכם גירושין שחתום על ידם, הכולל את הסכמתם בנוגע למשמורת הילדים, מזונות, וחלוקת רכוש. ויגישו אותו לבית הדין בשעת פתיחת התיק ויצרפו את ההסכם הנ"ל לבקשת הגירושין.

בית הדין בוחן את ההסכם, ושמגיע בית הדין להחלטה שההסכם הוגן ומשקף את עמדת שני הצדדים הוא מאשר אותו ונותן לו תוקף דיני. נדגיש: התוקף שבית הדין נותן להסכם הינו כמו פסק דין, ולעתים אף מעבר לכך.

ככלל מומלץ מאוד לערוך הסכם כזה בליווי טוען רבני מקצועי או עורך דין לדיני משפחה. זאת, כדי למנוע טעויות קריטיות בחלוקת הנכסים ובמשמורת הילדים.

גירושין שלא בהסכמה

במקרה שרק צד אחד מעוניין לפתוח תיק גירושין, מוטל עליו להגיש בקשת תביעת גירושין לבית הדין הנמצא באזור המגורים של הצד שכנגדו או בבית הדין באזור המגורים המשותף שלהם.

התביעה צריכה לכלול פרטים על בני הזוג ובאי כוחם, כגון טוען רבני או עו"ד. ועילות מספקות לתביעת גירושין.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בהגשת תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני.

סידור הגט

ענייני סידור הגט יכולים להיעשות רק בבית הדין הרבני בלבד. לו הסמכות העליונה בגירושין. באם פותח התיק רוצה לדון בנושאים נוספים, הוא חייב לפתוח כל תיק נפרד לכל נושא. לצורך הדוגמה תביעת מזונות מחייבת את התובע או התובעת בפתיחת תיק נוסף, וכן הלאה לגבי משמורת הילדים וכו'.

בשלב הראשון יפנה בית הדין את הצדדים להליך גישור. בהליך הזה ינסה המגשר המקצועי להביא את בני הזוג לידי הסכמה בתהליך הגירושין. במקרה של הסכמה בין הצדדים תהליך הגירושין יהיה קצר משמעותית.

באם לא הגיעו הצדדים להסכמה, בית הדין ידונו על הבקשה לתביעת הגירושין, וכן ידונו על חלוקת רכוש, מזונות הילדים ושאר החובות שבין האיש לאשה.

פתיחת תיק גירושין ברבנות – בירוקרטיה מורכבת

בית הדין הרבני הינו גוף משפטי לכל דבר ועניין, לכן כל דיון והגשת מסמכים לבית דין חייב להיעשות ע"י אמצעי זיהוי כגון תעודת זהות או דרכון בתוקף, וכן כל מסמך שיוגש לבית הדין על ידי הצדדים כגון הסכם ממון, יקבל את תוקף חלוט ע"י בית הדין. תוקף זה הינו בעל כוח ככל מסמך משפטי שישנו, כגון לעניין הוצאה לפועל והתערבות מצד גורמי משטרה ולשכות הרווחה.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בנושא עלות פתיחת תיק גירושין ברבנות.

טוען רבני לפתיחת תיק גירושין ברבנות – האם מומלץ לקחת?

התשובה היא חד משמעית כן.

כמעט בלתי אפשרי לצד אחד לייצג את עצמו, ריבוי הפרטים המשתנים ואופן סידור הטענות בדיונים מחייבים בעל מקצוע עם ניסיון בתחום שמכיר את מסדרונות בית הדין שילווה את התיק מתחילתו ועד סופו, כגון איך לתבוע דמי כתובה מבלי לפגוע מדמי המזונות, או האם אפשר לדרוש משמרת משותפת על ילדים קטנים שמתחת גיל שש..

הליך הגירושין יש לו השפעה רבה על המשך חייהם של בני הזוג, ובפרט אם יש להם ילדים משותפים, דבר המביא אתו היבט ריגשי משמעותי.

כל הדברים האלה מחייבים טוען רבני שילווה אתכם בפתיחת התיק גירושין ברבנות, ועד לסגירתו.

חשוב שלפני שאתם פונים לטוען רבני בדקו כמה דברים. א. האם יש לו ניסיון בתחום. ב. האם יש עליו המלצות. ג. והכי חשוב אם יש לו תעודה רשמית הכוללת מספר רישיון.

הפוסט פתיחת תיק גירושין ברבנות – המדריך המלא הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נקיף  באופן יסודי את הנושא של החובה לשלם מזונות הילדים. נגדיר את רמת החובה אשר הינה ברמות שונות, ונפרט אותם במאמר זה.

מזונות הילדים לפי ההלכה

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע שכל אדם חייב בתשלום מזונות הילדים הקטינים שלו לפי הוראות הדין הדתי האישי שחל עליו.

לפיכך, החובה לשלם מזונות הילדים הינה בהתאם להלכה. החובה הינה של ההורים כלפי ילדיהם, כאשר ההלכה מאוד רלוונטית בעניין (גם מבחינת הדין האזרחי).

ההלכה רואה באבא את האחראי העיקרי לפרנס את הילדים שלו. כלומר עיקר החובה הינה על האבא.

בשו"ע באבהע"ז סימן עא סעיף א נכתב כי:

^{חַיָּב אָדָם לָזוּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי שֵׁשׁ, אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם נְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לָהֶם מִבֵּית אֲבִי אִמָּם. וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ, זָנָן כְּתַקָּנַת חֲכָמִים עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ. וְאִם לֹא רָצָה, גּוֹעֲרִין בּוֹ וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ וּפוֹצְרִין בּוֹ. וְאִם לֹא רָצָה, מַכְרִיזִין עָלָיו בַּצִּבּוּר וְאוֹמְרִים: "פְּלוֹנִי אַכְזָרִי הוּא וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָזוּן בָּנָיו, וַהֲרֵי הוּא פָּחוּת מֵעוֹף טָמֵא שֶׁהוּא זָן אֶפְרוֹחָיו"; וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְזוּנָן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאֵינוֹ אָמוּד, אֲבָל אִם הָיָה אָמוּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן הָרָאוּי לִתֵּן צְדָקָה הַמַּסְפֶּקֶת לָהֶם, מוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ בְּעַל כָּרְחוֹ, מִשּׁוּם צְדָקָה, וְזָנִין אוֹתָם עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ.}

אך, ההלכה גם רואה בגיל הילדים עניין הרלוונטי מאוד בנוגע לחובה לשלם מזונות.

ברמת העיקרון ניתן לחלק את הגילאים ל 3 חלקים: עד לגיל 6. מעל גיל 6 ועד לגיל 15. ומגיל 15 ועד לגיל 18.

טוען רבני בהליך המזונות – למה צריך?

לכאורה הליך התביעה במזונות הילדים הוא נראה פשוט. ברור שהאבא צריך לשלם את המזונות. אז אם ככה, למה צריך לשכור את שירותיו של טוען רבני?

ההסבר הוא שהליך המזונות אינו פשוט כפי שאולי נראה בעין לא מקצועית. ההליך מורכב מהרבה מאוד רבדים. יש כמה שלבים ורמות של חובה. בנוסף, להכנסות הצדדים ולהיקפי המשמורת יכולות להיות השלכות לגובה המזונות ואף לעצם החובה. כמו כן, בנושא הזה יש הבדלי פסיקות באופן משמעותי בין בתי המשפט לבין בתי הדין.

להלן נסקור את השתלשלות החובה לתשלום המזונות אשר ניתן לחלק ל 4 שלבים כלליים.

מזונות ילדים – שלב א' בתקנה

במסכת כתובות (דף ס"ה ע"ב) נכתב:

"דרש רבי שמלאי אפיתחא דבי נשיאה, אף על פי שאמרו אין אדם זן בניו ובנותיו קטנים, אבל זן את קטני קטנים. ועד כמה? – עד בן שש".

הרא"ש (כתובות פרק ד' סימן י"ד) הביא את דברי מהר"ם מרוטנבורג:

"דרש רבי שמלאי אפיתחא דבי נשיאה, אף על פי שאמרו אין אדם זן בניו ובנותיו קטנים, אבל זן את קטני קטנים. ועד כמה? – עד בן שש. ותנן נמי אם היתה מינקת פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה. דשמעינן מינה דחייב לזון בניו ובנותיו כשהן קטני קטנים. ואפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם, פסק רבינו מאיר דחייב לזונם. דכיון דתקנת חכמים היא, זכו במזונותיהם, אפילו יש להם להתפרנס משלהן. דומיא דמזונות האישה מדכלל מזונות האישה דקתני ומוסיפין לה על מזונותיה בשביל הקטן, אלמא דין אחד להם".

הטור (אבן העזר סימן ע"א) פסק כדברי מהר"ם מרוטנבורג והרא"ש. וכן פסק להלכה גם המחבר בשולחן ערוך (סימן ע"א סעיף א'):

"חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש. אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם".

א"כ חובת תשלום מזונות על האב עד גיל שש ללא קשר למצבם הכלכלי מכח תקנת אושא.

גיל זה הינו הגיל בו החובה היא ברמה הכי גבוהה. קשה מאוד לפטור אבא מלשלם מזונות של הילדים שלו שהם מתחת לגיל 6.

מזונות הילדים מעל גיל שש – שלב ב' בתקנה

^{וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ, זָנָן כְּתַקָּנַת חֲכָמִים עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ. וְאִם לֹא רָצָה, גּוֹעֲרִין בּוֹ וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ וּפוֹצְרִין בּוֹ. וכו'}

והנה, יש תקנה לזון את בניו גם אחרי גיל שש מדין צדקה.

וכאן נשאלת השאלה: אם בכל מקרה האבא חייב להמשיך לשלם מזונות, אז מה ההבדל אם ילדיו הם בני שש או מתחת לגיל שש?

אלא שההבדל הינו שמזונות עד גיל שש נחשב לחוב ממוני גמור. עד כדי כך שאם האבא לא שילם, יורדים לנכסיו. לעומת זאת, מזונות מעל גיל שש הינו חוב מדיני צדקה בלבד. לכן, אם לא שילם, אין יורדים לנכסיו. הסנקציה במקרה זה תהיה רק שגוערים בו ומכלימים אותו על אי הרצון לדאוג לילדיו.

הרבנות הראשית – עמדתה בנוגע למזונות מעל גיל שש – שלב ג' בתקנה

בשנת תש"ד תיקנה הרבנות הראשית תקנה המרחיבה את יסוד החובה. בפסק דין 604877/10 בהקדמה לתקנה נאמר (ראה בספר דיני משפחה לד"ר שרשבסקי עמ' 568 – 566):

"לפנים בישראל אף על פי שמעצם הדין לא היו כופין את האב בממונו לזון את בניו הקטנים, אלא עד הגיל של שש שנים, היו מכלימים אותו ומכריזים עליו […] אך בזמננו לא איכשר דרא וכפייה מוסרית אין כוחה יפה כלל וכלל. החוק הממשלתי אינו נותן סמכות לרבנות בעניין מזונות ילדים אפילו לא למטה משש, אלא שבתי המשפט הממשלתיים זקוקים בנידון זה לפסוק על פי דיני ישראל […] כשטענו מצד הילדים, שבדיני ישראל כופין את האב מתורת צדקה, אם הוא אמיד, באה התשובה שהחוק הממשלתי אינו יכול להתחשב עם טענה זו […] בימינו אלה […] סכנות מוסריות גדולות צפויות להם (לבנות וגם לבנים) אם פרנסתם לא תהיה מובטחת על יסוד משפטי […] אי לזאת קבענו […] לחייב את האב בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו בכל הכפיות האפשריות החוקיות, לפרנס את בניו ובנותיו עד גיל של חמש עשרה שנה."

הסבר התקנה – גישה א'

החלטה זו של תקנת הרבנות הראשית מסדירה את המצב. הרקע הינו מפני שהבסיס של חובת מזונות ילדים מעל גיל שש נבע מכוח צדקה, ולא היה לו תוקף של חיוב משפטי. הצורך ביצירת חיוב משפטי נועד בעיקר כדי לממש את פסקי הדין באמצעות ההוצאה לפועל של בתי המשפט, כי כל עוד החיוב מבוסס על יסוד של צדקה, בתי המשפט אינם מתייחסים לפסק הדין כפסק מחייב מבחינה משפטית. לשם כך תוקנה התקנה "לחייב את האב בחיוב משפטי גמור", ומשעת התקנה ואילך, יש תוקף משפטי גמור לחיוב מזונות ילדים מעל גיל שש. כך גם עולה מהמשך החלטת הרבנות הראשית הנ"ל:

"כשם שמאז ומעולם עד היום הזה היה כח בית דין של ישראל יפה, לחייב את האב בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות, לפרנס את בניו ואת בנותיו עד גיל שש שנים, כך יהא מעתה ואילך כוחם יפה לחייבו בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו, ובכל הכפיות האפשריות החוקיות, לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה."

הרחבת החובה

תקנת הרבנות הראשית מרחיבה את חיוב מזונות לילדים מגיל שש עד גיל חמש עשרה, באותה מתכונת שהיתה עד כה תקנת אושא לילדים מחתת לגיל שש – "בחיוב משפטי גמור". כי כשם שהיה כח לחכמים באושא לתקן תקנות, כך גם יש כח לחכמי ישראל לדורותיהם לתקן תקנות, ולהרחיב את תקנת אושא בכל תוקפה וגדריה עד גיל חמש עשרה

ההחלטה משווה באופן ברור את דין מזונות ילדים גדולים מעל גיל שש, לדין מזונות ילדים מתחת לגיל שש:

"כשם שמאז ומעולם […] היה כח בית דין של ישראל יפה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור […] ולפרנס את בניו ואת בנותיו עד גיל שש שנים, כך יהא מעתה ואילך כוחם יפה לחייבו בחיוב משפטי גמור […] לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה."

הרבנות הראשית בתקנה זו הרחיבה את תקנת אושא עד גיל חמש עשרה לפי כל הלכותיה "בחיוב משפטי גמור" כפי שהיה עד כה בחיוב מזונות קטני קטנים. אין כל חילוק בין תקנת אושא המקורית החלה על קטני קטנים, לבין תקנת הרבנות הראשית, כי מנוסח זה עולה, שהרבנות הראשית רק הרחיבה את גיל הילדים הזכאים לתקנת אושא, שהרבנות הראשית רק הרחיבה את תקנת אושא עד גיל חמש עשרה לפי כל הלכותיה "בחיוב משפטי גמור", כפי שהיתה עד כה במזונות קטני קטנים, ללא כל שינוי בפרטי התקנה ביחס לילדים מעל גיל שש.

כבר התבארו לעיל דברי המהר"ם, שהתקנה לחייב את האב במזונות קטני קטנים עושה את החיוב המוטל על האב ל"חוב גמור", כלשונו של המהר"ם, והיא תקנה משפטית ולא תקנה של צדקה, ולכן האב חייב לשלם לילד את חובו גם אם הילד עשיר, ככל חיוב משפטי אחר. תקנת הרבנות הראשית המשיכה את הגדרת חיוב מזונות ילדים כחיוב משפטי, גם לילדים מעל גיל שש, בתורת חיוב משפטי גמור, ולכן גם אם הילד התובע הוא עשיר, בית הדין מוציא מהאב הנתבע ונותנים לילד התובע.

פסק דין המגבה גישה זו

גם באוסף פסקי דין של הרבנות הראשית לארץ ישראל (ח"א עמוד ק"נ) הבהירו הרבנים הראשיים הגרי"א הרצוג זצ"ל והגאון רבי בן ציון חי עזיאל זצ"ל והגרא"מ וליקובסקי זצ"ל, את משמעות התקנה:

"מוטעת היא ההנחה כאילו תקנת הרבנות הנ"ל מבוססת על החיוב המוסרי של צדקה גרידא. לפי האמת אין הדבר כן, אלא התקנה בעצמה יוצרת חובה משפטית עצמאית גמורה, שהיא איננה נובעת מדיני צדקה כלל ואיננה מוגבלת, איפוא, על ידי ההיקף המצומצם של דיני צדקה. תקנת הרבנות הראשית באה להעלות את גיל הילדים, שהאב חייב במזונותיהם, ולא מדין צדקה לעניים, אלא מדין חובת האב למזונות בניו ובנותיו, שכל המונע עצמו או משתמט מזה, הרי הוא חוטא לגבי ילדיו והורס חיי המשפחה בישראל, ואסור לו לאב לנער את חצנו מחובה אבהית זאת ולהטילה על הצבור או על האם."

עוד כתוב בפסק הדין הנ"ל:

"תקנת הרבנות הראשית באה להעלות את גיל הילדים, שהאב חייב במזונותיהם, ולא מדין צדקה לעניים, אלא מדין חובת האב למזונות בניו ובנותיו".

הסבר התקנה – גישה ב'

אמנם קיימת גם פרשנות אחרת בביאור תקנת הרבנות הראשית. בפסק הדין של בית הדין הגדול בפד"ר ד' (עמוד 7), בראשות הגר"ע הדאייא זצ"ל, הגר"י הדס זצ"ל, והגרי"ש אלישיב זצ"ל, נפסק:

"גם לפי תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד: לחייב את האב לפרנס את ילדיו עד הגיל של חמש עשרה שנה – נראה שבמקרה ויש רכוש להילדים אין חיוב על האב לפרנס אותם. עיין בסעיף ג' בתקנות הנ"ל:

פסק הדין ניתן ביום יב באייר תשי"ט. גם כעבור חודש ביום י' בסיון תשי"ט, פסק בית הדין הגדול (פד"ר ג' עמוד 172) בראשות הגרי"מ בן מנחם, הגר"י הדס והגרי"ש אלישיב זכר צדיקים לברכה, שאם יש לילדה הכנסה ממקור אחר, האב פטור, והסתמכו על פסק הדין הנ"ל שניתן על ידי בית הדין הגדול ביום י"ב באייר תשי"ט. להלן דבריהם:

"ראה בפסק דין של בית הדין הגדול לערעורים תיק תשי"ט – /ארבע עשרה/ האומר: גם לפי תקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד לחייב את האב לפרנס את ילדיו עד הגיל של חמש עשרה שנה נראה שבמקרה ויש רכוש להילדים אין חיוב על האב לפרנס אותם עיין בסעיף ג' בתקנות הנ"ל […] מתוך הדברים האמורים לעיל יש להניח כי התקנה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו לפרנס את בניו ובנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה, הוא לילדים כאלה דלית להו מגרמייהו כלום, והמה תלויים בחסדי אביהם, לא כילדים שפרנסתם מובטחת".

ונראה לסיכום בנושא חיוב האב במזונות ילדיו לאחר גיל שש, ישנה מחלוקת גדולה בין דייני ישראל בעבר וכיום, האם החיוב הוא מצד התקנה או מדין צדקה. רוב הפוסקים וביניהם הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף והגר"מ אליהו, קבעו שהחיוב הוא מדין צדקה. אולם היו כאלה ובהם הגרי"א הרצוג והגרב"צ עוזיאל, שקבעו שזו המשך התקנה.

היטיב לבטא דיון זה הרה"ג יעקב רוזנטל זצ"ל. הוא כתב שבסוגיה זו רבתה המבוכה בפסקי הדין, יש המחייבים את יישום התקנה מכוח הדין, ויש המחייבים את יישומה מדין צדקה.

עמדת מועצת הרבנות הראשית היא, שאין ראוי להכניס ראשנו בין ההרים הגבוהים שדנו בסוגיא העקרונית, האם התקנה מצד הדין או מדין צדקה, ועל כן שאלה זו נותרה בעינה, וכל דיין יכריע בעניין על פי שיקול דעתו."

מזונות הילדים – הרחבת תקנות הרבנות עד לגיל 18 – שלב ד' בתקנה

בהחלטת הרבנות הראשית מיום ט' תמוז תשל"ו החליטו כי:

"לאור הנסיבות המוסריות החינוכיות והכלכליות בזמננו מחליטים להעלות את חיוב האב למזונות ילדיו עד גיל 18."

החלטה זו התקבלה בישיבה בה נכח הרב הראשי הרב גורן בלבד והוא שהוביל את ההחלטה, הרב עובדיה יוסף לא ישב באותה ישיבה וכידוע התנגד להחלטה וסבר כי אין לה תוקף.

להלן גילוי דעת שכתב הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל:

"לדעתי תקנה כזאת צריכה להיות על ידי כל דייני ורבני ישראל וגדולי התורה, וכך נהגו רבותינו הגאונים נשיאי הרבנות הראשית לישראל ונשיאי בית הדין הגדול, הרב"ץ עוזיאל זצ"ל והגאון הרי"א הרצוג זצ"ל, בזמן שתיקנו התקנה לחייב במזונות הילדים עד גיל חמש עשרה. אחרת אין לתקנה כזאת שום תוקף לפי ההלכה".

אך כאמור בהחלטה האחרונה של מועצת הרבנות הראשית חזרה על החלטה להעלות את הגיל לגיל 18 מספר פעמים, וכך אכן נשתרש המנהג לחייב במזונות עד גיל 18.

הרב הראשי הרב אברהם שפירא זצ"ל במאמר שכתב בשורת הדין מתייחס לטענת הגר"ע יוסף ומסביר כי בעת התקנה הראשונה בשנת תש"ד היה צורך בכינוס כל דייני ישראל וראשי המועצות הדתיות כיוון שעוד לא היה את הכנסת והיה צורך בתקנת הציבור, אך כיום לאחר הקמת הכנסת וחקיקת חוק המזונות שבו נקבע שמי שאין חל עליו הדין האישי יהיה עליו חיוב של חוק המזונות ממילא אין צורך בתקנת הציבור ומספיק אדם חשוב שיאשר את התקנה וזה הרבנות הראשית שמאשרת את תקנת הציבור.

מזונות במשמורת משותפת

יש לציין כי ישנם מצבים שבהם היקף המשמורת משפיע על גובה המזונות.

בנושא הזה יש הבדל בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט.

לחצו כאן לקריאת המאמר המקיף העוסק בגובה המזונות במשמורת משותפת.

לחצו כאן לבדיקה מה גובה המזונות שיקבעו לכם.

טוען רבני בתביעת המזונות – סיכום

כפי שנכתב, יש מספר רבדים ורמות חובה בנוגע לתשלום המזונות. יש פרמטרים נוספים שיש בהם כדי להשפיע במידה רבה מאוד על עצם החובה לשלם מזונות, וכן על ההיקף.

לכן, כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי שייצג אתכם בהליך זה. טוען רבני הוא אדם הבקיא היטב בהליכים המשפטיים המתקיימים בבתי הדין. מעבר לעובדה שהוא למד בקורס טוען רבני את הנושאים ההלכתיים והמשפטיים הרלוונטיים לדיני המשפחה, הרי שלטוען הרבני יש ניסיון רב וממוקד בהליכים אלה.

הפוסט מזונות הילדים – הסבר יסודי ומקיף על חובה זו הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים אותי כיצד אפשר להשיג הורות משותפת והאם הסכם גירושין הוא הצעד הנכון למטרה הזו. במאמר זה אשתדל לתת מענה כללי ומקיף על הנושא. כמובן שכל מקרה הוא פרטני ומצריך התייחסות נפרדת בהתאם לתיק הפרטני, וכי כל מה שנכתב במאמר הוא באופן כללי.

מה זה הורות משותפת?

הורות משותפת זה משהו אחר מאשר משמורת משותפת. ברעיון, מדובר במצב שבו שני ההורים מקבלים החלטות על הילדים שלהם באופן מתואם. במקרים רבים זה יכלול גם חלוקה שווה ממש של זמני השהות.

היתרונות של הורות משותפת רבים. הילדים נהנים מקשר טוב עם שני הוריהם. התקשורת בין הצדדים נשארת באופן תקין. זה לכאורה המצב הכי הוגן והכי טוב. אם כי במצבים מסוימים עדיף להגיע לפתרונות אחרים שמקלים על הילדים. כך למשל, כאשר הצדדים נפרדו בהליך קשה שכלל מריבות בלתי פוסקות, אם הילדים ישהו עם שני הוריהם הם יכנסו בעל כורחם לקלחת הזו. זה יכול לגרום לנזק נפשי כבד מאוד על הילדים. לכן, במצבים כאלו בית הדין יעדיף למצוא פתרונות אחרים המועילים ומשפרים ככל הניתן את טובתו של הילד.

לחצו כאן לקריאת המאמר המקיף העוסק בנושא ההורות המשותפת.

הסכם גירושין – זה כדאי?

כאשר הצדדים עומדים בפני תהליך של גירושין, ניצבות בפניהם 2 אפשרויות מובילות. לעתים רבות הבחירה בין שניהם היא קשה. במקרים רבים השכל אומר לפעול באופן אחד, והרגש בוחר באופן טבעי לנקוט בדרך אחרת.

היתרון הקיים בהליך הגירושין במסגרת הסכם הוא רב מאוד. הצדדים לא ממשיכים לחיות יחד, כי אין ברירה אחרת. מצד שני הם עושים את זה באופן מכבד. במצב כזה, הילדים הם הנהנים העיקריים מההליך. הם נשארים בקשר טוב עם שני הוריהם ולא נכנסים למריבות וליחסים שבין שני ההורים שלהם.

גם לצדדים זה הליך קל יחסית. אמנם לעתים הרגש אומר לתבוע, כי הצד השני פעל באופן לא נכון. אך לעומת זאת, ככל ותצליחו להגיע להסכם, הרי שתוכלו למקסם את הרווחים שלכם ללא ניהול הליך מתיש יקר וסוחט מבחינה נפשית ורגשית.

לא תמיד כדאי להגיע להסכם גירושין, כי כל מקרה לגופו. אם כי, ברמה הכללית זה הליך מאוד מומלץ ככל שזה אפשרי.

אפשר להגיע להסכם גירושין במגוון רחב של דרכים. אחת הדרכים הנפוצות לכך הינה במסגרת הליך גישור, אך זה לא מחייב.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בהיבטים השונים של הליך הגישור.

הסכם גירושין הורות משותפת – סיכום

במסגרת של הורות משותפת שני ההורים מגדלים אתה ילדים. ברבים מהמקרים יקבעו הסדר זמני שהות שווים בין ההורים. הדרך הנכונה והטובה להשיג הסדר זה הינו באמצעות הסכם גירושין שבו יקבעו הסדר של הורות משותפת. אם כי ההכרעה בנושא יכולה להיות גם הכרעה משפטית ללא הסכם.

בדרך כלל להסכם יש יתרונות רבים העולים בהרבה על חסרונותיו. זאת, על אף שכמובן שכל מקרה לגופו. לכן, אם ברצונכם לבדוק מהי הדרך הטובה עבורכם להשיג הורות משותפת והאם הסכם גירושין היא הדרך היעילה בשבילכם, תוכלו לקבוע שיחת ייעוץ במסגרתה נכין את האסטרטגיה הטובה והמתאימה עבורכם.

בהצלחה!

הפוסט הסכם גירושין הורות משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

המאמר הזה יעסוק בשאלה הכי הרת גורל הקיימת בהליך הגירושין: היכן להגיש את התביעה למשמורת ילדים?

השאלה קיימת בשני ממדים שונים.

הממד הראשון הוא להיכן ניתן להגיש את התביעה למשמורת הילדים. ואילו הממד השני הוא לאיפה יהיה לכם עדיף להגיש את התביעה.

הגשת תביעת משמורת – מי מוסמך להכריע בנושא?

בדומה לרוב הנושאים שבהם הן בית המשפט והן בית הדין יכולים להכריע, הרי שגם בנושא של משמורת הילדים זה נראה די דומה.

הן בית המשפט והן בית הדין מוסמכים לדון לגבי התביעה למשמורת. אם כי, יש הבדלים מסוימים.

אחד ההבדלים הוא בכך שהתביעה הנוגעת לילדים עוסקת במספר היבטים שונים. ראשית, היא עוסקת בזמני השהות. כלומר היכן ישהו הילדים? אצל האבא או אצל האמא. אך גם לאחר ההכרעה בנושא הזה, לעתים רבות עולות שאלות רבות הנוגעות לחינוך הילד. כך למשל, באיזה זרם חינוך הילד יתחנך? לאיזה בית ספר לשלוח את הילד?

האם כשמגישים את התביעה למשמורת הילדים, כלול בכך בהכרח את כל ההיבטים הנוגעים לילדים?

תביעת משמורת VS חינוך הילדים

כדי לענות על השאלה הזו, יש להקדים לכך את ההקדמה הבאה.

כל ערכאה משפטית שתדון בנושא הקשור לילדים, ישקלו את טובת הילד. לכן, יש זיקה משמעותית בין זמני השהות שקבעו לבין אופן חינוכו של הילד.

ניקח לדוגמא בני זוג הנמצאים בהליך גירושין. האבא הוא אדם חרדי, והאמא היא חילונית (מאוד נפוץ כשאחד מהם חזר בתשובה או יצא בשאלה), וביניהם ניטש ויכוח עז היכן יתחנכו הילדים. האבא כאדם חרדי רוצה שהילדים ילמדו במוסדות חרדיים. לעומת זאת, האמא כאישה חילונית מתנגדת לכך, ורוצה שהילדים יתחנכו במוסדות ממלכתיים.

במקרה זה, יש רלוונטיות רבה היכן הילדים שוהים. אם למשל הילדים שוהים מרבית הזמן אצל האמא, הסיכוי שהילדים יתחנכו בבית ספר המתאים לאורח חייה גבוה (וכן כמובן להיפך אם הילדים נמצאים מרבית הזמן אצל האבא). הסיבה היא משום שבית הדין וביתה משפט מחליט על סמך טובת הילד. כאשר הילד גדל בעיקר אצל הורה אחד, הרי שיהיה לו טוב אם יתחנך בבית ספר המתאים לאורח החיים הקיים בביתו. זה ימנע ממנו בלבול בין אורח החיים בבית לבין החינוך בבית הספר.

כמובן שיש מקרים רבים שבהם ההכרעה היא בשטח האפור. כך למשל, במקרה שבו הילד גדל במשמורת משותפת, ההכרעה תהיה בהתאם. אך גם אז, ינסו להתאים ככל הניתן באופן שלא יפגע בטובת הילד.

ההבדל בין בית משפט לבית הדין

כאן נעוץ ההבדל המשמעותי בין בית המשפט לבין בית הדין. שניהם ישקלו את טובת הילד, וההכרעה ביניהם במקרים רבים (ממש לא תמיד!) תהיה דומה.

ההבדל הוא האם כשמגישים תביעה למשמורת הילדים כרוך בכך גם תביעה למשמורת רוחנית הנוגעת לחינוך הילדים.

פסק דין מעניין ובעל משמעות רבה מאוד קובע הלכה מחודשת בנושא. בבג"צ אמיר (בג"צ 5507/95) נקבע כי יש הבדל מהותי בנושא אם הגישו את התביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני.

אם הגישו את תביעת המשמורת לבית המשפט, הרי שכרוך בכך באופן טבעי גם נושא חינוך הילדים. לעומת זאת אם הגישו את התביעה למשמורת הילדים לבית הדין הרבני, הוא לא קנה סמכות לדון בנושא חינוך הילדים. לשם כך יש להגיש תביעה מיוחדת לבית הדין הרבני שתעסוק בנושא חינוך הילדים.

זה פסק דין שחולל מהפכה בנוגע ליחס כלפי בית הדין הרבני. לכן, צריך לנהוג בחכמה כיצד לנהל את ההליך, ובמיוחד את ההליך הנוגע לתביעות הנוגעות לילדים בהליך הגירושין.

לכאורה פסק הדין מעורר תמיהות רבות. אך יש לדעת שפסק הדין הזה מחייב את כל הערכאות (למעט את בית המשפט העליון). לכן יש לו חשיבות רבה מאוד גם עבורכם.

טוען רבני עם ניסיון יוכל להנחות אתכם כיצד לנהל את ההליך בצורה חכמה שתשיג את המטרות החשובות לכם, ובעיקר לילדכם.

הפוסט תביעה למשמורת ילדים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא חלוקת רכוש בגירושין, ובעיקר באופן חלוקת הדירה בהליך הגירושין.

חלוקת רכוש ללא הסכם ממון

במצב שבו הצדדים לא ערכו הסכם ממון, יחלקו את הרכוש באופן שווה בין בני הזוג.

ישנם מקרים חריגים שבהם יחלקו את הנכסים באופן לא שווה. על מקרה אחד מתוך אותם מקרים, נזכיר בהמשך המאמר.

הסכם ממון – משנה את התמונה

אם הצדדים ערכו ביניהם הסכם ממון לפני הנישואין או אפילו לאחר הנישואין, הרי שיחלקו את הרכוש בהתאם למה שקבעו בהסכם.

חשוב להדגיש שככלל יש לאשר את הסכם הממון בכדי שיהיה לו תוקף משפטי.

חלוקת רכוש בגירושין – דירה

כאשר מדובר בנכס כמו דירה שהיה שייך רק לאחד מבני הזוג, האם יחלקו אותו באופן שווה כמו שמחלקים את שאר הנכסים?

אז ככה: ככל והצדדים ערכו ביניהם הסכם ממון, הרי שיחלקו את הדירה בהתאם למה שכתבו בהסכם ממון. לכן, הנידון כאן במאמר עוסק בסיטואציה שבה אין הסכם ממון בין הצדדים.

כוונת שיתוף – מה זה?

למשל, במצב שבו אחד הצדדים קיבל במתנה מהוריו דירה. במקרה הזה עולה השאלה: האם בגירושין יחלקו את הדירה או שהדירה תישאר בבעלות מי שקיבל את המתנה?

ברמת העיקרון, במצב כזה הדירה תהיה של מי שקיבל את המתנה. הסיבה לכך היא, מכיוון שככלל מתנות אינן ברות איזון. זאת, בהתאם לסעיף 5 (א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

אך, הפסיקה שינתה מעט את המצב. לפי הפסיקה העדכנית, יש מצבים שבהם יחלקו את הדירה באופן שווה. זאת, על אף שהדירה התקבלה במתנה לידי אחד מבני הזוג. או לחילופין שהדירה הזו הייתה שייכת לאחד מבני הזוג טרם הנישואין. המצב הזה הינו כאשר הייתה כוונת שיתוף.

למשל, אם בני הזוג שיפצו יחד את הדירה באופן משמעותי. במצב כזה סביר להניח שבני הזוג התכוונו להשתתף בדירה. נבהיר: כי אין הכוונה שבני הזוג ביצעו תיקון קטן בדירה. אלא רק כאשר היה שיפוץ מקיף יחסית (גם אם לא שיפוץ מהיסוד).

כך גם במצב שבו בני הזוג נטלו על עצמם משכנתא על הדירה. הרי שהחוב הוא משותף, ולכן יש להניח שהייתה ביניהם כוונת שיתוף.

כוונת שיתוף בבגידה

אחד הפולמוסים הגדולים הקיימים כיום בפסיקה נוגע למצב שבו לכאורה היה מקום לומר שיש כוונת שיתוף, אך מן הצד השני אחד מבני הזוג בגד. במצב כזה יש שופטים הנוקטים בגישה ולפיה יש להפריד בין אירוע הבגידה לבין ההכרעה הנוגעת לרכוש. מאידך, יש שופטים הנוקטים בגישה כי על אף שאין להעניש את הבוגד ואת הבוגדת בגין הבגידה, אך בסיטואציה כזו אין כוונת שיתוף מפני שאילו בן הזוג היה יודע שהבן זוג הוא בוגד הוא לא היה מתכוון להשתתף איתו בחלקו בדירה.

חלוקת רכוש בגירושין בדירה – סיכום

לסיכום בכל הנוגע לחלוקת הרכוש יש להפריד בין כמה מצבים מרכזיים. ראשית, יש לבדוק האם הצדדים ערכו הסכם ממון בעל תוקף משפטי יעיל. ככל והצדדים לא ערכו הסכם ממון, יש להפריד בין נכסים משותפים לבין נכסים שהחוק החריג מאיזון המשאבים. גם נכסים שהחוק החריג מאיזון המשאבים, הפסיקה כיום מכירה בכך שהם נכללים באיזון המשאבים ככל והייתה עליהם כוונת שיתוף. כוונת השיתוף נמדדת במספר פרמטרים. בסופו של דבר בכל מקרה ומקרה הערכאה המשפטית היא זו שתכריע האם במקרה ספציפי הייתה כוונת שיתוף אם לאו.

הפוסט חלוקת רכוש בגירושין – דירה – איך לחלק דירה? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יתמקד בנושא של תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין. נסקור את היתרון שיש בהגשת תביעה כזו.

ראשית, את התביעה לשלום בית מגישים לבית הדין הרבני בלבד. רק בית הדין הרבני יכול לדון על תביעת שלום הבית. לעומת זאת בבית המשפט אין הליך כזה.

תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין – למה?

הסיבה שמגישים תביעה לשלום בית יכולה להיות מכמה סיבות:

יתכן שאחד הצדדים אכן רוצה שלום בית ואז הוא מגיש תביעה לשלום בית. למרות העובדה שזה נשמע פשוט, זה כמובן לא המצב ברוב המקרים. ברוב המכריע של המקרים התביעה לשלום בית הינה בשל רצון להשיג מטרות שונות.

התביעה לשלום בית יכולה להוות אמצעי למריחת זמן ולהתשת הצד השני עד שייכנע לדרישות שונות. ישנם הרכבים שבהם אפשר למרוח את הזמן במשך לא מעט זמן דרך התביעה לשלום בית. אך לעומת זאת יש הרכבים שבהם אי אפשר להימרח זמן רב מדי עם התביעה לשלום בית. לכן, טוען רבני עם ניסיון יידע לכוון האם להגיש את התביעה לשלום בית ואיך לנהל את ההליך.

סיבה נוספת שיכולה לעודד את הגשת התביעה לשלום בית הינה הרצון של האישה לקבל מדור ספציפי. המשמעות היא שהאישה תוכל להמשיך להתגורר בדירה.

תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין – איך לנתב בין התביעות?

ככל ובחרתם להגיש תביעה לשלום בית, תצטרכו להיזהר מאוד בעניין. מצד אחד תצטרכו לפרט את עילות הגירושין. מצד שני אם תכתבו באופן תקיף מדי, זה ישדר לבית הדין שאתם לא באמת רוצים שלום בית אלא רק משתמשים בזה כטקטיקה. במצב הזה בית הדין לא ישתף פעולה עם תרגילים מסוג כזה.

לכן, צריך לאזן בחכמה בין התביעה לשלום בית לבין תביעת הגירושין. רק טוען רבני מקצועי בעל ניסיון יידע לנתב את ההליך באופן המועיל בדרך לתוצאות טובות בעז"ה.

תביעת שלום בית – אגרה נפרדת

נקודה נוספת שחשוב להבהיר, שאם אתם מגישים תביעה לשלום בית זה תביעה נפרדת שמחייבת אתכם לשלם אגרה נפרדת על תביעה זו.

סיכום

את התביעה לשלום בית יש להגיש לבית הדין הרבני. רק בית הדין הרבני יוכל לדון בעניין התביעה לשלום בית. אם כי, בנושא הזה יש הבדלים מאוד מהותיים בין הרכבים שונים בבית הדין הרבני.

טוען רבני מקצועי יידע להדריך אתכם אם כדאי לכם להגיש את התביעה לשלום בית. בנוסף, טוען רבני יידע לאזן את התביעה באופן שבו בית הדין הרבני יתייחס ברצינות ל 2 התביעות.

הפוסט תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין – המשמעויות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא חוזה בין בני זוג. למה לעשות את זה, ומתי עדיף לעשות את זה? ניגע בנושא הזה בעיקר מהזווית של דיני משפחה, אך גם מזווית מעניינת נוספת.

מהו הסכם יחסי ממון?

הסכם יחסי ממון נועד ל 2 מטרות מרכזיות. המטרה העיקרית שלו הינה לעניין האפשרות הקיימת שבה הצדדים נפרדים בשלב כזה או אחר. להסכם יש גם עוד מטרה לעניין אחר לגמרי, וניגע בזה בהמשך הדברים.

ברמת העיקרון במקרה של פרידה בין בני הזוג, מחלקים את הרכוש באופן שווה. זה לא אומר שכל הרכוש מתחלק באופן שווה, אבל זוהי הדרך הרגילה.

לכן, אם אחד מבני הזוג הוא עשיר, הוא ירצה לבטח את עצמו. לוודא שגם אם היחסים בין בני הזוג יעלו חלילה על שרטון והם ייפרדו, הוא יקבל בחזרה את כל הרכוש שאותו הוא הביא לחיי הנישואין. זה כלל לא טבעי ומובן מאליו. שכן, כפי שהבהרנו, ברמת העיקרון מחלקים את הרכוש באופן שווה ללא קשר לשאלה מי הביא את הנכסים הללו.

הפתרון לבעיה יכול להיות בדמות הסכם יחסי ממון. זה למעשה חוזה המעגן את הזכויות של כל אחד מבני הזוג למקרה של פרידה. ככל וההסכם נעשה באופן מועיל תוך קבלת אישור, הרי שיש לזה תוקף משפטי וחלוקת הרכוש תיעשה בכפוף למה שנכתב בהסכם הממון.

יחסי ממון בין בני זוג – למה לעשות את זה?

אין זמן הקובע לעניין העריכה של ההסכם. כדאי לערוך את ההסכם ממון לפני הנישואין. וזאת, בכדי לסדר את הנושא ולמנוע חילוקי דעות בהמשך. אך גם אם הצדדים לא ערכו את ההסכם ממון לפני הנישואין, אפשר בהחלט לערוך את ההסכם לאחר הנישואין ולאורך כל חיי הנישואין של הצדדים.

המטרה של זה היא באותו רעיון. לקבוע מראש מה תהיה החלוקה בין הצדדים במקרה של פרידה.

חוזה בין בני זוג – רלוונטי מאוד לעניין מיסים

יש נקודה נוספת שפחות מדברים עליה והיא קשורה לחוזה בין בני זוג בענייני הכספים והרכוש. ככל ולצדדים יש דירה בבעלותם, והם רוצים לרכוש דירה נוספת לשם השקעה, הרי שברמת העיקרון הם יצטרכו לשלם מיסים על הדירה השנייה (מס רכישה על דירה שנייה).

ככל ובני הזוג חיים מחשבון נפרד והנכס רשום רק על שם בן זוג אחד (על אף שהוא עיגן חלוקת נכסים אחרת בהסכם ממון), הרי שזה פוטר אותו מלשלם את מס הרכישה על הדירה החדשה. הסיבה היא משום שבמצב כזה לכל אחד מבני הזוג יש רק דירה אחת בבעלותו, והם למעשה עשו סוג של הפרדה רכושית. לכן, יש הנוטים לעשות הסכם ממון ולעגן במסגרתו את חלוקת הרכוש ובמקביל לרשום את הדירה רק על שם אחד מבני הזוג.

זה מטרה משנית. היא יכולה להתבטא בשווי של עשרות אלפי שקלים במקרה של רכישת דירה שנייה להשקעה. אך יחד עם זאת, חשוב לזכור שזה לא המטרה העיקרית. המטרה העיקרית של הסכם ממון: לבטח את בני הזוג במקרה של פרידה. במצב שבו הצדדים ערכו הסכם ממון, הליך הגירושין יהיה קל באופן יחסי ומהיר יחסית למי שלא ערך הסכם ממון.

גם אם לא ערכתם הסכם ממון לפני הנישואין, ניתן בהחלט לערוך אותו לאחר הנישואין. ההסכם הזה הינו למעשה מעין חוזה בין בני זוג והוא מבטח את העתיד שלכם.

הפוסט חוזה בין בני זוג הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק בנושא כתב תביעה לאכיפת הסכם גירושין. רבים חושבים שעצם העובדה שהם הצליחו לערוך הסכם גירושין זה בהכרח מהווה סוף פסוק. כלומר לא יהיו מחלוקות וויכוחים לאחר עריכת ההסכם ולאחר שההסכם קיבל תוקף של פסק דין.

האמת היא לפעמים אחרת. במאמר זה נעסוק בנושא שמעסיק זוגות רבים. אותם זוגות הצליחו לפתור את הסכסוכים וערכו הסכם גירושין מקיף, אך כעת עומדים בפני שוקת שבורה עם המשך הסכסוך.

הכיצד?!

כתב תביעה לאכיפת הסכם גירושין – למה?

לעתים הצדדים הצליחו להגיע להסכמה על כל נושאי הגירושין. זה הדרך הכי טובה לנהל את הליך הגירושין. באופן הזה מנהלים את ההליך באופן הכי מהיר ויעיל. נוסף על כך, הצדדים (כל הצדדים) יוצאים בדרך כלל הרבה יותר מרוצים מאשר באלטרנטיבות האחרות. אך חשוב לשים לב שלא תמיד ההסכם סותם את הגולל על מחלוקות עתידיות בין הצדדים. יש פעמים שבהם אחד הצדדים מנסה לבטל ולשנות את ההסכם. בגלל זה הצד השני יצטרך לתבוע את אכיפת ההסכם.

לחצו כאן לקריאת פסק הדין לדוגמא העוסק בעניין ניסיון לבטל את הסכם הגירושין.

לעתים, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות על כל הנושאים שבמחלוקת, צצים חילוקי דעות מהותיים בין הצדדים. זה יכול לנבוע מ 3 סיבות מרכזיות. להלן נפרט את הסיבות המרכזיות לכך.

עריכת הסכם באופן לא מקצועי

ככל שההסכם נערך באופן לא מקצועי, הסיכוי למחלוקות ולניהול מתמשך של ההליך לאחר עריכת ההסכם עולה משמעותית. שימו לב: עריכת הסכם על ידי טוען רבני מקצועי בעל ניסיון עולה לכם מקסימום כמה אלפים בודדים של שקלים. לעומת זאת, ניהול ההליך לאחר מחלוקות בין הצדדים הנובעות מהסכם לא מקצועי צפויה לעלות לכם סדר גודל של לכל הפחות 10,000 ש"ח ובדרך כלל זה יגיע לכמה עשרות אלפי שקלים. וכל זאת, מעבר לעגמת הנפש הרבה הנגרמת כתוצאה ממאבקים מיותרים שהיה ניתן למנוע די בקלות. לכן, לא כדאי לחסוך בעלות הקטנה יחסית של עריכת הסכם מקצועי, וזאת, בכדי שלא תצטרכו לשאת במחיר כעבור זמן מה ממועד אישור ההסכם.

נסיבות שהשתנו מהותית ממועד עריכת ההסכם

לעתים הנסיבות של הצדדים השתנו באופן משמעותי מאוד ממועד עריכת ההסכם. לכן ישנה אפשרות לפתוח את ההסכם. אם כי בשביל לפתוח את ההסכם צריך שהנסיבות ישתנו באופן מהותי ומשמעותי במיוחד. לא כל שינוי קטן מצדיק את פתיחת ההסכם. רק שינוי משמעותי הוא שיכול להצדיק את פתיחת ושינוי ההסכם.

חילוקי דעות בנוגע לפרשנות ההסכם

אפשרות נוספת לחילוקי דעות ולהמשך ניהול ההליך המשפטי לאחר הסכם הגירושין יכולה להיות כתוצאה מכך שצצו חילוקי דעות הנוגעות לפרשנות ההסכם. יש פעמים שבהם אפשר לפרש את ההסכם בכמה דרכים. במצב כזה, יכולות לצוץ חילוקי דעות בין הצדדים הנוגעות לפרשנות ההסכם. לכן, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה יצטרך להכריע בנוגע לפרשנות ההסכם. איש מקצוע בעל ניסיון שיערוך את ההסכם יצמצם משמעותית את האפשרות לחילוקי דעות הנוגעות לפרשנות ההסכם, אך לעתים מסיבות מסוימות ההסכם עדיין יכיל פרשנויות שונות. זה פחות נפוץ כאשר טוען רבני ערך את ההסכם, אבל זה מאוד נפוץ כאשר אדם שאינו מקצועי ערך את ההסכם. לכן, זה מחזק את הסיבה שחשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע בכדי שהוא יערוך את ההסכם.

כתב תביעה לאכיפת הסכם גירושין – סיכום

כאשר יש חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע להסכם הגירושין יהיה צורך לנהל המשך הליך משפטי. זה יכלול כנראה בין היתר כתב תביעה לאכיפת הסכם גירושין. הסיבות לכך יכולות להיות שונות. אם כי ככל שאיש מקצוע בעל ניסיון בתחום הוא זה שערך את ההסכם, הסיכון בהמשך חילוקי הדעות קטן משמעותית. לכן, כדאי לפנות לטוען רבני בעל ניסיון בעריכת הסכמי גירושין. טוען רבני יוכל למנוע את חילוקי הדעות העלולות לצוץ בהמשך שיאלצו לנהל את המשך ההליך המשפטי כולל הגשת כתב תביעה לאכיפת הסכם גירושין על כל המשתמע מכך. הפנייה לטוען רבני מקצועי תסייע לכם לשים קץ להמשך ההליך המשפטי ובכך להביא לחיסכון כספי רב וגם לוודאות ולשלווה בחיים שלכם.

הפוסט כתב תביעה לאכיפת הסכם גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הגשת תביעת משמורת. להיכן מגישים את תביעת המשמורת?

למען האמת, הנושא הספציפי של משמורת הוא אחר מרוב נושאי הגירושין.

את תביעת הגירושין ניתן להגיש רק לבית הדין הרבני. בית הדין הרבני הוא היחיד שיכול לדון בתביעת הגירושין והכתובה.

ביתר הנושאים, יש סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה. כך שלמעשה, הדרך לקבוע את הערכאה שתדון בתיק הינה בהתאם למרוץ הסמכויות.

לפי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, ניתן להגיש את התביעות הקשורות להליך הגירושין (כמו למשל, מזונות וחלוקת הרכוש ועוד) לבית הדין הרבני בכריכה לתביעת הגירושין.

הגשת תביעת משמורת – כרוך מאליו!

כאשר מגישים תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אפשר לכרוך לו תביעות נוספות הקשורות לגירושין.

על הכריכה לעמוד במספר כללים שבלעדיהם ניתן יהיה לבטל את הכריכה. אם יבטלו את הכריכה, זה אומר שבית הדין הרבני לא יהיה הערכאה שתדון בתביעות אלה, אלא בית המשפט.

אם כך, לכאורה כאשר מגישים תביעת משמורת, צריך לכרוך אותה לתביעת הגירושין ועליה לעמוד בכללי הכריכה.

חידוש מעניין של בית המשפט הוא שתביעת המשמורת היא אחרת מכל יתר התביעות. לפי הפסיקה, תביעת משמורת כרוכה מעצם טיבה ומטבע הדברים לתביעת הגירושין. לכן, לא צריך לכרוך אותה לתביעת הגירושין, אלא היא נכרכת מאליה.

משמעות העניין הינו הרחבה משמעותית של סמכויות בית הדין הרבני.

משמורת – יש הבדל בין בית דין רבני לבין בית משפט?

מעניין לציין שבנושא הגשת תביעת משמורת אין הבדלים מאוד גדולים בין בית המשפט לבין בית הדין.

יש כמה הבדלים בין הערכאות הללו. כך למשל, במקרים מסוימים יהיו הבדלים דרמטיים בפסיקה ובתשובה לשאלה היכן ישהו הילדים. אך מקרים אלה אינם נחלת הכלל, וברוב המקרים לא יהיו פערים דרסטיים בין הערכאות.

בנוסף, חשוב לציין שיש הבדל מהותי בין בית המשפט לבין בית הדין. השפה בערכאות הללו בנושא הגשת תביעת משמורת היא אולי דומה. בסופו של דבר, שניהם רוצים את טובת הילדים. שניהם שמים את טובת הילדים בראש מעייניהם. אם כי, השפה שלהם היא אחרת. לכן, תצטרכו לתרגם את השפה שלכם לשפה אחרת אם אתם מגישים את התביעה לבית משפט או שאתם בוחרים לנהל את ההליך בבית הדין הרבני.

לצורך זה, תוכלו כמובן להסתייע באנשי מקצוע שיוכלו להדריך אתכם כיצד להתנהל בהגשת התביעה, ובכלל להיכן עדיף לכם להגיש את התביעה.

בהצלחה!

הפוסט הגשת תביעת משמורת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים אותי מהי עלות פתיחת תיק גירושין ברבנות, כמה דבר כזה עולה.

הדרך להמחיש את זה היא באמצעות הפניית שאלה דומה: "כמה עולה רכב?"

יש רכבים שעולים 6,000 ש"ח, ולעומת זאת יש רכבים שעולים למעלה ממיליון ש"ח. כך שהפערים הם מאוד מאוד גדולים.

גם בנוגע להליך הגירושין טווחי המחירים הם גדולים מאוד. זה משתנה בעיקר בהתאם למשך ניהול ההליך ולמורכבות בתיק.

תמיד כדאי להיות היוזם!

לפני שצוללים לעומק המספרים והסכומים, חשוב להדגיש נקודה מאוד חשובה שלא כולם יודעים וחושבים עליה. כשמדובר בהליך גירושין, זה תמיד יהיה כדאי להיות היוזם בהליך. להיות הראשון שפותח בהליך התביעה (גם אם לבסוף יגשרו על הפערים במשא ומתן). מסיבות שונות, מי שפותח הראשון בהליך הוא מי שידו על העליונה.

לעתים צד אחד הקדים את הצד השני בזמן קצר מאוד (היה לי מקרה שהלקוח שלי הקדים את הצד השני בשעה אחת בלבד!).

נקודה נוספת שחשוב לזכור היא שגם אם נדמה לכם שבן/בת הזוג שלכם לא יוזמים והם לא יפתחו בהליך, זה בוודאות לא נכון. כמו שאצלכם הרעיון הבשיל, כך הוא מתגבש גם בראש של הצד השני. לחלק זה הליך מהיר, ולחלק מהאנשים לוקח זמן עד שהם מבצעים את הרעיון. אך אף פעם אי אפשר לדעת מתי בן/בת הזוג שלכם יבצעו את הצעד הזה.

לכן תמיד קריטי שתזדרזו ותפתחו בהליך.

עלות פתיחת תיק גירושין ברבנות – כמה זה עולה בתכלס?

עלות פתיחת התיק נגזרת מפרמטרים שונים. להלן אמנה את חלקם הדומיננטי:

1. תשלום אגרות לבית הדין או לבית המשפט. ברוב המקרים כאשר תפתחו תיק, תצטרכו לשלם אגרה על פתיחת התיק. ברמת העיקרון עלות האגרה בבית משפט היא יקרה מעט ביחס לבית הדין. ישנן אגרות יקרות וישנן זולות יחסית. סך האגרות נע סביב כמה מאות שקלים (200-600 ש"ח).
2. עלות הייצוג המשפטי. חשוב מאוד לא לבוא לבד להליך הגירושין. גם אם נדמה לכם שזה הליך פשוט, וגם אם אתם בטוחים שאתם מסכימים על הכול. אף פעם לא לבוא לבד, כי אף פעם אינכם יודעים איך ההליך נגמר! לבוא לבד להליך הגירושין משמעותו התאבדות מוחלטת בנוגע לרכוש והזכויות הכספיות שלכם, וכל זה על גבם של הילדים ותוך גרימת נזק בלתי ניתן לתיקון. עלות הייצוג המשפטי משתנה מאוד בהתאם למורכבות התיק ומשך הזמן הנדרש לטפל בתיק. סה"כ מדובר בסדר גודל שנע בין 2,000 ש"ח ויכול להגיע גם ל 60,000 ש"ח. כשבאים להחליט על ייצוג, פחות חשוב לדעת כמה עולה הייצוג, ויותר כדאי לחשוב מה קורה ללא הייצוג. על כמה כסף אתם מהמרים, ואיזה נזקים יכולים להיגרם אם תיכשלו בתיק (כמעט בלתי אפשרי להצליח בהליך כזה בלי ייצוג משפטי נאות).
3. שכירת שרותים נוספים. לעתים תידרשו לשלם לאנשי מקצוע נוספים שיסייעו לכם בתיק. כך למשל, חוקרים פרטיים ועוד. לא תמיד זה מצדיק את עצמו, אך לעתים זה נדרש, וההשלכות הכספיות של זה שוות את ההשקעה.

סיכום

כשנכנסים להליך הגירושין, אתם תמיד יודעים רק איך נכנסים אליו, ואתם אף פעם לא יודעים איך אתם מסיימים אותו. לכן חשוב מאוד לבטח את עצמכם עם ייצוג של טוען רבני בעל ניסיון בייצוג בדיני משפחה.

בנוסף לכך תצטרכו לשלם סכומים נוספים על עלויות שונות כמו אגרות ועוד, ולפי העניין.

אם אתם לא תפתחו בהליך, הצד השני יעשה את זה, ואז תמצאו את עצמכם משלמים סכומים הגבוהים בהרבה מאשר הסכומים אותם הייתם צריכים לשלם אם אתם הייתם אלה שפותחים בהליך.

הפוסט עלות פתיחת תיק גירושין ברבנות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא מעניין ומרתק: תביעה להגדלת דמי מזונות. האם בכלל יש בסיס להגיש תביעה להגדיל את סך המזונות? כלומר, גם אם אפשר טכנית להגיש בקשה כזו, מהי ההסתברות שיקבלו החלטה להגדיל את המזונות אחרי שכבר קבעו את שיעור המזונות?

מזונות – אין יותר קבוע מהזמני

את נושא המזונות ניתן לחלק ל 2 חלקים.

1. מזונות קבועים. זה הסכום שאותו מחייבים לשלם את המזונות בשביל ההוצאות של הילדים. את הסכום הזה צריך לשלם מדי חודש בחודשו בהתאם למה שקבעו. לחצו כאן כדי לקרוא עוד על התחשיב שלפיו קובעים את דמי המזונות.
2. מזונות זמניים. מכיוון שההליכים המשפטיים אורכים זמן רב, ולאור הצורך בהוצאות רבות לקטינים, ניתן לבקש מזונות זמניים לקטינים. זה מסלול מהיר לחייב במזונות באופן זמני במקביל להליכים המשפטיים המתנהלים. התוקף של ההחלטה היא עד להחלטה בתיק הראשי של המזונות ועד להחלטה על המזונות הקבועים.

אף על פי שהמזונות הזמניים הם רק זמניים, הם בדרך כלל יהפכו להיות קבועים בכפוף לשינויים כאלו ואחרים. זה לא מחייב שהמזונות הזמניים ייהפכו לקבועים, אך ישנה אפשרות מרכזית שזה אכן מה שיקרה.

תביעה להגדלת דמי מזונות – אפשרי?

גם אם קבעו החלטה על מזונות קבועים, ניתן לשנות את זה באמצעות 2 אפשרויות.

1. הגשת בקשה להגדיל את דמי המזונות. צריך לבסס את הבקשה על בסיס שינוי בנסיבות ובהוצאות שתפחו. צריך להסביר למה למרות הסכום שקבעו לעניין המזונות, הרי שהמצב השתנה ומחייב לשלם סכום גבוה ממה שקבעו בתחילה. הסיכוי להגשת תביעה כזו בהחלט אפשריים, והצלחתי לא פעם לשנות את גובה המזונות. אם כי, העניין תלוי בנסיבות המקרה ולא בהכרח שתמיד זה כדאי מבחינה משפטית. לכן כדאי לפנות לטוען רבני בכדי שידריך אתכם האם כדאי לכם לבקש לשנות את זמי המזונות.
2. להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. על החלטה של דמי המזונות (כמו כל פסק דין של בית הדין הרבני האזורי) ניתן לערער. במקרה שבית הדין הרבני האזורי נתן פסק דין, אפשר לערער עליו לבית הדין הרבני הגדול. הגשת ערעור זה דבר שדורש מקצועיות רבה מאוד. יש תנאים מאוד ספציפיים איך ובאיזה אופן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול.

האם כדאי להגדיל את המזונות?

נקודה נוספת שכדאי לקחת בחשבון היא שכשם שניתן להגדיל את המזונות, כך ניתן גם להקטין את המזונות. לכן, לפני שמבצעים צעד כזה חשוב לדעת עד כמה ניתן לשנות את המזונות. יש לבדוק האם זה סכום שמצדיק את הסיכון הכרוך בכך. טוען רבני מקצועי יידע לענות לכם על השאלה הקריטית הזו לאחר שיראה את החומר בתיק הספציפי שלכם.

בהצלחה!

הפוסט תביעה להגדלת דמי מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא שמעסיק את רוב המתגרשים: תביעת גירושין כרוכה. לא רבים (מאלה שאינם עוסקים במקצוע העוסק בדיני משפחה) יודעים ובקיאים בנושא הזה. זה הנושא שאפשר להגדיר אותו כחשוב ביותר בגירושין.

דיני משפחה -הייחודיות

דיני משפחה זה תחום ייחודי מאוד. למה הכוונה? בכל תחום, כאשר יש חילוקי דעות בין הצדדים, פונים לערכאה משפטית שתחליט בנושא. בדרך כלל זה יהיה בית משפט שמכריע במחלוקות.

אכן, יש הליכים אלטרנטיביים לערכאה משפטית (הליכים כמו גישור, פישור, בוררות ועוד). אך ההליך שהוא "דרך המלך" הינו ההליך בבית משפט או בערכאה משפטית אחרת שיש לה הסמכה חוקית לכך.

לעומת זאת בדיני משפחה זה אחרת לגמרי. את רוב הנושאים הקיימים בהליך הגירושין אפשר לתבוע הן בבית משפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני.

אמנם יש נושאים מסוימים הנמצאים בסמכות משפטית של ערכאה אחת בלבד (כמו למשל, הליך הגט והכתובה יתקיים רק בבית הדין הרבני, ולבית המשפט אין כל סמכות לדון בכך). אך רוב הנושאים הם בסמכות מקבילה של 2 הערכאות.

תביעת גירושין כרוכה – מה זה?

לשם הגשת תביעת גירושין בבית הדין הרבני, יש לכרוך את כל נושאי הגירושין לתביעת הגירושין עצמה.

העניין נכתב מפורשות בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 הקובע כי:

1.    עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

2.    נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.

3.    הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג.

כלומר ככל ואחד הצדדים הגיש תביעת גירושין, ניתן לכרוך לתביעה את כל ענייני הגירושין הכרוכים לכך.

כיום, ישנן פסיקות רבות בנושא המשנות מעט את לשון החוק כפשוטו.

תביעת גירושין כרוכה – סייגים להגשת התביעה

חשוב לדעת שהפסיקות מגבילות את האפשרות לכרוך את התביעה. כך למשל, נקבע שהכריכה צריכה להיות כנה. למשל, במצב שבו התובע כורך לתביעת הגירושין את התביעה לבצע חלוקת רכוש. במצב זה, יתכן שהתובע רוצה להתגרש ולבצע חלוקת רכוש (כמקובל). אך מאידך, יתכן שרצונו בהגשת התביעה היא רק לחלק את הרכוש. ככל והרושם יהיה שהוא כרך את נושא הרכוש באופן לא כנה וכי אין מטרתו להתגרש, הרי שניתן יהיה לדחות על הסף את כריכת התביעה.

נושא הגשת תביעת גירושין כרוכה מחייבת מיומנות רבה מאוד ודורשת מקצועיות ברמה גבוהה. לכן, אם ברצונכם להגיש תביעה או שהגישו נגדכם תביעה, פנו לטוען רבני בכדי להתמודד עם ההליך.

בהצלחה!

הפוסט תביעת גירושין כרוכה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק באפשרות של משמורת לאם, והאם יש היתכנות שהמשמורת תהיה רק אצל האמא?

איך מחליטים על המשמורת?

ראשית, חשוב להבהיר שלמרות שהצדדים יכולים להתדיין ביניהם על היקף המשמורת, מבחינת בית הדין ובית המשפט זה לא ממש מעניין. מה שמעניין אותם זה לא מה כל צד רוצה, אלא מה הכי טוב לילדים.

בדרך כלל כאשר יש סכסוך בין 2 צדדים, הערכאה המשפטית בוחנת מה הכי נכון וצודק מבחינת הצדדים. במקרה של קביעת הסדר המשמורת זה בכלל לא רלוונטי. צד אחד יכול להיות צדיק ממש, והצד השני יכול להיות שקרן ורמאי, אבל מבחינת בית הדין ובית המשפט זה לא מעניין כשהם באים לקבוע את המשמורת. הם יתייחסו רק לדבר אחד בלבד: טובת הילד.

אכן, טובת הילד הוא מושג גמיש שפעמים רבות אפשר לראות אותו בזוויות אחרות. כך למשל, בית הדין יכול להכריע שטובת הילד להיות במשמורת לאם, בו בזמן שהרכב אחר היה יכול להחליט שטובת הילד הוא משמורת משותפת בנסיבות הללו. כך שבחלט יתכנו חילוקי דעות בנוגע לתשובה מהי טובת הילד, אך הכיוון של כל הערכאות יהיה דומה. כולם יתייחסו לטובת הילד בלבד.

משמורת לאם – עניין של גיל הילד?

יש 2 סיבות מרכזיות להכריע על משמורת מלאה לאם.

1. האמא היא הורה טוב, והאבא לא מתפקד באופן נכון וטוב. ואם נדייק, טובת הילדים היא להיות אצל האמא. זה יכול להיות מסיבות רבות. כך למשל, שהאבא פוגע בילדיו. זה גם יכול להיות בגלל סיבות פחות בעייתיות. כך למשל, במצב בו האבא הוא הורה טוב, אך בחר לעבור להתגורר בעיר רחוקה מאוד מהאמא. במצב כזה טובת הילדים נפגעת כתוצאה מטלטול של נסיעות ארוכות מהורה אחד למשנהו.
2. חזקת הגיל הרך. ישנה תפיסה ולפיה טובת ילד קטן (עד גיל שש) היא להיות אצל האמא. התפיסה הזו קיימת בחוק באופן מפורש. החוק קובע שילדים עד גיל שש יהיו אצל האמא, אלא אם כן ישנה הוראה אחרת. אם כי לעניין חזקת הגיל הרך, אפשר להגדיר את זה כ"חצי אות מתה" בספר החוקים. מצד אחד ישנן פסיקות המתבססות על חזקת הגיל הרך בקביעת המשמורת. אך מאידך, פסיקות רבות קובעות שחזקת הגיל הרך לא מאוד רלוונטית (כמו למשל, פסיקה זו של ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א). יתרה מזאת, נעשו ניסיונות רבות לבטל כליל את חזקת הגיל הרך, ולקבוע שהמשמורת תהיה בהתאם לטובת הילדים בלבד וללא קשר לחזקת הגיל הרך.

סיכום

ההחלטה על משמורת הילדים תהיה בהתאם לטובת הילדים. ברמת העיקרון אין עדיפות לאמא על האבא (או להיפך). אך מאידך, יש מצבים ופסיקות הנותנות עדיפות מובנית לאמא בהסדר המשמורת.

לכן, כדי למקסם את ההצלחה בנוגע למשמורת הילדים, כדאי לפנות לטוען רבני שייצג אתכם בדרך להצלחה.

בהצלחה!

הפוסט משמורת לאם הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא משמורת ילדים לאחר גירושין. האם יש הבדל בין הסדר המשמורת לפני הגירושין לבין ההסדר לאחר הגירושין?

כמו כן, האם אפשר לשנות את ההסדר של המשמורת לאחר שכבר קבעו הסדר מקיף בנושא?

ניתן לחלק את הנושא הזה לכמה חלקים.

1. האם ניתן לשנות החלטה על משמורת הילדים?
2. האם כתוצאה מנסיבות שהשתנו וכדומה, אפשר יהיה לשנות את היקף המשמורת?

לחצו כאן בכדי להבין לעומק את התשובה לשאלה הראשונה (איך לשנות החלטה על משמורת).

במאמר זה נעסוק בתשובה לשאלה השנייה. ננתח את האופן שבו אפשר לשנות את היקף המשמורת לאור הנסיבות.

משמורת ילדים – מרחב השיקולים

כאשר באים להחליט בנוגע למשמורת הילדים, יש מנעד רחב של שיקולים על בסיס נסיבות שונות.

כך למשל, ההתנהלות של כל אחד מההורים, הקרבה הגאוגרפית בין הצדדים ועוד.

פעמים רבות נתקלים בתופעה שבה עם הזמן הנסיבות משתנות. כך למשל, אחד הצדדים מחליט לעבור לעיר רחוקה מההורה האחר. או למשל, הורה שלא היה כשיר לגדל את הילד, הצליח לעבור טיפול מועיל, ומאז הוא מתפקד באופן טוב (או לכל הפחות סביר).

לכאורה הנסיבות השתנו, ואם כך לכאורה יש מקום לשנות לגמרי את ההסדר של המשמורת. האומנם?

האמת היא מעט מורכבת יותר.

לא באופן דרסטי מדי!

אכן, החיים משנים את האנשים. האדם הרע של אתמול, יכול (בעבודה קשה) להפוך להיות האדם הטוב של היום. זה קורה מדי יום!

אך כאשר בית הדין מחליט על הסדר המשמורת או על החלטה לשנות את ההסדר שכבר קבעו, הוא עושה זאת על פי טובת הילדים.

בדרך כלל טובת הילדים היא לא לבצע צעדים דרסטיים מדי. לכן, גם אם ההורה יוכיח מעל לכל ספק שהוא השתנה ושהוא הורה טוב, זה לא ישנה בבת אחת את ההיקף של המשמורת.

הנטייה היא לבצע צעדים כאלו באופן אחראי ואיטי, עקב בצד אגודל. כך ינסו לראות אם כשמרחיבים מעט את היקף המשמורת, טובת הילד נשמרת. איך הילד מגיב לשינוי בחייו ובמשמורת. ככל וההורה מוכיח שהוא השתנה בפועל ושהוא הורה טוב, ושהילד מגיב לשינוי באופן הטוב והרצוי, כך ירחיבו עוד את היקף המשמורת, עד למצב שבו יכולים להחליט על הסדר משמורת משותפת.

משמורת ילדים לאחר גירושין

אותו רעיון הוא גם בנושא משמורת ילדים לאחר גירושין. שכן, עד לגירושין הילדים היו בהסדר כלשהו. לכן, גם אם הנסיבות השתנו, אי אפשר לשנות באופן דרסטי את ההחלטה על המשמורת.

בית הדין (וגם בית המשפט) ישנה באופן אטי (אך עקבי ככל שהנסיבות יאפשרו את זה) את היקף המשמורת.

לכן, הורה שרוצה במשמורת על ילדיו, צריך לבצע צעדים הנדרשים כדי להשיג את המשמורת. ככל והוא ידחה את הבקשה להגדלת זמני השהות, כך יהיה קשה לשנות את זמני השהות בהמשך.

סיכום

מכיוון שטובת הילדים נגד עיניהם של בית הדין ובית המשפט, לכן השינוי בהסדר המשמורת לא יהיה מהיר ודרסטי אלא באופן עקבי.

בנושא הזה יש קווי דמיון רבים בין בתי המשפט לבין בתי הדין. שניהם מקבלים החלטות דומות בנושא הזה.

על מנת למקסם את ההצלחה בהיקף המשמורת, חשוב לבוא עם ייצוג של טוען רבני בעל ניסיון שיידע לפתור את הבעיות העלולות לצוץ בנוגע להיקף המשמורת שלכם עם הילדים.

הפוסט משמורת ילדים לאחר גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נסקור את הנושא הזה של חלוקת דירה בגירושין. זה נושא חשוב מאוד בהליך הגירושין.

ראשית, יש להבהיר כיצד מחלקים את הדירה. ואז נסביר איך עושים את זה מבחינה טכנית. ובנוסף נסביר מתי עושים את זה, כלומר באיזה שלב בגירושין יחלקו את הדירה בתכל'ס.

חלוקת דירה בגירושין – באיזה אופן מחלקים את הדירה?

בדרך כלל יחלקו את הדירה באופן שווה. כלומר חצי חצי בין הצדדים. ברמת העיקרון זה לא משנה מה קנה את הדירה, ומי הביא איתו כסף רב, אלא יחלקו באופן שווה את הדירה.

החוק בעניין הזה הוא ברור. אם כי מבחינת ההלכה הגישה היא אחרת, אבל כיום מסיבות שונות גם ההלכה מכירה באופן הזה של חלוקת הרכוש, וגם בתי הדין הרבניים פוסקים כיום באופן די דומה.

יש מספר חריגים לכלל הזה שבו מחלקים את הרכוש (כולל הדירה) באופן שווה.

בין החריגים הבולטים זה באופן שיש הסכם ממון בין הצדדים.

לחצו כאן כדי לקרוא על האפשרות לעריכת הסכם ממון ועל יתרונותיו.

חשוב לדעת שאת ההסכם ממון ניתן לערוך אף לאחר הנישואין. לחצו כאן למאמר העוסק בנושא עריכת הסכם ממון לאחר הנישואין.

איך מחלקים דירה באופן טכני?

הנושא של חלוקת הדירה הוא מורכב יחסית. הלוא זה לא כסף שניתן לחלק אותו באופן קל יחסית.

בכסף אפשר לחלק כל שקל לשניים. לעומת זאת בדירה זה מורכב יחסית.

יש לכך מספר פתרונות.

בדרך כלל יציעו לכל אחד מבני הזוג לרכוש את החלק של בן הזוג השני לפי הערך הכספי של חלקו בדירה. באופן הזה מבצעים את החלוקה, כך ששני הצדדים יוצאים מרוצים יחסית.

את החלוקה בדרך הזו מבצעים באופן שדומה למכרז, כאשר כל המרבה במחיר (מבין בני הזוג) הוא שזוכה בדירה.

כאשר בני הזוג אינם רוצים לרכוש את הדירה, מבצעים אומדן של הדירה ואז מוציאים אותה למכירה בשוק החופשי באמצעות כונס נכסים. באופן הזה ימכרו את הדירה לאדם אחר, והכסף ממכירת הדירה יתחלק בין הצדדים באופן שווה.

מתי מחלקים את הדירה?

לזמן שבו מחלקים את הדירה יש משמעות.

בדרך כלל יחלקו את הדירה רק לאחר שהגיעו להסדר בנוגע למשמורת הילדים ויש להם דירה מתאימה. זה נובע מתוך דאגה לטובת הילדים.

במצבים חריגים יבצעו את חלוקת הדירה אף לפני הכרעה בנוגע למשמורת הילדים. זה אמנם פחות נפוץ, אך בהחלט קיים.

הפוסט חלוקת דירה בגירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אחת השאלות שרבים שואלים את עצמם הינה איך מבצעים את החלוקת נכסים בגירושין? האם תמיד יחלקו את כל הנכסים חצי חצי? האם יש לכך חריגים? ובכלל, מה נכלל בכלל הנכסים לעניין זה?

חלוקת דירה בגירושין

אחד הנושאים שהם עם המחיר הכספי הגבוה (בדרך כלל) בהליך הגירושין הוא הדירה. אם יש לבני הזוג דירה משלהם (גם אם יש עליה משכנתא או חוב), הרי שיש לחלק את הדירה. כיצד מבצעים את זה?

יש דרכים שונות לבצע את חלוקת הדירה בגירושין, אבל ככלל יחלקו את הערך של הדירה באופן שוויוני בין הצדדים.

נכסים נוספים

לא רבים יודעים, אבל כאשר מחלקים את הרכוש, הרי שמחלקים את כל הרכוש של הצדדים. זה כולל את הכסף שבחשבון הבנק (גם אם החשבון הינו רק על שם אחד מבני הזוג). זה כולל גם את הזכויות הסוציאליות של הצדדים.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על חלוקת הזכויות הסוציאליות בהליך הגירושין.

חלוקת נכסים בגירושין – 2 מצבים מרכזיים

כאשר עוסקים באופן חלוקת הרכוש, חשוב לדעת שיש 2 מצבים מרכזיים לכך.

המצב הראשון הוא באופן שבו הצדדים ערכו הסכם ממון. הסכם ממון למעשה מסדיר בדיוק את הנושא הזה, של חלוקת הרכוש במצב של גירושין. במצב כזה אם ההסכם נעשה באופן מקצועי וקיבל אישור משפטי, הרי שיש לו תוקף ויחלקו את הרכוש לפי מה שנכתב בהסכם הממון שהצדדים ערכו.

המצב השני הוא שהצדדים לא ערכו הסכם ממון. במצב זה, מחלקים את הרכוש של הצדדים באופן שוויוני וללא הבדל מי הביא את הכסף.

חריג לכך הוא בנוגע לנכסים שונים שאינם מתחלקים בין הצדדים. אולם, ככלל מחלקים את הנכסים המשותפים לצדדים אף אם הם רשומים בבעלות של אחד הצדדים בלבד.

הסכם ממון

בכדי לערוך הסכם ממון באופן מקצועי שיהיה יעיל מבחינה משפטית, יש צורך בניסיון רב ובידע מקיף בנושא.

כאשר הסכם הממון נכתב באופן שאינו יעיל באופן מספק, הרי שאין לו תוקף משפטי ואז הוא יהיה חסר ערך. במצב כזה כלל לא יתייחסו לכך שהצדדים ערכו הסכם, שכן הוא נערך באופן שאינו יעיל מבחינה משפטית.

בכדי לערוך הסכם ממון באופן יעיל, כדאי לפנות לטוען רבני הבקיא בנושא בכדי שהוא יערוך עבורכם הסכם ממון משפטי.

חלוקת נכסים בגירושין – סיכום

לסיכום, עניין חלוקת הנכסים בהליך הגירושין מורכב מפרטים רבים. הנכסים כוללים את הדירה, הכספים בבנק וכספים נוספים הכוללים את הזכויות הסוציאליות.

בדרך כלל יחלקו את הרכוש באופן שווה בין הצדדים. אך יש מצבים שבהם יחלקו את הנכסים באופן אחר לגמרי.

זה נושא מאוד משמעותי ובעל השלכות כלכליות גבוהות מאוד. לכן, יש לפנות לטוען רבני מקצועי בכדי שילווה אתכם בכל הנוגע לחלוקת הנכסים בהליך הגירושין.

הפוסט חלוקת נכסים בגירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא מאוד נפוץ המעסיק הורים רבים מאוד הנמצאים בהליך הגירושין: כמה משלמים מזונות במשמורת משותפת?

התשובה לכך היא משתנה בהתאם לפרטים רבים. בכל תיק יכולה להיות הכרעה אחרת, אבל באופן עקרוני יש לכך 2 כיווני חשיבה.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק בנושא ההסדר של משמורת משותפת.

מזונות ילדים במשמורת משותפת

ישנן 2 אפשרויות להתייחס לכל הנושא של מזונות הילדים.

1. הגישה הראשונה מתייחסת למזונות הילדים כחובה הורית כללית. כלומר שני ההורים צריכים לגדל את הילדים, לדאוג לילדיהם לכל צורכיהם. זה כולל עניינים רגשיים. להרעיף עליהם חום ואהבה. זה כולל טיפוח החינוך וההשקעה בנושא הזה. וזה גם כולל הוצאות כספיות. בכל הנושאים שני ההורים צריכים לשאת בנטל. כל עוד שבני הזוג חיים יחד, הם יכולים להתחלק בנטל באופנים שונים. כך למשל, הם יכולים להחליט שהגבר משקיע בעבודתו בכדי לפרנס את ילדיו, והאישה תשקיע את זמנה בלהיות עם הילדים, או להיפך. אבל כשבני הזוג נפרדים, עולה השאלה איך מחלקים את הנטל בין הצדדים. לפי הגישה הראשונה שני ההורים צריכים לשלם בשביל ההוצאות של הילדים. כל משפחה בהתאם לרמת החיים שלה או בהתאם לסטנדרט אחיד וכללי.
2. הגישה השנייה מחלקת מלכתחילה את הנשיאה בנטל בכל הנושאים. כך למשל, תפקיד הגבר יהיה לפרנס את הילדים. זה לא אומר שהאישה לא עובדת. היא יכולה לעבוד, ואף להשתכר בשכר גבוה יותר מבעלה, אבל כאשר יש מחלוקת מי יצטרך לפרנס את הילדים, הנטל יהיה על האבא של הילדים.

מזונות ילדים משמורת משותפת – 2 הגישות בפרקטיקה

כשמתרגמים את 2 הגישות שציינתי בפן המעשי, מקבלים את ההבדלים בין הגישה של בית המשפט לבין הגישה של בתי הדין.

אמנם בנושא הזה השתנו דברים רבים, והנושא אינו כפי שהיה בעבר. אך עדיין יש את ההבדלים בין 2 הגישות.

משמורת משותפת מזונות ילדים

יש להדגיש שהנושא הינו בעל פרטים רבים מאוד. במאמר זה נסקור בקצרה את אחד הנושאים המשמעותיים במקרים אלה. אך מכיוון שהנושא הוא רחב מאוד, יש להתייעץ בכל מקרה לגופו.

הגישה של בתי המשפט

הגישה של בית המשפט תהיה בדרך כלל בהתאם לגישה הראשונה. כלומר שני ההורים נושאים בנטל באופן שווה.

כאשר יש מחלוקת בין בני הזוג בנוגע לשאלה מי צריך לשאת בנטל, הרי שהנטל יהיה על שני ההורים במקביל ובאופן שווה.

לכן כאשר יש משמורת משותפת, אומר בית המשפט: "למה להטיל על אחד הצדדים לשלם מזונות? שיתקזזו אחד מהשני". כלומר כל צד ישלם את ההוצאות של הילדים שלו בזמן שהילדים נמצאים אצלו במשמורת.

זה לא אומר שלא תצטרכו לשלם בכלל על המזונות. שכן, יש הוצאות חריגות שאינן נכללות בהוצאות השוטפות והיומיומיות. אך ברמת העיקרון אין לאחד הצדדים חובה לשלם מעבר להורה האחר.

הגישה של בתי הדין

הגישה של בתי הדין הרבניים היא אחרת. לפי הגישה של ביה"ד, הרי שברמת העיקרון החובה לשלם לילדים את המזונות היא על האבא ולא על האמא. לכן גם במצב של משמורת משותפת, האבא יצטרך לשלם את המזונות על הזמנים בהם הילדים נמצאים אצל אמם. אמנם גובה התשלום יהיה נמוך יחסית, אך עדיין החובה תהיה על האבא.

במקרים ספציפיים אפשר יהיה להטיל על האמא (ואף רק על האמא) את החובה לשלם את המזונות.

דמי מזונות במשמורת משותפת

הנושא הזה תלוי בגורמים רבים. לכן אי אפשר להכליל את הנושא באופן גורף. אך ניתן לומר שבמקרה בו יש הסדר של משמורת משותפת, הרי ששיעור המזונות נמדד בעקבות פרמטרים רבים, כאשר אחד מהם הוא באיזה ערכאה משפטית דנים בתיק. ככל ודנים בבית המשפט, יש אפשרות סבירה יותר לפטור מהחובה לשלם את המזונות. ככל והתיק מתנהל בבית הדין, הרי שהחובה תישאר קיימת. אך גם בבית הדין הגישה בנושא משתנה במידה מסוימת.

לכן, אי אפשר להכליל באופן גורף היכן עדיף לגבר/לאישה לנהל את ההליך המשפטי. שכן, לעתים עדיף לנהל אותו בבית המשפט, ולעתים בבית הדין הרבני.

נוסף על כך, במסגרת השיקול היכן לנהל את ההליכים, יש משמעות למהירות ההליך. בדרך כלל ההליכים בבית הדין הרבני הם מהירים ביחס להליכים בבית המשפט. אכן, הם לוקחים זמן, אך בדרך כלל פחות מאשר בבית משפט.

מזונות קטינים במשמורת משותפת – סיכום

לסיכום ניתן לומר שבנושא של מזונות הילדים יש הבדלים בין הגישות של בתי המשפט לבין בתי הדין. זה אחר הנושאים שבהם יש את ההבדלים הדרמטיים בין הערכאות.

בנוסף, כדאי שתדעו שההחלטה על משמורת משותפת אינה אוטומטית כלל ועיקר. לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק באפשרויות השונות למשמורת על הילדים.

מכיוון שבנושא יש פרטים רבים, כדאי לכם לפנות ליעוץ מקצועי אצל טוען רבני שילווה אתכם וינהל את ההליך באופן מקצועי.

בהצלחה!

הפוסט מזונות משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק בנושא משמורת על ילדים.

נענה על השאלה להיכן יש להגיש תביעת משמורת וכיצד למקסם את הצלחתכם בתיק.

משמורת על ילדים – הסדרים שונים

קיימים הסדרים שונים הנוגעים לאופן בו יקבעו את הסדר המשמורת על הילדים שלכם.

אפשר לקבוע שהמשמורת תהיה בידי הורה אחד בלבד. זה יכול להיות אצל האבא, ויכול להיות אצל האמא. אמנם יקבעו הסדרי זמנים שבהם הילדים יהיו אצל ההורה האחר. אבל אלה יהיו זמנים מעטים יחסית. בנוסף, לעתים היא תהיה במסגרת אחרת ממפגש רגיל. זה יכול להיות במרכז קשר ויכול להיות באופנים אחרים.

מאידך, ניתן יהיה לקבוע הסדר של משמורת משותפת. בהסדר זה שני ההורים ייהנו מקשר קרוב לילדיהם.

להסדר של משמורת משותפת יש מעלות וחסרונות, ובכל מקרה היחס כלפי הסדר זה יהיה בהתאם לנסיבות המקרה.

תביעת משמורת – להיכן?

לאחר שהבהרנו את הרקע הכללי על ההסדרים השונים, נענה על השאלה להיכן יש להגיש את תביעת המשמורת.

למעשה, בנוגע לקביעה על משמורת הילדים אפשר להגיש את התביעה הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

בדרך כלל יגישו את התביעה לערכאה שדנה בשאר הנושאים העוסקים בגירושין. אם כי, הכלל הזה אינו מחייב כלל.

שיקולי הערכאה המשפטית

יש להדגיש שהשיקולים של הערכאה המשפטית הינם בראש ובראשונה בנוגגע לטובת הילדים. אין בכל הבדל בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.

למעשה, ניתן לומר שהנושא בו יש את טווח הבדלי הגישות הכי קטן הוא בכל הנוגע לתביעת משמורת. שכן, בנושא הזה הגישות די דומות.

ההבדלים הם בעיקר סביב סד הזמנים עד לקבלת הכרעה משפטית בתיק. בדרך כלל בבית הדין הרבני ההליך הוא מהיר יותר. זה כמובן תלוי באיזה הליך מדובר, וההמלצה היא לבדוק את הנושא אצל טוען רבני בעל ניסיון בתחום שיידע להנחות אתכם באופן יעיל ומקצועי.

משמורת על ילדים – סיכום

לסיכום, ישנן אפשרויות שונות בכל הנוגע לקביעת הסדרי המשמורת על הילדים. ניתן להגיע להסדרים שונים. הערכאה המשפטית שתדון בכך תשקול היטב את טובת הילדים בבואה לקבל את ההחלטה.

תביעת משמורת ניתנת להגשה הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

כדי להגיש תביעה בנושא למשמורת, כדאי להיעזר בשירותיו המקצועיים של טוען רבני בעל ניסיון בתחום.

בהצלחה!

הפוסט משמורת על ילדים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק בנושא הסכם בין בני זוג. נסביר שיש שני סוגים של הסכמים העוסקים במצבים אחרים לגמרי.

הסכם ממון

ההסכם הראשון הוא הסכם ממון. את ההסכם הזה עורכים בדרך כלל לפני הנישואין, אך באופן עקרוני אפשר לערוך את ההסכם גם לאחר החתונה.

יתרה מזאת, ככל והצדדים לא ערכו את ההסכם לפני החתונה, כדאי מאוד לערוך את ההסכם לאחר החתונה. זה הסכם שיכול להיות בעל השלכות דרמטיות מאוד.

הרעיון של ההסכם הוא שיחלקו את הרכוש של הצדדים בהתאם למה שנכתב בהסכם ולא באופן שוויוני.

הסיבה היא שעל פי החוק מחלקים את הרכוש באופן שווה. ככל ואחד הצדדים הכניס לחיי הנישואין את רוב הכסף, אין לזה רלוונטיות מבחינת החוק. לכן הפתרון של עריכת ההסכם יכול לפתור את הנושא.

אגב, יש דרכים מתוחכמות יותר לעריכת ההסכם שיכולות לפתור את הבעיות הקיימות בעריכת הסכם ממון. לכן, כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי בעל ניסיון שיידע לערוך הסכם מועיל שיגן על הזכויות שלכם.

הסכם גירושין

ההסכם הזה הוא אחר לגמרי מההסכם הראשון. עורכים את הסכם הגירושין כאשר בני הזוג רוצים להיפרד. במצב כזה יש להם 2 דרכים להוביל את תהליך הפרידה.

הדרך הראשונה כוללת מאבקים רבים, ולעתים אף ממושכים. התהליך יכול לארוך מספר שנים עד לסיום ההליך. במקרים מסוימים זו הדרך המומלצת, וזה נובע מסיבות שונות. אבל בדרך כלל הדרך הטובה ביותר לנהל את הליך הגירושין היא באמצעות עריכה של הסכם גירושין.

בהסכם שואפים לערוך את ההסכמה בין בני הזוג על כל הפרטים. לעתים יערכו את ההסכם בשלבים. כך למשל, יגבשו הסכמות זמניות, ואז ינהלו משא ומתן על יתר הפרטים.

אך בדרך כלל השאיפה תהיה לסיים את כל ההליך בהסכם אחד.

היתרון של ההסכם הוא מבחינת הזמן שבו ניתן לסיים את הליך הגירושין. זה מתבטא גם בחיסכון כספי מאוד גבוה.

חשוב להדגיש, שלאחר עריכת ההסכם, מביאים את ההסכם לאישור משפטי, ואז ההסכם מקבל תוקף של פסק דין. לכן במקרים רבים חבל לנהל הליכים ארוכים ומתישים בבתי הדין ובבתי המשפט כאשר אפשר לסיים את ההליך במהירות וביעילות רבה.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על הליך הגישור.

הסכם בין בני זוג – סיכום

אדם שאינו מקצועי בעריכת הסכמים יכול לעשות טעויות רבות בנושא. די במשפט אחד שנכתב באופן מסוים בכדי לשנות את כל המשמעות המשפטית של ההסכם. לכן כשאתם באים לערוך את ההסכם, חשוב לבוא עם ייצוג משפטי נאות. לכן, אני מזמין אתכם לפגישת יעוץ בה נעבור על תוכן ההסכם ובכדי לערוך הסכם שיגן על הזכויות שלכם וימקסם את הצלחה שלכם.

בהצלחה!

הפוסט הסכם בין בני זוג הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור. למעשה ההסכם הזה הוא בעל מאפיינים דומים להסכם ממון, אך יש מספר הבדלים בין ההסכמים.

הסכם ממון

הסכם ממון הינו למעשה הסכם המעגן את הזכויות של הצדדים שמתחתנים.

לפי חוק יחסי ממון בין בני הזוג, ככלל במקרה של פרידה, יחלקו את הרכוש של הצדדים באופן שווה.

לכן, ככל ואחד הצדדים הביא עמו הרבה כסף לחיי הנישואין, ואילו הצד השני לא הביא כסף (או הביא מעט כסף), התוצאה היא שהצד שהביא הרבה כסף יכול להפסיד הון רב בגלל שיחלקו את הרכוש באופן שווה.

הפתרון לכך הוא לערוך הסכם ממון. במסגרת ההסכם, מסכמים הצדדים מה יקרה במצב של פרידה. כמה כסף כל אחד מהצדדים יקבל.

כדאי לעשות את ההסכם לפני הנישואין, אם כי אפשר בהחלט לערוך את ההסכם גם לאחר הנישואין.

חשוב לדעת, שלא מספיק לערוך הסכם ממון. על ההסכם לקבל אישור משפטי בכדי שיהיה לו תוקף.

לקריאת המאמר העוסק בנושא הסכם ממון ועל אופן אישור הסכם ממון, לחצו כאן.

לקריאת המאמר העוסק באופן עריכת הסכם ממון לאחר הנישואין, לחצו כאן.

הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור

ההסכם הזה הוא מאוד דומה להסכם ממון רגיל. יש לו מאפיינים מעט אחרים, אבל בבסיס זה רעיון די דומה.

על פי החוק ידועים בציבור הם כמו בני זוג. כלומר גם הרכוש שלהם מתחלק באופן שווה במקרה שבו הם נפרדים.

לכן גם במקרה של ידועים בציבור, כדאי מאוד לערוך הסכם הנוגע לעניינים הממוניים בין הצדדים.

לקריאת המאמר העוסק בנושא עריכת הסכם ממון לידועים בציבור ועל ההבדל בין הסכם ממון בין בני זוג לבין הסכם של ידועים בציבור, לחצו כאן.

הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור – סיכום

יש השלכות משפטיות מאוד משמעותיות לעניין ההגדרה של ידועים בציבור. לכן כדאי לערוך הסכם שיגדיר מראש את ההשלכות הממוניות של החיים המשותפים.

בשביל לערוך את ההסכם באופן המועיל מבחינה משפטית, כדאי שתפנו לטוען רבני שיערוך בשבילכם את ההסכם באופן שיגן עליכם מבחינה משפטית.

לטוען הרבני יש את הניסיון הרלוונטי בכדי לערוך הסכם באופן שיגן על הזכויות שלכם. ההשלכות של ההסכם הינן מרחיקות לכת, ולכן לא כדאי לכם להמר על כל הרכוש שלכם.

ככל ומדובר בעריכת הסכם, זה דבר יחסית זול. לעומת זאת אם תנסו לערוך לבד את ההסכם ואז ההסכם לא יהיה מועיל מבחינה משפטית, יעלה לכם הרבה מאוד כסף ומאמץ בכדי לנסות להגן על עצמכם מבחינה משפטית.

הפוסט הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אם אתם רוצים להגיש תביעה לגירושין, כדאי לכם להעמיק במאמר הזה. זה יכול לתת לכם כלים מרכזיים לדעת את מה שצופה לכם העתיד מיד כשתגישו את התביעה.

תביעה לגירושין – תלוי בנסיבות

כשמדברים על הגשת תביעת גירושין, יש הבדל מאוד גדול מבחינת הנסיבות. יש פעמים שבהם לבני הזוג כבר יש ילדים. במצב הזה, ההליך יכול להיות מורכב יותר. גם ככל שיש לצדדים רכוש רב יותר (במיוחד כשהצדדים לא ערכו הסכם ממון), הסיפור יכול להסתבך.

מצד שני, מהניסיון שלי אני יכול לומר שכשיש טוען רבני בעל ניסיון, אפשר להגיע לתוצאות מהירות גם במצבים מורכבים מאוד. זה לא תמיד יקרה, אבל הזהות של הטוען הרבני שמייצג אתכם, יש השפעה מאוד גדולה על כל ההליך ועל מה שכנראה יקרה לכם בהליך הגירושין.

בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה?

כדאי להכיר גם את הנושא הבא.

לגבי חלק גדול מנושאי הגירושין תהיה הכרעה בבית הדין הרבני. אדגיש: בנושאים מסוימים יש סמכות רק לבית הדין הרבני, ואין כל סמכות לבית המשפט!

לעומת זאת בחלקים אחרים בנושאי הגירושין יש סמכות מקבילה בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.

התבלבלתם? אתם בטח שואלים את עצמכם: "אז מי מחליט מי מכריע בתיק שלי, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה?" בשביל זה כדאי שתקראו את המאמר בקישור הזה. לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בנושא.

כמה יעלה לכם ההליך של התביעה?

התביעה עולה כסף. יש דרכים כיצד לצמצם את העלות, כך שהמחיר הכלכלי של ההליך יהיה זול יחסית. כך למשל, אם אתם מצליחים לסיים את ההליך בהסכמה, אתם כנראה תחסכו הרבה מאוד כסף. לא תמיד זה אפשרי, אבל ככל והצדדים רוצים ומאפשרים לסיים את ההליך בהסכמה, זה הדרך הטובה והזולה יחסית לנהל את ההליך.

ככל ואתם מנהלים הליך ארוך, המחיר הוא יקר יחסית. תצטרכו לשכור את שירותיו של הטוען הרבני. יש את מחירי האגרות לבית הדין או לבית המשפט. לעתים תצטרכו לשלם כסף למומחים נוספים (כמו חוקר פרטי ועוד).

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על כמה יעלה לכם לנהל את הליך הגירושין.

תביעה לגירושין – סיכום

לסיכום הליך הגירושין כולל המון פרטים. מי שאינו איש מקצוע, יכול להרוס ולגרום לנזק רב אם ינהל את ההליך בלי ליווי של איש מקצוע כמו טוען רבני.

לכן, אם אתם חושבים לנהל תביעה לגירושין, פנו עוד היום לטוען רבני.

בהצלחה!

הפוסט תביעה לגירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הסיבות נגד משמורת משותפת.

לכאורה המשמורת המשותפת הוא הפתרון האידיאלי. כך הילדים נהנים משני הורים, כאשר הם מחלקים את הזמן שלהם בין שני ההורים. לכאורה זה הפתרון האידיאלי. ואכן, בפעמים רבות זהו הפתרון הכי טוב.

אולם, מהניסיון ניתן לומר שיש הרבה פעמים שהפתרון של משמורת משותפת הוא מוקש בעייתי.

זה לא שתמיד נהיה נגד משמורת משותפת. פעמים רבות זה הפתרון הכי טוב, אבל כל מקרה הוא לגופו ולא ניתן להקיש ממקרה אחד לרעהו.

להלן נפרט כמה מקרים שבהם עדיף יהיה להימנע מהפתרון של משמורת משותפת.

סוג ההורים

כאשר ההורים לא מתקשרים ביניהם באופן ענייני, הילדים מאוד יפגעו אם תהיה משמורת משותפת. הסיבה היא כי ההורים יתנקמו זה בזה דרך הילדים.

הם יריבו כל הזמן מי מקיים את ההסדר ומי מפר אותו. לכן לא כדאי להגיע להסדר של משמורת משותפת במצב כזה.

יתרה מזאת, בית הדין ובית המשפט לא יכריעו על הסדר של משמורת משותפת במצב שבו ההורים מתנהלים באופן שלא מאפשר את ההסדר. אולם כמובן שיהיה צורך לנמק מבחינה משפטית את ההתנגדות להגעה להסדר של משמורת משותפת.

מקרים נוספים שבהם בית המשפט ובית הדין יהיו נגד משמורת משותפת זה כאשר אחד ההורים אינו כשיר לגדל את הילדים. זה יכול להיות בעקבות שלל סיבות כמו התנהגות אלימה, לצד סיבות נוספות.

משמורת משותפת – לא הליך אוטומטי

הורים רבים חושבים שההסדר של משמורת משותפת הוא הליך אוטומטי. האמת היא שזה רחוק מאוד מכך. פעמים רבות מגיעים להסדרים אחרים. אגב, גם כאשר שני ההורים הם אנשים טובים, יהיו פעמים שטובת הילדים מחייבת הגעה להסדר אחר. כך למשל, כאשר ההורים גרים במרחק רב האחד מהשני. במצב זה הילדים ייפגעו מההסדר של משמורת משותפת, ולכן יקבעו הסדר אחר.

נגד משמורת משותפת – סיכום

לסיכום ניתן לומר שההסדר של משמורת משותפת יכול להיות ההסדר הטוב ביותר. אבל יהיו פעמים שבהם ההסדר יפגע מאוד בילדים.

הן בתי הדין הרבניים והן בתי המשפט יכריעו בנוגע לילדים בהתאם לטובת הילדים. לכן יהיו פעמים שבהם הם יובילו הסדר של משמורת משותפת, אבל יהיו פעמים שבהם הם יהיו נגד משמורת משותפת. במצב כזה יגיעו לפתרון אחר שיועיל לילדים.

בכדי להגיע לתוצאה הטובה לטובת הילדים, יש לפנות לטוען רבני מקצועי שיידע להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורכם, ובעיקר בשביל הילדים שלכם.

הפוסט נגד משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אם אתם בהליך גירושין ושואלים את עצמכם "האם משלמים מזונות במשמורת משותפת", המאמר הקרוב הוא לגמרי בשבילכם.

התשובה לכך היא מורכבת מעט. נציג את הקווים המרכזיים שיכולים להשפיע בהכרעה על הנושא הזה.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בהסברת הנושא של משמורת משותפת.

ההבדלים בחובת המזונות בין בית המשפט לבית הדין

יש מספר רב של הבדלים בין בתי המשפט לבין בתי הדין הרבניים בנוגע לשאלות העוסקות בהליך הגירושין. אחד הדברים המרכזיים בהם קיימת מחלוקת עזה מאוד בין הערכאות הללו זה נושא החובה לשלם את המזונות.

שימו לב: אין מחלוקת על כך שבדרך כלל צריך לשלם מזונות. המחלוקת הינה אודות גובה שיעור המזונות וגם על עצם בסיס החובה.

להלן נפרט את הגישות ואת ההבדלים ביניהם.

גישת בית המשפט בנוגע לחובת המזונות

הגישה של בית המשפט הינה שכעיקרון שני ההורים שווים. לכן, למה "להפיל" על הבעל את החובה לשלם את המזונות? הרי שני ההורים צריכים לדאוג לילדים.

לפיכך בבית המשפט יחשבו מה גובה ההכנסות של כל אחד מההורים. בנוסף לכך יבדקו מה היקף המשמורת של כל אחד מההורים עם הילדים. זה נועד כדי לראות כמה הוצאות יש לכל אחד מההורים כשהילדים נמצאים אצלו.

לאחר מכן יערכו סוג של תחשיב כמה מזונות צריך לשלם.

אם כך, מה יקרה אם יש משמורת משותפת? האם במצב כזה יצטרכו לשלם מזונות?

התשובה היא שכפי שפרטנו לעיל, נושא המשמורת הוא חשוב אבל לא השאלה היחידה שחשוב לבדוק לפני ההכרעה. יצליבו את היקף המשמורת עם פערי השכר (ככל שישנן).

לכן, אם לצורך העניין יש משמורת משותפת, וכל אחד מההורים מרוויח שכר של 10,000 ש"ח (כלומר השכר הוא שווה ללא פערים), הנטייה תהיה שלא לחייב אף אחד במזונות. הרעיון שעומד מאחורי הגישה הזו הינו שמכיוון שההורים שווים במעמדם, כל אחד מההורים "ישלם מזונות" כשהילד נמצא אצלו. ההורה ידאג לילדיו לכל צרכיו במשך כל הזמנים שבהם הילדים אצלו. לכן הוא לא יצטרך לשלם מזונות (למעט הוצאות משותפות ו/או חריגות).

האם משלמים מזונות במשמורת משותפת לפי גישת בתי הדין?

הגישה בבתי הדין הרבניים השתנתה במהלך השנים. כיום הם מעט נוטים לכיוון של בית המשפט, אבל לא באותו היקף.

הגישה בעבר ראתה בבעל כתובת שצריכה לתת מ ענה לכל צרכי ילדיו. ולכן (למעט מקרים חריגים) הבעל היה צריך לשלם מזונות ללא קשר להיקפי המשמורת.

כיום גישת בתי הדין מחשבת את היקפי המשמורת כשאלה חשובה שמשפיעה על היקף החובה לשלם את המזונות. אם כי לא סביר שבית הדין הרבני יפטור לגמרי מחובה לשלם מזונות. אמנם יש מצבים כאלו והיו פעמים שבשל נימוקים חריגים הצלחתי לפטור מתשלום מזונות, אבל ללא ספק אלה סיטואציות מורכבות יותר.

אז לסיכום – האם משלמים מזונות במשמורת משותפת?

לסיכום יש הבדלים בנושא בין בתי המשפט לבין בתי הדין. בבתי המשפט לרוב לא יחייבו במזונות ככל ויש משמורת משותפת ואין פערי שכר בין ההורים. גם ככל ויחייבו במזונות, אלה מזונות בסכומים נמוכים מאוד.

לעומת זאת בבתי הדין יחייבו במזונות הילדים גם בסיטואציות אלה. אם כי כיום הגישה של בתי הדין משתנה ונוטה להפחית מאוד בגובה המזונות ככל ויש משמורת משותפת.

נוסף על כך, כדאי שתדעו שאם משנים את הסדר המשמורת של הילדים (זה יכול לקרות משלל סיבות), ישנו בדרך כלל גם את גובה המזונות.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בעניין שינוי משמורת הילדים.

הפוסט האם משלמים מזונות במשמורת משותפת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

יש מספר דברים שממש כדאי שתדעו לפני שאתם מנהלים תיק גירושין ברבנות. נסקור את הנושאים הללו בקצרה במאמר זה. כמובן שבכל אחד מהנושאים הבאים ניתן (ואף כדאי) להרחיב, ועל כך הקדשנו מאמרים ייחודיים במסגרת הבלוג. אתם כמובן מוזמנים לעקוב ולהתעדכן במאמרים המקצועיים שאנו מעלים לאתר, מכיוון שהם ללא ספק יכולים לתת אינדיקציות טובות בנוגע לדילמות שונות.

(כאן המקום להדגיש שכל המידע הכתוב במסגרת הבלוג אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. אתם כמובן יכולים לפנות אלי לשיחת יעוץ במסגרתה תקבלו יעוץ פרטני שיוכל לעזור לכם באופן יעיל מקצועי ודיסקרטי.)

להלן נסקור מספר נקודות שכדאי לדעת לפני שאתם ניגשים לנהל את תיק הגירושין ברבנות.

מה כולל ההליך?

כדאי שתדעו לקראת מה אתם הולכים. מה נמצא בסמכות של בית הדין הרבני. איפה כדאי לכם לתבוע? אם תבעו אתכם, האם אתם אמורים לנהל את ההליך היכן שתבעו אתכם, או שהצד השני מנסה לנצל אתכם בהגשת תביעה ללא סמכות (זה קורה המון!) ולכן אתם נדרשים לפעול בהתאם?

לפני שאתם מתחילים בהליך (זה לא משנה אם אתם תובעים או נתבעים), פשוט לדעת במה מדובר.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על היכן מגישים את כל אחד מהתביעות.

גירושין – איך לעשות את זה נכון?

מעבר לפן המשפטי הקיים בגירושין, יש גם את הפן הרגשי. יכולות להיות תגובות שונות כמו לחץ ומתח. לעיתים תחושה של בגידה ועוד שלל רב של רגשות ואמוציות.

לפעמים אין דרך להתמודד עם גירושין חוץ ממאבק על הזכויות שלכם. אבל לפעמים אפשר להגיע להסכם שיסדיר את כל/רוב העניינים שהיו במחלוקת. ככל וזה אפשרי, זה יחסוך מכם הרבה כאב ראש ומתח נפשי, וגם הרבה כסף. אם כי זה לא תמיד אפשרי, ובטרם הגעה להסכם יש להתייעץ עם טוען רבני שינתח את הסיטואציה וייתן חו"ד אם ההסכם הוא הגיוני או שהוא מהווה ניצול ציני.

בשום אופן – לא הולכים לבד!

הליך הגירושין הוא לא קל. הוא דורש מקצוענות רבה. לכן, פשוט אל תתפשרו על פחות ממקצוען, אמין ויסודי. או במילים אחרות טוען רבני מקצועי בעל ניסיון בתחום דיני המשפחה. הטוען הרבני הוא איש המקצוע הבקיא ברזי ההליכים המשפטיים בנושאי הגירושין, ולכן הוא יודע לתת את המענה המקצועי הטוב ביותר.

תיק גירושין ברבנות – סיכום

לכל תיק יש אסטרטגיה אחרת. אדם שאינו מקצועי יכול "להפיל אתכם בפח". לכן אל תהססו ופנו לעזרה מקצועית. זה יכול להיות אלי או לכל טוען רבני מקצועי אחר. העיקר שתהיו בידיים טובות ומנוסות.

כי לא מתפשרים על פחות מטוען רבני מקצוען!

הפוסט תיק גירושין ברבנות – טיפים חשובים ביותר הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

שאלה שלקוחות רבים שואלים אותי בפגישה הראשונה שלנו היא השאלה הבאה: "כמה עולה לפתוח תיק ברבנות לגירושין?"

הסיבה לכך שהם מעלים את השאלה הזו היא ברורה מאוד.

בהליך הגירושין אתם מוצאים את עצמכם בחוסר וודאות, במצב שאתם לא יודעים מה לעשות. לכן אתם שואלים את עצמכם (ובצדק רב!) כמה יעלה לכם כל התהליך של הגירושין?

התשובה לשאלה הזו מורכבת מכמה נושאים. יש את המחיר של פתיחת התיק וכל ניהול ההליך. ויש את המחיר הכספי שאתם משלמים בשביל להצליח בהליך.

כמה עולה לנהל הליך גירושין?

המחיר של ניהול ההליך כולל לדוגמא לשלם את האגרות. ברוב הפעמים כשתגישו תביעה או כל פרוצדורה אחרת, תצטרכו לשלם אגרה. יש מחיר שמשתנה בין אגרה לאגרה, אבל חשוב שתדעו שלמעט חריגים תצטרכו לשלם את אותן אגרות.

יש דברים מסוימים שפטורים מאגרות וגם במצבים מסוימים תוכלו להיות פטורים מלשלם את האגרה.

כמה יעלה לכם לנצח בהליך הגירושין?

מעבר לסכום אותו תצטרכו לשלם בשביל ההליך עצמו, תצטרכו לשלם סכום נוסף בשביל להצליח בתיק.

למה הכוונה?

אם אתם מגיעים לבית הדין הרבני לבד ובוחרים לייצג את עצמכם, חשוב שתדעו שזה אפשרי. התקנות מאפשרות לאדם לייצג את עצמו גם אם אין לו כל הכשרה מקצועית רלוונטית. (הדגש הוא על כך שהאדם יכול לייצג את עצמו בלבד אם אין לו הכשרה רלוונטית.)

מצד שני כאשר האדם מייצג את עצמו, יש לו את כל הסיכויים להיכשל באופן חד משמעי בהליך. לכן אם ברצונכם לנצח בהליך, כדאי שתזדרזו לפנות לטוען רבני. הוא יודע לייצג אתכם באופן מקצועי בבית הדין הרבני. הוא איש המקצוע הבקיא בהליכי הגירושין, ולכן כדי לנצח בהליכי הגירושין יש לפנות לטוען רבני מקצועי.

מבחינת שכר הטרחה שתצטרכו לשלם לטוען רבני, זה כמובן משתנה באופי ההליך ובאורך הצפוי של ההליך. טוען רבני מקצועי יידע לצפות את עתיד ההליך ויתמחר לכם את התיק בהתאם לצפי.

בנוסף, יתכן שיהיו עלויות נוספות הרלוונטיות להצלחת ההליך. כך למשל, לשכור את שירותיו של החוקר הפרטי, ועוד דברים נוספים.

כמה עולה לפתוח תיק ברבנות לגירושין – סיכום

לסיכום להליך הגירושין יש מחיר. המחיר משתנה מאוד ממקרה למקרה. ניתן להוזיל משמעותית את העלויות ככל שמי שמייצג אתכם הינו טוען רבני מקצועי בעל ניסיון רב בתחום. אך מעבר לזה יש עלויות נוספות שהטוען הרבני יוכל להסביר לכם עליהם במהלך פגישת הייעוץ הראשונית.

אם אתם מעוניינים לדעת יותר על כמה יעלה לכם לפתוח תיק ברבנות לגירושין, אתם מוזמנים לפנות אלי. אני אלווה אתכם במקצועיות חסרת פשרות ועם הבנה מלאה לצרכים שלכם.

הפוסט כמה עולה לפתוח תיק ברבנות לגירושין? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

האם אתם רוצים או שוקלים להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני?

אם חשבתם על הצעד הזה, המאמר הזה הוא בדיוק מה שאתם צריכים לפני שאתם פותחים בהליך הזה.

סביר להניח שאתם חושבים על הצעד הזה. אבל אתם מתלבטים אם זה הצעד הנכון וכיצד כדאי לבצע אותו. לכן במאמר הנוכחי נעסוק בנושא הזה על שלל היבטיו.

תביעת גירושין בבית הדין הרבני – על מה בכלל אפשר לתבוע בבית הדין הרבני?

בדרך כלל דנים במספר רב של נושאים בהליך הגירושין. יש כמובן את נושא הגירושין עצמם. יש את נושא הכתובה, הרכוש המשותף. וכמובן את נושא הילדים והמזונות. זאת בנוסף לעוד שלל נושאים.

בנושאי הגט והכתובה אפשר לדון רק בבית הדין הרבני. בית המשפט לא יכול לדון בכלל בנושאים הללו! לגבי יתר הנושאים, היו בכך שינויים רבים במהלך השנים. ואף הגישו בעניין עתירות לבג"צ. כיום, יש בנושאים הללו סמכות מקבילה לבית הדין ולבית המשפט.

הטיפים לפני שאתם פותחים בהליך גירושין

יש מספר טיפים מרכזיים שכדאי לכם לדעת לפני שאתם פותחים בהליך הגירושין. נסקור אותם להלן:

1. זה הליך שדורש מקצועיות רבה מאוד. לכן לא מתפשרים על פחות מטוען רבני מקצועי ומומלץ שיידע לעשות עבורכם עבודה מקצועית ויעילה.
2. אפשר לעשות את ההליך באופן קשה מאוד, אבל אפשר לעשות אותו קל יותר. בסופו של דבר, זה עניין של מקצועיות. ככל שתשכרו את שירותיו של טוען רבני טוב יותר, כך הוא יוכל להביא אתכם ליעד באופן קל ומהיר יותר. לכן, אל תתפשרו על מקצועיות!
3. לעיתים שווה יותר לגשר על הפערים מאשר לנהל דיונים רבים סביב נושאים שאפשר להגיע עליהם להסכמה יעילה. לא תמיד זה יהיה נכון. אך פעמים רבות זוהי הדרך המומלצת. טוען רבני מקצועי ומנוסה יידע בדרך כלל להדריך אתכם מהי הדרך המומלצת עבורכם כבר בפגישה הראשונה על מנת לגבש את האסטרטגיה המנצחת בתיק האישי שלכם.
4. לא להמתין עם ההכרעות בנושא. יש לכם הרבה מאוד מה להפסיד עם בן/בת הזוג שלכם יפתחו לפניכם בתביעת גירושין. זה יכול לעלות לכם מאות אלפי שקלים. בנוסף זה גם ישפיע על הסדר המשמורת עם הילדים שלכם. לכן כדאי להזדרז ולפנות לטוען רבני שילווה אתכם במקצועיות ולא להמתין עם ההחלטה בנושא לשלב שבו תגלו שבן/בת הזוג שלכם הקדים אתכם.

סיכום

נושא הגירושין הוא מורכב יחסית ובנוי מאסטרטגיה המשלבת שלל נושאים בעת ובעונה אחת. זאת מכיוון שהגירושין כוללים בדרך כלל הרבה נושאים. לכן הנושא ודורש מקצועיות רבה מאוד. לפיכך חשוב מאוד לפנות לטוען רבני שילווה אתכם לאורך כל ההליך.

הפוסט תביעת גירושין בבית הדין הרבני הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא שינוי משמורת ילדים. האם אפשר לשנות את ההסדר שקבעו בעניין משמורת הילדים? או שאי אפשר לשנות את ההסדר?

רבים מאוד חושבים שאי אפשר לשנות את ההסדר בנושא משמורת ילדים. הסיבה היא משום שדנו כבר בכל הנושא והגיעו לכלל החלטה, ולכן עקרון סופיות הדיון קובע שאי אפשר לפתוח את הנושא פעם נוספת.

אולם, האמת היא אחרת. פעמים רבות מצליחים לשנות את ההסדר של משמורת הילדים.

חשוב להדגיש: כשמשנים את הסדר המשמורת נוגעים בלבבות הילדים. זה יכול לשנות דרמטית את החיים של הילדים. לכן זוהי לא "עוד החלטה". אלא זוהי אחת ההחלטות בעלות המשקל הכבד ביותר.

להלן נפרט את האפשרות הקיימת לשינוי משמורת ילדים.

שינוי משמורת ילדים – איך לעשות זאת?

כדי לשנות את משמורת הילדים יש לעשות את אחד מהשניים.

1. הגשת ערעור בנושא ההחלטה. לדוגמא אם בית הדין הרבני החליט על הסדר משמורת שנראה לכם מזיק ולא טוב, תוכלו לערער על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול. בית הדין הרבני הגדול יוכל לשנות את משמורת הילדים אם לדעתו תהיה הצדקה לכך.
2. להוכיח שחלו שינויים בנסיבות, ושכיום הנסיבות מחייבות את שינוי משמורת ילדים. צריך לבסס את העובדות בצורה חדה וברורה בכדי להצליח לשנות את ההחלטה הנוגעת להסדר המשמורת שכבר נקבע.

להלן נפרט כמה פרטים חשובים הנוגעים לכל אחד מ 2 האפשרויות הללו.

על מה אפשר לערער?

לא בכל מצב אפשר לערער. יש לכך כללים רבים. לדוגמא תקנה קלה לתקנות בתי הדין הרבניים עושה סדר על מה אפשר לערער. כך נכתב בתקנה קלה:

"אין ערעור אלא על יסוד הנימוקים דלהלן:

(א)  טעות בהלכה.

(ב)  טעות הנראית לעין בשיקול-הדעת או בקביעת העובדות.

(ג)   פגם בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון."

כלומר יש כללים על מה אפשר לערער. בנוסף יש כללים איך לערער ומתי.

מה נחשב לשינוי בנסיבות?

יש מספר דברים שאפשר להגדיר אותם כשינוי בנסיבות. אפשר למשל להוכיח שההסדר שכבר מתבצע פוגע בילדים ולכן רוצים לשנות את ההסדר.

אפשר גם להוכיח שהמצב של אחד ההורים השתנה לטובה או לרעה, ושבגלל זה אתם רוצים לשנות את ההסדר בנוגע לילדים.

שינוי משמורת ילדים – סיכום

לסיכום, גם אם קבעו הסדר של משמורת ילדים אפשר בהחלט לשנות את ההסדר. זה אמנם יכול להיות מורכב, אבל בליווי טוען רבני מקצועי זה בהחלט אפשרי. אפשר לעשות זאת במגוון שיטות ודרכים. ניתן לעשות זאת דרך הגשת ערעור, ואפשר לעשות זאת דרך הוכחה שהנסיבות השתנו.

הפוסט שינוי משמורת ילדים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא אישור הסכם ממון בין ידועים בציבור. נסביר תחילה את עצם המושגים הללו, ואז נסביר איך מבצעים את ההליך כדי לאשר את ההסכם. כמו כן נבהיר האם יש הבדל בין ההליך הקיים בנושא לידועים בציבור לבין ההליך הקיים לזוג נשוי.

הסכם ממון

תחילה נסביר מה זה בעצם הסכם ממון.

לפי החוק במקרה שבו בני הזוג נפרד, מחלקים את הרכוש ביניהם באופן שווה. יש לכך מספר חריגים בודדים. הדוגמא הבולטת שבה לא מחלקים את הרכוש באופן שווה זה אם עורכים הסכם ממון שבו מפרטים את אופן חלוקת הרכוש. במצב כזה, מחלקים את הרכוש בהתאם למה שנכתב בהסכם.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על הסכם ממון ועל היתרון הגדול בעריכת הסכם ממון.

בדרך כלל עורכים את ההסכם ממון לפני הנישואין. בתקופה זו בני הזוג אינם נשואים. אם כי, אפשר בהחלט לערוך הסכם ממון גם לאחר הנישואין למרות שזה יכול להיות מעט מורכב יותר.

לחצו כאן כדי לקרוא על האפשרות לערוך הסכם ממון לאחר הנישואין.

אישור הסכם ממון

על מנת לאשר הסכם ממון, יש לבצע זאת בהליך כפי שהחוק קובע. אפשר לעשות זאת בבית המשפט או בבית הדין הרבני או במקומות אחרים שנקבעו לכך בחוק (כמו למשל אצל רשם הנישואין).

ידועים בציבור

ידועים בציבור זה מושג כללי שכולל בני זוג שחיים יחד בחיים משותפים אבל הם אינם נשואים. יכולות להיות לכך סיבות רבות. ההגדרה של ידועים בציבור היא מעט גמישה. האם כל חבר וחברה הם ידועים בציבור? לא. הגישה היא שצריכה להיות כוונת שיתוף בנכסים על מנת להפוך את הזוג לידועים בציבור.

סיבה לדוגמא לכך שהזוג רוצה להיות בהגדרה של ידועים בציבור, היא כשזוג לא יכול להתחתן בגלל סיבות שונות. אולם, זוג יכולים להיות ידועים בציבור גם מבלי להגדיר את עצמם באופן רשמי ככאלו. ההגדרה היא די גמישה, ולכן זוג חברים יכולים במצבים מסוימים לקבל הכרה כידועים בציבור. הכרה זו יכולה להיות אף באופן רטרואקטיבי. לכן כדאי להתייעץ עם טוען רבני מקצועי שיידע לכוון אתכם על המשמעות הכלכלית של כל צעד בנושא.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק בנושא המשמעות של להיות ידועים בציבור.

אישור הסכם ממון בין ידועים בציבור

אין הבדל בנושא הסכם הממון בין זוג נשוי לבין ידועים בציבור. ההליך של עריכת ההסכם זהה. אולם, בניגוד להסכם ממון בין זוג נשואים שצריך לאשר את ההסכם, את ההסכם ממון בין ידועים בציבור לא צריך לאשר.

אישור הסכם ממון בין ידועים בציבור – סיכום

לסיכום, כדאי מאוד לערוך הסכם ממון במצבים רבים. הליך זה אפשרי גם לידועים בציבור. אולם, יש הבדל בנוגע להליך האישור המשפטי של ההסכם ממון. בניגוד לזוג נשוי שצריך לאשר את ההסכם ממון, הרי שאת ההסכם ממון בין ידועים בציבור לא צריך לאשר מבחינה משפטית.

הפוסט אישור הסכם ממון בין ידועים בציבור הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אנשים כה רבים שואלים אותי את השאלה הבאה: "האם שייך להגיש תביעת מזונות ללא גירושין"? אז במאמר זה נעסוק בתשובה לשאלה הזו.

לפני שנצלול לעומק הנושא, נקדים מעט רקע הנוגע לחובת ההורים לפרנס את הילדים.

מזונות – מהי חובת המזונות לפי החוק האזרחי?

החוק מחייב את ההורים לפרנס את הילדים שלהם. כך למשל, חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע (בסעיף 3 (א) לחוק) כי:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו"

גם סעיף 3א (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי:

"אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו"

חובת מזונות בהלכה

גם לפי ההלכה יש חובה על ההורים לפרנס את הילדים. כך למשל, נפסק (בשו"ע אבן העזר סימן ע"א סעיף א') כי:

"חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש"

החובה קיימת גם לילדים הגדולים מגיל שש. אף תקנת הרבנות הראשית – בשנת תש"ד ואף בשלב מאוחר יותר – הרחיבה את החובה של האבא לפרנס את ילדיו. אם כי יש הבדלים שונים בגילאי הילדים לעניין רמת החובה לשלם את המזונות.

תשלום מזונות – הבדלי גישות בפסיקה

ישנן גישות שונות בין החוק לבין ההלכה בנוגע לחישוב גובה המזונות. התחשיבים בנושא שונים מאוד בין בתי המשפט לבין בתי הדין. לכן כדאי להתייעץ עם טוען רבני בכדי לוודא שתצליחו בתביעת מזונות הילדים.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על מחשבון תשלום המזונות, בכדי לדעת כמה כסף תכל'ס תצטרכו לשלם בשביל מזונות הילדים.

יתרה מזאת, נושא מזונות הילדים נמצא בקונפליקט מסוים, שכן, הוא נמצא בסמכות מקבילה גם לבית המשפט וגם לבית הדין הרבני. לכן יש לנהל את ההליך באופן מאוד מקצועי ועל ידי טוען רבני מקצועי בכדי להצליח בהליך המורכב הזה.

תביעת מזונות ללא גירושין – אפשרי?

החובה לשלם את המזונות אינם דווקא בגלל הנישואין. אין רלוונטיות בין הקשר שהיה בין ההורים לבין החובה לפרנס את הילדים ולשלם את המזונות. גם בין ידועים בציבור שיש להם ילדים, יש את החובה לשלם את המזונות.

לכן ניתן בהחלט לומר שגם ללא גירושין פורמליים אפשר לתבוע מזונות בשביל הילדים. אין קשר בין מצב ההורים ואופי החיים המשותפים בין ההורים לבין החובה לשלם את המזונות.

תביעת מזונות ללא גירושין – סיכום

לסיכום ניתן לומר שיש חובה על ההורים לפרנס את הילדים. לכן בהליך הגירושין יחייבו את ההורים לשלם מזונות בשביל הילדים. יש בנושא הזה הבדלי גישות בין החוק לבין ההלכה. אולם אין קשר בין אופי החיים המשותפים שהיה בין ההורים לבין עצם החובה לשלם את מזונות הילדים.

הפוסט תביעת מזונות ללא גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק בנושא הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים. האם אפשר לערוך הסכם שכזה? האם כדאי לערוך הסכם זה?

כדי לענות על השאלה הזו, נקדים מעט רקע לדברים.

הסכם ממון – מהו?

על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, כאשר בני הזוג מתגרשים, מחלקים את הרכוש המשותף באופן שוויוני. כלומר זה לא רלוונטי כמה כסף כל צד הביא לנישואין. אלא יחלקו חצי חצי. יש לכך מספר חריגים שבאותם מקרים יחלקו באופן אחר.

בין אותם חריגים זה כאשר יש הסכם ממון. כאשר הצדדים ערכו הסכם ממון, מחלקים את הרכוש בהתאם להסכם. כך למשל, אפשר לקבוע מראש בהסכם שכל הכסף יהיה רק לצד אחד בלבד, או בכל אופן אחר. אגב, אין כל רלוונטיות בין ההסכם לבין כמה כל אחד הביא לנישואין. אפשר לסכם כמעט כל הסכם ללא כל קשר למצב הכלכלי של כל צד לפני הנישואין.

הסכם ממון – מתי לערוך?

נושא שלא רבים יודעים עליו הוא עד מתי אפשר לערוך הסכם ממון. רבים חושבים שצריך לערוך הסכם ממון לפני החתונה. אולם, החוק קובע שאפשר לערוך הסכם ממון אפילו אחרי החתונה.

אכן, בדרך כלל עדיף לערוך הסכם ממון לפני החתונה. שכן זה יכול למנוע קונפליקטים שונים. אולם, גם אם לא ערכתם הסכם ממון לפני החתונה, אפשר לערוך הסכם ממון אף לאחר החתונה, ואפילו זמן רב לאחר החתונה.

ידועים בציבור

ההגדרה של ידועים בציבור הינה הגדרה מעט חמקמקה. יש פסיקות רבות העוסקות בהגדרה המשפטית בעניין ידועים בציבור.

כעיקרון ניתן לומר שההגדרה לכך היא שבני הזוג אמנם אינם נשואים, אבל הם חיים יחד. הם שותפים באופן מלא בניהול הבית המשותף.

ההגדרה הינה חמקמקה מעט. האם כל חבר וחברה שיצאו לדייט ומבלים פה ושם, הם כבר בהגדרה הזו של ידועים בציבור? התשובה היא לא. צריך שהקשר יהיה חזק ויציב. אם כי בגלל הדינמיות של העניין אין הגדרה חדה כדי להגדיר את המושג הזה.

בכל מקרה, גם בידועים בציבור מחלקים את הרכוש באופן שווה. המשמעות היא שאם הם ממש חברים וחיים יחד, יחלקו את הכסף שלהם במקרה שהם נפרדים.

הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים – כדאי לערוך הסכם?

אז ראשית, כמובן שאפשר בהחלט לערוך הסכם ממון גם אם הזוג לא נשוי.

יתרה מזאת, כדאי וחשוב ביותר לערוך את ההסכם. שכן, ההגדרה שלהם יכולה להיות הגדרה של ידועים בציבור, ואז יחלקו את הרכוש באופן שווה.

לכן, כדי להגן על הזכויות שלכם, חשוב ביותר לערוך הסכם ממון גם אם בני הזוג אינם נשואים.

הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים – סיכום

כדאי מאוד לערוך הסכם ממון גם במצב זה שבו הזוג אינו נשוי. כדי לערוך הסכם ממון שיועיל מבחינה משפטית, כדאי לפנות לטוען רבני הבקיא בנושאים אלו ויידע לנסח את ההסכם באופן המועיל מבחינה משפטית.

הפוסט הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא תביעת כתובה ופיצויים. האם תמיד צריך לשלם את הכתובה? האם צריך לשלם עוד כסף בהליך הגירושין? מתי מכריעים בנושאים הללו? האם לפני שהבעל נותן את הגט או שמכריעים בזה רק אחר כך?

כתובה

הכתובה היא חובה הלכתית. לפי ההלכה כל בני זוג נשואים צריכים להתחייב על שטר הכתובה. זה כולל התחייבויות שונות הנוגעות לעצם חיי הנישואין. מעבר לכל, הכתובה כוללת גם את היחסים בין הצדדים לאחר שהם נפרדים. גם אם הם נפרדים בעקבות גירושין, וגם אם הם נפרדים כתוצאה מכך שהבעל מת.

הרעיון העומד בבסיס של הכתובה הוא כדי שהבעל יימנע מלגרש את אשתו ללא עילה מספקת. לכן קבעו שאם הבעל יגרש את אשתו, הוא יצטרך לשלם לה סך כסף שנקבע מראש. יש רף מינימלי לסכום הכתובה. אבל רבים מוסיפים כסף רב בכתובה מעבר למינימום.

במצבים שבהם האישה היא זו שאשמה בגירושין, הבעל לא צריך לשלם את הכתובה. הסיבה היא משום שלא על מקרים כאלו תיקנו את הכתובה. תיקנו את הכתובה כדי שהבעל לא יגרש ללא עילה מספקת, ולא בשביל שהבעל לא יגרש את אשתו כאשר יש עילת גירושין מספקת.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על תביעת כתובה.

פיצויי גירושין

בנוסף לחיוב הכתובה, יש מושג הנקרא פיצויי גירושין. כלומר הבעל צריך לפצות את האישה על הגירושין. המושג היה קיים ודומיננטי מאוד בעבר. אז היו מצבים רבים שבהם האישה הייתה מתגרשת ונותרת ללא נכסים. זאת, בשל העובדה שהחליטו לתת את כל הנכסים לבעל.

כיום, לאחר הלכת בבלי הקובעת חלוקה שווה בין בני הזוג בהליכי הגירושין, נוצר ההבדל. לכן החובה לפצות בפיצויי גירושין פחת משמעותית.

הנושא מאוד תלוי בהרכב הדיינים. יש בתי דין שבהם לא יתנו כלל פיצויי גירושין. לעומת זאת יש מקומות שבהם יחייבו את הבעל אף בתשלום פיצויי גירושין.

תביעת כתובה ופיצויים – מתי מכריעים בהליכים אלה?

ברמת העיקרון בדרך כלל לפני שהבעל יתן גט יחייבו אותו לשלם את הכתובה. לעומת זאת יש מצבים רבים שבהם יבחרו קודם להכריע בנושא הגט, ורק לאחר מכן להכריע בנושא הכתובה והפיצויים. במצבים אלה כוח המיקוח של הבעל יורד מאוד. לכן זה בדרך כלל יהיה האינטרס של האישה להגיע למצב זה.

גם העניין הזה מאוד תלוי בהרכב הדיינים הדנים בתיק. העניין נובע מגישות הלכתיות ופרקטיות המשתנות בהתאם לנסיבות ובהתאם לסגנון הדיינים.

תביעת כתובה ופיצויים – סיכום

יש כמה נושאים הקשורים להליך הגירושין מעבר לגירושין עצמם. נושאים אלה משתנים בהתאם לנסיבות והרכב הדיינים.

טוען רבני בעל ניסיון בתחום יידע להגן על הזכויות שלכם בכדי לוודא שתצליחו בהליכים אלה. לעיתים רבות אנשים שאינם בקיאים ברזי המקצוע עושים טעויות העולות להם ביוקר בהמשך ההליך. לעיתים אף אי אפשר לתקן את הנזקים שנעשו בעקבות הטעויות הללו. לכן חשוב ביותר לפנות לטוען רבני בכדי שהוא ייצג אתכם בבית הדין הרבני.

הפוסט תביעת כתובה ופיצויים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

האם יש כזה דבר טוען רבני זול?

כמה עולה טוען רבני זול?

השאלות הללו מעסיקות זוגות רבים העומדים לקראת הליכי גירושין. הם מבינים שצריך לבוא עם ייצוג של טוען רבני. הם יודעים עד כמה זה קריטי בשביל ההצלחה שלהם בתיק.

מצד שני הם חוששים ששכירת שרותיו של טוען רבני יעלה להם הון רב.

וכאן עולות השאלות על המחיר של טוען רבני. לכן במאמר זה נעסוק בנושא, מתוך תקווה לענות על השאלות שלכם/ן. כמובן שעל כל פניה קונקרטית, אתם מוזמנים לפנות אלי ואשתדל לעזור.

טוען רבני זול – יש דבר כזה?

נתחיל מהסוף. שכירת שרותיו של טוען רבני אינו דבר זול. זה עולה לא מעט כסף. אכן, הטוען הרבני הקדיש זמן רב כדי ללמוד את החומרים שיוכלו לעזור לכם בהליכי הגירושין. אכן, הוא מקצוען ומנוסה בתחום. לכן המחיר שהוא יקח אינו זול.

אולם, השאלה החשובה היא כמה יעלה לכם לבוא בלי ייצוג של טוען רבני. בכל מקרה לגופו. אולם ניתן לומר שההפסדים שקורים כתוצאה מכך שמגיעים ללא טוען רבני עולים אלף מונים מהמחיר של לשכור טוען רבני.

אם מדברים על נושא הכתובה, זה מאוד ממחיש את הנושא. ככל וסכום הכתובה הינו יותר גבוה, כך הנושא הזה הוא יותר בעל משמעות רבה. הסיכוי להפסיד בתביעת הכתובה אם מגיעים ללא טוען רבני הוא גבוה ביותר. הנושא הזה מצריך מקצועיות רבה והמון ידע רלוונטי שרק טוען רבני מכיר.

גם בשאר הנושאים יש משמעות קריטית לבוא עם טוען רבני. זה חשוב בהרבה מהתשובה לשאלה כמה יעלה לכם לשכור טוען רבני.

הלוא אם יציעו לכם הסדר משמורת טוב לילדים, האם לא תסכימו לשלם על כך בשביל להשיג את המטרה? האם לא תעשו הכול לטובת הילדים שלכם?

כמה עולה טוען רבני?

לאחר שהכנסנו את העניין לפרופורציות הנכונות, נעבור לשאלה כמה יעלה לכם לשכור את שרותיו של הטוען הרבני. ובכן, אין תשובה חד משמעית לשאלה כמה יעלה לכם לקחת טוען רבני.

זה תלוי לאיזה טוען רבני תפנו. וזה גם משנה באיזה עניין אתם פונים אליו.

במשרדינו אנו משתדלים להתחשב בלקוחות שלנו ולייצג אותם בנאמנות ובצורה הכי יעילה וטובה. אכן, זה עולה כסף, אבל אנו משתדלים להתחשב גם בהיבט זה ככל והדבר אפשרי.

בנוסף זה גם כמובן תלוי באיזה עניין פונים לטוען רבני. אם תפנו אלינו בשביל לנסח הסכם ממון או הסכם גירושין זה יעלה לכם מחיר אחר לגמרי מאשר אם תפנו אלינו לייצוג בתיק מורכב.

ככלל ניתן לומר שלפחות במשרדינו תמיד יהיה לכם יותר שווה לשכור טוען רבני מאשר ללכת לבד. ככל שהתיק יותר קשה, ככה זה יעלה יותר יקר, אבל ככל ותלכו ללא טוען רבני אתם גם תשלמו על כך מחיר יקר בהרבה.

מחירון לתיק

כדי לתת הצעת מחיר בנוגע לתיק שלכם, אתם מזומנים לפנות אלינו, ואנו ניתן לכם הצעת מחיר מדויקת לאחר שנקבל את הפרטים ונבנה לכם את האסטרטגיה הנדרשת בתיק שלכם.

הפוסט טוען רבני זול הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושאי התביעה בבית דין רבני.

בנושא הזה קיים הרבה בלבול בקרב הציבור הרחב.

רבים מהבאים בפתח של בתי הדין הרבניים הם זוגות ש"דורכים שם בפעם הראשונה בחייהם". לכן פעמים רבות עולות שאלות בנוגע לנושא הזה. שאלות הנוגעות לבסיס התביעה. היכן להגיש את התביעה וכיצד.

סמכות בית הדין הרבני

הנושא של סמכויות בתי הדין הרבניים השתנו במהלך השנים.

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע בסעיף 1 כי:

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

בסעיף 3 לחוק זה נקבע כי:

הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג.

כלומר בית הדין הרבני הוא שידון בנושא הגירושין. בנוסף הוא גם ידון בכל מה שקשור לעניין הגירושין.

במהלך השנים הגישה המשפטית השתנתה.

כיום בתי הדין הרבניים דנים באופן בלעדי בנושא הגט והכתובה. בנושאים אלה אין שום סמכות חוקית אחרת שיכולה לדון סביב נושאים אלה, כולל לבית המשפט לענייני משפחה.

בנוסף אפשר להגיש תביעה בבי"ד רבני גם בנושאים אחרים הנוגעים לגירושין. נושאים כמו משמורת הילדים, חלוקת רכוש, מזונות ילדים. אם כי בנושאים אלה גם בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון לגביהם.

תביעה נוספת שניתן להגיש בבית דין רבני היא תביעת שלום בית. את התביעה הזו ניתן להגיש רק בבי"ד רבני ולא בבית משפט לענייני משפחה.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק בתביעת שלום בית ולשם מה יש להגיש תביעת שלום בית.

תביעה בבית דין רבני – רק עם טוען רבני!

מכיוון שנושאי התביעות בגירושין הינן רבות מאוד, יש לבוא לשם בליווי של טוען רבני. רק הוא יידע לייצג אתכם באופן הטוב ביותר. הטוען הרבני מכיר היטב את מערכת בתי הדין. הוא יודע להתמודד בסיטואציות כאלו לאור הניסיון המקצועי הרב שצבר. לכן כדי לבוא מוכנים לבית הדין הרבני, יש לשכור טוען רבני שייצג אתכם בבית הדין הרבני.

סיכום

לסיכום ניתן לומר שבנושאי הגירושין ישנן תביעות רבות. כל תביעה ניתן להגיש למקום אחר. התחום הזה דורש מקצועיות רבה מאוד. טוען רבני מקצועי יידע לכוון אתכם להיכן להגיש כל תביעה והוא יידע להגיש את התביעה באופן הכי מקצועי.

הפוסט תביעה בבית דין רבני הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא משמורת ילדים לאב.

יש תפיסה שדי נפוצה ולפיה משמורת הילדים תהיה או אצל האמא או משמורת משותפת. התפיסה הזו אינה נכונה בעליל.

פעמים רבות מחליטים על משמורת ילדים לאב. כלומר שהילדים יגדלו אצל האבא. זה לא אומר שהילדים יהיו רק אצל האבא ולא ישהו כלל אצל האמא. אלא שברוב הזמן הילדים יהיו אצל האבא.

יתרה מזאת, גם בהסדר של משמורת ילדים לאב או אצל האמא, גם להורה שאינו המשמורן יש משמעות רבה על הילדים.

משמורת ילדים לאב – למה?

לילדים יש 2 הורים. כאשר הם מחליטים להיפרד, עולה השאלה היכן יהיו הילדים?

כאן התשובה היא חד משמעית. הילדים יהיו איפה שהכי טוב להם. ככל שהילדים גדלים, כך הם "מצביעים ברגליים". שואלים אותם יותר היכן הם מעדיפים להיות. ההחלטה של בית הדין או בית המשפט בנושא הזה הופכת לפחות רלוונטית. משום שהילדים כבר בגיל שבו הם יכולים להחליט לגבי עצמם היכן הם מעדיפים להיות.

כאשר הילדים הם עדיין קטנים יותר, בית הדין יחליט היכן יהיו הילדים. כאשר מחליטים החלטה כה הרת גורל לילדים, הם בודקים נושא אחד באופן יסודי ומעמיק ביותר. אם תצליחו לשכנע את בית הדין בנושא האחד הזה, קרוב לוודאי שהמשמורת תהיה כמו שתרצו. הנושא הוא טובת הילדים.

בית הדין יבדוק היכן הכי טוב לילדים להיות. ככל שהילדים הם קטנים, אי אפשר לבדוק אצלם באופן מקיף מספיק. לכן יבדקו את זה במבחני עזר רבים.

משמורת ילדים – מבחני העזר

ראשית, יגבשו תסקיר מאת שרותי הרווחה.

לקוחות רבים שואלים אותי למה הרווחה בודקים את ההורות שלהם. הם הרי הורים נורמטיביים וטובים, אז מה זה הבדיקה הזו? התשובה היא שהבדיקה נועדה לראות איפה הכי טוב לילדים. ההמלצות של הרווחה יהיו באשר למשמורת הילדים. האם הכי טוב להם הסדר של משמורת משותפת, או שעדיף הסדר של משמורת ילדים לאב או לאמא.

לעמדת הרווחה בנושא הזה יש משקל רב מאוד. אם כי היו מקרים שבהם ההמלצות שלהם לא התקבלו. אמנם זה לא קל. זה מצריך עבודה רבה. אבל בס"ד הצלחתי לא פעם להוכיח שטובת הילדים היא בהסדר אחר ממה שהמליצו בתסקיר. ובית הדין אף קיבל את טענותיי בנושא והורה בעקבות כך על הסדר משמורת כמו שביקשתי.

שנית, בית הדין יבדוק במבחני עזר שונים מהי טובת הילדים. אין מבחן אחד בלבד לעניין הזה, אלא מבחני עזר רבים. הם יתרשמו מההתנהלות של הצדדים ולפיה יגבשו את ההחלטה שלהם.

סיכום

אין כלל אחיד בנושא משמורת הילדים. פעמים רבות יחליטו על משמורת מלאה לאב או לאם. ההסדר הנפוץ הוא אמנם משמורת משותפת, אבל יש הסדרים רבים אחרים. בכל מקרה יקבלו את ההחלטה לפי ההתרשמות מטובת הילדים.

הפוסט משמורת ילדים לאב הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אחד הנושאים שהכי מטרידים זוגות בהליכי גירושין זה הנושא של הסדרי ראיה ילדים. לכן נקדיש לכך מאמר ייחודי שיעסוק בנושא כה חשוב זה.

הרצון של ההורים להיות עם ילדיהם הוא רצון בסיסי וטבעי לגמרי. אכן, לעתים זה נובע מתוך מטרה לסחוט את ההורה השני. אולם ברוב המקרים זה נובע מתוך רצון כנה ואמיתי.

מה יש לעשות בקשר לזה? איך ניתן למקסם את ההצלחה בנושא החשוב הזה?

ההבדל בין משמורת משותפת להסדרי ראיה

כאשר ההסדר הקיים הוא של משמורת משותפת, מחלקים את הזמן באופן די שווה. זה יכול להיות באפשרויות שונות, אולם יחלקו את הזמן באופן שווה.

כאשר יש הסדרי ראיה זה משהו אחר. המשמעות של זה היא שהילדים יהיו בחלק מהזמן אצל אותו הורה.

דרך אגב, כיום לא קוראים לזה הסדרי ראיה. אלא הסדרי שהות או זמני שהות. אולם המשמעות של זה היא דומה.

המטרה של זמני השהות הינה בכדי שההורה שאינו משמורן יוכל גם להיות עם הילדים שלו.

ישנה אפשרות לזמני שהות במסגרת מצומצמת יותר. אך לעומת זאת אפשר לבצע את הסדרי הראיה באופן רחב ומקיף בהרבה. כלומר ניתן לקבוע כל כמה זמן ההורה יוכל לראות את ילדיו ולמשך כמה זמן. כמו כן אפשר לקבוע אם הזמנים הללו יכללו לינה, או שזה יהיה ללא לינה.

הסדרי ראיה ילדים – מה עושים בדרך כלל?

ניתן להגיע להסדר ראיה בהסכמה בין הצדדים. כלומר שההורים עצמם מחליטים מתי יהיו הסדרי הראיה.

לעומת זאת אפשר להחליט על הסדרי ראיה אף בפסק דין. בנושא הזה גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה יכולים להחליט.

בדרך כלל זמני שהות יכללו זמן מסוים במהלך השבוע. בנוסף גם שהייה בכל סוף שבוע שני. בדרך כלל הסדרי הראיה יכללו גם לינה, אבל זה תלוי בכל מקרה לגופו.

אפשר להרחיב את הסדרי הראיה לילדים למסגרת רחבה יותר. מסגרת שתאפשר להורה שאינו המשמורן להיות עם ילדיו פרקי זמן ארוכים יותר. זה תלוי כמובן בנסיבות העניין.

סיכום

הסדרי ראיה לילדים נועדו כשהורה אחד הוא המשמורן. קיימים מספר רב של פתרונות להסדרי ראיה. לכן ניתן למקסם את ההצלחה בהרחבת זמני השהות. לשם כך, יש לוודא שטוען רבני מקצועי מלווה אתכם גם בנושא כה חשוב זה.

הפוסט הסדרי ראיה ילדים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים את עצמם איך מנהלים את נושא המשמורת על תינוק. היכן יהיה המשמורת? עד כמה יש רלוונטיות בין הגיל לבין הסדר המשמורת?

הנושא הזה ידע הבדלים רבים במהלך השנים.

חזקת הגיל הרך

ככלל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שהמשמורת של כל ילד עד לגיל שש יהיה בידי האמא.

כך נכתב בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962:

"לא באו ההורים לידי הסכם… רשאי בית המשפט לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

המושג הזה נקרא בשם "חזקת הגיל הרך".

נעשו מספר ניסיונות לבטל את חזקת הגיל הרך. שכן יש להחליט לפי טובת הילד ולא לפי מין ההורה. אולם כל הניסיונות הללו עדיין לא צלחו. זאת, בגלל התנגדות רבה הנובעת מהגישה הקובעת שילדים קטנים צריכים שאמא שלהם תטפל בהם. אמנם במקרים חריגים גם החוק מאשר הגעה להסדר אחר, אבל ככלל הגישה היא שהתינוק יהיה אצל האמא.

פסיקות בנושא חזקת הגיל הרך

יש מספר פסיקות מאוד דומיננטיות בנושא חזקת הגיל הרך ומשמורת על תינוק.

כך למשל תמ"ש 1745-11-13. תיק זה התנהל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו. שם כב' השופט יהורם שקד קבע שחזקת הגיל הרך פחות רלוונטית. לפי הקביעה שלו יש להחליט רק בהתאם לטובת הילדים ללא כל קשר לחזקת הגיל הרך.

כך למשל כתב כב' השופט יהורם שקד:

"חזקת הגיל הרך, כשמה, חזקה היא. קרי, ניתנת היא לסתירה במקרים מסוימים בהם טובתו של הקטין לסטות ממנה"

ואכן בתיק זה נקבע שתהיה משמורת משותפת על אף גיל הילדה.

לעומת זאת נקבע שחזקת הגיל הרך עודנה קיימת. לכן כרגע חזקת הגיל הרך עומדת בתוקפה. אולם ניתן לעקוף את החזקה ככל ויש סיבות לכך.

משמורת על תינוק בראי ההלכה

הגישה ההלכתית היא אחרת. הגישה ההלכתית היא שעד לגיל 6 הילדים יהיו אצל האמא. אמנם יש חריגים גם מבחינה הלכתית. גם על פי ההלכה ההחלטה על המשמורת תהיה בהתאם לטובת הקטינים.

ככל והילד גדל, אפשר יותר לבדוק מהי טובתו כאשר שואלים אותו ומבינים ממנו מה טוב לו. אולם ככל והוא קטן, לעתים קשה לראות מה טוב לו. לכן בודקים זאת דרך מבחני עזר שונים.

כדי לגבש את האסטרטגיה בנושא הזה, יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי למקסם את ההצלחה בתיק.

הפוסט משמורת על תינוק הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בהסדר של משמורת מלאה על הילדים. נבדוק מה הסיכוי להגיע להסדר כזה של משמורת מלאה של אחד ההורים על הילדים. לפני כן נקדים הבהרה משמעותית בנושא משמורת מלאה של אחד ההורים.

גם אם רק הורה אחד הוא משמורן, זה לא אומר שרק הוא ההורה הדומיננטי בחיי הילדים. יש סמכויות הנמצאות בידי שני ההורים בכל מקרה, גם אם ההסדר שנקבע הוא שרק הורה אחד הוא המשמורן היחיד.

לחצו כאן כדי לקרוא על המשמעויות של משמורן יחיד על ההורה שאינו המשמורן.

משמורת מלאה – מדוע?

יש לא מעט סיבות שבגללם יחליטו על משמורת מלאה של אחד ההורים בלבד על הילדים. במאמר זה נציג מספר דוגמאות של סיטואציות שונות שיביאו (בדרך כלל) להחלטה על הורה אחד שיהיה המשמורן היחיד.

חשוב להדגיש: כל הנאמר להלן אינו מחייב ב 100%. זה נכון לכמעט כל המקרים, אבל כמובן שכל מקרה לגופו ובהתאם לסיטואציה המדויקת הרלוונטית לאותו מקרה.

כעת נפרט מה הם המקרים שבהם יחליטו על משמורת מלאה.

פגיעה בילדים

הדוגמא הראשונה היא אם אחד ההורים פוגע בילדיו. זוהי סיטואציה מאוד קשה ומצערת. לעתים מתברר שאחד ההורים פוגע בילדים. בודקים את הנושא באופן מעמיק. שרותי הרווחה מגבשים את עמדתם באמצעות תסקיר שרותי הרווחה. הם מאבחנים את ההורים באמצעות מפגשים שונים עם הילדים ועם ההורים ועם כל אחד מההורים באופן נפרד. כאשר מגיעים למסקנה שטובת הילדים מחייבת "שמירת מרחק" מאחד ההורים, בדרך כלל יחליטו על הסדר שבו רק הורה אחד (ההורה הטוב) יהיה המשמורן.

חשוב להדגיש: כשמדברים על פגיעה בילדים, זה יכול להיות במגוון רחב של אמצעים. זוהי יכולה להיות אלימות פיזית, מינית, מילולית ונפשית. לא מדובר על פגיעה חד פעמית שאינה מעידה על אופי אותו הורה. אלא על משהו מתמשך שיש חשש שיימשך עוד. ההחלטה על משמורן יחיד לא נועדה כדי "להעניש" את ה"הורה הרע". המטרה של ההחלטה נועדה רק כדי להגן על הילדים מפני המשך הפגיעה בהם.

רדיוס מגורים רחוק בין ההורים

הדוגמא השנייה והמאוד נפוצה היא במצב שבו ההורים גרים במרחק רב זה מזה. במצב הזה יהיה קשה לילדים להתנייד ולנסוע מרחקים רבים בכל פעם מחדש. לכן ישאפו למנוע מצב כזה. במצב שבו המרחק בין ההורים הוא גדול מאוד, יקבלו החלטה על הורה אחד שיהיה המשמורן העיקרי.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק בנושא המרחק האפשרי בין ההורים בשביל להגיע להסדר של משמורת משותפת.

משמורת מלאה – יש דרך לשנות את ההחלטה?

גם במצב שבו הנטייה היא להחליט על הורה משמורן יחיד, יש דרך לשנות את ההחלטה. ייצגתי פעמים רבות במצבים שבהם היה נראה שהכיוון הוא של הסדר משמורן יחיד והצלחתי לשנות את ההחלטה. זה קרה לאחר שנימקתי את העמדה בצורה מקצועית והצלחתי להוכיח שטובת הילד מחייבת הסדר משמורן אחר שייטיב יותר עם הילדים.

במצבים כאלה הנושא כלל לא פשוט. לשם כך יש לבצע עבודה מאוד מקצועית. לכן יש לפנות לטוען רבני עם ניסיון רב. בכדי שהוא יצליח להשיג הסדר משמורת טוב כפי שאתם רוצים.

הפוסט משמורת מלאה של הורה אחד בלבד על הילדים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הסכם ממון בין בני זוג. נסביר מה היתרונות הקיימים בהסכם ממון בין בני זוג, מדוע עושים את זה, וכיצד יש לעשות הסכם זה מבחינה משפטית.

יחסי ממון בין בני הזוג

לפי חוק יחסי ממון בין בני הזוג, כאשר בני הזוג מתגרשים מחלקים את הרכוש ביניהם באופן שווה. זה כולל את כלל הנכסים כמו חשבון הבנק, דירת המגורים, ואף קרנות השתלמות ושאר הזכויות הסוציאליות.

לקריאת המאמר העוסק בחלוקת הרכוש בין בני הזוג בהליכי הגירושין, לחצו כאן.

לקריאת המאמר העוסק בחלוקת קרנות ההשתלמות של בני הזוג בהליך הגירושין, לחצו כאן.

מצב זה יכול גרום לבעיה גדולה. אם אחד מבני הזוג הוא עשיר יותר והביא יותר כסף לנישואין, זה אומר שהוא יפסיד הרבה כסף אם יתגרש. משום שהרכוש יתחלק באופן שווה ומבלי להתחשב בעובדה שהוא הביא יותר כסף לחיי הנישואין.

הסכם ממון בין בני זוג – הפתרון

בגלל הבעיה הזו כפי שהצגנו לעיל, קיים הפתרון של הסכם ממון. אפשר לנסח הסכם ובמסגרתו יחלקו את הרכוש שלא באופן שווה.

היתרון של זה הוא שבכך מבטיחים את הזכויות של שני בני הזוג בצורה הוגנת ויעילה.

חשוב להדגיש שיש כמה תנאים על מנת שההסכם ממון יחול מבחינה חוקית. יש לאשר את ההסכם על פי החוק ובהתאם לכללים.

הסכם ממון – מתי לערוך את ההסכם?

נקודה חשובה שרבים לא יודעים עליה, אפשר לערוך את ההסכם ממון לפני החתונה. זה גם הצעד הכי מומלץ מבחינה מעשית. אולם יש אפשרות לערוך את ההסכם ממון גם אחרי החתונה. אין הגבלה מבחינת החוק לזמן עריכת ההסכם. אולם יש הבדל בעיתוי עריכת ההסכם. כשעורכים את ההסכם לפני החתונה, זה בדרך כלל יתקבל בהסכמה מלאה ובהבנה יחסית. אולם ככל ולא תערכו את ההסכם לפני החתונה, זה יהיה יותר בעייתי באופן מעשי לערוך את ההסכם ממון אחרי החתונה.

הסכם ממון – איפה לערוך?

יש הרבה פרטים בנוגע להסכם ממון. צריך לדעת איך לערוך את ההסכם ואיך לאשר אותו. לכן כדאי מאוד לפנות לטוען רבני מקצועי בכדי שיערוך עבורכם הסכם ממון. בכך תוכלו להגן על הזכויות שלכם באופן היעיל ביותר.

הפוסט הסכם ממון בין בני זוג הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הגשת תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה.

נפתח בסיפור קצר: לפני זמן מה פנה אלי אדם וביקש להיפגש איתי באופן דחוף. תמהתי מה הדחיפות הכל כך קריטית? אכן, אני משתדל להיות מאוד זמין עבור הלקוחות, אבל פה זה היה נראה קצת חריג. הוא ביקש להיפגש כמה שיותר מהר ואפילו בשעות לא סטנדרטיות, העיקר שתהיה פגישה כמה שיותר מהר.

אוקיי, הסכמתי לו לאחר שהוא הסביר לי שהעניין מאוד מאוד חשוב ודחוף לו.

קבענו להיפגש, ואכן נפגשנו בשעה שקבענו.

הוא בא אלי בסערת רגשות גדולה מאוד. ניסיתי להבין מה הבעיה ובמה אני יכול לעזור לו. הוא סיפר לי שאשתו רוצה להגיש נגדו תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה. ביררתי את הפרטים, מבחינת ילדים, ורכוש ועוד. הוא לא דאג על הנושאים הללו. אין להם רכוש משותף כמעט. והילדים שלהם כבר גדולים בני 30+.

"אז ממה אתה כל כך דואג?" – שאלתי אותו.

הוא ענה לי שהכתובה היא על סכום של 180,000 ש"ח. הוא דואג מאיפה יהיה לו לשלם סכום עתק שכזה.

הרגעתי אותו והסברתי לו שאין לו כל סיבה לדאגה. גם אם האישה תתבע בבית המשפט לענייני משפחה, היא לא תוכל לתבוע אותך על נושא הכתובה בערכאה הזו.

הוא התפלא, אבל נרגע כשהבין את הנושא הזה. במקביל, ולאחר שנרגע, הצלחתי לגבש את האסטרטגיה המנצחת ולהוכיח שאינו צריך לשלם את הכתובה, משום שאשתו היא האשמה הבלעדית בגירושין.

תיק גירושין ברבנות – על מה אפשר להגיש?

הליך הגירושין מתאפיין לעתים רבות בחוסר ודאות. לכן יש לעשות סדר איזו תביעה ניתן להגיש ולהיכן.

את תביעת הכתובה אי אפשר להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. יתרה מזאת, הערכאה היחידה שיכולה לדון בנושא הכתובה היא רק הערכאה של בית הדין הרבני. רק הם יכולים לדון בנושא הכתובה.

לכן במקרה של אותו לקוח לא היה מקום לבהלה. כיוון שבכל מקרה אשתו לא הייתה יכולה להגיש את תביעת הכתובה לבית המשפט לענייני משפחה. אמנם היה צורך לטפל בנושא ולגבש את הקו בתיק באופן יעיל. אולם יש לשים לב להיכן להגיש כל תביעה.

הפוסט הגשת תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

שאלה שרבים שואלים אותי היא: "למה צריך לקחת טוען רבני גירושין?" מה התועלת שתצמח מצעד כזה? מה הנזק שיקרה אם לא תיקחו טוען רבני מקצועי שילווה אתכם בהליך?

כדי לענות על השאלה הזו יש לנתח 2 נקודות משמעותיות. ראשית, ננתח מה הם האתגרים הקיימים בהליך הגירושין. לאחר מכן נסביר מי הוא הטוען הרבני, ומה היא המקצועיות שלו. ואז יהיה ברור יותר עד כמה חשוב לקחת טוען רבני שילווה אתכם בהליך הגירושין.

גירושין – אתגרים

האתגרים הקיימים למי שנמצא בהליך הגירושין הם רבים מאוד. יש בדרך כלל פן רגשי חזק מאוד. הרבה מאוד רגשות המציפים את מי שנכנס לתהליך הזה. לעיתים תחושות של בגידות, כעסים, מתחים, בלבול וחוסר ודאות. הרגשות הללו ממלאים את הלב, ולעיתים רבות אף מקשות על שגרת החיים הרגילה והנדרשת.

בנוסף לכל אלה, יש קשיים רבים הנובעים מניהול ההליך עצמו. מה מגיבים, מתי ולאן. איזה הליך פותחים, וכיצד. לעיתים תגובה מסוימת עלולה "להפיל בפח" מבלי שתדעו מכך אפילו. יש כל כך הרבה ניואנסים בנושאים הללו, עד כדי כך שאדם שאינו מספיק מקצוען, לא יידע שמשפט אחד שנאמר ו"לא היה במקום" גרם לנזק כל כך כבד שיהיה אפילו בלתי אפשרי (או כמעט בלתי אפשרי) לתקן.

לכן, אם נסכם את הדברים, יש שני אתגרים מרכזיים בהליך הגירושין. האתגר הראשון הוא המתח הנפשי וכל הרגשות המציפים את מי שנמצא בהליך הגירושין. והאתגר השני הוא לדעת לנהל את ההליך באופן מקצועי ויעיל מבחינה משפטית.

טוען רבני גירושין – המקצועיות

הידע המשפטי של הטוען הרבני הוא רב מאוד. הוא מכיר ובקיא היטב בתחום של דיני משפחה. הוא למד את התחום בצורה מקיפה ביותר, ונבחן על כך בסדרה משמעותית ביותר של בחינות מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים.

לכן הטוען הרבני יודע ללוות אתכם באופן מקצועי בהליך. הוא יידע להדריך אתכם ולייצג אתכם נאמנה בבתי הדין הרבניים.

בנוסף, ולאור הניסיון שיש לטוען רבני הוא יבין את הקשיים שהינכם עוברים ויידע לנתב את הקשיים הקיימים לשפה משפטית והלכתית.

טוען רבני גירושין – סיכום

לסיכום, החשיבות בשכירת שירותיו של טוען רבני שיצג אתכם בהליך הגירושין הוא רב ביותר. הוא יידע לייצג אתכם כדי למקסם את ההצלחות שלכם בתיק.

יתרה מזאת, ככל ותלכו ללא טוען רבני, הסיכוי שלכם "ליפול בפח" כמעט ודאי. אתם כנראה לא תדעו מכך עד שתבוא התוצאה הסופית, אבל אז זה יכול להיות מאוחר מדי. לכן, ההמלצה שלי היא לפנות לטוען רבני מקצועי כבר בשלב הראשון על מנת לבנות את התיק בצורה הכי טובה מבחינה משפטית.

הפוסט טוען רבני גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יענה על השאלה מה זה הורות משותפת. נסביר את המושגים סביב נושא ההורות והמשמורת על הילדים.

דומיננטיות ההורים

ככלל במצב שבו בני הזוג נשואים, שניהם מאוד מאוד דומיננטיים בחיי הילדים שלהם. זה טבעי שלעתים הורה אחד מרגיש יותר בולט ודומיננטי עם ילדיו, אבל בגדול שני ההורים שווים מבחינת הילדים.

כאשר בני הזוג מתגרשים, יש שינוי מאוד גדול בסיטואציה, וזה כמובן משפיע גם על הילדים.

לפתע ההורות של כל אחד מההורים אינה משהו שקורה באופן אוטומטי. פתאום יש על כך דיונים רבים סביב נושא ההורות של כל אחד מההורים. זה כבר לא טבעי ומובן מאליו.

יחד עם זאת ניתן לומר שנשמרת לכל אחד מההורים הזכות הבסיסית להורות.

בנושא הזה יש להפריד בין עצם ההורות לבין הסדרי משמורת כאלו ואחרים.

לעתים רבות מגיעים להסדר משמורת שנותן עדיפות לאחד ההורים מבחינת זמני השהות. ההחלטה הזו קורית בגלל שבית הדין מגיע למסקנה ולפיה טובת הילדים מחייבת הגעה להסדר מסוג זה.

אולם גם במצבים אלה כל אחד מההורים נשאר דומיננטי מאוד. הוא שותף מלא בהחלטות הנוגעות לילדים.

להלן נציג דוגמא אחת (מני רבות) העוסקות הנושא הסמכות ההורית.

חילוקי דעות בין ההורים

בשלהי גלי הקורונה שפקדו את העולם כולו, היה את חיסוני הקורונה. החיסונים הללו הביאו לדעיכה מאוד משמעותית של נגיף הקורונה, אולם החיסון היה ניסיוני וחדש. האפשרות לנטילת חיסון כנגד נגיף הקורונה עוררה מצד אחד שמחה רבה. סוף סוף נראה האור בקצה המנהרה ויש סיכוי לגמור עם הנגיף ששיתק את העולם כולו. אולם מצד שני החיסונים עוררו גם חשש בקרב לא מעט אנשים. אנשים אלה חששו מנטילת החיסונים, מכיוון שאלה חיסונים חדשים יחסית. לא בדקו את החיסונים הללו לאורך שנים, אלא פיתחו אותם בהליך מהיר יחסית. זה נבע כמובן מהצורך הבהול להשיג חיסון שימגר את הקורונה, אולם זה עורר חשש בקרב לא מעט אנשים.

היו זוג שהיו בהליכי גירושין והיו להם ילדים קטינים. ההורים ראו את החיסונים באופן שונה מאוד. בעוד אחד ההורים רצה לחסן את הילד שלו מכיוון שהוא ראה בכך צורך ומעשה חשוב שיש בו כדי להציל חיים, ההורה השני ראה בנטילת החיסון באותו שלב כצעד שעלול לפגוע בבריאות של הילד. לכן הורה אחד מאוד תמך ודרש שהקטין יקבל את החיסון נגד הקורונה. ואילו ההורה השני התנגד לכך באופן חד משמעי.

הנושא הזה הגיע לפתחו של בית הדין שהכריע בנושא.

מבלי להתייחס לגוף הנימוקים סביב ההחלטה של בית הדין, עצם הדיון בנושא הזה ממחיש את המושג של הורות משותפת.

גם אם יש הורה שנחשב למשמורן יחיד, והוא נמצא עם הילד ברוב הגדול של הזמן, זה לא הופך את דעתו לבלעדית. גם להורה השני יש זכות ממשית להביע את דעתו. כך למשל להביע את רצונו או את התנגדותו בנוגע לכך שהילד יקבל את החיסון נגד הקורונה.

מה זה הורות משותפת – סיכום

לסיכום ניתן לומר שעל אף שקובעים הסדר של משמורן יחיד, זה לא סותר את ההורות המשותפת. גם ההורה שאינו המשמורן, הוא שותף באופן מלא ופעיל בגידול הילדים.

הפוסט מה זה הורות משותפת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא של חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים. נענה על השאלה האם יש הבדל בנושא חלוקת הרכוש בהליך הגירושין. האם יש הבדל בנושא הזה בין זוג עם ילדים לעומת זוג ללא ילדים.

חלוקת רכוש

לפני שנענה על השאלה הספציפית בנוגע לניהול ההליך בין הורים עם ילדים, נקדים מעט רקע לדברים.

לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, כל רכוש של ההורים יתחלק באופן שוויוני. אמנם יש לנושא הזה מספר סייגים. אולם ככלל יחלקו את הרכוש באפן שווה בין בני הזוג.

לקריאת המאמר העוסק בנושא חלוקת הרכוש בין בני הזוג בהליך גירושין, לחצו כאן.

לקריאת המאמר העוסק בנושא חלוקת הזכויות הסוציאליות בין בני זוג בהליך הגירושין, לחצו כאן.

חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים – ההבדלים

כאשר לבני הזוג יש ילדים, יש נקודה מאוד חשובה שיש להניח עליה את הדעת. וזו השאלה היכן יהיו הילדים בינתיים.

למשל, נניח שלהורים יש דירת מגורים אחת בעיר תל אביב. אם ימכרו את הדירה ויחלקו את הערך של הדירה, היכן יהיו הילדים בינתיים?

לכן בדרך כלל ירצו קודם כל להציג שיש מקום טוב בשביל הילדים. רק לאחר מכן תהיה האפשרות לחלק את הדירה.

זה ההבדל בין בני זוג ללא ילדים שאז מחלקים את הרכוש באופן מהיר יותר, לעומת בני זוג עם ילדים שאז יכול לקחת יותר זמן עד שמחלקים את הרכוש.

איך להימנע מסחבת?

מצד אחד ההבדל בין זוג עם ילדים לבין זוג ללא ילדים נשמע מאוד הגיוני וטוב. זה הרי נועד לטובת הילדים. אולם לעיתים יש אנשים שמנסים לנצל את העובדה הזו בכדי להתיש את הצד השני. כך הם מונעים את האפשרות לחלק את הרכוש וסוחבים מאוד את ההליך. הם משיגים בכך 2 מטרות:

1. מתנקמים בבן/בת זוגם. זה נועד בראש ובראשונה למטרת נקמה. כך הם סוחבים את ההליך בכדי לנקום בהם.
2. להתיש את הצד השני עד שיתקפל. לעיתים יש עדיין סכסוך ממשי בין בני הזוג. סכסוך שהוא מעבר לסכסוך האישי ביניהם. הם רבים למשל על זמני השהות או על דברים אחרים. לכן הם מנסים להתיש את הצד השני בתקווה שיתקפל מהדרישות שלו.

יש פתרונות כיצד לדאוג לילדים אך לוודא שלא תהיה סחבת בהליך. סחבת הנובעת בדרך כלל ממניעים פסולים. לשם כך, כדאי לפנות לטוען רבני על מנת שילווה אתכם בהליך ויביא לכם את התוצאות הטובות ביותר.

חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים – סיכום

יש הבדל בין אופן חלוקת הרכוש בגירושין בין בני זוג עם ילדים לבין בני זוג ללא ילדים. לעיתים כאשר יש ילדים, זה מסבך את הדיון בנושא הרכוש. לכן יש לפנות לטוען רבני על מנת לקדם את ההליך באופן יעיל.

הפוסט חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הסכם גירושין וההשלכות שלו על משמורת משותפת. נבדוק מה היא הדרך הכי יעילה כדי להגיע להסדר של משמורת משותפת. או למעשה השאלה היא מה היא הדרך למקסם את ההצלחה בנושא המשמורת. להגיע להסדר המשמורת הכי טוב.

הסכם משמורת משותפת

יש שני דרכים להתנהל בהליכי הגירושין. בכל מקרה יש את הדרך הטובה להתמודד בהליך הגירושין. אולם ככלל יש 2 גישות שונות שכל אחת מהן מתאימה למקרים אחרים.

להלן נפרט את הגישות ואז ננתח מהי הדרך הטובה ביותר כדי להגיע להסדר של משמורת משותפת או בכלל למשמורת טובה לילדים.

1. להגיע להסדר בין כל הצדדים. כלומר לדבר עם הצד השני (כמובן באמצעות ליווי טוען רבני בכדי שלא תיפלו בפח בהסכם). היתרון בגישה הזו הוא ענק! אמנם לא תמיד זה אפשרי, כי לעתים רבות בגלל האמוציות הרגשיות הצדדים מתקשים להגיע להסדר. אולם ככל והצדדים רוצים להגיע להסדר, זוהי הדרך הכי טובה להתמודד בהליך הגירושין.
2. להילחם על העמדות שלכם/ן. זוהי גישה שלעתים אין מנוס מלפעול באופן הזה. במצבים שבהם הצד השני לא רוצה להגיע להסדר, הדרך להגיע לתוצאה טובה היא דרך מאבק על הזכויות שלכם.

לעתים רבות משתמשים בו זמנית ב 2 הגישות גם יחד. פעמים רבות אחד הצדדים מסרב לפשרה. הוא מסרב להגיע להסדר. אולם כאשר הצד השני מתחיל מאבק בכדי למצות את הזכויות שלו, אז הוא מתחיל להבין שיש לו מה להפסיד ואז הוא מסכים פתאום להגיע להסדר.

לכן לא תמיד המאבק נמשך עד הסוף. לעתים אפשר להגיע לפשרה ללא מאבקים. לעתים מתחילים מאבק בכדי להגיע לפשרה טובה. ולעתים אין ברירה כי אם לצאת למאבק בכדי להגיע לתוצאות הטובות.

סיכום

כאשר נושא המשמורת עומד על הפרק, הגישות הללו מתחדדות עוד יותר. אפשר להילחם בכדי להגיע לתוצאות שאתם רוצים. אולם אפשר לא פעם להגיע לתוצאה הטובה דרך הגישה של פשרה.

גם במצב שבו אתם מצליחים להגיע לפשרה, יש חשיבות קריטית לאופן שבו מנסחים את ההסכם. רק טוען רבני שצבר ניסיון רב בתחום יידע לנסח את ההסכם בצורה הטובה שתגן עליכם בעתיד ותיתן עוגן יציב להסכם.

הפוסט הסכם גירושין – משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

שאלה שרבים שואלים אותי היא אם יש אפשרות לקיים הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות?

זוהי שאלה שתלויה בפרטים רבים מאוד. להלן נפרט מספר פרטים הנוגעים לעניין. אם כי חשוב להדגיש שכדי לענות על תשובה ברורה וקונקרטית יותר, יש להציג את הפרטים המדויקים של המקרה הספציפי בכדי להציג חוות דעת מקצועית במקרה הקונקרטי.

חובת מזונות הילדים

יש חובה לפרנס את הילדים. החובה הזו היא גם הלכתית וגם חוקית. אולם יש הבדלים רבים בין החובה החוקית לפרנס את הילדים לבין החובה ההלכתית לפרנס אותם.

גיל הילדים

לדוגמא החוק מחייב לפרנס את הילדים עד לגיל 18. היחס של הילדים ככאלה שצריך לדאוג להם נשך עד לגיל 18 (כעיקרון).

לפי ההלכה הגישה היא אחרת. החובה הבסיסית לחובת המזונות היא עד גיל שש בלבד!

אמנם יש חובה לשלם מזונות גם לאחר גיל 6. אולם זה נובע ממקורות אחרים וברמת חובה אחרת מהחובה עד לגיל 6. זה מאוד רלוונטי במקרים רבים שבהם יש הבדל מה הבסיס לחייב את האבא לשלם את המזונות.

על מי החובה לפרנס את הילדים?

הבדל נוסף הקיים בין החוק להלכה, הוא על מי חלה החובה לשלם את דמי המזונות לילדים. על פי החוק החובה היא על שני ההורים באופן שווה. אין הבדל מהותי בין האבא לאמא בעניין הזה.

לעומת זאת לפי ההלכה עיקר חובת המזונות היא רק על האבא. אמנם זה לא תמיד נכון, ולעתים אפשר לחייב גם את האמא לשלם את המזונות, אבל רמת החובה העיקרית היא על האבא.

משמורת משותפת ללא מזונות – אפשרי?

הגישה בבית המשפט לענייני משפחה היא ששני ההורים צריכים לשלם את המזונות לילדים. לכן אם רמת ההכנסה בין ההורים היא שווה, והילדים נמצאים רק אצל הורה אחד, הרי שההורה השני צריך לשלם חצי מההוצאות.

לעומת זאת אם רמת ההכנסה בין שני ההורים היא שווה, אבל המשמורת היא משותפת, הרי שאין סיבה לחייב את אחד ההורים לשלם להורה השני על מזונות הילדים. שכן כל הורה יממן את הילדים בזמן שבו הם נמצאים אצלו.

לכן בתי המשפט נוטים שלא לחייב באופן שוטף בהוצאות של הילדים במצב שבו יש הסדר של משמורת משותפת.

לעומת זאת הגישה ההלכתית היא אחרת. בתי הדין הרבניים נוטים לחייב את האבא לשלם מזונות גם במצב של משמורת משותפת. אם כי כיום גם בתי הדין הרבניים נוטים שלא לחייב את האבא במצבים כאלו ברמה חובה גבוהה.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק במחשבון המזונות במשמורת משותפת.

משמורת משותפת ללא מזונות – סיכום

בנושא הזה יש הבדלים רבים בין בתי המשפט לבין בתי הדין. גם הגישה בבתי הדין משתנה ותלויה מאוד בנסיבות. לכן יש לפנות לטוען רבני בכדי להבין את המצב שלכם שתיק. רק כך תוכלו למקסם את ההצלחה שלכם.

בהצלחה!

הפוסט משמורת משותפת ללא מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה עוסק בנושא תביעת כתובה בגירושין. כיצד תובעים את הכתובה, והיכן אפשר להגיש את התביעה. כמו כן נעסוק בשאלה "האם תמיד צריך לשלם את הכתובה?"

נקדים לעסוק בקצרה מהו בכלל הכתובה, ואז נסקור את התשובות לשאלות המשמעותיות הללו.

כתובה – מה זה?

הכתובה היא מעין הסכם בין בני הזוג. הצדדים מסכמים על הפרטים הכתובים בכתובה לפני הנישואין. המקור לכתובה הינו הלכתי. יש לכך כמה דעות בנושא מקור החיוב, אולם נתייחס בעיקר לדעה המקובלת כיום.

חז"ל הם שתיקנו את שטר הכתובה. הסיבה המרכזית לחייב את הכתובה כתנאי לנישואין, היא בכדי ש"לא יהא קל בעיניו לגרשה". כלומר מכיוון שעל פי ההלכה הבעל יכול לגרש את אשתו אף ללא הסכמת האישה, עלול להיות מצב שבו הבעל יסחט את אשתו. במצב שבו האישה לא תרצה לעשות את מה שהבעל רוצה, הוא יגרש אותה בקלות רבה. (אגב, כיום הבעל לא יכול לגרש את אשתו ללא רצון האישה. ההבדל הזה נובע מתקנה מאוחרת יותר של חז"ל.)

לכן תיקנו את הכתובה בכדי "לאיים" על הבעל. לאמור, אם אתה (הבעל) תגרש את אשתך, תדע לך שתצטרך לשלם את סכום הכתובה כפי שנקבע בשטר הכתובה.

תביעה לכתובה – תמיד?

לאחר שהבהרנו בקצרה את המושג של "כתובה", ניתן להבין מתי יש חובה לשלם את הכתובה. אם הבעל אשם בגירושין, הרי שעליו לשלם את הכתובה. אף אם אין אשמה משמעותית על אחד הצדדים באשר לפירוק הנישואין והמשפחה, עדיין יש חובה על הבעל לשלם את הכתובה כפי שהבטיח במעמד הנישואין. אולם לעומת זאת אם האשמה על הגירושין היא על האישה, הרי שאין סיבה לחייב את הבעל לשלם את הכתובה. לכן במצב כזה הבעל יהיה פטור מלשלם את הכתובה.

בתרגום לנושאים מעשיים, אם האישה התנהלה באלימות או בגידה או התנהלה בצורה שאינה מאפשרת את המשך חיי הנישואין, הבעל לא יצטרך לשלם את הכתובה. חשוב לדעת, שלא מספיק לנמק מבחינה עובדתית למה אחד הצדדים אשם/לא אשם בפירוק הנישואין. צריך גם לנמק מבחינה הלכתית האם יש עילה לגירושין.

תביעת כתובה בגירושין – איך לתבוע והיכן?

בניגוד לנושאים אחרים שבהם אפשר לדון גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני, הרי שאת נושא הכתובה ניתן לתבוע אך ורק בבית הדין הרבני.

נושא הכתובה הוא נושא הלכתי מובהק. לכן יש חשיבות קריטית בייצוג מקצועי על ידי טוען רבני. רק טוען רבני יידע לנמק את הנימוקים ההלכתיים לחייב/לפטור בנושא הכתובה. לכן כשהנושא הוא תביעת כתובה, יש חשיבות רבה ביותר לייצוג מקצועי בידי טוען רבני.

תביעה לכתובה – סיכום

נושא הכתובה הינו נושא הלכתי מובהק. מקורו הוא מדין שקבעו חז"ל (לפי חלק גדול מהדעות). בדרך כלל הבעל יצטרך לשלם את הכתובה בזמן הגירושין. אולם זה לא מחייב תמיד. יש פעמים בהם הבעל יהיה פטור מלשלם את הכתובה. לכן יש לפנות לטוען רבני בכדי שייצג אתכם בהליך תביעת כתובה בגירושין.

הפוסט תביעת כתובה בגירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא משמורת משותפת ללא הסכמת האם. נענה על השאלה האם הדבר אפשרי בכלל. או שצריך את הסכמת האם בשביל הסדר של משמורת משותפת.

משמורת משותפת – מה זה?

משמורת משותפת זה הסדר שקובע שהילדים יהיו אצל שני ההורים. קובעים את הימים שבהם הילדים יהיו אצל כל אחד מההורים. ההסדר הזה לא קורה באופן אוטומטי, אבל הוא מאוד נפוץ וקיים במקרים רבים מאוד.

את ההסדר של המשמורת קובעים לאחר שבודקים מהי טובת הילד. עושים זאת באמצעות תסקיר שרותי הרווחה. הם מתרשמים מההתנהלות של כל אחד מההורים כלפי הילדים. הם גם בודקים את הקשר הקיים בין שני ההורים. ככל ששני ההורים הם הורים טובים, וככל שהקשר שבין ההורים הוא סביר, כך הסיכויים להגיע להסדר של משמורת משותפת עולים בצורה רבה מאוד.

בשביל להגיע להסדר של משמורת משותפת, לא צריך שהקשר בין ההורים יהיה ממש טוב. הרעיון הוא רק שההורים יתנהלו בצורה עניינית ויחשבו מהי טובת הילד ושלא יתנהלו רק מרצון לנקום בבן/בת הזוג.

לכן הדבר הכי חשוב שבודקים לפני הגעה להסדר של משמורת זה מהי טובת הילד.

משמורת משותפת ללא הסכמת האם – אפשרי?

כאשר באים להחליט על משמורת משותפת, רוצים להתרשם מההתנהלות של הצדדים ומטובת הילד. ישמעו את עמדת הצדדים וינסו להתחשב בעמדות הללו ככל והן יציגו את הטענות בצורה המקצועית עם הנימוקים הרלוונטיים והמקצועיים.

מצד שני ההורים לא יכולים לעכב את ההסדר של המשמורת סתם כך. הם לא יכולים לעכב רק מרצון אישי או מרצון לנקום או לסחוט את הבן/בת זוג.

לכן כאשר באים להתנגד להסדר של משמורת משותפת, צריך לנמק את זה באמצעות טענות מאוד מקצועיות וממוקדות שיפריכו את האפשרות הזו. זה מורכב מאוד ותלוי גם בהרכב שמחליט בעניין.

ככלל לא צריך את הסכמת הצדדים בשביל להגיע למשמורת משותפת, אבל בהחלט ניתן לומר שכל צד יכול לעכב את ההגעה למשמורת משותפת אם הנסיבות מצדיקות את זה ואם הוא מגיע עם ייצוג מקצועי ומנוסה.

לשם כך יש להגיע עם ייצוג של טוען רבני מקצועי שיידע למקסם את ההצלחות שלכם בתיק, לטובתכם ולטובת הילדים שלכם.

סיכום

לא צריך את הסכמת הצדדים בכדי להגיע להסדר של משמורת משותפת. אולם כל אחד מההורים יכול להביע את דעתו בנוגע להסדר המשמורת. ככל והוא יגיע עם ייצוג יותר מקצועי, כך הסיכויים להגיע להסדר משמורת שהוא רוצה, גבוה בצורה משמעותית מאוד.

הפוסט משמורת משותפת ללא הסכמת האם הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא משמורת ילדים. זהו אחד הנושאים הכי חשובים בהליך הגירושין. מכיוון שהילדים הכי מעסיקים את ההורים, לכן נושא הילדים הוא הכי חשוב להורים בהליך הגירושין. בנוסף, בפעמים רבות למרבה הצער ההורה מנסה לסחוט את בן הזוג בנוגע לדברים שונים ועושה זאת תוך ניהול מו"מ עם ההורה השני בנוגע לילדים. לא אכפת לו לגרום לנזק לילדיו, ובלבד לנסות ולסחוט את בן הזוג. אולם ניתן לומר שככלל הרצון להיות עם ילדים מאפיין זוגות רבים מאוד בהליכי הגירושין.

לפיכך השאלה העולה היא מה האפשרויות הרלוונטיות למשמורת הילדים?

משמורת ילדים

יש כמה אפשרויות למשמורת ילדים. נמנה אותם עם תוספת הסבר ליתרונות וחסרונות:

1. משמורת משותפת. כלומר מחלקים את זמני השהות של הילדים בין שני ההורים. היתרון בהסדר הזה הוא שכל אחד מההורים "מקבל" את הילדים למשך כחצי מהזמן. החיסרון בהסדר הזה הוא שלמרות שלעתים זה ההסדר שהכי מועיל לילדים, הרי שלעתים מדובר בהסדר לא טוב לילדים. זה מבלבל אותם ויכול לפגוע בהם בגלל סיבות רבות.
2. משמורת אצל האמא בלבד. הפתרון הזה אומר למעשה שברוב הזמן הילדים יהיו אצל האמא. אמנם גם האבא יוכל לפגוש את ילדיו, אולם ככלל הילדים יהיו אצל האמא. היתרון בהסדר הזה הוא שהוא מעניק יציבות לילדים שנמצאים אצל הורה אחד באורח קבע. החיסרון בהסדר הזה הוא שהילדים זקוקים לשני ההורים, וההסדר הזה עלול לפגוע בילדים.
3. משמורת אצל האבא בלבד. גם פתרון זה לא אומר שהילדים יהיו רק אצל האבא. אלא שהילדים יהיו בעיקר אצל האבא, ורק בזמנים מסוימים הם יהיו אצל האמא. גם כאן היתרונות והחסרונות דומים מאוד להסדר הקודם. מצד אחד יש יתרון ביציבות. ומצד שני החסרון הוא בכדך שרק הורה אחד דומיננטי בחיי הילדים וזה מגיע על חשבון ההורה השני.

הסיכויים לכל אחד מההסדרים

כדי לקבוע את נושא משמורת הילדים, יש הרבה פרטים משתנים. זה מאוד משנה מה הגיל של הילדים, היכן גרים שני ההורים, מה הסגנון והאופי של כל אחד מההורים ועד כמה הוא יודע לטפל בילדים באופן נאות ומתאים.

על מנת להגיע להסדר מועיל במשמורת ילדים, יש לפנות לטוען רבני מקצועי שילווה אתכם בדרך להשגת המטרה.

הפוסט משמורת ילדים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק בקשר שבין משמורת משותפת לבין נושא החובה לשלם מזונות. נבדוק עד כמה יש השפעה בין היקף המשמורת לבין גובה שיעור המזונות. נבחן מה יהיה גובה המזונות במצב של משמורת משותפת. והאם יש הבדלים בנושא הזה בין הגישה של בית משפט לבין הגישה של בית הדין.

הקדמה

גם על פי ההלכה וגם על פי החוק יש חובה על כל הורה לפרנס את הילדים. בנושא הבסיסי הזה אין הבדל בין החוק להלכה. זה נועד למטרה סוציאלית בכדי לדאוג לקטינים שאינם יכולים לדאוג לעצמם. אם כי חשוב לדעת שבגדרי החובה למזונות יש הבדלים רבים מאוד בין החוק לבין ההלכה.

משמורת משותפת ומזונות

בנושא המשמעותי הזה יש הבדלים מאוד מרכזיים בין בית המשפט לבין בית הדין. הגישות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני נובעות מההבדלים בין ההלכה לבין החוק, וכן מנקודות נוספות.

מזונות במשמורת משותפת – ההלכה

על פי ההלכה החובה לפרנס את הילדים הינה של האבא. אמנם במצבים מסוימים יש חובה גם על האמא לפרנס את הילדים. לדוגמא כאשר האמא היא עשירה, והאבא הוא עני. אולם עיקר החובה לפרנס את הילדים היא על האבא.

לכן יש פחות רלוונטיות לסוג והיקף המשמורת של כל אחד מההורים. החובה לפרנס את הילדים היא של האבא ללא כל קשר לפרטים האחרים העוסקים בהסדרי המשמורת השונים.

אמנם יש הבדל מסוים בין סוגי המשמורת שבא לידי ביטוי גם בקביעת שיעור גובה המזונות. ככל שהילדים נמצאים יותר אצל האבא, כך הסכום שנדרש לשלם למזונות נמוך יותר. זה נובע מהעובדה שהילדים נמצאים פחות אצל האמא, ולכן עולה לאמא פחות כסף להחזיק את הילדים. לכן להסדר המשמורת יש השפעה מסוימת גם על גובה המזונות. אולם זה לא באופן גורף ורחב.

תשלום מזונות במשמורת משותפת – החוק

החוק בעניין המזונות אחר מאוד מההלכה. ההבדל בגישות מתחיל עוד מהבסיס של החובה לפרנס את הילדים. על פי החוק החובה לפרנס את הילדים היא על שני ההורים. כלומר אין חיוב על אחד ההורים יותר מאשר על ההורה השני. לכן הגישה מלכתחילה היא אחרת לגמרי מאשר הגישה ההלכתית.

כאשר יש משמורת משותפת, יוצא שכל אחד משלם לילדים את ההוצאות שצריך בזמן שהילדים אצלו. כלומר אין טעם לחייב את אחד ההורים לשלם מזונות, כי בכל מקרה החובה לשלם מזונות היא על שני ההורים, ושני ההורים נושאים בנטל שווה כי המשמורת היא שווה. לכן במקרים רבים בתי המשפט יאמצו את הגישה הזו ולא יחייבו כלל לשלם מזונות במצב כזה של משמורת משותפת. אמנם יש לדעת שישנן הוצאות חריגות שאותם שני ההורים יצטרכו לשלם באופן שווה.

סיכום

בנושא ההשלכות של המשמורת על גובה המזונות יש הבדלים רבים בין הערכאות השונות. הפערים בין הגישות הללו יכולות להגיע לסכומים גבוהים מאוד של כסף. בנוסף, ישנם הבדלים נוספים בעניין תשלום המזונות בין הגישה של בתי המשפט לבין הגישה של בתי הדין. לכן כדאי מאוד לפנות לטוען רבני מקצועי על מנת שילווה אתכם באופן המקצועי והיעיל ביותר.

הפוסט משמורת משותפת – מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא משמורת משותפת על כלל ההשלכות שלו.

ראשית, נעסוק השאלה היכן ידונו בנושא הזה? האם בבית המשפט לענייני משפחה או שמא בבית הדין הרבני?

הערכאה הרלוונטית

בנושא המשמורת יש מרוץ סמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. המשמעות היא שאפשר לדון בנושא המשמורת גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני.

לקריאת המאמר העוסק במירוץ הסמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין, לחצו כאן.

משמורת משותפת – ההסדר הכי טוב?

רבים חושבים שהסדר של משמורת משותפת הוא ההסדר הכי טוב ונכון לטובת הילדים. אכן, במצבים רבים זוהי האמת. כשמבצעים חלוקה של ימים, הילדים יכולים להיות גם עם האבא וגם עם האמא. יש לכך חשיבות רבה במקרים רבים. אולם לא תמיד זה דבר מועיל. לפעמים אחד ההורים מתנכל לילדים ולא יודע לטפל בהם בצורה טובה. במצב זה יהיה זה עוול להשאיר את הילדים אצלו ללא השגחה משך חצי מהימים.

מקרה נוסף בו לא בהכרח כדאי לשאוף לחלק את זמני השהות בשוויוניות, זה במצב בו אחד ההורים מסית את הילדים כנגד ההורה האחר. מדובר במקרים רבים ומצערים, וזה יכול להגיע אף לכדי ניכור הורי. במצב זה, ההורה מנצל את העובדה שבימים רבים הילדים אצלו, אבל הוא מנצל זאת בכדי להסית באותם ימים כנגד ההורה האחר. זוהי התנהלות שעלולה לפגוע בטובת הילדים ועלולה לפצוע את נפשם הרכה.

לכן, אין הגדרה חד משמעית מהי טובת הילדים בנושא המשמורת ובכל מקרה יש לדון לגופם של דברים.

לקריאת המאמר העונה על השאלה באלו קריטריונים עליכם לעמוד בכדי להשיג משמורת משותפת, לחצו כאן.

משמורת משותפת – הסיכויים

לאחר שהבהרנו שבהסדר זה יש יתרונות וחסרונות, נעבור לבחינת הסיכויים. עד כמה יש סיכוי להגיע להסדר של משמורת משותפת? או שבכלל זהו הליך כמעט אוטומטי?

התשובה היא שהעניין מורכב ותלוי במספר היבטים. ראשית יש להבין שזה לא מובן מאליו שההסדר יהיה של חלוקת ימים שוויונית בין שני ההורים.

על מנת להשיג הסדר זה, יש לעמוד במספר פרמטרים מרכזיים. לאחר מכן הסיכויים להשיג הסדר כזה עולים בצורה ניכרת. אם כי יש לוודא שהעניין נעשה במקצועיות וביעילות משפטית. נתקלתי לא פעם בהורים טובים שקיבלו זמני שהות מאוד מצומצמים בגלל שלא היה להם ייצוג משפטי נאות. לאחר שהם באו למשרדי והנחיתי אותם על אסטרטגיה מתאימה וליוויתי אותם לאורך הדרך, הם קיבלו משמורת משותפת עם זמני שהות הנוטים לטובתם באופן מובהק.

סיכום

נושא הסדר המשמורת הוא מהנושאים החשובים בהליך הגירושין. לכן יש לפנות לטוען רבני מקצועי שילווה אתכם בהליך זה בכדי למקסם את הצלחתכם.

הפוסט משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בתביעת דמי מזונות. המזונות כוללים מזונות אישה ומזונות ילדים.

מזונות אישה

עד לגירושין האישה זכאית לקבל דמי מזונות אישה. הסיבה היא משום שלפי ההלכה על הבעל לפרנס את אשתו. כלומר ההכנסות של האישה שייכים לגבר, ואילו הגבר צריך לפרנס את אשתו. האישה יכולה כמובן להחליט שהיא מעדיפה לא לקבל מהבעל את המזונות ולא להעביר לו את המשכורת. אבל הבעל לא זכאי להתנות שלא יקבל את המשכורת של אשתו ולא ישלם לה מזונות.

לסיכומו של דבר: כשהאישה מרוויחה משכורת גבוהה, לא שווה לה להעביר את המשכורת לבעל. עדיף לה להישאר עם המשכורת שלה. כמובן שבמצב כזה היא לא תקבל מזונות. אבל כשהאישה מרוויחה שכר גבוה, עדיף לה לא לקבל מזונות ולא להעביר את המשכורת שלה. לעומת זאת כשהאישה מרוויחה סכום נמוך, שווה לה להעביר את המשכורת הדלה שלה לבעלה ולקבל ממנו את דמי המזונות המגיעים לה על פי הדין.

מזונות אישה לאחר הגירושין

לאחר שהאישה מתגרשת, היא כבר לא זכאית כלל לדמי המזונות. הסיבה היא משום שכל החיובים שהיו לבעלה כלפיה, פוקעים ברגע הגירושין. לכן בכל מצב האישה כבר לא תקבל דמי מזונות לאחר הגירושין.

תביעת דמי מזונות הילדים

בנוסף על החיוב של הבעל בתשלום מזונות לאשתו, יש עליו גם חיוב לשלם מזונות לילדיו. חובה זו הינה סבוכה מעט, וקיימים בה הבדלים רבים בין הגישה הנהוגה בבית המשפט לבין הגישה הקיימת בבתי הדין.

ככלל יש על כל אבא חובה לזון את ילדיו. החובה הזו קיימת ברמות שונות. עד שהילדים בני שש, החובה היא ברמה הגבוהה ביותר. לאחר גיל 6, החובה פוחתת מעט, אבל עדיין קיימת.

כיום החובה לשלם מזונות לילדים התרחבה מאוד. היא קיימת באופן כמעט מלא עד שהילדים יהיו בני 18. כאשר אם הילדים אינם עובדים, החובה תישאר עד לגיל 21. אם כי במצב זה שיעור גובה המזונות יהיה נמוך יותר ויעמוד על שליש מגובה המזונות הרגילים.

ככלל ניתן לומר שלעיתים חובת תשלום המזונות קיימת גם על האמא, אבל לא תמיד. נושא זה הינו מורכב יותר. בין השיקולים בקביעת גובה המזונות נמדדים המשכורות של ההורים והאם יש פערים משמעותיים ביניהם בשכר. כמו כן מתבססים על סמך הסדר המשמורת ומחלקים את הנשיאה בנטל המזונות בהתאם להיקפי המשמורת שנקבעו במקרה הספציפי.

לקריאת המאמר העוסק במחשבון גובה תשלום המזונות על כלל המרכיבים השונים, לחצו כאן.

תביעת דמי מזונות – היכן תובעים?

בתיק הגירושין יש בדרך כלל נושאים רבים. ולעיתים בכל נושא ידונו בערכאה אחרת. זאת בהתאם לכללי הסמכות. בנושא תביעת דמי מזונות הילדים, היו הבדלים רבים בפסיקה. בעבר היו יכולים לתבוע הן בבית המשפט והן בבית הדין. כיום הנושא נמצא בסימן שאלה גדול. ישנה פסיקה של בג"צ הקובעת שצריך את הסכמת הצדדים לדון בפני בית הדין הרבני בכדי שיהיה ניתן להגיש את תביעת מזונות הילדים לבית הדין הרבני. אולם, ישנה גישה הסוברת שפסיקה זו כבר אינה רלוונטית להיום. יש על כך אף עתירה שתלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון.

לכן ככלל אם הצדדים מסכימים ניתן יהיה להגיש את תביעת המזונות לבית הדין הרבני. אם אין הסכמה בין הצדדים על הגשת התביעה, על פי החוק היבש אפשר להגיש את התביעה לבית הדין הרבני. על פי פסיקת בג"צ הדבר אינו אפשרי. כיום אין הכרעה חד משמעית בנושא, והדבר נידון בבג"צ.

הפוסט תביעת דמי מזונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

זוגות שרוצים להתגרש צריכים להגיש תביעת גירושין. יש אפשרויות שונות בנוגע להליך הזה.

אפשר להגיש את התביעה לבית הדין הרבני. לעומת זאת אפשר להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

לחצו כאן כדי לקרוא על איך לפתוח בתיק גירושין, ומה צריך להביא בכדי לפתוח בהליך?

יש הבדלים רבים בגישות בין הערכאות הללו. לכן בכל מצב כדאי לפנות לטוען רבני. טוען רבני מוסמך יוכל לייעץ לכם לאן כדאי לפנות וכיצד להתנהל בתיק שלכם.

תביעת גירושין – הבדלי סמכויות

חשוב להבהיר שיש הבדל בין הסמכויות של בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. אלה הבדלים מאוד משמעותיים, וחשוב להבין אותם לפני שפותחים בהליכים.

גט וכתובה

נושא הגט וכתובה בין בני זוג ישראלים ויהודים הינם רק בסמכות של בית הדין הרבני. הם יונקים את סמכותם בנושא מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים.

כך קובע החוק בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953:

"עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים"

עוד קובע החוק בסעיף 2 לחוק:

"נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה"

כלומר, נחדד את זה אף יותר: נושא הגירושין עצמו (כלומר הגט) נמצא בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני. לבית המשפט לענייני משפחה אין שום סמכות לדון בנושא הגט.

אף נושא הכתובה נמצא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בנושא הכתובה.

מזונות הילדים

בנושא התביעה למזונות הילדים, היו מספר שינויים במהלך השנים.

החוק עצמו מסמיך את בית הדין הרבני לדון בנושא המזונות. זאת כפי שקובע סעיף 3 לחוק:

יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג

לעומת זאת, פסיקת בג"ץ (הלכת שרגאי) קובעת שבית הדין הרבני לא יכול לקבוע בעניין מזונות הילדים. אלא אם כן הצדדים מסכימים שבית הדין הרבני יקבע בנושא.

מאז נעשו מספר ניסיונות לשנות את הנושא. יש פסיקות לכאן ולכאן. אבל ככלל ניתן לומר שכיום אין לבית הדין הרבני סמכות מלאה בנוגע למזונות הילדים. אם כי יש על כך עתירה לבג"צ כדי לשנות את המצב ובכדי להעניק לבית הדין הרבני סמכות מלאה בנושא מזונות הילדים, וכפי שלשון החוק קובעת בפירוש.

שאר נושאי התביעה

לגבי כל שאר נושאי התביעה, יש סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. הנושאים כוללים נושאים כמו משמורת, חלוקת רכוש ועוד.

אז אם הסמכות בכל אותם נושאים הינה מקבילה, אז מי מחליט היכן דנים בכל אחד מהנושאים? הרי לאור הבדלי הגישות בין בית המשפט לבין בית הדין, יכול להיות שתהיה העדפה חד משמעית לערכאה ספציפית. אז איך אפשר לבטח שהתיק שלכם יתנהל בערכאה שטובה לכם?

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר שעוסק בדיוק בתשובה לשאלה המשמעותית הזו.

תביעת גירושין – סיכום

לסיכום: תביעת הגירושין מכילה נושאים רבים. על חלקם אפשר לדון רק בבית הדין הרבני. לעומת זאת בחלק מהנושאים אפשר לדון גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה.

על מנת לקבל תמונה מקיפה יותר ולדעת היכן עדיף לכם לנהל את ההליך, יש לפנות לטוען רבני מקצועי שיידע לכוון אתכם בדרך המקצועית הנכונה.

הפוסט תביעת גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא עריכת צוואה, והאפשרויות השונות כיצד לערוך את הצוואה.

עניין הצוואה הוא לעיתים קל יחסית. אבל יש פעמים שטעות קטנה עלולה להשפיע על כסף רב.

לפי חוק הירושה יש כמה אפשרויות לעריכת צוואה:

בסעיף 18 לחוק נקבעו האפשרויות השונות:

"צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה"

להלן נפרט ונסביר את האפשרויות הללו.

עריכת צוואה בכתב יד

אחת האפשרויות הנפוצות ביותר הינה לכתוב את הצוואה בכתב יד. יש להקפיד על דרישות מסוימות. בחוק נקבע שצריך לכתוב את התאריך. בנוסף, צריך לחתום על צוואה זו.

אם בצוואה הזו אין גם תאריך וגם חתימה, הצוואה ככל הנראה תיפסל ולא יהיה לה תוקף משפטי. היו מקרים כאלו בעבר, וכתוצאה מכך אף שינו את החוק בנושא הזה. לכן חשוב מאוד לשים לב לנקודה החשובה הזו.

עריכת צוואה בעדים

שיטה נוספת לצוואה היא לכתוב את הצוואה בפני עדים. גם בה יש לכתוב תאריך וחתימה. וכן יש לציין את אישור העדים על כך שהתקיים ההליך בצורה הזו. בדרך הזו הצוואה מקבלת תוקף משפטי חוקי.

עריכת צוואות בפני רשות

ניתן לערוך צוואה בפני רשויות שונות. זה יכול להיות לדוגמא בפני בית הדין הרבני או גופים אחרים העוסקים בנושא הזה.

צוואה בעל פה

במקרים חריגים מאוד ניתן לערוך צוואה אף בעל פה. אבל יש להדגיש שזה מתקבל רק במצבים מסוימים וחריגים. לדוגמא כאשר האדם הוא חולה במצב קשה, הוא יכול לומר בעל פה לאן ילך כספו ורכושו. בהלכה זה נקרא "מתנת שכיב מרע". גם צוואה זו תהיה תקפה מבחינה משפטית.

עריכת צוואה – הבדלים בין החוק להלכה

יש כמה הבדלים מרכזיים בין גישת החוק האזרחי לבין הגישה ההלכתית בנוגע לעריכת צוואה.

לדוגמא, מבחינה חוקית הצוואה תהיה תקפה אם נכתבה כפי שפרטנו לעיל.

לעומת זאת מבחינה הלכתית ככלל אין שום תוקף לצוואה בתור צוואה. שכן אדם לא יכול להחליט מי יהיו הבעלים של הרכוש שלו לאחר מותו, כי הוא הרי מת, ומת לא יכול להחליט על כך. לכן לפי ההלכה אדם לא יכול לערוך צוואה.

הפתרון ההלכתי לכך הוא לכתוב את הצוואה בדרך של מתנה. כלומר האדם נותן מתנה מיום כתיבת הצוואה כאשר המתנה תחול בפועל לאחר מותו.

לכן יש צורך בידע רב כיצד לנסח צוואה, כך שתהיה תקפה גם מבחינת החוק וגם בראי ההלכה.

הסיבה שהנושא כה חשוב זה משום שלעיתים הצדדים השונים רבים על הירושה, מכיוון שהצוואה לא הייתה מספיק ברורה. או מכיוון שהצוואה לא נערכה בצורה היעילה מבחינה משפטית והלכתית.

לכן חשוב מאוד לפנות לטוען רבני מוסמך שיערוך את הצוואה בצורה הטובה ביותר, על מנת לוודא שגם לאחר המוות, הרכוש יהיה רק בידיים שהמוריש רוצה שיהיו.

הפוסט עריכת צוואה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אחד הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק בהליכי הגירושין זה תביעת שלום בית. במאמר זה נעסוק בנושא הזה. נקיף את הנושא מהיבטיו השונים וגם נענה על השאלה האם כדאי להגיש תביעה לשלום בית?

תביעת שלום בית – מה זה?

תביעת שלום בית הינה תביעה הקיימת פעמים רבות בהליכי הגירושין. את התביעה מגישים לבית הדין הרבני.

חשוב להדגיש: את התביעה לשלום בית אפשר להגיש רק לבית הדין הרבני. אי אפשר להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

התביעה מציגה את הרצון של אחד מבני הזוג שלא להתגרש. בן הזוג רוצה בהמשך הקשר עם בן/בת זוגו.

לעיתים התביעה נובעת מרצון כנה ואמיתי. אבל לעיתים רבות מגישים את התביעה ממניעים אחרים לגמרי.

פעמים רבות מגישים את התביעה בשל רצון של אחד הצדדים שלא להתגרש. אחד הצדדים רוצה להמשיך בחיי הנישואין ולכן מגיש את התביעה לשלום בית.

לעומת זאת פעמים רבות מגישים את התביעה מתוך מטרה להרוויח מכך.

תביעה לשלום בית – מדוע מגישים?

אחת הסיבות המרכזיות שבגללה מגישים תביעה לשלום בית, הינה הרצון "למרוח" את הזמן. לעיתים רבות מגישים את התביעה כדי להתיש את הצד השני. במצב כזה אפשר למקסם ולמצות את הזכויות שלכם כי הצד השני כבר רוצה להתגרש ויסכים להתגמש בתנאי הגירושין.

סיבה מרכזית נוספת שבגללה מגישים תביעה לשלום בית, הינו הרצון שלא לעזוב את הבית.

למשל, במצב שבו הדירה שייכת רק לבעל. לדוגמא הם עשו הסכם ממון המסדיר את הבעלות המלאה של הבעל בדירת המגורים. במצב כזה אם הצדדים מתגרשים, האישה תצטרך לעזוב את הבית. שכן הבית שייך לבעל. לכן האישה תרצה להגיש תביעה לשלום בית, ואז להראות שהיא רוצה בהמשך חיי הנישואין עם בעלה. מיד לאחר הגשת התביעה לשלום בית, היא תגיש בקשה לצו למדור ספציפי.

צו למדור ספציפי

ההגדרה של צו למדור ספציפי הינו רצון אחד הצדדים שלא לעזוב את הבית. לכן לדוגמא במקרה שבו הבית שייך רק לבעל, האישה תגיש תביעה לשלום בית. במסגרת התביעה האישה תראה רצון כנה (כביכול) להמשך חיי הנישואין עם הבעל. ואז היא תגיש בקשה לצו למדור ספציפי, כלומר שבינתיים כל עוד והצדדים מנסים שלום בית, האישה תמשיך לגור עם בעלה בדירה שלו שבה התגוררו עד עתה.

לכן במצבים רבים יש אינטרס לאחד הצדדים להגיש תביעה לשלום בית. אמנם לא תמיד מגישים את התביעה מתוך ראיית האינטרס האישי. לעיתים מגישים את התביעה מתוך רצון אמיתי, אבל זה אכן משתנה ממקרה למקרה.

תביעה לשלום בית – הכרעת בית הדין

בית הדין יכול להכריע האם לקבל את התביעה לשלום בית. בית הדין ינסה להתרשם האם התביעה הינה בשל רצון אמיתי או מתוך רצון למרוח את הזמן או מתוך אינטרס אחר.

לכן יש להשתמש בצורה מושכלת בהגשת תביעת שלום בית, על מנת להימנע ממצב שבו התביעה תידחה.

תביעת שלום בית – תמיד שווה להגיש את התביעה?

לא תמיד כדאי להגיש תביעת שלום בית. לעיתים התביעה אכן תשיג את מטרתה, אבל לפעמים זה עלול לפגוע בצד שמבקש את שלום הבית.

לכן כדאי מאוד להתייעץ עם טוען רבני לפני הגשת התביעה לשלום בית. הוא יידע לנתח את הסיטואציה על מנת לגבש את האסטרטגיה האם שווה להגיש את התביעה לשלום בית או שלא כדאי.

הפוסט תביעת שלום בית הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הסכם יחסי ממון. נדון במשמעות של הסכם יחסי ממון. מדוע בכלל צריך הסכם זה? מה התוקף של ההסכם, ואיך לעשות את ההסכם בצורה הטובה והיעילה ביותר מבחינה משפטית?

הסכם יחסי ממון – מה זה?

ככלל, כאשר בני זוג מתגרשים, מחלקים את הרכוש ביניהם בצורה שווה. זה כולל כספים משותפים. זה כולל כמובן דירה, ואפילו זכויות סוציאליות. מחלקים את כל הרכוש חצי חצי (למעט מקרים חריגים).

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על חלוקת הרכוש בין בני הזוג.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על חלוקת הזכויות הסוציאליות בהליך הגירושין.

כאשר אחד מבני הזוג הביא עמו כספים רבים יותר לחתונה, יש לו חשש מסוים. שכן אם הם יתגרשו, יחלקו את הרכוש בצורה שוויונית מבלי להתחשב כמה כסף הביא כל צד. זה יכול להיות מאוד רווחי בשביל בן הזוג שלא הביא עמו כסף רב. אבל זה פוגע בבן הזוג שהביא איתו הרבה כסף. המשמעות של זה יכולה להגיע להון תועפות.

לכן כדאי לערוך הסכם ממון. במסגרת ההסכם כותבים מה יקרה במצב של גירושין. כמה כל צד יקבל.

אם ההסכם נעשה בצורה היעילה מבחינה משפטית, המשמעות היא שבמצב של גירושין יחלקו את הרכוש בהתאם להסכם.

על מה לשים לב?

יש כמה דברים שצריך לדעת לפני שעורכים הסכם ממון.

חשוב להבין את ההשלכות של כל צעד בנושא. לדעת כיצד לנסח הסכם ממון בצורה שתהיה יעילה ובעל תוקף משפטי. להבין את המשמעות של כל בחירה בניסוח, ולדעת איך להגן על עצמכם מבחינה כלכלית.

לכן כדאי מאוד לפנות לטוען רבני שיערוך את ההסכם ממון. הטוען הרבני הוא איש המקצוע הבקיא בנושאים אלה. הוא בעל ההכשרה המקצועית בעריכת הסכמי ממון.

אמנם זה יעלה לכם סכום כסף מסוים בשביל לשכור את שירותיו של הטוען הרבני. אולם הסכום יהיה נמוך בהרבה מאשר לקחת את הסיכון שבמקרה של גירושין תפסידו הון רב.

אישור הסכם יחסי ממון

על מנת שההסכם יהיה תקף מבחינה משפטית, יש לאשר אותו. יש גורמים שונים המוסמכים לאשר הסכם ממון ואין חובה לאשר את ההסכם דווקא בבית משפט.

רבים אינם מודעים ליכולות הרלוונטיות לאישור הסכם יחסי ממון ולכן מחכים זמן רב לאישור של בית המשפט. אולם מי שמכיר את התחום יידע לכוון אתכם כדי לקבל אישור מהיר ביעילות רבה ובשירות נגיש ונוח.

הסכם ממון בין בני זוג

רבים חושבים שניתן לערוך הסכם ממון רק לפני הנישואין. ובמידה שלא ערכו הסכם, אי אפשר לערוך את ההסכם לאחר החתונה. זוהי טעות נפוצה. ניתן בהחלט לערוך הסכם ממון גם לאחר הנישואין. אמנם הדבר מעט מורכב יותר שכן ההסכם דורש את הסכמת שני הצדדים. לאחר החתונה לעיתים יהיה קשה יותר לגבש הסכמה כזו, אבל מהחינה משפטית הדבר אפשרי ואף מומלץ במצב שבו משום מה לא נערך הסכם בעבר.

לחצו כאן כדי לקרוא על המשמעויות הקיימות בעריכת הסכם ממון לאחר הנישואין.

סיכום

ההסכם נועד כדי להגן על בני הזוג מפני קושי כלכלי משמעותי במקרה של פרידה. לכן כדאי מאוד לערוך את ההסכם בצורה שתהיה היעילה ביותר מבחינה משפטית.

חשוב לזכור: הסכם יחסי ממון מבטח את עתידכם. הקדישו לכך מחשבה ופנו לטובים ביותר על מנת לבטח את עתידכם הכלכלי!

הפוסט הסכם יחסי ממון הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נענה על השאלה "מה זה טוען רבני?"

רבים מכירים את העבודה של עורך דין. העורך דין מייצג את לקוחותיו בבית משפט. הוא מומחה בתחום זה ובעל הכשרה נאותה בעניינים אלה.

לעומת זאת העבודה של הטוען הרבני הינה בייצוג בבתי הדין. זה יכול להיות במגוון רחב מאוד של בתי דין. יש טוענים רבניים בדיני ממונות. אלה בקיאים בדינים הממוניים בהם דנים בבתי דין פרטיים שדנים במסגרת חוק הבוררות. וישנם טוענים רבניים העוסקים בעיקר בדיני משפחה והם מייצגים בבתי הדין הרבניים.

בית הדין רבני – מה תפקידו?

עיקר עבודתם של בתי הדין הרבניים כיום הינה בדיני משפחה. זה כולל כמובן תיקי גירושין, אבל גם נושאים כמו צוואות, גיור ועוד.

יש נושאים שהחוק הסמיך את בתי הדין הרבניים להחליט ולפסוק בהם. כך לדוגמא בית הדין הרבני הוא היחיד שיכול להכריע בנושא חיוב כתובה. בית המשפט אינו יכול להתערב בנושא זה.

כלומר לבית הדין הרבני יש סמכות חוקית לפסוק בשלל רחב מאוד של נושאים הקשורים לדיני המשפחה.

מה זה טוען רבני – תפקידו

התפקיד של הטוען הרבני הוא לייצג את הלקוחות שלו בבתי הדין הרבניים. הוא יודע כיצד לעשות זאת בצורה שמשכנעת את הדיינים.

מכיוון שהסמכויות של בתי הדין הרבניים בנושאים מסוימים הינן סמכויות רחבות מאוד, לכן חשוב מאוד שתהיו מיוצגים בצורה נאותה ומקצועית עם טוען רבני מוסמך.

האם ניתן לנצח בבית הדין הרבני ללא טוען רבני?

שאלה שאני נשאל רבות היא עד כמה קריטי לבוא לבית הדין הרבני עם טו"ר. האם אפשר לנסות להתחיל בהליך גם בלי זה?

מבחינה טכנית הדבר כמובן אפשרי. אחדד אף יותר: מבחינה משפטית וטכנית אין בעיה שתגיעו לבד לבית הדין ואף לבית המשפט. אתם יכולים לייצג את עצמכם ולטעון את טענותיכם בכוחות עצמכם. השאלה היא מה תהיה ההשפעה של הצעד הזה. במרבית המקרים התוצאה של החלטה כזו היא שהתיק שלכם הולך לקראת הפסד מוחץ.

הסיבה היא משום שגם אם אתם צודקים ב 100%, אתם צריכים לדעת כיצד לשכנע את השופט או את הדיין. בשביל זה יש לרכוש ידע וניסיון משפטי רחב על מנת לטעון ולמקד את הטיעון בטיעונים משפטיים.

לכן כשאתם מגיעים לבית המשפט חשוב מאוד שתגיעו בליווי של עורך דין. יתרה מזאת, חשוב מאוד שתגיעו בליווי מקצועי של עורך דין המתמחה בנושא התיק שלכם. כך למשל, אם הנכם נמצאים בהליך גירושין, חשוב שתפנו לעורך דין לענייני משפחה שילווה אתכם מבחינה מקצועית בבית המשפט לענייני משפחה.

באותה מידה, כאתם מגיעים אל בית הדין הרבני, חשוב מאוד שתגיעו בליווי המקצועי הטוען הרבני. הוא יודע לייצג אתכם בצורה הטובה והיעילה ביותר בבית הדין הרבני.

מכיוון שבתיקי גירושין, לעיתים רבות התיק יהיה גם בבית משפט וגם בבית הדין, כדאי לפנות לטוען רבני שעובד בתאום מלא עם עורך דין. במרדינו יש עורך דין בעל ניסיון של שנים רבות בתחום דיני המשפחה. לכן הלקוחות שלנו זוכים לקבל את המעטפת המושלמת שתלווה אותם בכל מצב. גם אם התיק יהיה בבית משפט, וגם אם התיק יהיה בבית הדין.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על הנושא כיצד לבחור טוען רבני מומלץ.

הפוסט מה זה טוען רבני? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נענה על השאלה הכה חשובה: "מה זה משמורת משותפת"?

אנשים רבים חושבים שמשמורת משותפת זה הליך שקורה אוטומטי. בית הדין רק מאשר את ההסדר הזה באופן אוטומטי.

האמת היא שונה לחלוטין. במאמר זה נעשה סדר בדברים.

תחילה נסביר את עצם המושג. אח"כ נענה על השאלה כיצד משיגים את ההסדר הזה, ומה צריך לעשות כדי להגיע לתוצאה הזו.

מהי משמורת משותפת? הילדים – להיכן?

כאשר הורים מתגרשים, עולה השאלה היכן יהיו הילדים. יש לכך מספר פתרונות אפשריים. הילדים יכולים להיות אצל האמא כל הזמן. אגב, המקרה הזה דומיננטי (אם כי היום הוא כבר פחות נפוץ) אצל ילדים מתחת לגיל 6.

לקריאת המאמר אודות הסדר משמורת של ילדים מתחת לגיל 6, לחצו כאן.

בנוסף, אפשר לקבוע שהילדים יהיו אצל האבא כל הזמן.

עצם העובדה שהילדים יגדלו רק אצל הורה אחד, זה לא אומר שאין להורה השני מעמד מבחינת הילדים.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העונה על השאלה איזה מעמד יש להורה שאינו משמורן על הילד?

בנוסף, אפשר לקבוע שהילדים יגדלו אצל שני ההורים יחד. המושג הזה נקרא גם משמורת משותפת.

ניתן לקבוע שיחלקו את הימים בצורה שבה הילד יהיה יום אחד אצל האבא, ואילו ביום למחרת אצל האמא. אפשר גם להגיע להסדר אחר. לדוגמא שהילד יהיה בשבוע אחד אצל האבא ובשבוע אחר אצל האמא. אם כי ברוב הפעמים יחלקו את הזמן בימים בודדים של יום פה ויום פה, או יומיים פה ויומיים פה.

לחצו כאן כדי לקרוא על האפשרויות המעשיות לחלוקת הימים.

משמורת – מי קובע?

על מנת לקבוע הסדר של משמורת משותפת, צריך לבקש את זה. גם בית המשפט וגם בית הדין יכולים להחליט על הסדר כזה.

ההחלטה בנושא תהיה בדרך כלל לאחר גיבוש של המלצות תסקיר שרותי הרווחה.

האם ניתן להפוך את ההחלטה?

במקרים רבים קיבלו החלטה על משמורת משותפת. אולם במהלך הזמן ולאור שינויים מסוימים, יש רצון מהצד השני לשנות את ההחלטה ולהתחיל בהסדר אחר לילדים.

במצב כזה ניתן לבקש לשנות את הסדר המשמורת. צריך להסביר מדוע המצב השתנה, ומדוע כרגע הסדר המשמורת צריך להיות שונה.

משמורת משותפת – איך משיגים את זה?

כדי להגיע למצב שבו תקבלו הסדר של משמורת המתאימה לילדיכם, יש לפנות לטוען רבני. הוא בקיא מאוד בנושאים השונים בהליכי הגירושין, ויידע לנצח גם בתיק שלכם.

אם אתם רוצים להיות רגועים שאתם עושים את המיטב על מנת שהילדים שלכם יזכו להסדר המשמורת הטוב ביותר, אתם מוזמנים לפנות למשרדינו, ואנו נעשה את המירב כדי למצות את הזכויות שלכם.

הפוסט מה זה משמורת משותפת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

זוגות רבים העומדים בפני הליך גירושין ורוצים לשכור את שירותיו של הטוען הרבני שואלים את עצמם מה המחיר של טוען רבני?

במאמר הנוכחי נעסוק בשאלה כמה עולה לשכור את שירותיו של הטוען הרבני?

המומחיות

המקצועיות של הטוען הרבני הינה בייצוג בבתי הדין הרבניים. לכן לזוגות העומדים בפני הליך גירושין כדאי מאוד לקחת טוען רבני. הוא יודע איך לייצג את הצדדים בצורה הטובה והיעילה ביותר בבתי הדין הרבניים.

השאלה שחוזרת על עצמה לא פעם היא: כמה זה עולה תכלס? כמה עולה לקחת טוען רבני?

כמה עולה טוען רבני?

כדי למדוד את התשובה המדויקת לכך, יש להשוות בין 2 אפשרויות. באפשרות הראשונה הלקוח מחליט לקחת טוען רבני. באפשרות השניה הלקוח בוחר שלא לקחת טוען רבני.

כשהלקוח בוחר לקחת טוען רבני, המשמעות היא שהטוען הרבני נלחם בנחישות ובחכמה עבורכם. מכיוון שהוא מכיר היטב את התחום, הוא יודע כיצד לייצג אתכם בצורה שתוביל לניצחון שלכם בבית הדין הרבני.

המחיר של טוען רבני יכול לנוע החל מסביבות 10,000 ש"ח במקרה שתגיעו להסכם גירושין בצורה יעילה ומקצועית. זה גם יכול להגיע לסכומים גבוהים יותר אם יהיה צורך לנהל מאבק משפטי להבטחת זכויותיכם.

לעומת זאת, אם לא תיקחו טוען רבני, המחיר יהיה יקר בהרבה. קרוב לוודאי שתפסידו בניהול ההליך (גם אם אתם צודקים לחלוטין!) ואז ההפסד הכספי והרגשי יהיה יקר בהרבה.

לכן ההמלצה היא לפנות לטוען רבני כדי שייצג אתכם במקצועיות בבית הדין הרבני.

טוען רבני זול – יש דבר כזה?

כמו במקצועות רבים, יש טוענים רבניים שמציגים את עצמם כטוענים רבניים זולים. אולם הצלחת ההליך חשוב בהרבה מאשר המחיר של הטוען הרבני. זה לא בהכרח אומר שטוען רבני יקרן הוא טוב יותר מאשר טוען רבני זול. אולם את עיקר הפוקוס בחיפוש טוען רבני כדאי לשים על ייצוג בידי טוען רבני מומלץ ומקצוען.

לחצו כאן כדי לקרוא אודות 4 נקודות קריטית בחיפוש אחרי טוען רבני מומלץ.

תוכן שיווקי או צורך אמיתי?

בשלב זה אתם אולי חושבים לעצמכם, נו שוין. הוא אומר ככה כי הוא עצמו טוען רבני. לכן הוא רוצה שיפנו אליו כמה שיותר אנשים כדי להרוויח את הכסף…

התשובה היא שלמרות העובדה שלמשרדינו יש את המעטפת הטובה והמושלמת למי שמחפש משרד טוענים רבניים יעיל ועוצמתי. למרות זאת, זה בסדר אם תפנו לטוען רבני אחר. החשיבות הראשונית היא לדעת שכדי לנהל הליך גירושין בצורה נאותה, חייבים לפנות לטוען רבני. זה כמובן יכול להיות בפנייה למשרדינו, אבל זה גם יכול להיות באמצעות פנייה לטוען רבני אחר.

אם אתם בהליך גירושין, אל תחכו. פנו עוד היום לטוען רבני מקצועי שילווה אתכם במסירות וביעילות ויידע להוביל אתכם לניצחון מוחץ בבית הדין הרבני.

הפוסט טוען רבני – מחיר הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים הם השוכרים את שירותיו של הטען הרבני, ומחפשים טוען רבני מומלץ. השאלה העולה הינה כיצד למצוא טוען רבני מומלץ? איך לדעת את שירותיו של מי לשכור?

התשובה מתחלקת למספר פרטים, ונפרט אותם במאמר זה.

טוען רבני מומלץ – מקצועיות

מאוד חשוב לברר על הטוען הרבני עד כמה הוא מקצועי. יש טוענים רבניים שאף לא קיבלו מעולם הסמכה כטוענים רבניים. הם מתחזים לטוענים רבניים, אבל אין להם כל תעודה או רישיון המעיד שקיבלו את ההשכלה הרלוונטית לטוען רבני.

כשאתם פונים לטוען רבני, חשוב שתסמכו עליו. שתראו בו איש מקצועי שמבין היטב בתחומו. לכן אל תתביישו לבקש לראות את התעודה שלו ולוודא שהוא אכן הוסמך כטוען רבני.

טוען רבני עם ניסיון

בסוף, כמו ברוב המקצועות, הניסיון עושה את ההבדל. טוען רבני שצבר שנות ניסיון, יודע לעבוד בצורה יעילה יותר. הוא לא חושש מהצד השני. הוא מכיר כבר ממזמן את כל ה"טריקים" וה"שטיקים" למיניהם. זה כבר לא ממש מרגש אותו. הוא יודע איך להביא לניצחון עבור הלקוחות שלו. הוא מתמקד בזה ויודע לספק את הסחורה בצורה הכי טובה.

לכן כדאי שתוודאו עם הטוען הרבני האם יש לו ניסיון בייצוג בבתי הדין הרבניים.

הקשבה ואמפתיה לכל לקוח

הטוען הרבני מלווה אתכם בשעות הקשות. הליך הגירושין הוא קשה מאוד מבחינות רבות. לעיתים גם מהפן הכספי. גם מהיבט הפגיעה הרגשית. זוהי תקופה לא קלה מבחינה רגשית. יש טלטלות רבות. הקושי העיקרי הוא כאשר אין הסכמה בין הצדדים על הסכם גירושין במסגרת הליך הגישור.

מעבר לעובדה שהטוען הרבני מייצג אתכם בבית הדין הרבני, הוא גם מלווה אתכם בהליך הגירושין. הוא צריך להיות אמפתי ומכיל. להבין ללבכם. לדעת מה האינטרס שלכם, ואיך לקדם אותו.

בפגישה עם הטוען הרבני, כדאי שתשימו לב עד כמה הוא מקשיב לכם. עד כמה הוא מבין ללבכם.

זה חשוב מאוד שתסמכו על הטוען הרבני שלכם. הוא עוגן יציב בהליך הגירושין שלכם. לכן כדאי שתבדקו עד כמה הוא מבין אתכם.

מה יקרה אם התיק יעבור לבית המשפט לענייני משפחה?

הטוען הרבני מוסמך לייצג בבתי הדין הרבניים. זוהי התמחותו המרכזית. אבל אם התיק יגיע לבית המשפט לענייני משפחה, הטוען הרבני לא יוכל לייצג אתכם. לכן כשאתם שוכרים את שירותיו של הטוען הרבני, כדאי שתבדקו מולו גם את האפשרות הזו.

משרדינו עובד בשיתוף פעולה הדוק ופורה יחד עם עורכי דין מהמובילים בתחום דיני המשפחה. כך שגם אם התיק שלכם יתנהל בהמשך גם בבית המשפט, תהיו מכוסים ונדע לתת את המענה הטוב והיעיל ביותר בכל מצב.

בחירת טוען רבני – סיכום

יש דברים רבים שכדאי שתבדקו אם הם קיימים אצל הטוען הרבני. כדאי לוודא שהוא אכן בעל ההכשרה הנאותה כדי להיות טוען רבני. כדאי להתרשם ממקצועיותו וניסיונו. בדרך כלל זה מה שעושה את ההבדל בין הצלחה להצלחה גורפת. תוכלו גם להתרשם עד כמה הוא מקשיב ואמפתי לקשיים הקיימים בהליך הגירושין. כמו כן חשוב מאוד לבדוק מה יקרה במצב שבו התיק שלכם יעבור לבית המשפט לענייני משפחה. האם הטוען הרבני יידע לדאוג לכם גם במצב זה.

במשרדינו תקבלו שירות מקצועי. עם טוען רבני בעל ניסיון רב שיידע להוביל אתכם לניצחון מוחץ בבית הדין הרבני. אנו מבינים את הלקוחות ואת הקשיים שהם עוברים בתהליך הלא פשוט הזה של הגירושין. כמו כן בעקבות שיתופי פעולה אינטנסיביים עם עורכי דין מהצמרת המפטית בתחום הגירושין, נדע לתת את המענה המקיף ביותר לכל התפתחות שתהיה בתיק שלכם.

הפוסט טוען רבני מומלץ הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים בוחרים לשכור את השירותים של טוען רבני במרכז. הם חושבים שיש יתרונות רבים לשכור דווקא את השירותים המשפטיים של טוען רבני העובד במרכז הארץ.

האם אכן יש יתרונות לשכור את שירותיו דווקא של הטוען הרבני מהמרכז?

כדי לענות על שאלה זו, נקדים מעט אודות העבודה של טוען רבני. נסביר מהי עבודתו. אחר כן נסביר האם נכונה הסטיגמה של היתרון שיש לטוען רבני ממרכז הארץ.

טוען רבני – מה זה?

העבודה של הטוען הרבני הינה עבודה המקבילה לעבודה של העורך דין. הטוען הרבני רכש השכלה וידע רב בדיני המשפחה. הוא בקיא מאוד בעיקר בתחום זה.

את השכלתו המקצועית הוא רכש בקורס טוען רבני. הוא עבר סדרת מבחנים על נושאים רבים. הן בפן ההלכתי דתי. והן בפן המשפטי בחוק האזרחי. לאחר שעבר את כל סדרת המבחנים בהצלחה, הוא מקבל את הרישיון של טוען רבני.

במסגרת עבודתו כטוען רבני, הוא מייצג את הלקוחות שלו בבתי הדין הרבניים.

בתי הדין הרבניים – שטחי שיפוט

יש מספר יתרונות לטוען רבני מהמרכז. להלן נפרט יתרון משמעותי ומרכזי בשכירת שירותיו של טוען רבני מהמרכז.

היתרון המרכזי של טוען רבני במרכז זה שהוא בדרך כלל זמין יותר. ונסביר ונפרט את הדברים:

לכל בית דין יש ישובים הנמצאים תחת שיפוטו. כך לדוגמא יישובי גוש דן נמצאים בשטח השיפוט של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו.

תקנות בתי הדין הרבניים קובעות שהתיק בנושא הגירושין יתנהל בבית הדין שנמצא בשטח השיפוט של מקום המגורים האחרון של בני הזוג.

לדוגמא: אם הבעל היה גר לפני הנישואין בבאר שבע. והאישה הייתה גרה לפני הנישואין בירושלים. הם התחתנו, ואז גרו יחד בתל אביב עד שנפרדו. לאחר שנפרדו, חזרו להתגורר כל אחד בעירו הקודם (הבעל בבאר שבע והאישה בירושלים).

במקרה זה, היכן ידונו בתיק הגירושין? האם ידונו בבאר שבע (שם הבעל גר)? או שידונו בירושלים (שם גרה האישה)? או שמא ידונו דווקא בתל אביב יפו (שם גרו הצדדים עד שנפרדו)?

התשובה היא שהתיק יתנהל בבית הדין הרבני בתל אביב יפו. הסיבה היא שהסמכות נקבעת לפי מקום המגורים האחרון של בני הזוג. לכן זה לא משנה היכן כל צד גר גר כיום. הדבר היחיד שמשפיע על שטח השיפוט הוא בדרך כלל מקום המגורים האחרון של בני הזוג.

טוען רבני במרכז – מה היתרון המשמעותי?

מכיוון שכל תיק יכול להתנהל בשטח שיפוט אחר, יש יתרון רב בשכירת שירותיו של טו"ר העובד באזור מרכז הארץ. הוא בדרך כלל יהיה יותר נגיש וזמין. גם אם התיק יתקיים באזור המרכז, הוא יהיה יותר נגיש. גם אם התיק יתנהל בערים רחוקות יותר, הוא יוכל יותר לנהל את התיק בצורה יעילה מאשר טוען רבני הנמצא מלכתחילה בעיר רחוקה יותר.

לכן יש יתרון רב בשכירת השירותים של טוען רבני ממרכז הארץ.

סיכום

לסיכום: הטוען הרבני בקיא ויודע לייצג בבתי הדין הרבניים. הוא איש המקצוע הבקיא בניהול ההליכים בבתי הדין הרבניים. יש יתרון רב בשכירת שירותיו של טוען רבני במרכז.

אם תרצו להתייעץ עם טוען רבני מקצועי, הנכם מוזמנים לפנות למשרדינו ותיהנו משירות יעיל ומסור. משרדינו הוא במרכז הארץ. ואנו זמינים לקהל לקוחותינו מכל רחבי הארץ.

הפוסט טוען רבני במרכז הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בפסק דין הנוגע לתשלום דמי מזונות במשמורת משותפת. נסקור במאמר זה את ההשלכות של פסקי דין שונים בנוגע לחובת המזונות במשמורת משותפת.

פסקי דין משמורת משותפת

בנושא הזה קיימים הבדלי גישות מאוד משמעותיים בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. להלן נסקור את הגישות השונות בנושא. הן בבתי הדין הרבניים, והן בבתי המשפט לענייני משפחה.

מזונות במשמורת משותפת פסק דין – בבית הדין הרבני

הגישה בבתי הדין הרבניים היא שככלל חובת המזונות הם על האבא. אמנם במקרים מסוימים האמא גם חייבת לזון את ילדיה, אולם זהו חיוב בדרגה נמוכה יותר.

מזונות במשמורת משותפת פסק דין – הגישה בבית המשפט

הגישה בבית המשפט היא שונה. בית המשפט מתייחס מאוד לסוג המשמורת ולהכנסות כל אחד מההורים. ההבדל בין סוג המשמורת והכנסות הצדדים ישפיע בצורה דרמטית על החובה לשלם את המזונות. לצורך הדוגמא אם ההכנסות של שני ההורים הן שוות והמשמורת היא משמורת משותפת, הגישה בבית המשפט נוטה לחלק את תשלום המזונות בצורה שוויונית בין ההורים.

משמורת משותפת – פסק דין תקדימי

יתרה מזאת, בדרך כלל במצב של משמורת משותפת ביהמ"ש יבטל כליל את חובת המזונות. מתוך הנחה שכשהילדים יהיו אצל האבא, הוא ידאג להם לכל צרכיהם. וכשיהיו אצל האמא, היא תדאג להם לכל הדברים. לפיכך בדרך כלל קיימת חובת מזונות רק על הוצאות חריגות בלבד.

היכן עדיף לדון בנושא המזונות?

כאשר באים לפתוח את התיק, עולה השאלה היכן עדיף לפתוח את התיק. יש סטיגמה ולפיה עדיף לגבר לפתוח את התיק בבית הדין הרבני. לעומת זאת עדיף לאישה לפתוח את התיק בבית המשפט לענייני משפחה.

אולם סטיגמה זו כלל אינה נכונה. ניתן לראות מדוגמא זו, עד כמה מדובר בסטיגמה שאינה קשורה כלל למציאות כל שהיא.

הלוא בית הדין הרבני לא נוטים לחייב את האישה בדמי מזונות. הם נוהגים בדרך כלל להטיל את כל חיוב המזונות על האבא בלבד.

לעומת זאת בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לחייב גם את האמא בתשלום המזונות.

סטיגמה? לא תמיד זה נכון!

דוגמא זו ממחישה את העובדה שהסטיגמות לא בהכרח נכונות. זוגות רבים חושבים שבתי המשפט הם לטובת האישה, ואילו בתי הדין הם לטובת הגבר. אמנם יש מקרים שזה נכון. אולם במקרים רבים מאוד, המציאות הפוכה לחלוטין.

במקרה הבא אספר על סיפור שהתרחש לא מכבר. לקוחה פנתה אלי וסיפרה לי שברצונה להתגרש. לאחר ששמעתי את סיפורה, המלצתי לה לפתוח את תיק הגירושין דווקא בבית הדין הרבני. כאשר בעלה שמע שהיא פתחה את התיק בבית הדין הרבני, הוא די נרגע… הוא חשב שהמצב הזה משחק לטובתו. התוצאה הסופית הוכיחה לו שלא רק שהמצב הזה לא שיחק לטובתו, אלא ההיפך המוחלט הוא הנכון. בבית הדין הרבני הוא הפסיד באופן מהדהד את התיק, ואילו האישה זכתה באופן מוחץ.

לכן חשוב להתנער מסטיגמות, וכדאי שטוען רבני ישמע את הסיפור שלכם וימליץ בפניכם היכן עדיף לפתוח את התיק, וכיצד לנהל את התיק שלך בצורה הטובה והיעילה ביותר.

סיכום

אמנם הדבר תלוי בפרמטרים שונים כמו הסדר המשמורת, רמת ההכנסה של כל אחד מהצדדים. אולם ניתן לומר באופן גורף שככלל לעיתים רבות דווקא לאישה יהיה עדיף לפתוח את התיק בבית הדין הרבני. נכון שהסטיגמה היא הפוכה, אבל הסטיגמה אינה מתיישבת עם העובדות.

הפוסט מזונות במשמורת משותפת פסק דין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא מזונות ילדים כאשר יש משמורת אב.

כשמדברים על תשלום של מזונות הילדים, הסיטואציה העומדת בראש של רובנו הינה שהילדים נמצאים אצל האמא, והאבא משלם מזונות בשביל צרכי הילדים.

אכן בחלק מהמקרים, זוהי הסיטואציה הקיימת. אולם בדרך כלל המשמורת הינה משמורת משותפת, ואז גם היחס של תשלום המזונות הינו אחר.

לחצו כאן לקריאת המאמר העוסק בתשלום מזונות הילדים במשמורת משותפת, ועל ההשלכות שיש למשמורת משותפת על קביעת גובה המזונות.

השאלה היא מה עושים כאשר המשמורת הינה מלאה אצל האבא? האם במצב כזה האמא תשלם לאבא דמי מזונות עבור הילדים?

הלכת שוויון בנטל המזונות

עד לא מכבר, החובה לשלם את דמי המזונות היו על האבא בלבד. אמנם במצבים חריגים, הייתה חובה גם על האמא. אולם ככלל החובה הייתה על האבא בלבד.

בית המשפט העליון הפך את הנושא ושינה בצורה דרמטית את היחס לחיוב בתשלום המזונות. בפסק הדין הידוע בבע"מ 919/15 שינה בית המשפט העליון את כל היחס הנוגע לתשלום המזונות.

בית המשפט העליון קבע שהתשלום של המזונות אינה רק חובה של האבא לשלם עבור ילדיו. אלא החובה היא של 2 ההורים לשלם עבור ילדיהם.

כלומר במצב שבו המשמורת תהיה מלאה אצל האבא, יוכלו לחייב את האמא בתשלום דמי המזונות. אמנם הדבר אינו וודאי. אם יש פערים גדולים בשכר בין 2 ההורים, תהיה לכך השלכה ממשית בנוגע לדמי המזונות. אולם ככלל הקביעה בנוגע למזונות תהיה ביחס שבין זמני המשמורת לבין פערי השכר שבין ההורים.

הגישה בבתי הדין הרבניים

בבתי הדין הרבניים הגישה היא יותר שמרנית. הגישה קובעת שחובת האמזונות הינה על האבא. אולם גם בבתי הדין הרבניים מחלחלת התפיסה שמשנה את הכללים וקובעת נורמות חדשות. כיום ניתן למצוא אף פסקי דין בבתי דין רבניים הקובעים שלאמא יש חיוב בתשלום המזונות.

כלומר המהפכה שהחלה מבית המשפט העליון מחלחלת אט אט אף לבתי הדין הרבניים, אולם לא בצורה מלאה.

מזונות ילדים משמורת אב – סיכום

לסיכום: בעבר הגישה הייתה שרק האבא הוא זה שמשלם את מזונות הילדים. בע"מ 919/15 שינה את הכלל הזה מן היסוד. לפי הפסיקה הזו (המחייבת את בתי המשפט), החובה הינה שווה בין 2 ההורים. בבתי הדין הרבניים התפיסה היא שחובת המזונות הינה על האבא בלבד. אולם גם בבתי הדין הרבניים נכנסה התפיסה החדשה המאזנת במעט את החובה הבלעדית של האבא בתשלום דמי המזונות.

לכן כדאי לפנות לטוען רבני שיידע למנף את מצבכם בצורה הטובה ביותר גם בנוגע לדמי המזונות.

הפוסט מזונות ילדים משמורת אב הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא תשלום דמי מזונות בחזקת הגיל הרך. תחילה נקדים את ההקדמה הנדרשת הנוגעת ל 2 מושגים מרכזיים אלה. לאחר מכן ננתח את המשמעות של תשלום המזונות במצב של חזקת הגיל הרך.

מזונות הילדים

הן לפי ההלכה והן לפי החוק, על ההורים לפרנס את הילדים עד לגיל מסוים. בנושא הזה עצמו אין הבדל בין ההלכה לבין החוק. אולם בפרטי הנושא הזה יש הבדלים רבים בין ההלכה היהודית לחוק האזרחי.

כך לדוגמא, לפי ההלכה החיוב העיקרי הינו על האבא. האמא חייבת בכך רק במצבים מסוימים וברמת חיוב פחותה משל האבא. אולם באופן כללי האבא הוא זה שחייב לשלם את המזונות לילדים. לעומת זאת בחוק אין הבדל מהותי בין שני ההורים, ושניהם חייבים לפרנס את ילדיהם.

חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך נקבעה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפי החוק ילדים עד לגיל 6 יהיו במשמורת של האמא בלבד. הם אמנם ישהו גם אצל האבא, והאבא גם יהיה שותף בהחלטות הנוגעות לילדיו. אולם ברוב המכריע של הזמן הילדים עד לגיל 6 יהיו אצל האמא.

הקימו את ועדת שניט (בראשות הפרופסור דן שניט) במטרה לבחון את חזקת הגיל הרך. הוועדה המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך. לכן כיום גם בתי המשפט אינם עושים שימוש גורף בחזקת הגיל הרך. אמנם זה נשאר בחוק, ואכן במקרים מסוימים עושים בכך שימוש. אבל כיום מחליטים בהתאם לטובת הילד ללא קשר לחזקת הגיל הרך.

מזונות הילדים – לפי משמורת?

קיימים הבדלים בפסיקה בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה.

הגישה של בתי הדין הינה שהחובה לפרנס את הילדים הינה על האבא. לכן מטילים את עיקר ההוצאה הכספית על האבא. אמנם במקרים מסוימים יקבעו שחובת המזונות תהיה בסכום נמוך יותר. לעיתים יקבעו שגם האמא צריכה לשאת בנטל ולשלם את המזונות. אולם ככלל הגישה היא שמחייבים יותר את האבא.

לעומת זאת הגישה בבתי המשפט היא יותר שוויונית. מחייבים את שני ההורים לשלם את המזונות.

ב 2 הערכאות יתנו את הדעת גם על פערי ההכנסות של 2 הצדדים (אם יש פער משמעותי ביניהם). כמו כן נושא המשמורת יתפוס מקום מרכזי בקביעה של גובה תשלום המזונות. זאת כאשר לדוגמא בבתי המשפט לעיתים כלל לא יקבעו חובת מזונות (כמו לדוגמא אם יש משמורת משותפת).

מזונות חזקת הגיל הרך – ההשפעה

יחד עם זאת, הפסיקות הינם שעד גיל 6 האבא הוא זה שישלם את דמי המזונות. זאת בהתאם לחזקת הגיל הרך. אמנם זה לא קיים תמיד, אך זהו הכיוון הכללי.

מכיוון שנושא תשלום המזונות הינו סבוך ואף עומד בלב המחלוקת שבין הערכאות השונות, לכן כדאי לפנות לטוען רבני מקצועי שיש לו את הרקע המתאים כדי שיידע לתת לכם את המענה הנכון.

הפוסט מזונות חזקת הגיל הרך הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא תביעת גירושין בבית משפט. המאמר יענה על השאלה איך אפשר להתגרש בבית משפט. נסביר האם זה אפשרי, ועל מה מנהלים את הדיונים בתביעת גירושין בבית המשפט.

תביעת גירושין בבית משפט – הסמכויות

ברוב המקרים בהליכי הגירושין יש סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. כלומר 2 הערכאות יכולות לשון בנושאי הגירושין. ניתן לבחור היכן לנהל את הדיונים בתיק שלכם. יש הבדלים כה רבים בגישות בין בית המשפט לבין בית הדין. לכן זהו יתרון גדול שאתם יכולים להחליט היכן לנהל את תיק הגירושין שלכם.

מרוץ הסמכויות

אז איך קובעים היכן לנהל את תיק הגירושין? הרי כל צד ירצה לנהל את הדיונים היכן שיותר נוח לו, אז מי קובע איפה ינהלו את הדיונים?

התשובה היא שכיום כמעט בכל תיקי הגירושין יש צורך לפתוח בהליך ליישוב סכסוך. במסגרת ההליך ליישוב סכסוך מנסים לגשר על הפערים בין הצדדים. במידה וההליך מצליח, הצדדים חוזרים לחיות יחד או שהם מתגרשים בהסכמה. אם הם בחרו להתגרש בהסכמה, הם חותמים על הסכם גירושין, ולאחר מכן ההסכם מקבל אישור ותוקף של פסק דין. המשמעות של זה היא שאם צד יפר את מה שכתוב בהסכם הגירושין, הרי שהוא צפוי לסנקציות חמורות וזה נחשב שהוא הפר פסק דין מחייב.

אם ההליך ליישוב סכסוך לא צלח, הרי שהצדדים מנהלים את הדיונים במסגרת הערכאה המשפטית. מי שפתח בהליך ליישוב סכסוך הוא זה שיכול לבחור היכן לנהל את ההליך.

המשמעות היא שיש יתרון רב להיות זה שפותח בהליך ליישוב סכסוך.

לכן יש יתרון לא למרוח את הזמן לפני פתיחת ההליך ליישוב סכסוך, על מנת שהצד השני לא יקדים לפתוח בהליך כדי שיוכל לקבוע בהמשך היכן לנהל את הדיונים.

צעד זה נקרא "מרוץ הסמכויות" שכן הצדדים נמצאים במין מרוץ שבו כל אחד שואף להקדים את הצד השני על מנת שהוא זה שיוכל לקבוע היכן לנהל את ההליכים.

נושאים שבסמכות בלעדית

ישנם נושאים בהליך הגירושין שאינם נכללים במסגרת מרוץ הסמכויות. לגבי נושאים אלה אין הבדל מי פתח בהליך ליישוב סכסוך, אלא יש ערכאה משפטית אחת בלבד שמכריעה בנושאים אלה.

כך לדוגמא כל נושא סידור הגט ותשלום הכתובה נמצא באחריות מלאה ובלעדית של בתי הדין הרבניים. רק בית הדין יכול להכריע בנושאים הללו. בית המשפט כלל אינו יכול להכריע בנושאים אלה.

כך שלמעשה בכל תיק גירושין, התיק יבוא בשלב כזה או אחר לבית הדין הרבני. לכן קיימת חשיבות רבה לייצוג של טוען רבני הבקיא בהליכים המתקיימים בבתי הדין הרבניים. הטוען הרבני הוא אדם הבקיא בנושא הזה ורכש ידע וניסיון רב מאוד בייצוג בבתי הדין הרבניים. לכן הוא איש המקצוע המומלץ בנושאים אלה.

הפוסט תביעת גירושין בבית משפט הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הורות משותפת במצב של גירושין.

בעבר השתמשו בביטוי של "משמורת". כך לדוגמא הביטוי המוכר של "משמורת משותפת". כיום הביטוי הוא "אחריות הורית". כמו לדוגמא "אחריות הורית משותפת".

כך או כך, מהי המשמעות של המשמורת ומהי המשמעות של הורות משותפת? האם יש הבדל כלשהו בין 2 המושגים הללו?

2 המושגים הללו אמנם נשמעים באוזן לא מקצועית כצורת ניסוח שונה לביטוי שזהה לחלוטין. אולם האמת היא שאלה 2 מושגים שונים בתכלית.

משמורת

משמורת זה הסדר של קביעת זמנים בהם ילד נמצא אצל כל אחד מההורים. קובעים את הזמנים הללו בצורות שונות. כך לדוגמא במשמורת משותפת יחלקו את הימים בצורה די שוויונית בין שני ההורים.

לא תמיד יקבעו הסדר של משמורת משותפת. לעיתים יגיעו להסדרים אחרים כמו הסדר של משמורן יחיד.

לחצו כאן כדי לקרוא על התנאים ההכרחיים על מנת שהערכאה המשפטית תקבל הכרעה על משמורת משותפת.

אחריות הורית

אחריות הורית זהו מושג רחב בהרבה. המשמעות של אחריות הורית זה שההורה אחראי על הילדים. יש לו סמכות לכוון ולעצב את עתידם. כך לדוגמא הוא זכאי לקבוע באיזה זרם חינוך ילדיו יגדלו ויתחנכו. אמנם במקרים שבהם יש סתירה בין רצון האבא לרצון האמא, תהיה הכרעה משפטית בעניין. אולם לדעות של 2 ההורים יש משקל רב בעיצוב דמותו של הילד שלהם.

הורות משותפת גירושין

המצב של גירושין לא תמיד יקבעו על משמורת משותפת. הסיבה היא משום שכשקובעים את הסדר המשמורת, קובעים את זה על בסיס השיקול של טובת הילד. הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני יחליט על הסדר המשמורת בהתאם למה שהוא רואה כטובת הילד. במקרים רבים הערכאה המשפטית יכולה להתרשם שטובת הילד זה הסדר של משמורן יחיד. המשמעות היא שהילד יהיה כמעט כל הזמן אצל אחד ההורים בלבד.

גם במצב שבו קבעו הסדר של משמורן יחיד, אין זה אומר שההורה השני לא רלוונטי. הסיבה לכך הינה משום שלשני ההורים יש אחריות הורית על הילדים שלהם.

סיכום

ההסדרים השונים על הילדים להורים שנמצאים בהליכי גירושין הינם רבים. לעיתים יקבעו על משמורת משותפת, אבל לא בהכרח. גם במצב שבו קבעו הסדר אחר, האחריות ההורית עודנה קיימת והיא מוטלת על שני ההורים גם יחד.

הפוסט הורות משותפת גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא החובה לשלם דמי מדור במשמורת משותפת. נקדים תחילה על המושג "דמי מדור".

דמי מדור – מה זה?

הן על פי ההלכה והן על פי החוק על ההורים לדאוג לפרנס את הילדים הקטנים שלהם. אמנם יש חילוקי דעות בין ההלכה לחוק בנוגע לשאלה מי צריך לשלם וכמה כסף. אולם ברור שההורים חייבים לפרנס את ילדיהם הקטנים עד לגיל מסוים.

ההגדרה של פרנסת הילדים מכילה פרטים רבים. זה יכול להיות לשלם עבור הקניות הבסיסיות בסופר. זה גם יכול להיות הוצאות חינוך שונות. זה גם יכול להיות הוצאות של נסיעות. וכמובן שזה יכול להיות גם הוצאות חריגות ולא קבועות. כך לדוגמא הוצאות על טיפולים רפואיים ועוד.

חלק מרכזי מחובת הפרנסה היא לדאוג לילדים לדירה, לקורת גג. זהו צורך מינימאלי לקיום חיים סבירים. ההורים צריכים לשלם בשביל המדור. דבר זה נקרא "דמי מדור".

מדור – איזה?

על פי הפסיקה ההורים אמנם אכן חייבים לשלם את דמי המדור, אולם נקבע שדמי המדור הינם בסכום המינמאלי ביותר עבור מדור סביר. כך לדוגמא נקבע בפסה"ד בתיק מס' 1336937/2. ההכרעה בנושא הייתה בבית הדין הרבני הגדול בהרכב כ' הדיינים הרב איגרא, הרב שפירא והרב עמוס. זהו פס"ד עדכני שניתן בתקופה זו ממש.

דמי מדור- מה הם כוללים?

חשוב להדגיש שדמי מדור זה לא רק הסכום שהדירה עולה. זה כולל גם התחזוקה של הדירה. כך לדוגמא זה כולל גם את תשלומי הארנונה ועוד.

דמי מדור במשמורת משותפת – כיצד?

מחשבים את אופן החלוקה של דמי המדור בצורה הזו. כאשר יש לצדדים ילד אחד, האבא צריך לשלם שליש מעלויות המדור. לעומת זאת כאשר יש לצדדים 2 ילדים, עליו לשלם סכום של 40% מכלל עלויות המדור. כאשר יש לצדדים 3 ילדים ומעלה, הרי שהאבא צריך לשלם חצי מעלויות המדור.

כך מחלקים את עלויות המדור בין ההורים. העובדה שהילדים נמצאים בהסדר משמורת כזה או אחר, משפיעה בהחלט על הצורה שבה יחלקו את דמי המדור. כך לדוגמא ככל שהילדים יהיו יותר אצל האמא, כך עליה לקבל דמי מדור גבוהים יותר מאשר אם הילדים נמצאים רק אצל האבא. הדבר דומה במידה מסוימת לדמי המזונות שגם בהם יש קשר בין הסדר המשמורת לבין שיעור דמי המזונות.

דמי מדור – תמיד?

לא תמיד צריך לשלם את דמי המדור. כך לדוגמא אם לאישה לא עולה כסף לגור בבית. במצב זה אין כל הצדקה שהיא תקבל כסף עבור עלויות שלא קיימים כלל. אולם בכל מקרה שבו לאישה יש עלויות בגלל הצורך של הילדים בבית, יחייבו את הבעל בתשלום דמי המדור.

הפוסט דמי מדור במשמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יסקור את נושא משמורת ילדים בבית דין רבני. נעסוק בשאלה האם בית הדין הרבני יכול להכריע בשאלה זו של משמורת הילדים. נסקור את הגישה של ביה"ד הרבני בנושא של משמורת הילדים.

משמורת ילדים בית דין רבני – בעל הסמכות?

תיקי הגירושין מאפיינים תיקים משפטיים ייחודיים שאין אותם ברוב נושאי המשפט. ברוב נושאי המשפט, הדיונים עוסקים בדרך כלל בנושא אחד ספציפי בלבד. לדוגמא בנושאי חוזים, הנושא מתמקד בנושא החוזים. כך גם ברוב נושאי המשפט.

בתיקי הגירושין הדבר שונה לגמרי. בדרך כלל בתיק גירושין אחד, יש כל כך הרבה נושאים. כמו לדוגמא גט, כתובה, מזונות, ילדים, רכוש אלה נושאים נפרדים שהמכנה המשותף ביניהם הוא שהם נמצאים ברוב תיקי הגירושין.

מי מחליט בנוגע לכל הנושאים הקשורים לגירושין?

בחלק מהמקרים לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית. רק הוא יכול להחליט על חלק מהנושאים בגירושין. כך לדוגמא בנושא הכתובה רק בית הדין הרבני יכול להכריע.

בחלק האחר של הנושאים יש סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. כלומר 2 הערכאות המשפטיות הללו יכולות לדון ולהכריע בנושאים אלה.

בנושא משמורת הילדים יש סמכות גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לביה"ד הרבני. כלומר כל אחת מ 2 הערכאות יכולות להכריע בנושא.

לחצו כאן כדי לדעת היכן תכלס ידונו בתיק שלכם? האם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

משמורת ילדים ביה"ד הרבני – הגישה

גישת ביה"ד הרבני בנושא משמורת הילדים היא דומה לגישה של בית המשפט לענייני משפחה. אם כי יש הבדלים רבים ביניהם סביב נושא משמורת הילדים.

הגישה של בתי הדין הרבניים קובעת את הסדר משמורת הילדים על פי הקביעה מהי טובת הילד. לעיתים טובת הילד היא משמורת משותפת, אולם לא תמיד משמורת משותפת זה ההסדר שהכי מיטיב עם הילד. לכן בית הדין יקבע את ההסדר בהתאם לטובת הילד. בנושא הזה יש תמימות דעים בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה.

הבדלי הגישות הינם בפרקטיקה. לעיתים מה שמבחינת בית המשפט מהווה את טובת הילד, בעיני בית הדין דווקא ההסדר האחר הוא זה שמהווה את טובת הילד, ולהיפך.

לכן חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי שיידע לנתח איך למקסם את ההצלחות שלכם בתיק הגירושין גם בנושא קביעת משמורת הילדים.

הפוסט משמורת ילדים בית דין רבני הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נענה על השאלה שמבלבלת הורים רבים שנמצאים בהליכי הגירושין: "מה ההבדל בין משמורת משותפת להסדרי ראיה"?

נסביר מה זו משמורת משותפת. כמו כן נסביר מה זה הסדרי ראיה. לאחר מכן נחדד את ההבדל בין משמורת משותפת להסדרי ראיה.

משמורת משותפת

משמורת משותפת זהו הסדר ולפיו הילדים מחלקים את זמנם בין הורים. בדרך כלל ילדים להורים שנפרדו יהיו בחלק מהזמן אצל האבא, ובחלק מהזמן אצל האמא. ההסדר של משמורת משותפת הוא אמנם לא קבוע. יש פעמים שבהם לא יקבעו הסדר זה של משמורת משותפת. אולם זהו ההסדר הנפוץ פעמים רבות.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על משמורת משותפת.

לחצו כאן כדי לקרוא את התנאים הנדרשים לשם הכרעה על הסדר משמורת משותפת.

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה זה אומר קביעה של זמנים שבהם הילדים יראו את ההורים. קובעים לו"ז מפורט ממתי ועד מתי הילדים יהיו אצל כל אחד מההורים. לעיתים הסדרי הראיה יהיו רחבים יותר ויכללו שעות רבות, ולעיתים יכללו שעות מעטות. אולם המשמעות של הסדר ראיה זה כל טווח הזמן של הילדים אצל כל אחד מההורים.

ניתן לשנות את מסגרות הזמן. ניתן לבקש להרחיב את זמני השהות או לשנות מבחינת ימים ושעות. אולם הדרך לשנות זאת צריכה לעבור בערכאה משפטית שצריכה להכריע אם לקבל את הבקשה לשנות את זמני השהות או לדחות את הבקשה.

חשוב מאוד לא לנסות לקבע עובדות בשטח. לא לפעול בניגוד להחלטת בית המשפט או בית הדין בנושא הזה. הערכאות יראו בחומרה רבה מי שמפר את ההחלטה על הסדר הראיה וזמני השהות. על אחת כמה וכמה אם לא מדובר בהפרה חד פעמית, אלא בהפרה שחוזרת על עצמה. להפרה מסוג זה יכולות להיות השלכות רבות שיכולות לפגוע משמעותית בהורה שהפר את הסדרי הראיה. זה יכול להיות באמצעות הטלת קנסות ואף באמצעות שינוי בסכום המזונות.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על המשמעות של הסדרי ראיה.

מה ההבדל בין משמורת משותפת הסדרי ראיה?

לאחר שהבהרנו את המושגים החשובים הללו, נענה לשאלה עמה פתחנו את המאמר הנוכחי. הרי שכעת ברור שהסדרי ראיה זה פרט מתוך קביעת המשמורת. ראשית יש להכריע אם תהיה משמורת משותפת או שיכריעו על הסדר אחר. לאחר מכן יש להכריע על הסדר ראיה עם לוחות זמנים מלאים מתי הילדים יהיו אצל כל אחד מההורים.

נושא קביעת הסדרי ראיה ובכלל נושא הילדים בגירושין הוא נושא מאוד מרכזי וחשוב. אם אכפת לכם מילדיכם ואתם מעוניינים לסייע להם, חשוב שתפנו לאיש מקצוע שיידע לסייע להם ולכם. בנושא קביעת המשמורת הטוען הרבני הוא איש המקצוע שבקיא בנושא ויכול לעזור לכם להגיע להסדיר שייטיב עם ילדיכם ואיתכם. לכן חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי שייצג אתכם נאמנה.

הפוסט מה ההבדל בין משמורת משותפת הסדרי ראיה? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הסדרי ראיה משמורת משותפת. השאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות היא: "מה המשמעות של הסדרי ראיה?"

הסדרי ראיה משמורת משותפת – מה קובעים?

כשקובעים את ההסדר של משמורת משותפת, קובעים על כל התהליך. מפרטים בפירוט מדויק ככל הניתן של הזמנים. כלומר קובעים איך מחלקים את הימים בימי חול.

כמו כן קובעים היכן ישהו הילדים בשבתות ובחגים. בדרך כלל הילדים ישהו לסירוגין אצל כל אחד מההורים בכל שבת שניה.

בנוסף הם יהיו בחגים אצל אחד ההורים אף אם ביום זה הם היו אמורים להיות אצל ההורה האחר. כלומר החגים גוברים על ימי חול.

בנוסף בדרך כלל תהיה קביעה על החלפה בין החגים. כך לדוגמא אם בשנה אחת הילדים יהיו בחג השבועות אצל האבא, בשנה שלאחר מכן הם יהיו אצל האמא.

משמורת משותפת הסדרי ראייה – ניתן לשנות?

כאשר ביתה משפט או בית הדין קובע איך יחלקו את הזמנים במשמורת משותפת, עושים מאמץ כדי להגיע לתוצאה הכי טובה. נותנים דגש עיקרי על טובת הילדים.

יחד עם זאת לא פעם הנסיבות מאלצות לשנות את לוחות הזמנים. לכן ניתן להגיש בקשה לשינוי של זמני השהות. בית המשפט או בית הדין ידון בנושא, ויקבל את הכרעתו לאחר שמיעת כל הצדדים ולאחר שיבדוק מהי טובת הילדים.

משמורת – עמידה בזמני השהות שנקבעו

חשוב מאוד לעמוד בזמני השהות כפי שהחליטו. המשמעות של הפרת זמני השהות יכולה להיות מרחיקת לכת. אפשר לקבוע קנסות ואף שינוי בתשלום המזונות עבור הילדים.

בתי המשפט ובתי הדין רואים בחומרה רבה כל שינוי בזמני השהות בניגוד להחלטה. במיוחד אם אחד הצדדים מפר מספר פעמים את זמני השהות.

לכן אם הנסיבות גורמות לשינוי בזמני השהות, חשוב מאוד שזה יעבור בהליך מסודר בבית המשפט או בבית הדין.

נושא משמורת הילדים הוא אחד הנושאים הכי משמעותיים בהליך הגירושין. כל צעד יכול להשפיע על כל כך הרבה דברים שרק איש מקצוע שזה תחום עיסוקו יידע לאבחן. לכן חשוב מאוד לפנות לטוען רבני מקצועי לפני שפועלים בנושא משמורת הילדים. גם אם מדובר בבקשה שנראית פשוטה כמו שינוי זמני השהות, חשוב שטוען רבני יעשה את העבודה כי יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על כל פעולה שכזו.

הפוסט הסדרי ראיה משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אנשים רבים חושבים שעל פי החוק ההסדר בהליכי גירושין יהיה תמיד משמורת משותפת. כלומר בכל המקרים (למעט חריגים וקיצוניים) יחליטו על משמורת משותפת.

המחשבה הזו הינה טעות קריטית. היא נובעת מחצאי אמת. יש אכן סטיגמה ולפיה משמורת משותפת זה תהליך שקורה אוטומטית. אולם זה רחוק מלהיות מדויק.

כדי שיחליטו על משמורת משותפת צריכים לקיים מספר תנאים. ללא תנאים אלה, סביר להניח שלא תהיה משמורת משותפת. התנאים הם בסיסיים, אבל חשובים מאוד שכן אם לא כל התנאים מתקיימים, הסיכוי למשמורת משותפת פשוט כמעט ואינו קיים.

כך לדוגמא על שני ההורים להיות כשירים לגדל את הילדים. הן בתי המשפט והן בתי הדין הרבניים יכריעו בנושא הילדים על פי מה שהם רואים כטובת הילדים. לכן בנושא הזה יש להם טווח שיקול דעת רחב מאוד.

לקריאת התנאים המלאים לקיום הסדר של משמורת משותפת, על מנת לדעת עד כמה יש לכם סיכוי לקבל הסדר של משמורת משותפת, לחצו כאן.

משמורת לילדים קטנים

לפי החוק היבש ילדים עד גיל שש יהיו אצל האמא. כך קובע החוק בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (בסעיפים 24 ו 25 לחוק):

"היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אויינו, הותרו או הופקעו… רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין… מי מהם יחזיק בקטין… הסכם כזה טעון את אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין…

לא באו ההורים לידי הסכם… רשאי בית המשפט לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת"

כלומר מפה נולד המושג של "חזקת הגיל הרך" הקובע שילדים עד גיל 6 יהיו אצל האמא. חזקת הגיל הרך הייתה קיימת שנים רבות. למעשה החוק לא השתנה, וחזקת הגיל הרך עודנה קיימת בחוק. אולם היא קיימת לרוב "על הנייר" בלבד.

מאז שינו לחלוטין את הפסיקה. כיום ברוב המקרים יקבעו הסדר של משמורת משותפת.

בשנת 2005 הקימה ציפי לבני (שכיהנה באותה תקופה כשרת המשפטים) את ועדת שניט (שבראשה עמד אז פרופ' דן שניט וכללה חברים רבים מהתחום המשפטי והפסיכולוגי) לבחינת חזקת הגיל הרך.

המלצות ועדת שניט היו בין היתר לבטל כליל את חזקת הגיל הרך. כך לדוגמא כתוב בהמלצות ועדת שניט:

"על פי עקרון העל של טובת הילד, כמפורט בדוח הביניים, החלטת בית המשפט בעניין חלוקת האחריות ההורית צריכה להיבחן לגבי כל ילד בצורה פרטנית ולא על פי איזושהי חזקה כללית. לכן כאשר ההורים מתקשים להגיע לכלל הסכמה ביניהם על אופן מימוש אחריותם או שאינם מקיימים את ההסכמות שהגיעו אליהן, הם או ילדם, יוכלו לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש אחריותם ההורית על ידם יחד ולחוד"

לכן כיום הקביעה תהיה בדרך כלל על משמורת משותפת. אם כי גם כיום יש מצבים רבים בהם יקבעו הסדר שונה עבור הילדים.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על משמורת משותפת בפסיקה העדכנית.

הפוסט חוק משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

המאמר הנוכחי יעסוק בנושא משמורת ילדים, בחוק הקיים בנושא חשוב זה.

כשמנתחים את נושא משמורת הילדים לפי החוק, יש בכך כמה נקודות שכדאי להכיר.

הנושא מעסיק רבות הורים לילדים הנמצאים בהליכי הגירושין, ומאמר זה יתמקד בנושא החשוב הזה.

משמורת ילדים – חוק עד גיל 6

היה מקובל שעד לגיל 6, הילדים יהיו באחריות האמא בלבד. אמנם יש משמעות גם להורות של האבא אף לפני גיל 6. אולם עיקר הזמן הילדים הקטינים יהיו אצל האמא. המושג הזה נקרא "חזקת הגיל הרך". בעקבות מסקנות ועדת שניט, חזקת הגיל הרך איבדה ממשקלה המשפטי. כיום המושג הזה עודנה קיים. אולם בתי המשפט כבר לא ממהרים לקבוע באופן אוטומטי בהתאם לחזקת הגיל הרך. כיום נוהגים לקבוע הסדר של משמורת משותפת.

לקריאת המאמר העוסק בחזקת הגיל הרך ועל השינויים שחלו בנושא זה במהלך השנים עד לפסיקות העדכניות, לחצו כאן.

ילדים לאחר גיל שש

לאחר גיל שש הילדים בדרך כלל יהיו במשמורת משותפת. לרוב זוהי טובת הילדים. אם כי ישנם מצבים רבים שבהם קובעים הסדר אחר. זה יכול להיות במצב של הורה שלא כשיר לגדל את ילדיו. זה יכול לקרות כשהמרחק בין ההורים הוא גדול. ככל שהמרחק הגיאוגרפי בין ההורים הוא רב יותר, כך זה מקשה על הילד. מכיוון שהערכאה השופטת מכריעה בהתאם לטובת הילדים, יש למרחק המגורים השלכות משמעותיות על ההחלטה בנוגע להסדר המשמורת.

לחצו כאן כדי לקבל תמונת מצב אודות המרחק המקסימאלי האפשרי בין ההורים מבלי שיפגע בהסדר המשמורת המשותפת.

גישת בתי הדין הרבניים

ההלכה בנושא הזה היא אחרת. לפי ההלכה ילדים עד גיל שש יגדלו אצל האמא ברוב הזמן. לאחר גיל שש, הבנים יהיו אצל האבא. לעומת זאת הבנות יהיו אצל האמא. יש לכך מספר סיבות הלכתיות.

כיום גם בבתי הדין הרבניים הגישה השתנתה. אין החלטה אוטומטית בנוגע להסדר המשמורת. בדרך כלל יהיה משמורת משותפת, אבל זה כמובן לא באופן גורף.

משמורת ילדים – חוק היכן דנים בנושא

ניתן לפתוח בתביעה בנושא משמורת הילדים גם לבית המשפט וגם לבית הדין. בנושא הזה יש סמכות לשני הערכאות. ההחלטה היכן ידונו בנושא תהיה לפי מי שפתח ראשון בהליך ליישוב סכסוך.

לחצו כאן להעמקת הידע בנושא קביעת הדיונים בערכאות השונות ואודות "מרוץ הסמכויות".

הפוסט משמורת ילדים חוק הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא משמורת ילדים לפני גירושין. נסקור את המצב של ילדים להורים שפתחו בהליכי גירושין.

אחד הנושאים שהכי מעסיקים הורים שנמצאים בהליך גירושין היא על הילדים שלהם. מה יהיה עליהם. היכן הם ישהו. כיצד הגירושין ישפיעו על הילדים.

לקריאת המאמר העוסק במשמורת הילדים, לחצו כאן.

משמורת ילדים זמנית – איך קובעים?

גם לפני שהליך הגירושין מסתיים, ידונו על נושא הילדים. בית הדין או בית המשפט יכריע על נושא משמורת זמנית עבור הילדים.

בדרך כלל יקבעו משמורת זמנית אצל שני ההורים. בתקופה זו יעקבו אחרי הילדים. יראו כיצד הסדר זה משפיע עליהם. כיצד הם מתפתחים. איך הם מתייחסים לילדיהם.

לאחר תקופה בית הדין ובית המשפט יכריע על משמורת קבועה. ההכרעה תהיה גם על סמך תסקיר שרותי הרווחה. בתסקיר יבדקו את מצב הילדים והיחס שהם זוכים מכל אחד מההורים.

משקל רב יהיה גם על התנהלות ההורים במהלך התקופה בה היה הסדר זמני.

אין הנחיה מחייבת שלפיה יהיו חייבים לקבוע בנוגע להסדר של משמורת קבועה. יש מקרים שההכרעה אף תהיה בניגוד לתסקיר שרותי הרווחה. לעיתים ניתן לשכנע את בית הדין או את בית המשפט שהתסקיר הינו מגמתי. יש להוכיח זאת מהגישה של העו"ס שהייתה מגמתית ועוינת כלפי אחד ההורים.

עם זאת יש לתסקיר משמעות רבה. ברוב המקרים אף יקבלו את ההמלצות העולות מהתסקיר.

משמורת זמנית – יהפוך לקבוע?

האם כשקובעים הסדר משמורת זמני, זה אומר בהכרח שההסדר יהיה אותו דבר גם בהמשך?

כדי לבחון את התשובה לשאלה, יש לכך 2 רבדים. רובד היסטורי. ורובד מהותי.

במבט היסטורי יש פעמים רבות שבהם ההסדר של המשמורת משתנה מאוד. ההסדר הזמני נמחק, ומתחילים בהסדר שונה לחלוטין.

ברובד המהותי זה קצת שונה. אכן ההסדר הקבוע לא בהכרח יהיה אותו דבר כמו מה שקבעו בהסדר הזמני. אולם ההסדר הזמני ילמד דברים רבים. כתוצאה מההסדר הזמני, בית הדין או בית המשפט יגבש את החשיבה במקרה הפרטני שלכם מה היא טובת הילדים. הוא יוכל לעשות זאת בצורה מעשית יותר, כי הוא יראה מה היה בתקופה של המשמורת הזמנית. לכן זה כלל לא מחייב שההסדר הזמני יהפוך להסדר קבע. אולם יהיה לכך משקל רב.

סיכום

לסיכום: גם לפני הגירושין יקבעו הסדר של משמורת זמנית. ההסדר הזה הינו משמעותי ביותר. אולם זה כלל לא מחייב שההסדר יישאר על כנו גם לאחר הגירושין.

הפוסט משמורת ילדים לפני גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

בני זוג רבים שנמצאים בזוגיות חורקת, פונים להליך גישור. המשמעות של הליך הגישור הינה שבני הזוג פונים לצד שלישי וניטרלי, שהוא ינסה להביא את את הצדדים להסכמות בנושאים השונים.

התוצאה לא תמיד תהיה שלום בית. לעיתים בני הזוג אף יגלו שהתקשורת ביניהם השתפרה מאוד בעקבות הגישור, מה שיביא לכך שהם ירצו להמשיך בחיים המשותפים.

אולם לעיתים התוצאה תהיה שבני הזוג יתגרשו. אולם הגירושין יהיו בהסכמה.

חשוב להדגיש שהליך הגירושין יקרה רק בהסכמה. המגשר אינו מחייב את הצדדים להגיע להסכם מסוים, ובכל שלב אם אחד הצדדים אינו מרוצה, הוא יכול לסגת ולפרוש מההליך.

כיום בני זוג שרוצים לתבוע תביעת גירושין, חייבים לפתוח בהליך ליישוב סכסוך. במסגרת ההליך ינסו לגשר על הפערים בין הצדדים ולחתור להסכמות. במסגרת הליך זה, בית המשפט או בית הדין יהיה זה שיפנה למגשר.

אולם ניתן לפנות למגשר אף ללא הפניית בית המשפט או בית הדין. אפשר ואף כדאי לפנות למגשר באופן עצמאי.

לאחר שהצדדים מגיעים להסכמה, הם מביאים את ההסכם לאישור בית המשפט או בית הדין. לאחר האישור, ההחלטה מקבלת תוקף של פסק דין.

להליך הגישור יש יתרונות רבים. להלן נפרט את חלקם.

גישור – הסכמת הצדדים

אחד היתרונות בגישור הוא שבהליך זה הצדדים עצמם הם אלה שקובעים את ההסכם. הם יכולים לקבוע מה שהם רוצים. לעיתים נראה ששני הצדדים רוצים דברים שסותרים זה את זה. אולם מגשר מקצועי יודע לתת פתרון יעיל, כך ששני הצדדים ייצאו מרוצים.

אם מנהלים תביעות בערכאה משפטית, התוצאה בדרך כלל לא תהיה משביעת רצון עבור לפחות אחד מהצדדים. בדרך כלל התוצאה אף לא משביעה את רצון שני הצדדים גם יחד. לכן היתרון של גישור הוא בכך שהצדדים הם אלה שמסכמים ומכריעים את עתידם.

יש סטיגמה שבמסגרת הליך הגישור שני הצדדים מתפשרים ומוותרים. לא רק שהסטיגמה הזו אינה נכונה בעליל. אלא אפילו המצב שמתרחש הוא ההיפך המוחלט. הצדדים לא באים להליך הגישור כדי להתפשר. מטרת הצדדים היא להגיע לתוצאה משביעת רצון שבה הם יקבלו את מה שהם רוצים.

יכולת להשפיע על נושאים שאי אפשר להשפיע עליהם בגישות אחרות

לעיתים רבות בני הזוג מתלוננים זה על זה על נושאים שלא ניתנים להכרעה בערכאה משפטית. לדוגמא מצב בו בן הזוג מסית את הילדים נגד ההורה השני הוא מצב שנקרא ניכור הורי. מצב זה מאפשר תביעות בסכומי כסף גדולים על מנת להרתיע את בן הזוג מהסתות שכאלה. אולם במצבים רבים, ההתנהלות היא גבולית. לא כל מילה שהורה אמר לילד נגד ההורה השני הופך אוטומטית לניכור הורי.

מצב זה מפריע מאוד (ובצדק) לבן הזוג. אי אפשר לתבוע על דבר כזה לערכאה משפטית. לעומת זאת כאשר הצדדים מגיעים לגישור, הם בדרך כלל ימתנו את השיח, ואף יוכלו להביע את רגשותיהם ואת הנימוקים לכך שהדבר מפריע להם. בהליך הגישור תוכלו להגיע לפתרון גם על דברים שלא תוכלו לפתור בביתה משפט או בבית הדין.

גישור – מהירות ההליך

הליך הגישור הינו מהיר מאוד. בדרך כלל לאחר כ 3 מפגשים כבר תגיעו להסכמה מלאה על כלל הנושאים הקשורים לגירושין. ההליך חוסך מתח מיותר. הוא הליך פרקטי, מהיר ונוח.

כמה עולה הגישור?

מכיוון שההליך הינו מהיר, הוא גם זול משמעותית מהליך התביעות בבית משפט או בבית הדין. אמנם זה משתנה בהתאם למספר המפגשים, אולם התוצאה היא שהצדדים מגיעים להסכם בצורה הכי יעילה, מהירה וזולה. אמנם גם הליך זה עולה אלפי שקלים, אבל זה מתגמד לעומת העלויות בהליכים מקבילים.

מיהו המגשר?

המגשר הינו אדם בעל ניסיון בתחום זה. חשוב לפנות למגשר מקצועי שיש לו ניסיון בתחום זה. לא כל אדם שהוא בעל הכשרה מקצועית של מגשר, הוא גם בעל הניסיון בתחום זה. לכן חשוב לשאול כמה ידע וניסיון יש למגשר בהליכי הגישור.

הפוסט גישור הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

המאמר הנוכחי עוסק בנושא אופן חלוקת קרן השתלמות בגירושין.

האם וכיצד מחלקים את הזכויות הסוציאליות של בני הזוג? הזכויות הסוציאליות יכולות לכלול פנסיה, קרן השתלמות ועוד.

החוק ליחסי ממון בין בני הזוג קובע שבמקרה של גירושין יחלקו את הרכוש בצורה שווה. כך יוצא שכל אחד מבני הזוג מקבל חצי מהרכוש.

ישנם מספר חריגים לכלל זה. בין היתר, אם בני הזוג ערכו הסכם ממון שבו הם סיכמו על הסדר שונה מבחינה כספית.

גם לגבי קרן השתלמות מחלקים באותה צורה. אם הצדדים לא ערכו ביניהם הסכם ממון, יחלקו את הזכויות הסוציאליות בצורה שווה בין הצדדים.

מתי ישלמו את החלק בקרן השתלמות?

קרן השתלמות ודמי הפנסיה אלה כספים שמושכים אותם רק בהמשך החיים. לכן עולה השאלה האם בן הזוג שצבר זכויות סוציאליות רבות, יצטרך לשלם כבר במעמד הגירושין את המחצית מסך הזכויות הסוציאליות?

התשובה לכך הינה שלילית. החלוקה בדרך כלל לא תיעשה בזמן הגירושין. אמנם יחלקו את הכספים בקרנות אלה. אולם יחלקו את הכסף רק כאשר יממשו את הזכויות בקרנות השונות.

חלוקת קרן השתלמות בגירושין – על איזה כסף?

לעיתים רבות הליכי הגירושין נסחבים זה זמן רב. האם יחלקו את כל הכסף שנצבר עד למועד הגירושין בפועל?

התשובה היא שהחלוקה תהיה עד למועד הקרע. ההגדרה הזו אינה חד משמעית. אולם לדוגמא ניתן להתייחס לבגידה כמועד קרע. ישנן פסיקות שונות לכאן ולכאן בעניין זה. אבל ברור שלא מחלקים את הכספים שבני הזוג צברו לאחר מועד הקרע. מחלקים רק את הכספים שבני הזוג צברו עד למועד הקרע.

הערכת הזכויות

על מנת להעריך בצורה מדויקת את סכומי הכספים המגיעים לכל צד, בית המשפט או בית הדין ימנה אקטואר שתפקידו יהיה להעריך נכונה את סך הכספים הקיימים בקרנות השונות ואשר נצברו טרם מועד הקרע. את הסכום הזה יחלקו לחצי חצי. כאשר כל אחד מבני הזוג יקבל מחצית מהזכויות הסוציאליות.

אם הצדדים מתגרשים בהסכמה, הם יכולים לפנות לאקטואר ששני הצדדים מסכימים לגביו.

חשוב להדגיש שגם לידועים בציבור יש זכויות דומות לזוגות נשואים. אמנם הגישה היא שונה ואינה מכוח חוק יחסי ממון, אלא מכוח חזקת השיתוף. אולם גם בידועים בציבור יחלקו את קרנות ההשתלמות ואת כל הזכויות הסוציאליות.

הפוסט חלוקת קרן השתלמות בגירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא אישור הסכם ממון של ידועים בציבור. המאמר ידון איך מאשרים את ההסכם ממון בזוג שההגדרה שלהם הינה ידועים בציבור.

על מנת לענות על השאלה המשמעותית הזו, נסביר בקצרה את שני המושגים המרכזיים הללו. נסביר מהו הסכם ממון, ולמה עושים את זה. כמו כן נסביר מה זה אומר ידועים בציבור. לאחר מכן נתמקד בתשובה לשאלה האם צריך לאשר את ההסכם במצב זה.

הסכם ממון – מה זה?

בני זוג שנשואים ועומדים להתגרש, תוהים כיצד מחלקים את רכושם. יש בכך פרטים רבים. ככלל יחלקו את רכושם חצי חצי. במצב כזה כל אחד מבני הזוג יקבל מחצית מהרכוש. חלוקה זו נקבעה בחוק יחסי ממון בין בני הזוג.

בני הזוג יכולים להחליט לחלק את הרכוש בצורה שונה. הם יכולים להחליט בנושא על פי רצונם. במצב זה עורכים הסכם ובו מסדירים את כל נושא הכספים. מפרטים איך מחלקים את הרכוש במצב שבו בני הזוג נפרדים. את ההסכם מביאים לאישור בית משפט או בית דין רבני (או כל מי שהוא בעל הסמכות לכך בחוק). מרגע אישור ההסכם, יש להסכם תוקף משפטי מחיייב.

לקריאת המאמר העוסק בנושא הסכם ממון, לחצו כאן.

לקריאת המאמר העוסק באפשרות לערוך הסכם ממון לאחר הנישואין, לחצו כאן.

ידועים בציבור

בני זוג שבוחרים שלא להתחתן בצורה פורמאלית, יכולים להיות מוכרים תחת ההגדרה של ידועים בציבור. יש לכך השלכות כלכליות רבות.

אין הגדרה מדויקת לידועים בציבור. ההגדרה הכללית היא שהם מנהלים משק בית משותף וחיים כמו זוג נשוי. ככל שהקשר יהיה קרוב ומתבטא ביותר דברים, כך הסיכוי שהם יהיו בהגדרה של ידועים בציבור הינה גבוהה יותר.

הסכם ממון – ידועים בציבור

גם לידועים בציבור כדאי מאוד לפנות לטוען רבני מקצועי על מנת שיערוך את ההסכם ממון. ההסכם הזה הוא חשוב מאוד. יש להסכם משמעויות רבות. לעיתים אף יותר מאשר זוג שרוצה להינשא בצורה פורמאלית. המשמעות הכלכלית של הסכם ממון בידועים בציבור קיים בדרך כלל גם אם הם ממשיכים לחיות יחד לנצח.

למידע על היתרונות הרבים בעריכת הסכם ממון לידועים בציבור, לחצו כאן.

אישור הסכם ממון ידועים בציבור

הידועים בציבור הם אנשים שחיים יחד. אולם הם שונים מבני זוג שהתחתנו. לכן החוק ליחסי ממון בין בני הזוג אינו חל לגבם.

כלומר בידועים בציבור מחלקים את הרכוש מכיוון שהצדדים הסכימו לחלק את הרכוש שלהם. מחלקים את הרכוש בגלל כוונתם, ולא מחמת החוק ליחסי ממון בין בני הזוג.

לכן בניגוד לבני זוג נשואים שצריכים לאשר את ההסכם ממון. הרי שידועים בציבור אינם צריכים לאשר את ההסכם ממון. ההסכם תקף אף ללא אישור משפטי.

הסיבה לכך היא משום שההגדרה של חלוקת הרכוש בידועים בציבור הינה חזקת שיתוף. כלומר שהם רצו שהרכוש שלהם יהיה משותף, ושאם ייפרדו הם יחלקו את כל הרכוש בצורה שווה. לכן עצם העובדה שהם ערכו הסכם ממון, מעיד על כך שלא הייתה להם כוונה לחזקת שיתוף על כל הנכסים או על חלקם.

אישור הסכם יחסי ממון בין ידועים בציבור

לסיכום: כדאי מאוד לידועים בציבור לערוך הסכם ממון אצל טוען רבני מקצועי. הוא יודע כיצד לנסח הסכם כה חשוב. אולם אין צורך לאשר הסכם ממון זה. ההסכם יהיה תקף מבחינה משפטית גם בלי לאשר אותו.

הפוסט אישור הסכם ממון ידועים בציבור הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נסקור את חוק יחסי ממון וההשלכות שלו על ידועים בציבור.

לפני שנתייחס לנושא של יחסי ממון, נסביר מה זה אומר ידועים בציבור, ולמה זה קיים.

ידועים בציבור – מה זה?

אנשים שהם ידועים בציבור הם אנשים שחיים ביחד. הם יכולים לגור בדירה אחת יחדיו. הם בדרך כלל אף יכולים לחיות כזוג נשוי לכל דבר ועניין. יחד עם זאת מבחינה פורמאלית הם לא התחתנו.

אם הם חיים יחד, מדוע הם לא התחתנו?

סיבות אפשריות לאי הנישואין

יכולות להיות סיבות רבות מדוע הם לא התחתנו. זה יכול להיות מבחירה רצונית שהם לא רצו למסד את הקשר עם מחויבות בצורה פורמאלית.

סיבה נוספת ונפוצה מאוד נוגעת עבור זוגות שיש להם בעיה להינשא. זה יכול להיות לדוגמא נישואי כהן וגרושה. על פי ההלכה לכהן אסור להינשא לגרושה. לכן הרבנות לא תכיר בנישואין של כהן עם גרושה.

ישנם זוגות שמבחינה עקרונית ואידיאולוגית נמנעים מנישואין. בדרך כלל הסיבה היא בגלל אי אמון במערכת הדת וברבנות.

לעיתים הסיבה לאי הנישואין הינה כלכלית. כך לדוגמא כאשר אחד הצדדים התאלמן, הרי שהוא מקבל כספים כל זמן שהוא אלמן. אם הוא מתחתן, הוא מאבד את קצבת השארים, ולכן הוא מעדיף לא להינשא פורמאלית.

כך או כך, יכולות להיות סיבות רבות למה לא להתחתן. אולם לאור העובדה שיש בין הצדדים קשר חזק ואיתן, הם מוגדרים כידועים בציבור. על מנת להיות מוגדרים כידועים בציבור, צריך שהקשר יהיה משמעותי. כך לדוגמא מגורים בבית אחד, יכול להפוך את הזוג לידועים בציבור.

ההגדרה של ידועים בציבור הינה הגדרה חמקמקה. האם כל חברות הופכת את החברים לידועים בציבור? בוודאי שלא. צריך שהקשר יהיה מהותי. לעיתים קשה להגדיר את ההגדרה המדויקת. נעסוק בסוגיה זו בהמשך.

חשוב להדגיש שלהגדרה של ידועים בציבור, יש השלכות רבות ומרחיקות לכת. כך לדוגמא במקרה של ירושה, תהיה משמעות רבה האם הזוג היה בקטגוריה של ידועים בציבור אם לאו.

הסכם יחסי ממון ידועים בציבור

על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף. כלומר כל מה שהם צברו במהלך השנים בהם הם היו בקטגוריה של ידועים בציבור, מתחלק ביניהם במצב של פרידה.

לכן במצב בו יש פערי מעמדות בין בני הזוג, חשוב לערוך הסכם ממון. ההסכם יגדיר את חלוקת הכספים בין הצדדים במקרה של פרידה.

בהסכם הממון, הצדדים יסכימו מהו הרכוש הבלעדי של כל צד ומהו הרכוש המשותף של שניהם. הם יכולים להחליט כפי שהם רואים לנכון.

ידועים בציבור חוק הסכם ממון

יתרון משמעותי הקיים בעריכת הסכם ממון בין בני זוג המוגדרים כידועים בציבור נעוץ בעצם ההגדרה של ידועים בציבור.

כפי שהסברנו, ההגדרה של ידועים בציבור הינה הגדרה חמקמקה ולא חד משמעית.

המשמעות של ההגדרה של ידועים בציבור היא הגדרה משמעותית מאוד. היא נוגעת בהיבטים כלכליים רבים. אם כך עולה השאלה: "איך ניתן להבטיח את ההגדרה של ידועים בציבור?" אך טבעי שבני זוג המעוניינים להיות תחת ההגדרה של ידועים בציבור ישאלו את עצמם "כיצד נדע שנהיה בוודאות בהגדרה של ידועים בציבור?"

התשובה על כך היא שעצם העובדה שבני הזוג ערכו הסכם ממון, זה כנראה מוכיח שהקשר ביניהם הוא משמעותי. לכן זה מגביר בצורה דרמטית את האפשרות לקבל הכרה כידועים בציבור.

הסכם יחסי ממון בין ידועים בציבור – סיכום

לכן אמנם הסכם ממון הינו הסכם חשוב וחיוני בין ידועים בציבור (כמו גם בין בני זוג שעומדים להתחתן או שכבר התחתנו). אולם לידועים בציבור ההסכם חשוב בהרבה. שכן הוא יכול להביא להכרה רשמית שבני הזוג הינם ידועים בציבור.

הפוסט חוק יחסי ממון ידועים בציבור הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר זה נעסוק האם אפשר וכדאי לערוך הסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים.

על מנת לענות על שאלה זו, נקדים בקצרה מהו הסכם ממון ומדוע זוגות רבים עורכים הסכם ממון.

ככלל בני זוג שנפרדים, הרכוש שלהם מתחלק בצורה שווה. כך נקבע בחוק יחסי ממון בין בני הזוג.

אמנם ישנם חריגים לכלל זה, אולם ברוב המכריע של המקרים זו תהיה החלוקה.

המצב אצל זוגות רבים הוא שאחד מבני זוג מגיע לנישואין עם כסף רב, ובן הזוג מגיע עם פחות כסף. המשמעות היא שבן הזוג העשיר יותר לוקח בחשבון שיש סיכון רב בנישואין. שכן אם הוא חלילה יתגרש, הוא יקבל רק חצי מהרכוש. זאת למרות שהוא הביא את רוב הכסף.

הסכם יחסי ממון – הפתרון

הפתרון לבעיה הזו קיים בהסדרת הסכם יחסי ממון. ההסכם מסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של גירושין. ניתן לקבוע חלוקות בסגנונות שונים. את ההסכם יש לאשר בבית הדין הרבני או בערכאה אחרת. לאחר מכן הוא מקבל תוקף משפטי מלא. המשמעות היא שבמקרה של גירושין, יחלקו את רכוש הצדדים בהתאם למה שסיכמו בהסכם ולא בהכרח יחלקו בשוויוניות.

לקריאת המאמר העוסק בהסכם ממון – לחצו כאן.

הסכם ממון – מתי עורכים?

בדרך כלל עורכים את ההסכם ממון לפני הנישואין של הצדדים. הרבה יותר קל להגיע להסכמה לפני הנישואין. לאחר הנישואין, אין כמעט דרך "לדחוף" את בן הזוג להסכים להסכם ממון. לכן ברוב המקרים יערכו הסכם ממון טרם הנישואין.

הסכם רכוש בין בני זוג

האם בלתי אפשרי לערוך הסכם ממון לאחר הנישואין? האם הסכם יחסי ממון הוא רק לזוג לפני הנישואין, ובלתי אפשרי לערוך הסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים?

התשובה היא שאפשר בהחלט לערוך הסכם ממון בין זוג לאחר שהתחתנו. אין כל הבדל משפטי בין הסכם ממון לפני החתונה, לבין הסכם ממון לאחר הנישואין.

בשני המצבים אם עושים את ההסכם בצורה יעילה, הוא יקבל תוקף משפטי מלא.

החיסרון בעריכת הסכם ממון לאחר הנישואין הוא שקשה יותר להגיע להסכמה בנושאים אלה לאחר הנישואין כשכבר אין כל כך קלפים להתמקח עליהם.

לכן ההמלצה היא לערוך הסכם ממון לפני הנישואין. אם לא ערכתם הסכם ממון לפני הנישואין, ההמלצה במקרים מסוימים תהיה לערוך הסכם ממון לאחר החתונה.

חשוב מאוד שמי שיערוך את ההסכם ממון יהיה טוען רבני מקצועי שיש לו ניסיון בעריכת הסכמי ממון. כל מילה בהסכם ממון יכולה להיות בעלת השלכות כלכליות של הרבה מאוד כסף. לכן כדאי לפנות לטוען רבני בעל ניסיון בתחום זה, על מנת שיערוך את ההסכם ממון בצורה הכי יעילה.

הפוסט הסכם ממון בין בני זוג נשואים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הנוכחי נעסוק בתהליך של תביעת הכתובה.

הכתובה הוא מסמך שעליו מתחייב הבעל בזמן החתונה. הוא מתחייב שאם יגרש את אשתו, הוא ישלם לה את סכום הכסף שקבע.

לפי ההלכה אי אפשר להתחתן ללא הכתובה. הסיבה היא כי הכתובה נועדה להגן על זכויותיה של האישה מפני גירושין ללא סיבה מספקת.

הרי ללא הכתובה הבעל היה יכול לגרש את אשתו ללא סיבה משמעותית וללא סנקציה כלשהי. הכתובה נועדה למנוע מצבים אלו.

תהליך תביעת כתובה – כיצד?

לאחר שהסברנו על משמעות המושג כתובה, נעבור לשאלה כיצד תובעים את הכתובה.

חשוב לדעת שלא תמיד האישה זכאית לכתובה. יש פעמים שבהם היא תהיה זכאית, אבל יש פעמים שבהם יקבעו שהבעל פטור מלשלם לאשתו את דמי הכתובה.

הסיבה לכך תהיה בדרך כלל מכיוון שהאישה אשמה בגירושין. לדוגמא אם האישה בגדה וקיימה רומן מחוץ לנישואין. במצב זה היא זו שגרמה לגירושין ואינה יכולה לתבוע את הכתובה.

יש לכך אף סיבה מעבר לכך. תארו לעצמכם שהבעל התחייב על סכום של מיליון שקל בכתובה. אם הנישואין מעט חורקים, יתכן שהאישה תעדיף לעזוב את בעלה ולקבל ממנו מיליון שקל מאשר לנסות ולאחות את הקשר. המשמעות היא שהבעל נופל קורבן למזימה של תביעה מיותרת שכל מטרתה נועדה רק כדי לסחוט ממנו כספים שלא ביושר.

לכן מצד אחד הכתובה נועדה להגן על האישה, אך מצד שני לא יתנו לאישה לסחוט ולקבל את הכתובה במצב בו היא זו שאשמה בגירושין.

תהליך תביעת כתובה – אימתי?

את הכתובה יש לתבוע בדרך כלל בתביעת גירושין כרוכה המוגשת לבית הדין הרבני. חשוב לדעת שהמקום היחיד שמוסמך להכריע בנושא הכתובה הינו אך ורק בית הדין הרבני. זאת בניגוד לנושאים אחרים בגירושין שבהם יש סמכות מקבילה גם לבית המשפט לענייני משפחה.

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר העוסק בנושא תביעת כתובה לאחר גירושין כדי לדעת עד מתי אפשר לתבוע על הכתובה.

כפל מבצעים

במצבים מסוימים חלוקת הרכוש תתבצע בבית המשפט בצורה שמנוגדת להלכה. לדוגמא באישה שבגדה, יש פערי תפיסות מאוד משמעותיים בין ההלכה וביה"ד לבין ביהמ"ש.

כלומר יש מצבים שבהם ביהמ"ש הוא זה שקובע על חלוקת הרכוש. וישנן סיטואציות שבהם חלוקת הרכוש תהיה לרעת הגבר מבחינה הלכתית. כלומר הגבר יקבל פחות כסף ממה שהוא זכאי מבחינה הלכתית.

במצבים אלה קובע בית הדין הרבני שאין כפל מבצעים. לא יהא זה הוגן להפלות את הגבר בחלוקת הרכוש וגם לחייב אותו בכל תשלום הכתובה. לכן הסכום יתקזז מתשלום הכתובה.

סיכום

לסיכום ניתן לומר שהכתובה על כלל דיניה באה כדי לאזן בין הצרכים השונים. היא מאזנת בין הגנה חשובה על האישה מצד אחד. אולם מאידך הכול נעשה באופן שלא יפלה את הגבר מאידך.

הפרטים של חיוב הכתובה והמצבים בהם הבעל חייב או פטור מתשלום הכתובה הינם רבים מאוד. לכן חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי כדי שיבנה לכם אסטרטגיה מנצחת בבית הדין.

הפוסט תהליך תביעת כתובה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הנוכחי נעסוק בנושא תביעת הכתובה במקרה של בגידה.

יש מצבים שבהם בן זוג בוגד בבן הזוג. זה יכול להיות גבר שבוגד באשתו ויכול להיות אישה שבוגדת בבעלה. להלן נבאר את ההבדל בין המקרים.

כתובה – מה המשמעות המעשית לכתובה?

הכתובה הינו מסמך הלכתי מחייב. בין היתר כתוב שם שאם הבעל יגרש את אשתו הוא ישלם לה סכום כסף מסוים.

ישנה הגבלת מינימום לסכום הכתובה, אך אין הגבלת מקסימום. ניתן להתחייב על איזה סכום שהוא רוצה.

מטרת הכתובה היא למנוע מצב שבו הבעל מגרש את אשתו על כל מה ש"לא נראה לו" או ש"לא בא לו" להמשיך בזוגיות עם אשתו.

לכן הכתובה קובעת רף של קנס שאותו יצטרך הבעל לשלם לאשתו אם יגרש אותה ללא עילה שתצדיק זאת.

יחד עם זאת אם יש עילה שמצדיקה (לפעמים אף מחייבת) גירושין, הבעל פטור מלשלם את הכתובה. הסיבה היא שהרי לא זו הייתה מטרת הכתובה. מטרת הכתובה היא למנוע גירושין מיותרים, ולא כדי למנוע גירושין מוצדקים או מחויבי המציאות.

תביעת כתובה עקב בגידה – עילה מוצדקת?

לאחר שהבהרנו את מטרת הכתובה, ואת ההבדל בין גירושין בעילה צודקת לבין גירושין ללא עילה המצדיקה זאת, נעבור לדון האם בגידה היא עילה מספקת לגירושין ומה ההשלכות של בגידה על תשלום הכתובה.

בגידה היא מעשה חמור מאוד. הן מבחינה ערכית והן מבחינה הלכתית. ההלכה אף מכירה בבגידה כאחת העילות הכי חזקות לגירושין. לכן במקרה שבו הבעל בגד באשתו, הוא יצטרך לשלם לה את הכתובה. ובמקרה שבו האישה בגדה בבעלה, היא לא תקבל את הכתובה.

לעיתים המשמעות של הוכחת בגידה יכולה להגיע לסך של מאות אלפי שקלים. זוגות רבים כותבים בכתובה סך של מאות אלפי שקלים. לכן כל תוצאה של חיוב/פטור בתשלום הכתובה, משליך על סדר גודל מאוד גבוה של כסף.

הוכחת הבגידה

על מנת להוכיח בגידה, יש צורך להוכיח את העניין בצורה ברורה וחד משמעית. לא מספיק לטעון על סמך תחושות שהייתה בגידה. אמנם פעמים רבות התחושה היא שבן/בת הזוג בוגד. אולם לא מספיק להציף את התחושות הללו. התחושות יכולות להביא לתוצאה של בדיקת התחושות כדי לחקור את הנושא ולבדוק היטב האם זה אכן נכון.

הדרך להוכיח אם היה בגידה יכולה להיעשות במספר דרכים. לעיתים יש לבן הזוג הוכחות שהשיג אותם בעצמו. זה יכול להיות התכתבויות, תמונות וכדומה. אם כי, יש להדגיש שצריך שההוכחות הללו יהיו מבוססות מאוד עם צבר אירועים.

במקרים רבים אין את האפשרות להשיג הוכחות ברמה מספקת. לכן נדרשת התערבותו של חוקר פרטי. הוא אדם שמוסמך על פי החוק לבצע דברים שונים על מנת לחקור אם הייתה בגידה.

לכן פעמים רבות ההמלצה תהיה לשכור את שירותיו של החוקר הפרטי. יחד עם זאת אם ההשלכות הכספיות של השאלה אם הייתה בגידה הינם נמוכים, לא בטוח שיהיה נכון לבסס את הטענה על בגידה. זה יכול לקרות במצב בו סכום הכתובה הוא נמוך וגם אין רכוש רב לצדדים.

לכן כדאי מאוד לפנות לטוען רבני כדי שידריך אתכם האם יש צורך לפנות לחוקר פרטי, וכיצד לממש את זכויותיכם במקרה של בגידה.

הפוסט תביעת כתובה בגידה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הנוכחי נעסוק בתביעת הכתובה והאם הערכאה לדיון בתביעת הכתובה היא בבית משפט לענייני משפחה או שמא בבית הדין הרבני.

כפי שנסביר להלן ישנם נושאים בהליך הגירושין שלביהמ"ש ולביה"ד יש סמכות מקבילה. לעומת זאת ישנם נושאים שבהם יש ערכאה אחת בלבד שיכולה להכריע בנושא. אז האם בכתובה יש סמכות מקבילה או בלעדי?

כתובה – המשמעות

לפני שנעסוק בערכאה שדנה בנושא תביעת הכתובה, נסביר בקצרה מהי הכתובה.

הכתובה הוא מסמך משפטי מחייב שבו הבעל מתחייב לשלם לאשתו סכום כסף אם יגרש אותה.

אמנם לא תמיד הוא אכן יצטרך לשלם את הכתובה והדבר תלוי בפרמטרים רבים.

כתובה – היכן לתבוע? בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

לאחר שהסברנו מהי הכתובה, נשאלת השאלה להיכן להגיש את תביעת הכתובה?

האם המקום הנכון להגיש תביעת כתובה הינה לביהמ"ש לענייני משפחה או לבית הדין הרבני?

התשובה לכך היא חד משמעית. המקום היחיד שאליו ניתן להגיש תביעת כתובה הינו רק לבית הדין הרבני. יתרה מזאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות כלל לדון בנושא תשלום הכתובה.

הסמכויות

ברוב הנושאים הקשורים לגירושין, יש סמכות מקבילה לשני גופים. לבית המשפט לענייני משפחה מחד, ולבית הדין הרבני מאידך.

בנושא חיוב הגט ותשלום הכתובה הסמכות של בית הדין הרבני היא בלעדית.

בית הדין מכריע בנושאים אלה על כל זוג יהודים שהם אזרחי המדינה. כך נקבע במפורש בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג – 1953:

"ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי הדין הרבניים…

הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין"

כלומר בית הדין הרבני יונק את סמכויותיו מכוח החוק המעניקים לו סמכויות נרחבות בתיקי הגירושין. הוא יכול להכריע בנושאים רבים הקשורים לגירושין. ובנושא הכתובה זוהי אף הערכאה היחידה המוסמכת לדון בכך.

לכן ניתן לקבוע בבירור שלא ניתן להגיש תביעת כתובה לבית המשפט לענייני משפחה. את תביעת הכתובה ניתן להגיש אך ורק לבית הדין הרבני. הוא הגוף היחיד שיכול להכריע בנושא זה.

מכיוון שלעיתים שיעור הכתובה הוא גבוה מאוד, וגם כולל בתוכו פרטים רבים מאוד, חשוב לפנות לטוען רבני שילווה אתכם בדרך למיצוי הזכויות המגיעות לכם.

לחצו כאן כדי לבדוק אם תוכלו להגיש תביעת כתובה גם לאחר הגירושין.

הפוסט תביעת כתובה בבית משפט לענייני משפחה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

הסכם יחסי ממון הוא הסכם שבו בני הזוג לפני הנישואין עורכים הסכם. ההסכם קובע איך יחלקו את הרכוש במקרה שבו בני הזוג יתגרשו.

המטרה בעריכת ההסכם זה החשש של בני הזוג מפני מצב של גירושין. החשש קיים בעיקר במצב שבו בן זוג אחד הביא את רוב הכסף. החשש הוא שהרכוש יתחלק בצורה שוויונית של חצי חצי. לכן בני הזוג יכולים להגיע לסיכום על חלוקת הרכוש במצב שהם ייפרדו. הסכם זה נקרא הסכם יחסי ממון.

הרעיון להסכם יחסי ממון קיים בחוק יחסי ממון בין בני זוג שמסדיר את אופן עריכת ההסכם.

ההסכם הינו הסם משפטי מחייב. לאחר הגעה להסכם, אפשר לשנות את פרטי ההסכם בהסכמת הצדדים. אך ללא שינוי בהסכמת שני הצדדים, ההסכם תקף ולא ניתן כמעט לערער על ההסכם.

הסכם ממון לזוג לא נשוי – איך לערוך?

לאחר שבני הזוג הגיעו להסכמה על החלוקה הממונית, יש לאשר את ההסכם.

הגופים המוסמכים לאשר הסכמי ממון הינם בית הדין הרבני, בתי המשפט לענייני משפחה, ובמקרים מסוימים גם גופים נוספים כמו רושם הנישואין.

בעבר עצם העלאת הרצון מצד אחד מבני הזוג לערוך הסכם ממון, היה מביא לחשדנות רבה. בן הזוג השני היה מרגיש כאילו בן זוגו חושש ממצב בו יתגרשו. ההצעה הייתה מעכירה את היחסים בין בני הזוג. לכן היו רבים שהסתייגו מהרעיון לערוך הסכם ממון.

כיום הדבר נפוץ ומקובל בציבורים רבים ומגוונים. לכן החשש הזה פחות קיים כיום (בניגוד לעבר).

פתרון נוסף להגן על זכויותיכם

במצב בו הורים של בן זוג אחד הביא איתו את רוב הכסף, יש אפשרות נוספת להגן על זכויותיו.

ניתן לערוך הסכם בו בני הזוג מתחייבים בסכום כסף להורים של בן הזוג שהביא את רוב הכסף. סכום הכסף שהם יתחייבו יהיה חופף למה שהורים אלה הביאו לזוג.

רעיון זה הינו פחות מומלץ. יתכן שיהיו שינויים בערך של הנכסים בין מה שההורים הביאו לבין השער של אותם הנכסים בזמן הגירושין (אם יהיו). לכן הצעה זו מומלצת רק בקרב חוגים בהם הסכם ממון עדיין מרתיע ומעורר חשש וחוסר אמון.

הסכם יחסי ממון טרום נישואין – איפה לערוך?

קיים רושם מוטעה שנושא הסכם יחסי ממון הוא פשטני וקל. אולם הנושא הינו מורכב, ולפיכך כדאי מאוד לפנות לטוען רבני מקצועי כדי שיערוך את ההסכם ממון. הוא יסביר לכם את כל המשמעויות של ההסכם, ובכך תוכלו להיות שלווים ורגועים בנוגע לעתידכם הכלכלי.

הפוסט הסכם יחסי ממון לפני נישואין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מאמר זה יעסוק בנושא הסמכות של ההורים על הילדים שלהם בסוגי המשמורת השונים.

לעיתים תהיה קביעה של משמורת משותפת. מצב זה קובע שהילדים יהיו בחלק מהזמן אצל האבא ובחלק מהזמן אצל האמא. כמובן שלהסדר זה קיימים יתרונות וגם חסרונות, והוא נחשב להסדר די נפוץ.

לעיתים יקבעו הסדר אחר לנושא המשמורת. לדוגמא יש מצבים שבהם יקבעו על משמורת יחידנית. כלומר שהורה אחד יהיה משמורן בלעדי על הילדים.

המשמעות היא שהילדים יהיו אצל הורה אחד.

הסדר זה לא מפקיע את זמני השהות עם ההורה האחר. בדרך כלל יקבעו זמני שהות שבהם הילד יהיה אצל ההורה השני. אולם ברוב המשמעותי של הזמן הילד יהיה אצל הורה אחד.

משמורן יחיד – המשמעות

מצב זה מעורר חשש רב אצל ההורה שלא נמצא בהסדר המשמורת. קיים חשש שהילד יגדל רק אצל הורה אחד. ההורה השני רוצה להשפיע ולהיות בקשר קרב עם הילד שלו. הוא רוצה לעצב את דמותו וזהותו של הילד. במצב בו הילד כמעט לא נמצא אצלו, ההרגשה יכולה להיות כאילו אותו הורה אינו רלוונטי כלל בחייו של הילד. ההרגשה הינה כואבת ופוגענית מאוד.

אכן במצבים רבים הסדר של משמורן יחיד נקבע בשל העובדה שההורה השני פוגע בילד. שהילד כלל לא מעניין אותו. אולם לא על סוג זה של הורים אנו עוסקים במאמר זה.

בהחלט יתכן שיקבעו הסדר של משמורת יחידנית למרות שההורה השני הוא נורמטיבי ואף הורה טוב אכפתי ואוהב.

לכן זה מעורר את השאלה האם ההורה שכמעט ולא רואה את ילדיו, נשאר עם איזושהי סמכות על הילדים שלו?

האם ההורה שאינו המשמורן אכן נשאר ללא סמכות על הילדים?

התשובה היא חד משמעית כן! אכן, הילדים כמעט ולא יראו את אותו הורה. יתכן אפילו שהורה זה יהיה פחות רלוונטי מבחינת הילדים. אולם מבחינת האחריות והסמכות, הוא הורה לכל דבר. יש לו זכות מלאה להחליט על כל מה שנוגע לילדיו. בכל נושא משמעותי יצטרכו לשאול לעמדתו, ויתחשבו בדעתו. זה לא אומר בהכרח שיקבלו את כל מה שהוא רוצה. הגישה בפסיקה תהיה על פי טובת הילד. זה הקו שמנחה הן את בית הדין הרבני והן את בית המשפט לענייני משפחה. אולם הם יתחשבו עד למאוד בדעתם של שני ההורים. כולל של ההורה שאינו המשמורן של הילד.

הפוסט משמורת ילדים סמכות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אחד הנושאים המרכזיים ברוב הליכי הגירושין הינם משמורת הילדים, ובמאמר הנוכחי נעסוק בסוגי משמורת הילדים.

הילדים הם היקרים לנו מכול, וכולנו רוצים להגן עליהם, לדאוג להם, לרווחתם ולהצלחתם. אנו רוצים שיהיו קרובים לנו. במצב של גירושין, כאשר ההורים נפרדים, עולה השאלה מה יקרה מכאן והלאה עם הילדים?

החזקת ילדים בגירושין – פתרונות שונים

יש פתרונות רבים לנושא החזקת הילדים בתהליכי גירושין. ישנם סוגים רבים של משמורת ילדים. ההכרעה אודות סוג מסוים של משמורת נקבעת בהתאם לקיומם של גורמים רבים מאוד. במאמר הנוכחי נסקור את הסוגים של משמורת הילדים, וננתח את האפשרויות הללו.

סוגי משמורת ילדים – הסדר משמורת משותפת

הפתרון הנפוץ ביותר הוא משמורת משותפת. המשמעות היא שהילדים יהיו בחלק מהזמן אצל האבא, ובחלק מהזמן אצל האמא.

זה נשמע פתרון הוגן, סביר וראוי.

זה גם נשמע כמו הפתרון הטוב ביותר לילד. כך הוא יהיה קרוב גם לאבא וגם לאמא. שניהם יהיו מעורבים בחייו וידאגו לו.

עם זאת חשוב להעיר שיש לפתרון הזה גם בעיות רבות מאוד.

ראשית, אם אחד ההורים פוגע בילדים, הפתרון של משמורת משותפת עלול להיות לא פחות מהרסני לילדים.

אגב, כשמדברים על פגיעות זה לא חייב להיות דווקא פגיעות פיזיות או מיניות. זה יכול להיות הסתה כנגד ההורה האחר. תופעה זו מכונה ניכור הורי. כלומר יש הרבה מצבים שבהם ההורה פוגע בילדיו, תוך גרימת נזק משמעותי לילדיו.

נוסף על כך, בהסדר של משמורת משותפת, המשמעות היא שלילדים אין בית יציב. הם נעים ושבים מבית לבית, ואין להם בית אחד ברור.

הבעייתיות בהעדר בית יציב גוברת כאשר שני ההורים גרים במרחק ניכר זה מזה. מצב זה פוגע בילד ומצריך ממנו לנסוע בכל פעם כשהוא נע מהורה להורה.

משמורן יחיד

פתרון של משמורן יחיד קיים במקרים רבים.

האפשרות הזו קיימת בעיקר במקרים שבהם אחד ההורים פוגע בילדיו.

האפשרות גם קיימת במקרים בהם יש מרחק ניכר מאוד בין ההורים. אמנם הטלטול לא נעים גם כשהמרחק אינו רב. אולם ביה"ד וביהמ"ש אינו ממהר לקבוע משמורן יחיד בשל מרחק בין ההורים. בדרך כלל יקבעו הסדר של משמורן יחיד רק כשהמרחק בין הבתים של ההורים הוא גדול ומשמעותי.

משמורת מלאה לאם

על פי חזקת הגיל הרך, המשמורת של ילדים עד גיל 6 תהיה בידי האמא בלבד. אמנם נעשו שינויים רבים בחזקת הגיל הרך. שינויים הבאים לידי ביטוי בפסיקות רבות. אולם החזקה עודנה קיימת בחוק.

חשוב להדגיש שבנושא חזקת הגיל הרך קיימים הבדלים מאוד מהותיים בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים.

לקריאת המאמר העוסק בחזקת הגיל הרך, לחצו כאן.

הפוסט סוגי משמורת ילדים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הקרוב נעסוק בנושא שרבים אינם מכירים לעומק – וזה את עבודתו של טוען רבני העוסק בדיני ממונות.

עבודתו של הטוען הרבני הינה ייצוג הלקוחות בבתי הדין.

התיקים בדיני משפחה וגירושין מתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים. הטוען הרבני הוא איש המקצוע הבקיא בדין העברי ויודע היטב איך מתנהלים בבתי הדין הרבניים.

לטוען הרבני יש גם תחום התמחות נוסף. הוא מומחה בייצוג לקוחות בבתי דין פרטיים המוסמכים לדון מכוח חוק הבוררות.

חוק הבוררות למעשה מסמיך כל אדם להיות בורר ולהחליט בתיק המגיע לפתחו כפי שהוא רואה לנכון. יש סייגים בסיסיים שמהם אינו יכול לחרוג. כך למשל הבורר לא יכול לפסוק בניגוד לחוק. אולם שיקול הדעת שלו הוא רחב ומאפשר פסיקה גמישה בהתאם להשקפתו ולדעתו בנוגע למקרה שבו הוא דן.

חשוב להדגיש שפסק דין של בורר הוא מחייב ובעל משמעות דומה לפסק דין של בית המשפט. התנאי לכך הוא שהצדדים יחתמו על שטר הבוררות, שזהו למעשה המסמך המעניק לבורר את הסמכות לדון בתיק הספציפי.

בציבור הדתי מאוד נפוץ שאת דיני הממונות דנים בבתי דין פרטיים. אלה בתי דין הדנים על פי המשפט העברי (ההלכה). לבתי דין אלה יש סמכות לדון מכוח הסכמת הצדדים ובהתאם לחוק הבוררות.

דיני ממונות – מה הם?

כשמדברים על דיני ממונות, מדברים על נושאים רבים ומגוונים. זה יכול להיות דיני עבודה, דיני שכנים כמו חריגות בניה וכדומה, דיני נזיקין, חיובי הלוואות ועוד נושאים רבים הנכללים בתחום של דיני ממונות.

בתי הדין הפרטיים עוסקים מדי יום ביומו בתיקים רבים המונחים לפתחם העוסקים בתחומים אלה.

היתרון בהליך הבוררות

היתרון הבולט בהליך הבוררות הוא שהוא זול משמעותית מרוב האלטרנטיבות. הוא הליך מהיר מאוד בדרך כלל, מה שמשפיע על המחיר הכספי הכרוך בניהול ההליך.

כך למשל בעוד שבבתי המשפט הליך נסחב חודשים ארוכים בין דיון לדיון, הרי שבבתי הדין הפרטיים הדיונים נקבעים בלו"ז צפוף למדי.

כך התיק מתקתק במהירות ומגיע להכרעה בהקדם האפשרי.

החיסרון בהליך הבוררות

חסרון בולט בבוררות הינו העובדה שכמעט בלתי אפשרי לערער על פסק הדין שנתן הבורר. לכן יש לבחור בקפידה על מה אתם סומכים שיהיה הבורר בתיק שלכם.

טוען רבני בדיני ממונות – למה לפנות אליו?

בדיני ממונות ובהליכי הבוררות כל אדם יכול לייצג. אין הגבלה חוקית בעניין.

אולם לאור העובדה שהליך הבוררות הוא שהבורר יכול להחליט לפי שיקול דעתו, יש חשיבות מכרעת לייצוג של טוען רבני. הטוען הרבני מכיר היטב את השפה ההלכתית שלפיה הבוררים יכריעו בסופו של דבר. לכן הוא יידע להציג את הנימוקים הנכונים שישכנעו את הבוררים בצדקת טענותיכם.

הלוא הטוען הרבני למד רבות על אומנות הייצוג. הוא בוגר של קורס טוען רבני שהכשיר אותו במיוחד למטרה זו. לכן יש חשיבות מיוחדת שאיש מקצוע ילווה אתכם בהליכים אלה.

טוען רבני דיני ממונות – כמה זה עולה?

עלות שכירת שירותיו של הטוען הרבני בהליך הבוררות הוא משתנה בהתאם לנסיבות. ככלל ניתן לומר שהעלות אינה יקרה באופן יחסי. זאת מכיוון שההליך הוא יחסית מהיר ועם מספר דיונים מצומצם יחסית. העלות בדרך כלל תהיה בין 7,000 ₪ ל 20,000 ₪. כאשר הדבר תלוי במורכבות התיק.

הפוסט טוען רבני דיני ממונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

את הגשת התביעה לגירושין ניתן לבצע הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. שני הערכאות הללו מוסמכות לדון בנושאים רבים הקשורים לגירושין.

ישנם הבדלים רבים בין הערכאות בנוגע לפסיקות שלהם. יש גישות שונות בפסיקה הבאות לידי ביטוי בנושאים רבים. הליכים כמו משמורת הילדים, חלוקת הרכוש ועוד, יכולים לקבל הכרעה שונה לחלוטין אם ידונו עליהם בביה"ד או בביהמ"ש.

הגשת תביעה לגירושין – איפה דנים בתכלס?

הקביעה היכן ידונו בתיק הגירושין שלכם, תלויה בשני משתנים.

ראשית הדבר תלוי בנושאים השונים הקיימים בהליך הגירושין שלכם.

שנית הדבר תלוי מי היה הראשון לפתוח בהליך ליישוב סכסוך.

להלן נפרט את שני הכללים הללו ביתר פירוט.

הסמכות לדון

הכלל הראשון נוגע לנושאים שקשורים לתיק הגירושין שלכם. אכן לביה"ד ולביהמ"ש ישנם סמכויות דומות. אולם יש נושאים שבהם רק אחד מהם מוסמך לדון.

לדוגמא בנושא חיוב הגט ותשלום הכתובה, יש לביה"ד סמכות מלאה ובלעדית לדון. אין לביהמ"ש כל סמכות להתערב בנושאים אלה.

לעומת זאת נושא כמו מזונות הילדים יכולים לדון בו בביהמ"ש. אך יכולים לדון בו גם בביה"ד אם שני הצדדים מסכימים לכך. בנושא זה קיים הצורך בהסכמת הצדדים כדי לדון בנושא בבית הדין הרבני.

בכל שאר הנושאים הן ביהמ"ש והן ביה"ד יכולים לדון ולהכריע (אף ללא הסכמת הצדדים).

מרוץ הסמכויות

הכלל השני קובע שמי שהיה הראשון לפתוח בהליך ליישוב סכסוך, הוא הראשון שיכול לפתוח בתביעת הגירושין. לכן הוא יכול לבחור אם לפתוח את התיק בביהמ"ש או בביה"ד.

ההליך ליישוב סכסוך הוא חובה על פי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. החוק קובע שבכל סכסוך משפחתי ינסו להגיע להסדר בפרק זמן של עד 75 יום מעת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

לאחר פרק זמן זה, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יכול להגיש תוך 15 יום תביעה לגירושין.

רק אם הצד שפתח בהליך לא הגיש תביעת גירושין במשך פרק הזמן כפי שנקבע, יוכל הצד השני להגיש תביעה לגירושין.

חשוב להדגיש שהצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לא חייב להגיש את התביעה לאותה ערכאה. כך לדוגמא יתכן שהוא הגיש את הבקשה בביהמ"ש, אך את התביעה הוא יוכל להגיש לביה"ד.

החוק הזה למעשה ממריץ את האנשים להגיש בקשות ליישוב סכסוך. המטרה היא להגיש ראשונים את הבקשה כדי לבחור היכן לדון בהמשך. זאת מכיוון שלסוג הערכאה השיפוטית שתדון בתיק הגירושין יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על התוצאה הסופית.

הפוסט הגשת תביעה לגירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הנוכחי נעסוק בנושא הורות משותפת וננסה לנתח האם הורות משותפת שווה לטובת הילד וזהו הפתרון הכי יעיל לילד.

המשמעות של הורות משותפת היא שהילד גדל בחלק מהזמן אצל האבא ובחלק מהימים אצל האמא. כלומר מחלקים את הזמן בין שני ההורים.

לכאורה זהו הפתרון האידיאלי. זה נראה כמו הפתרון הכי טוב לילדים. אולם בהחלט ניתן לומר שלפתרון זה קיימים חסרונות בולטים ומשמעותיים ביותר.

לחצו כאן כדי להבין יותר לעומק את החסרונות הגלומים בהחלטה על הורות משותפת.

לצד החסרונות הקיימים בפתרון של ההורות המשותפת, יש לפתרון זה גם יתרונות רבים. להלן נסקור חלק מהיתרונות בהורות משותפת.

הקשר עם שני ההורים

אם שני ההורים הינם אנשים טובים ונורמטיביים, אז ברוב הפעמים הורות משותפת הוא הפתרון הנכון והשווה לטובת הילד.

ברוב המכריע של המקרים, ילדים להורים שהתגרשו לא רוצים שההורים יחיו בנפרד. רובם מביעים תקווה שההורים ישובו לחיות יחד. הם אוהבים את שני ההורים. רוצים בקשר עם שניהם. קשה להם עם המצב הזה. הם מרגישים שהם אוהבים את האבא. ומצד שני הם אוהבים וקשורים לאמא. מצב זה מביא לכך שהם נקרעים בין אהבתם העזה לאבא לכמיהתם הנכספת לאמא. זהו קושי רב ובלתי סבל בשביל הילדים. הקושי הזה יכול להביא לפגיעה קשה מאוד בילדים.

לכן הסדר שבו הילדים יהיו גם אצל האבא וגם אצל האמא, יכול להיות פתרון מסוים. אמנם זהו פתרון חלקי שלא פותר את הבעיות לחלוטין. אולם גם פתרון חלקי יכול להיות מועיל במצבים אלה.

ההקלה להורים

יתרון משמעותי נוסף בהסדר של הורות משותפת זו העובדה שזה יכול לגרום להקלה מאוד משמעותית להורים עצמם.

הליכי הגירושין יכולים להיות אמוציונאליים ביותר. יכולים לכלול ביטויים קשים שהורה אחד מטיח בהורה השני.

המצב שבו הילדים נמצאים אצל שני ההורים, תרגיע את ההורים. הם יבינו שלא לוקחים להם את הילדים. שמכבדים את רצונם. שנותנים להם את המרחב שלהם, ומבטאים את רצונם.

הסדר זה גם יכול להביא לכך שההורים ידברו ביניהם יותר. זה מתחיל משאלות טכניות פשוטות. בסגנון "מי יקח היום את הילד לגן?". אמנם אלה שאלות טכניות, אך בעלות השלכות רבות לטווח ארוך.

התהליך הזה יגרום למצב בו ההורים ידברו ישירות בצורה טובה יותר. בהמשך זה גם יגיע לשאלות בנושאים שבמחלוקת. שאלות כמו "לאיזה בית ספר לשלוח את הילדה?".

התקשורת הישירה בין ההורים יכולה להפחית את האיבה ביניהם. הדבר יביא לתוצאה שהילדים עצמם יקחו את הגירושין ביתר קלות. הם ירגישו הקלה רבה כשהם יידעו ויראו שההורים מכבדים האחד את השני.

הורות משותפת שווה טובת הילד – תמיד?

כל הנכתב לעיל נראה כמציאות אוטופית עבור רוב המתגרשים. רוב הגרושים חושבים שאי אפשר להגיע למצב כאלו. שצורת חיים כזו אינה ריאלית במקרה שלהם.

הסיבה היא משום שבדרך כלל לפחות אחד ההורים הוא באופי לוחמני. אם אחד הצדדים לא רואה את היתרונות בהורות משותפת, הפתרון יהיה פחות מועיל.

סיכום

לסיכום ניתן לקבוע שהורות משותפת שווה לטובת הילד במקרים מסוימים. במקרים אלה יהיה טוב לילדים להגיע להסדר כזה למרות שזה יכול להיות קצת קשה בתחילת הדרך. יחד עם זאת במקרים רבים אחרים ההסדר של הורות משותפת עלולה שלא להשיג את מטרתה ואף לפגוע בטובת הילדים. הדבר תלוי באופי ההורים ובסיטואציות התלויות בגורמים רבים.

הפוסט הורות משותפת שווה טובת הילד הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

איך מחלקים רכוש בגירושין?

המאמר הנוכחי יעסוק בסוגיה המעסיקה רבות את הזוגות שמתגרשים – איך תכלס מחלקים את הרכוש בגירושין?

ראשית חשוב להבדיל בין שני מצבים. ישנם זוגות שערכו הסכם ממון, וישנם זוגות שלא ערכו הסכם ממון. זהו הבדל משמעותי ודרמטי מאוד.

זוגות שערכו הסכם ממון

הסכם ממון למעשה מסדיר מבעוד מועד את חלוקת הרכוש במקרה בו בני הזוג יתגרשו. ההסדר הזה מתבסס על הפרק הראשון בחוק יחסי ממון בין בני זוג.

לכן אם בני הזוג ערכו הסכם ממון מבעוד מועד, וההסכם נעשה בצורה יעילה מבחינה משפטית, הוא מחייב. המשמעות היא שיחלקו את הרכוש בהתאם למה שבני הזוג סיכמו בהסכם ממון.

זוגות שלא ערכו הסכם ממון

אצל זוגות שלא ערכו הסכם ממון, המצב שונה לחלוטין. אין הסכם שעליו אפשר לבסס את ההחלטה איך מחלקים את הרכוש במצב של גירושין. לכן ניתן לפתור את הסיטואציה בשני אפשרויות.

ניתן לערוך הסכם גירושין. הסכם הגירושין מכיל פרטים רבים ולא רק ספציפית בנושא חלוקת הרכוש. אולם הסכם הגירושין יסדיר גם את אופן חלוקת הרכוש. ההסכם נעשה בהסכמת הצדדים, ולאחר הסכמת הצדדים להסכם הוא מקבל תוקף של פסק דין.

במצב שבו בני הזוג לא מגיעים להסכמה על אופן חלוקת הרכוש, המשמעות היא שההכרעה בנושא תעבור לידי ביה"ד או ביהמ"ש.

ככלל ניתן לומר שחלוקת הרכוש תיעשה בצורה שוויונית בין בני הזוג. החלוקה תכלול את כל הכספים. זה כולל הכספים הנזילים בחשבון הבנק, את הדירה (אם יש), זכויות סוציאליות ועוד.

בנושא הזה יש פרטים רבים שיכולים לשנות את ההחלטה הסופית בתיק מקצה לקצה. לדוגמא אם בן זוג אחד פיתח את עצמו מבחינת קריירה, זה גם עשוי לשנות את אופן החלוקה. הגישה אומרת שצריכה חלוקה, לכן אם בן הזוג פיתח את עצמו בזמן שלאחר הנישואין, גם פיתוח זה יחולק בין בני הזוג.

איך מחלקים רכוש בגירושין במצב של בגידה?

בגידת בן/בת הזוג הוא אירוע כואב. זה בהחלט עשוי להביא לגירושין. השאלה היא האם התנהלות זו תביא גם להשלכות משמעותיות על אופן חלוקת הרכוש בגירושין.

הנושא נדון פעמים רבות. הן בבית המשפט (כולל מספר פסיקות משמעותיות בבית המשפט העליון), והן בבתי הדין הרבניים.

גישת בתי המשפט

גישת בתי המשפט כיום אינה רואה בבגידה משהו שמשפיע מהותית על אופן חלוקת הרכוש. מבחינת ביהמ"ש, זה כלל לא רלוונטי. אמנם בגידה זה משהו חמור, אבל אין קשר בין התנהלות כזו לבין חלוקת הרכוש המשותף. הלא שני בני הזוג עמלו כדי לצבור את הרכוש המשותף, ושניהם ניהלו יחד את הרכוש. לכן גם אם בן זוג התנהל בצורה לא ראויה, זה לא אמור להשפיע על השאלה איך מחלקים את הרכוש של הצדדים בהליך הגירושין.

גישת בתי הדין

בתי הדין הרבניים רואים בבגידה אירוע משמעותי ביותר. זה מתבסס כמובן על ההלכה הרואה בבגידה מעשה חמור ביותר. אולם גישה זו מתבססת גם על החוק הקובע שהחלוקה תהיה על כל הנכסים שהצדדים צברו עד למועד הקרע. לאחר מועד הקרע החלוקה היא כבר בהתאם לסכום אותו כל צד הביא.

ביה"ד קובע שמועד הקרע מתחיל ממועד הבגידה. שכן לגישת ביה"ד, אם בגידה אינה קרע במערכת היחסים הזוגית, מה נחשב לקרע?

לכן החלוקה בין בני הזוג במצב של בגידה תושפע מאוד מהערכאה שתדון בחלוקת הרכוש. בביהמ"ש הפסיקה פחות תתייחס לאירוע הבגידה. לעומת זאת בביה"ד היחס כלפי הבגידה יהיה שונה לחלוטין.

לקריאת המאמר העוסק בנושא חלוקת הרכוש ומתי מחלקים את הרכוש, לחצו כאן.

הפוסט איך מחלקים רכוש בגירושין? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים את עצמם האם יש אפשרות שיקבעו משמורת מלאה לאם? היתכן שרק האמא היא זו שתהיה אחראית על הילדים?

התשובה לכך תלויה במספר נתונים.

ראשית, חשוב מאוד להבהיר שגם אם המשמורת תהיה רק אצל האמא, אין הדבר אומר שהיא תהיה האחראית הבלעדית על הילדים. זה לא אומר שלאבא לא תהיה "מילה" על הילדים. אלה שני נושאים אחרים לחלוטין. שני ההורים יהיו משמעותיים לילדים. יחד עם זאת לא תמיד הילדים יהיו פיזית אצל שני ההורים.

אמנם פעמים רבות יקבעו הסדר של משמורת משותפת. אולם יש מצבים שונים אשר בהם יהיו פתרונות אחרים.

משמורת מלאה לאם – עד גיל 6

יש מושג שנקרא "חזקת הגיל הרך". חזקת הגיל הרך מתבססת על סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. סעיף זה קובע כי:

"רשאי בית המשפט לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

כלומר המשמעות של חזקת הגיל הרך היא שעד גיל 6, הילדים יהיו אצל האמא. אם כי סעיף זה אינו גורף וחד משמעי. נקבע שבמקרים מיוחדים ביהמ"ש יכול לקבוע משמורת בהסדר שונה. אולם בעבר ביהמ"ש היה נמנע מכך (למעט מקרים קיצוניים).

בשנת 2005 קמה ועדת שניט כדי לבחון את חזקת הגיל הרך. הוועדה בחנה את יתרונותיה וחסרונותיה של חזקת הגיל הרך. הוועדה המליצה לבטל כליל את חזקת הגיל הרך, ולקבוע שבכל מקרה ביהמ"ש יחליט את הסדר המשמורת בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה לגופו.

כיום בביהמ"ש לענייני משפחה קובעים לעיתים משמורת משותפת אף לקטינים בני פחות מגיל שש. אין כבר את חזקת הגיל הרך באופן אוטומטי. הדבר תלוי בנסיבות הצדדים ובהתחשב במקרה הספציפי של מקרה לגופו של עניין.

גם בביה"ד הרבני קיים מצב שבו תהיה משמורת מלאה. הסיבה נובעת מנימוקים הלכתיים. לפי ההלכה עד לגיל 6 הילדים יהיו אצל האמא. לאחר גיל 6 הבנות יהיו אצל האמא ואילו הבנים יהיו אצל האבא.

כך שגם בביה"ד קיימת חזקת הגיל הרך. אמנם היא נובעת מסיבות שונות, אבל המצב הזה קיים במקרים רבים.

משמורת מלאה לאחד ההורים

בנוסף חשוב להדגיש שיש פעמים שיקבעו משמורת מלאה לאחד ההורים אף לאחר גיל 6. לאו דווקא לאמא. זה יכול להיות או אצל האבא או אצל האמא. הדבר יכול לקרות לדוגמא אם אחד ההורים לא מטפל כיאות בילדיו. או לדוגמא אם ההורים גרים במרחק רב זה מזה.

במצבים אלה ביהמ"ש וביה"ד יכולים לקבוע הסדר משמורת שבו הילדים יהיו אצל אחד ההורים.

הפוסט משמורת מלאה לאם הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

זוגות רבים בהליכי גירושין שואלים את עצמם מאיזה גיל קובעים על משמורת משותפת.

העניין תלוי היכן דנים בנושאי הילדים. יש גישות שונות בין ביהמ"ש לענייני משפחה לבין ביה"ד הרבני.

בפתח הדברים יש להדגיש שהנכתב במאמר לא מתייחס למצב בו אחד ההורים מתעלל ופוגע בילדיו. במקרה זה יחליטו על משמורת שבה ההורה הפוגע לא יהיה המשמורן. כל הנכתב במאמר זה עוסק במצב בו שני ההורים הם נורמטיביים ודואגים לילדיהם.

גיל משמורת משותפת – בית המשפט לענייני משפחה

בביהמ"ש לענייני משפחה יש את המושג "חזקת הגיל הרך". חזקת הגיל הרך קובעת שעד גיל 6, הילדים יהיו אצל האמא. רק בנסיבות חריגות ביהמ"ש יכול לחרוג מחזקת הגיל הרך ולקבוע משמורת בהסדר שונה.

חזקת הגיל הרך מתבססת על סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בה נקבע כי:

"רשאי בית המשפט לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

גם לפי חזקת הגיל הרך, יש משמעות רבה להורות של האבא. נקבעים זמני שהות שבהם הילדים יהיו אצל האבא. בנוסף, יש לו גם אחריות הורית על נושאים שונים הקשורים לילדים ומצריכים גם את אישורו של האבא.

בשנת 2005 ציפי לבני שכיהנה באותו זמן כשרת המשפטים הקימה את ועדת שניט בראשה עמד פרופ' דן שניט. הוועדה המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך. ההמלצה התבססה על העובדה שלא תמיד לילדים הכי טוב להיות אצל האמא, ולכן יש לקבוע בכל מקרה לפי הנסיבות.

מאז מסקנות ועדת שניט חל מפנה משמעותי בגישה של ביהמ"ש. כיום ביהמ"ש לענייני משפחה קובעים משמורת משותפת גם לקטינים מתחת לגיל 6. אמנם יש פעמים שחזקת הגיל הרך קיימת, אבל זה כבר לא קורה באופן אוטומטי.

הגישה בבית הדין הרבני

בביה"ד הרבני היחס למשמורת משותפת שונה. לפי ההלכה עד לגיל 6 הילדים יהיו אצל האמא. לאחר גיל 6 הבנות יהיו אצל האמא ואילו הבנים יהיו אצל האבא.

כיום הנושא מאוד תלוי בזהות הדיינים שיושב בהרכב. אם כי ניתן לומר שחזקת הגיל הרך קיימת לא מעט בבתי הדין הרבניים. בביה"ד יקבעו לרוב שילדים עד גיל 6 יהיו אצל האמא.

משמורת משותפת לאחר גיל 6

לאחר גיל 6, הן ביהמ"ש והן ביה"ד יקבע בדרך כלל על משמורת משותפת. אמנם יש תנאים שונים לקביעת הסדר של משמורת משותפת. בין התנאים ניתן למנות את טיב היחסים בין ההורים וכן את מרחק המגורים בין ההורים ועוד תנאים נוספים.

לסיכום ניתן לומר בהכללה שיקבעו משמורת משותפת החל מגיל 6. כאשר עד לגיל 6, הדבר תלוי איזו ערכאה שיפוטית שנה בנושא המשמורת.

הפוסט משמורת משותפת מאיזה גיל הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

אחד הנושאים העולים בהליך גירושין של זוג עם ילדים קטנים היא האם יקבעו הסדר של משמורת משותפת לילדים מתחת לגיל 6.

הנושא הזה תלוי בנסיבות וכן בערכאה השיפוטית בה התיק מתנהל. בנוסף, חשוב להבין שבמהלך השנים חלו בנושא שינויים רבים. במאמר הקרוב נפרט את הגישות השונות בנושא ואת המצב העדכני.

הגישה בבית המשפט לענייני משפחה

יש את המושג של חזקת הגיל הרך. המושג אומר שבגיל הרך (עד גיל 6) הילדים יהיו אצל האמא. אמנם יהיו זמני שהות בהם הילדים יהיו אצל האבא, אבל המשמורת תהיה אצל האבא.

הבסיס לחזקת הגיל הרך נקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962.

כדי להקדים מעט רקע, נקבע בסעיף 24 לחוק זה כי:

"היו הורי הקטין חיים בנפרד… רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין… מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע. הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין".

כלומר סעיף 24 קובע שבמצב שבו ההורים נפרדים, יהיה אפשר לסכם היכן ישהו הילדים.

בסעיף 25 לחוק נקבע כי:

"לא באו ההורים לידי הסכם… רשאי בית המשפט לקבוע… כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

כלומר סעיף 25 למעשה מהווה הבסיס החוקי לחזקת הגיל הרך. הסעיף קובע שילדים עד גיל 6, יהיו אצל האמא.

יחד עם זאת נקבע בחוק שישנה אפשרות שהילדים יהיו אצל האבא. כדי שזה יקרה, יש צורך בנסיבות מיוחדות.

בעבר, על בסיס חוק זה קבע ביהמ"ש שילדים עד גיל 6 יהיו אצל האמא (למעט מקרים חריגים).

שינוי הגישה בבתי המשפט

בשנת 2005 מינתה ציפי לבני (שכיהנה באותה תקופה כשרת המשפטים) את הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין. הוועדה המכונה גם ועדת שניט (על שם הפרופ' דן שניט) הגישה את המלצותיה בנושא. הוועדה המליצה לבטל את סעיף חזקת הגיל הרך. ההמלצה התבססה על העובדה שאי אפשר לקבוע באופן גורף היכן טוב לילד קטן לגדול. זה תלוי בנסיבות שמשתנות ולא ניתן לקבוע כלל אחיד בעניין.

מאז ניסו מספר רב של פעמים לשנות את החוק של חזקת הגיל הרך, אך נכון לעכשיו עדיין לא שינו את החוק.

מאז המלצות ועדת שניט חל מפנה משמעותי בגישה של בתי המשפט לחזקת הגיל הרך. כיום בתי המשפט כבר פחות פוסקים על פי חזקת הגיל הרך. אמנם "על הנייר" חזקת הגיל הרך עודנה קיימת, אבל פעמים רבות קובעים בתי המשפט שהמשמורת תהיה משותפת אף לפני גיל 6.

הסבר על גישת בתי המשפט כיום

אתם לבטח שואלים את עצמכם: "אם לא ביטלו את חזקת הגיל הרך, איך זה שביהמ"ש פוסק בניגוד לחזקת הגיל הרך ובניגוד לחוק מפורש?"

השאלה היא שאלה חוקתית ואף נוגעת גם בזרמים השונים של מערכת המשפט. ניתן לחלק את הגישות בין הזרם של השמרנות המשפטית לזרם של האקטיביזם השיפוטי.

יחד עם זאת חשוב להבהיר שהחוק עצמו מעניק את האפשרות לביהמ"ש לקבוע שהילדים לא יהיו רק אצל האמא אף לפני גיל 6.

כאמור סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סעיף "חזקת הגיל הרך") קובע כי:

"ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

על בסיס סעיף זה יש סמכות לביהמ"ש לקבוע כל משמורת שהוא רואה לנכון. וביהמ"ש אכן פועל בהתאם לסמכות זאת והוא למעשה כמעט עיקר מתוכן את חזקת הגיל הרך. אמנם יש פסיקות המעניקות תוקף לחזקת הגיל הרך, אבל כיום חזקת הגיל הרך אינה הכרעה אוטומטית.

הגישה בבתי הדין הרבניים

בבתי הדין הרבניים הגישה היא שונה לחלוטין. לפי ההלכה המשמורת של ילדים קטנים תהיה אצל האמא. לאחר שהילדים גדלים (גיל 6), יש כבר הסדרים שונים. בדרך כלל הבנות יהיו אצל האמא, והבנים אצל האבא.

התוצאה של הפסיקה זו היא מעניינת. יש סטיגמה שלגברים עדיף לדון בביה"ד, ולנשים עדיף לפתוח את התיק בביהמ"ש.

לפי האמור יש פעמים שהמצב הפוך לחלוטין. חזקת הגיל הרך קיימת בביה"ד בצורה ברורה בהרבה מביהמ"ש. יש מצבים שבהם ביהמ"ש היה קובע שהילדים יהיו במשמורת משותפת, ואילו ביה"ד יקבע שהילדים יהיו אצל האמא.

משמורת משותפת לילדים מתחת לגיל 6

לסיכום, יש בנושא הבדלים בין גישות שונות. במהלך השנים חלו שינויים בגישות אלה.

חשוב להדגיש שבמקרה שבו למשל האמא מזניחה את הילדים, זה כמובן ישפיע על המשמורת. הן ביהמ"ש והן ביה"ד רואה חשיבות ראשונה במעלה את טובת הילדים. לכן הם לא ישאירו את הילדים אצל הורה שמזניח ופוגע בילדיו.

הנושא מכיל בתוכו עוד פרטים רבים נוספים. לכן חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי שיכוון אתכם היכן כדאי לכם לפתוח את התיק. הוא גם יידע לעזור לכם להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתכם, ולתוצאה שהכי תועיל לילדיכם.

הפוסט משמורת משותפת מתחת לגיל 6 הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

המאמר הנוכחי יעסוק ברצון הילד בנושא המשמורת ועד כמה הנושא רלוונטי ומשמעותי.

ראשית נקדים בקצרה את הפתרונות של המשמורת. לאחר שנסביר את הפתרונות השונים של משמורת, נסביר עד כמה חשוב מה דעת הילד בנוגע לפתרונות הרלוונטיים.

משמורת – סוגים שונים של משמורת

הסדר שמאוד נפוץ בהליך הגירושין עם ילדים, הוא משמורת משותפת. ההסדר קובע שהילדים יהיו בחלק מהימים אצל האבא ובחלק מהימים אצל האמא.

לעיתים יש להסדר זה מעלות ויתרונות רבים, אבל לעיתים יש לו גם חסרונות משמעותיים.

לכן עולה השאלה עד כמה ישאלו את הילד היכן ירצה להיות. אם אצל האבא או אצל האמא או במשמורת משותפת.

רצון הילד משמורת – לעיתים חלק ממכלול השיקולים

ההתייחסות לרצון הילד בנוגע למשמורת בהחלט קיימת, אבל תלויה בכמה היבטים.

ראשית, בית הדין או בית המשפט יקבע אם יש סכנה לילד בשהות אצל אחד ההורים. אם הם מתרשמים שיש סכנה לילד, זה כמובן לא רלוונטי מה הילד יגיד. אם כי טענות הילד יכולות להשפיע על הגישה בנוגע למסוכנות ההורה.

שנית, הדבר תלוי בגילו של הילד. הדבר נקבע במפורש במספר חוקים שעל בית הדין ובית המשפט לשמוע את הילד. להתרשם מטיעוניו ומזווית מבטו. הסייג שנקבע לכך בחוק זה שהדבר ייעשה בהתאם לגילו והבנתו של הילד. כלומר ניתן להבין שלא ישאלו את דעתו של ילד בן 3, אבל לא יחליטו החלטה על ילד בן 12 בלי לשמוע את דעתו. אין גיל שקובע לעניין הזה, אלא הדבר נתון להחלטה של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. תלוי היכן דנים בנושאים שקשורים לקטינים.

גם במקרים בהם מתייעצים עם הקטינים, זה לא אומר שיקבלו את מה שהם רוצים. המשמעות של העובדה ששואלים את הקטינים היא רק להתרשמות כדי לנסות לקבל החלטה לטובת הילד. יש פעמים כשישאלו את הילד, יתרשמו שקיימת תופעה של ניכור הורי. מצב זה דורש התייחסות נפרדת והערכאות רואות את הנושא בחומרה רבה.

סיכום

לסיכום ניתן לומר שפעמים רבות ירצו לשמוע את עמדת הילד. להבין מה זווית המבט שלו בנושא לדברים שקשורים אליו בהליך הגירושין. יחד עם זאת, עמדת הילד אינה מחייבת, והיא רק מהווה אינדיקציה שיכולה להשפיע בכמה מישורים.

הפוסט רצון הילד משמורת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

החוק של הסכם ממון נקבע בשנת 1973 והוא מסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג. אגב, שמו המלא של החוק הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג – 1973.

החוק בא להסדיר את האפשרות לקיים הסדר ממון בין בני הזוג. להלן נסביר אודות המושג הזה ביתר הרחבה.

בנוסף החוק בא להסדיר את הליכי חלוקת הרכוש בין בני זוג שנפרדים אם לא ערכו הסכם ממון.

חשוב להבהיר שסעיף 14 לחוק זה קובע שהחוק חל רק עבור בני זוג שהתחתנו אחרי שנת 1973, ואינו מסדיר את המצב עבור בני זוג שנישאו לפני שנה זו.

הסכם ממון – המשמעות

אחוזי הגירושין הגבוהים מרתיעים לא פעם זוגות המעוניינים להינשא. החשש קיים ומלווה את בני הזוג. הם אמנם מקווים להקים בית יציב ולחיות יחד באושר. אולם כאשר הם מביטים סביבם ורואים זוגות רבים שנפרדים זה מזה, הם חוששים לעתידם. הם מעוניינים לבטח את עצמם מפני מקרים אלה. לוודא שהכספים שהם הביאו לפני הנישואין יישארו שלהם. שלא יחלקו את כל הרכוש בצורה שוויונית אלא יתייחסו לחלוקה בין סך הכספים שכל צד הביא לפני הנישואין.

לכן קיימת האפשרות לערוך הסכם ממון. זוהי אפשרות שהופכת להיות יותר ויותר נפוצה. אגב, בעבר האפשרות לניסוח הסכם ממון לא היה נפוץ בציבור הדתי אלא רק בציבור החילוני. כיום ההסדר נעשה נפוץ מאוד גם בציבור הדתי.

ההסכם יכול לפתור קונפליקטים עתידיים. כדי לנסח אותו בצורה יעילה שתפתור מחלוקות עתידיות (בתקווה שהזוג יחיה באושר ולא יזדקק למימוש ההסכם), יש לפנות לטוען רבני שמתמחה בניסוח הסכמי ממון.

לאחר ניסוח ההסכם ממון, יש לאשר את ההסכם. אפשר לאשר את ההסכם בביה"ד הרבני או בביהמ"ש. קיימת אף אפשרויות נוספות לאישור ההסכם ללא הגעה לביה"ד או לביהמ"ש.

אם לאחר עריכת ההסכם, הצדדים מעוניינים לשנות את ההסכם, עליהם לשנות אותו בכתב ולערוך אותו מחדש.

מה קורה אם בני הזוג לא ערכו הסכם?

אם הצדדים לא ערכו ביניהם הסכם ממון והם עומדים בפני הליך גירושין, החלוקה תהיה כפי שנקבע בחוק יחסי ממון בין בני זוג. ככלל החלוקה תהיה בצורה שווה בין בני הזוג. אם כי זה תלוי מאוד בנסיבות ולעיתים החלוקה תהיה שונה. בנושא הזה יכולים להיות הבדלים מאוד משמעותיים בין הגישות של ביהמ"ש לגישות של ביה"ד. העניין מצריך ייעוץ אצל טוען רבני מקצועי שינחה אתכם איך למצות את הזכויות המגיעות לכם.

הפוסט חוק הסכם ממון הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

במאמר הקרוב נסקור דוגמא לתביעת גירושין כרוכה. נסביר מה הרעיון של תביעת גירושין כרוכה, ואיך לדוגמא אמורים להגיש לבית הדין הרבני את תביעת הגירושין הכרוכה.

הליכי הגירושין כוללים בדרך כלל מספר רב של תביעות. ברוב המוחלט של המקרים, ההליך נפתח בהליך ליישוב סכסוך. אם וכאשר ההליך לא צלח ובני הזוג לא מעוניינים בעריכת גירושין בהסכמה, נפתחים הליכי התביעות.

בדרך כלל תביעות הגירושין כוללות נושאים כמו חיוב גט, תשלום הכתובה. בנוסף, במרבית המקרים התביעה תכיל גם נושאים כמו אחריות הורית על הילדים, מזונות הילדים, חלוקת רכוש ואיזון משאבים.

השאלה הנשאלת היא האם כל הליך כזה מצריך הגשת תביעה נפרדת ומסורבלת?

בעניין זה נקבע בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) משנת 1953 בסעיף 3 כי (ההדגשה לא במקור):

"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג"

כלומר נקבע בחוק שבתביעת הגירושין ניתן לתבוע על כל העניינים הכרוכים בתביעת הגירושין.

בעקבות פסיקות בג"ץ בנידון, חלו שינויים בסעיף זה במהלך השנים. כיום למשל תביעת מזונות הילדים תידון בבית הדין הרבני רק בהסכמת הצדדים. על כל שאר הדברים ניתן לתבוע הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

לכן גם כיום ניתן להגיש תביעת גירושין כרוכה ובה לכרוך את כל נושאי הגירושין. יש תנאים לכריכת הגירושין. צריך שהכריכה תהא כנה, ועוד. יחד עם זאת זוהי תביעה מאוד נפוצה בבית הדין הרבני.

איך מנסחים את התביעה?

בבואנו לפרט איך לדוגמא מנסחים תביעת גירושין כרוכה, חשוב לשים לב שאת התביעה יש לפתוח בפרטים הטכניים של הצדדים. לאחר מכן יש לכתוב בקצרה את ההתרחשויות בין הצדדים. את המשברים בחיי הנישואין. ואז יש לכתוב על כל נושא מה תובעים. לדוגמא, כמה תובעים עבור מזונות הילדים? כמו כן יש לנמק מדוע אלה הוצאותיהם? יש לפרט גם דברים חריגים ולקחת בחשבון את השינויים שיכולים להיות בהמשך חייהם.

לקריאת המאמר העוסק בפרטים שחשוב לכתוב בכתב תביעת גירושין, לחצו כאן.

כדי לנסח את התביעה בצורה שתשכנע בוודאות את בית הדין, צריך להיות עם מיומנויות גבוהות מאוד של ניסוח משפטית. יש צורך בבניית אסטרטגייה ארוכת טווח לטובת ייצוג מושלם שלוקח בחשבון את כל ה"טריקים" וה"שטיקים" שהצד השני עשוי לעשות בהמשך הדרך. יש לתכנן אסטרטגייה שתעניק פתרונות לכל בעיה שעלולה לצוץ בהמשך הדרך.

לכן יש צורך לפנות לטוען רבני מקצועי שיידע לנתב לכם את הדרך לניצחון. הוא גם כמובן ינסח עבורכם את תביעת הגירושין הכרוכה על מנת שתמצו את כל הזכויות המגיעות לכם.

הפוסט דוגמא לתביעת גירושין כרוכה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

הליך הגירושין כולל בתוכו נושאים רבים וחשובים, ובמאמר הנוכחי נעסוק איך נראית תביעת גירושין לדוגמא. בכל מקרה יש את הנקודות המשמעויות הרלוונטיות רק לאותו מקרה וזה מצריך הרבה חשיבה על בנייית אסטרטגייה מנצחת. יחד עם זאת, יש קו כללי איך לדוגמא יש לנסח תביעת גירושין.

כתב תביעה גירושין

מכיוון שבהליך הגירושין יש הרבה תביעות, חשוב לעשות סדר. לדעת על מה לתבוע ולהוסיף את הנימוקים המכריעים לטובת התביעה. לכן במאמר הנוכחי נעסוק באיך לדוגמא נראה כתב תביעת גירושין.

יש לציין שיש פעמים שבהם בני הזוג עוזבים האחד את השני בצורה חלקה. הם מבינים שלא טוב להם להיות ביחד. שאין ביניהם התאמה. במקרים אלה יש אפשרות לערוך הסכם של כל נושאי הגירושין. זוהי דרך מהירה, קלה וזולה להתגרש. לא תמיד זה כדאי, אבל יש פעמים שיש בזה יתרונות משמעותיים.

במקרה שבו אין הסכמה בין הצדדים על פרטי הגירושין, צריך לפתוח בהליך הגירושין. חלק מאוד מרכזי מהגירושין מתחיל בכתיבת תביעת גירושין.

תביעת גירושין לדוגמא – מה כותבים בכתב תביעת גירושין?

כתב התביעה יתחיל בפרטים הטכניים. כמו מה היה תאריך הנישואין. האם נולדו ילדים או שלזוג אין ילדים. אם יש ילדים, יש לפרט את הפרטים שלהם (כמו תאריך לידה). האם הצדדים חיים עדיין ביחד או שנפרדו. אם הזוג כבר לא חי ביחד, מתי זה קרה ומי עזב את הבית.

לאחר סקירה קצרה של הפרטים הטכניים, יהיה רקע כללי על חיי הנישואין של הצדדים. האם בן/בת הזוג פגע/ה בך. אם כן, מה היה אופי הפגיעה. האם זו הייתה פגיעה מילולית ורגשית. אם זה כלל גם פגיעה פיזית. בנוסף חשוב לכתוב אם הייתה בגידה ו/או אלימות מינית. מה היה היחס שלך לעומת של בן/בת הזוג כלפי הילדים (אם יש ילדים).

השלב הזה הוא חשוב מאוד, כי המטרה היא לשדר מה הייתה ההתנהלות של בני הזוג בחיי הנישואין. כמה שבן/בת הזוג פגע/ה בכם.

לאחר שלב זה, צריך לפרט את כל נושאי התביעות. זה בדרך כלל יכיל דרישה לגט, לתשלום כתובה, לחלוקת רכוש ואיזון משאבים, לאחריות הורית ולמזונות הילדים.

כל אחד מהנושאים הללו הוא נושא בפני עצמו ומצריך השקעה רבה בניתוח המצב הספציפי בו אתם נמצאים. כל אחד מהנושאים הללו ייכתבו בנפרד, תוך סקירה של כל התביעות שלכם בנושא וגם הפרטים סביב אותו נושא. כך למשל בנושא מזונות הילדים חשוב לשים דגש על כל העלויות היכולות להיות. למשל על טיפולים רפואיים חריגים אם יהיו, על חוגי העשרה ותנועות נוער, על טיולים ועוד. בנושא חלוקת הרכוש יש לפרט את כל הרכוש הידוע, את פרטי חשבון הבנק ושאר הנכסים כולל הזכויות הסוציאליות. כמו כן יש לפרט את פרטי הדירה המשותפת (אם יש).

יש גם דרכים לפתור חוסר ידע אודות פרטים שלא ידועים לכם. כך למשל אם אין לכם מידע מדויק על היקף הנכסים, ואתם חוששים שבן/בת הזוג שלכם מנסה להעלים חלק מהנכסים, יש דרך להתמודד עם התופעה.

הוכחות הטענות

חשוב להדגיש שבשלב הראשון אין לכם צורך להוכיח כל טענה. אמנם תצטרכו לדייק מאוד מה להציג בתחילת ההליך ומה לא. אולם לא תצטרכו לבסס את הטענות בשלב הראשוני. בשלבים בהמשך בדרך כלל תצטרכו להוכיח את כל מה שטענתם בהתחלה. לכן הטיעונים צריכים להיות מדויקים, ברורים וחד משמעיים. אולם מבלי לפרט יותר מדי, מה שאף עלול לפגוע בתוצאה הסופית.

חשיבות ההליך

שלב כתיבת התביעה הוא מאוד חשוב. בו תצטרכו לשים לב על כלל הפרטים ולנמק כל תביעה מדוע לדעתכם אתם זכאים לב.

אני נתקל באנשים שחושבים שיגישו לבד את התביעה ורק בהמשך ישכרו טוען רבני שייצג אותם.

הדבר משול לאדם שרוצה לבנות בניין רב קומות, ואומר לעצמו שיתחיל לבנות לבד את ה 10 קומות הראשונות, ורק לאחר מכן הוא יפנה לקבלן שיעזור לו. ברור שבניין כזה הוא בסכנה להתמוטט כל רגע.

כך הוא הדבר גם בייצוג משפטי. יש צורך לבנות את הדברים בצורה יסודית, מנומקת מבחינה משפטית. לכן יש חשיבות קריטית לפנות לטוען רבני כבר בתחילת ההליך כדי שיבנה לכם אסטרטגייה מנצחת בתיק שלכם.

הפוסט תביעת גירושין דוגמא הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

כאשר בני זוג מרגישים שברצונם להיפרד, יש להם אפשרות לערוך הסכם לפרידה בהסכמה, שזה למעשה הסכם פרידה בין בני זוג נשואים.

המשמעות היא שמפרקים את הנישואין בהסכמה. בני הזוג מסכימים בנוגע לכל שאר הנושאים הקשורים לגירושין. בדרך כלל אלה נושאים רבים ומגוונים. נושאים כמו הילדים, כתובה, חלוקת רכוש ועוד.

איך לערוך את ההסכם?

מבחינה חוקית הזוג יכול לערוך בעצמו את ההסכם. לאחר שהם עורכים את ההסכם, הם מביאים את זה לאישור בית הדין הרבני. במצב זה קובעים דיון שבו הבעל נותן גט. לאחר שהבעל נותן גט, הם מפרקים את החבילה סופית. זהו הליך מהיר יחסית.

יחד עם זאת יש חשיבות רבה שטוען רבני ילווה אתכם גם בהליך זה. חשוב לדעת איך לנסח את ההסכם. זו אומנות שדורשת ידע וניסיון. לעיתים יכולים להיות אי הבנות שנובעות כתוצאה מהסכם שנכתב בצורה לא מקצועית אלה טעויות שטוען רבני מנוסה יידע לצפות מראש ולמנוע מסכסוך כזה להתרחש.

לכן, למרות שאפשר לכתוב את ההסכם בלי ליווי של אף איש מקצוע, הדבר עלול לעלות ביוקר. ישנם זוגות רבים שמתפתים לנסח בעצמם את ההסכם. ישנם זוגות שאף מורידים טיוטת הסכם מהאינטרנט. רק בשלב מאוחר יותר, הם מגלים את גודל הטעות. כדי לפתור את הבעיות שצצות לאחר מכן, יש צורך בהליכים ארוכים ויקרים יחסית. בו בזמן שכדי למנוע את הבעיות הללו, המחיר היה זול ופשוט באופן יחסי.

2 גישות להסכם

לעיתים בני הזוג לא מצליח להגיע להסכם שמסדיר את נושאי הגירושין. יחד עם זאת הם מבינים שרצוי מאוד לפתור הכול במסגרת של הסכם, בשל היתרונות הרבים בהליך שכזה.

במצב הזה אפשר לערוך הסכם ולערוך מו"מ עם הצד השני על הנושאים שבמחלוקת. זה דורש בעיקר רצון כנה משני הצדדים. לעיתים זה נובע מכך ששני הצדדים מבינים שההסכם זהו הפתרון היעיל והחכם ביותר. ולפעמים זה נובע מכך שיש לצדדים מה להפסיד מדיונים משפטיים ומהחלטות שהם חוששים שיהיו לרעתם.

לכן במצבים אלה כדאי לפנות לטוען רבני שיידע לערוך מו"מ על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר. לא תמיד הדבר אפשרי, אבל לטוען רבני מקצועי יש את הכלים המקצועיים להדריך אתכם מתי שווה לנסות את האפשרות הזו.

הסכם פרידה בין בני זוג נשואים – כמה עולה?

אם החלטתם שאתם רוצים הסכם שיסדיר את נושאי הגירושין, מן הסתם תשאלו "כמה כסף זה יעלה"?

התשובה לכך תלויה מאוד בנסיבות. זה כמובן מאוד תלוי בשירות שתרצו לקבל מהטוען הרבני.

אם הצדדים הסכימו על כל הנושאים, ורצונם הוא רק שאיש מקצוע יערוך את ההסכם ויביא את העניין לאישור ביה"ד, המחיר יהיה זול משמעותית.

לעומת זאת יש פעמים שבהם הצדדים לא מסכימים על הכול. במצב שיש ביניהם מחלוקות, זה דורש עבודה רבה יותר. במצב כזה, זה יהיה הליך יקר יותר. אולם חשוב להדגיש שגם אם אין הסכם מלא, ויש צורך במו"מ, העלות של זה תהיה נמוכה משמעותית מתביעות בבתי הדין או בתי המשפט.

הפוסט הסכם פרידה בין בני זוג נשואים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

הורים רבים העומדים בפני גירושין, תוהים מה זה אומר משמורת משותפת. זהו מושג מוכר, אבל לרוב אנשים פחות מודעים לאיך זה מתבצע ומה המשמעויות של החלטה מסוג זה.

הפתרון של משמורת משותפת אומר למעשה שהילדים יהיו בחלק מהזמן אצל האבא, ובחלק האחר של הזמן אצל האמא.

האם משמורת משותפת קורה בהליך אוטומטי?

הורים רבים חושבים שכשהם מתגרשים, הפתרון האולטימטיבי והאוטומטי לילדים יהיה חלוקה של הימים. כמובן שבמקרים רבים זהו אכן הפתרון. יחד עם זאת חשוב מאוד להדגיש שזה לא הפתרון הקבוע, וזה לא מובן מאליו שיקבעו הסדר כזה.

משמורת משותפת – המשמעות

התיאוריה שבה הילדים יהיו בחלק מהזמן אצל האבא ובחלק מהזמן אצל האמא זוהי תיאוריה שנשמעת טוב. זה נשמע פתרון הגיוני. מצד שני יש פעמים שהסדר כזה יהיה הרה אסון עבור הילדים. אם התנאים למשמורת משותפת לא קיימים, טובת הילדים תחייב הסדר אחר. במצב זה גם ביהמ"ש וגם ביה"ד (למרות הבדלי גישות מהותיים גם בנושא הזה) יקבע הסדר אחר עבור הילדים.

במצב שבו כל התנאים למשמורת משותפת מתממשים, הרי שמדובר בפתרון הגיוני. השלב הבא יהיה לקבוע איך מממשים את הפתרון. איך מבצעים את זה מבחינה מעשית.

יש כמה פתרונות איך לחלק את הימים במשמורת משותפת. בכל מקרה יהיה צורך להתאים את המשמורת המשותפת לצרכי הצדדים ולטובת הקטינים.

האם יש השלכות נוספות לקביעת מקום השהות של הילדים?

מקום המגורים של הילדים משפיע בצורה רחבה. לא רק על קביעת העניין עצמו היכן הילדים ישהו. לא רק עבור התפתחותם הפיזית, הנפשית, החינוכית והערכית. אלא גם בהשלכות נוספות, ואפילו כלכליות.

לדוגמא לעיתים רבות יקבעו את דמי המזונות בהתאם למשמורת על הילדים. המשמעות יכולה להגיע לסכומים גבוהים מדי חודש, שמה שיקבע אם יקבלו/יתנו יהיה הסדר המשמורת על הילדים.

משמורת משותפת – הגדרה

שמתי לב שלקוחת רבים שואלים על העניין הזה ואינם מודעים להשלכות של קביעת משמורן יחיד. המחשבה שעולה בראש אחרי קביעה על משמורן יחיד היא שאם יש משמורן יחיד זה אומר שההורה הזה הוא כביכול ההורה היחיד של הילד. כביכול הוא יכול לגדל את הילד כרצונו ובלי להתחשב בהורה השני.

המצב שונה בתכלית. למרות שהילד יגדל אצל הורה אחד, להורה השני יש זכויות רבות בקביעת דברים בנוגע לילדים. יתחשבו בדעתו לדוגמא בקביעת מסגרת הלימודים של הילד ובדברים רבים נוספים.

קביעת הסדר המשמורת זו קביעה חשובה מאוד. בעיקר לטובת הילדים, אבל גם עם השלכות כלכליות משמעותיות ביותר. יחד עם זאת זה לא אומר שאם נקבע משמורן יחיד, אז ההורה השני אינו רלוונטי.

מכיוון שהילדים הם אלה שיקרים לנו מכול, והשלכות של קביעת הסדר עבור הילדים יכולות להיות אף בלתי הפיכות, חשוב לפנות לטוען רבני מקצועי כדי שתוכלו לדאוג שהילדים יהיו בהסדר שידאג להתפתחותם ולטובתם.

חשוב להבהיר שאמנם הערכאות השיפוטיות מתייחסות לטובת הילדים. יחד עם זאת אם אין מישהו שייצג אתכם בצורה טובה, התוצאה בדרך כלל תהיה הרסנית. הערכאות השיפוטיות לא עושות את העבודה אם אין מייצג מקצועי שיידע להביא להישגים משמעותיים בתיק שלכם.

סיכום

הליך קביעת המשמורת אינו אוטומטי ואין הסדר אולטימטיבי. יתרה מזאת, קביעת המשמורת אינה קובעת מי יחליט את ההחלטות בנוגע לילדים. אלה 2 נושאים נפרדים לגמרי.

בכל שאלה, אני פה לרשותכם.

בהצלחה!

הפוסט מה זה אומר משמורת משותפת? הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

רבים שואלים האם יש חסרונות למשמורת משותפת.

התשובה לכך תלויה בגורמים רבים. יש פעמים שהמשמורת המשותפת זה ההסדר הטוב ביותר גם עבורכם וגם עבור ילדכם. מצד שני יש פעמים שמדובר בהסדר גרוע ביותר. לדוגמא אם ההורים גרים במרחק ניכר האחד מהשני, קביעה של משמורת משותפת במצב כזה יפגע משמעותית בילד. הוא יצטרך לנסוע שעות ארוכות בכל פעם מהורה אחד לשני. לכן בדרך כלל גם לא יקבעו משמורת משותפת במצב בו ההורים גרים במרחק ניכור האחד מהשני.

לקריאה אודות המרחק המקסימאלי האפשרי בין ההורים כאשר יש הסדר של משמורת משותפת – לחצו כאן.

השלכות המשמורת המשותפת על תשלום המזונות

לעיתים הלקוחות לא יודעים שלקביעת ההסדר עבור הילדים יכולה להיות השפעה כלכלית משמעותית מאוד. קביעת דמי המזונות עבור הילדים נקבעים גם בהתחשב בהסדר של הילדים. לכן חשוב שטוען רבני מקצועי ילווה אתכם ויסביר לכם את כל המשמעויות בקביעת הסדר המשמורת. כל מקרה משתנה בהתאם לנסיבות וגם בהתחשב במצב הכלכלי. לכן צריך להתאים את הפתרונות לכל לקוח בהתאם לנסיבות שלו ספציפית.

להבנת ההשלכות הכלכליות בקביעת הסדר המשמורת של הילדים – לחצו כאן.

ההשפעה על חינוך הילדים

חסרון משמעותי במשמורת משותפת זו העובדה שהילד יהיה אצל שני ההורים. אם הפערים בין ההורים הוא משמעותי, זה עלול לפגוע מבחינת היציבות הנפשית בילדים. למשל אם אחד ההורים הוא חרדי ואילו ההורה השני הוא חילוני. אפשר להסתדר גם במצב כזה. יש אף זוגות שחיים יחד למרות פערי ההשקפה המשמעותיים ביניהם. יחד עם זאת ברוב המקרים כשההורים נמצאים בהליכי גירושין, קשה להם יותר להכיל ולקבל את אורח חייו של ההורה השני. במצב זה קביעת משמורת משותפת עלולה לפגוע בצורה מאוד משמעותית בילד וביציבותו הנפשית. כל הורה ינסה למשוך אותו לכיוון אחר, והילד יתהה ויהיה מבולבל. לדוגמא, הורה אחד יסע איתו לטיול בשבת. ואילו ההורה האחר לא יאפשר לו אפילו להדליק את האור בשבת.

לכן צריך להתאים את קביעת המשמורת בהתאם לנסיבות הספציפיות והמדויקת של כל מקרה לגופו של עניין.

האם כשיש משמורן יחיד, הוא היחיד שקובע בגידול הילדים?

גם אם נקבע הסדר שבו אחד ההורים הוא משמורן יחיד, זה לא אומר שהוא יכול לגדל את הילד כרצונו ובלי להתחשב בהורה השני.

להורה השני יש "מילה" בצורה מאוד משמעותית גם אם אינו מגדל את ילדיו. למרות שהילד יגדל אצל אחד ההורים, תהיה משמעות רבה גם לדעתו של ההורה השני בנושאים שקשורים לגידול הילדים בנושאים רבים.

הפוסט משמורת משותפת – חסרונות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

ניכור הורי – תביעה

מצב של ניכור הורי והגשת תביעה בגין ניכור הורי הוא מצב כואב בו הילד מתנכר לאחד מההורים ללא סיבה מהותית. מצב זה קורה לרוב בהליכי גירושין. הורה אחד מסית את הילד כנגד ההורה האחר. כדי להתמודד עם מצב מצער זה, אפשר לתבוע על ניכור הורי.

חשוב להבין שהתופעה קיימת גם במצבים אחרים. זה קורה לא רק בהליכי גירושין. אולם בהליכי גירושין זה קורה בהיקפים גבוהים בהרבה. בנוסף במצב בו התופעה קורית בהליכי הגירושין, אפשר לפתור את הנושא מבחינה משפטית.

מהי מטרת ההורה המנכר?

חשוב מאוד להבין את מטרת ההורה המנכר. מה מניע אותו. מה הוא רוצה להשיג בכך. כשמבינים את מטרת ההורה המנכר, יהיה אפשר להבין איך אפשר לפתור את המקרים המצערים הללו.

ההורה שמסית את הילד יכול לפעול כך בגלל אחת מכמה סיבות.

1. בגלל שהוא מנסה לנקום בהורה השני. סיבה זו היא רגשית מטעמי נקמנות גרידא. הוא לא רוצה להרוויח משהו, אלא רק לנקום.
2. בגלל שבכך הוא מנסה לסחוט את ההורה השני. זה יכול להיות במשמורת ויכול להיות בתשלום מזונות. סיבה זו היא שכלית מתוך ציפייה לנצח בהליך הגירושין. זה מאפיין הורה קר ש"מנצל" את הילדים שלו לטובת העניינים האישיים שלו בלבד.

חשוב להדגיש שיש מקרים שבהם הילד מנתק קשר עם אחד מהוריו. למרות זאת זה לא ייחשב לניכור הורי. למשל אם אחד ההורים מתעלל בילד. זה יכול להיות פגיעה פיזית, מינית, נפשית ומילולית. זה יכול להיות כל פגיעה מכל סוג שהוא. במצב כזה טבעי שהילד יפתח עוינות כלפי ההורה הפוגע. מצב זה כמובן לא ייחשב שההורה הסית נגד ההורה האחר.

ניכור הורי נחשב רק כאשר הניכור של הילד נובע בגלל ההסתה של הורה אחד (המנכר) כלפי ההורה השני (המנוכר).

לכן לפני שמגבשים פתרונות איך להתמודד עם התופעה הזו, חשוב לבדוק האם אכן מדובר בניכור הורי.

חשוב להדגיש שלא תמיד ההורה אשם בכך שהילד נמצא אצל משמורן יחיד. יש הרבה סיבות שיכולות למנוע משמורת משותפת, ולא תמיד מדובר בהתנהלות שמעידה על תופעת הניכור ההורי.

איך להתמודד עם ניכור הורי?

במקרה בו קיים ניכור הורי, יש כמה אפשרויות איך להתמודד עם זה. בכל מצב יש את הפתרון שיתאים למקרה הספציפי.

כאמור, הסברנו שיש 2 סיבות המניעות את ההורה המנכר להסית את הילד כנגד ההורה המנוכר. לכן הפתרון יהיה בהתאם. על ההתמודדות מול הסיבה השכלית לניכור הורי, נרחיב בהמשך. אולם כאן המקום לציין שדרך ההתמודדות מול ניכור הורי שנובע מסיבה רגשית (של נקמנות וכדומה) זהה להתמודדות מול ניכור הורי שנובע מסיבה שכלית. הסיבה היא כי גם הורי מנכר שעושה זאת מרגשות, עשוי לשנות דעה ולמתן את ההסתות כשיראה שזה פוגע בו בצורה משמעותית. זה יכול לקחת זמן, אבל בסופו של דבר גם הוא יבין שזה פשוט לא ישתלם לו.

אז מה עושים?

יש 2 אפשרויות מובילות להתמודדות מול תופעת ניכור הורי.

האפשרות הראשונה היא הגשת תביעה לנזיקין בגין הניכור. ישנם פסקי דין בהם חייבו את ההורה המנכר בסכומים מאוד משמעותיים של למעלה מ 100,000 ₪. במקרים אחרים חייבו אף ב 400,000 ₪. אלה סכומים שמשתנים ממקרה למקרה. בכל מקרה אפשר לחייב בהרבה מאוד כסף.

לכן תביעת נזיקין יכולה לפעמים לפתור את בעיית הניכור ההורי. כשההורה ישלם סכומי כסף כאלה, הוא כנראה ישנה את גישתו כלפי ההורה האחר, וימתן את סגנונו.

האפשרות השנייה היא לבקש להפחית ואף לבטל את תשלום המזונות. זו יכולה להיות סנקציה מאוד משמעותית כנגד ההורה המנכר. אם ביה"ד יתרשם שמדובר בניכור הורי, תביעה לביטול דמי המזונות יוכלו לשנות את המצב. במצב בו ההורה המנכר מפסיד סכומי כסף משמעותיים, הוא מבין שני דברים.

ראשית, אם הוא ניכר מנקמנות הוא רואה שהוא משלם על זה ביוקר. לכן זה עשוי לגרום לו לחשב מסלול מחדש.

שנית, אם הוא ניכר בגלל שחשב שתצמח לו תועלת מהתנהגותו, הרי שלאחר שיתחיל להפסיד כסף בגין התנהלותו הוא יבין שלא די שלא צמחה כל תועלת, אלא הוא אף ניזוק מכך בצורה משמעותית.

אלה הפתרונות המרכזיים להתמודדות עם ניכור הורי. כמובן שבכל מקרה צריך להתאים את דרך ההתמודדות המתאימה מול המקרה הספציפי.

אם אתם נתקלים בתופעה מצערת של ניכור הורי, חשוב לפנות בדחיפות לטוען רבני כדי שתוכלו לפתור את הבעיה בצורה היעילה ביותר.

הפוסט ניכור הורי – תביעה הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

תביעת כתובה לאחר גירושין – אפשרי?

כדי לענות על השאלה האם וכיצד אפשר להגיש תביעת כתובה לאחר הגירושין, נקדים את סדר ההליך בגירושין.

הליך הגירושין לרוב מכיל תביעות בנושאים רבים. נושאים כמו משמורת הילדים, חלוקת הרכוש, תביעת מזונות וכמובן תביעת הכתובה.

יש בדרך כלל סדר מסוים לתביעות וקצב מסוים לפסקי דין בכל נושא. אמנם זה משתנה מתיק לתיק, אבל ברוב המקרים הבעל ישלם את הכתובה לפני שנותן את הגט.

סדר הליך הגירושין

מכיוון שהתביעות בגירושין כוללות תביעות רבות, היו פסקי דין רבים איך הסדר הנכון להחליט בתביעות.

בתי הדין הרבניים החליטו בפסקי דין רבים שלפעמים ידונו קודם בנושא הגט ולפעמים קודם בכתובה. בית הדין החליט שאין סדר מחייב. אלא לפעמים עדיף שהבעל יתן גט, ורק לאחר מכן ידונו על נושא הכתובה. הכול תלוי בנסיבות המקרה.

לדוגמא יש מקרים בהם קיים חשש שהבעל יסרב לתת גט. במצב כזה התוצאה היא שהאישה היא עגונה. שכן הן לפי ההלכה והן לפי החוק האזרחי לאישה נשואה אסור להתחתן עם גבר נוסף.

במצב כזה בית הדין יעדיף קודם לקבוע שהבעל יתן גט לאשה. זאת מתוך מטרה שלא לסכן את האישה בכך שתהיה עגונה. מיד לאחר שלב זה, האישה יכולה להתחתן (כעבור המתנה של 3 חודשים). ורק בשלב שלאחר מכן ידונו על חיוב הבעל לשלם את הכתובה.

יש מצבים נוספים שבהם בית הדין יעדיף לדון קודם בנושא הגירושין עצמו, ורק בשלב מאוחר יותר בחיוב הכתובה.

תביעת כתובה זמן רב לאחר הגירושין

הגיע אלי בעבר תיק של אישה שהתגרשה לפני שנים רבות. כל נושא הגירושין נידון במשך שנים ארוכות. משום מה נושא חיוב הכתובה לא עלה כלל במהלך הדיונים.

חשוב להבהיר: ברוב המקרים הבעל יצטרך לשלם את הכתובה. מצד שני בית הדין לא יתערב ויחייב את הבעל. כדי לחייב את הבעל בתשלום הכתובה, האישה תצטרך לדרוש זאת.

במקרה הנידון האישה (באמצעות עורך דינה) לא תבעה את כתובתה, אף על פי שמדובר בהון רב.

לאחר שנים רבות היא נזכרה שבעצם לא קיבלה ולו שקל אחד מדמי הכתובה שהבעל חייב לשלם לה.

היא פנתה אלי בשאלה האם היא יכולה לדרוש את דמי הכתובה אפילו שעברו שנים ארוכות מאז הגירושין?

ראשית, זהו מקרה נדיר יחסית. בניגוד למקרים שבהם דוחים את הדיון בכתובה למועד שלאחר נתינת הגט, במקרה זה האישה בכלל לא תבעה את הכתובה.

אולם למרות העובדה שחלפו מאז הגירושין שנים ארוכות, האישה זכאית לכתובה. העובדה שלא תבעה את הכתובה אינה אומרת שוויתרה על זכויותיה. לכן היא זכאית לקבל את שווי הכתובה.

הפוסט תביעת כתובה לאחר גירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

מחשבון מזונות בהורות משותפת

כדי להגיע לנוסחת המחשבון של תשלום המזונות בהורות משותפת, ניתן מעט רקע למשמעות של דמי המזונות ולמשמעות ההורות המשותפת.

מזונות ילדים – מה המשמעות?

ההורים חייבים לפרנס את ילדיהם הקטינים. הם חייבים בכך הן מבחינת החוק והן מבחינה הלכתית. ישנם הבדלי גישות בעניין בין החוק לבין ההלכה. החוק אינו רואה הבדל בין האבא לאמא. ברמת העיקרון החיוב מוטל על שניהם באותה מידה. לעומת זאת על פי ההלכה החיוב מוטל בעיקר על האבא. אמנם יש חריגים ויש רמות שונות של חיוב, אבל כעיקרון עיקר החיוב לפרנס את הילדים הוא על האבא.

כאשר בני הזוג נפרדים, ההורים עדיין חייבים לדאוג לילדים המשותפים. יש להבדיל בין מזונות האישה שהבעל צריך לשלם לפי ההלכה (כפי שגם התחייב בכתובה) לבין מזונות הילדים. החיוב למזונות האישה מפסיק ברגע שהבעל מגרש את אשתו (לא שנפרד, אלא שנותן גט). לעומת זאת החיוב למזונות הילדים נשאר בתוקפו גם אחרי הגירושין.

כאמור ישנם הבדלי גישות בנושא בין החוק לבין ההלכה, וישנם גם פערי גישות בין ביהמ"ש לבין בית הדין הרבני.

מה זה אומר משמורת משותפת?

כשהורים לילדים מתגרשים, זהו צעד מאוד משמעותי לילדים. אחד הנושאים המרכזיים בגירושין הם היכן ישהו הילדים? האם אצל האמא או שמא שצל האבא? ישנם כמה אפשרויות לפתרון הבעיה. ההסדר הנפוץ הוא משמורת משותפת. לפי ההסדר הזה הילדים ישהו בחלק מהימים אצל האבא ובחלק מהימים אצל האמא.

לקריאת המאמר שעוסק בנושא התנאים למשמורת משותפת לחצו כאן.

לקריאת המאמר שמתמקד באופן חלוקת הימים במשמורת משותפת לחצו כאן.

האם יש מזונות במשמורת משותפת?

סכום החיוב בתשלום המזונות משתנה בהתאם לנסיבות. הוא משתנה בהבדלי הגישות בין ביהמ"ש לביה"ד. והוא גם משתנה בין דיין לדיין או בין שופט לשופט.

יחד עם זאת כמעט בכל המקרים יהיה חיוב בתשלום המזונות. יש מצבים חריגים בלבד שמעניקים פטור מתשלום המזונות. אחד מהם הוא כשהילדים מעל גיל 6, ולאבא אין כסף לשלם עבור המזונות. בנושא זה ישנם פסקי דין לכאן ולכאן. לכן במצב הזה מאוד תלוי מי הדיין שידון בנושא המזונות, וכפי שנרחיב בהמשך.

מחשבון מזונות בהורות משותפת

לאחר שהבהרנו על משמעות דמי המזונות ועל המסגרת של המשמורת המשותפת, נעבור לחישוב גובה המזונות ולמחשבון מזונות בהורות משותפת.

ראשית חשוב לדעת שאין נוסח אחיד וחד משמעי בנוגע לסכום המדויק של גובה המזונות.

ולעצם העניין, יש בנושא הבדל מהותי בין ביהמ"ש לבית הדין הרבני לביהמ"ש.

בביהמ"ש החישוב הוא שמחשבים את סך ההוצאה החודשית לילד בהתאם למקום שהותו (כמה זמן הוא אצל האבא וכמה אצל האמא). בנוסף, מחשבים גם את רמת ההכנסה של כל אחד מההורים. אם האבא עשיר יותר מהאמא, הוא ישלם יותר. ואם האמא עשירה יותר, היא גם תשלם. החלוקה מחשבת גם את זמני השהות וגם את רמת ההכנסה.

לעומת זאת בית הדין הרבני מחשב את הדברים אחרת. עד גיל 6, יחייבו את האבא בכל תשלום המזונות. לאחר גיל 6, לרוב יחייבו את האבא, אבל אם לאבא אין כסף והאמא עשירה אז האמא תצטרך לשלם.

מזונות הילדים – עד לאיזה גיל

ההבדל בין הגילאים הוא מעניין הלכתי מה החיוב של האבא לזון את ילדיו. אם זה בגדר של חיוב או מצד עזרה (דין "צדקה"). לכן כשהחיוב אינו מעיקר הדין, זה כבר הופך לחיוב מעט יותר מעומעם שתלוי בנסיבות.

תקנות הרבנות הראשית הרחיבו את חיוב תשלום המזונות לאבא עד שהקטין מגיע לגיל 18. בנושא הזה קיימים פסקי דין סותרים עד כמה רמת החיוב של האבא. ישנם פסקי דין הרואים בתקנות חיוב גמור. לפי זה גם אם לאבא אין כסף, הוא חייב לשלם את דמי המזונות. לעומת זאת פסקי דין אחרים רואים בתקנות המשך דין של צדקה וברמת חיוב פחותה, ולפיה אם לאבא אין כסף הוא אינו מחויב לשלם עבור מזונות ילדיו.

לאחר גיל 18 זה כבר מאוד משתנה בהתאם למצב הילד. אם הילד אינו עובד, הוא בדרך כלל יקבל שליש מדמי המזונות.

שיעור המזונות

גובה שיעור המזונות אף הוא משתנה מאוד בין גישות שונות. חשוב להדגיש שבדמי המזונות כלולים גם הוצאות מדור וחינוך וכן הוצאות רפואיות.

במהלך השנים חלו שינויים בפסיקות אודות גובה שיעור המזונות.

השיעור הנהוג כיום בבתי משפט הם כ 1,400 ₪ לחודש לילד. ובבתי דין בין 800 ל 1,500 ₪ לחודש לילד.

בנוסף, חשוב להדגיש שתשלום המזונות אינו מחושב בהכפלת מספר הילדים.

לדוגמא: נניח שקבעו שדמי המזונות יהיו 1,500 ₪ בחודש. במצב שיש 4 ילדים, זה אמור להיות 6,000 ₪ לחודש. בפועל הסכום שקובעים נמוך משמעותית ויכול להגיע ל 5,000 ₪ בחודש.

הסיבה לכך היא משום שיש הוצאות קבועות שפחות משנה כמה ילדים יש. לדוגמא הוצאות החשמל הן הוצאות שאינם רחוקות משמעותית כתוצאה ממספר הילדים. יכול להיות שבמקום שחשבון החשמל עבור הילדים יהיה 500 ₪, הוא יהיה 600 ₪. אולם לא מדובר בהכפלה של הסכום כתוצאה ממספר כפול של ילדים.

בגלל שנושא המזונות הוא מורכב ותלוי בגורמים רבים ובגישות שונות, חשוב לפנות לטוען רבני מוסמך שגם עובד יחד עם עורכי דין מהצמרת המשפטית, כדי לקבל תמונת מצב מדוייקת.

הורות משותפת – מזונות

לסיכום ישנם נוסחאות כלליות כמה מזונות יצטרכו לשלם. יש בנושא הבדלים משמעותיים בגישות בין בית הדין לביהמ"ש. כדי לדעת בצורה מדויקת את ההשלכות של כל צעד בנוגע לילדים, מומלץ לפנות לטוען רבני מקצועי שיידע לסייע לכם.

הפוסט מחשבון מזונות הורות משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

איך למנוע משמורת משותפת

הורים רבים הנמצאים בהליך הגירושין שואלים את עצמם איך למנוע משמורת משותפת ולהיות משמורן יחיד? האם הדבר הזה אפשרי?

ראשית, התשובה לשאלה אם ניתן להיות משמורן יחיד היא חיובית. האפשרות הזו קיימת בהחלט. הדבר אפשרי ואף קורה בלא מעט מקרים.

לכן השאלה אינה האם ניתן למנוע משמורת משותפת. אלא השאלה היא איך למנוע משמורת משותפת?

איך להיות משמורן יחיד?

ראשית, כשאתם מגיעים לפגישת ייעוץ עם טוען רבני כדי לקבל את התשובה הפרטנית איך במקרה הספציפי שלכם אפשר להיות משמורן יחיד, חשוב להיות מוכנים לשאלה שהטוען הרבני צפוי לשאול אתכם. השאלה היא: "למה אתם מעוניינים למנוע משמורת משותפת?"

מטרת השאלה לא נועדה כדי לנסות להוריד אתכם מהניסיון להיות משמורן יחיד. השאלה נועדה כדי להשיג את מבוקשכם.

לדוגמא יש מקרים שבהם התשובה הינה "כי בן הזוג שלי מתעלל בילדיו ואני חוששת לשלום ילדיי". במקרה כזה על הטוען הרבני יהיה לבסס את הטיעון מבחינה מקצועית. להוכיח את הדברים. לדעת כיצד לשכנע את בית הדין שטובת הילדים אינה משמורת משותפת.

יש מקרים שבהם התשובה תהיה "כי בת הזוג שלי לא מתעניינת בילדים, ולא טוב להם להיות אצלה". גם במקרה זה כמובן שלא מספיק לטעון את הדברים. הטיעון צריך ביסוס מקצועי שאותו טוען רבני מקצועי יידע לתרגם את הרצונות שלכם לפסק דין שייחלתם לו.

אז במקרה שהתשובות שלכם היא אחת משתי התשובות שנמנו לעיל או שיש לכם תשובות אחרות המסבירות את הרצון שלכם להיות משמורן יחיד, יש סיכוי גבוה שאכן תוכלו להיות משמורן יחיד.

אז תמיד אפשר למנוע משמורת משותפת?

למרות החלק הראשון של המאמר שמביע אופטימיות רבה בסיכוייכם להיות משמורן יחיד, הדברים הינם מורכבים.

חשוב להבהיר שבדרך כלל ייקבע משמורת משותפת במתכונת כזו או אחרת.

לקריאת המאמר העוסק בחלוקת ימים במשמורת משותפת לחצו כאן.

תצטרכו לתרגם את העובדות בצורה מאוד מקצועית ומשכנעת כדי להיות משמורן יחיד. בתי הדין מאוד מתייחסים לטובת הילדים, ולכן הם מגיעים בגישה שמעודדת משמורת משותפת. כדי להיות משמורן יחיד, תצטרכו לנמק בצורה משכנעת מדוע במקרה הנוכחי הדבר שונה מתיקי גירושין אחרים. יהיה צורך להסביר למה דווקא במקרה שלכם משמורת משותפת תפגע בילדים.

בית הדין ובית המשפט יתייחס מאוד גם לתסקיר שרותי הרווחה. התסקיר למעשה בודק את התנהלות ההורים ומה טוב לילדים. התסקיר אינו שורה תחתונה ויש דרך לערער על ממצאי התסקיר, אבל יש משקל משמעותי מאוד לתסקיר.

כדי לדעת כמה סיכויים יש לכם כדי להיות משמורן יחיד, כדאי שתתייעצו בעניין עם טוען רבני מקצועי שיידע לעזור לכם להעריך נכונה את סיכוייכם וגם איך לממש את רצונכם בצורה המיטבית והיעילה.

לקריאת התנאים העיקריים הנחוצים לקיום משמורת משותפת, לחצו כאן.

הפוסט איך למנוע משמורת משותפת הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

כמה עולה לפתוח תיק גירושין ברבנות?

אחת השאלות שזוגות בהליך הגירושין שואלים את עצמם בפתיחת תיק גירושין ברבנות, היא מה המחיר והעלות של ההליך?

במאמר זה ננסה להקיף את העלויות העיקריות בפתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני.

מחיר פתיחת תיק גירושין ברבנות

אגרות בית דין

יש את העלויות של האגרות למיניהם. על רוב הפעולות שמבצעים בבית הדין הרבני צריך לשלם אגרות. הדבר דומה לכל ערכאה אחרת שהעבודה מולם עולה אגרות.

לבדיקת עלות אגרת בית הדין, לחצו כאן.

יש אפשרות לבקש פטור מתשלום אגרות בעקבות הכנסות נמוכות של הצדדים.

יש גם נושאים שפטורים מאגרה. כמו לדוגמא תביעה למזונות זמניים פטורה מתשלום אגרה. זאת בגלל הדחיפות המיוחדת והקריטית של תביעה זו.

שכר טרחה

מעבר לתשלום האגרות, חשוב לשים לב לפרט נוסף. גם פרט זה הינו הכרחי, אבל יש לצידו גם עלויות. זהו שכר הטרחה עבור המייצג המקצועי שלכם. מאוד לא מומלץ להופיע בשערי בית הדין הרבני ללא מייצג מקצועי וללא טוען רבני מקצועי. להרחבה אודות השלכות צעד זה לחצו כאן.

לכן במסגרת הליך הגירושין תאלצו לשלם סכום כסף משמעותי עבור הייצוג. העלות נעה בין פערים מאוד גדולים התלויים במידת מקצועיותו של הטוען הרבני שאותו אתם שוכרים. כמו כן הפערים נוצרים גם בעקבות סוגי הליכים משתנים. יש פעמים שהליך הגירושין הולך חלק, מה שמוזיל מאוד את העלויות של הטוען הרבני. ויש פעמים שהליכי הגירושין נסחבים שנים רבות, מה שהופך את העלויות עבור הטוען הרבני ליקרים יותר.

עד כאן אלה 2 הדברים הבסיסיים שבלעדיהם לא תוכלו ואף ממש לא מומלץ להיכנס לשערי בתי הדין הרבניים.

עלויות נוספות

מעבר לעלויות הבסיסיות הללו, לעיתים ישנן גם עלויות נוספות. אם כי העלויות הללו אינן קבועות ולא תמיד הן נצרכות.

לעיתים שכירת שירותיו של חוקר פרטי יכולים להועיל מאוד. עלות שכירת שירותיו של החוקר הפרטי הם גם משתנים כאשר הדבר תלוי בסוג ובאורך עבודתו. לעיתים ההשלכות של ההוכחות שחוקר פרטי יכול להביא הן משמעותיות מאוד. במקרה כזה הטוען הרבני יפנה אתכם לחוקר פרטי על מנת שיחד יוכלו לגבש את ההוכחות המלאות בתיק שלכם. אם כי לעיתים העלויות יהיו גבוהות מהתועלת החלקית שעשויה לצמוח מכך. במקרים אלו הטוען הרבני ימליץ לכם שלא לשכור את שירותיו של החוקר הפרטי.

נוסף על כך ישנן לעיתים רבות הוצאות כמו מינוי כונס נכסים על נכסי הצדדים, ועוד.

פעמים רבות תיקי גירושין מגיעים במקביל גם לבתי דין רבניים וגם לבתי משפט לענייני משפחה. לכן מה שעשוי להוזיל בצורה ניכרת מהעלויות זו הפנייה לטוען רבני שעובד בתיאום מלא עם עורכי דין לענייני משפחה.

לחצו כאן כדי לקרוא על האפשרות לנהל את ההליכים המשפטיים דרך האינטרנט.

הפוסט פתיחת תיק גירושין ברבנות – מחיר הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

משמורת משותפת – התנאים למשמורת משותפת

מה התנאים הנדרשים לקיום מסגרת של משמורת משותפת?

כאשר בני הזוג נמצאים בהליך הגירושין וסוגיית הילדים עולה על הפרק, יש כמה פתרונות. לעיתים יקבעו שהורה אחד יהיה המשמורן. אולם בדרך כלל יקבעו שתהיה משמורת משותפת.

כאמור הפתרון הזה הוא הנפוץ ביותר, אבל הוא לא מחייב.

יש מספר תנאים בסיסיים כדי לאפשר משמורת משותפת.

משמורת משותפת – תנאים מרכזיים למשמורת משותפת

סוג ההורים

ראשית כאשר בית הדין או בית המשפט ייכנס לעוביי הקורה לפתור את נושא הילדים, הם ינסו להתרשם מאישיות ההורים. הם יבדקו עד כמה אכפת להורים מילדיהם. כמה הוא מסורים ומתפקדים כהורים.

לעיתים הורה אחד מעוניין להיות משמורן יחיד על הילדים. ואז הוא מנסה להמציא שההורה האחר פוגע בילדים. זו תופעה מצערת שמחייבת התייחסות מקצועית כדי להתמודד מול סיטואציה כזו. לעיתים מדובר בהורה שאכן פגע בילדים, אבל לפעמים מדובר בהאשמת שווא כדי לסחוט את ההורה השני. לדוגמא, לחצו כאן.

במקרה שאחד ההורים אכן פוגע בטובת הקטינים, יהיו בדרך כלל מפגשים עם ליווי מקצועי. זה הפתרון הנפוץ מול הורה שנחשד שמתעלל בילדיו. זו יכולה להיות התעללות פיזית, נפשית, מינית, או כל פגיעה אחרת.

מרחק מגורים

תנאי חשוב נוסף לקיום הסדר של משמורת משותפת, זהו מרחק המגורים בין שני ההורים. הגישה היא שכשהילדים נודדים בין הורה אחד לשני, על ההורים לגור בסמיכות יחסית האחד לשני. המטרה היא שהילדים לא יצטרכו לנדוד בשעות נסיעה ארוכות. יש כמה גישות לקביעת הרדיוס של מרחק המגורים בין ההורים.

לקריאת המאמר אודות רדיוס המרחק האפשרי בין ההורים שנמצאים בהסדר של משמורת משותפת, לחצו כאן.

קשר סביר בין ההורים

תנאי משמעותי נוסף שחשוב כדי לקיים משמורת משותפת זה התקשורת בין ההורים.

בדרך כלל הורים שהתגרשו אינם בקשר טוב ביניהם. יש סכסוך (לעיתים אפילו סכסוך עז) ביניהם. הלא זה מה שהוביל לגירושין.

יחד עם זאת יש מצבים בהם ההורים מתעלים מעל עצמם. הם מסוגלים לתקשר עם ההורה השני. גם אם לא בתקשורת רציפה, אבל לפחות בצורה סבירה. התקשורת הזו חשובה מאוד לטובת הילדים. לכן הערכאה השיפוטית תבדוק את טיב הקשר בין ההורים לפני שיקבלו החלטה על משמורת משותפת.

ישנם לא מעט זוגות שמתמודדים בהליך גירושין ואינם יודעים איך מבצעים את הדברים. לאן פונים ואיך משיגים את מה שרוצים. לכן לקריאת המדריך איך לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני לחצו כאן.

הפוסט משמורת משותפת – תנאים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

משמורת משותפת – מרחק מגורים משפיע?

במאמר זה נסקור על השאלה שמטרידה הורים רבים בהליך הגירושין: "עד כמה רדיוס מרחק המגורים משפיע על המשמורת המשותפת"?

תופעה מאוד נפוצה בין בני זוג שנפרדו, היא שעיקר דאגתם הם על ילדיהם. אמנם יחסיהם עם בן/בת הזוג שלהם עלו על שרטון ואינן ניתנים לאיחוי. יחד עם זאת הילדים הם שעומדים בראש מעייניהם. הדאגה, האכפתיות והמסירות כלפי ילדיהם היא מאבני היסוד החשובים של אישיותם. יש מדריכים רבים איך להפחית את הנזקים לילדים בהליך הגירושין.

אחד המתווים העיקריים בהתנהלות מול הילדים זוהי המשמורת המשותפת. אם בית הדין הרבני הורה על קיום משמורת משותפת, אז איך זה מתבצע בפועל? האם מרחק המגורים בין ההורים משפיע על ההחלטה למשמורת משותפת? מהו הרדיוס המקסימאלי שההורים יכולים לגור במרחק זה מזה ועדיין להיות במסגרת משמורת משותפת?

לחצו כאן לקריאת המאמר שעוסק במשמעות המעשית של משמורת משותפת.

משמורת משותפת – מה ההשלכות של הורים שגרים ברדיוס רחוק?

כשבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה דן בנושא קביעת משמורת משותפת, הוא מעמיד בראש סדר העדיפויות את טובת הילדים. אם ההורים גרים בקרבת מקום אחד מהשני, זה מאפשר ביתר קלות קיום של משמורת משותפת. הילדים יכולים לנסוע יותר בקלות מבין הורה אחד להורה השני.

כשההורים גרים במרחק זה מזה, הדבר מקשה על קיום המשמורת המשותפת. לילד קשה לנסוע בכל פעם נסיעות ארוכות מהורה להורה.

משמורת משותפת – רדיוס מקסימאלי למרחק

אין תשובה חד משמעית לרדיוס מקסימאלי למרחק בין ההורים שעדיין יאפשר משמורת משותפת. ניתן לומר שבית הדין ובית המשפט יתירו מרחק סביר של עד 30 ק"מ ללא בעיה משמעותית. מעבר לכך, זה תלוי בנסיבות ולא תמיד יאשרו זאת.

מה קורה אם הורה רוצה לעבור לדירה שרחוקה מההורה השני?

במצב שבו אחד ההורים מעוניין לעבור לדירה שרחוקה משמעותית מהדירה של ההורה השני (כשהילדים הם במשמורת משותפת) צריך שבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה יאשר זאת.

לעיתים בנסיבות העניין הם יתירו להורה לעבור דירה למקום רחוק. יחד עם זאת בעקבות הקושי שזה עשוי לעורר לילדים, הם אינם ממהרים לאשר מעבר דירה לאזור רחוק.

סיכום

ניתן לומר שבתי הדין ובתי המשפט אינם ממהרים לקבוע את אזורי המגורים של ההורים. יחד עם זאת כאשר יש משמורת משותפת יש חשיבות שמגורי ההורים לא יהיו מאוד רחוקים. לכן הם ישתדלו לאזן בין הצרכים השונים.

הפוסט משמורת משותפת רדיוס הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

פתיחת תיק גירושין ברבנות באינטרנט – אפשרי?

זוגות רבים שפותחים בהליך הגירושין שואלים את עצמם בין היתר, האם הם צריכים לבוא לבית הדין הרבני כדי לפתוח תיק או שישנה אפשרות לבצע את פתיחת תיק הגירושין ברבנות אונליין דרך אתר האינטרנט? ושאלה חשובה נוספת במקרה שאפשר לבצע את ההליך באינטרנט היא, האם מומלץ לבצע פתיחת תיק גירושין ברבנות אונליין דרך האינטרנט?

כדי לענות תשובה מקיפה, נקיף את הנושא מכמה היבטים. הנושא הזה ידע הרבה שינויים במהלך השנים. הטכנולוגיה מתפתחת, ובעקבותיה גם צורה העבודה שמשנה את פניה.

מצד אחד כיום עדיין אין אפשרות לבצע את כל הליך הגירושין באונליין באינטרנט. יש עדיין הרבה דיונים שמתקיימים בנוכחותם הפיזית של הצדדים.

יש גם יתרון משמעותי בכך שהצדדים מופיעים בבית הדין. לעיתים רבות נוכחות הצדדים והטענות בעל פה הנשמעות על ידי הטוענים הרבניים מובילה לגילוי האמת בצורה ברורה ומוחשית. קל יותר לשקר ולעגל פינות בטופס אינטרנטי מאשר לעשות זאת בחקירה נגדית שבה הצדדים עומדים לחקירה צולבת על ידי הטוען הרבני של הצד השני.

לכן ישנה עדיפות בהשתתפותם הפיזית של הצדדים, מאשר הליך גירושין שמתקיים אונליין.

מצד שני כיום לא כל ההליכים מתקיימים באולמות בית הדין. הגישה כיום יותר ויותר מאפשרת פעילות באונליין. הטוענים הרבניים שולחים טפסים רבים לצד שכנגד ואף לבית הדין הרבני. כך מגישים בקשות וכתבי טענות חשובים ומהותיים.

לסיכום: אמנם בעבר כל ההליכים התקיימו רק בנוכחותם הפיזית של הצדדים. הגישה נבעה בעיקר בגלל הטכנולוגיה שהייתה בעבר ישנה יותר. לעומת זאת כיום אפשר לעשות הרבה מאוד פעולות חשובות דרך אתר האינטרנט.

לקריאת המדריך המלא מה עליכם להביא בפתיחת תיק הגירושין, לחצו כאן.

אז איך להגיש בקשה לפתיחת תיק גירושין?

יש טעות נפוצה וקריטית שאנשים חושבים שאמנם צריך ייצוג משפטי על ידי טוען רבני מוסמך, אבל אפשר לקבל ייצוג בשלבים המאוחרים בהליך. שלא צריך לפנות לטוען רבני בתחילת ההליך. שאפשר לפנות לטוען רבני תוך כדי ההליך. יש אנשים שאף חושבים שהם מרוויחים מכך, כי בזה הם חוסכים שכר טרחה של טוען רבני.

הטעות היא מצערת ולעיתים אפילו קריטית. החשיבות בייצוג של טוען רבני כבר בתחילת ההליך יכולה להיות קריטית. יש טעויות שעלולים לעשות בתחילת ההליך שאי אפשר יהיה לתקן בהמשך.

דוגמא לטעות קריטית שנעשתה מחוסר מקצועיות בתחום

לצערי אני נתקל בתופעה הזו הרבה פעמים. מגיעים אלי לקוחות שחשבו להתגרש לבד. ללא סיוע של איש מקצוע. הם פונים אלי במהלך ההליך, לאחר שכבר עשו טעויות תוך כדי ההליך. אני משתדל לעזור ולתקן את הטעויות, אבל לא תמיד אפשר לתקן את הטעויות. לעיתים הטעויות הן קריטיות שאף אחד כבר לא יוכל לתקן אותם.

מקרה אחד של טעות מצערת של לקוחה קרה לי לפני ימים אחדים. פנתה אלי אישה עם הוכחות רבות מספור לכך שבעלה בגד בה. היו הקלטות וסרטונים שמוכיחים את הדבר בצורה הטובה ביותר. אין כל ספק שבעלה אכן בגד בה באופן קבוע וסדרתי.

ההוכחות הללו עלו ממון רב, כיוון שהיא ביססה את החשדות עם חוקר פרטי (שעלה לה כ 20,000 ש"ח).

לאחר שהיה לה את כל התיעודים, היא סיפרה את זה לבעלה בהאשמה ובהפתעה. הבעל שלא ידע שאשתו חשדה בו, מיהר לבית המשפט לענייני משפחה לפתוח תיק גירושין.

ההתדיינות עברה לבית המשפט לענייני משפחה. ואז האישה פנתה אלי בבקשה לעזרה. הסברתי לה שבית המשפט לענייני משפחה מתייחס לבגידות בצורה שונה מבית הדין הרבני.

לכן הטעות הקריטית הזו לא ניתנת לתיקון. היא חשבה שהיא שולפת מולו קלף מנצח, ובפועל בהתנהלות הזו היא הרסה את עתידה והקריבה על כך ממון רב. גם את כל הכסף שהיא שילמה לחוקר פרטי ירד לטמיון. וגם הפסידה לא מעט מזכויותיה שהייתה יכולה לקבל אם הייתה פונה לטוען רבני מקצועי בתחילת ההליך.

לכן חשוב לוודא שטוען רבני ילווה אתכם כבר בתחילת ההליך. זאת כדי למנוע מכם עוגמת נפש בהמשך ההליך.

הפוסט פתיחת תיק גירושין ברבנות אונליין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

שאלה שקיימת ברוב הליכי הגירושין היא איך מתבצעת חלוקת הרכוש במסגרת הגירושין.

השאלה הזו היא אחת מהמורכבות בהליך הגירושין. חשוב להתייעץ עם טוען רבני במקרה הפרטני שלכם איך למקסם את הזכויות שלכם. עם זאת, המאמר הזה יעסוק בנושא במושגים כלליים.

ככלל חוק יחסי ממון בין בני זוג מסדיר את חלוקת הרכוש, כך שתתבצע חלוקה שוויונית בין בני הזוג. לעניין זה יש חריגים לא מעטים, אבל זהו הכלל הבסיסי.

חלוקה בבית דין רבני

האם יש איפה לבצע את חלוקת הרכוש? האם בבית הדין רבני או בבית משפט לענייני משפחה? התשובה מאוד מורכבת. ברבים מהמקרים נושא חלוקת הרכוש הוא מהנושאים שהכי משמעותי אם יידון בביה"ד או בביהמ"ש.

נביא מקרה לדוגמא שהסעיר את עולם המשפט וממחיש את ההבדל בין הגישות.

האם העובדה שבן/בת הזוג בגד, משנה במשהו על חלוקת הרכוש?

חלוקת רכוש בגירושין – עדיף בבית דין רבני או בבית משפט?

הפסיקה המקובלת כיום בבית המשפט אינה רואה בבגידה פעולה שמשפיע כהוא זה על אופן חלוקת הרכוש בגירושין. הגישה הזו למעשה אומרת: "העובדה שבן זוג בגד היא חמורה ופוגענית, אבל לא אמורה להשפיע על חלוקת הרכוש ששניהם צברו".

בית הדין הרבני מתייחס לבגידה בצורה שונה. לאור פסיקות בג"ץ בנושא, הגישה שונתה במעט. ועדיין הגישה נשארה די דומה לעמדתם העקרונית והמקורית.

גישת בית הדין הרבני כיום הינה שבמקרה בגידה החלוקה תהיה שוויונית רק לגבי הנכסים שנצברו לפני הבגידה. לעומת זאת כל הנכסים שנצברו לאחר הבגידה, יחולקו לפי ההכנסה של כל צד ולא לפי חלוקה שוויונית.

הגישה הזו מתבססת גם על פסיקות הלכתיות. אולם גישה זו מקורה אף מחוק ליחסי ממון בין בני זוג. בחוק יש סעיף מיוחד שקובע שבמקרה של קרע בין בני הזוג, החלוקה תוכל להיות בצורה שונה מאז מועד הקרע.

על בסיס הסעיף הזה קובע בית הדין הרבני שאירוע כמו בגידה, הוא קרע משמעותי בין בני הזוג. לכן פוסק בית הדין הרבני שהחלוקה במקרים אלו תהיה בצורה לא שוויונית.

יש מקרים רבים נוספים שבהם ישנם הבדלים משמעותיים בגישות הפסיקה בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט. ההבדלים הללו יכולים להיות שווים סכום כסף גבוה מאוד. לכן חשוב להתייעץ עם טוען רבני מקצועי שיידע לכוון אתכם היכן עדיף לתבוע את חלוקת הרכוש.

מתי מתבצעת חלוקת הרכוש?

נקודה חשובה נוספת בנוגע לחלוקת הרכוש בגירושין היא זמן החלוקה. בדרך כלל החלוקה תתרחש רק אחרי שנקבעה המשמורת על הילדים ושיש להם מקום מגורים מוסדר. העניין נועד כדי להבטיח את טובתם ורווחתם של הילדים. אמנם יש מקרים שבהם מחלקים את הרכוש לפני שקובעים את משמורת הילדים. העניין מאוד תלוי בכל מקרה לגופו. כאשר יש גם חשיבות למצב הצדדים והאם יש להם דירה חלופית.

לכן חשוב לנהל את התביעה בצורה מסודרת. לדעת מה לתבוע, ומתי. זאת מתוך מטרה למקסם את הרווחים, ולא להקדים את התביעות טרם זמנן.

הפוסט חלוקת רכוש בגירושין הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

כדי להסביר על המשמעויות של תביעת הכתובה, נקדים מהי הכתובה.

כתובה היא מעין הסכם שאותו הצדדים עורכים במועד החתונה. ההסכם כולל את המחויבויות השונות בין בני הזוג.

המשמעות המרכזית של הכתובה בהליך הגירושין זהו הסעיף בכתובה שקובע שבמקרה של היפרדות על הבעל לשלם סך כסף מסוים.

מטרת כתיבת הכתובה היא הלכתית. הסיבה שעמדה מאחורי החובה לכתוב כתובה היא כדי לנסות ולצמצם את תופעת הגירושין. תביעת הכתובה היא מעין סנקציה נגד הגבר במקרה שבו הוא האשם בגירושין.

חשוב להדגיש שהיא מחייבת כדי להינשא ולהירשם באופן מלא כנשואים במדינת ישראל.

מה סכום הכתובה?

ככלל אין סכום מסוים לכתובה. יש סכום מינימאלי לכתובה, אבל אין רף מקסימאלי לכתובה.

בנוסף לעיתים כשסכום הכתובה הוא גבוה באופן משמעותי, אפשר להיפטר מחלק מהחוב באמצעות טקטיקות משפטיות שונות.

תביעה לכתובה – תמיד שווה להגיש?

הכתובה היא מסמך מחייב מבחינה משפטית. אולם יש מצבים שבהם הגבר יוכל להתגרש גם ללא תשלום הכתובה. לדוגמא אם הגירושין היו בגלל התנהלות פוגענית של האישה, לרוב הוא יהיה פטור מלשלם את הכתובה. הסיבה היא כי זה לא יהיה הוגן שהאישה תתנהג בצורה פוגענית כדי לקבל את כספי הכתובה.

לעומת זאת יש פעמים שבהם הגבר יצטרך לשלם את הכתובה למרות שאשתו פגעה בו. לדוגמא אם גם הגבר התנהל בצורה פוגענית כלפי אשתו.

אז אתם חושבים על פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני ועכשיו אתם חושבים על תביעת כתובה? לפעמים זה מאוד משתלם ורווחי, אבל לא תמיד.

יש פעמים ששווה להגיש תביעה לכתובה. מצד שני מניסיוני יש פעמים שאנשים תובעים תביעות חסרות תועלת שרק פוגעות בתובע.

הדברים אינם חד משמעיים, כי זה מאוד תלוי בניואנסים הדקים של עילת הגירושין.

על כן חשוב שטוען רבני מוסמך ילווה אתכם כדי למצות את כל הזכויות המגיעות לכם.

תביעת כתובה – אין כפל מבצעים!

נקודה מאוד חשובה נוספת זו ההשלכה של חלוקת הרכוש על חיוב הכתובה.

בחלוקת הרכוש יש הבדל מהותי בין החוק לבין ההלכה.

לפי החוק חלוקת הרכוש בגירושין תהיה בצורה שוויונית בין הבעל לאישה. אין הבדל בין רמות ההכנסה בין הבעל לאישה. לרוב תהיה חלוקה בצורה שווה בין הבעל לאישה.

לעומת זאת הגישה ההלכתית היא שונה. לפי ההלכה יש הבדל בין סוגי הנכסים והבעלות שלהם.

בית הדין הרבני מחויב לפסוק לפי החוק ולחלק את הנכסים בצורה שווה בין בני הזוג.

מצד שני קובע בית הדין הרבני שאי אפשר גם לחלק את הרכוש בצורה שווה (במקרים שבהם לפי ההלכה זה לא שייך לאישה), וגם לתת לאישה כתובה בסך גבוה.

לכן קבע בית הדין הרבני שבמקרים שבהם האישה מקבלת עודף רכוש (על פי ההלכה), היא לא תקבל גם את סכום הכתובה.

מכיוון שתביעת הכתובה הוא נושא רחב, וסכום הכתובה הוא לעיתים מאוד גבוה, יש חשיבות לפעול בחוכמה ותחכום על מנת למצות את זכויותיכם.

הפוסט תביעת כתובה בגירושין – המשמעויות הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

 משמורת משותפת – חלוקת ימים

חלק מאוד משמעותי בהליך הגירושין הוא עתיד הילדים. כשבין ההסדרים הנהוגים זהו חלוקת הימים במשמורת משותפת.

חשוב להדגיש שלהליך הגירושין יש השפעה דרמטית על עתיד הילדים. יש מחקרים רבים שמוכיחים את ההשלכות של הגירושין על עתיד הילדים.

נושא האחריות על הילדים הוא מהנושאים היותר מורכבים בהליך הגירושין.

לעיתים בני הזוג מגיעים בעצמם להסכם גירושין הכוללים בין היתר את המשמורת על הילדים. זהו מצב שלא תמיד מתאפשר, אבל כשזה אפשרי זה בדרך כלל המצב האידיאלי.

בחלק גדול מהמקרים אין הסכמה בנוגע למשמורת על הילדים. הילדים הם היקרים לנו מכול ועתידם חשוב לנו. המשך הקשר איתם הוא אחד הדברים הכי משמעותיים בגירושין. לכן פעמים רבות בני הזוג לא מסכימים בנוגע להסדר שהות עם הילדים.

במצב כזה בית הדין הרבני יכול להכריע את גורל הילדים. עליכם לפתוח תיק בבית הדין הרבני ושם תהיה הכרעה בנוגע לשהות עם הילדים.

יש לציין שבנושא קביעת המשמורת יש סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה.

אז איך בית הדין יחליט בנוגע לילדים?

חשוב להדגיש שלמרות ההבדלים בין ביה"ד לביהמ"ש, שניהם יכריעו כשטובת הילדים עומדת בראש מעייניהם.

לדוגמא אם אחד ההורים מתעלל בילדיו ופוגע בהם, מן הסתם ההכרעה תהיה שהילדים יהיו במשמורת של בן הזוג השני.

במקרה סטנדרטי ששני ההורים מתנהלים בצורה נאותה לילדיהם, ההכרעה בדרך כלל תהיה לסוג של משמורת משותפת. זה אומר איזושהי חלוקה מסוימת של שהות לצד שני ההורים. כך שבימים מסוימים הילדים יהיו אצל האבא, ובימים האחרים אצל האמא.

החלוקה גם יכולה להיות בחלוקת לשבועות, כך ששבוע אחד הילדים יהיו אצל האבא ובשבוע אחר אצל האמא. אם כי ברוב הפעמים החלוקה תהיה לפי ימים.

בהכרעה תהיה התייחסות גם לשהות בשבתות ובחגים. כך שבדרך כלל הילדים יהיו בשבת אחת אצל האמא ובשבוע שלאחר מכן אצל האבא, וחוזר חלילה. ובחגים תהיה חלוקה מסוימת, כשגם חלוקה זו תשתנה בשנה שלאחר מכן (כלומר חלוקה לסירוגין).

חלוקת ימים במשמורת משותפת – בהסדר או בהכרעה?

לשאלה הזו אין תשובה חד משמעית. יש יתרונות לכאן ולכאן, וזה מאוד תלוי בפרטים ובאופי הצדדים.

היתרון המשמעותי בחלוקת ימים בהסדר זו העובדה שהצדדים יכולים לסכם ביניהם את החלוקה בצורה שתהיה הכי נוחה לשניהם.

יתרון משמעותי נוסף בהגעה להסכם זו העובדה שבכך חוסכים סכסוך שהוא לעיתים מיותר ומזיק. הסכסוך גם פוגע בילדים שלא אמורים להיות אשמים בכך שהוריהם נפרדו.

הבעייתיות בהגעה להסכם זו העובדה שלא תמיד זה אפשרי. לעיתים בני הזוג לא מצליחים להגיע להסדר ואז יש צורך בהכרעה שיפוטית.

בעייתיות נוספת בהגעה להסדר זו העובדה שאם בן/בת הזוג מתעלל בילדים ופוגע בהם, זה כמובן יהיה אסון להגיע להסדר של חלוקת ימים. שהות של הילדים לצד הורה שכזה היא אסון עבור הילדים. יש יתרון בהגעה להסכם, אבל כמובן שלא על חשבון הילדים.

אם מנסים להגיע להסכמה, חשוב להיוועץ בטוען רבני מקצועי כדי שיידע להשיג עבורכם את מלוא זכויותיכם. אם לא מצליחים להגיע להסכמה, זה כמובן מצריך התדיינות ואז חשיבות הייצוג ע"י טוען רבני היא כבירה.

הפוסט משמורת משותפת חלוקת ימים הופיע לראשונה ב-טוען רבני - יוסי יאקאב.

פתיחת תיק ברבנות – גירושין – כיצד?

אם אתם נמצאים בפתיחת תיק גירושין ברבנות אתם לבטח תוהים מה להביא? מה עליכם להביא לפתיחת הליך הגירושין ברבנות?

בני זוג שפותחים לראשונה בחייהם בהליך הגירושין, הם בדרך כלל מבולבלים ואינם יודעים איך עושים את זה בתכל'ס. הם מבינים בחשיבות הייצוג ע"י טוען רבני מוסמך, אבל הם תוהים מה עליהם להביא לפתיחת תיק הגירושין ברבנות. איזה מסמכים עליהם להביא על מנת לפתוח בהליך הגירושין.

אז יש מסמכים פשוטים שצריך להביא. כמו לדוגמא תעודת זהות וספח.

האם יש צורך להביא מסמכים נוספים?

יש בנושא הזה כמה פרטים שעשויים להשתנות ממקרה אחד למשנהו.

ניתן לחלק את הליך הגירושין לשני סוגים מרכזיים. יש הליך לגירושין בהסכמה. בהליך הזה הצדדים מסכימים על כל פרטי הגירושין. לעומת זאת יש הליך גירושין ללא הסכמה. בהליך הזה אין הסכמות בין הצדדים בנוגע לפרטים סביב הגירושין.